הפקולטה לרפואה

זו השנה השנייה שאנו גאים להשיק את נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית. נבחרת של מובילים ומובילות בחדשנות, יזמות, טכנולוגיה, מדיניות ציבורית, תרבות, חינוך ומדע - בישראל ובעולם.

חברי הנבחרת נבחרו מתך מאות מועמדים, בזכות הישגים יוצאי דופן, יוזמות פורצות דרך, והשפעה רחבה על החברה, התעשייה והמחקר. הם מייצגים את הדור הבא של המנהיגות הציבורית, העסקית והאקדמית - דור של מצוינות, צעירים וצעירות מעוררי השראה המגשימים מדי יום את הערכים של האוניברסיטה. 

בקרוב נחשוף את סיפוריהם המלאים – איך הכל התחיל באוניברסיטה העברית, מה הם לקחו איתם מהלימודים, ומה המוטו שמוביל אותם בדרך.
תודה לכולם על טקס מרגש ועוצמתי!

הכירו את הדיאטה הכי לא צפויה בעיר – ניתוח קיצור קיבה בלי סכין, בלי תפרים ובלי אשפוז. איך? באמצעות היפנוזה! כן, כן, לא מדובר בפרק של "המסע המופלא", אלא במחקר אמיתי בבית החולים הדסה הר הצופים, ביוזמת הפסיכולוגית הרפואית והמהפנטת המורשית מיה מזרחי (ובוגרת העברית, כמובן).

המחקר, שמנוהל על ידי צוות רב-תחומי מהדסה ומהאוניברסיטה העברית (כשכולם גם בוגרות ובוגרי האוניברסיטה), כולל את ד"ר תמר אלרם, פרופ' חגי מזא"ה, ד"ר רונית גרינבוים, ד"ר יוראי טל רון, פרופ' דני בן-צבי וד"ר איתן אברמוביץ'. יחד הם בודקים האם אפשר "לשכנע" את הגוף שהוא עבר ניתוח בריאטרי - בלי לגעת בו בכלל. איך זה עובד? המטופלים מגיעים בצום, לובשים חלוק ניתוח, מתחברים למוניטור (בלי מחט, אל דאגה), ואז מיה מובילה אותם לחדר ניתוח אמיתי, שם הם עוברים "ניתוח" במצב היפנוטי עמוק. במשך 50 דקות היא מתארת להם את כל שלבי הניתוח, כולל החתכים, הציוד והתחושות. המוח, מסתבר, לא ממש יודע להבדיל בין מציאות לדמיון וזה בדיוק מה שעושה את הקסם.

הכירו את הגיבור החדש של חדרי הניתוח – דבק ביולוגי חכם שיכול לשים סוף לתפרים, סיכות ולדרמות של דימומים וזיהומים. זה נשמע כמו קסם, אבל מדובר במדע טהור עם נגיעות של טבע. הדבק, שמבוסס על הידרוג'ל טבעי, שואב השראה מרכיכות כמו שבלולים וצדפות שיודעות להיצמד למשטחים רטובים. ד"ר שאדי פרח, בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית וראש המעבדה לפולימרים רפואיים בטכניון, החליט ללמוד מהן את הטריקים הכימיים שלהן וליישם אותם בפיתוח רפואי פורץ דרך.

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקורס "מרשם רוקח" אשר יתמקד בנושאים הנדרשים להכשרת רוקחים למתן מרשמים המשכיים לתרופות כרוניות ולמתן תרופות מהרשימה המורחבת שהותרה למתן מרשם על ידי רוקח ("תרופת רוקח").

NeuroNOS, חברת הביו-טק מבית Beyond Air, קיבלה את ההכרה הנחשקת של ה-FDA לתרופה יתומה עבור BA-101 - התרופה המובילה שלה שנועדה להתמודד עם גליובלסטומה (GBM), גידול מוח אגרסיבי במיוחד שלא משחק לפי הכללים.

גליובלסטומה היא הגידול הממאיר הנפוץ והאכזרי ביותר במוח בקרב מבוגרים. גם עם כל ארסנל הטיפולים הרפואיים הזמינים: ניתוח, הקרנות ותרופת טמוזולומיד - רוב החולים שורדים רק מספר חודשים. מסתבר שחנקן חמצני (NO) והאנזים הערמומי שלו, nNOS (סינתאז חנקן חמצני נוירונלי), תורמים להתפתחות הגידול, להתפשטותו ולהתחמקותו מטיפול. מחקרים פרה-קליניים מצביעים על כך שחסימת NOS עשויה להרגיע את הגידול ואפילו לשפר את התגובה לטמוזולומיד.

"גליובלסטומה הינה בעיה רפואית שלא מקבלת מענה משמעותי", אמר פרופ' הית'אם עמל, המדען הראשי של NeuroNOS ובוגר של האוניברסיטה העברית. "הנתונים שלנו, גם אלו שפורסמו וגם אלו שטרם פורסמו, מראים שחנקן חמצני מעורב עמוקות בגליובלסטומה. אנחנו משתפים פעולה עם רגולטורים, חוקרים, קבוצות חולים וקרנות כדי לקדם במהירות את BA-101 לניסויים בבני אדם".

Beyond Air, חברת האם, מתמקדת ביישום חנקן חמצני, הן זה שהגוף מייצר והן זה שמוזרק מבחוץ, בטיפולים במחלות נשימתיות, הפרעות נוירולוגיות וגידולים מוצקים. החברה גם משתפת פעולה עם האוניברסיטה העברית בתוכנית פרה-קלינית לטיפול באוטיזם (ASD) ואתגרים מוחיים נוספים. במקביל, חברת הבת הנוספת שלה, Beyond Cancer, בוחנת שימוש בחנקן חמצני בריכוזים גבוהים במיוחד (באמצעות מערכת הזרקה מתקדמת) כדי להשמיד גידולים מוצקים בשלב הפרה-קליני.

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את הזוכים והזוכות במענק ה-Starting Grant לשנת 2025. המענק הזה מיועד לחוקרות וחוקרים בתחילת דרכם. כאלה עם רעיונות גדולים, חלומות מדעיים וקצת (או הרבה) שאפתנות. השנה, עשרה חוקרים מישראל קטפו את המענק הנחשק וביניהם – שתי בוגרות ושני בוגרי העברית. אז מי הם הגיבורים שלנו?

ד"ר ענת ארזי, מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה רפואית והחוג למדעי הקוגניציה והמוח בפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית - חוקרת את מה שקורה במוח כשאנחנו לא בדיוק... שם. מהמעבדה לחקר התודעה והחוסר-מודעות, ד"ר ארזי חוקרת איך גירויים כמו ריח של עשן משפיעים על מוח שלא בהכרה. כן, גם כשאנחנו ישנים או במצב רפואי מורכב - המוח לא לגמרי שותק. המטרה? להבין איך לזהות תגובתיות מוחית ולהציץ למנגנונים הלא-מודעים של עיבוד מידע. נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה לגמרי אמיתי.

ד"ר אריאל גולדשטיין, מהחוג למדעי הקוגניציה והמוח ומהמחלקה למדעי הנתונים בבית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית - האיש שמנסה לפענח איך המוח שלנו בונה שפה תוך כדי דיבור. הוא משתמש בטכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית כדי להבין איך אנחנו בוחרים מילים, מתכננים משפטים ומנהלים שיחות. המחקר שלו עשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים שפה - ואולי גם איך מחשבים מדברים איתנו בעתיד.

ד"ר אריאל רפפורט, מהפקולטה למתמטיקה, הטכניון - מתמטיקאי עם חיבה לפרקטלים. הוא חוקר גאומטריה פרקטלית - תחום שמוקדש לאובייקטים מתמטיים עם דמיון עצמי (כן, כמו ציורים של אשר). הוא מתמקד באטרקטורים, אותם אזורים שאליהם מתכנסת הדינמיקה של מערכות. המטרה: לפתור בעיות פתוחות ולשבור את הראש, אבל בסטייל מתמטי.

ד"ר שפרה לנסקי ברקוביץ, המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית, מכון ויצמן למדע - חוקרת את החלבונים שמפעילים אותנו. היא וצוותה משתמשים בשתי שיטות מיקרוסקופיות מהעתיד (cryo-EM ו-AFM מהיר) כדי לצפות בחלבונים בפעולה. למה זה חשוב? כי החלבונים האלה אחראים על דברים כמו חשיבה, רגשות וחישה. אם הם משתבשים, זה עלול להוביל למחלות. הבנת מנגנוני הפעולה שלהם עשויה להוביל לפיתוח תרופות חדשות.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו שיטה חדשנית בשם Microcolony-seq, שמשנה את הדרך שבה אנחנו מבינים זיהומים חיידקיים. בדרך כלל אנחנו חושבים על חיידקים כיצורים קטנים וזהים שגורמים לצרות - אבל מסתבר שגם לחיידקים יש "אישיות".

השיטה החדשה מאפשרת למדענים להתמקד בקבוצות קטנות של חיידקים ולראות איך הם מתנהגים בצורה שונה - אפילו כשהם זהים מבחינה גנטית. חלקם נדבקים לתאים בגוף, חלקם נעים ממקום למקום ואחרים פשוט מנסים לשרוד. ההבדלים האלה מסבירים למה לפעמים אנטיביוטיקות וחיסונים לא עובדים כמו שצריך.

המחקר, בהובלת ד"ר רעיה פייגנבאום-ראם, בהנחיית פרופ' נטלי בלבן ובשיתוף פרופ' משכית בר-מאיר (כולן בוגרות האוניברסיטה העברית) ופרופ' אילן רוזנשיין, פורסם בכתב העת המדעי Cell. הם גילו שחיידקים מזיהומים כמו E. coli ו-Staphylococcus aureus מתפצלים לתת-קבוצות יציבות עם תכונות שונות - כמו היצמדות, תנועה או עמידות ללחץ. התכונות האלה נשמרות במשך שעות מחוץ לגוף ומספקות הצצה נדירה ל"זיכרון הפנימי" של החיידקים.

למה זה חשוב? כי כשרופאים בודקים זיהום, הם בדרך כלל מסתכלים על דגימה אחת של חיידקים. אם הדגימה הזו לא מייצגת את כל "החבורה", הטיפול עלול לפספס — והזיהום יחזור. השיטה הזו יכולה להוביל לטיפולים מדויקים וחכמים יותר, ואפילו לעזור בתחומים כמו בריאות המעיים וייצור מזון ותרופות. כמו שאומרת ד"ר פייגנבאום-ראם: "התייחסנו לחיידקים כאילו הם כולם אותו דבר, אבל הם שונים".

למחקר המלא >>>

המערכת החיסונית שלכם היא כמו צבא קטן – עם חיילים שנקראים תאי T. הם טובים בלחימה נגד חיידקים ווירוסים, אבל כשמדובר בסרטן? הם קצת... פחות גיבורים. למה? כי תאי הסרטן חכמים, יודעים להתחבא, וגם גונבים את כל האוכל (כלומר, את האנרגיה).

חוקרים ישראלים סופר-חכמים, כמו ד"ר עמרי יוסף ופרופ' מיכאל ברגר מהאוניברסיטה העברית (שניהם בוגרי העברית), ואמרו: "רגע! אולי נוכל לאמן את תאי T להיות כמו נינג'ות נגד סרטן?".

מה הם עשו? הם מצאו חלבון בשם Ant2 – שהוא כמו שוער שמחליט כמה אנרגיה נכנסת לתא ופשוט השביתו אותו! כן, כיבו אותו כמו מתג. וזה גרם לתאי T להיכנס למצב חירום, לחשוב מחדש איך לייצר אנרגיה – ולהפוך לסופר-לוחמים! התאים האלה התחילו להתחלק פי 3 יותר מהר, לזהות תאי סרטן כמו רדאר משוכלל ולהשמיד אותם בלי רחמים. הכי חשוב - ניתן לעשות זאת גם עם תרופות ניסיוניות, לא רק עם הנדסה גנטית.

החוקרים רוצים להשתמש בטכנולוגיה הזו בטיפולים כמו CAR-T, שבהם שואבים תאי חיסון מהגוף, משדרגים אותם במעבדה, ואז מחזירים אותם כמו גיבורי-על עם חליפה חדשה. זה נשמע כמו מדע בדיוני - אבל זה אמיתי! מה צופה לנו העתיד? אולי נוכל ללמד את הגוף שלנו להילחם בסרטן כמו מקצוענים. כי לפעמים, כל מה שצריך זה קצת שינוי במנוע – והתאים שלנו מוכנים לקרב!

למחקר המלא >>>

כל שנה, ארגון EMBO, הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית, מצרף חברות וחברים חדשים לקהילה המדעית שלו. השנה צורפו 6 חוקרים מישראל לארגון וכולם - בוגרי האוניברסיטה העברית!

פרופ' ערן משורר, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית. פרופ' משורר חוקר אפיגנטיקה של תאי גזע ומודלים של מחלות נוירולוגיות. המעבדה שלו משתמשת בגישות חד-תאיות וברמת הגנום כולו כדי להבין את הרגולציה של הכרומטין והאפיגנטיקה בתאי גזע עובריים ונוירונליים, בתהליכי תכנות מחדש, ובמודלים פלוריפוטנטיים אנושיים של מחלות נוירו-דגנרטיביות, במיוחד מחלות הקשורות לרצפים חוזרניים של גלוטמין (polyQ), כגון מחלת הנטינגטון. פרופ' משורר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אורן שולדינר, המחלקה לנוירו-ביולוגיה מולקולרית, מכון ויצמן למדע. מחקרו עוסק בחיווט ועיצוב מחדש של מעגלים עצביים. המנגנונים שבאמצעותם המוח שלנו מתעצב במהלך ההתפתחות עדיין אינם מובנים במלואם. מעבדתו משתמשת בכוח הגנטי של הדרוזופילה (זבוב הפירות) כדי לחקור את החיווט והעיצוב מחדש של מעגלים עצביים מתפתחים ברמה המולקולרית. עיצוב מחדש של נוירונים הוא תהליך קריטי לעיצובם של מעגלים עצביים בוגרים, וכאשר הוא משתבש, הוא נקשר למגוון רחב של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, כולל אוטיזם וסכיזופרניה. פרופ' שולדינר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אילון שני, ביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שני עוסק בגילוי מונחה-CRISPR של מנגנוני הובלת הורמונים בצמחים.
מעבדתו חוקרת כיצד הורמונים בצמחים מועברים כדי לשלוט בהתפתחות ובתגובות למצבי עקה. עד כה הצליחו לזהות נשאים מרכזיים להובלה ארוכת-טווח של הורמונים, ולפתח כלים מבוססי CRISPR רב-ממוקדים כדי להתגבר על עודפות גנטית. לאחרונה, יישמו את הכלים הללו בגידולים כמו עגבנייה ואורז, מה חשף תכונות קריטיות לצמיחה, עמידות ליובש וקליטת חומרי הזנה. פרופ' שני בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' יונתן שטלצר, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע. פרופ' שטלצר חוקר כיצד תאים יוצרים את העובר היונקי. הקבוצה שלו שואפת להבין כיצד תאים עובריים מוקדמים מתמיינים ומתחייבים למסלולים ייחודיים. הם עובדים עם מודלים של יונקים, מעכבר ועד ארנבת, ומשלבים רעיונות ומומחיות מביולוגיה התפתחותית, אפיגנטיקה, ביולוגיה חישובית, טרנסגנטיקה ואפיגנומיקה חד-תאית. השאיפה היא להמשיך ללמוד מהעוברים כיצד לעצב ולעצב מחדש תוכניות תאיות, זיכרונות אפיגנטיים, ותפקוד רקמתי כולל. פרופ' שטלצר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אסף ורדי, המחלקה למדעי הצמח ומדעי הסביבה, מכון ויצמן למדע. הקבוצה של פרופ' ורדי חוקרת את המנגנונים התאיים המעורבים בזיהוי ובהסתגלות לתנאי עקה סביבתיים מגוונים במהלך דינמיקת פריחות האצות באוקיינוס. המחקר עוסק באינטראקציות מרכזיות בין המאכסן לפתוגן (וירוסים וחיידקים) אשר מווסתות את גורלן של פריחות האצות, במטרה לגלות מסלולי איתות וחילוף חומרים חדשים הפועלים במהלך אינטראקציות אלו ואת השפעתם על תהליכים ביו-גיאו-כימיים גלובליים. פרופ' ורדי בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' סטפן יונג, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן למדע. פרופ' יונג עוסק במקורות ותפקודים של פאגוציטים מונונוקלאריים.
במעבדתו חוקרים מונוציטים ומקרופאגים בפיזיולוגיה ובפתופיזיולוגיה באמצעות מוטגנזה מותנית, הדמיה של תאים בגוף חי ואסטרטגיות של העברת תאים. המיקוד שלו הינו במעי, בריאות ובמוח, תוך שימוש במודלים של בעלי חיים קטנים כדי לחקור את תפקידי התאים הספציפיים בהומאוסטזיס ובדלקת. פרופ' יונג השלים את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטה העברית.

מחקר חדש של פרופ' שהם חשן-הלל וד"ר אורי זק, מבית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' אלכס גיללס-הלל, מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' חגית הוכנר, מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון (כולם בוגרי העברית), מצביע על עלייה חדשה וממושכת בנדודי שינה, בקוצר שינה ונטילה מוגברת של כדורי שינה בקרב אזרחים, גם ללא חשיפה ישירה ללחימה. הממצאים, שהתבססו על סקרים מייצגים של אוכלוסיית המדינה ופורסמו ב-International Journal of Clinical and Health Psychology, מדגישים במיוחד את פגיעותן של נשים ונפגעי טראומה. 

להמשך קריאה >>>

חוקרים ישראלים פיתחו בדיקת דם מהפכנית לגילוי מוקדם של מחלת פרקינסון אשר מסוגלת לזהות את המחלה לפני הופעת תסמינים מוטוריים ניכרים. הבדיקה, שפותחה במעבדתה של בוגרת העברית, פרופ' חרמונה שורק באוניברסיטה העברית בירושלים, מודדת שברי חומר גנטי בזרם הדם הקשורים לנזק נוירולוגי. תוצאות מחקר על יעילותה ודיוקה של הבדיקה, שנערך על ידי דוקטורנט נמרוד מדרר מהאוניברסיטה העברית, פורסמו בכתב העת המדעי Nature Aging.

הבדיקה יכולה להבחין בין חולי פרקינסון בשלב טרום-תסמיני לבין אנשים בריאים בדיוק גבוה על ידי הערכת שני סמנים ביולוגיים מולקולריים, שברי RNA תעבורתי (tRFs). עלייה ב-tRFs ספציפיים לפרקינסון וירידה ב-tRFs מיטוכונדריאליים מסמנים את השלבים המוקדמים של המחלה עם דיוק אבחוני של 0.86. בדיקה לא פולשנית זו יכולה להועיל לאלו המועדים גנטית לפרקינסון ולסייע בניסויים קליניים לתרופות חדשות. פרופ' שורק מדגישה את הפוטנציאל של גילוי מוקדם, לעזור לפתח טיפולים משני מחלה ולהתמודד עם חששות בקרב אלו עם היסטוריה משפחתית של פרקינסון. הבדיקה יכולה גם לסייע בזיהוי תסמינים טרום-מוטוריים ולאפשר שינויים באורח החיים להאטת הופעת התסמינים ולשפר את אמינות הניסויים הקליניים.

למאמר המלא באנגלית >>>

חוקרים במרכז הרפואי בני ציון בחיפה הביאו לפריצת דרך בעולם הרפואה: התגלה גן חדש בשם TIMM29 הגורם למחלה גנטית נדירה בשם תסמונת סנגרס (Sengers). המחלה, שמשפיעה על תפקוד המיטוכונדריה ("תחנת הכוח" של התאים בגוף), גורמת לחולשת שרירים, אי ספיקת לב, קטרקט קשה ולבסוף למוות בגיל צעיר מאוד, לרוב תוך שבועות או חודשים מהלידה.

את המחקר הוביל בוגר העברית, מנהל מחלקת הגנטיקה בבני ציון ד"ר עאדל שלאעטה, בשיתוף חוקרים מהארץ ומהעולם. הצוות זיהה שהגן TIMM29 אחראי על תפקוד תקין של המיטוכונדריה, וכאשר הוא פגוע, נפגע מנגנון ייצור האנרגיה בתאים, מה שמוביל למחלה הקשה.

"המחקר הזה הוא צעד משמעותי במניעת המחלה ובשיפור האבחון הגנטי בקהילה", אמר ד"ר שלאעטה והוסיף - "המטרה שלנו כעת היא להרחיב את בדיקות הסקר הגנטיות ולשפר את ההבנה של תפקוד הגן כדי למצוא בעתיד דרכים לריפוי".

פרופ' אבי דומב, בוגר האוניברסיטה העברית, נבחר להחליף את פרופ' חיים סוקניק בתפקיד נשיא המרכז האקדמי לב. פרופ' סוקניק הודיע על פרישתו לאחר 12 שנים. פרופ' דומב, כימאי ורוקח בהכשרתו, עמד בשנים האחרונות בראש הבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית וכהן כמדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בנוסף, עמד בעבר בראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב. הוא צפוי להיכנס לתפקידו באופן רשמי באוקטובר הקרוב.

המרכז האקדמי לב הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד מאפשר שילוב לימודי טכנולוגיה ויהדות והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.

פרופ' דומב בעל תואר ראשון ברוקחות ובמשפטים (קרימינולוגיה) וכן דוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

צוות מחקר בין-לאומי, בהובלת ד"ר תומר איטקין, בוגר העברית, טוען כי הוא הראשון בעולם שמצא שיטה חדשנית "להעיר" תאי גזע בוגרים במעבדה לשימוש בהחידוש מח עצם להשתלות. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Nature Immunology, מהווים פריצת דרך שיכולה לשפר משמעותית את שיעורי ההצלחה עבור מטופלים שמקבלים השתלות מח עצם.

"לעיתים, גם אם התורם מתאים לאדם הזקוק לטיפול, אין לתורם מספיק תאי גזע להשתלה", אמר ד"ר איטקין, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרכז הרפואי שיבא. האתגר בחידוש מח עצם הוא שתאי גזע - אשר פעילים מאוד בדם חבל הטבור ויכולים להתחדש בעצמם - הופכים ל"רגועים" או רדומים במח עצם בוגר וחלק מהתורמים יכולים לספק רק "תפוקה נמוכה מאוד של תאי גזע, שאינה מספיקה להשתלה", הסביר ד"ר איטקין. ממצאי המחקר עולה כי "השיטה החדשה מרחיבה משמעותית את מאגר תאי הגזע הזמינים להשתלה. בנוסף, ניתן להשתמש בשיטה לטיפול במטופלים שעברו מספר סבבים של כימותרפיה או טיפול גנטי ואין להם מספיק תאי גזע בריאים משלהם". ד"ר איטקין מאמין שהמחקר לא אמור לקחת יותר מחמש שנים כדי להגיע לשלב ניסוי קליני ואז לקבל אישור FDA. זה גם פותח הרבה הזדמנויות בתחומים אחרים, כולל שימוש בשיטה החדשנית ברקמות ללא תאי גזע.