חדשות

VEGF הוא מושא מחקרו של פרופ' קשת למעלה משני עשורים מאז התגלה כחלבון היוזם את צמיחתם של כלי-דם חדשים. עם השנים הבינו החוקרים כי VEGF הוא גם האחראי העיקרי לאחזקתה השוטפת של מערכת כלי הדם. כך למשל, כאשר אספקת הדם אינה עונה על צרכי הרקמה והתאים 'חשים' בהיעדר חמצן, מושרה ייצורו המוגבר של VEGF הפועל מקומית ליצירת כלי-דם חדשים. במחקר הנוכחי חשפו החוקרים את המנגנון המולקולרי המביא לניטרול פעילותו של VEGF במהלך ההזדקנות, המונע ממנו למלא תפקיד פיזיולוגי חשוב זה, אשר בהעדרו הולכת ומדלדלת הרשת הענפה של נימי הדם. "יודגש כי העובדה שפגיעה בכלי דם גדולים הינה הגורם המוביל לתמותה אמנם ידועה מזה זמן, ברם העובדה כי לפגיעה תלוית גיל בכלי הדם הקטנים תרומה מרכזית להתפתחות מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר, לרבות מחלות שאינן נמנות על מחלות הלב וכלי-דם 'הקלאסיות', לא הייתה ידועה", מסבירה השבוע דר' גרינוולד.

תובנות אלה הביאו את פרופ' קשת וד"ר גרינוולד למחשבה כי ניתן אולי לפצות על החסר ב-VEGF המיוצר עצמונית באמצעות תגבורו מבחוץ. ואכן, תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל, המשייט בזרם הדם ובכך הופך זמין לכל אברי הגוף, הביאה לשחזור רמת פעילותו לאותה רמה הנצפית בעכברים צעירים, ודי היה בה כדי להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות. עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאחיהם ואחיותיהם שלא טופלו באמצעותו. בין השאר, הואט קצב איבודה של מסת השריר, הופחתה הצטברותו של שומן בטני, נמנעה הידלדלותו של שומן תת-עורי, הואט איבודה של מסת העצם (אוסטאופורוסיס), עוכבה התפתחות כבד שומני, ועמו גם הירידה בתפקודי כבד, הופחתו דלקות כרוניות השכיחות באוכלוסייה המזדקנת, ונצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים. כמכלול, הביאו שינויים אלה גם לעלייה בתוחלת החיים של עכברי הניסוי.

על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים את 'הצערתה' היזומה של מערכת כלי הדם כפרדיגמה חדשה, להקניית הגנה גורפת בפני התפתחותן של מחלות הגיל השלישי. "המאמר הזה הוא פריצת דרך מאוד משמעותית בחקר ההזדקנות", מסביר פרופ' רותם קרני, גם בוגר האוניברסיטה, מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, שעיין במחקר אך לא לקח בו חלק. פרופ' אלי קשת מסכם ואומר כי "באשר לאפשריות היישום בבני אדם, המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת התכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה, ברם, עד ליישומה בפועל עד נדרש מחקר רב". 

למקור >>>

המקרה הראשון של התולעת התגלה בשנת 1967 בזאב בגאורגיה, ומאז תופעות נוספות של התולעת בכלבים, חתולים ובני אדם תועדו ברחבי המזרח התיכון, אירופה וצפון אמריקה. ריבוי המקרים של הדבקת אנשים בתולעת העלו את העניין של הקהילה המחקרית בביולוגיה שלה, שעדיין אינה ידועה. עם גילוי המקרה גם בישראל, עולה חשש כי קיימים מקרים נוספים בשנים האחרונות באזור שאינם מדווחים. פרופ' גד בנעט, בוגר האוניברסיטה העברית: "העובדה שהתולעת התגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל במדינה, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים". 

פרופ' בנעט: "מכיוון שהנושא הזה איננו מוכר לרופאים, וטרינרים ולציבור, חשוב שהדבר יגיע למודעות רחבה כדי שאפשרות הדבקה בתולעת תעלה כאשר מגיעים לטיפול אנשים או בעלי חיים עם סימני מחלה מתאימים". התסמינים של הדבקה בתולעת בכלבים שרצוי לשים אליהם לב הינם דלקת בעין, בלחמית וברקמות שסביב העין. בבני אדם יכולה התולעת לגרום דלקת בעין וברקמות סביב לה, וכן בעמוד השדרה.

המחקר נעשה יחד עם ד"ר אליסיה רוחס מאוניברסיטת קוסטה ריקה, ד"ר דניאל יסעור-לנדאו מהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות וד"ר חוי צרפתי, וטרינרית פרטית שקיבלה לראשונה את המקרה ועסקה בטיפול הקליני בו. שלושתם בוגרי האוניברסיטה העברית.

למקור >>>

סיגל קנוטופסקי תשמש כנציגת הסוכנות היהודית בצפון מזרח ארה"ב ותשב בפילדלפיה. לפני שהצטרפה לסוכנות היהודית שימשה קנוטופסקי כסמנכ"ל פיתוח משאבים בארגון מעוז וקודם לכן כמנכ"לית ארגון "עולים ביחד", שעוסק בשינוי תפיסות בחברה הישראלית ביחס לעולי אתיופיה. קנוטופסקי היא בעלת תואר שני ביישוב וניהול סכסוכים ותואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית והיא בעלת רקע עשיר בפיתוח משאבים. סיימה בהצטיינות קורס קצינות קשר והשתחררה בדרגת סגן. בעבר היא יצאה לשליחויות קצרות בקהילות יהודיות ברחבי העולם. על פעילותה החברתית הענפה זכתה קנוטופסקי במספר פרסים, ביניהם פרס רפפורט לנשים פורצות דרך לשנת 2019.

סיגל קנוטופסקי: "זו סגירת מעגל מרגשת עבורי. כמי שצעדה ברגליה לפני כמעט 40 שנה כדי לממש את החלום הציוני ולעלות מאתיופיה לישראל, אני חשה זכות גדולה לצאת עתה להמשכו של המסע ולייצג את ישראל בקהילות היהודיות בתפוצות".

צילום: אלבום פרטי
למקור >>>

בתחילת השנה נשאל פרופ' לייב על קיומם של תרבויות חוצניות. לפרופ' לייב יש תשובה כמעט חד משמעית לכך. "קשה להאמין שאנחנו לבד, יש מיליארדי כוכבים כמו השמש, אנחנו יודעים שבערך לחצי מהם יש פלנטה כמו כדור הארץ. מים נוזליים יכולים להיות על פני הפלנטה וחיים כמו שאנחנו מכירים יכולים להתקיים. אם זורקים את הקובייה מיליארדי פעמים, מה הסיכויים שאנחנו היחידים שנוצרנו בתנאים דומים? מתוך צניעות הייתי אומר, לא מתוך יוהרה, סביר שאנחנו לא מיוחדים, שאנחנו די ממוצעים, לא החכמים ביותר. יש תרבויות שהן הרבה יותר מפותחות והרבה יותר חכמות מאיתנו". 

פרופ' לייב מותח ביקורת על אלה הסבורים שכדור הארץ הוא המקום היחיד ביקום שעליו יש חיים. "רוב הקולגות שלי בקהילה המדעית מעדיפים שלא לדבר על האפשרות הזאת בכלל. מבחינתי זה לא בריא מבחינה מדעית. לפסול אפשרות מלכתחילה בלי להסתכל על העובדות", הוא אומר. "כשגלילאו גליליי טען שיש לו עדות לכך שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, פילוסופים אמרו, לא, אנחנו לא רוצים להסתכל דרך הטלסקופ שלך כי אנחנו יודעים את האמת. אנחנו רואים שהשמש נעה בשמיים וברור שהשמש נעה סביב כדור הארץ. אז מה זה עשה? פשוט שמו אותו במאסר בבית, והם נשארו בורים לגבי מה שקורה מסביבנו. אז כמובן, אנחנו יכולים להגיד 'אין חיים, אין ציוויליזציות אחרות, אין טעם להסתכל, כל מה שאנחנו רואים זה אבנים'. וזה יהיה דומה לאדם הקדמון שכל הזמן שיחק עם אבנים, ואם היית מראה לו טלפון אלחוטי, הוא היה חושב שזו אבן קצת שונה. הגישה הנכונה היא לאסוף כמה שיותר עדויות, כמה שיותר נתונים, וללמוד על העולם. לא להניח מראש שאנחנו יודעים את התשובה".

לכתבה המלאה >>>