הפקולטה לחקלאות

מחקר ישראלי חדש התחקה אחר התנהגות התאים במצבים כאוטיים, במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי. תוצאותיו התפרסמו לאחרונה במאמר בכתב העת הבין-לאומי "Nature". המחקר נערך בהובלת פרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה, עם הסטודנט יואב קפלן וקבוצת מחקר בין-תחומית מגוונת הכוללת סטודנטים בתוכנית תלפיות (שקד רייך ואליק אוסטר), ד"ר לביו-פיזיקה אורית גפן וד"ר לביולוגיה אירה רונין (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית).

ממצאי המחקר מספקים גישה חדשה לתיאור הפרעות במצב התאי. בעוד שעד היום, הדעה הרווחת בתחום הייתה שמדובר במנגנון הגנה מסודר שמונע מהחיידקים להתחלק באופן תקין, אך למעשה מדובר בכאוס לא מתוכנן. קרא עוד אודות כאוס כדרך לריפוי

לראשונה תכנית לימודים יישומית מקיפה וייחודית ללימוד קנאביס רפואי בישראל, לקידום החקלאות, החדשנות והיזמות בתחום הקנאביס בארץ בעולם.
נלמד משלב הגנטיקה ועד לשלב פיתוח המוצר ושיווק ללקוח הקצה. כל שרשרת הגידול, הייצור והאספקה של צמח הקנאביס.
לימוד הידע המדעי הנדרש, כולל הצד העסקי, הרגולטורי והכלכלי. התכנית מהווה מבוא לידע מעשי להכשרה לעבודה בשוק הקנאביס העולמי, כולל היבטים של יזמות ופיתוח עסקי. קרא עוד אודות קנאביס רפואי From Seeds to Needs

איל צפריר, לשעבר סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק בינלאומי וסגן נשיא בחברת אורבוטק פסיפיק, מונה לתפקיד מנכ״ל מרמנת, ולסמנכ״ל פיתוח עסקי בקבוצת טלרד. קבוצת טלרד, הפועלת בתחום תשתיות תקשורת, סייבר ו-IT בניהולו של מוטי אלמליח. צפריר מונה למנכ״ל של החברות מרמנת ו-Hiverr (חברות בנות של הקבוצה) ולסמנכ״ל פיתוח עסקי בקבוצת טלרד.

איל צפריר כיהן בתפקידו האחרון כ-VP Business בחברת אורבוטק פסיפיק וניהל את חטיבת הצגים השטוחים (FPD) באזור. לפני כן, כיהן צפריר כ-CTO ו-CIO של בזק בינלאומי, ובין היתר הוביל במשך 5 שנים את החטיבה העסקית של בזק בינלאומי. קרא עוד אודות בוגר העברית ימונה למנכ"ל מרמנת ולסמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת טלרד

יפתח בירגר למד תואר ראשון ושני באגרונומיה בפקולטה לחקלאות ברחובות ובועז בכר למד משפטים ומנהל עסקים. ב-2013 הם החליטו להקים סטארט-אפ בתחום החקלאות, אך בניגוד לרוב החברות בתחום שעוסקות בצמח עצמו (מתי בדיוק להשקות, מה מדדי המזיקים ועוד) - פילדאין הוקמה מתוך חשיבה תפעולית.

"בסוף, חקלאי ביום יום שלו הוא סמנכ"ל תפעול. הוא עוקב אחרי מאות כלים ועובדים וצריך לנהל את כל הדבר הזה, אבל הוא די עיוור למה שקורה בשטח", מסביר בירגר. "אני אתן לך דוגמה: רוב הריסוסים נעשים בלילה. עכשיו לך תדע אם המרסס שלך החמיץ פס, אפילו בטעות. אבא שלי היה נוסע בבוקר לראות אם יש סימנים של צמיגים בבוץ". קרא עוד אודות ראיון עם יפתח בירגר ושותפו: פיתחנו "מערכת הפעלה חקלאית"

תמר שילון, בוגרת מדעי התזונה מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות של האוניברסיטה העברית, משיקה בימים אלה את שייפ פטיסייר – מותג חדש לקינוחים ללא נקיפות מצפון וגישת "דיאטה ללא דיאטה". 

"צריכת מתוקים היא צורך פסיכולוגי ברובו, ומניעתו עלולה להוביל לצריכה כפולה. שנים לימדו אותנו שאסור לצרוך מתוק אם רוצים להרזות, אך לא דיברו איתנו על המחיר שאנחנו משלמים כדי להיות רזים. בעזרת מתוקים מדודים מתוגברים בסיבים תזונתיים וחלבון אפשר לעבור את המשבר בדרך שאינה יוצרת התנגדות ומסייעת לירידה במשקל", אומרת תמר. קרא עוד אודות קינוח לדיאטה

תולעת הפוגעת בעיניים של כלבים, חתולים ובני אדם התגלתה לראשונה בכלב בישראל. התולעת, ששמה המדעי הוא Onchocerca lupi, יכולה לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך לראייה, ובמקרים קיצוניים גם לעיוורון. היא נפוצה בעיקר בכלבים וחתולים, אך ישנן עדויות מרחבי העולם שגם בני אדם נדבקו.

הכלב שנדבק חי בירושלים בעת הזיהוי, שאירע בשנת 2018. ההיסטוריה של הכלב כוללת מספר מקומות מחיה, ולכן לא ניתן לדעת היכן נדבק. יש לציין כי מעולם לא עזב את ישראל. בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת Yale Journal of Biology and Medicine, תיאר פרופ' גד בנעט מבית הספר לרפואה וטרינרית בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית את המקרה הישראלי, מאפייניו והסיכונים שמתגלמים ממנו. קרא עוד אודות לראשונה בישראל: כלב אותר עם תולעת שיכולה לפגוע גם בבני אדם

הזדמנות לצבירת ניסיון בעולם הניהול!
התפקיד לבעלי ובעלות עד שנתיים ניסיון באחד מן התחומים: ניהול פרויקטים, כספים, שיווק, אנליזה
 
יתרון משמעותי לבוגרי הפקולטה לחקלאות!

זו השנה שלישית ברציפות בה מפרסם כתב העת "פורבס" את רשימת הכוכבים הצעירים מתחת לגיל 30 המהווים מקור לגאווה לאומית. 60 הצעירים המוכשרים במחזור 2021 (30 מהעולם הטכנולוגי מדעי ו־30 משאר תחומי החיים) הקימו חברות אשר שגשגו למרות המגיפה, סייעו במלחמה נגד הקורונה, יצרו שירותים חדשים באמצעות AI והביאו כבוד רב לישראל.  קרא עוד אודות בוגרות ובוגרי העברית ברשימת 30 מתחת ל-30, הצעירים המבטיחים של "פורבס" לשנת 2021

חברת הסטארט-אפ BioMilk הוקמה בשנת 2018 על ידי ד"ר נורית ארגוב-ארגמן וד"ר מגי לוי, שתיהן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים. BioMilk מפתחת חלב מתורבת מתאי חלב. החברה שואפת לייצר חלב המקביל בהרכבו לזה של חלב פרה מסחרי, נטול תוספים סינתטיים או צמחיים, ובעל כמויות הורמונים ואנטיביוטיקה נמוכות יותר מזה של המוצר המסורתי. ביו-מילק נמצאת גם בתהליך ייצור חלב מתורבת זהה לחלב אם, הכולל ייצור של פחמימות מורכבות הנמצאות בחלב האדם התומכות בהתפתחות מערכת החיסון. קרא עוד אודות יש BioMilk?

בשנים האחרונות הולך ומתגבר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים לתעשייה זו ולתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח. כיום מתנהל בכמה מעבדות בפקולטה מחקר בנושא גידול הקנאביס והפקולטה מבקשת להרחיב את הפעילות בנושא זה ולהקים מתחם לגידול קנאביס אשר בחלקו ישמש לצרכי המחקר של הפקולטה. לצורך כך הקצתה האוניברסיטה העברית שטח בקמפוס ברחובות לטובת הקמת המתחם אשר יכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול.

האוניברסיטה מבקשת לבחור שותף אסטרטגי לפרויקט, אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10
מיליון ש"ח ( 3.5 מיליון דולר) ולהקים את המתחם. קרא עוד אודות קול קורא לשותף עסקי אסטרטגי בתחום קנאביס

ד”ר טל אסיף (42), נכנס לתפקידו החדש – כמנהל מחלקת ווטרינריה בעיריית לוד. אסיף, נשוי ואב לשניים, מתגורר בתל אביב יחד עם 2 חתולים בשם לולו ומישקה. הוא סיים את לימודיו בתחום הרפואה הווטרינרית בשנת 2010 בבית הספר לרפואה וטרינרית ע”ש קורט של האוניברסיטה העברית. את הסטאז’ שלו עשה במרכז מומחים לרפואה וטרינרית של חיות מחמד בניו יורק ולאחר מכן המשיך לעבוד שם כרופא וטרינר במחלקת חירום וטיפול נמרץ. לאחר שנתיים בניו יורק חזר ארצה, כאשר הוא ממשיך לעבוד כרופא חירום במרכזי מומחים בארץ. קרא עוד אודות בוגר העברית - מנהל חדש לשירות הווטרינרי בלוד

האם היחסים בין כלבים ובעליהם הורעו במהלך משבר הקורונה? האם יותר כלבים אומצו או ננטשו בעקבות התפשטות הנגיף בארץ והתעצמות בעיות כלכליות וחברתיות בקרב בעלי הכלבים? האם כלבים סבלו יותר במהלך משבר הקורונה? מחקר שבוצע לאחרונה על ידי ד״ר ליאת מורגן וד״ר טל רז מביה"ס לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, שניהם בוגרי האוניברסיטה, וד״ר בוריס יעקובסון מהשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות (נערך במימון מלא של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות), ופורסם בכתב העת היוקרתי Humanities and Social Sciences Communications מבית nature, ניסה לענות על שאלות אלה ובעיקר לבחון את השפעת הסגר והבידוד החברתי שנכפו על תושבי ישראל על ההתנהגות בעלי הכלבים והכלבים עצמם, ורווחתם האישית. קרא עוד אודות תקופת הקורונה עודדה אימוץ כלבים

פרופ' נטע ארז, ראשת המחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב זכתה בפרס 'מנטורינג במדע' לשנת 2020 מטעם קבוצת Nature Science, הבית של כתב העת המוביל  Nature. פרופ' ארז סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.  תואר שני בהצטיינות בביולוגיה ודוקטורט בתחום ביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן למדע ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. קרא עוד אודות פרס על מצוינות בהנחיית דור העתיד של המדע מהמגזין Nature

קיימים איומים רבים על הדיג הימי, כולל דיג יתר שהפחית את אוכלוסיות הדגים בחלק מהמקרים עד כדי הכחדה. התיעוש הביא לזיהום במתכות כבדות ובפלסטיק. מייסד ומנכ"ל Pure Blue Fish, נמרוד ליטבק (בוגר העברית) מוכן לאתגר. ליטבק הקים לפני כחמש שנים חברת גידול דגים Pure Blue Fish , לגידול דגי אינטיאס בעזרת מערכות מחזור מים המפחיתה עלויות מים וזיהום.

בחודש שעבר הודיעה ליטבק כי החברה תשקיע 28.1 מיליון דולר לפתיחת פעילות הדגל שלה בארה"ב במחוז אורנגבורג. קרא עוד אודות גידול דגים בשיטות היי-טק

מאמר הדעה של פרופ' רם רייפן, רופא גסטרואנטרולוג, פרופ' למדעי התזונה, ממחברי הספר "לבחור נכון" ומייסד ChickP Protein Ltd ובוגר האוניברסיטה העברית.

ענקיות המזון, התאגידים הגדולים, משקיעי ההון והמדענים שבחממות הטכנולוגיות, כולם משתתפים במרוץ האימתני של הפודטק שצובר תאוצה בעולם ובישראל.

תמורות רבות עברו בשנים האחרונות על עולם הפודטק - אותו ענף תעשיה הרותם את החדשנות הטכנולוגית לטובת ייצור מזון ומייעל את הייצור תוך התחשבות בקיימות ובאיכות הסביבה. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת פיתוח שיטות ייצור של אוכל בריא יותר ובטוח יותר לצריכה. הפודטק מלווה את שיפור תהליך הייצור מהשלב החקלאי ועד השיווק והאריזה שמיועדים למנוע קלקול ובזבוז מזון. קרא עוד אודות המרוץ אחר החלבון החלופי