חדשות

במשך השנים היה שותף מרכזי בהובלת הסכם פתיחת שדה התעופה רמון, מודל ההעסקה החדש של העוזרים המשפטיים, הסכם הרפורמה בבתי המשפט, הרפורמה בשירותי ההצלה, הסכם בנק ישראל והסכמי המסגרת בשלטון המקומי. 

פת יחליף בתפקיד זה את דיאא אסדי (אף הוא בוגר האוניברסיטה העברית), שפרש לאחרונה מתפקידו.

מקור >>>
צילום: דוברות משרד האוצר

"אי שם בשנות ה-80, קראו לכספומט The Bank Killer. אמרו שזה 'יהרוג' את עובדי הבנקים ויביא לאבטלה, מכיוון שעד אז רוב עובדי הבנקים עסקו בעבודות טכניות. אבל במקום לשלוח אותם הביתה, הבנקים לקחו את העובדים שמשרתם התייתרה והכשירו אותם מחדש לתפקידים איכותיים יותר. בסופו של דבר, הדבר הביא לכך שכמות העבודה במגזר הפיננסי קפצה באופן משמעותי, ההון האנושי התפתח, וגם השכר של העובדים עלה".

למרות האופטימיות בנוגע למספר המשרות העתידיות, מהמחקר עולה כי שליש מכוח העבודה בעולם, כמיליארד איש, יצטרך לעבור הכשרה מחדש עד 2030 כדי לשמור על רלוונטיות בשוק העבודה החדש.

"אחד הנושאים הכי חמים בעולם הוא הניסיון לחזות את שוק העבודה העתידי ולהכין את העובדים אליו. המדינה המובילה בעולם היא דנמרק, שמוציאה 2% בשנה על הכשרות לחסרי תעסוקה, ארה"ב מוציאה רק 0.1% - וישראל קרובה מאוד אליה בתחתית דירוג המדינות המפותחות, עם 0.16%", אומר ישראל, שמשמש גם ראש תחום השקעות תמטיות בענק הבנקאות האמריקאי.

[.....]

אילו מיומנויות היית ממליץ להורים להקנות לילדיהם?

"יצירתיות, יצירתיות ויצירתיות. זה הדבר הכי חשוב להקנות להם. חוץ מזה, הורים צריכים להבין שהדור הצעיר הולך לעבוד הרבה יותר, תוחלת החיים שלו תהיה ארוכה מאוד והוא לא יפרוש בגיל 65, אלא בגיל 70-75. הם יעבדו 55 שנה מחייהם. יהיו שינויים אדירים. מי שמסיים כיום בית ספר או אוניברסיטה יחליף כמה עבודות, ואפילו כמה קריירות. מישהו יכול להתחיל כעורך דין ולסיים כאלגוריתמיקאי. כמו המדינות, גם ההורים חייבים להבין אילו מקצועות ייעלמו ואילו יהיו נדרשים".

לכתבה המלאה >>>

ברכותינו!

צילום: יח"צ

VEGF הוא מושא מחקרו של פרופ' קשת למעלה משני עשורים מאז התגלה כחלבון היוזם את צמיחתם של כלי-דם חדשים. עם השנים הבינו החוקרים כי VEGF הוא גם האחראי העיקרי לאחזקתה השוטפת של מערכת כלי הדם. כך למשל, כאשר אספקת הדם אינה עונה על צרכי הרקמה והתאים 'חשים' בהיעדר חמצן, מושרה ייצורו המוגבר של VEGF הפועל מקומית ליצירת כלי-דם חדשים. במחקר הנוכחי חשפו החוקרים את המנגנון המולקולרי המביא לניטרול פעילותו של VEGF במהלך ההזדקנות, המונע ממנו למלא תפקיד פיזיולוגי חשוב זה, אשר בהעדרו הולכת ומדלדלת הרשת הענפה של נימי הדם. "יודגש כי העובדה שפגיעה בכלי דם גדולים הינה הגורם המוביל לתמותה אמנם ידועה מזה זמן, ברם העובדה כי לפגיעה תלוית גיל בכלי הדם הקטנים תרומה מרכזית להתפתחות מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר, לרבות מחלות שאינן נמנות על מחלות הלב וכלי-דם 'הקלאסיות', לא הייתה ידועה", מסבירה השבוע דר' גרינוולד.

תובנות אלה הביאו את פרופ' קשת וד"ר גרינוולד למחשבה כי ניתן אולי לפצות על החסר ב-VEGF המיוצר עצמונית באמצעות תגבורו מבחוץ. ואכן, תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל, המשייט בזרם הדם ובכך הופך זמין לכל אברי הגוף, הביאה לשחזור רמת פעילותו לאותה רמה הנצפית בעכברים צעירים, ודי היה בה כדי להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות. עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאחיהם ואחיותיהם שלא טופלו באמצעותו. בין השאר, הואט קצב איבודה של מסת השריר, הופחתה הצטברותו של שומן בטני, נמנעה הידלדלותו של שומן תת-עורי, הואט איבודה של מסת העצם (אוסטאופורוסיס), עוכבה התפתחות כבד שומני, ועמו גם הירידה בתפקודי כבד, הופחתו דלקות כרוניות השכיחות באוכלוסייה המזדקנת, ונצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים. כמכלול, הביאו שינויים אלה גם לעלייה בתוחלת החיים של עכברי הניסוי.

על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים את 'הצערתה' היזומה של מערכת כלי הדם כפרדיגמה חדשה, להקניית הגנה גורפת בפני התפתחותן של מחלות הגיל השלישי. "המאמר הזה הוא פריצת דרך מאוד משמעותית בחקר ההזדקנות", מסביר פרופ' רותם קרני, גם בוגר האוניברסיטה, מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, שעיין במחקר אך לא לקח בו חלק. פרופ' אלי קשת מסכם ואומר כי "באשר לאפשריות היישום בבני אדם, המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת התכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה, ברם, עד ליישומה בפועל עד נדרש מחקר רב". 

למקור >>>