ביה"ס לרוקחות

נבחרת 50 המשפיעות של גלובס לשנת 2023

3 אפריל, 2023

15 בוגרות של האוניברסיטה העברית נכללו בנבחרת 50 הנשים המשפיעות בעמדות המפתח בישראל 2023 לפי גלובס. הנבחרת מציגה את הנשים בעמדות המפתח הבכירות ביותר בישראל, לרבות המדעניות המובילות.

רשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל מפורסמת זו השנה השלישית במגזין G של גלובס, אחרי שנים ארוכות שהופיעה במגזין ליידי גלובס. במסגרת הפרויקט השאיפה שלנו היא להציג את הנשים הבכירות, החשובות והמשפיעות בארץ, לצד שורה של נשים שפועלן טרם נחשף לציבור הרחב - אך הן משמעותיות ומשפיעות לא פחות. המטרה היא להעצים עשייה נשית וניהול נשי בדגש על פרמטרים כלכליים ועל כן נלקחים בחשבון שיקולים כמו בכירות, היקף ניהולי כספי, מספר עובדים, התמודדות יוצאת דופן, מהלכים משמעותיים וכו'.

הנשים המשפיעות מגיעות בעיקר משדות הכלכלה, העסקים, התעשייה, הפיננסים, ההייטק, המגזר הציבורי, הבריאות, המשפט, הנדל"ן, האקדמיה, הפוליטיקה, האמנות, החברה, החינוך והפרסום. כהחלטה מערכתית איננו כוללים נשות תקשורת או פוליטיקאיות למעט שרות בתפקידים ביצועיים בכירים.

אנו מברכים את הבוגרות שלנו ומאחלים הצלחות רבות בעתיד:

קרא עוד

תאיר איפרגן, מנכ"לית משרד העבודה
טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב
דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על
מרים כבהא, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשיה
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין
תמר יסעור, יו"ר ישראכרט
פרופ' שולמית לבנברג, ממייסדי אלף פארמס
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר
ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בית המשפט הכלכלי
פנינה אגניהו, מנהלת רשת שותפויות עולמית בסוכנות היהודית
יעל סלומון, מנהלת אגף מטרו ומתכננת מחוז מרכז בפועל מנהל התכנון
רחל פיסם, ראש אגף משאבי אנוש בשירותי הכבאות וההצלה
שירה ליבמן, מנכ"לית מועצת יש"ע
יסמין אבו פריחה, סגנית מנהל מחלקה פנימית בסורוקה
סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון

לרשימה המלאה >>>

קראו פחות

מענק יוקרתי ל-16 פרופסורים ישראלים

2 אפריל, 2023

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC Advanced Grant לשנת 2022. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. מתוך 16 הזוכות והזוכים - 4 בוגרות ו-5 בוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים! קרן המחקר של האיחוד מספקת למעשה לחוקרים הזדמנות להמשיך בפרויקטים שאפתניים שיכולים להוביל לפריצות דרך מדעיות גדולות. להלן רשימת הבוגרים והבוגרות של העברית שזכו במענקים ופעילים מוסדות בארץ:

קרא עוד

פרופ' שחל אילני, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן
פרופ' מיכל שרון, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן
פרופ' יוסף ירדן, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן
פרופ' ירדנה סמואלס, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן
פרופ' דן אורון, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן
פרופ' בני אפלבאום, בית הספר להנדסת חשמל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אינה סלוצקי, בית הספר לרפואה ובי"ס סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' תמר הרציג, החוג להיסטוריה כללית, סגנית הדקאנית בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' גידי בוהק, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ותוכנית הלימודים במדעי הדתות, אוניברסיטת תל אביב

לרשימה המלאה ופרטים נוספים >>>

קראו פחות

מענק יוקרתי מהאיחוד האירופי לבוגרות ובוגרי העברית

1 פברואר, 2023

מענקי מועצת המחקר האירופית (ERC), העומדים על כ-2 מיליון אירו לכל מחקר, הינם מענקים יוקרתיים ותחרותיים שניתנים במסגרת תכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, לחוקרים וחוקרות פורצי דרך. הזוכים נבחרים מבין אלפים בכל רחבי אירופה בזכות הצעות המחקר החדשניות שלהם. בסך הכול יקבלו את המענק 321 חוקרות וחוקרים מ-37 מדינות, רובם מהאיחוד האירופי, מתוך 2,222 הצעות שהוגשו. את המענקים קיבלו 52 חוקרים מגרמניה, 32 מאיטליה, 31 מצרפת ו-31 מבריטניה. בישראל במענקים זכו 24 חוקרות וחוקרים כששמונה מתוכם הם בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית!

קרא עוד

להלן הרשימה:

פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של העברית
במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח. הפרויקט יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.

פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של העברית
במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.

פרופ' יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון ויצמן למדע
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העובר המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.

פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה של הטכניון
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. במחקר הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.

פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת.

פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.

פרופ' נטע רגב-רוצקי, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של המכון ויצמן למדע
המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.

ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות של העברית
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.

גאווה אמיתית!
ברכותינו גם ליתר החוקרות והחוקרים המכובדים!

ד"ר יניב אלקובי
פרופ' נדב אמדורסקי
פרופ' גל בנימיני
פרופ' ניר בר-גיל
פרופ' אמנון בר שיר
ד"ר גרהם דה-רויטר
ד"ר רוני דהן
ד"ר יובל הרט
ד"ר אריקה וייס
פרופ' ניר יוסף
פרופ' מירי ימיני
ד"ר עמנואל ננטה
פרופ' אסיה רולס
פרופ' תום שינברג
פרופ' הילה שמיר
פרופ' אבי שרודר

קראו פחות

קורס ייעוץ רפואי בחברות פארמה

10 נובמבר, 2022

חברות התרופות בישראל מציעות קריירה משמעותית, מהנה ומתגמלת בתפקידי ייעוץ רפואי לבוגרי PhD במדעי החיים, בוגרי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות ורפואה. תפקיד הייעוץ הרפואי הוא הגשר הקריטי בין הקהילה הרפואית לחברות הפארמה. דרך המפגשים המקצועיים עם רופאים, אחיות ועוד, היועצים הרפואיים מקדמים אופציות טיפוליות חדשניות ומדייקים את המוצרים לפי צרכי הציבור בשטח. המפגשים מעשירים את הרופאים בידע ומחזירים פידבקים על תוצאות הטיפולים, ובכך הם מאפשרים תמיכה מדעית בפעילות של חברות התרופות.

כדי להתגבר על חסם הניסיון בכניסה לתפקידים אלה, פארמה אקדמי ישראל מכשירה אקדמאים לתפקידי הייעוץ הרפואי, ופותחת להם את הדלת לתעסוקה בחברות תרופות. בפארמה אקדמי, מעריכים מאוד את הרקע האקדמי המעמיק שאתם, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, מביאים אתכם ואתכן, ומבינים שאתם צריכים ידע וכלים ממוקדים לתפקידים בחברות המתאימות. בפארמה אקדמי מתמקדים במיומנויות וידע שנצברים בדרך כלל בחצי השנה הראשונה בעבודה, מתוך הכרות מעמיקה עם חברות התרופות, דרישות התפקידים והסטנדרטים הגבוהים שלהם.

קרא עוד

קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.

הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.

פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי.
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.

לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il

קראו פחות

שבב של תקווה

2 אוגוסט, 2022

כתבה מרתקת על אליענה שטיינברג שהפכה מרוקחת לחוקרת - למדה תואר שני במסלול למצוינות בננוטכנולוגיה בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. מאז הלימודים התפתחו לדוקטורט, ובארבע השנים האחרונות היא פיתחה שיטה שעשויה לחולל מהפכת ענק באופן שבו מטופלים חולי סרטן: שבב שקוף, שבעזרת דגימה מזערית מגידול סרטני בוחן שורה של טיפולים אפשריים כדי לראות מי מהם הוא האפקטיבי ביותר, ובזמן שיא — התוצאות מתקבלות תוך פחות משבועיים.

למאמר המלא >>>
צילום: אלכס קולומויסקי

50 נשים משפיעות של 2022 לפי פורבס ישראל

28 יולי, 2022

המגזין פורבס ישראל בחר 50 נשים מעוררות השראה המובילות את החברה הישראלית. מתוך החמישים - שש עשרה הן בוגרות האוניברסיטה העברית. ארגון הבוגרות והבוגרים של האוניברסיטה העברית גאה בכל אחת מהן ומברך על העשייה ועל ההישגים משני העולם!

רשימת הבוגרות:

קרא עוד

פרופ' רונית סצ'י־פאינרו - ביה"ס לרוקחות
רבקה פרידמן פלדמן, הפקולטה למשפטים
ליאת בן ארי, הפקולטה למשפטים
לילי בן עמי, הפקולטה למדעי הרוח
מרים אדלסון, הפקולטה למדעי הטבע
אסנת לבציון-קורח, הפקולטה לרפואה
תמר אלרם, הפקולטה לרפואה
סמדר ברבר צדיק, הפקולטה למדעי החברה
דפנה ליאל, הפקולטה למדעי החברה
טניה כהן עוזיאלי, הפקולטה למדעי הרוח
מירב כהן, הפקולטה למדעי החברה
אורית פרקש-הכהן, הפקולטה למשפטים
אורלי מרקמן, הפקולטה למשפטים
יפעת תומר ירושלמי, הפקולטה למשפטים
תמר יסעור, הפקולטה למדעי החברה
תמר זנדברג, הפקולטה למדעי החברה

לדירוג המלא >>>

קראו פחות

ניוזלטר רבעוני של בוגרות ובוגרי העברית

25 יולי, 2022

הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

פרופ' חזי ברנהולץ ותרופות העתיד

19 יולי, 2022

אחד ממובילי מהפכת הקאנביס בתחום התרופות הוא פרופ' חזי ברנהולץ, ראש המעבדה לחקר ממברנות וליפוזומים, במחלקה לביוכימיה במכון למדעי הרפואה, החוג העל-פקולטאי לביוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית. בארבע השנים האחרונות, חזי וצוות החוקרים שלו עובדים יחד עם "Innocan Pharma" בניסיון לפתח פתרונות חדשים לטיפול בכאבים, תהליכים דלקתיים ואפילפסיה.

"תרופות מבוססות CBD הן בטוחות יותר ויעילות למשך זמן ארוך יותר מאשר חלופות נפוצות כמו סטרואידים. בנוסף, הן יכולות להיות מועברות למוח ולמערכת העצבים המרכזית ביעילות רבה יותר. המטרה שלנו היא ליצור תרופה שבאמצעות זריקה תת-עורית רגילה, אחת לשלושה-ארבעה שבועות, תשחרר את החומר הפעיל בצורה איטית ומבוקרת", אומר ברנהולץ.

קרא עוד

הצוות של ברנהולץ כבר ערך בהצלחה ניסוי על עכברים ואף הגיע לתוצאות מבטיחות בניסויים וטרינריים שנועדו לכלבים. באחד מהניסויים, כלב בן 14 שסבל מכאבים, דלקת מפרקים ניוונית וגידול באשכים, קיבל משכך כאבים מבוסס CBD. הכלב היה במעקב באמצעות חיישן פעילות, בדיקות דם ומעקב על ידי בעליו. שבוע לאחר שקיבל את הזריקה, הכלב הראה שיפור בניידות שלו ורמת כאב מופחתת. בדיקות דם שנעשו הראו את הימצאותו של החומר הפעיל בפלסמה של הכלב במשך 28 ימים לאחר הזריקה.

פרופסור ברנהולץ שיתף כי הצעד הבא עבור הצוות שלו הוא להגדיל משמעותית את הייצור ולעבור לניסויים קליניים נוספים ולמסחור. ברנהולץ סיים את לימודי הדוקטורט בביוכימיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים ב-1971 כשהיה בן 30. עשר שנים לאחר מכן קיבל תואר פרופ' מן המניין, והוא חבר סגל מ-1968.

למקור >>>
צילום: דוד סלם

קראו פחות

פרס הארווי לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית

22 יוני, 2022

הטכניון העניק את פרס הארווי בתחום בריאות האדם לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל"מנבא נובל" משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.

פרופ' רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

קרא עוד

פרופ' משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ' משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.

פרופ' משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי "בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות."

ברכותינו!

למקור >>>
צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

קראו פחות

קורס רישום ורגולציה - היבט החברה הרושמת ומשרד הבריאות

2 מרץ, 2022

הקורס מיועד לרוקחים ולבעלי מקצועות הרפואה או מקצועות אחרים רלוונטיים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם ביחס להתנהלות הרגולטורית הרלוונטית בישראל או לרוקחים החפצים לעבוד בתחום ומעוניינים לקבל מידע עדכני, רלוונטי, ומאנשי שטח.

קרא עוד

במשך הקורס תשמעו הרצאות מנקודת מבט של היצרן והחברה הרושמת בנושאים כגון: פרקטיקה של רישום, תיק הרישום, יציבות, עלונים, רישום גלובלי, רישום תרופות גנריות, סימון חומרי אריזה, רישום אמ"ר, פרסום ושיווק, קוסמטיקה ותוספי תזונה, QPPV, QP וכן הרצאות של מחלקת הרישום, המחלקה לניהול סיכונים והמכון לביקורת ותקנים של משרד הבריאות בנושאים כגון: עדכונים בנהלי רישום, רישום ביוסימילאר, רישום תרופות מתקדמות, תכשירים וטרינריים, תרופות בהריון והנקה, פרמקוויג'ילנס בראי משרד הבריאות, פרקטיקה של פרמקוויג'ילנס, PSUR, תקשורת בפרמקוויג'ילנס, הקשר בין איכות ובטיחות בראי משרד הבריאות, GDP , פשיעה פרמצבטית ועוד.

הקורס יתקיים במתכונת היברידית:
10 מפגשים בזום
7 מפגשים פרונטליים במכון למדעי הנפט והאנרגיה, ת"א

עלות הקורס: 3450 ₪
תחילת הקורס: 07.02.2023

לכל הפרטים והרשמה:
הדס חוג'ה
02-6757125
hadashu@savion.huji.ac.il
עמוד הקורס באתר בית הספר לרוקחות

קראו פחות

חוקרות מהאוניברסיטה העברית ישגרו תאי סרטן וננו-תרופה נגד סרטן לחלל

20 דצמבר, 2021

האם בעתיד נייצר תרופות נגד סרטן בחלל, על מנת להפוך אותן למדויקות יותר בהשפעתן על תאים סרטניים? ביום שלישי, 21.12, בשעה 12:06 לשעון ישראל, ישוגר ניסוי חלוצי שינסה לענות על השאלה הזאת. משימת האספקה שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של חברת ספייס אקס תכלול בין השאר גם מעבדה חכמה של חברת ספייספארמה הישראלית, שתישא תאי סרטן וננו-תרופה חלוצית בשם דוקסיל, שפותחה באוניברסיטה העברית והיא הננו-תרופה הראשונה שזכתה לאישור ה-FDA. מטרת הניסוי תהיה לבדוק לראשונה כיצד מתנהגים במיקרו כבידה סרטן והתרופה נגדו.

קרא עוד

"מדובר בניסוי רב-תחומי שנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועל ידי האוניברסיטה העברית", מסבירה פרופ' שרה אייל מבית הספר לרוקחות בעברית, שנמצאת עתה בקייפ קנוורל שבפלורידה, לצורך ההכנות האחרונות לשיגור. "כשאנחנו מדברים על ננו-חלקיקים שנושאים תרופות צריך להבין שהיחס בין ננו-חלקיקים לכדורגל הוא כיחס שבין כדורגל לכדור הארץ. מדובר בחלקיקים נושאי תרופה זעירים להפליא, שמונעים פיזור שלה ללב ופגיעה מסכנת-חיים בו, ומשפרים את ההגעה של התרופה לתאים הסרטניים. מטרת הניסוי שלנו היא כפולה: לבדוק מה קורה לננו-תרופה בחלל ולבדוק מה קורה לתאים הסרטניים בתנאי מיקרו-כבידה".

דוקסיל היא תרופה ליפוזומית, כלומר תרופה שהחומר הפעיל בה עטוף בקרום שומני שיודע להתחבר לקרום השומני שעוטף את תאי המטרה. מאחר שהתכונות הפיזיות והכימיות של קרום התרופה ושל קרום התא הסרטני משתנים בתנאי מיקרו-כבידה, החוקרים רוצים לראות אם התרופה תחדור טוב יותר לתאי הסרטן בחלל. "מעניין אותנו לגלות אם ואיך ישתנו תכונות התאים הסרטניים ותכונות הליפוזומים שלנו בחלל", אומרת פרופ' אייל. "אנחנו רוצים לדעת האם קליטת החלקיקים לתאים תשתנה, האם קצב השחרור של החומר הפעיל ישתנה, האם תכונות המעטפת ישתנו והאם התרופה שבתוכה תהיה בכלל מוגנת כפי שהיא מוגנת כאן, בכדור הארץ. כשהמערכת תחזור לקרקע, פרופ' עופרה בני תאפיין את התכונות של התאים הסרטניים ופרופ' טל בורשטיין-כהן תחתוך אותם ותצלם במיקרוסקופ. כאמור, גם את התרופה נחקור: הליפוזומים, שהתקבלו מפרופ' יחזקאל ברנהולץ, יועברו למעבדה של פרופ' אורי רביב, שיצלם אותם ברנטגן ויבדוק האם הגרעין שמכיל את התרופה השתנה – ואילו אני אבדוק אם החומר הפעיל בתרופה נותר יציב".

למעט ד"ר עפרה בני, בוגרת הטכניון, כל צוות החוקרים הם בוגרים האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>
צילום: SpacePharma

קראו פחות

מנהל בית הספר לרוקחות, בוגר העברית: "חשוב שיהיו רוקחים מכל המגזרים"

27 יוני, 2021

המרכז האקדמי לב בשיתוף האוניברסיטה העברית, מציעים מסלול חדש לרוקחות בו לומדים חצי מהתואר בתנאי המרכז האקדמי לב ואת החצי האחרון והתואר מטעם האוניברסיטה העברית: שנתיים במכון לב, שנה וחצי באוניברסיטה. מנהל בית הספר לרוקחות, פרופ' אבי דומב (בוגר האוניברסיטה העברית), שהתמנה לאחרונה למדען הראשי של משרד המדע הוא מספר על המסלול החדש בין שני המוסדות האקדמיים: "יש רק שני בתי ספר לרוקחות בארץ, המכשירים סטודנטים לתואר ראשון ברוקחות ורישיון לעסוק ברוקחות מטעם משרד הבריאות. רצינו לשלב גם את הציבור הדתי, החרדי והחרדי-לאומי בתוך המסגרת הזו של לימוד מקצוע הרוקחות ומכיוון שיש לנו מגבלות באוניברסיטה על לימודים נפרדים, הדרך הייתה לפצל את המסלול: בשנתיים הראשונות לומדים במרכז האקדמי לב את לימודי הבסיס של מקצוע הרוקחות – קורסים במדעים, כמו-כימיה, פיזיקה ומתמטיקה, וקורסי יסוד ברפואה – אנטומיה, פיזיולוגיה ומיקרו-ביולוגיה, ואז הם מגיעים לשנה השלישית והרביעית, שם הם לומדים בכיתה הרגילה באוניברסיטה העברית, את לימודי הרוקחות, כולל - מעבדות ברוקחות, פרמקולוגיה, תרופות ותכשירים ומדעי הרוקחות. אוסיף, חשוב שיהיו רוקחים מהמגזר הדתי והחרדי, כי יש מקומות בהם חשוב שהרוקח יהיה קרוב לחוג של הלקוחות, בשביל שיוכלו לשאול שאלות ולקבל תשובות מאדם שמכיר את האופי והשפה הפנימית שלהם."

קרא עוד

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות

מחקר בוגרי העברית: קנאביס לילדים - באילו מחלות הוא מסייע ומהן תופעות הלוואי?

24 יוני, 2021

לראשונה, עבודה מחקרית נרחבת מנסה לענות על השאלה: האם מתן קנאביס רפואי לילדים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות יעיל ובטוח? סקירת מחקרים (מטא-אנליזה) ראשונה מסוגה שבדקה את הבטיחות והיעילות של קנאביס רפואי בילדים מצביעה על קשר בין שימוש במיצוי קנבידיול (CBD), אחד ממרכיבי צמח הקנאביס, לבין הפחתה של מספר ההתקפים האפילפטיים בילדים עם אפילפסיה קשה. מצד שני, התגלה כי שימוש ברכיב זה מלווה בתופעות של דיכוי התיאבון.

המחקר נערך בהובלתו של פרופ' אילן מתוק, ראש מעבדה במכון למדעי התרופה בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ומרכז דיוויד ר. בלום בבית הספר לרוקחות, יחד עם הדוקטורנט ניר טרבס, שניהם בוגרי האוניברסיטה, והוא שופך אור חדש על היעילות והבטיחות של קנאביס רפואי בטיפול בילדים. "זהו מחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו, העושה שימוש בכלים כמותיים ומתמקד בטיפול בקנאביס באוכלוסיית הילדים, וכולל התוויות רפואיות שונות שהיו חסרות עד כה בעיקר לקהילת הרופאים", מדגיש פרופ' מתוק ונותן כדוגמה את הטיפול באפילפסיה ובבחילות והקאות על רקע כימותרפיה: "מצאנו שהייתה ירידה ממוצעת של 11 אירועים של בחילות והקאות בקרב ילדים, בתקופת שני מחזורי כימותרפיה שנבדקו".

קרא עוד

לדברי פרופ' מתוק, אחד הממצאים המרתקים במחקר נוגע ל-CBD (קנבידיול), רכיב לא פסיכואקטיבי של צמח הקנאביס, המוכר בזכות האפקט האנטי-דלקתי והמרגיע שלו. נמצא כי ה-CBD אכן קשור בהפחתה של מספר הפרכוסים בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מקבלת מענה בטיפולים אחרים. לדברי פרופ' מתוק, "נמצאה ירידה של כ-40 אחוז במספר התקפי האפילפסיה בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מגיבה לתרופות האנטיאפילפטיות הקיימות.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות

first
«
1
2

Filter By