הפקולטה לרפואה

Why mammals cant fly

בוגר העברית מסביר למה יונקים לא יכולים לעוף

13 יוני, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה ב-Science Advances על ידי פרופ' אביהו קלר מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' קלאודיו מלו מאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע זיהה לראשונה מה מקנה לציפורים יכולת לעוף, בניגוד ליונקים שאינם יכולים למעט עטלפים. זוהו המאפיינים הספציפיים המאפשרים לציפורים לעוף ואינם קיימים בבני אדם ובעלי חיים אחרים. תכונות אלה, כפי שמתברר, מבוססות על המאפיינים המולקולריים הספציפיים של בעלי החיים.

Isaac R. Melamed M.D.

הוקרה לבוגר העברית - מומחה אימונולוגיה

4 מאי, 2021

ד"ר איזיק ר. מלמד, קיבל הוקרה מארגון Continental Who's Who כאימונולוג מוביל על הישגיו הרבים. ארגון Continental Who's Who הוא ארגון חברות בלעדית, המעצים מנהלים, אנשי מקצוע ויזמים ברחבי העולם.

ד"ר מלמד הוא מומחה מוביל בתחום האימונולוגיה. הוא בילה למעלה מעשרים שנה בחקר מחלות הקשורות למערכת החיסונית. סיים לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1978. את התמחותו הראשונה עשה בבית החולים לילדים בטורונטו, קנדה והתמחות נוספת במרכז היהודי הלאומי לאימונולוגיה ורפואה נשימתית.

Forbes 30 Under 30 2021

בוגרות ובוגרי העברית ברשימת 30 מתחת ל-30, הצעירים המבטיחים של "פורבס" לשנת 2021

27 אפריל, 2021

זו השנה שלישית ברציפות בה מפרסם כתב העת "פורבס" את רשימת הכוכבים הצעירים מתחת לגיל 30 המהווים מקור לגאווה לאומית. 60 הצעירים המוכשרים במחזור 2021 (30 מהעולם הטכנולוגי מדעי ו־30 משאר תחומי החיים) הקימו חברות אשר שגשגו למרות המגיפה, סייעו במלחמה נגד הקורונה, יצרו שירותים חדשים באמצעות AI והביאו כבוד רב לישראל. 

Obesity Research

מחקר בהובלת בוגרת העברית יסייע לפתח תרופות נגד השמנת יתר

19 אפריל, 2021

הקולטן MC4 הוא חלבון קטן המתבטא בתאי עצב באזור המוח הקרוי היפותלמוס, כחלק ממקבץ תאים (שיחדיו מכונים הגרעין הפאראוונטריקולרי) המחשבים את מאזן האנרגיה בגוף באמצעות חישה ועיבוד של אותות מטבוליים שונים. כאשר 4MC נמצא במצב פעיל – וזהו מצבו הטבעי – הוא משגר פקודות הגורמות לנו להרגיש שבעים. כלומר, מבחינתו של המוח ברירת המחדל של גוף האדם היא שובע. כאשר רמות האנרגיה שלנו יורדות, מקבץ התאים בהיפותלמוס מפריש הורמון המכבה את קולטן ה-4MC ומייצר אצלנו תחושת רעב. אחרי הארוחה, מופרש הורמון אחר הנקשר לאותו אתר קישור על פני הקולטן, מסלק ממנו את הורמון הרעב ומחזיר את הקולטן למצבו הפעיל, דהיינו לתחושת השובע. מוטציות המשביתות את 4MC גורמות לאנשים להרגיש רעב תמידי.

Dr. Yael Zamir - Co-founder of Embrionics

סטארט-אפ מבטיח של רופאה חרדית בוגרת העברית

3 פברואר, 2021

מאחורי המיזם עומדת ד"ר יעל זמיר, האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל, ומהיזמות הטכנולוגיות הבודדות בקהילה. הסטארט-אפ אמבריוניקס (Embryonics), משתמש בבינה מלאכותית כדי להגדיל את שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ־גופית (IVF). ביולי האחרון הציגה החברה מחקר חלוצי בכנס MIDL (Medical Imaging with Deep Learning) במונטריאול. לפי המחקר, הטכנולוגיה של החברה הצליחה לגבור על עשרות מומחים בכירים מכל העולם ביכולת החיזוי שלה לגבי הצלחת ההפריה – ב־20% יותר בתחזית איזה עובר יוביל להריון מוצלח, וב־30% ביכולת לחזות איזה עובר לא יוביל להריון, ויש להימנע מהחזרתו לרחם.

HUJI Alumni say theyve found Achilles heel of cancer cells

בוגרי העברית טוענים כי מצאו 'עקב אכילס' של תאים סרטניים

2 פברואר, 2021

צוות חוקרים טוען כי יתכן שנמצא "עקב אכילס" של תאים סרטניים, מה שעלול להוביל בעתיד לפיתוח מערך חדש לחלוטין של תרופות וטיפולים לסרטן. ד"ר אורי בן-דוד מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר ובוגר האוניברסיטה העברית, סיפר כי מדענים יודעים כבר למעלה ממאה שנה כי לתאים ממאירים יש מספר לא תקין של כרומוזומים. לבני אדם 46 כרומוזומים אך בסרטן מספר זה משתנה מכיוון שבמהלך חלוקת התאים מתרחשת הפרדת כרומוזומים העלולה להוביל לתופעה הנקראת אנאפלואידיה.

"במשך עשרות שנים אנו מנסים להבין מדוע אנאפלואידיה נוצרת בסרטן וכיצד היא תורמת להיווצרות גידול ולהתקדמותו", אמר בן דוד. חשוב מכך, לדבריו, מדענים ניסו לראות "אם נוכל לנצל את ההבדל הייחודי למדי בין תאים סרטניים לתאים נורמליים בכדי להרוג באופן סלקטיבי את התאים הסרטניים."
Professor Hanah Margalit

בוגרת העברית - זוכה בתחרות השנתית לחונכות במדע מטעם המגזין Nature

22 דצמבר, 2020

פרופ' חנה מרגלית מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית זכתה בפרס לחונכות במדע לשנת 2020 מטעם המגזין Nature בקטגוריה מפעל חיים, זאת בעקבות הישגיה בתחום ההדרכה המדעית ("Nature Research Awards for Mentoring in Science"). פרופ' מרגלית היא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הביואינפורמטיקה, והיא עוסקת במחקר המשלב ביואינפורמטיקה, ביולוגיה חישובית וחקר מערכות ביולוגיות. 

Rafael Meshulam

פרס הארווי לבוגר העברית

3 דצמבר, 2020

פרס הארווי היוקרתי יוענק השנה לפרופ' רפאל משולם מהעברית על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. הפרס מוענק השנה לפרופ' משולם מבית הספר לרוקחות ב הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בעקבות מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

Shay Fine - Chairman of the anesthesiology doctors union

יו"ר איגוד הרופאים המרדימים - בוגר העברית

25 נובמבר, 2020

ד"ר שי פיין, מנהל המערך להרדמה, חדרי ניתוח וטיפול נמרץ בבית החולים "אסותא" אשדוד ע"ש סמסון, מונה ליושב ראש איגוד הרופאים המרדימים בישראל, ויחליף בתפקיד זה את פרופ' עידית מטות (גם בוגרת העברית).

ד"ר פיין הוא בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר מוסמך (MHA) בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון. ד"ר פיין עבר את התמחותו בהרדמה בבית החולים בילינסון. לאחר השתלמות בהרדמה אזורית בארצות הברית בבתי החולים של אוניברסיטת וויסקונסין ואוניברסיטת מרילנד, חזר לבילינסון והקים וריכז את השירות להרדמה אזורית של מחלקת ההרדמה. החל מ-2017 הוא משמש כמנהל המערך באשדוד, שם הקים את המחלקה, עם הקמת בית החולים.

Birnsteil Prize to Eliran Kadosh

פרס בירנסטיל לבוגר העברית

8 אוקטובר, 2020

בשנה השנייה לפרס בירנסטיל הבין-לאומי ללימודי דוקטורט במדעים מולקולריים נבחרו שישה מדענים צעירים יוצאי דופן. הם נבחרו מתוך רשימה של למעלה מ-130 חוקרים בולטים ממוסדות באירופה, צפון אמריקה, אסיה ואוסטרליה. מיינרד בוסלינגר, סגן מנהל מכון המחקר לפתולוגיה מולקולרית (IMP) ויו"ר ועדת הפרס אמר: "מספר המועמדויות ואיכותן היה מרשים ביותר ומעיד על כך שפרס בירנסטיל הינו אחד הפרסים המובילים במדעי החיים לחוקרים צעירים. זו לא הייתה משימה קלה לבחור שישה זוכים - לבסוף בחרנו בחוקרים צעירים יוצאי דופן שאת קריירת המחקר שלהם אנו מקווים להאיץ עוד יותר. במהלך לימודי הדוקטורט שלהם הם הצליחו להגיע להישגים מדהימים בתחומי המחקר שלהם". אחד הזוכים הוא ד"ר אלירן קדוש מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר קדוש בוגר תואר ראשון מהמכללה האקדמית להנדסה בירושלים והשלים את לימודי תואר שני את הדוקטורט באוניברסיטה העברית. כיום הוא חוקר פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית - בית הספר לרפואה הדסה ירושלים.

Pregnantech - premature births solution

פריצת דרך בתחום לידות מוקדמות - PregnanTech

29 ספטמבר, 2020

חברת הסטארט-אפ הישראלית PregnanTech הודיעה כי פיתחה טבעת סיליקון שיכולה לסייע במניעת לידות מוקדמות. טבעת הסיליקון, הנקראת לביאה, נצמדת אל צוואר הרחם ויעילה לא פחות מהפתרונות הכירורגיים הקיימים כיום. הטבעת שומרת על מיקומה למרות לחץ וצירים ובכך מונעת לידה מוקדמת. ההליך הלא-כירורגי להכנסת הטבעת לוקח דקות ספורות במרפאה רגילה, נמסר בהודעת החברה.

Long Term Memory Research

בוגרות העברית גילו את המנגנון שמייצר זכרונות ארוכי טווח

21 ספטמבר, 2020

 

מדוע זיכרונות מסוימים נעלמים לאחר יום ואחרים נשאר לזמן רב? מחקר חדש של פרופ' ענבל גושן והדוקטורנטית עדי קול ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית, שהתפרסם לאחרונה במגזין היוקרתי Nature Neuroscience, מראה לראשונה שתאים בשם אסטרוציטים משתתפים באפקט ה"רושם הראשוני" ועוזרים לבחור איזו חוויה תקודד במוח שלנו ותתייצב לזכרון ארוך טווח.

Quick COVID-19 Test

שיטה זולה ומהירה פי 4 לאבחון קורונה

27 יולי, 2020

 

צוות של 15 סטודנטים וחוקרים מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה פיתחו שיטה חדשה לאבחון קורונה, שתמנע את הצורך בייבוא חומרי בדיקה יקרים מחו"ל. כדי להתגבר על הצורך בגורמים חיצוניים, נרתמו חוקרי האוניברסיטה העברית והסטודנטים לתגבור מערך הבדיקות הקליניות של בית החולים הדסה בראשות פרופסור דנה וולף - בוגרת האוניברסיטה. השיטה בה עובדת הבדיקה הנפוצה כיום לאבחון קורונה, היא הפקת מולקולות של RNA מדגימה של חולה פוטנציאלי ובדיקה אם בין המולקולות שהופקו יש RNA ויראלי שמאשר את נוכחות וירוס הקורונה. הבדיקה החדשה שפיתחו החוקרים עושה את אותה הפעולה, אך מחומרים שאין בהם מחסור בארץ ובמהירות גבוהה בהרבה. 

לוגו של פרס רוטשילד

שלושה מתוך חמשת זוכי פרס רוטשילד - בוגרי העברית

19 ינואר, 2020

 

שלושה בוגרים של האוניברסיטה העברית זכו בפרס רוטשילד היוקרתי לשנת 2020. 

  • פרופ' חנה מרגלית מהפקולטה לרפואה, היא כלת פרס במדעי החיים. חנה היא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הביואינפורמטיקה, והיא עוסקת במחקר שמשלב ביואינפורמטיקה, ביולוגיה חישובית וחקר מערכות ביולוגיות.
  • פרופ' גי סטרומזה, מהפקולטה למדעי הרוח (החוג לחקר הדתות) עוסק בחקר הדינמיקה של מפגש הדתות באימפריה הרומית ובשלהי העת העתיקה. הוא מומחה בעל שם עולמי בחקר הנצרות הקדומה ובאפיון השפעתה של היהדות על התפתחות הדתות החדשות, ובכללן הנצרות והאסלאם.
  • פרופ' מיכל אירני, ממכון ויצמן למדע, היא כלת הפרס בתחום המדעים. מיכל מתמקדת בחקר הבינה המלאכותית.