הפקולטה לרפואה

האוניברסיטה העברית וארגון בוגרי העברית מברכים את שלושת הזוכים, חברי הסגל בעבר ובהווה ובוגרים, בפרס ישראל לשנת 2024!

פרופ' אריאלה גורדון-שאג, נבחרה לתפקיד נשיאת המכללה האקדמית הדסה ירושלים. היא תחליף בתפקיד את פרופ' ברטולד פרידלנדר, שכיהן כנשיא ב-12 השנים האחרונות. פרופ' גורדון שאג תיכנס לתפקיד באופן רשמי בראשון ביולי 2024.

פרופ' אריאלה גורדון-שאג - בעלת קריירה מדעית מחקרית ענפה וארוכת שנים המשלבת הצטיינות בהוראה, חזון, הובלת מהלכים חדשניים באקדמיה, פיתוח תחומי לימוד חדשים וטיפוח שיתופי פעולה המגשרים בין האקדמיה לתעשייה. היא כיהנה כראשת הפקולטה לבריאות, חברה ומדע במכללה האקדמית הדסה מאז 2023, זאת לאחר קדנציה של 9 שנים כראשת החוג לאופטומטריה במכללה. בשנת 2007 היא הקימה את תכנית התואר השני במדעי הראייה והאופטומטריה במכללה, הראשונה בישראל, והייתה מנהלת התוכנית עד ל-2013.

עקב אורח חייהם השונה, השכלתם וחשיפתם המינימלית לתקשורת, האוכלוסייה החרדית זקוקה, לעיתים קרובות, לטכניקות שונות כדי לטפל בבריאותם. מספר גבוה יותר של חרדים נמנעים מלחסן את ילדיהם במקרים מסוימים וללכת לבדיקות בריאות מונעות מסוימות; הם אוכלים יותר מדי ג'אנק פוד זול, והם לא ששים לעבור הפלות גם אם העובר פגום קשה.

הקהילה החרדית, אשר גדלה באופן משמעותי בשל שיעור הילודה הגבוה, מציבה אתגרים ייחודיים, שכן האופי השמרני שלה לעתים קרובות מרתיע את חבריה מלהשתמש בשירותי בריאות הנפש הציבוריים, וזה מוביל לפגיעה פוטנציאלית בבריאותם. הפרעת קשב וריכוז היא מצב בריאותי נוירו-התפתחותי שכיח המשפיע על כחמישה עד שבעה אחוזים מהילדים והמתבגרים, כאשר ביטוייו ההתנהגותיים משפיעים על בני המשפחה, במיוחד על האמהות.

חוקרות וחוקרים מבית החולים הדסה עין כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בחנו במחקריהם כיצד תאים סרטניים לומדים לחמוק מאפופטוזיס (תהליך שבו תא ממית את עצמו באופן מתוכנן) וכך תורמים להתפתחות גידולים ממאירים. במחקר משתתפים: פרופ’ דינה בן-יהודה, רופאה מומחית להמטולוגיה, מכהנת כפרופסור בקתדרה להמטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה; פרופ’ שמעון בניטה, השלים את התואר הראשון, השני והדוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ואף ניהל אותו; ד"ר טאהר נסאר, השלים תואר ראשון פעמיים (כימיה ורוקחות), תואר שני ודוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. כיום חוקר עמית ובכיר במחלקה לרוקחות, מנהל מעבדת מחקר ויזם בחברות הזנק בארץ בתחום הפארמה, בעיקר פיתוח ננו-טכנולוגיה וסינתזה של תרופות בתחום הסרטן, מחלות דלקתיות והשמנת יתר; ד"ר ריקי פרלמן, השלימה תואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטה העברית והשתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס; ד"ר איהאב עבד אלרחמן, השלים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ודוקטורט במחלקה לגנטיקה של האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

מאמר נפלא של פרופ' שחר ארזי מהמחלקה למדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים (ובעל שלושה מתאריו מהעברית):

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מגלה כי חלק ניכר (מעל לחמישית) מדגימות תאי גזע פלוריפוטנטיות אנושיים, שניתן להשתמש בהן ברפואה רגנרטיבית, הן בעלות מוטציות הקשורות לסרטן, כאשר הרוב נרכש במהלך התפשטותן בתרבית.

הפופולריות הגוברת של שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים במחקרי בידול והשימוש בהם בניסויים קליניים, הובילה את הסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים אליעד לזמי ויונתן יונג, ופרופ' נסים בנבניסטי (כולם בוגרי העברית) לנסות ולשים זרקור על שפע המוטציות בתאים אלה ואת נגזרותיהם המובחנות המשמשות במחקר בסיסי וקליני. המחקר שלהם פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology. בעזרת הכלי הביו-אינפורמטיבי שלהם, החוקרים ניתחו למעלה מ-2,200 דגימות מיותר מ-140 קווי תאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים שונים, בתקווה לחשוף את השפע והחומרה של המוטציות הקשורות לסרטן שנרכשו בתרבות.

החוקרים מראים כי ב-22% מהדגימות שניתחו הייתה לפחות מוטציה אחת הקשורה לסרטן, ולפחות 70% מהן נרכשו במהלך התפשטותן בתרבית. 

למאמר המלא >>>

חברה ישראלית קיבלה אישור של ה-FDA האמריקאי לשימוש במכשיר אוטומטי ולא פולשני לניתוח גלאוקומה. המכשיר פותח על ידי Belkin Vision, והוא מכשיר הלייזר הלא פולשני הראשון לחולי גלאוקומה. "הישג זה התאפשר בזכות המיומנות, התשוקה והמסירות של כל הצוות שלנו", אמרה מנכ"לית החברה ובוגרת העברית, דריה למן-בלומנטל. מייסד החברה הוא פרופ' מיכאל בלקין, גם הוא בוגר האוניברסיטה. 

גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים העלולות לגרום לעיוורון בלתי הפיך על ידי פגיעה בעצב הראייה בחלק האחורי של העין. על פי מכון העיניים הלאומי האמריקני, מדענים אינם בטוחים בדיוק מה גורם לגלאוקומה, אך מאמינים כי לחץ העיניים הגבוה נגרם מחוסר היכולת לנקז נוזלים מחזית העין.

לכתבה המלאה >>>

פרופ' אסף הלמן וצוות המחקר שלו, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, חשפו ממצאים חדשים בתחום רשתות הרגולציה המכוונות למתילציה. ההתמקדות שלהם בגליובלסטומה חשפה כיצד מתילציה של DNA פועלת כמערכת בקרת גנים, כמו רמזור שיכול לווסת את פעילות הגנים. המחקר יכול לחולל מהפכה בגליובלסטומה ובמחקר מחלות ויישומים קליניים אחרים, ולסלול את הדרך לרפואה מותאמת אישית, סמנים ביולוגיים אבחנתיים ושיפור הטיפול בחולים. פרופ' הלמן הוסיף כי המחקר שלהם "מייצג פריצת דרך משמעותית בגנומיקה, ומציע תובנות להבנה וטיפול במחלות מונעות מוטציה גנטית".

נכון לעכשיו, 98% מהאנשים המאושפזים עם מחלות גנטיות שכיחות מתמודדים עם מנגנוני מחלה לא מובנים מספיק. על ידי מיפוי ההשפעה של מתילציה של DNA על הגנים, המחקר החדש מספק כלי רב ערך להבנת אטיולוגיה של המחלה ופיתוח טיפולים מותאמים, ובסופו של דבר משפר את סיכויו של המטופל, במיוחד בהקשר של סרטן ומחלות נפוצות אחרות. בעיקרו של דבר, מחקר זה משמש כמפת אוצר המנחה אותנו לעבר אסטרטגיות יעילות יותר לניהול מחלות.

פרופ' הלמן בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני ודוקטורט בגנטיקה, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לכתבה המלאה >>>

הקורס בשיתוף המרכז הבין-תחומי לחקר קנבינואידים של האוניברסיטה העברית והיחידה לקנביס רפואי (יק"ר) של משרד הבריאות, הינו קורס ההכשרה החלוץ והמוביל לרוקחים.

תכני הקורס מבוססים על תכנית ההכשרה הלאומית לרופאים של משרד הבריאות למתן טיפול באמצעות קנביס רפואי. 

בוגרות ובוגרי בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!

לכל הפרטים והרשמה >>>

הקורס נועד להשיב על שאלות כמו: האם אופטלגין עלול לסכן חולים המטופלים בנוגדי קרישה? מדוע יש להזהר גם בטיפול תרופתי של 5 ימים בלבד? האם יש מקום לזהירות בשילוב מוצרי קנאביס עם תרופות? האם תרופות ביולוגיות יכולות להשפיע על תרופות אחרות? הקורס יבהיר מושגי יסוד כגון מעכב או סובסטרט חזקים, חלשים ובינוניים וסובסטרט רגיש – מתי ניתן להמשיך לטפל בתרופות כרגיל לעומת מצבים המחייבים שינויי מינון או המנעות מהשילוב. יושם דגש על תזמון התגובה, כולל מצבים בהם התגובה הבין-תרופתית נמשכת או אף מופיעה לאחר שהטיפול בשילוב התרופתי הסתיים. יוצגו מאגרי מידע, יתרונותיהם  ומגבלותיהם. תגובות עם תרופות הקורונה החדשות, תגובות של חומרי טבע עם תרופות אחרות ותגובות של קבוצות תרופות נבחרות, כולל קנבינואידים, אופיואידים ותרופות ביולוגיות עם תרופות אחרות, כולל נוגדי הקרישה החדשים, סטטינים, ועוד.

יואב מה-טוב, חוקר במרכז למדעי המוח של האוניברסיטה העברית, מסביר בטור מיוחד בעתון הארץ, כי לפעמים קשה להבין איך פייק ניוז מופץ באינטרנט בקלות כה רבה, ועד כמה פשוט לגרום לאנשים להאמין בדברים שלא קרו מעולם והם פרי דמיונם של אלה שהפיצו אותם. איך ייתכן שאנחנו זוכרים ותופשים כאמת טהורה דברים שהם לא נכונים, או שרק שמענו עליהם, ומדוע המוח שלנו לא מצליח להטיל ספק ולבקר אותם כמו שצריך?  

לכתבה המלאה >>>

את המחקר הובילה הדוקטורנטית שיר פילו (בוגרת תואר ראשון בפיזיקה וביולוגיה בתכנית "אתגר" וכן תואר שני במדעי המוח מהאוניברסיטה העברית) במעבדה לשיטות כמותיות למדידת מבנה המוח ב-MRI. בעוד פעמים רבות רופאות ורופאים מפענחים את התוצאות של סריקת MRI בעזרת אומדן ויזואלי של החלקים השונים במוח, במעבדה של פרופ' אביב מצר מנסים לפתח שיטות שבהן ניתן יהיה להשוות בין הסריקות עם מדדים כמותיים, כלומר כאלה שניתן למדוד באופן מספרי ומכאן קלים יותר להשוואה: "מה שאנחנו מנסים לעשות זה להפוך את ה-MRI ממכשיר שהוא מצלמה למכשיר שייתן מדידות מדויקות של רקמת המוח", אמרה פילו ל-N12. "אנחנו יכולים להקביל את זה לבדיקת דם, שנותנת מידע כמותי לערכים שונים בדם שלנו. או כשאנחנו רוצים לדעת אם יש לנו חום, אז אנחנו משתמשים במדחום כדי להבין מה הטמפרטורה של הגוף ואם היא גבוהה מהטמפרטורה שאנחנו רוצים שתהיה לנו. כך גם אנחנו רוצים שה-MRI יתן מידע כמותי כדי שנוכל להשוות בין נבדקים שונים ונבין תהליכים ביולוגיים שקורים ברקמה, ולא נקבל רק תמונה".

מחקר בין-לאומי חדש על טיפול באמצעות הפאג’ PASA16 (וירוס שהורג רק חיידקים), הראה שיעור הצלחה של למעלה מ-80% ומקנה תקווה לקיום טיפול מועיל בזיהומים עמידים. ממצאים מעודדים אלה נותנים רוח גבית להמשיך ולעסוק במחקר של טיפול בפאג’ים, כתוספת לאנטיביוטיקה בחולים שכשלו בטיפול אנטיביוטי סטנדרטי כנגד זיהומים עמידים וסוללים את הדרך לניסויים קליניים עתידיים בנושא. מחקר מוצלח זה נערך על ידי “המרכז הישראלי לטיפול בפאג’ים (IPTC)” בראשות פרופ’ רן ניר-פז מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה ופרופ’ רונן חזן (שניהם בוגרי העברית) מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים במספר אתרים בעולם.

גירוי רעש אקראי תוך גולגולתי [זרם חשמלי עדין המועבר דרך שתי אלקטרודות המחוברות לקרקפת (tRNS)] בשילוב עם אימון קוגניטיבי, עשוי לשפר משמעותית את תסמיני הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, כך עולה מהמחקר החדש שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת סארי.

"זהו צעד ראשון חשוב בהצעת אפשרויות חדשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז", אמרה בוגרת העברית ד"ר מור נחום, מובילת המחקר, וראשת המעבדה לנוירותרפיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית. "מחקרים עתידיים, עם דגימות גדולות ומגוונות יותר, אמורים לעזור לבסס זאת כטיפול בר-קיימא להפרעות קשב וריכוז, ולעזור לנו להבין את מנגנוני ההפרעה הבסיסיים.”

למאמר המלא >>>