שלי בן משה - בין השורות. צוותא, תל אביב
ה', 10/07/202521:00
חדשות
נשים טובות יותר בטיפול במשבר
1 דצמבר, 2020
מחקר חדש בחן נאומים לאומה שהעניקו מנהיגים ומנהיגות במשבר הקורונה - וחשף מדוע נשים מנהיגות טובות יותר מגברים. המחקר נערך על ידי פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן, מומחית לניתוח שפת גוף ותקשורת בין-אישית מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה עברית והקריה האקדמית אונו, יחד עם המרצה ואיש התקשורת רועי כ"ץ, ופורסם בכתב העת המדעי "International Journal of Environmental Research and Public Health".
קרא עוד
מדינות בהן עומדת אישה בראשות המדינה בלטו בהתמודדותן הטובה יחסית עם התפשטות הקורונה. בניו-זילנד, פינלנד, גרמניה וטיוואן הממשלות זיהו בזמן את סימני האזהרה, הפגינו אמפתיה כלפי התושבים וזכו לאמון מהציבור. בשורה התחתונה, כולם סיימו עם גלי תחלואה בהם היו פחות מתים, פחות נדבקים ופחות חולים במצב קשה, מאשר במדינות אחרות אשר בראשיהן עמדו גברים. לפני כחודש פורסם כי מחקר ישראלי מצא כי שיעור התמותה הממוצע מנגיף הקורונה או סיבוכיו במדינות המונהגות על ידי נשים נמוך משיעור התמותה הממוצע במדינות המונהגות על ידי גברים. מחקר אחר, בין-לאומי, שפורסם בחודש אוגוסט, ובוצע על ידי המרכז לחקר מדיניות כלכלית והפורום הכלכלי העולמי, העלה כי אנגלה מרקל הגרמנית, ג'סינדה ארדרן הניו זילנדית, מטה פרדריקסן מדנמרק, טסאי אינג-ון בטייוואן וסאנה מרין מפינלנד התמודדו בצורה טובה יותר מאשר מדינות המונהגות על ידי גברים. אם כן, כיצד מצליחות נשים להיות מנהיגות טובות יותר של משברים לעומת גברים?
ייתכן שהתשובה נמצאת במסרים הלא-מילוליים שלהן. במחקר חדש וראשון מסוגו שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן, בוגרת האוניברסיטה העברית, מומחית לניתוח שפת גוף ותקשורת בין-אישית מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית והקריה האקדמית אונו, יחד עם המרצה ואיש התקשורת רועי כ"ץ נותחו 20 הופעותיהם הטלוויזיוניות של עשרה מנהיגי המדינות בחודשיים הראשונים לפרוץ מגיפת הקורונה (שהוגדרו כנאומים לאומה או הודעות לתקשורת שהועברו בשידור חי, בפריים טיים). המחקר שם דגש על התקשורת הלא-מילולית שהציגו המנהיגים והמנהיגות בנאומיהם. בין היתר נבדקו מאפיינים כמו קול וטונציה, מחוות גוף, עמידה ויציבות, הבעות פנים והופעה על הבמה.
תוצאות המחקר, לטענת החוקרים, היו מפעימות. התגלה הבדל מובהק בין ההתנהלות התקשורתית של מנהיגות ומנהיגים במהלך המשבר הנוכחי, כשההתנהלות של המנהיגים הייתה ברובה אגרסיבית – כלומר קשוחה, תחרותית, מלווה בתנועות איום, אזהרות והפחדות ככלי לשכנוע, ואף יצירת מתח, בעוד הנשים הציגו התנהלות מנהיגותית שהיא מכילה ומשתפת בעיקרה, שכללה הבעות פנים נינוחות, יצירת קשר עין עם הקהל, נקיטה בתקשורת שמונעת מרגש, הן שמו דגש על אמפטיות ואופטימיות, והמסרים שלהן היו שלווים ודגלו בשיתופיות ואחדות. למעשה, כל הנשים המנהיגות שמופיעות במחקר שידרו רוגע ושלווה במסריהן בצורה יחסית דומה.
מדוע מפתיע שנשים נקטו בגישה מרגיעה בנאומיהן? פרופ' ליכטמן-גרבלסקי מסבירה כי "בעבר, המפתח להצלחה פוליטית עבור מנהיגות, במיוחד בקרב ראשי ממשלה, היה תלוי ביכולתן לאמץ קודים של התנהגות לא-מילולית גברית, הווה אומר להעביר מסרים תקיפים ולנקוט בלשון חדה, תקיפה ומאיימת. המנהיגות שחקרנו לא מחקות את המנהיגות הגברית ומביאות לבמה מנהיגות אחרת, חדשה, אלטרנטיבית ואפקטיבית, המבוססת על שפת גוף נשית. בצורה זו הצליחו המנהיגות לצייר את עצמן כאמינות, בעלות ביטחון עצמי ושולטות במצב".
קראו פחות
גידול דגים בשיטות היי-טק
29 נובמבר, 2020
קיימים איומים רבים על הדיג הימי, כולל דיג יתר שהפחית את אוכלוסיות הדגים בחלק מהמקרים עד כדי הכחדה. התיעוש הביא לזיהום במתכות כבדות ובפלסטיק. מייסד ומנכ"ל Pure Blue Fish, נמרוד ליטבק (בוגר העברית) מוכן לאתגר. ליטבק הקים לפני כחמש שנים חברת גידול דגים Pure Blue Fish , לגידול דגי אינטיאס בעזרת מערכות מחזור מים המפחיתה עלויות מים וזיהום.
בחודש שעבר הודיעה ליטבק כי החברה תשקיע 28.1 מיליון דולר לפתיחת פעילות הדגל שלה בארה"ב במחוז אורנגבורג.
קרא עוד
"בניגוד לרוב המערכות, הטכנולוגיה שלנו מטפלת במים בתתי מערכות ביולוגיות ומיקרוביולוגיות המאפשרות למערכת שלנו לתפקד ביעילות עליונה מבלי להזרים מים מזוהמים או מים כלשהם לסביבה", אמר ליטבק.
הטכנולוגיה Pure Blue's Zero-Water Disease Water Recirculation Systems Aquaculture Systems (RAS) פותחה על ידי פרופסור ג'אפ ואן ריין (גם הוא בוגר העברית) מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.
לכתבה המלאה >>> https://bit.ly/33sHlEG
קראו פחות
מנכ"לית "אלומה" - בוגרת העברית
29 נובמבר, 2020
תמי חלמיש אייזנמן נבחרה לעמוד בראש "אלומה" והיא תחליף בתפקיד את יפעת סלע לאחר 16 שנים בהם עמדה בראש הארגון. חלמיש אייזנמן היתה מנהלת המרכז לידע ולמחקר בחינוך, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כמו כן ניהלה את מערך התוכניות בקרן טראמפ לקידום מצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים. עמותת "אלומה - למעורבות חברתית ולזהות היהודית", הוקמה ע"י תנועת הקיבוץ הדתי מתוך מחויבת לקיומה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זאת כנגזר מתפיסת עולמה של התנועה, הדוגלת ומתנהלת לאור ערכי "תורה ועבודה".
קרא עוד
חלמיש אייזנמן בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה, תעודת הוראה ותואר שני בחינוך מתמטי – כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן בעלת תואר שלישי בהוראת המתמטיקה ממכון ויצמן למדע שלאחריו השלימה מחקר בתר־דוקטורט בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.
לקראת כניסתה לתפקיד אמרה חלמיש אייזנמן: "אנו נמצאים היום בשלהי חודשי הקורונה ותשומת הלב הציבורית צריכה להיות מופנית לצעירים אשר נפגעו באופן הקשה ביותר הן בתחום התעסוקה, הן בתחום ההשכלה והן בתחום השייכות לקהילה. הצעירים של היום הם הפריון והחוסן שלנו כחברה מחר. חייבים להכריז על תכנית לאומית לשיקום מצבם של הצעירים".
צילום: יוסף אדסט
קראו פחות
המרוץ אחר החלבון החלופי
26 נובמבר, 2020
מאמר הדעה של פרופ' רם רייפן, רופא גסטרואנטרולוג, פרופ' למדעי התזונה, ממחברי הספר "לבחור נכון" ומייסד ChickP Protein Ltd ובוגר האוניברסיטה העברית.
ענקיות המזון, התאגידים הגדולים, משקיעי ההון והמדענים שבחממות הטכנולוגיות, כולם משתתפים במרוץ האימתני של הפודטק שצובר תאוצה בעולם ובישראל.
תמורות רבות עברו בשנים האחרונות על עולם הפודטק - אותו ענף תעשיה הרותם את החדשנות הטכנולוגית לטובת ייצור מזון ומייעל את הייצור תוך התחשבות בקיימות ובאיכות הסביבה. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת פיתוח שיטות ייצור של אוכל בריא יותר ובטוח יותר לצריכה. הפודטק מלווה את שיפור תהליך הייצור מהשלב החקלאי ועד השיווק והאריזה שמיועדים למנוע קלקול ובזבוז מזון.
קרא עוד
בדומה לתעשיית ההיי-טק, הפודטק מטמיע את היכולות הטכנולוגיות בתוך מגוון של תחומים, אבל אין ספק שבלב ההתרחשויות כיום מצוי המרוץ אחר החלבונים האלטרנטיביים. התרחבות מעמד הביניים והגידול שחל באוכלוסיית העולם העלו את הביקוש לבשר. מנגד, מאז אמצע העשור הקודם, אז האו"ם פרסם את הדו"ח המהדהד "צילו הארוך של משק החי" (2006), העמדה הרשמית של הגופים השונים באו"ם היא שלא ניתן להמשיך ולהרחיב את תעשיית גידול הבקר למאכל בגלל המחיר הסביבתי שהוא גובה: זיהום קרקע, שינוי אקלים, בירוא יערות, צריכה בזבזנית של מים ועוד. הדו"ח הזה, כמו גם פרסומים מדעיים שהתווספו מאז, חיזקו את העמדה המבקשת לצמצם את צריכת הבקר וחלחלו אל התודעה הצרכנית.
קראו פחות
יו"ר איגוד הרופאים המרדימים - בוגר העברית
25 נובמבר, 2020
ד"ר שי פיין, מנהל המערך להרדמה, חדרי ניתוח וטיפול נמרץ בבית החולים "אסותא" אשדוד ע"ש סמסון, מונה ליושב ראש איגוד הרופאים המרדימים בישראל, ויחליף בתפקיד זה את פרופ' עידית מטות (גם בוגרת העברית).
ד"ר פיין הוא בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר מוסמך (MHA) בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון. ד"ר פיין עבר את התמחותו בהרדמה בבית החולים בילינסון. לאחר השתלמות בהרדמה אזורית בארצות הברית בבתי החולים של אוניברסיטת וויסקונסין ואוניברסיטת מרילנד, חזר לבילינסון והקים וריכז את השירות להרדמה אזורית של מחלקת ההרדמה. החל מ-2017 הוא משמש כמנהל המערך באשדוד, שם הקים את המחלקה, עם הקמת בית החולים.
קרא עוד
לפני שהחל בהתמחותו בהרדמה, שירת ד"ר פיין כרופא בקבע בחיל הרפואה, שם מילא שורה של תפקידים מגוונים בתחומי פיקוד וניהול. הוא היה קצין הרפואה של גדוד אדם, שימש כמפקד מרפאה בחטיבת הנח"ל, וכיהן בשורת תפקידים במפקדת קצין הרפואה הראשי. ד"ר פיין שירת גם כמפקד פלוגת הרפואה של חטיבת גולני.
ד"ר פיין כיהן במשך שלוש שנים כחבר בוועד איגוד הרופאים המרדימים הישראלי. הוא מחזיק במספר תפקידים במועצה המדעית, ביניהם כחבר בוועדה לאישור תואר מומחה, בוועדת הבחינות של הרדמה ובוועדות הכרה להתמחות. ד"ר פיין מלמד סטודנטים לרפואה מאז תחילת דרכו במקצוע, כשבמסגרת זו זכה בפרסים על הצטיינות בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב. הוא אף פרסם אוסף הרצאות בתחומי הרדמה וטיפול נמרץ, המשמשים סטודנטים לרפואה בכל הארץ.
"הבחירה לתפקיד יו״ר איגוד הרופאים המרדימים הישראלי היא נקודת שיא עד כה בקריירה המקצועית שלי. אעשה הכל להצדיק את אמון רעיי, ולהמשיך בגאון את דרכם של כל קודמיי בתפקיד, שהובילו את מיצוב המקצוע לאורך השנים. הרופאים המרדימים מהווים נקודת מנוף מרכזית בטיפול הסב-ניתוחי של מטופלים בכל מקצועות הכירורגיה. עשייתם היא אבן דרך משמעותית בקביעת הצלחת הטיפול הפולשניים השונים, ובאופי ההתאוששות מהם. הידע של הרופאים המרדימים ומיומנותיהם משמשים בכל צמתי המפגש בטיפול בחולים קריטיים, דבר שבא לידי ביטוי ביתר שאת בתקופה האחרונה, בהתמודדות עם נזקי מגפת הקורונה. ההתקדמות בתחומי הפעולות הפולשניות מחוץ לחדרי הניתוח, והרחבת מספר חדרי הניתוח בשנים האחרונות בכל הארץ, יצרו צרכים נרחבים לשירותי רפואת ההרדמה. אעשה הכל על מנת להמשיך ולייצג את המקצוע בכבוד, ולאפשר את התנאים המקצועיים והאישיים לרופאים המרדימים להמשיך ולהוביל את העשייה הרפואית בארץ".
קראו פחות
יו"ר קרן קימת לישראל - בוגר העברית
24 נובמבר, 2020
הדירקטוריון בהרכבו החדש של קרן קימת לישראל, הצביע ובחר ביושב ראש חדש לארגון - אברהם (דובדב) דובדבני. אברהם דובדבני נולד בשנת 1945 בירושלים. טרם שירותו הצבאי למד בישיבת נתיב מאיר ובישיבת כפר חסידים ולאחריהם התגייס לצנחנים ואף לקח חלק בשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.
קרא עוד
דובדבני בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומינהל חינוכי ותואר שני בסוציולוגיה של החינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתגורר ברמת גן, נשוי לדינה ואב לארבעה ילדים.
בעשור האחרון שימש כיו״ר ההסתדרות הציונית העולמית, ובעברו כבר היה חלק מקרן קימת לישראל כיושב ראש עמית. היו״ר הנבחר בעל ניסיון עתיר שנים בעשייה הציונית בתפוצות ובעל היכרות מעמיקה עם הקהילות היהודיות בעולם. עם היוודע דבר בחירתו התקבלו ברכות מראשי הארגונים בתפוצות בציפייה להעמקת השותפות עם קרן קימת ישראל.
קראו פחות
תכנית שפת האכילה יוצאת לדרך ובהנחה לבוגרי העברית!
9 נובמבר, 2020
מעוניינים.ות להוביל שינוי חברתי ומקצועי בסוגיות התנהגויות אכילה ודימוי הגוף?
המדור ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות פותח השנה שתי תכניות מעניינות בנושא.
קרא עוד
"שפת האכילה" - משליטה לבחירה, משפת ה"דיאטה", לשפת האכילה הקשובה.
תכנית 252 שע"א לאנשי.נשות מקצועות הטיפול והבריאות – פתיחה: 24.11.2020
לפרטים >>> https://hutz.agri.huji.ac.il/eating.dialogue
תכנית 120 שע"א לאנשי.נשות מקצועות החינוך,הבריאות והייעוץ – פתיחה: 30.11.2020
לפרטים >>> https://hutz.agri.huji.ac.il/eating.dialogue.education
** תינתן הטבה בשכ"ל לבוגרי האוניברסיטה העברית
כמות המשתתפים.ות מוגבלת
קראו פחות
בוגרים זוכי פרסים
8 נובמבר, 2020
בוגרי העברית זכו במספר פרסים בתחומים שונים. גאים להציג בפניכם:
קרא עוד
פרס על מחקר סביבתי משפיע מקרן BARD, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוחים חקלאיים של ארצות הברית וישראל.
הקרן בחרה במחקרו של פרופ' ערן בכרך, בוגר העברית וכעת חוקר באוניברסיטת תל אביב, כאחד משלושת המחקרים המשפיעים ביותר בתחום החברתי והסביבתי. המחקר בהובלתו של פרופ' בכרך נבחר מבין 1,330 פרויקטים מחקריים שבהם משקיעה הקרן ואשר אותם מימנה במהלך 40 שנות פעילותה. המחקר מצא נגיף חדש בשם וירוס אגם הטלפיה Tilapia lake virus (TiLV) הפוגע בדגי טלפיה (אמנון) המהווים ביטחון תזונתי של מיליוני בני אדם במדינות מתפתחות.
ד"ר אלון איזנברג מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית זכה בפרס לכלכלן צעיר לשנת 2020 מטעם קרן ישראל צרפת, המוענק השנה בפעם השנייה. ד"ר איזנברג מתמחה בתחומי הארגון התעשייתי והאקונומטריקה, ומחקריו עוסקים באופן בו שווקים מודרניים מתפקדים. בפרט, הוא מתמחה במחקר אמפירי של העדפות הצרכנים, ושל האופן בו העדפות אלו משפיעות על מגוון המוצרים, מחירם ואיכותם. ד"ר איזנברג הוא בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת ייל בארה"ב, והינו חבר הסגל הבכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז 2010.
פרופ' אבישי דקל ממכון רקח לפיסיקה זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו לשנת 2020, בקטגורית אסטרופיזיקה וחלל. "אבישי דקל הוא מבכירי האסטרופיזיקאים בישראל ואחד מהחוקרים המובילים בתחום הקוסמולוגיה התיאורטית בעולם. עבודותיו המדעיות מהוות ציון דרך בהבנתנו את מבנה היקום ואת תהליך היווצרות הגלקסיות מהפרעות מזעריות בשדה הצפיפות ההתחלתי. תרומותיו המצטברות והנוכחיות הניחו את המסד להבנת ההתפתחות של מבנה היקום במסגרת הפרדיגמה הקוסמולוגית המבוססת על תורת הכבידה של איינשטיין.
בנוסף, פרופ' רבקה כרמי זכת בפרס מפעל הפיס למפעל חיים על שיפור איכות חיי החברה בישראל בתחום הרפואה.
ברכותינו!
קראו פחות
מלגת לאונרד סיינר לבוגרי העברית במשפטים
4 נובמבר, 2020
קרן החינוך המשפטי לאונרד סיינר בלונדון מציעה מלגה ייחודית לבוגרי העברית המאפשרת להתקבל לתכנית הלימודי LLM לשנה אחת ב-University College London (UCL) לשנת לימודים 2021/22. למתקבלים תהיה גם הזדמנות לעבוד עם Dechert LLP (משרד עורכי הדין הבינלאומי) או משרד עורכי דין מתאים אחר בלונדון. במידת האפשר תינתן ההזדמנות לעבוד עם שופט.
קרא עוד
מה כלול במלגה:
- שכר לימוד LLM
- קצבה חודשית
- טיסה אחת
- המלגה אינה מכסה עלויות עבור בני משפחה נלווים
המועמדים נדרשים להיות בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית או סטודנטים שיהיו זכאים לתואר הראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית עד קיץ 2021.
ההרשמה הסתיימה.
קראו פחות
בוגר העברית - סגן בכיר לממונה על השכר באוצר
1 נובמבר, 2020
שאדי עאזם מונה לסגן בכיר לממונה על השכר ויעמוד בראש היחידה לאכיפת חריגות שכר באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. עאזם, החל את דרכו בשנת 2006 ככלכלן ביחידת האכיפה ובשנת 2013 מונה לתפקיד סגן ראש היחידה. בתקופת עבודתו ביחידה הוביל עאזם מספר הסכמים משמעותיים להסדרת חריגות שכר, שהביאו לחסכון כספי ציבור במעל למיליארד שקל ביניהם הסכמים באוניברסיטה בר-אילן והאוניברסיטה העברית, הסכם בחברת החשמל והתעשייה האווירית. בנוסף, קידם עאזם הכנסת טכנולוגיות חדשות לשימוש היחידה והיה אחראי על פיתוח תחום ביקורות העומק.
קרא עוד
עאזם, בן 43, בעל תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה ותואר שני בכלכלה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, נבחר לתפקיד בתום הליך מכרזי שארך מספר חודשים.
הממונה על השכר, קובי בר נתן אמר: "אני מברך על הבחירה ומשוכנע שראש היחידה החדש, שאדי עאזם, יוביל את היחידה להישגים חשובים כך שהמשאבים הציבוריים יוקצו לצרכים אליהם יועדו ולרווחת הציבור".
צילום: דוברות משרד האוצר
קראו פחות