הפקולטה למדעי הרוח

זו השנה השנייה שאנו גאים להשיק את נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית. נבחרת של מובילים ומובילות בחדשנות, יזמות, טכנולוגיה, מדיניות ציבורית, תרבות, חינוך ומדע - בישראל ובעולם.

חברי הנבחרת נבחרו מתך מאות מועמדים, בזכות הישגים יוצאי דופן, יוזמות פורצות דרך, והשפעה רחבה על החברה, התעשייה והמחקר. הם מייצגים את הדור הבא של המנהיגות הציבורית, העסקית והאקדמית - דור של מצוינות, צעירים וצעירות מעוררי השראה המגשימים מדי יום את הערכים של האוניברסיטה. 

בקרוב נחשוף את סיפוריהם המלאים – איך הכל התחיל באוניברסיטה העברית, מה הם לקחו איתם מהלימודים, ומה המוטו שמוביל אותם בדרך.
תודה לכולם על טקס מרגש ועוצמתי!

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לסדרת הרצאות "הילדים הרעים והילדות הרעות של עולם האמנות" בהנחיית בוגרת העברית כנרת זוהר-להב - אוצרת, חוקרת ומרצה לאמנות. 

בארבעה מפגשים מרתקים, כנרת תתעמק ביצירתם של אמנים שבחרו לחרוג מהנורמות המקובלות ולערער על גבולות עולם האמנות. תבחן מדוע, למרות זאת, הם זכו להכרה ולמקום של כבוד בתולדות האמנות כאמנים משפיעים.

מה בתוכנית:

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את הזוכים והזוכות במענק ה-Starting Grant לשנת 2025. המענק הזה מיועד לחוקרות וחוקרים בתחילת דרכם. כאלה עם רעיונות גדולים, חלומות מדעיים וקצת (או הרבה) שאפתנות. השנה, עשרה חוקרים מישראל קטפו את המענק הנחשק וביניהם – שתי בוגרות ושני בוגרי העברית. אז מי הם הגיבורים שלנו?

ד"ר ענת ארזי, מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה רפואית והחוג למדעי הקוגניציה והמוח בפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית - חוקרת את מה שקורה במוח כשאנחנו לא בדיוק... שם. מהמעבדה לחקר התודעה והחוסר-מודעות, ד"ר ארזי חוקרת איך גירויים כמו ריח של עשן משפיעים על מוח שלא בהכרה. כן, גם כשאנחנו ישנים או במצב רפואי מורכב - המוח לא לגמרי שותק. המטרה? להבין איך לזהות תגובתיות מוחית ולהציץ למנגנונים הלא-מודעים של עיבוד מידע. נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה לגמרי אמיתי.

ד"ר אריאל גולדשטיין, מהחוג למדעי הקוגניציה והמוח ומהמחלקה למדעי הנתונים בבית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית - האיש שמנסה לפענח איך המוח שלנו בונה שפה תוך כדי דיבור. הוא משתמש בטכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית כדי להבין איך אנחנו בוחרים מילים, מתכננים משפטים ומנהלים שיחות. המחקר שלו עשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים שפה - ואולי גם איך מחשבים מדברים איתנו בעתיד.

ד"ר אריאל רפפורט, מהפקולטה למתמטיקה, הטכניון - מתמטיקאי עם חיבה לפרקטלים. הוא חוקר גאומטריה פרקטלית - תחום שמוקדש לאובייקטים מתמטיים עם דמיון עצמי (כן, כמו ציורים של אשר). הוא מתמקד באטרקטורים, אותם אזורים שאליהם מתכנסת הדינמיקה של מערכות. המטרה: לפתור בעיות פתוחות ולשבור את הראש, אבל בסטייל מתמטי.

ד"ר שפרה לנסקי ברקוביץ, המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית, מכון ויצמן למדע - חוקרת את החלבונים שמפעילים אותנו. היא וצוותה משתמשים בשתי שיטות מיקרוסקופיות מהעתיד (cryo-EM ו-AFM מהיר) כדי לצפות בחלבונים בפעולה. למה זה חשוב? כי החלבונים האלה אחראים על דברים כמו חשיבה, רגשות וחישה. אם הם משתבשים, זה עלול להוביל למחלות. הבנת מנגנוני הפעולה שלהם עשויה להוביל לפיתוח תרופות חדשות.

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לסדרת הרצאות "נבחרת הכוכבים של פירנצה" בהנחיית בוגרת העברית כנרת זוהר-להב - אוצרת, חוקרת ומרצה לאמנות. 

בשלושה מפגשים מרתקים, כנרת תציג מקרוב שלושה מגדולי אמני הרנסאנס, תחשוף את הסיפורים החבויים מאחורי המיתוסים ולעולם שהצמיח אותם.

התוכנית:
30/10/2025 - דונטלו
הפסל שהתניע את אמנות הרנסאנס מקיפאון ימי הביניים ועשה "רטרו" לעולם הקלאסי.

13/11/2025 - מיכלאנג'לו
מסע אל פרק עלום בחייו של מיכלאנג'לו, האמן שבחר לתמוך במורדים נגד בית מדיצ'י ונאלץ להסתתר במקלט אפלולי, בו יצר יצירות שנחשפו רק מאות שנים אחר כך.

27/11/2025 - רפאל
על היריבות הסוערת בין רפאל למיכלאנג'לו – מאובססיה ואיבה אישית ועד לעימותים אמנותיים בלתי נשכחים.

המפגשים יתקיימו בימי חמישי, בין השעות 19:15 - 18:00, ב-Zoom.

בוגרות ובוגרי העברית זכאים למחיר מיוחד - 180 ₪ במקום 280 ₪ בהזנת קוד קופון: כנרת

לרכישה >>>

קורס המשך שמיועד למגשרות ומגשרים מוסמכים המעוניינים להתמחות בניהול תהליכי גישור בתחום המשפחה, בפרט בסוגיות של גירושין ופרידה. הקורס מתמקד בהיבטים משפטיים ורגשיים של תהליך הפרידה ומעניק כלים לניהול תהליך גישור משפחתי, גיבוש הסכמות בסוגיות של ילדים, רכוש ומזונות, ויצירת בסיס לקשר הורי תקין לאחר הגירושין. ההכשרה כוללת סימולציות, דיונים קבוצתיים וניתוחי מקרים, ומנוהלת בשיתוף פעולה עם קבוצת "גושרים".

מועד פתיחה: 15.3.2026
ימים ושעות: ימי א', 16:15 - 20:15
היקף: 8 מפגשים (40 שעות אקדמיות)
מיקום: קמפוס הר הצופים, ירושלים

בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 300 ₪ משכר הלימוד!

לכל הפרטים והרשמה >>>

התוכנית ללימודי ייעוץ והדרכה חינוכית-טיפולית לגיל הרך (0–3) מיועדת לנשות מקצוע בעלות רקע בהדרכה ובניהול בחינוך לגיל הרך, ומכשירה אותן ללוות ולהדריך צוותים במסגרות חינוך לגיל הרך מנקודת מבט מערכתית, חינוכית וטיפולית. הלימודים משלבים ידע עדכני בלימודים תיאורטיים יחד עם התנסות מעשית (פרקטיקום מלווה בסופרוויז'ן) ורכישת כלים מעשיים בתחומים התפתחותיים, התנהגותיים ופסיכולוגיים של הגיל הרך, כלים בהדרכה ובהובלת קבוצות, התערבות מערכתית  ועוד.

קורס הנחיית קבוצות והובלת צוותים בתחום חינוך, חברה וקהילה יעסוק ברכישת מיומנויות בשיטה חווייתית, תוך מתן דגש על כלים מעשיים וגיבוש קבוצתי. הקורס יאפשר פיתוח אישי ומקצועי של תפיסת תפקיד מוביל קבוצה וצוות, יתמקד במיומנויות בהובלת משימות ובהבנת תהליך קבוצתי מונחה מטרה תוך שילוב מתודות הנחייה מגוונות. הקורס מותאם לאנשי חינוך או פעילים חברתיים בקהילה, המתחברים לצורך של אנשים לפעול יחד בקבוצה, המבקשים להוביל אנשים, לחבר ביניהם ולאפשר להם ליצוק מטרה משותפת בתוך תהליך קבוצתי. 

בשיתוף קבוצת "גושרים", הקורס עוסק בתהליך הגישור על שלביו השונים - החל מתפיסת העולם והעקרונות המנחים, דרך טכניקות לניהול משא ומתן ושיחות קשות, זיהוי סגנונות קונפליקט אישיים ועד סימולציות מעשיות – כך שבסופו של התהליך רוכשים הבוגרים ארגז כלים לניהול ויישוב סכסוכים ומוכשרים לשמש כמגשרים מוסמכים.

מועד פתיחה: 18.11.2025
ימים ושעות: ימי ג', 16:15-20:15
היקף: 12 מפגשים (60 שעות אקדמיות)
מיקום: קמפוס הר הצופים

בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 300 ₪ משכר לימוד!

לפרטים נוספים >>>

פעם לירושלים, לעיר שבה כל אבן מספרת סיפור, עלתה מניו-יורק ילדה בשם אלישבע באומגרטן. כבר בגיל צעיר היא לא הסתפקה בלקרוא ספרים ולשמוע סיפורים - היא רצתה לדעת איך הם נכתבו, מי כתב אותם ומה קרה לאנשים אשר כלל לא נכנסו לסיפורים. בייחוד נשים, ילדים וכל מי שלא היה רב או מלך.

היא הלכה ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית והמשיכה לדוקטורט, שבו חקרה איך נראו החיים של אמהות וילדים יהודים באשכנז של ימי הביניים. לא, לא רק מה הם אכלו – אלא איך הם חיו, איך הם אהבו, איך הם התמודדו עם החיים. היא גילתה שההיסטוריה לא שייכת רק לגיבורים – אלא גם לגיבורות ולכל מי שחי בין השורות.

אחרי פוסט-דוקטורט בארה"ב, היא חזרה לארץ והפכה לפרופסורית באוניברסיטת בר-אילן, שם ניהלה את המרכז לחקר האישה ביהדות. אבל היא לא עצרה שם - היא חזרה לעברית ובימים אלו ממש פרופ' אלישבע באומגרטן מונתה לדיקנית הפקולטה למדעי הרוח. כן, היא עכשיו אחראית על ההיסטוריונים, הפילוסופים והבלשנים.

המחקרים שלה עוסקים בדברים הכי יומיומיים – כמו נישואין, מיילדות ואפילו איך נשים יהודיות הבינו את סיפורי התנ"ך. עושה את זה עם עומק, רגישות וקריצה של מי שיודעת שהעבר הוא לא רק נוסטלגיה, אלא מראה לעתיד. הספרים שלה זכו בפרסים, המאמרים שלה מצוטטים בכל העולם והיא עצמה הפכה לדמות מרכזית במדעי היהדות. אבל אם תשאלו אותה, היא כנראה תגיד שהיא פשוט אוהבת סיפורים – במיוחד כאלה שלא סופרו עד עכשיו.

ניתוח התנהגות יישומי הוא תחום מדעי ומעשי המבוסס על עקרונות של למידה והתנהגות. מיושם בעבודה עם ילדים, נוער ומבוגרים במגוון מסגרות חינוכיות, טיפוליות ובריאותיות – לרבות עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. התכנית הינה דו-שנתית ובסיומה תוענק תעודת מקצוע רשמית מוכרת ע"י משרד החינוך ומאושרת ע"י האיגוד הבין-לאומי המוביל את התחום - ABAI  

מועד פתיחת התכנית: 30.10.2025
ימי לימוד: ימי ה', 14:30-20:00
היקף התוכנית: תכנית דו-שנתית של 330 שעות אקדמיות. בנוסף, התנסות מעשית בעבודה בשטח/פרקטיקום בהיקף של 500 שעות
מיקום: קמפוס הר הצופים כאשר חלק מהמפגשים יתקיימו בלמידה מרחוק

בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת בגובה 500 ₪ לשנת הלימודים הראשונה!

לפרטים נוספים >>>

ועדת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזה על הזוכה בפרס ע"ש גרשם שלום לשנת 2026 – וזה לא אחר מפרופ' אבישי בר-אשר מהאוניברסיטה העברית, חוקר על של סודות הקבלה!

הפרס, בסכום נאה של 45,000 ש"ח, מוענק רק פעם בארבע שנים – אז כן, זה ממש כמו אולימפיאדה של עולם המיסטיקה היהודית. את הפרס יקבל פרופ' בר-אשר בטקס שייערך באקדמיה בחודש דצמבר 2026, באווירה של ספרים עתיקים, לחיצות ידיים, והרבה גאווה.

פרופ' בר-אשר הוא כמו בלש של טקסטים עתיקים – חוקר את ספרות הקבלה של ימי הביניים, מפענח את השפה, בודק איך התפתחו הרעיונות של הטקסטים המיסטיים היסודיים כגון ספר הזוהר, ספר יצירה וספר הבהיר. הוא עוסק גם בעריכה פילולוגית והיסטורית של יצירות מיסטיות קלאסיות ביהדות.

מחקר חדש של פרופ' שהם חשן-הלל וד"ר אורי זק, מבית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' אלכס גיללס-הלל, מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' חגית הוכנר, מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון (כולם בוגרי העברית), מצביע על עלייה חדשה וממושכת בנדודי שינה, בקוצר שינה ונטילה מוגברת של כדורי שינה בקרב אזרחים, גם ללא חשיפה ישירה ללחימה. הממצאים, שהתבססו על סקרים מייצגים של אוכלוסיית המדינה ופורסמו ב-International Journal of Clinical and Health Psychology, מדגישים במיוחד את פגיעותן של נשים ונפגעי טראומה. 

להמשך קריאה >>>

כתבה מרתקת על המסע האישי, התרבותי, העסקי והאקדמי של בוגרת העברית, מרצה בכירה וראש מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית ד"ר אירה ליאן:

"בתור דור חמישי למשפחה קורֵיאנית שהיגרה בסוף המאה התשע-עשרה מחצי האי הקוריאני לרוסיה הצארית, השאלות מה זה קוריאני ומה הופך מישהו או משהו לקוריאני מעסיקות אותי רבות. מעניין שדווקא כשעליתי לישראל, באוגוסט 2000, גברה התעניינותי בשאלות אלו. נשאלתי לא אחת על מוצאי ועל זהותי האתנית, וברגע שעניתי שאני חצי קוריאנית, תמיד עלתה שאלה נוספת – מקוריאה הדרומית או הצפונית? כך מצאתי את עצמי נושאת את דגלן הלאומי של כמה מדינות לכל מקום שאליו הגעתי. הרי כבר מרחוק מבחינים – אינך מכאן. 

כשהתחלתי להתעניין בקוריאה ועוד בישראל, הופתעה משפחתי. מה הקשר? שאלו. אם הייתי מתחילה להתעניין בשורשים יהודיים, ביידיש, בהיסטוריה של האוטונומיה היהודית בברית המועצות לשעבר ובעיר הבירה שלה בירוביג'אן, משם הגיעה משפחתי מצד אימא, כנראה זה היה נראה להם הגיוני יותר. אך השאלה "מאיפה את?" פגשה אותי שוב ושוב, ורציתי לדעת בעצמי את התשובה. גיליתי שהמשפחה מצד אבי עברה מממלכת ג'וסון (1392–1910), הממלכה שקיצה הגיע בתחילת המאה העשרים עם השתלטות היפנים על חצי האי הקוריאני. היא ככל הנראה הייתה שייכת לאחת המשפחות הראשונות שעברו מאזור שהיום נמצא בקוריאה הצפונית, אך הקשר אליו הלך נמחק מדור לדור. כך המסע האישי שלי הפך לאקדמי בין עולמות שונים כמו הקהילה הקוריאנית בירושלים, שיתופי פעולה עסקיים בין קוריאה וישראל ואפילו הצלחת תרבות פופולרית קוראנית הכובשת את העולם".

לכתבה המלאה >>>

המכללה האקדמית אשקלון הודיעה כי בחרה בבוגר העברית, משנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין, לתפקיד הנשיא הרביעי של המכללה. פרופ' רובינשטיין כיהן במספר תפקידי מפתח במערכת המשפט בישראל, בראשם שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, יועץ משפטי לממשלה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

מאז פרישתו מכס השיפוט, שימש פרופ' רובינשטיין בתפקידים נוספים ביניהם יו"ר הוועדה הציבורית לעניין זכויות יתומי צה"ל במשרד הביטחון, נשיא המועצה לשימור אתרים, חבר המועצה הציבורית של "משפחה אחת" לעזר לנפגעי טרור, יו"ר עמית של ועדת חסידי אומות העולם ביד ושם וחבר חבר-הנאמנים של המרכז הישראלי להתמכרויות.

וועדת המינויים למינוי ראשי נציגויות בחו״ל של משרד החוץ בראשות שר החוץ אישרה את המינויים של שורה של שגרירות ושגרירים חדשים. 

המינויים החדשים:
לתפקיד שגריר ישראל לצ׳ילה מונה פלג לוי המכהן כיועץ מדיני לשר התיירות. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לפנמה, ברבדוס, גויאנה, טרינידד וטובגו וסורינם מונה מתניה כהן המכהן כראש חטיבה באגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לבחריין מונה שמואל רבל המכהן כשליח מיוחד לאנרגיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בתוכנית אישית במדעי הרוח.

לתפקיד שגרירת ישראל לפיליפינים מונתה דנה קורש המכהנת כראש חטיבה באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בתוכנית מנהלים במדיניות ציבורית.

לתפקיד שגריר ישראל לאזרבייג׳אן מונה רונן קראוס המכהן כמנהל באגף אירו-אסיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגרירת ישראל לליטא מונתה שלי הגלר-ליבנה המכהנת כמנהלת באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון במשפטים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בשיקגו מונה אלעד שטרומאיר המכהן כמנהל באגף צפון אמריקה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון ושני ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל באטלנטה מונה איתן וייס המכהן כמנהל באגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

ברכותינו!