הפקולטה לרפואה

חוקרים ישראלים פיתחו בדיקת דם מהפכנית לגילוי מוקדם של מחלת פרקינסון אשר מסוגלת לזהות את המחלה לפני הופעת תסמינים מוטוריים ניכרים. הבדיקה, שפותחה במעבדתה של בוגרת העברית, פרופ' חרמונה שורק באוניברסיטה העברית בירושלים, מודדת שברי חומר גנטי בזרם הדם הקשורים לנזק נוירולוגי. תוצאות מחקר על יעילותה ודיוקה של הבדיקה, שנערך על ידי דוקטורנט נמרוד מדרר מהאוניברסיטה העברית, פורסמו בכתב העת המדעי Nature Aging.

הבדיקה יכולה להבחין בין חולי פרקינסון בשלב טרום-תסמיני לבין אנשים בריאים בדיוק גבוה על ידי הערכת שני סמנים ביולוגיים מולקולריים, שברי RNA תעבורתי (tRFs). עלייה ב-tRFs ספציפיים לפרקינסון וירידה ב-tRFs מיטוכונדריאליים מסמנים את השלבים המוקדמים של המחלה עם דיוק אבחוני של 0.86. בדיקה לא פולשנית זו יכולה להועיל לאלו המועדים גנטית לפרקינסון ולסייע בניסויים קליניים לתרופות חדשות. פרופ' שורק מדגישה את הפוטנציאל של גילוי מוקדם, לעזור לפתח טיפולים משני מחלה ולהתמודד עם חששות בקרב אלו עם היסטוריה משפחתית של פרקינסון. הבדיקה יכולה גם לסייע בזיהוי תסמינים טרום-מוטוריים ולאפשר שינויים באורח החיים להאטת הופעת התסמינים ולשפר את אמינות הניסויים הקליניים.

למאמר המלא באנגלית >>>

חוקרים במרכז הרפואי בני ציון בחיפה הביאו לפריצת דרך בעולם הרפואה: התגלה גן חדש בשם TIMM29 הגורם למחלה גנטית נדירה בשם תסמונת סנגרס (Sengers). המחלה, שמשפיעה על תפקוד המיטוכונדריה ("תחנת הכוח" של התאים בגוף), גורמת לחולשת שרירים, אי ספיקת לב, קטרקט קשה ולבסוף למוות בגיל צעיר מאוד, לרוב תוך שבועות או חודשים מהלידה.

את המחקר הוביל בוגר העברית, מנהל מחלקת הגנטיקה בבני ציון ד"ר עאדל שלאעטה, בשיתוף חוקרים מהארץ ומהעולם. הצוות זיהה שהגן TIMM29 אחראי על תפקוד תקין של המיטוכונדריה, וכאשר הוא פגוע, נפגע מנגנון ייצור האנרגיה בתאים, מה שמוביל למחלה הקשה.

"המחקר הזה הוא צעד משמעותי במניעת המחלה ובשיפור האבחון הגנטי בקהילה", אמר ד"ר שלאעטה והוסיף - "המטרה שלנו כעת היא להרחיב את בדיקות הסקר הגנטיות ולשפר את ההבנה של תפקוד הגן כדי למצוא בעתיד דרכים לריפוי".

פרופ' אבי דומב, בוגר האוניברסיטה העברית, נבחר להחליף את פרופ' חיים סוקניק בתפקיד נשיא המרכז האקדמי לב. פרופ' סוקניק הודיע על פרישתו לאחר 12 שנים. פרופ' דומב, כימאי ורוקח בהכשרתו, עמד בשנים האחרונות בראש הבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית וכהן כמדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בנוסף, עמד בעבר בראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב. הוא צפוי להיכנס לתפקידו באופן רשמי באוקטובר הקרוב.

המרכז האקדמי לב הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד מאפשר שילוב לימודי טכנולוגיה ויהדות והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.

פרופ' דומב בעל תואר ראשון ברוקחות ובמשפטים (קרימינולוגיה) וכן דוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

צוות מחקר בין-לאומי, בהובלת ד"ר תומר איטקין, בוגר העברית, טוען כי הוא הראשון בעולם שמצא שיטה חדשנית "להעיר" תאי גזע בוגרים במעבדה לשימוש בהחידוש מח עצם להשתלות. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Nature Immunology, מהווים פריצת דרך שיכולה לשפר משמעותית את שיעורי ההצלחה עבור מטופלים שמקבלים השתלות מח עצם.

"לעיתים, גם אם התורם מתאים לאדם הזקוק לטיפול, אין לתורם מספיק תאי גזע להשתלה", אמר ד"ר איטקין, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרכז הרפואי שיבא. האתגר בחידוש מח עצם הוא שתאי גזע - אשר פעילים מאוד בדם חבל הטבור ויכולים להתחדש בעצמם - הופכים ל"רגועים" או רדומים במח עצם בוגר וחלק מהתורמים יכולים לספק רק "תפוקה נמוכה מאוד של תאי גזע, שאינה מספיקה להשתלה", הסביר ד"ר איטקין. ממצאי המחקר עולה כי "השיטה החדשה מרחיבה משמעותית את מאגר תאי הגזע הזמינים להשתלה. בנוסף, ניתן להשתמש בשיטה לטיפול במטופלים שעברו מספר סבבים של כימותרפיה או טיפול גנטי ואין להם מספיק תאי גזע בריאים משלהם". ד"ר איטקין מאמין שהמחקר לא אמור לקחת יותר מחמש שנים כדי להגיע לשלב ניסוי קליני ואז לקבל אישור FDA. זה גם פותח הרבה הזדמנויות בתחומים אחרים, כולל שימוש בשיטה החדשנית ברקמות ללא תאי גזע.

NeuroNOS, חברת ביו-פרמצבטיקה פורצת דרך, המתמקדת בפיתוח טיפולים משני חיים לאוטיזם (ASD) ולמצבים נוירולוגיים מורכבים אחרים, כולל מחלת אלצהיימר וסרטן המוח, גייסה הון ראשוני של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כחלק מסבב מימון רחב יותר. השקעה זו תאיץ את הפיתוח הפרה-קליני של התרופה של NeuroNOS המיועדת לילדים עם אוטיזם. התרופה מנצלת את ויסות רמות תחמוצת החנקן (NO) במוח כדי להשפיע באופן משמעותי על התפקוד הנוירולוגי.

"ישנן אפשרויות מוגבלות לטיפול באוטיזם", אומר פרופ' הייתם עמל, ה-CSO של NeuroNOS. "הנתונים הפרה-קליניים מהמחקר שהושלם עד כה הראו כי על ידי טיפול בחוסר איזון של תחמוצת החנקן במוח אנו יכולים ליצור גישה חדשה באמת לשיפור הן בהתנהגות והן בתפקוד המוחי הבסיסי. נתונים פרה-קליניים חיוביים אלו מעניקים לנו ביטחון רב בפוטנציאל של טיפול זה".

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנטית הדר קליין, ד"ר הילה זליכה ופרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון (שלושתן בוגרות האוניברסיטה העברית), על חשיבות השומן הוויסצרלי (שומן בטני עמוק) בהקשר של ירידה במשקל ובריאות כללית. בעוד ששומן תת-עורי (השומן שנמצא מתחת לעור) יכול להיות ניטרלי או אפילו מועיל, השומן הוויסצרלי מהווה סיכון בריאותי משמעותי. שומן זה מקיף איברים חיוניים כמו הכבד, הלבלב והמעיים, והוא קשור למחלות לב, סוכרת ודלקות כרוניות.

השומן הוויסצרלי פעיל מבחינה מטבולית ומשפיע על עמידות לאינסולין, דלקות וסיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר. לעומת זאת, השומן התת-עורי משמש כמאגר אנרגיה ויכול להיות בעל תכונות מגנות במקרים מסוימים. מחקרים מראים כי השומן הוויסצרלי משחרר כמויות גבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות וציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שמשפיע ישירות על חילוף החומרים בכבד ועל דלקת מערכתית. אנשים בעלי אותו משקל או BMI יכולים להיות בעלי כמויות והתפלגויות שונות של שומן ויסצרלי. חלקם עשויים לשאת נפח מוחלט גבוה של שומן ויסצרלי, בעוד שאחרים עשויים להיות בעלי יחס גבוה יותר של שומן ויסצרלי לעומת השומן הבטני הכולל. 

לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים! 

פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.

פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.

פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.

פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.

פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.

פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.

לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.

ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!

לכתבה המלאה >>>

המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית. בשנים האחרונות, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למקרי תמותה רבים ברחבי העולם והתחזיות מצביעות על כך שמספר זה ימשיך לעלות. לפי דוח, שהתפרסם בעיתון הרפואי LANCET, בשנת 2021 היו כ-4.71 מיליון מקרי תמותה הקשורים לחיידקים עמידים ומספר זה צפוי לעלות ל-8.22 מיליון עד שנת 2050.

בישראל, פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר אהובה סרן ממעבדתו (שניהם בוגרי האוניברסיטה) ובשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתחו תכשיר אנטיביוטי חדשני בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. הפיתוח החדש, הנקרא Nano-Mupirocin, הוא גרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי.

חברת סטארט-אפ ישראלית פיתחה טכנולוגיה חדשנית המשלבת רקמת מוח אנושית עם שבבים אלקטרוניים בניסיון למצוא טיפולים חדשים ויעילים לאוטיזם. חברת הביו-טק "Itay&Beyond" מייצרת "מוח על שבב" מתאי גזע כדי לחזות את יעילות התרופות להפרעות נוירו-פסיכיאטריות. המטרה היא ליצור מערכת שתנבא את השפעת התרופות על תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי. החברה נוסדה על ידי יזם ומשקיע שמוליק בצלאל ושני בוגרי העברית: משקיע בחברה וחבר דירקטוריון בועז גולדמן וד"ר ניסים פרץ המשמש כמנכ"ל החברה.

פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחת הדמויות הבולטות במערכת הבריאות הישראלית, מונה לתפקיד יו"ר צוות המדענים של מותגי תוספי התזונה הבין-לאומית סקויה (Sequoia). המינוי נועד לחזק את פעילותה של סקויה בתחומי הבריאות, הביו-טק והטכנולוגיות הרפואיות.

פרופ' גרוטו, הנחשב לאוטוריטה מובילה בניהול מערכות בריאות ובמדיניות ציבורית, מביא עמו ניסיון רב שנים בניהול משברים בריאותיים ובפיתוח פתרונות חדשניים. כחבר מרכזי בצוות, צפוי פרופ' גרוטו להוביל תהליכי ייעוץ מדעי ולסייע בבחינת השקעות בפיתוחים טכנולוגיים ומחקרים פורצי דרך.

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

חוקרים מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים גילו קשר מפתיע בין מחלת האלצהיימר לנוכחות נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1). המחקר שלהם, "Anti-Herpetic Tau Preserves Neurons via the cGAS-STING-TBK1 Pathway in Alzheimer’s Disease", פורסם בכתב העת המדעי Cell Reports בתחילת חודש ינואר.

האפשרות שמחלת האלצהיימר קשורה לנגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים הועלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. גורמים פתוגניים כגון הצטברות βA ופוספורילציה של חלבון טאו נחשבו לגורמים פוטנציאליים לאירועים נוירופתולוגיים במוחותיהם של חולי אלצהיימר. עם זאת, התפקיד המדויק של פתוגנים בהפעלת התהליכים הדלקתיים שמובילים לאבחנת המחלה נותר ברובו תחום בלתי נחקר.

קורס הכשרה לקבלת הרשאה אישית למתן מרשמים לרוקחים העומדים בתנאים, בשיתוף ובאישור משרד הבריאות. בהתאם לתקנת מרשם רוקח שנכנסה לתוקף באוגוסט 2014 והתיקון לנוהל בפברואר 2024, שמרחיב אותו ליישום בצורה רחבה. תכנית הקורס תתמקד בנושאים הנדרשים להכשרת הרוקחים למתן מרשמים המשכיים לתרופות כרוניות, ולמתן תרופות מהרשימה המורחבת שהותרה למתן מרשם על ידי רוקח ("תרופת רוקח").

הקורס יכלול את מגוון הנושאים והכלים הנדרשים לרוקח הרושם כדי להגיע להחלטה מקצועית האם להפיק מרשם רוקח או להפנותו לרופא המטפל - גישה למאגרי המידע הרפואי והתרופתי, ניתוח התיק הרפואי, נהלי יעוץ תרופתי ותשאול החולה, נהלי רישום ותיעוד, פענוח וקריאה של בדיקות מעבדה, אבחנה פיסיקלית, פרמקולוגיה קלינית, אינטראקציות בין תרופתיות וטיפול תרופתי בקבוצות אוכלוסייה מיוחדות.

בריאות האישה היא תחום רחב ומורכב שכולל את המניעה, האבחון והטיפול במגוון של בעיות ומחלות שקשורות למערכת הרבייה, ההורמונים והמערכת השלדית של האישה. ישנו מגוון רחב של תרופות אשר ניתנות בעיקר לנשים, בשלבי חיים שונים שלהן. רוקחים הם חלק חשוב מהצוות הרפואי שמספק שירותים וייעוץ לנשים בנושאים אלה, ולכן חשוב שיהיו מעודכנים ומיומנים בתחום זה.

קורס בריאות האישה לרוקחים הוא קורס שמטרתו להעמיק ולהרחיב את הידע וההבנה של הרוקחים בנושאים התרופתיים הרלוונטיים לבריאות האישה, כגון: פיזיולוגיה ופתולוגיה של המערכת הרבייה, תרופות ותחליפים לשליטה בפוריות, השפעות הורמונליות, תסמינים וטיפולים בגיל המעבר, ומחלות שונות הנפוצות יותר בנשים או המתבטאות ומטופלות באופן שונה, ועוד.

המחקר הובל על ידי פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנטית שני קושרובסקי-מיכאל מהחוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב (שתיהן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים), בשיתוף עם חוקרות וחוקרים נוספים במעבדה של פרופ' סצ'י-פאינרו.

"כיום הטיפול בחולי סרטן מורכב לרב ממספר תרופות שונות, שנועדו לפעול יחד באופן סינרגטי על מנת להעצים את האפקט האנטי-סרטני. אך התרופות השונות נבדלות זו מזו בתכונותיהן הכימיות והפיזיקליות, כמו למשל זמן התפרקות, מהירות תנועה בזרם הדם ויכולת לחדור לגידול. לכן, גם אם הן מוזרקות לחולה באותו הזמן, הן אינן מגיעות יחד אל הגידול הסרטני, ובשל כך השפעתן המשולבת אינה באה לידי ביטוי מלא. כדי להבטיח יעילות מרבית, חיפשנו דרך להביא שתי תרופות שונות אל הגידול בו-זמנית ובאופן מדויק וסלקטיבי – כך שלא יפגעו בתאים הבריאים", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו.

החוקרים פיתחו פלטפורמה של ננו-חלקיקים פולימריים מתכלים, שבתוכם ניתן לכלוא שתי תרופות שונות, המעצימות זו את זו, על מנת להוביל אותן יחד ובאופן סלקטיבי אל הגידול הסרטני. כדי להכווין אותם במדויק אל הגידולים הסרטניים, חוברו הננו-חלקיקים לקבוצות סולפטים שנקשרות לחלבון בשם פי-סלקטין (P-selectin), אשר – על פי מחקר קודם במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו - מבוטאת ביתר על תאי הסרטן, וכן על כלי דם חדשים שגויסו על ידי הגידולים הסרטניים כדי לספק להם חומרי הזנה וחמצן.