המחלקה לפסיכולוגיה

אבל מהי הבינה המלאכותית הזאת? זה מונח חמקמק וכללי למגוון טכנולוגיות שמאפשרות למחשבים לעשות פעולות שאצל בני אדם נחשבות לביטוי של אינטליגנציה. אולם האם המחשבים אינטליגנטיים? מודלי שפה גדולים, למשל, מוזנים בכמויות עצומות של טקסטים בתקופת אימון שלעיתים נמשכת חודשים ושעלותה מגיעה עד עשרות מיליוני דולרים. על סמך מיליארדי מילים שהוזנו לתוכם, הם לומדים איזו מילה אמורה, מבחינה סטטיסטית, להופיע אחרי רצף של מילים אחרות. מדובר במתמטיקה מורכבת ויעילה מאוד, אולם האם האלגוריתמים מבינים את המושגים שהם משתמשים בהם באופן כה מרשים?

"עברו כמעט 80 שנה מאז הציע טיורינג את המבחן, ויש לנו מערכות ממוחשבות שמנהלות שיחה, כך שאי אפשר להבחין בינן ובין בני אדם. אבל האם זה מראה אינטליגנציה? לא ברור. המטרה זזה כל הזמן" אומרת פרופ' שרית קראוס. פרופ' קראוס, בוגרת האוניברסיטה העברית, מומחית לבינה מלאכותית מאוניברסיטת בר אילן, מגדירה AI כתחום שמנסה לפתור בשיטות היוריסטיות בעיות שהסיבוכיות שלהן מאוד גדולה. אלגוריתמים היוריסטיים, היא מסבירה, הם כאלה שאי אפשר לספק הוכחה שיעבדו, או לחילופין מה יהיה גודל הטעות שלהם, אבל בדרך כלל הם עובדים היטב. "העניין הוא שאי אפשר לפתור בעיות קשות מאוד בפרק זמן סביר אם רוצים גם להוכיח את נכונות הפתרונות שלהן", היא אמרה. "היוריסטיקה אומרת שאי אפשר להיות בטוחים בתוצאה. בדרך כלל היא תהיה מאוד טובה, אבל לא תמיד, ואי אפשר לדעת מראש. אגב, זו גם הדרך שבה בני אדם מקבלים החלטות".

קראוס מעריכה כי כבר היום נראים ניצנים של AGI בתחום. "מודלי שפה גדולים עושים המון משימות של שפה — הם מתרגמים, מסכמים, מסבירים, בלי שבנינו מודל ספציפי לכל משימה. זה מתקרב לאינטליגנציה כללית. השאלה אם יהיה אפשר להרחיב את זה משפה למשימות אחרות היא שאלה שמתלבטים בה". קראוס אופטימית לגבי השפעתה של הרחבה כזאת על שוק העבודה. "עד היום הטכנולוגיה האריכה לנו את החיים ועשתה אותם קלים יותר, אבל עדיין יש לנו מה לעשות, זה לא שכולם הפכו למובטלים. אני חושבת שגם אחרי פיתוח AGI יהיו לנו משימות, אבל קשה מאוד לנבא את העתיד".

"כלים הפכו אותנו למי ולמה שאנחנו. יכול להיות ש־AI ישנה את המצב האנושי במידה קריטית ודרמטית, אבל אם מסתכלים אחורה, לאורך ההיסטוריה תמיד חשבו כך על התפתחויות טכנולוגיות", מספר פרופ' יוחאי עתריה. לדברי פרופ' עתריה, גם הוא בוגר העברית, ככל שיתפתח התחום של AI יתרחבו השפעותיו על החברה והכלכלה האנושית, בדומה להשפעות של רשת האינטרנט וייתכן שאף יותר. "נכון שמדי פעם יש הבטחות יתר של אנשי ה־AI, אבל זו הבטחה אמיתית, והאימפקט על חיינו יהיה מאוד ניכר", הוא מדגיש. "התרחיש הסביר הוא שנכדינו יסתכלו במבט חומל ומרחם על החיים המאוד פשוטים ודלים שלנו ועל הצרות שעימן נאלצנו להתמודד".

פרופ' יוחאי עתריה, מומחה לפילוסופיה של הטכנולוגיה מהמכללה האקדמית תל חי, מוסיף כי הפנטזיה על מכונה שתפתור את כל צרותיו של האדם, לצד החרדה מכך שתהפוך את האדם למיותר, מלוות את האנושות זה שנים רבות. "אנחנו בטוחים שאנחנו מאוד חדשניים, אבל הדברים הללו קיימים כבר לפחות 300–400 שנים".

לכתבה המלאה >>>

ברכותינו!

מקור >>>
צילום: לינקדאין

זוכה פרס ישראל בחקר הפסיכולוגיה פרופ' גרשון בן-שחר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, החל את הקריירה המחקרית באוניברסיטה העברית, בה השלים את הדוקטורט. במחקרו עסק בפסיכופיזיולוגיה קוגניטיבית, בין היתר בחן תגובות פיזיולוגיות והתנהגותיות למידע סיגניפיקנטי ולמידע מפתיע. למחקריו נודעה השפעה מכרעת על החלטת בית המשפט העליון בכל הנוגע לקבילות תוצאות בדיקת פוליגרף כראיה בתיקים פליליים. בעברו כיהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה, דיקן הפקולטה למדעי החברה ופרו-רקטור באוניברסיטה העברית. כמו כן כיהן בתפקיד נשיא האוניברסיטה הפתוחה. במהלך הקריירה העניפה פרסם פרופ' בן-שחר למעלה מ-100 מאמרים בכתבי-עת מדעיים, וכן ספרים בנושא פסיכו-פיזיולוגיה. על מחקריו זכה בפרס א.מ.ת. לשנת 2011.

זוכה פרס ישראל בחקר סטטיסטיקה, פרופ' יעקב ריטוב, שימש כפרופסור מן המניין במחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים באוניברסיטה העברית, בה גם השלים את הדוקטורט. פרופ' ריטוב הינו מומחה בעל שם עולמי שתרם רבות לתיאוריה סטטיסטית ובפרט לסטטיסטיקה של מודלים עם מימד גבוה, שיטות בייס אמפריות, מודלים א-פרמטריים ופרמטריים למחצה. עבודתו תרמה להבנה טובה יותר של הסקה סטטיסטית במודלים מורכבים ותוצאותיו מהווים היום חלק חשוב מהבסיס התאורטי של סטטיסטיקה ומדע נתונים מודרניים. פרופ' ריטוב זכה על מחקריו בפרס מייטנר-הומבולדט למחקר בשנת 2008.

זוכה פרס ישראל בחקר מדעי החיים, פרופ' חגי ברגמן, חוקר מוח ורופא במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית ובמחלקה הניורוכירורגית של המרכז הרפואי הדסה. פרופ' ברגמן נודע בתרומתו פורצת הדרך בחקר מחלת הפרקינסון ובשיטת טיפול נוירולוגית ופסיכיאטרית המבוססת על גירוי חשמלי ושינוי פעילות של אזורים במוח הידועה גם בשם "גירוי מוחי עמוק". שיטה זו, מהווה כיום כשיטת הטיפול המרכזית עבור התסמינים המוטוריים של מחלת פרקינסון מתקדמת והפרעות מוטוריות אחרות המזוהות עם המחלה. כהוקרה על מחקרו בנושא "גרעינים בזאליים במחלת הפרקינסון'', במסגרתו הגיע להבנה טובה יותר של התהליכים המוחיים הגורמים לתסמינים הקליניים של מחלת הפרקינסון, היה פרופ' ברגמן בין שני הישראלים הראשונים לזכות בפרס אוזפיין לחקר פרקינסון. בשנת 2013 זכה פרופ' ברגמן בפרס רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי ובפרס רוטשילד.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, בירך את הזוכים וציין כי: "זהו הישג לא פחות ממדהים, המדגים את הרמה האקדמית הגבוהה של האוניברסיטה העברית, המורכבת מחוקרים בעלי יכולות יוצאות דופן בדיסיפלינות מגוונות".

בימים אלו של לחימה מתמשכת אנו מזמינים אתכם ואתכן, בוגרות ובוגרי תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית ובוגרי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, לחזור לשירות קבע ולהיות חלק ממשפחה גדולה ומתפתחת של קב״נים מעולים בחזית העשייה:

• מגוון רחב של תפקידים מרתקים ביחידות סגורות ופתוחות בכל רחבי הארץ
• תנאי ההעסקה מצוינים, רכב צמוד בתפקידים קדמיים
• חזרה לשירות קבע בצה"ל בהיקף של משרה מלאה
• צמיחה והתפתחות מקצועית מובטחת - יום לימודים בשבוע והדרכה אישית

לכל הפרטים והרשמה >>> 

ב-15 השנים האחרונות זואי עופר צברה ניסיון עסקי מגוון וגלובלי ביזמות, השקעות, פיתוח עסקי, ניהול מוצר ואסטרטגיה בארה"ב, ישראל ואירופה. ניסיון העבר שלה כולל עבודה בקרנות הון סיכון בשלבים מוקדמים ובצמיחה, הקמת סטארט-אפ, השקעות ופיתוח עסקי. בנוסף, עופר היא עורכת דין בהכשרתה ומתמחה בליטיגציה מסחרית.

עופר שירתה ביחידת המודיעין 8200 של צה"ל ובוגרת תואר ראשון במשפטים ובפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית וכן תואר שני במנהל עסקים של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.

ברכותינו!
צילום: לינקדאין
 

הסיפור, הכתוב בגוף ראשון, מעוצב בשפה עדינה אך קולחת ואחידה ברמתה. יש בו קצב שמכניס את הקורא לחיק המשפחה, אל שולחן השבת שלה — אחד המקומות הכמוסים והאינטימיים ביותר. שם הסיפור "קומות" שזור כמוטיב לשוני לכל אורך הסיפור: החל בקומות הסנדוויצ'ים שהאב מכין והבן מפרק וכלה בשיא — קומות הקבורה שבהן האחות מבקרת את אחיה המת ומספרת לו על חיי המשפחה בלעדיו.

השופטים: יצחק בר־יוסף, ולרי מיכאלובסקי ועירית פרנק

לסיפור המלא >>>

פרופ' שחל אילני, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן
פרופ' מיכל שרון, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן
פרופ' יוסף ירדן, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן
פרופ' ירדנה סמואלס, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן
פרופ' דן אורון, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן
פרופ' בני אפלבאום, בית הספר להנדסת חשמל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אינה סלוצקי, בית הספר לרפואה ובי"ס סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' תמר הרציג, החוג להיסטוריה כללית, סגנית הדקאנית בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' גידי בוהק, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ותוכנית הלימודים במדעי הדתות, אוניברסיטת תל אביב

לרשימה המלאה ופרטים נוספים >>>

פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של העברית
במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח. הפרויקט יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.

פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של העברית
במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.

פרופ' יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון ויצמן למדע
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העובר המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.

פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה של הטכניון
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. במחקר הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.

פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת.

פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.

פרופ' נטע רגב-רוצקי, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של המכון ויצמן למדע
המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.

ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות של העברית
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.

גאווה אמיתית!
ברכותינו גם ליתר החוקרות והחוקרים המכובדים!

• ד"ר יניב אלקובי
• פרופ' נדב אמדורסקי
• פרופ' גל בנימיני
• פרופ' ניר בר-גיל
• פרופ' אמנון בר שיר
• ד"ר גרהם דה-רויטר
• ד"ר רוני דהן
• ד"ר יובל הרט
• ד"ר אריקה וייס
• פרופ' ניר יוסף
• פרופ' מירי ימיני
• ד"ר עמנואל ננטה
• פרופ' אסיה רולס
• פרופ' תום שינברג
• פרופ' הילה שמיר
• פרופ' אבי שרודר

ד"ר עדי אשכנזי, תואר ראשון בתכנית משולבת פיזיקה-כימיה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר אלה דניאל, תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר חיים טרבס, תואר שני בביוטכנולוגיה ודוקטורט במדעי הצמח, הפקולטה למדעי הטבע 
ד"ר עמרי פינקל, תואר ראשון בביולוגיה, שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר איה בן יעקב, תואר ראשון במדעי הקוגניציה ומדעי המחשב, הפקולטה למדעי הטבע
פרופ' נטע ברק קורן, תואר ראשון במשפטים ומדעי הקוגניציה, הפקולטה למשפטים
ד"ר דפנה נחמני, תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר דוד גוכמן, תואר ראשון בכימיה וביולוגיה (אמירים), תואר שני ודוקטורט בגנטיקה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר מיכל רמות, תואר ראשון במתמטיקה (אמירים), תואר שני ודוקטורט במדעי המוח, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר שירה רוה-רובין, תואר ראשון בפיזיקה ומדעי האטמוספירה, תואר שני במדעי האטמוספירה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר עינת שגב, תואר ראשון במדעי החיים וגיאולוגיה, תואר שני באוקיינוגרפיה, דוקטורט במדעיים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר חנה קרנצלר, מכינה למדעי הטבע לתלמידי חו"ל, תואר ראשון בביולוגיה ומדעי הסביבה, תואר שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר יותם קפלן, תואר ראשון במשפטים (אמירים), הפקולטה למשפטים
פרופ' ג'ניפר אושר, תואר שני ודוקטורט במדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר יאיר הרטמן, תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תואר שני במתמטיקה, הפקולטה למדעי הטבע

ברכותינו!

למקור >>>

מתוך 11 הזוכות והזוכים - 7 הם בוגרי האוניברסיטה העברית!

• פרופ' אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על תולדות יהודי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15
• פרופ' חגי ברגמן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות ניורולוגיות כגון פרקינסון
• פרופ' גלעד הרן, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים
• פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים
• פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים
• פרופ' טובה מילוא, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה
• פרופ' מאיר שחר, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין

הזוכות והזוכים הנוספים:

• פרופ' אילן מרק, הטכניון: לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
• פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן למדע: למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד וירוסים.
• פרופ' עמוס תנאי, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
• פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר לטיפול בחרשות.

ברכותינו!

למקור >>>