הפקולטה לחקלאות

מערכת תרמוטרה נשלטת על ידי חיישנים המוטבעים בקירות. אלגוריתמים חכמים מחליטים מתי להכניס אוויר חם או קר ומתי לשחרר אותו. האלגוריתם יכול אף ללמוד את ההעדפות של בעל הבית ולהתאים את הטמפרטורה. המערכת יודעת גם לנתח את תחזית מזג האוויר ולהתכונן למה שעתיד לבוא. "אם חם מאוד עכשיו אבל המערכת יודעת שבעוד שבוע יהיה קר, היא יכולה לאגור מים מראש", אומר צחורי.

כ-40% מצריכת החשמל שלנו בבית הולכת לחימום או קירור כך שהצורך בטכנולוגיות חדשות כמו של תרמוטרה ברור ומידי. צחורי ייסד את תרמוטרה בשנת 2015, הוא בעל תואר ראשון במדעי החקלאות ואיכות הסביבה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

למקור >>>

Redefine Meat היא חברה מובילה בתחום בשר המבוסס צמחים. חברה נוספת בתחום היא SavorEat (אחד המייסדים הוא בוגר העברית פרופ' עודד שוסיוב), ושחקנית חדשה - Plantish (שבה שני בוגרים הם בין המייסדים: הילה אלימלך - סמנכ"ל מו"פ ורון סיקסיק - CSO), שחשפו לאחרונה פילה סלמון המבוסס חלבונים מן הצומח.

Redefine Meat נוסדה על ידי יזמים אשחר בן-שטרית (בוגר האוניברסיטה העברית) ואדם להב, והציגה את הסטייק המודפס הראשון שלה ב-2018. המוצרים, העשויים מתערובת של חלבון אפונה, סויה, סלק, חומוס ושומן קוקוס, עשירים בחלבון, לא מכילים כולסטרול וזהים בנראות, טעם ואופן הבישול לדבר האמיתי.

"השגנו רמה של עליונות בטעם ובמרקם שהפתיעו אפילו כמה מהשפים המוכרים ביותר בעולם, והיכולות הטכנולוגיות הייחודיות שלנו מאפשרות לנו להחליף כל חלק של הפרה בפעם הראשונה בהיסטוריה", אמר בן-שטרית.

מקור >>>
צילום: Redefine Meat

מתכונת מרוכזת של 5 ימי לימוד רצופים. בין הימים ראשון עד חמישי (כ- 8 שעות אקדמיות ביום, כולל כיבוד) *
בוגרי הקורס הזכאים יוכרו כטועמי שמן זית מוסמכים מטעם ארגון הזית העולמי.
יש אפשרות לינה בבית ההארחה של הפקולטה למעוניינים.                                                                

לפרטים והרשמה >>>

לשאלות נוספות - לירון דיין בן מנחם:
טל: 08-9489991
מייל: lirondb@savion.huji.ac.il

* בכפוף לעדכון ההנחיות של משרד הבריאות והאוניברסיטה ללימודים בקמפוס.

2. מגזר ציבורי - מנכ"ל משרד האוצר - רם בלינקוב - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים

3. היי-טק - מייסד וויז - אסף רפפורט - תכנית תלפיות (תואר ראשון במדעי מחשב, מתמטיקה ופיזיקה)

4. פרסום, שיווק ותקשורת - מנכ"ל תאגיד השידור כאן - אלדד קובלנץ - תואר ראשון בפסיכולוגיה

5. בריאות, אקדמיה ומחקר - פרויקטור הקורונה - פרופ' סלמאן זרקא - תואר שני בבריאות הציבור ורפואה קהילתית

6. פוליטיקה - יו"ר מפלגת רע"ם - מנסור עבאס - תואר ראשון ברפואת שיניים

7. מגזר ציבורי - הרמטכ"ל - אביב כוכבי - תואר ראשון בפילוסופיה ותכנית רב-תחומית

8. בריאות, אקדמיה ומחקר - מנכ"לית קופת חולים כללית - רות רלבג - תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית

9. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות - משה לארי - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות

10. משפט - ראשת הרכב השופטים במשפט נתניהו - רבקה פרידמן-פלדמן - תואר ראשון במשפטים

11. פוליטיקה - שר האוצר - אביגדור ליברמן - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ולימודים רוסיים וסלאביים

12. תרבות וספורט - מפיק קולנוע - משה אדרי - תואר ראשון בהיסטוריה

13. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל הפניקס חברה לביטוח - אייל בן-סימון - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

14. בריאות, אקדמיה ומחקר - מייסד אוניברסיטת רייכמן - אוריאל רייכמן - תואר ראשון במשפטים

15. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הסביבה - גלית כהן - תואר ראשון בלימודי האסלאם והמזרח התיכון וגאוגרפיה ותואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים

16. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה - הילה חדד-חמלניק - תואר שני במדיניות ציבורית - צוערים לשירות המדינה

17. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד לשיתוף פעולה אזורי - רוני אלון - תואר ראשון בתכנית משולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה

18. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התחבורה - מיכל פרנק - תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק

19. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התפוצות - ציונה קניג-יאיר - תואר ראשון במשפטים

20. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הרווחה - סיגל מורן - תואר שני במדיניות ציבורית - תכנית מנהלים

21. היי-טק - שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה - אורית פרקש-הכהן - תואר ראשון במשפטים

22. פוליטיקה - נשיא המדינה לשעבר - רובי ריבלין - תואר ראשון במשפטים

23. המגזר הציבורי - ראש אגף התקציבים במשרד האוצר - יוגב גרדוס - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

24. משפט -  נשיאת בית המשפט העליון בדימוס - מרים נאור - תואר ראשון במשפטים

25. המגזר הציבורי - ראש עיריית אום אל-פחם - סמיר מחאמיד - תואר ראשון ושני באגרואקולוגיה ובריאות הצמח ודוקטורט בגנטיקה והשבחה

26. המגזר הציבורי - ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי - חסאן טואפרה - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

27. כלכלה והמגזר העסקי - קבוצת רודב - אבי גבאי - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

28. תרבות וספורט - מנכ"ל תיאטרון הבימה - נעם סמל - תואר ראשון במשפטים

29. המגזר הציבורי - נציבת בתי הסוהר - קטי פרי - תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי האסלאם ותואר שני בלימודי האסלאם

30. משפט - היועצת משפטית של הכנסת - שגית אפיק - תואר ראשון ושני במשפטים

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים!

לרשימה המלאה >>>

* מצוינים תארים מהאוניברסיטה העברית בלבד

ביו דבש, שמוזגה במאי 2021 לשלד הבורסאי וואיטסטון ונסחרת בבורסה בשווי של 91 מיליון שקל, עוסקת בפיתוח תהליכים ביולוגיים שמחקים את תהליך ייצור הדבש בקיבת הדבורה באמצעות הפרשת אנזימים שמפרקים את הצוף אותו היא יונקת. לדברי ד"ר דבש החברה הגישה בקשות ארעיות לרישום 4 פטנטים על טכנולוגיות מיצוי צוף מפרחים וטכנולוגיית הפיכת הצוף לדבש. לדבריו, החברה מסוגלת להפיק את הצוף המשמש כחומר גלם לייצור הדבש בכמויות גדולות משמעותית מהכמויות שנאספות ע"י דבורי הדבש, להפריד את הצוף מחומרים לא רצויים כמו שאריות של אנטיביוטיקה וריסוס, לעבד אותו לדבש ולנדף את עודפי המים כדי להגיע לצמיגות של הדבש הטבעי.

דבש ציין כי המודל העסקי של החברה מבוסס על מכירת חומרי גלם לחברות המזון הגדולות בעולם שכבר עתה מגלות עניין בפיתוח. לדבריו, רק זן אחד מ-1,100 זני הדבורים בישראל מייצר דבש אולם האדם רתם אותן לצרכי ההאבקה וייצור הדבש שלו וגרם לדחיקתם של זנים אחרים ולהפיכת זני הדבש לרגישים יותר למחלות. הבסיס השני למודל העסקי של החברה מתוכנן להיות הקמת מפעלים בקרבת מרכזי ההפצה הגדולים של חברות הקמעונאות הגדולות בעולם.

לכתבה המלאה >>>

פרופ' בלבן מסבירה כי "גם כשאנחנו מתגברים על מחלה מסוימת, הטיפול התרופתי כיום, אינו מסוגל להרוג את כלל החיידקים "הרעים". נמצא שאנטיביוטיקה לדוגמא, מכניסה חיידקים מסוימים למצב של הפרעה בתפקודם והופכת אותם לרגישים פחות לטיפול החוזר. ולכן שילוב בין חומרים המכניסים חיידקים למצב כאוטי, לבין תרופות הפוגעות בחיידקים דווקא במצב הזה, יוכל לנצל את מצבם בצורה חכמה כדי לרפא את המחלה".

חיידקים נחשפים על בסיס יומי לתנאי קיצון של קור, חום, מחסור באוכל ועוד. למזלם (ולעיתים לחוסר מזלנו), האבולוציה גרמה לפיתוח מנגנוני הגנה מתוחכמים מאוד עבורם: בתגובה לקור חיצוני הם מייצרים חומרים מגני קור ובתנאי חום - מייצרים חומרים המגנים בפני החום, ועוד. התפישה הרווחת הינה שמנגנוני ההגנה של חיידקים יפעלו כשורה - או שהחיידק ימות. צוות החוקרים גילה מצב ביניים חדש של חיידקים, לאחר חשיפה לתנאי קיצון: "מצב כאוטי", מצב פנימי המאופיין בהפרעות המצב התאי. מצב זה נוצר בחיידק כאשר מנגנוני ההגנה שלו מוצפים ולא מצליחים להתגבר על תנאים סביבתיים קשים. למרות זאת הוא לא מת, אלא מפסיק להתחלק ונכנס למצב שבו מערכותיו נמצאות במצב כאוטי. מסתבר שדווקא במצב שכזה חיידקים המפסיקים להתחלק מוגנים יותר נגד אנטיביוטיקה, בגלל שרבות מהן נועדו לפגוע בתהליך החלוקה של חיידקים. יתרה מכך, רוב התהליך לפיתוח אנטיביוטיקה נבדק על חיידקים מתחלקים ולא במצב כאוטי. 

כחלק מהמחקר שיתופו החוקרים פעולה עם פרופ' עודד אגם, מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, המתמחה בתאוריה של פיזיקה סטטיסטית. יחדיו הם הצליחו לפתח מודל סטטיסטי שביכולתו לנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי. "אחד מסימני ההיכר של הפרעות במצב התאי הוא שחיידקים זהים, למשל חיידקים תאומים בעלי אותו DNA, מתחילים להתנהג בצורה שונה מאוד שהרופאים מתקשים להבינו ובכך גם יורדת יעילות הטיפול התרופתי", מסבירה פרופ' בלבן. "למעשה, מדובר בכיוון חשיבה חדש, לפיו דווקא הפיזיקה הסטטיסטית מסוגלת להבין את התנהגות תאים במצבי לחץ ובכך לשפר את יעילות הטיפול במחלות שונות".

בדרך זו, החשיפה והאפיון הכמותי של הפרעות במצב התקין של התאים תאפשר פיתוח טיפולים רפואיים טובים יותר בעתיד. החוקרים מקווים שניתן יהיה לנצל את התכונות הכלליות של "מצב הבלגן התאי",  גם לשם מציאת שילובים חכמים לטיפול במחלת הסרטן. "נוכל לחסל תאים לא רק במצבם הרגיל, אלא גם כאשר הם נמצאים במצב לא סטנדרטי וחמקמק – דבר שעשוי לשפר את הטיפול התרופתי ובכך לסייע לנו לחזור לשגרת חיים רגילה בהקדם האפשרי", מסכמת פרופ' בלבן.

למקור >>>

הקורס מיועד:
לעוסקים בפועל ולאלו הרוצים לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי ולבסס ולהרחיב את הידע שלהם בתחום. חקלאים, יזמים, אגרונומים, סטודנטים בוגרי מדעי החקלאות וכו'.

היקף התכנית:
160 שעות, 32 מפגשים, אחת לשבוע בימי שלישי בין השעות 14:00-19:00.

מועד פתיחה: 23.11.21 בקמפוס רחובות

בוגרי העברית זכאים ל-5% הנחה!

לפרטים נוספים >>>

 

מוטי אלמליח, מנכ"ל קבוצת טלרד: "איל מביא עימו ניסיון משמעותי של למעלה מ-20 שנה בעולמות העסקיים והטכנולוגיים בארץ ובעולם. הידע הטכנולוגי, הניסיון העסקי והיכולות האישיות שלו, מהווים תוספת כוח משמעותית לשדרה הניהולית הקיימת בקבוצת טלרד, המובילה את יישום אסטרטגיית הצמיחה הנוכחית של טלרד בכל השווקים בהם היא פועלת".

חברת מרמנת מספקת שירותים ופרויקטים תפעוליים מורכבים למגזר הפרטי והציבורי. חברת HIVERR הנה חברת הזנק המפתחת Market Place בתחום טרנספורמציה דיגיטלית ופתרונות לארגונים ולצרכנים בעולמות ה-BPO והחינוך בארץ ובעולם.

צפריר בוגר תואר ראשון בכלכלת סביבה וניהול של האוניברסיטה העברית.

למקור >>>
צילום: יונתן בלום

מה שפילדאין פיתחה הוא מה שהחברה מכנה "מערכת הפעלה חקלאית", או AgOS, כפי שהם ממתגים אותה. "הפלטפורמה מנטרת בזמן אמת את הפעילות החקלאית ומזהה חריגות שעלולות לפגוע בגידולים וביעילות התפעולית", מסבירה החברה. בלב הפתרון נמצא מחשב קטן שמותקן על כל טרקטור בצי, אשר "הופך כל מכונה למכונה 'חכמה'. הנתונים נאספים מהשטח ביחד עם נתונים דוגמת מזג האוויר ונתוני האופרציה שומועברים בזמן אמת לניתוח במערכת".

בחזרה לדוגמת הריסוס: המערכת מנטרת את מהירות הנסיעה של הטרקטור, כדי לראות שהיא לא איטית או מהירה מידי, כמה זמן לוקח למלא מחדש מכל של חומר הריסוס, וכן הלאה. "בקטיף נמדוד את המשקלים שמועמסים. למשל, בשביל שקדים משתמשים במכונה שמנערת את העצים, אז את זה אנחנו גם מנטרים. לכל פעולה יש את המדדים האיכותיים שלה", מסביר בירגר.

את כל המידע הזה מציגה פילדאין לחקלאי באפליקציה במובייל או במסך המחשב, כולל תובנות והמלצות על מה שניתן לייעל. על בסיס המדדים האלו החקלאי יכול גם להתחשבן עם הספק שלו.

לראיון המלא >>>

לכתבה המלאה >>>
צילום: יח"צ

המקרה הראשון של התולעת התגלה בשנת 1967 בזאב בגאורגיה, ומאז תופעות נוספות של התולעת בכלבים, חתולים ובני אדם תועדו ברחבי המזרח התיכון, אירופה וצפון אמריקה. ריבוי המקרים של הדבקת אנשים בתולעת העלו את העניין של הקהילה המחקרית בביולוגיה שלה, שעדיין אינה ידועה. עם גילוי המקרה גם בישראל, עולה חשש כי קיימים מקרים נוספים בשנים האחרונות באזור שאינם מדווחים. פרופ' גד בנעט, בוגר האוניברסיטה העברית: "העובדה שהתולעת התגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל במדינה, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים". 

פרופ' בנעט: "מכיוון שהנושא הזה איננו מוכר לרופאים, וטרינרים ולציבור, חשוב שהדבר יגיע למודעות רחבה כדי שאפשרות הדבקה בתולעת תעלה כאשר מגיעים לטיפול אנשים או בעלי חיים עם סימני מחלה מתאימים". התסמינים של הדבקה בתולעת בכלבים שרצוי לשים אליהם לב הינם דלקת בעין, בלחמית וברקמות שסביב העין. בבני אדם יכולה התולעת לגרום דלקת בעין וברקמות סביב לה, וכן בעמוד השדרה.

המחקר נעשה יחד עם ד"ר אליסיה רוחס מאוניברסיטת קוסטה ריקה, ד"ר דניאל יסעור-לנדאו מהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות וד"ר חוי צרפתי, וטרינרית פרטית שקיבלה לראשונה את המקרה ועסקה בטיפול הקליני בו. שלושתם בוגרי האוניברסיטה העברית.

למקור >>>

• אחריות כוללת על הפעילות הכלכלית והתפעולית של האגודה
• בנייה ומעקב של תוכניות עבודה יחד עם צוות רכזי המחלקות
• בניית תקציב, בקרה, מעקב ודיווח
• ניהול פרויקטים שונים ברמת התכנון והתפעול, בתחומים: אירועי תרבות, שיווק, ופעילויות שונות
• ניהול צוות האגודה על כל היבטיו

• בוגר/ת תואר ראשון – חובה, או לחלופין ניסיון מוכח באגודה בקמפוס רחובות של שנה לפחות
• ניסיון מוכח בניתוח דוחות/ניתוחים כספיים – חובה
• אוריינטציה טכנית גבוהה, וידע במחשבים, בפרט בתוכנת אקסל - חובה
• ייצוגיות וכושר ביטוי מעולה בכתב ובעל פה
• זמינות גבוהה ונכונות לעבודה מאומצת בשעות עבודה גמישות ולעיתים לא שגרתיות
• יכולות ניהול מוכחות ומרשימות, מיומנויות סדר וארגון גבוהות
• יחסי אנוש מעולים, יכולת עבודה בצוות ואורך רוח
• אחריות, חריצות, מוטיבציה גבוהה והיכרות עם פעילות הארגון
• משרה מלאה: מהמשרד בימים א'-ה'
• תיתכן לפעמים עבודה בשעות לא שיגרתיות (אירועים וכו')

• תואר שני
• בוגר/ת הפקולטה לחקלאות – יתרון משמעותי
• ניסיון בניהול פרויקטים
• ניסיון מוכח בתחום הניהול/הפיקוד/ההדרכה
• מגורים ברחובות

 
קורות חיים, בצירוף מכתב מוטיבציה/התאמה לתפקיד יש לשלוח למייל: mancal@hafakulta.org

פניות רלוונטיות בלבד תעניינה
תחילת העסקה: ספטמבר/אוקטובר 2021
היקף: משרה מלאה
מקום המשרה: קמפוס רחובות, הפקולטה לחקלאות

בוגרות ובוגרי העברית ברשימה המכובדת:
שיר חורב, DeepChecks, מייסדת שותפה
פיליפ טנור, DeepChecks, מייסד שותף
טל סייג, Granulate, מייסד שותף
תומר זוארץ, Interai, מייסד שותף
מיכאל זולוטוב, Razor Labs, מייסד שותף
עידו רוזנברג, Razor Labs, מייסד שותף
אור שגיא, חוקר ביואינפורמטיקה
דנה בובליל, דירקטורית ומנהלת השקעות בקרן Target Global
מתן סיבק, מייסד ומנכ"ל קרן פילנתרופית לשמירת טבע ואתרי מורשת
ענבל רואי-בן נון, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
עמרי שיינין, מייסד שותף MeaTech *

לדירוג המלא >>>

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים שלנו!

* לימודים משלימים לתואר במדעי החיים, לא תואר מלא.

ביו-מילק השתמשה בידע שנרכש במשך יותר מעשור של מחקר על ידי חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים כדי לפתח את הטכנולוגיה. זו חברת החלב המתורבת הראשונה והיחידה בעולם הנסחרת בבורסה והיא אחת משמונה חברות טכנולוגיות מזון הנסחרות כיום בבורסת תל אביב.

החברה מקווה להציג את המוצר הראשון שלה, חלב פרות מתורבת, כבר בשנת 2021 וחלב אם בשנת 2022.

לכתבה המלאה >>>

יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי, אשר יהיה מעוניין להיכנס לשותפות כאמור, מוזמן לפנות לאוניברסיטה ולהציע את המתווה לשיתוף פעולה כזה. 

ניתן להגיש שאלות הבהרה לתיבת הדוא"ל של מזכירת ועדת המכרזים yifatc@savion.huji.ac.il עד ליום 4 באפריל 2021.
יש להגיש הצעות מפורטות ככל שניתן לתיבת הדוא"ל הנ"ל עד ליום 4 במאי 2021 בשעה 12:00.
מובהר כי קול קורא זה אינו מכרז ואינו מחייב את האוניברסיטה להתקשר עם המציעים או מי מהם.