המחלקה לפסיכולוגיה

כל שנה, ארגון EMBO, הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית, מצרף חברות וחברים חדשים לקהילה המדעית שלו. השנה צורפו 6 חוקרים מישראל לארגון וכולם - בוגרי האוניברסיטה העברית!

פרופ' ערן משורר, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית. פרופ' משורר חוקר אפיגנטיקה של תאי גזע ומודלים של מחלות נוירולוגיות. המעבדה שלו משתמשת בגישות חד-תאיות וברמת הגנום כולו כדי להבין את הרגולציה של הכרומטין והאפיגנטיקה בתאי גזע עובריים ונוירונליים, בתהליכי תכנות מחדש, ובמודלים פלוריפוטנטיים אנושיים של מחלות נוירו-דגנרטיביות, במיוחד מחלות הקשורות לרצפים חוזרניים של גלוטמין (polyQ), כגון מחלת הנטינגטון. פרופ' משורר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אורן שולדינר, המחלקה לנוירו-ביולוגיה מולקולרית, מכון ויצמן למדע. מחקרו עוסק בחיווט ועיצוב מחדש של מעגלים עצביים. המנגנונים שבאמצעותם המוח שלנו מתעצב במהלך ההתפתחות עדיין אינם מובנים במלואם. מעבדתו משתמשת בכוח הגנטי של הדרוזופילה (זבוב הפירות) כדי לחקור את החיווט והעיצוב מחדש של מעגלים עצביים מתפתחים ברמה המולקולרית. עיצוב מחדש של נוירונים הוא תהליך קריטי לעיצובם של מעגלים עצביים בוגרים, וכאשר הוא משתבש, הוא נקשר למגוון רחב של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, כולל אוטיזם וסכיזופרניה. פרופ' שולדינר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אילון שני, ביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שני עוסק בגילוי מונחה-CRISPR של מנגנוני הובלת הורמונים בצמחים.
מעבדתו חוקרת כיצד הורמונים בצמחים מועברים כדי לשלוט בהתפתחות ובתגובות למצבי עקה. עד כה הצליחו לזהות נשאים מרכזיים להובלה ארוכת-טווח של הורמונים, ולפתח כלים מבוססי CRISPR רב-ממוקדים כדי להתגבר על עודפות גנטית. לאחרונה, יישמו את הכלים הללו בגידולים כמו עגבנייה ואורז, מה חשף תכונות קריטיות לצמיחה, עמידות ליובש וקליטת חומרי הזנה. פרופ' שני בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' יונתן שטלצר, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע. פרופ' שטלצר חוקר כיצד תאים יוצרים את העובר היונקי. הקבוצה שלו שואפת להבין כיצד תאים עובריים מוקדמים מתמיינים ומתחייבים למסלולים ייחודיים. הם עובדים עם מודלים של יונקים, מעכבר ועד ארנבת, ומשלבים רעיונות ומומחיות מביולוגיה התפתחותית, אפיגנטיקה, ביולוגיה חישובית, טרנסגנטיקה ואפיגנומיקה חד-תאית. השאיפה היא להמשיך ללמוד מהעוברים כיצד לעצב ולעצב מחדש תוכניות תאיות, זיכרונות אפיגנטיים, ותפקוד רקמתי כולל. פרופ' שטלצר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אסף ורדי, המחלקה למדעי הצמח ומדעי הסביבה, מכון ויצמן למדע. הקבוצה של פרופ' ורדי חוקרת את המנגנונים התאיים המעורבים בזיהוי ובהסתגלות לתנאי עקה סביבתיים מגוונים במהלך דינמיקת פריחות האצות באוקיינוס. המחקר עוסק באינטראקציות מרכזיות בין המאכסן לפתוגן (וירוסים וחיידקים) אשר מווסתות את גורלן של פריחות האצות, במטרה לגלות מסלולי איתות וחילוף חומרים חדשים הפועלים במהלך אינטראקציות אלו ואת השפעתם על תהליכים ביו-גיאו-כימיים גלובליים. פרופ' ורדי בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' סטפן יונג, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן למדע. פרופ' יונג עוסק במקורות ותפקודים של פאגוציטים מונונוקלאריים.
במעבדתו חוקרים מונוציטים ומקרופאגים בפיזיולוגיה ובפתופיזיולוגיה באמצעות מוטגנזה מותנית, הדמיה של תאים בגוף חי ואסטרטגיות של העברת תאים. המיקוד שלו הינו במעי, בריאות ובמוח, תוך שימוש במודלים של בעלי חיים קטנים כדי לחקור את תפקידי התאים הספציפיים בהומאוסטזיס ובדלקת. פרופ' יונג השלים את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטה העברית.

מחקר חדש של פרופ' שהם חשן-הלל וד"ר אורי זק, מבית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' אלכס גיללס-הלל, מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' חגית הוכנר, מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון (כולם בוגרי העברית), מצביע על עלייה חדשה וממושכת בנדודי שינה, בקוצר שינה ונטילה מוגברת של כדורי שינה בקרב אזרחים, גם ללא חשיפה ישירה ללחימה. הממצאים, שהתבססו על סקרים מייצגים של אוכלוסיית המדינה ופורסמו ב-International Journal of Clinical and Health Psychology, מדגישים במיוחד את פגיעותן של נשים ונפגעי טראומה. 

להמשך קריאה >>>

לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים! 

פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.

פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.

פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.

פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.

פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.

פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.

לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.

ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!

לכתבה המלאה >>>

ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!

בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.

הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 

חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית. 

ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>

לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>

לגלריית תמונות מהטקס >>>

מאמר מרתק בעתון "הארץ" של בוגר העברית, ד"ר גדעון לב, בנושא הבינה המלאכותית. ד"ר לב הוא פסיכולוג קליני, פילוסוף וחוקר תודעה. מחברם של הספרים "אהבה", "אמת אהבה אמונה: מבט פסיכואנליטי והיסטורי על משמעות החיים" ושל שורת מאמרים על הקשרים בין פסיכואנליזה, רוח ואמונה שהתפרסמו בכתבי עת בין-לאומיים. ד"ר לב מלמד בתוכנית הבין-לאומית למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ובבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. מטפל בקליניקה פרטית בחיפה ובבנימינה. הוא בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של האוניברסיטה העברית. 

הבינה המלאכותית פרצה לתודעה הציבורית לפני קצת פחות משנתיים, עם השקת ChatGPT בנובמבר 2022, וקצב ההתקדמות שלה מאז היה אדיר. בחודשים האחרונים החלו מערכות AI לפתור בעיות מורכבות במתמטיקה, לחזות את מזג האוויר, לתכנן תרופות חדשות ולספק אבחנות רפואיות לא פחות טוב מבני אדם. מודלי השפה הגדולים זינקו אף הם ביכולתם להפיק טקסטים, תמונות, סרטונים ואפילו פודקאסטים. באמצע החודש שעבר חשפה OpenAI את המודל האחרון שלה, GPT–4o1, שלטענת החברה מסוגל בפעם הראשונה לחשוב ולהסיק מסקנות.

מחקר חדש מגלה כי התכונות האישיות של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מגבירות באופן משמעותי את האמפתיה וההתנהגויות הפרו-חברתיות כלפי אזרחי המדינה במשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

המחקר נערך על ידי פרופ' מיטל בלמס כהן, מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות ובוגרת האוניברסיטה העברית, לצד ניצן אטיאס (דוקטורנטית באוניברסיטה ובוגרת תואר ראשון) ופרופ' ערן הלפרין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

הממצאים מציעים נקודת מבט מלאת תקווה על כוחה של האמפתיה ועל תפקידה של מנהיגות בטיפוח סולידריות גלובלית. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של מנהיגים להשפיע על דעת הקהל ולהניע פעולה חיובית באמצעות הדגש אסטרטגי של התכונות האישיות שלהם.

להמשך קריאה >>>

אילת לוין קארפ מונתה לתפקיד מנכ"לית סיד-ישראל. לאילת ניסיון מקצועי רב בפיתוח כלכלי בר קיימא, ייזום וקידום מדיניות, היכרות מעמיקה של השירות הציבורי על רבדיו השונים, והתמחות בניהול שותפויות בין מגזריות חוצות תרבויות. סיד-ישראל הוא ארגון הגג של הקהילה המקצועית הישראלית בתחומי הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבין-לאומי, המאגד תחתיו ארגוני חברה אזרחית, מוסדות ממשלתיים, תוכניות אקדמיה ומחקר, חברות פרטיות, יועצים, ומומחים עצמאיים.
 
אילת בוגרת מחזור ג' של תכנית צוערים לשירות המדינה, הקימה את הנספחות הכלכלית של ישראל בגאנה ומערב אפריקה וכיהנה כנספחת הכלכלית שם במשך ארבע שנים. תפקידיה הקודמים כוללים מנהלת פיתוח כלכלי עיריית בית שמש, ומנהלת מחקר ומובילת פרויקטים באגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה והתעשייה. 
 
לאילת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי החיים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בביולוגיה סינטטית ממכון ויצמן וכן תואר שני נוסף במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. היא פעילה במיזם 5050 לשותפות ושוויון מגדרי, וכן מתנדבת פעילה בפורום מיכל סלע. נשואה לחיים ואמא לשלושה, בזמנה הלא פנוי מטפחת גינת ירק מפוארת, מתאמנת ביוגה, ואוהבת לבשל לאהובים עליה. 

האוניברסיטה העברית וארגון בוגרי העברית מברכים את שלושת הזוכים, חברי הסגל בעבר ובהווה ובוגרים, בפרס ישראל לשנת 2024!

תמיד חלמתם לחולל שינוי בחיים של אנשים ולעזור להם באמצעות טיפול נפשי? להשתלב בסביבה ערכית ומשמעותית, להרגיש שייכות ולהתפתח אישית ומקצועית?

יש לנו מקום בשבילך!

מאמר נפלא של פרופ' שחר ארזי מהמחלקה למדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים (ובעל שלושה מתאריו מהעברית):

קרן הון סיכון אמיתי ונצ'רס (Amiti Ventures) – המתמחה בהשקעות בשלבים הראשוניים ביזמות ויזמים ישראליים בסטארט-אפים מעולמות הדיפ-טק – הודיעה על מינויה של זואי עופר לעמיתה בכירה. עופר תהיה אחראית על הקשר עם המשקיעים של הקרן, לצד ליווי השקעות הקרן בסטארט-אפים מהשלבים הראשונים. 

מישל שי וקסלר, בוגרת האוניברסיטה העברית, זכתה במקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של עתון "הארץ" לשנת תשפ"ג. ארגון בוגרי העברית מברך על הזכייה!

מנימוקי השופטים: "קומות" משרטט סקיצה קצרה להתמודדות יום־יומית של משפחה עם התאבדות אחד מבניה. הסיפור כתוב מנקודת מבטה של האחות ומתמקד במערכת היחסים שלה עם בני הבית, ובעיקר עם אב המשפחה. נדמה שדמות המספרת קשובה ורגישה לנפש של אביה יותר משאר האחים: האח שהתאבד גרם לאב לחוש כי "מאותו יום הוא אבא רע, והגב שלו ירד לפחות בשתי קומות". האח האחר אוטם עצמו לאב, ורק האחות משמשת לו משענת. תיאור ההישענות הרגשית מגיע לשיא בסוף הסיפור, כשהאחות מספקת לאב גם משענת גופנית: "מלוא כובד משקל העצב של אבא שלי שוקע אל החזה שלי והוא רועד".

הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC Advanced Grant לשנת 2022. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. מתוך 16 הזוכות והזוכים - 4 בוגרות ו-5 בוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים! קרן המחקר של האיחוד מספקת למעשה לחוקרים הזדמנות להמשיך בפרויקטים שאפתניים שיכולים להוביל לפריצות דרך מדעיות גדולות. להלן רשימת הבוגרים והבוגרות של העברית שזכו במענקים ופעילים מוסדות בארץ:

מענקי מועצת המחקר האירופית (ERC), העומדים על כ-2 מיליון אירו לכל מחקר, הינם מענקים יוקרתיים ותחרותיים שניתנים במסגרת תכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, לחוקרים וחוקרות פורצי דרך. הזוכים נבחרים מבין אלפים בכל רחבי אירופה בזכות הצעות המחקר החדשניות שלהם. בסך הכול יקבלו את המענק 321 חוקרות וחוקרים מ-37 מדינות, רובם מהאיחוד האירופי, מתוך 2,222 הצעות שהוגשו. את המענקים קיבלו 52 חוקרים מגרמניה, 32 מאיטליה, 31 מצרפת ו-31 מבריטניה. בישראל במענקים זכו 24 חוקרות וחוקרים כששמונה מתוכם הם בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית!