זו השנה שלישית ברציפות בה מפרסם כתב העת "פורבס" את רשימת הכוכבים הצעירים מתחת לגיל 30 המהווים מקור לגאווה לאומית. 60 הצעירים המוכשרים במחזור 2021 (30 מהעולם הטכנולוגי מדעי ו־30 משאר תחומי החיים) הקימו חברות אשר שגשגו למרות המגיפה, סייעו במלחמה נגד הקורונה, יצרו שירותים חדשים באמצעות AI והביאו כבוד רב לישראל. קרא עוד אודות בוגרות ובוגרי העברית ברשימת 30 מתחת ל-30, הצעירים המבטיחים של "פורבס" לשנת 2021
חברת הסטארט-אפ BioMilk הוקמה בשנת 2018 על ידי ד"ר נורית ארגוב-ארגמן וד"ר מגי לוי, שתיהן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים. BioMilk מפתחת חלב מתורבת מתאי חלב. החברה שואפת לייצר חלב המקביל בהרכבו לזה של חלב פרה מסחרי, נטול תוספים סינתטיים או צמחיים, ובעל כמויות הורמונים ואנטיביוטיקה נמוכות יותר מזה של המוצר המסורתי. ביו-מילק נמצאת גם בתהליך ייצור חלב מתורבת זהה לחלב אם, הכולל ייצור של פחמימות מורכבות הנמצאות בחלב האדם התומכות בהתפתחות מערכת החיסון. קרא עוד אודות יש BioMilk?
בשנים האחרונות הולך ומתגבר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים לתעשייה זו ולתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח. כיום מתנהל בכמה מעבדות בפקולטה מחקר בנושא גידול הקנאביס והפקולטה מבקשת להרחיב את הפעילות בנושא זה ולהקים מתחם לגידול קנאביס אשר בחלקו ישמש לצרכי המחקר של הפקולטה. לצורך כך הקצתה האוניברסיטה העברית שטח בקמפוס ברחובות לטובת הקמת המתחם אשר יכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול.
האוניברסיטה מבקשת לבחור שותף אסטרטגי לפרויקט, אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10
מיליון ש"ח ( 3.5 מיליון דולר) ולהקים את המתחם. קרא עוד אודות קול קורא לשותף עסקי אסטרטגי בתחום קנאביס
ד”ר טל אסיף (42), נכנס לתפקידו החדש – כמנהל מחלקת ווטרינריה בעיריית לוד. אסיף, נשוי ואב לשניים, מתגורר בתל אביב יחד עם 2 חתולים בשם לולו ומישקה. הוא סיים את לימודיו בתחום הרפואה הווטרינרית בשנת 2010 בבית הספר לרפואה וטרינרית ע”ש קורט של האוניברסיטה העברית. את הסטאז’ שלו עשה במרכז מומחים לרפואה וטרינרית של חיות מחמד בניו יורק ולאחר מכן המשיך לעבוד שם כרופא וטרינר במחלקת חירום וטיפול נמרץ. לאחר שנתיים בניו יורק חזר ארצה, כאשר הוא ממשיך לעבוד כרופא חירום במרכזי מומחים בארץ. קרא עוד אודות בוגר העברית - מנהל חדש לשירות הווטרינרי בלוד
האם היחסים בין כלבים ובעליהם הורעו במהלך משבר הקורונה? האם יותר כלבים אומצו או ננטשו בעקבות התפשטות הנגיף בארץ והתעצמות בעיות כלכליות וחברתיות בקרב בעלי הכלבים? האם כלבים סבלו יותר במהלך משבר הקורונה? מחקר שבוצע לאחרונה על ידי ד״ר ליאת מורגן וד״ר טל רז מביה"ס לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, שניהם בוגרי האוניברסיטה, וד״ר בוריס יעקובסון מהשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות (נערך במימון מלא של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות), ופורסם בכתב העת היוקרתי Humanities and Social Sciences Communications מבית nature, ניסה לענות על שאלות אלה ובעיקר לבחון את השפעת הסגר והבידוד החברתי שנכפו על תושבי ישראל על ההתנהגות בעלי הכלבים והכלבים עצמם, ורווחתם האישית. קרא עוד אודות תקופת הקורונה עודדה אימוץ כלבים
פרופ' נטע ארז, ראשת המחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב זכתה בפרס 'מנטורינג במדע' לשנת 2020 מטעם קבוצת Nature Science, הבית של כתב העת המוביל Nature. פרופ' ארז סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. תואר שני בהצטיינות בביולוגיה ודוקטורט בתחום ביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן למדע ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. קרא עוד אודות פרס על מצוינות בהנחיית דור העתיד של המדע מהמגזין Nature
קיימים איומים רבים על הדיג הימי, כולל דיג יתר שהפחית את אוכלוסיות הדגים בחלק מהמקרים עד כדי הכחדה. התיעוש הביא לזיהום במתכות כבדות ובפלסטיק. מייסד ומנכ"ל Pure Blue Fish, נמרוד ליטבק (בוגר העברית) מוכן לאתגר. ליטבק הקים לפני כחמש שנים חברת גידול דגים Pure Blue Fish , לגידול דגי אינטיאס בעזרת מערכות מחזור מים המפחיתה עלויות מים וזיהום.
בחודש שעבר הודיעה ליטבק כי החברה תשקיע 28.1 מיליון דולר לפתיחת פעילות הדגל שלה בארה"ב במחוז אורנגבורג. קרא עוד אודות גידול דגים בשיטות היי-טק
מאמר הדעה של פרופ' רם רייפן, רופא גסטרואנטרולוג, פרופ' למדעי התזונה, ממחברי הספר "לבחור נכון" ומייסד ChickP Protein Ltd ובוגר האוניברסיטה העברית.
ענקיות המזון, התאגידים הגדולים, משקיעי ההון והמדענים שבחממות הטכנולוגיות, כולם משתתפים במרוץ האימתני של הפודטק שצובר תאוצה בעולם ובישראל.
תמורות רבות עברו בשנים האחרונות על עולם הפודטק - אותו ענף תעשיה הרותם את החדשנות הטכנולוגית לטובת ייצור מזון ומייעל את הייצור תוך התחשבות בקיימות ובאיכות הסביבה. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת פיתוח שיטות ייצור של אוכל בריא יותר ובטוח יותר לצריכה. הפודטק מלווה את שיפור תהליך הייצור מהשלב החקלאי ועד השיווק והאריזה שמיועדים למנוע קלקול ובזבוז מזון. קרא עוד אודות המרוץ אחר החלבון החלופי
כולנו מכירים את המשפט המפורסם "שומשום היפתח!" מעלילות "עלי באבא וארבעים השודדים". חוקר הצמחים ניסים קריספיל מספר שלא סתם בחרו מסיפורי "אלף לילה ולילה" ב"שומשום, היפתח" כסיסמת הכניסה למערת האוצרות. בספריו הוא מסביר שמספרי הסיפורים הכירו את קול הנפץ של הלקט שומשום בשל, ידעו שהוא מזכיר את קול פתיחתו של מנעול, וידעו שזרעי השומשום הם כמו אוצר גדול לנפשו ולגופו של האדם. קרא עוד אודות שומשום היפתח!
המגזין המקוון הראשון בתחום הפודטק NutritionInvestor פרסם רשימה של 8 סטארט-אפים חמים שכדאי לעקוב אחריהם. מתוך הרשימה – 4 חברות נוסדו על ידי בוגרי האוניברסיטה העברית.
EQUINOM - מגדלים זרעים שאינם GMO עם מאפיינים יוצאי דופן, פרופילים תזונתיים מעולים ותפוקת יבול יוצאת מן הכלל.
Aleph Farms - מגדלים תאי בשר במעבדה בתנאים מבוקרים, ומבטלים את הסיכון של זיהום פתוגני. קרא עוד אודות 8 סטארט-אפים חמים בתחום הפודטק
הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה מציעה מלגות ייחודיות לתלמידי מוסמך מצטיינים במסלול המחקרי שמתחילים ללמוד בתשפ"א וכן לתלמידים שהחלו ללמוד בסמסטר אביב תש"פ.
תלמידי בוגר מצטיינים (ממוצע 90 ומעלה) שיבחרו ללמוד לתואר שני באחד מהמסלולים המחקריים בפקולטה לחקלאות, יקבלו מלגה חודשית בסך 6000 ₪ למשך שנתיים ופטור מלא מתשלום שכ"ל למשך שנתיים (200%).
תלמידים שהחלו את לימודי המוסמך בסמסטר אביב תש"פ יקבלו מלגה ל-3 סמסטרים בלבד.
להגשת מועמדות ופרטים נוספים >>> https://bit.ly/2BNOXa8
הגשת מועמדות עד 01/08/20
חוקרי האוניברסיטה העברית מהפקולטה לחקלאות, מזון והסביבה, בהובלת בוגר העברית פרופ' יוסי הירשברג, מומחה לגנטיקה, ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית בצמחים מהמכון למדעי החיים, הצליחו ליצור עגבנייה חדשה ומיוחדת אותה כינו "קסנטומטו". העגבנייה מכילה ריכוז גבוה של נוגד חמצון המעכב עיוורון תלוי גיל. בזכות ההצלחה בפיתוח העגבנייה המועשרת ובשל העובדה שהייצור שלה יחסית פשוט וצורתה ואף טעמה יחסית נשמרים, החוקרים מקווים שהפצה המונית של הקסנטומטו תתרום לבריאות האדם ותפחית את התחלואה של מחלות ניווניות.
השפה בה אנו משתמשים בדיאלוג שלנו עם עצמנו ועם האחר היא בעלת השפעה עצומה על מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, עם הילדים שלנו, המטופלים שלנו, בני הזוג שלנו ושלהם עם עצמם. כל שכן כאשר זה נוגע להתמודדות עם התנהגויות אכילה, תפיסת הגוף והדימוי העצמי. מטרת התוכנית להקנות ידע תיאורטי חדש וכלים טיפוליים להתמודדות עם שפת הדיאטה, התנהגויות האכילה ובעיות בתפיסת הגוף, לפי רוח המודל הסלוטוגני לבריאות, קשיבות וקבלה. הקבוצות מכילות כמות מוגבלת של לומדים ללמידה יעילה וחווייתית. קרא עוד אודות "שפת האכילה" – שפה משנה חוויית חיים
במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Food Chemistry" בנו חוקרים מהאוניברסיטה העברית - פרופ' מאשה ניב מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, ועוזר המחקר הדוקטורנט ירון בן שושן-גלצקי (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית) - מודל תלת מימדי ממוחשב של הקולטן האחראי על חישת הטעם המתוק בלשון, ובדקו בשיטה חישובית אלו חומרים מתאימים מבחינה מרחבית לאתר את הקישור במודל הקולטן. קרא עוד אודות בוגרי העברית מקצרים את המרוץ לאיתור ממתיקים בריאותיים
המחקר, שפורסם בכתב העת "Journal of Attention Disorders", נוהל על ידי ד"ר שירלי הרשקו, מומחית ללקויות למידה ומנהלת המרכז לאבחון ותמיכה בסטודנט בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה שבאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם חוקרים נוספים מהאוניברסיטה - ד"ר יהודה פולק מהחוג לחינוך, פרופ' עדינה מאיר מבית הספר לריפוי בעיסוק, ד"ר אנה ארוניס ופרופ' איל ארט מהפקולטה לחקלאות; יחד עם פרופ' סמואל קורטז מאוניברסיטת סאות'המפטון שבבריטניה. קרא עוד אודות מחקר חדש של ד"ר שירלי הרשקו