הפקולטה לרפואה

"מדובר בניסוי רב-תחומי שנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועל ידי האוניברסיטה העברית", מסבירה פרופ' שרה אייל מבית הספר לרוקחות בעברית, שנמצאת עתה בקייפ קנוורל שבפלורידה, לצורך ההכנות האחרונות לשיגור. "כשאנחנו מדברים על ננו-חלקיקים שנושאים תרופות צריך להבין שהיחס בין ננו-חלקיקים לכדורגל הוא כיחס שבין כדורגל לכדור הארץ. מדובר בחלקיקים נושאי תרופה זעירים להפליא, שמונעים פיזור שלה ללב ופגיעה מסכנת-חיים בו, ומשפרים את ההגעה של התרופה לתאים הסרטניים. מטרת הניסוי שלנו היא כפולה: לבדוק מה קורה לננו-תרופה בחלל ולבדוק מה קורה לתאים הסרטניים בתנאי מיקרו-כבידה".

דוקסיל היא תרופה ליפוזומית, כלומר תרופה שהחומר הפעיל בה עטוף בקרום שומני שיודע להתחבר לקרום השומני שעוטף את תאי המטרה. מאחר שהתכונות הפיזיות והכימיות של קרום התרופה ושל קרום התא הסרטני משתנים בתנאי מיקרו-כבידה, החוקרים רוצים לראות אם התרופה תחדור טוב יותר לתאי הסרטן בחלל. "מעניין אותנו לגלות אם ואיך ישתנו תכונות התאים הסרטניים ותכונות הליפוזומים שלנו בחלל", אומרת פרופ' אייל. "אנחנו רוצים לדעת האם קליטת החלקיקים לתאים תשתנה, האם קצב השחרור של החומר הפעיל ישתנה, האם תכונות המעטפת ישתנו והאם התרופה שבתוכה תהיה בכלל מוגנת כפי שהיא מוגנת כאן, בכדור הארץ. כשהמערכת תחזור לקרקע, פרופ' עופרה בני תאפיין את התכונות של התאים הסרטניים ופרופ' טל בורשטיין-כהן תחתוך אותם ותצלם במיקרוסקופ. כאמור, גם את התרופה נחקור: הליפוזומים, שהתקבלו מפרופ' יחזקאל ברנהולץ, יועברו למעבדה של פרופ' אורי רביב, שיצלם אותם ברנטגן ויבדוק האם הגרעין שמכיל את התרופה השתנה – ואילו אני אבדוק אם החומר הפעיל בתרופה נותר יציב".

למעט ד"ר עפרה בני, בוגרת הטכניון, כל צוות החוקרים הם בוגרים האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>
צילום: SpacePharma

 

"ממצא מרכזי הוא ששברי DNA שמקורם במערכת החיסון אינם השתקפות פשוטה של ​​תאי דם במחזור הדם, אלא דו"ח מדויק של תהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף", הסבירה הדוקטורנטית אילנה פוקס-פישר. "המחקר שלנו מצביע על כך שבאופן עקרוני, רופאים יכולים לפקח על תהליכים חיסוניים מרוחקים אך קריטיים על ידי מדידת ה'נפגעי הקרב החיסוני', כלומר, שברי DNA שמקורם במערכת החיסון שמסתובבים בדם של החולים". בדיקת הדם החדשה אכן קולטת שברי DNA שנשארו כתוצאה מהמאבק של מערכת החיסון במחלת הלימפומה, ללא צורך בשאיבת מח עצם והדמיה נוספת.

"אנו מקווים שבדיקת הדם החדשה הזו תיתן לרופאים תמונה מדויקת יותר של מצב בריאותו של המטופל, מעבר לספירות הדם הסטנדרטיות שלעתים קרובות אינן מספרות את כל הסיפור ומחייבות לעתים קרובות בדיקות מעקב פולשניות וביופסיות", אמרה פוקס-פישר.

"רוק הוא המפתח לאבחון מהיר למגוון מצבים רפואיים. זהו האמצעי היחיד שאינו פולשני, קל והיגייני לזיהוי הורמונים, וירוסים ומחלות שונות", אומר ד"ר גיא קריאף, מייסד שותף וסגן מנכ"ל ומנהל פיתוח עסקי של החברה. "עם סליסטיק, אנחנו ממנפים את יכולות האבחון העוצמתיות שהצלחנו ליצור מניתוח הרוק. אנו מספקים מוצר שמסיר לחלוטין את הצורך בדגימות דם ושתן בעת בדיקת הריון.”

סלינגוסטיקה נוסדה בשנת 2016 על ידי קבוצה של חמישה דוקטורים בעלי דעות דומות שזיהו צורך הולך וגדל באמצעים חסכוניים לניטור מצב בריאותי באמצעות בדיקות בלתי פולשניות. המחקר הוביל אותם לפיתוח פתרונות לניתוח רוק המכיל רבים מאותם "אנליטים" בדומה לפלזמה והוא, במקרים רבים, מהווה מראה של מצבים פיזיולוגיים של דם. החלוצים של טכנולוגיה זו הם: פרופ' אהרון פלמון, נשיא Salignostics ודיקן לשעבר של הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, עומר דויטש, מנכ"ל, יואב נוימן, חוקר בכיר, רלוקה כהן, מדעית ראשית וגיא קריאף. כל המייסדים הם בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

המדענים יישמו אלגוריתמים לחיפוש במאגרי מידע בין-לאומיים המכילים מידע גנטי של אלפי חולי סרטן, תוך התמקדות במלנומה. החיפוש של הצוות הניב מספר ניאו-אנטיגנים שעלולים להיות נקודות חמות. לאחר מכן חקרו את מולקולות "החשודות" הללו במעבדה ובתהליך בידדו את החלקים המוטנטים של הניאו-אנטיגנים וחקרו את האינטראקציה שלהם עם תאי T.

"המחקר שלנו מצביע על כך שהפלטפורמה החדשה שלנו יכולה להוביל לאימונותרפיה 'מהמדף' בה ניתן להכין מראש קולטני תאי T שמזהים נקודות חמות של סרטן, ומוכנים ליישום בקבוצות של חולים אשר בגידולים שלהם יש נקודות חמות אלה” אמרה פרופ' סמואלס. טיפולים כאלה יהיו קלים וזולים יותר מהתאמת תאי T מותאמים אישית לכל מטופל חדש.

"הגישה החדשה שלנו עשויה לאפשר ליישם טיפולים מותאמים אישית בקנה מידה גדול יותר מהיום", המשיכה סמואלס. "היא מוכנה לפיתוח לשימוש בבתי חולים, וניתן ליישם אותה על מגוון רחב של סוגי סרטן, לא רק על מלנומה".

לכתבה המלאה >>>
צילום: מכון ויצמן למדע

 

עובד כסגן אחות אחראית מחלקה פנימית, מרכז רפואי שיקומי גריאטרי דורות נתניה של משרד הבריאות. אישתי פידאא רוקחת אחראית בבית מרקחת הדר באזור השרון. מרצה אורח ומתרגל סימולציות בתחום הסיעוד במכללה האקדמית רמת גן ובבית הספר לסיעוד שיבא – תל השומר.

סאמר מספר: "התחברתי למקצוע הסיעוד בגיל קטן בעיקר בזכות אימי רוקייה שעבדה כאחות אחראית במרכז רפואי שיקומי גריאטרי שוהם בפרדס חנה וחיברה אותי למקצוע הסיעוד. אני מאוד מחובר לעבודה שלי, אוהב את העשייה ואת מקום עבודתי דורות. התואר הראשון שלי בסיעוד מהאוניברסיטה העברית, פתח לי המון דלתות, ופרס לי את המפה להתקדמות בחיים המקצועיים ובחיי ההוראה."

מאחלים הצלחה רבה!

ד"ר עופר יודפת בוגר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ד"ר גיא שנער בוגר תואר ראשון ושני בפיסיקה ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר MBA מאוניברסיטת INSEAD ודוקטורת מהמכון ויצמן למדע.

בתמונה: ד"ר גיא שנער, צילום: מיכל מרמרי

ד"ר יעל גולד-זמיר - מייסדת ומנכל"ית של חברת Embryonics. ד"ר זמיר-גולד היא האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל, ומהיזמיות הטכנולוגיות הבודדות בקהילה. הסטארט-אפ אמבריוניקס משתמש בבינה מלאכותית כדי להגדיל את שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ־גופית (IVF).

וגלית הורוביץ - מייסדת שותפה של WellTech Ventures - קרן הון סיכון שבסיסה בתל אביב המתמקדת בתחום הבריאות בלבד. הקרן הוקמה בשנת 2019. גלית בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו לבוגרות שלנו!

VEGF הוא מושא מחקרו של פרופ' קשת למעלה משני עשורים מאז התגלה כחלבון היוזם את צמיחתם של כלי-דם חדשים. עם השנים הבינו החוקרים כי VEGF הוא גם האחראי העיקרי לאחזקתה השוטפת של מערכת כלי הדם. כך למשל, כאשר אספקת הדם אינה עונה על צרכי הרקמה והתאים 'חשים' בהיעדר חמצן, מושרה ייצורו המוגבר של VEGF הפועל מקומית ליצירת כלי-דם חדשים. במחקר הנוכחי חשפו החוקרים את המנגנון המולקולרי המביא לניטרול פעילותו של VEGF במהלך ההזדקנות, המונע ממנו למלא תפקיד פיזיולוגי חשוב זה, אשר בהעדרו הולכת ומדלדלת הרשת הענפה של נימי הדם. "יודגש כי העובדה שפגיעה בכלי דם גדולים הינה הגורם המוביל לתמותה אמנם ידועה מזה זמן, ברם העובדה כי לפגיעה תלוית גיל בכלי הדם הקטנים תרומה מרכזית להתפתחות מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר, לרבות מחלות שאינן נמנות על מחלות הלב וכלי-דם 'הקלאסיות', לא הייתה ידועה", מסבירה השבוע דר' גרינוולד.

תובנות אלה הביאו את פרופ' קשת וד"ר גרינוולד למחשבה כי ניתן אולי לפצות על החסר ב-VEGF המיוצר עצמונית באמצעות תגבורו מבחוץ. ואכן, תוספת מתונה של VEGF בעכברי מודל, המשייט בזרם הדם ובכך הופך זמין לכל אברי הגוף, הביאה לשחזור רמת פעילותו לאותה רמה הנצפית בעכברים צעירים, ודי היה בה כדי להאט באופן דרמטי רבים מהתהליכים המאפיינים הזדקנות. עכברים עם רמה יותר גבוהה של החלבון היו בריאים בגיל מבוגר יותר מאחיהם ואחיותיהם שלא טופלו באמצעותו. בין השאר, הואט קצב איבודה של מסת השריר, הופחתה הצטברותו של שומן בטני, נמנעה הידלדלותו של שומן תת-עורי, הואט איבודה של מסת העצם (אוסטאופורוסיס), עוכבה התפתחות כבד שומני, ועמו גם הירידה בתפקודי כבד, הופחתו דלקות כרוניות השכיחות באוכלוסייה המזדקנת, ונצפה שיעור מופחת של גידולים סרטניים. כמכלול, הביאו שינויים אלה גם לעלייה בתוחלת החיים של עכברי הניסוי.

על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים את 'הצערתה' היזומה של מערכת כלי הדם כפרדיגמה חדשה, להקניית הגנה גורפת בפני התפתחותן של מחלות הגיל השלישי. "המאמר הזה הוא פריצת דרך מאוד משמעותית בחקר ההזדקנות", מסביר פרופ' רותם קרני, גם בוגר האוניברסיטה, מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, שעיין במחקר אך לא לקח בו חלק. פרופ' אלי קשת מסכם ואומר כי "באשר לאפשריות היישום בבני אדם, המחקר הנוכחי הוא בגדר הוכחת התכנותה העקרונית של גישה התערבותית זו להאטת מחלות זקנה, ברם, עד ליישומה בפועל עד נדרש מחקר רב". 

למקור >>>

ד"ר אייזק מלמד, גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית, מומחה לאלרגיה ומנהל של מרכז רפואי Horizion Pediatrics, אמר "NURTURE היא הפתרון המושלם עבור המטופלים שלנו ומשלים את החזון שלנו לספק את שירותי הבריאות הטובים ביותר שיש כיום. יש לטפל במצבים אלרגיים לפני שהם מופיעים ועכשיו יש לנו מוצר שעוזר לנו לעשות זאת".

לכתבה המלאה >>>

לדברי פרופ' מתוק, אחד הממצאים המרתקים במחקר נוגע ל-CBD (קנבידיול), רכיב לא פסיכואקטיבי של צמח הקנאביס, המוכר בזכות האפקט האנטי-דלקתי והמרגיע שלו. נמצא כי ה-CBD אכן קשור בהפחתה של מספר הפרכוסים בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מקבלת מענה בטיפולים אחרים. לדברי פרופ' מתוק, "נמצאה ירידה של כ-40 אחוז במספר התקפי האפילפסיה בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מגיבה לתרופות האנטיאפילפטיות הקיימות. 

לכתבה המלאה >>>

"מולקולת אפרין-B3 קיימת ביונקים אך עברה מוטציה או כלל נעדרת אצל ציפורים. ההבדל הפשוט אך העמוק הזה הוא מה שמאפשר לציפורים לנפנף בכנפיים ולצאת לדרך, "אמר קלאר והוסיף - "המחקר שלנו סולל את הדרך לניסויים עתידיים שיעזרו לחשוף את התפתחותם של רשתות עצביות המאפשרות אופני תנועה שונים של רגליים וידיים, מאפיין של בעלי חיים דו-מיניים, כמו ציפורים ובני אנוש".

לכתבה המלאה >>>

ד"ר מלמד פרסם למעלה ממאה מאמרים והרצה בארצות הברית ומחוצה לה. הוא קיבל פרס האגודה לאימונולוגיה קלינית בשנת 2002, פרס המחקר של האקדמיה האמריקאית לאלרגיה ואימונולוגיה בשנת 1993, תעודת כבוד בשנת 1991, ופרס טיסדייל על מצוינות במחקר בשנת 1990.

בתגובה ד"ר מלמד הקדיש את ההוקרה לפרופ' צבי שפירר (גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית) ונתן עצה לרופאי העתיד: "תאהב לעשות את מה שאתה עושה. נסה תמיד לעזור למטופל. נסה להבין את המחלה ולהסביר למטופל. הקשב תמיד למטופל שלך. המשך ללמוד. תרגיש אמפתיה למטופל".

צילום: Continental Who's Who

בוגרות ובוגרי העברית ברשימה המכובדת:
שיר חורב, DeepChecks, מייסדת שותפה
פיליפ טנור, DeepChecks, מייסד שותף
טל סייג, Granulate, מייסד שותף
תומר זוארץ, Interai, מייסד שותף
מיכאל זולוטוב, Razor Labs, מייסד שותף
עידו רוזנברג, Razor Labs, מייסד שותף
אור שגיא, חוקר ביואינפורמטיקה
דנה בובליל, דירקטורית ומנהלת השקעות בקרן Target Global
מתן סיבק, מייסד ומנכ"ל קרן פילנתרופית לשמירת טבע ואתרי מורשת
ענבל רואי-בן נון, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
עמרי שיינין, מייסד שותף MeaTech *

לדירוג המלא >>>

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים שלנו!

* לימודים משלימים לתואר במדעי החיים, לא תואר מלא.

הדר ישראלי, סטודנטית לרפואה החוקרת מנגנוני השמנה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהנחייתו של ד"ר דני בן-צבי באוניברסיטה העברית בירושלים, פגשה במהלך לימודיה משפחה ישראלית שבה יותר משבעה מבני המשפחה סובלים מרעב תמידי ומהשמנת יתר קיצונית. אצל רובם עומד מדד מסת הגוף (BMI) על ערך גבוה מ-70, כלומר בערך פי שלושה מהנורמה. מצוקת המשפחה נבעה ממוטציה אחת בלבד בקולטן ה-MC4, פנתה בנושא לד"ר מורן שלו בן-עמי מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן ובוגרת האוניברסיטה העברית, המתמחה בהדמיה תלת-ממדית של קולטנים במערכת העצבים המרכזית.

בעקבות פנייתה, הציעה ד"ר שלו בן-עמי לישראלי להצטרף למעבדתה כמדענית אורחת ולחקור באמצעות טכנולוגיות חדישות של מיקרוסקופיה אלקטרונית, כיצד עובד הקולטן ומדוע דווקא מוטציה זו מובילה להשלכות כה חמורות אצל החולים. ישראלי וד"ר אוקסנה דגטיאריק, חוקרת בתר-דוקטוריאלית במעבדה, בודדו כמויות גדולות של קולטני MC4 מקרומי תאים, ופענחו את המבנה התלת-ממדי של הקולטן באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם קבוצתה של פרופ' מאשה ניב מן האוניברסיטה העברית (בוגרת האוניברסיטה) וד"ר פיטר מקורמיק מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון.

העובדה שקולטן ה-4MC שולט הלכה למעשה בתחושות הרעב והשובע של הגוף, הופכת אותו למטרה מרכזית לפיתוח תרופות נגד השמנת יתר. בנוסף, נחשפה זהותו של סייען מפתיע העוזר לתרופה: יון סידן המחזק את הקישור של התרופה לקולטן. בניסויים ביוכימיים וחישוביים, מצאו המדענים כי הסידן עוזר באופן דומה גם להורמון השובע הטבעי להפעיל את MC4, ובו-בזמן משבש את פעולתו של הורמון הרעב.

"זה היה ממצא מפתיע ביותר", אומרת ד"ר שלו-בן עמי. "נראה כי בעזרת הסידן יכול אות השובע להתחרות בהצלחה באות הרעב, וכך לסייע למוח לחזור לתחושת שובע לאחר הארוחה".

במחקר השתתפו ד"ר פבריציו פיירו מהאוניברסיטה העברית בירושלים; וידיצ'ה צ'ונילאל, אמנדיפ ראוק גיל, ניקולס רוט, ד"ר חואקין בוטה וד"ר לי צ'אן מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון; ד"ר ואדיבל פראבהר מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן, וד"ר יואב פלג מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים במכון.

המסלול של זמיר, האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל, היה רצוף מכשולים. היא גדלה בנתניה לאב מהנדס ואם אחות שעלו מרוסיה, שנייה מבין שישה ילדים, והתחנכה בבית הספר ובסמינר החרדי בית יעקב. כבר בכיתה א' היא הכריזה בפני מורותיה שכשתגדל תהיה רופאה. אולם ללא שום תקדים בחברה החרדית, רובן היו סמוכות ובטוחות כי עם השנים היא תגלה שהאופציה כלל אינה פתוחה בפניה.

זמיר סיימה תיכון בגיל 17, ופנתה למסלול השכיח בקרב נשים חרדיות – לימודי הוראה. הוריה חששו שאישה רווקה שתחל לימודי רפואה תהפוך לפסולת חיתון, ואם לא די בכך – כבת בכורה היא גם תהרוס לאחיותיה הצעירות את השידוכים העתידיים. לימודי ההוראה לא הספיקו לזמיר, והיא בחרה במה שהיא מכנה "מסלול עוקף" – תוכנית בת שנתיים וחצי של לימודי סיעוד לנשים חרדיות בבית החולים לניאדו. אלא שההשתתפות בתוכנית רק עוררה בה עוד יותר את הרצון להגשים את חלום הילדות שלה. היא התחתנה בשידוך עם גבר שהצהיר כי הוא דווקא מאד שמח על שאיפותיה.

במהלך לימודי הרפואה היא ילדה ארבעה ילדים, מה שלא מנע ממנה להשלים את המסלול בזמן וללא הנחות. כששואלים אותה איך הצליחה לשלב את הכל היא משיבה "אין לי תשובה טובה, אלה שני דברים שהיו לי חשובים מאוד – לבנות משפחה ולהיות רופאה. יש לי בעל תומך מאוד, שגם לו יש קריירה כעורך דין, ועשינו את זה ביחד", הילדים שלה, היא מספרת, "גדלו על הלימודים שלי וכבר כיום יודעים המון מושגים רפואיים".

לאחרונה חתמה החברה על הסכם עם חברת אוברצ'ר המפתחת רובוט לבחירה של ביציות ועוברים. אוברצ'ר גייסה 30 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו וינוד קושלה, ראקוטן היפנית ואלן אנד קומפני. המנכ"ל של אוברצ'ר, מרטין ורשבסקי, הוא המייסד והיו"ר של Prelude Fertility – רשת מרפאות ההפריה הגדולה בארצות הברית. אוברצ'ר מעוניינת שאמבריוניקס תהיה התוכנה שמפעילה את הרובוט שלה, הנמצא כעת בניסויים קליניים. באמבריוניקס עצמה הושקעו עד כה 4 מיליון דולר, כמיליון דולר מתוכם במענק מרשות החדשנות, והיתר בהשקעה מקרן ההשקעות של משפחת שוסטרמן ממנהטן וממשקיעים פרטיים נוספים.

לכתבת מקור >>>
צילום: תמי בר שי