check
הפקולטה לרפואה | ארגון בוגרי העברית

הפקולטה לרפואה

New Intervention Protocol - ADHD

שיטת טיפול חדשה עבור אמהות חרדיות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז

7 מרץ, 2024


עקב אורח חייהם השונה, השכלתם וחשיפתם המינימלית לתקשורת, האוכלוסייה החרדית זקוקה, לעיתים קרובות, לטכניקות שונות כדי לטפל בבריאותם. מספר גבוה יותר של חרדים נמנעים מלחסן את ילדיהם במקרים מסוימים וללכת לבדיקות בריאות מונעות מסוימות; הם אוכלים יותר מדי ג'אנק פוד זול, והם לא ששים לעבור הפלות גם אם העובר פגום קשה.

הקהילה החרדית, אשר גדלה באופן משמעותי בשל שיעור הילודה הגבוה, מציבה אתגרים ייחודיים, שכן האופי השמרני שלה לעתים קרובות מרתיע את חבריה מלהשתמש בשירותי בריאות הנפש הציבוריים, וזה מוביל לפגיעה פוטנציאלית בבריאותם. הפרעת קשב וריכוז היא מצב בריאותי נוירו-התפתחותי שכיח המשפיע על כחמישה עד שבעה אחוזים מהילדים והמתבגרים, כאשר ביטוייו ההתנהגותיים משפיעים על בני המשפחה, במיוחד על האמהות.

קרא עוד

חוקרות מבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית הציגו "פרוטוקול מיפוי התערבות" לאמהות חרדיות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. המחקר זיהה גורמים מרכזיים הקובעים שינויים בהתנהגות בריאותית, תוך התייחסות לנושאים כמו הפחתת סטיגמה לגבי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הגברת מודעות אודות ההפרעה, מודעות למה שמערכות בבתי הספר יכולות לעשות כדי לעזור, ויכולת האמהות לדאוג לעצמן. 

פרופ' עדינה מאיר (בוגרת העברית) ודוקטורנטית ג'ניפר בדמן פיתחו "פרוטוקול התערבות" רגיש מבחינה תרבותית לקידום בריאות פסיכולוגית, אשר שופך אור על הגורמים העיקריים הקובעים שינויים בהתנהגות בריאותית. הן פרסמו את המחקר שלהן בכתב העת "בריאות הציבור" תחת הכותרת "קידום בריאות פסיכולוגית לאמהות יהודיות חרדיות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז באמצעות פרוטוקול מיפוי התערבות”. משוב כמותי מאמהות חרדיות אישר כי הם חשו שהשיטה הייתה רלוונטית, יעילה ומתאימה.  

מחקר חדש זה לא רק מספק גישה רלוונטית מבחינה תרבותית לטיפול בבריאות פסיכולוגית של אמהות חרדיות העוסקות בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדיהן, אלא גם מהווה תקדים למחקר עתידי בפיתוח התערבויות מותאמות לקהילות מגוונות וספציפיות מבחינה תרבותית.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Nanomeds for personalized Lymphoma treatment

חוקרות וחוקרים בעברית יצרו הרכב של ננו-חלקיקים שהצליח להשמיד תאי לימפומה בעכברים

20 פברואר, 2024


חוקרות וחוקרים מבית החולים הדסה עין כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בחנו במחקריהם כיצד תאים סרטניים לומדים לחמוק מאפופטוזיס (תהליך שבו תא ממית את עצמו באופן מתוכנן) וכך תורמים להתפתחות גידולים ממאירים. במחקר משתתפים: פרופ’ דינה בן-יהודה, רופאה מומחית להמטולוגיה, מכהנת כפרופסור בקתדרה להמטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה; פרופ’ שמעון בניטה, השלים את התואר הראשון, השני והדוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ואף ניהל אותו; ד"ר טאהר נסאר, השלים תואר ראשון פעמיים (כימיה ורוקחות), תואר שני ודוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. כיום חוקר עמית ובכיר במחלקה לרוקחות, מנהל מעבדת מחקר ויזם בחברות הזנק בארץ בתחום הפארמה, בעיקר פיתוח ננו-טכנולוגיה וסינתזה של תרופות בתחום הסרטן, מחלות דלקתיות והשמנת יתר; ד"ר ריקי פרלמן, השלימה תואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטה העברית והשתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס; ד"ר איהאב עבד אלרחמן, השלים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ודוקטורט במחלקה לגנטיקה של האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

קרא עוד

לדברי פרופ’ בניטה, “המטרה במחקר זה הייתה למקד את החלבון הקטן tLivin בתאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים. לפיכך השתמשנו בננו-טכנולוגיה ויצרנו הרכב של tLivin וליגנד של CD40 שהצליח להתביית רק על התאים הסרטניים שמבטאים ביתר את הקולטנים ל-CD40. כך למעשה פיתחנו טיפול אפשרי ללימפומה שהיא סוג של סרטן הדם. אנו מקווים שטיפולים המשלבים tLivin וליגנד של CD40, עם או בלי כימותרפיה, כלואים בננו-חלקיקים ייבחנו בניסויים קליניים בהמשך ויהיו חלק מננו-רפואה מותאמת אישית לסרטן”.

לדברי ד”ר נסאר, “למעשה פיתחנו מערכת אספקת תרופות משולבת עם חלבונים פעילים שיכולה לטפל בסרטן מפושט ועמיד לכימותרפיה. חלקיקי הננו תוכננו ונרקחו כדי להעביר תרופות ישירות לתאים הסרטניים. דיוק זה משפר את היעילות ומפחית תופעות לוואי. בנוסף, ננו-חלקיקים יכולים לשחרר תרופות בהדרגה וכך מאפשרים טיפול מותאם אישית בסרטן עם תוצאות משופרות”.

למאמר המלא >>>

קראו פחות
Cancer-related mutations appear in stem cell derivatives

מוטציות הקשורות לסרטן מופיעות בנגזרות תאי גזע המשמשות ברפואה רגנרטיבית

17 ינואר, 2024


מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מגלה כי חלק ניכר (מעל לחמישית) מדגימות תאי גזע פלוריפוטנטיות אנושיים, שניתן להשתמש בהן ברפואה רגנרטיבית, הן בעלות מוטציות הקשורות לסרטן, כאשר הרוב נרכש במהלך התפשטותן בתרבית.

הפופולריות הגוברת של שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים במחקרי בידול והשימוש בהם בניסויים קליניים, הובילה את הסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים אליעד לזמי ויונתן יונג, ופרופ' נסים בנבניסטי (כולם בוגרי העברית) לנסות ולשים זרקור על שפע המוטציות בתאים אלה ואת נגזרותיהם המובחנות המשמשות במחקר בסיסי וקליני. המחקר שלהם פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology. בעזרת הכלי הביו-אינפורמטיבי שלהם, החוקרים ניתחו למעלה מ-2,200 דגימות מיותר מ-140 קווי תאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים שונים, בתקווה לחשוף את השפע והחומרה של המוטציות הקשורות לסרטן שנרכשו בתרבות.

החוקרים מראים כי ב-22% מהדגימות שניתחו הייתה לפחות מוטציה אחת הקשורה לסרטן, ולפחות 70% מהן נרכשו במהלך התפשטותן בתרבית. 

למאמר המלא >>>

The Eagle - Belkin Vision received FDA approval

מכשיר אוטומטי ולא פולשני לניתוח גלאוקומה

17 דצמבר, 2023


חברה ישראלית קיבלה אישור של ה-FDA האמריקאי לשימוש במכשיר אוטומטי ולא פולשני לניתוח גלאוקומה. המכשיר פותח על ידי Belkin Vision, והוא מכשיר הלייזר הלא פולשני הראשון לחולי גלאוקומה. "הישג זה התאפשר בזכות המיומנות, התשוקה והמסירות של כל הצוות שלנו", אמרה מנכ"לית החברה ובוגרת העברית, דריה למן-בלומנטל. מייסד החברה הוא פרופ' מיכאל בלקין, גם הוא בוגר האוניברסיטה. 

גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים העלולות לגרום לעיוורון בלתי הפיך על ידי פגיעה בעצב הראייה בחלק האחורי של העין. על פי מכון העיניים הלאומי האמריקני, מדענים אינם בטוחים בדיוק מה גורם לגלאוקומה, אך מאמינים כי לחץ העיניים הגבוה נגרם מחוסר היכולת לנקז נוזלים מחזית העין.

לכתבה המלאה >>>

New findings have the potential to revolutionize glioblastoma and other diseases

מחקר חדש יכול לחולל מהפכה בגליובלסטומה ומחלות אחרות

29 נובמבר, 2023


פרופ' אסף הלמן וצוות המחקר שלו, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, חשפו ממצאים חדשים בתחום רשתות הרגולציה המכוונות למתילציה. ההתמקדות שלהם בגליובלסטומה חשפה כיצד מתילציה של DNA פועלת כמערכת בקרת גנים, כמו רמזור שיכול לווסת את פעילות הגנים. המחקר יכול לחולל מהפכה בגליובלסטומה ובמחקר מחלות ויישומים קליניים אחרים, ולסלול את הדרך לרפואה מותאמת אישית, סמנים ביולוגיים אבחנתיים ושיפור הטיפול בחולים. פרופ' הלמן הוסיף כי המחקר שלהם "מייצג פריצת דרך משמעותית בגנומיקה, ומציע תובנות להבנה וטיפול במחלות מונעות מוטציה גנטית".

נכון לעכשיו, 98% מהאנשים המאושפזים עם מחלות גנטיות שכיחות מתמודדים עם מנגנוני מחלה לא מובנים מספיק. על ידי מיפוי ההשפעה של מתילציה של DNA על הגנים, המחקר החדש מספק כלי רב ערך להבנת אטיולוגיה של המחלה ופיתוח טיפולים מותאמים, ובסופו של דבר משפר את סיכויו של המטופל, במיוחד בהקשר של סרטן ומחלות נפוצות אחרות. בעיקרו של דבר, מחקר זה משמש כמפת אוצר המנחה אותנו לעבר אסטרטגיות יעילות יותר לניהול מחלות.

פרופ' הלמן בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני ודוקטורט בגנטיקה, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לכתבה המלאה >>>

Medical Cannabis Course @Hebrew University of Jerusalem

קורס קנביס רפואי

19 נובמבר, 2023


הקורס בשיתוף המרכז הבין-תחומי לחקר קנבינואידים של האוניברסיטה העברית והיחידה לקנביס רפואי (יק"ר) של משרד הבריאות, הינו קורס ההכשרה החלוץ והמוביל לרוקחים.

תכני הקורס מבוססים על תכנית ההכשרה הלאומית לרופאים של משרד הבריאות למתן טיפול באמצעות קנביס רפואי. 

בוגרות ובוגרי בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!

לכל הפרטים והרשמה >>>

Pharmacy - Interdrug reactions course 2022

קורס תגובות בין-תרופתיות: מאופטלגין ועד פקסלוביד

19 נובמבר, 2023


הקורס נועד להשיב על שאלות כמו: האם אופטלגין עלול לסכן חולים המטופלים בנוגדי קרישה? מדוע יש להזהר גם בטיפול תרופתי של 5 ימים בלבד? האם יש מקום לזהירות בשילוב מוצרי קנאביס עם תרופות? האם תרופות ביולוגיות יכולות להשפיע על תרופות אחרות? הקורס יבהיר מושגי יסוד כגון מעכב או סובסטרט חזקים, חלשים ובינוניים וסובסטרט רגיש – מתי ניתן להמשיך לטפל בתרופות כרגיל לעומת מצבים המחייבים שינויי מינון או המנעות מהשילוב. יושם דגש על תזמון התגובה, כולל מצבים בהם התגובה הבין-תרופתית נמשכת או אף מופיעה לאחר שהטיפול בשילוב התרופתי הסתיים. יוצגו מאגרי מידע, יתרונותיהם  ומגבלותיהם. תגובות עם תרופות הקורונה החדשות, תגובות של חומרי טבע עם תרופות אחרות ותגובות של קבוצות תרופות נבחרות, כולל קנבינואידים, אופיואידים ותרופות ביולוגיות עם תרופות אחרות, כולל נוגדי הקרישה החדשים, סטטינים, ועוד.

קרא עוד

מתכונת הקורס: 9 מפגשים בזום, החלק האחרון של כל מפגש יוקדש לדיון עם המשתתפים והשבה על שאלות.

בוגרות ובוגרי בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!

עלות מלאה של הקורס: 1600 ₪
תחילת הקורס: 10.12.2023

לכל הפרטים והרשמה:
הדס חוג'ה
02-6757125
hadashu@savion.huji.ac.il
עמוד הקורס באתר בית הספר לרוקחות

קראו פחות
Why Do We Believe Fake News - Yoav Mathov

שקר הוא אמת: למה אנחנו מאמינים לפייק ניוז?

16 נובמבר, 2023


יואב מה-טוב, חוקר במרכז למדעי המוח של האוניברסיטה העברית, מסביר בטור מיוחד בעתון הארץ, כי לפעמים קשה להבין איך פייק ניוז מופץ באינטרנט בקלות כה רבה, ועד כמה פשוט לגרום לאנשים להאמין בדברים שלא קרו מעולם והם פרי דמיונם של אלה שהפיצו אותם. איך ייתכן שאנחנו זוכרים ותופשים כאמת טהורה דברים שהם לא נכונים, או שרק שמענו עליהם, ומדוע המוח שלנו לא מצליח להטיל ספק ולבקר אותם כמו שצריך?  

לכתבה המלאה >>>

New MRI analysis techniques

השיטה החדשנית לפענוח בדיקות MRI

5 אוקטובר, 2023


את המחקר הובילה הדוקטורנטית שיר פילו (בוגרת תואר ראשון בפיזיקה וביולוגיה בתכנית "אתגר" וכן תואר שני במדעי המוח מהאוניברסיטה העברית) במעבדה לשיטות כמותיות למדידת מבנה המוח ב-MRI. בעוד פעמים רבות רופאות ורופאים מפענחים את התוצאות של סריקת MRI בעזרת אומדן ויזואלי של החלקים השונים במוח, במעבדה של פרופ' אביב מצר מנסים לפתח שיטות שבהן ניתן יהיה להשוות בין הסריקות עם מדדים כמותיים, כלומר כאלה שניתן למדוד באופן מספרי ומכאן קלים יותר להשוואה: "מה שאנחנו מנסים לעשות זה להפוך את ה-MRI ממכשיר שהוא מצלמה למכשיר שייתן מדידות מדויקות של רקמת המוח", אמרה פילו ל-N12. "אנחנו יכולים להקביל את זה לבדיקת דם, שנותנת מידע כמותי לערכים שונים בדם שלנו. או כשאנחנו רוצים לדעת אם יש לנו חום, אז אנחנו משתמשים במדחום כדי להבין מה הטמפרטורה של הגוף ואם היא גבוהה מהטמפרטורה שאנחנו רוצים שתהיה לנו. כך גם אנחנו רוצים שה-MRI יתן מידע כמותי כדי שנוכל להשוות בין נבדקים שונים ונבין תהליכים ביולוגיים שקורים ברקמה, ולא נקבל רק תמונה".

קרא עוד

אך כאשר הדבר מגיע לאיסוף מידע כמותי על רקמת המוח שלנו, המצב מסתבך: לרוב יש צורך בבדיקה פולשנית, בין אם מדובר בהזרקת חומר ניגוד לפני בדיקת ה-MRI או ניתוח להוצאת הרקמה ובדיקתה. את המצב הזה מנסים החוקרים מהאוניברסיטה העברית למנוע, וזאת כדי שבעולם הרפואה יוכלו לקבוע את האבחנה לנבדקים עוד לפני שמנתחים אותם: "היום הפרוצדורה היא שהרופא הרבה פעמים מנתח נבדק עם גידול מבלי לדעת בוודאות מה מצבו. הוא שולח את הרקמה לפתולוג ורק בדיעבד מחליטים מה היה שם", מסביר פרופ' מצר. "השאיפה היא שיהיה אפשר להגיד מה המצב של הנבדק בעזרת שיטות כמותיות לפענוח בדיקות -MRI, עוד לפני הניתוח להוצאת הרקמה".

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Antibiotic Resistance Treatment

טיפול חדשני בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה זוכה למעל 80% הצלחה

4 אוקטובר, 2023


מחקר בין-לאומי חדש על טיפול באמצעות הפאג’ PASA16 (וירוס שהורג רק חיידקים), הראה שיעור הצלחה של למעלה מ-80% ומקנה תקווה לקיום טיפול מועיל בזיהומים עמידים. ממצאים מעודדים אלה נותנים רוח גבית להמשיך ולעסוק במחקר של טיפול בפאג’ים, כתוספת לאנטיביוטיקה בחולים שכשלו בטיפול אנטיביוטי סטנדרטי כנגד זיהומים עמידים וסוללים את הדרך לניסויים קליניים עתידיים בנושא. מחקר מוצלח זה נערך על ידי “המרכז הישראלי לטיפול בפאג’ים (IPTC)” בראשות פרופ’ רן ניר-פז מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה ופרופ’ רונן חזן (שניהם בוגרי העברית) מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים במספר אתרים בעולם.

קרא עוד

פרופ’ רן ניר-פז, החוקר הראשי המשותף של המחקר במרכז הרפואי הדסה, אמר “אנו שמחים מהתוצאות המבטיחות של המחקר שלנו העושה שימוש בפאג’ PASA16 לטיפול בזיהומים קשים של פסאודומונס אארוגינוזה. מחקר פורץ דרך זה מציע תקווה לחולים עם זיהומים מתמשכים ומדגיש את הפוטנציאל של טיפול בפאג’ים כתוספת חשובה לאנטיביוטיקה קונבנציונלית במאבק נגד חיידקים פתוגניים עמידים לאנטיביוטיקה.”

פרופ’ רונן חזן החוקר הראשי המשותף של IPTC, המשמש גם כראש מכון המחקר הביו-רפואי של הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים ציין כי “אנו מעודדים מהממצאים! שיעור ההצלחה של 86.6% במחקר מציע תקווה לחולים עם זיהומים מתמשכים ומדגיש את הפוטנציאל של טיפול בפאג’ים כחלופה למאבק בפתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה ואנו מקווים שנוכל להשתמש בהמשך בעוד פאג’ים מוצלחים לא פחות מ PASA16.”

מחקר זה סולל את הדרך לניסויים עתידיים ופיתוח פרוטוקולי טיפול נוספים שמטרתם הבאת מזור וסיוע לחולים הנאבקים בזיהומים קשים. ההצלחה שנצפתה מעודדת המשך מחקר וחקירה של טיפול בפאג’ים כגישה חלופית ומשלימה למאבק בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Non-Invasive Brain Stimulation Treatment Could Significantly Improve ADHD Symptoms

טיפול בגירוי מוחי לא פולשני עשוי לשפר משמעותית את תסמיני הפרעות קשב וריכוז

21 ספטמבר, 2023


גירוי רעש אקראי תוך גולגולתי [זרם חשמלי עדין המועבר דרך שתי אלקטרודות המחוברות לקרקפת (tRNS)] בשילוב עם אימון קוגניטיבי, עשוי לשפר משמעותית את תסמיני הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, כך עולה מהמחקר החדש שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת סארי.

"זהו צעד ראשון חשוב בהצעת אפשרויות חדשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז", אמרה בוגרת העברית ד"ר מור נחום, מובילת המחקר, וראשת המעבדה לנוירותרפיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית. "מחקרים עתידיים, עם דגימות גדולות ומגוונות יותר, אמורים לעזור לבסס זאת כטיפול בר-קיימא להפרעות קשב וריכוז, ולעזור לנו להבין את מנגנוני ההפרעה הבסיסיים.”

למאמר המלא >>>

ERC Starting Grants for 9 HUJI Alumni

תשעה בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר Starting Grant של ה-ERC

7 ספטמבר, 2023


ברכות לתשעה בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית שזכו במענקי מחקר Starting Grant של ה-ERC (מועצת המחקר של האיחוד האירופי). מספר מענקי המחקר מוכיח שוב שמחקרים פורצי דרך והובלת חדשנות ומצויינות הם הערכים המובילים של העברית, כבר כמעט 100 שנה!

קרא עוד

להלן רשימת הבוגרות והבוגרים שזכו במענק:

ד״ר רבקה בקנשטיין, ממכון רקח לפיסיקה של האוניברסיטה העברית תקבל את המענק על מחקרה שעוסק במטה-חומרים קוונטיים מלאכותיים לשם עיבוד של אינפורמציה קוונטית.

ד"ר בן אנגלהרד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון יקבל את המענק עבור DopamineLearnLoops: לולאות הלמידה של מערכת הדופמין.

פרופ' נעם גדרון, מהמחלקה למדע המדינה והתוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה של העברית, יקבל את המענק על מחקרו שבוחן כיצד זהויות לאומיות מעצבות את הקיטוב הפוליטי במדינות המערב  כיום וגם האם הן עשויות ליצור מכנה משותף בין אזרחים מקצוות הפוכים של הקשת הפוליטית.

ד"ר אור (מיכאל) הרשקוביץ, ממכון איינשטיין למתמטיקה של העברית, יקבל את המענק על מחקר בדבר תכונותיה ושימושיה של זרימת העקמומיות הממוצעת.

ד"ר רועי לבני מביה"ס להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב, מתמקד במחקרו, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, בתיאוריה של למידה ובפרט בהבנה של מנגנון ההכללה אצל מערכות לומדות.

ד"ר יובל שגם, מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך של הטכניון, יקבל את המענק לפיתוח Q-ChiMP - מדידה מדויקת של הפרת סימטריית תמונת מראה במולקולות כיראליות באמצעות פיתוח טכנולוגיות שליטה קוונטיות ולכידה.

ד"ר אפרת שמע-יעקבי, מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית של מכון ויצמן למדע, על מחקרה של האפיגנטיקה של תאי סרטן – כלומר השינויים המתרחשים בסרטן באריזה של החומר הגנטי בגרעין התא ובבקרה על ביטוי גנים.

ד"ר תמר שטיין, מהמכון לכימיה ומרכז פריץ-האבר לדינמיקה מולקולרית של העברית, תקבל את המענק על מחקרה העוסק בפיתוח כלים חדשים ללימוד התהליכים המתרחשים כתוצאה ממפגש בין מולקולות גדולות עם קרינה, בתנאי קיצון הקיימים בחלל.

ד"ר גלי אומשויף-נבו, מביה"ס לרוקחות של העברית, תקבל את המענק על מחקרה הבוחן את התהליכים הביולוגים הגורמים לתחלואה הכפולה של דיכאון וחרדה.

ברכותינו!

קראו פחות
Fentanyl Addiction Control

אזור במוח שעשוי לווסת את הדחף לצרוך משככי כאבים

6 יולי, 2023


מחקר פורץ דרך של צוות חוקרים בראשות פרופ' עמי ציתרי ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית בירושלים, מצא כי אזור הקלאוסטרום במוח יכול לשמש ווסת על צריכת פנטניל. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology, מראה כיצד מניפולציה של תאי העצב באזור הקלאוסטרום, משפיעה באופן ישיר על הדחף לצרוך סמים אופיאטים. נמצא כי הפעלה של תאי העצב בקלאוסטרום הקטינה את צריכת הפנטניל בעוד השתקתם הביאה לעלייה בצריכת הסם.

בשנים האחרונות ישנה עליה בדיווחים מכמה מדינות על התפתחות "משבר אופיואידים", המהווה מקור לדאגה חמורה לשלום הציבור, בעיקר כאשר מדובר על אופיאטים סינטטיים, כגון פנטניל, הידועים כממכרים ביותר. התוצאות פורצות הדרך, אשר הראו קשר ישיר בין אזור הקלאוסטרום להתמכרות לפנטניל, מייצגות התקדמות
משמעותית במאבק בהתמכרות לאופיואידים.

קרא עוד

פרופ' עמי ציתרי, החוקר הראשי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הביע התלהבות מההשלכות הפוטנציאליות של המחקר, וקבע "הממצאים שלנו שופכים אור על הקשר החשוב בין הקלאוסטרום וקליפת המוח הקדמית, המווסתים את הצריכה של פנטניל." פרופ' ציתרי הוסיף וסיפר על ההשלכות המעשיות שיש למחקר ואמר "לתוצאות המחקר יש פוטנציאל להשלכות קליניות, הן בתחום הדיאגנוסטי והן בתחום הטיפולי. על ידי הרחבת הידע שלנו על התהליכים העצביים המעורבים בהתמכרות, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לפעול לפיתוח אסטרטגיות מניעה וטיפול יעילות יותר, גם באמצעים תרופתיים וגם באמצעים אחרים."

במסגרת המחקר התבסס גם הישג טכני בדמות יצירה של מערכת אוטומטית לחקר התנהגות ממכרת. המערכת הזו צפויה לאפשר לחוקרי התמכרות ברחבי העולם לייעל את הזיהוי הן של הפוטנציאל הממכר של תרופות לפני שהן נכנסות לשימוש קליני בבני אדם, והן של זיהוי תרופות המווסתות התמכרות. בצוות המחקר היו שותפים, מלבד פרופ' ציתרי (בוגר תואר ראשון במדעי החיים של העברית ובעל דוקטורט ממכון ויצמן) שעמד בראשו, גם ד"ר אנה טרם (בוגרת תואר ראשון בביו-טכנולוגיה של מכללת הדסה ותואר שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית) ויונתן פתאל, שיזם את הפרויקט כתלמיד תיכון.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
2023 Asper Prize Winners

פרסי אספר לסטארט-אפים של בוגרות ובוגרי העברית

6 יולי, 2023


כחלק מאירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים הוענקו פרסי אספר לחמישה סטארט-אפים שהגיעו לשלב הגמר וזכו להציג את הפרויקטים לחברי וחברות החבר. 45 סטארט-אפים התמודדו בתחרות והציגו פתרונות חדשניים לאתגרים חשובים בתחומים שונים כמו בריאות, אבטחת מזון, התחממות גלובלית, חינוך וייצור תעשייתי. סטארט-אפים אלו הוקמו על ידי חוקרים, בוגרים או שהם משתמשים בקניין הרוחני של האוניברסיטה העברית, תוך קידום יעדי הפיתוח הקיימים של האו"ם (SDG's). הפרס, המוענק על ידי ASPER-HUJI Innovate, המרכז לחדשנות ויזמות של האוניברסיטה העברית וקרן אספר.

חברת Avertto זכתה בתואר הסטארט-אפ העולה של האוניברסיטה העברית לשנת 2023. החברה עוסקת במניעה של שבץ מוחי ובמעבר מטיפול לריפוי של המחלה, המהווה הגורם המרכזי לנכות ומסכנת מיליארדי אנשים. כלומר, אם ניתנת התרעה על שבץ בזמן, ניתן לתת טיפול יעיל בשלב מוקדם ובכל למנוע נכות. מייסדי החברה שמו להם למטרה לעבור מטיפול בשבץ מוחי לריפוי באמצעות התרעה מוקדמת. מדובר במערכת, שיודעת לנתר את זרימת הדם למוח, לזהות שינוי בזרימה, ולהתריע על כך בזמן אמת לגורמים הרפואיים כדי לאפשר טיפול בזמן. החברה נוסדה על ידי ד"ר הילה בן-פזי, בוגרת הפקולטה לרפואה של העברית והמנכ"לית של החברה ואבשלום מזרחי, סמנכ"ל פיתוח עסקי.

קרא עוד

חברת ANINA Culinary Art שמה לעצמה משימה להפוך "ירקות מכוערים" שלרוב נזרקים, לארוחות טעימות ובעלות ערך תזונתי. החברה נוסדה על ידי ענת נתן, מנכ"לית החברה ובוגרת תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות ובכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, שניהם מהאוניברסיטה העברית, אסתי בראנץ, מנהלת תחום האימפקט והקרייטיב, בוגרת תואר ראשון מבצלאל ומידן לוי, מנהל מוצר, גם הוא בוגר בצלאל.

חברת Daika Wood הציגה את החומר החדשני שלה – עץ הנוצר דרך מחזור של פסולת עץ ושומר על תכונות ומאפיינים המקוריים של העץ. החברה נוסדה על ידי ד"ר מיכאל לאיני, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון, שני ודוקטורט בכימיה, כולם מהאוניברסיטה העברית.

מייסדי Quai.MD הציגו מערכת בינה מלאכותית המשתלבת בתהליך העבודה של הרופאים ומסייעת להם להעניק את האבחון הטוב והמהיר ביותר. החברה נוסדה על ידי שלומי עוזיאל, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה של העברית, תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ואף היה במסלול ישיר לדוקטורט בעברית אך טרם סיים; גולן יונה, CTO של החברה ובוגר תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה וכן בתוכנית למצטיינים "אמירים" ותואר שני במדעי המחשב, שניהם של האוניברסיטה העברית; פרופ' חן שפירא, CMO של החברה ובעלת תואר דוקטור לרפואה מהטכניון.

פרופ' חיים רבינוביץ', מייסד ו-CTO RumaFeed, הציג טכנולוגיה מולקולרית להפסקת הייצור של רעלים בעלוות תפוחי אדמה ובכך מאפשרים הוספת 200-150 מיליון טונות חציר למאזן העולמי של מזון לבעלי-חיים ולמנוע השמדת מיליוני טון של תפוחי אדמה בכל שנה. פרופ' רבינוביץ' בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר: "אני גאה ביכולות של האוניברסיטה העברית לרתום את הידע המדעי לקידום טכנולוגיה המיטיבה עם האנושות. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, והיכולת לעבוד באופן אינטרדיסציפלינרי, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים העומדים בחזית הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות ומציאת דרכים להתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר וחברת מועצת הנאמנים של קרן אספר, הוסיפה: "תודה לחברות הסטארט-אפ המגוונות שהגישו את מועמדותן לפרס אספר לשנת 2023. אנו מאמינים כי העתיד ליצירת אימפקט חיובי על החברה, הסביבה ולמען אנושות טובה יותר, תתרחש באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות שיומצאו על ידי יזמים ויזמיות, אנו שמחים להמשיך ולתמוך בחברות מתחילות ובכך להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביוזמות חדשניות למען הכלל".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "תודה לכל הסטארט-אפים שהשתתפו בתחרות ועל המאמצים שלכם לשפר את העולם. אתם נמצאים בחזית בניית מחר טוב יותר על ידי יצירת מיזמים עסקיים תוך קידום מודלים חשובים לעולם מקיים יותר".

ברכותינו לזוכות ולזוכים!

קראו פחות