סיפורה של ארצנו בחידות וחרוזים - ספר חדש של בוגר העברית
10 אפריל, 2024
גילעד נבו, בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, הוציא לאור את ספרו "כבודו במקומו מונח…"
הפקולטה למדעי הרוח
משה שלם - המנכ"ל החדש של חברת מרקורי
10 אפריל, 2024
משה שלם (בעל תואר ראשון בתכנית פכ"מ ותואר שני במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית) מונה למנכ"ל חברת מרקורי ויחליף את אורי שומרוני (גם הוא בוגר העברית) שכיהן כמנכ"ל מרקורי משנת 2002, אורי ימשיך ללוות את החברה כיו"ר דירקטוריון. בנוסף לתפקידו כמנכ"ל, יתמנה משה שלם כמנהל המיזוגים והרכישות בקבוצת גדות. למשה רקע וניסיון ניהולי נרחב בסקטור הציבורי והפרטי בישראל.
משה כיהן בתפקידים בכירים במשרד האוצר, בהם כסגן הממונה על החברות הממשלתיות. בשוק הפרטי כיהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות בחברת גלובוס מקבוצת ממן – תעבורה, ובשנים האחרונות כיהן כמנכ"ל BlueGen Water, אשר בבעלות קרן ג'נריישן – חברת תשתיות מים גלובאלית, המקימה ומתפעלת מתקני התפלה וטיהור שפכים.
קרא עוד
קבוצת גדות, מובילת תחום התשתיות ושרשרת האספקה בישראל, רכשה את חברת מרקורי בשנת 2022 כשותפה אסטרטגית, וזאת כחלק ממדיניות הקבוצה להרחיב את מגוון הפתרונות בתחומי מדעי החיים. עופר לינצ'בסקי, מנכ"ל קבוצת גדות (ובוגר העברית), מסר: "אנו מאחלים לאורי ולמשה הצלחה רבה בתפקידם החדש והובלת מרקורי לעתיד מצליח!".
מרקורי הנה המפיצה בישראל של חטיבת מדעי החיים והכימיה של חברת Merck KGaA המובילה בעולם בתחום מוצרים למעבדה, מחקר, חומרי גלם ופתרונות ייצור לתעשיות הפארמה, והביו-פארמה, הכימיה, קוסמטיקה, מיקרואלקטרוניקה ושל ושותפים עסקיים נוספים.
למקור >>>
צילום: לינקדאין
קראו פחות
לראות את השבי מעיניהם של החטופים
22 פברואר, 2024
הדוקטורנטית ליאת אריאל מביה"ס לחינוך, אשר בן דודה שלומי זיו חטוף בעזה מה 7.10, יזמה את פרוייקט "המשקפיים של שלומי", אשר מדמה, באמצעות משקפי מציאות מדומה, את חוויית השבי והגיהנום שחווים החטופים למעלה מ-140 יום. מכון אקורד החל במחקר שמטרתו לבחון את האופן בו מציאות מדומה יכולה לשנות פרספקטיבה וכחלק מהמטרה להגביר תמיכה ציבורית בשחרור החטופים.
ביום שני, 26.02.2024, יוצב בפורום קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית דוכן עם משקפי מציאות מדומה שיאפשרו למשתתפים לחוות את הזוועות שחשים החטופים בעזה. מוזמנות ומוזמנים להשתתף במחקר ולקחת חלק במאבק להשבת החטופים.
* ההשתתפות בניסוי מוגבלת למשתתפים בוגרים, ללא אבחנה או תסמינים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) או הפרעות אפילפטיות/נוירולוגיות
אני, אחרי 7 באוקטובר - מאמר של בוגר העברית, פרופ’ שחר ארזי
18 ינואר, 2024
מאמר נפלא של פרופ' שחר ארזי מהמחלקה למדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים (ובעל שלושה מתאריו מהעברית):
בוגרת העברית מונתה לסגנית נשיא בן גוריון
28 נובמבר, 2023
פרופ' מיכל בר אשר סיגל מונתה לתפקיד סגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון לקשרים בין-לאומיים. בתוקף תפקידה פועלת סגנית נשיא האוניברסיטה לקשרים בין-לאומיים לכונן ולבסס קשרים אסטרטגיים בחו"ל למינוף המחקר באוניברסיטה, חיזוק המצוינות האקדמית והמחויבות לאימפקט חברתי בעולם המתפתח, כמו גם להעצמת המוניטין הבין-לאומי של האוניברסיטה.
פרופסור מיכל בר אשר סיגל חוקרת תלמוד, חברת סגל במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן בבן-גוריון. פרופ' בר אשר סיגל, בעלת תואר ראשון ותואר שני מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני ושלישי מהמחלקה למדעי הדתות באוניברסיטת ייל, הייתה מלגאית סטאר באוניברסיטת הרווארד וזוכת מלגת אלון מטעם המועצה להשכלה גבוהה, חברה נבחרת וחברת הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה למדעים. בר אשר סיגל הוזמנה להיות פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד.
קרא עוד
ברכותינו!
צילום: לינקדאין
קראו פחות
חברות וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית החדשים
18 יולי, 2023
בישיבת האסיפה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נבחרו שמונה חברות וחברים חדשים לאקדמיה כשמתוכם חמש בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית. האקדמיה מונה מעתה 149 חברות וחברים.
נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל בירך את החברות והחברים החדשים והביע את ביטחונו שבצד הישגיהם המחקריים ומצוינותם המדעית הם יתרמו רבות לפעילות האקדמיה, יעשירו אותה במיטב הידע והניסיון שלהם ויסייעו במילוי משימותיה לחיזוק המדע בישראל.
קרא עוד
להלן שמות בוגרי ובוגרות העברית שנבחרו להצטרף לאקדמיה:
פרופ' מיכל אירני, מדעי המחשב, מכון ויצמן למדע
פרופ' ישראל גרשוני, היסטוריה מודרנית של המזרח התיכון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לאונה טוקר, ספרות אנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' שרה סטרומזה, שפה וספרות ערבית ומחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' שמואל פיינר, היסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן
ברכותינו!
קראו פחות
בוגר העברית - יו״ר דירקטוריון של נמל אשדוד
6 יולי, 2023
אושר המינוי של שאול שניידר ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד. שניידר בעל ניסיון ניהולי רב הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, מכהן כיו"ר קרדן NV, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב ומחזיקה בחברות בארץ ובעולם, כיו"ר TGI – חברה פרטית בתחומי ההנדסה והפרויקטים. שימש עד לאחרונה כדירקטור ומנהל הסדר משותף בחברת אול-יר הולדינגס לימיטד. במקביל לנמל אשדוד משמש שניידר כדירקטור בחברות נוספות כגון: אנקור אופרטיוניטיס, אינטרנט גולד, ג'י אף סי גרין פילדס, MDG Capital, פתאל נכסים (אירופה), דלשה קפיטל לימיטיד ועוד.
קרא עוד
שניידר בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת מנצ'סטר. בעברו כיהן כמנכ"ל המועצה להסדר ההימורים בספורט ("טוטו"), מנכ"ל בזקכל תקשורת וכמו כן, כשותף ודירקטור פעיל בבית ההשקעות POSITIVA, בבולגריה.
ברכותינו!
צילום: ויקימדיה
קראו פחות
פרסי אספר לסטארט-אפים של בוגרות ובוגרי העברית
6 יולי, 2023
כחלק מאירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים הוענקו פרסי אספר לחמישה סטארט-אפים שהגיעו לשלב הגמר וזכו להציג את הפרויקטים לחברי וחברות החבר. 45 סטארט-אפים התמודדו בתחרות והציגו פתרונות חדשניים לאתגרים חשובים בתחומים שונים כמו בריאות, אבטחת מזון, התחממות גלובלית, חינוך וייצור תעשייתי. סטארט-אפים אלו הוקמו על ידי חוקרים, בוגרים או שהם משתמשים בקניין הרוחני של האוניברסיטה העברית, תוך קידום יעדי הפיתוח הקיימים של האו"ם (SDG's). הפרס, המוענק על ידי ASPER-HUJI Innovate, המרכז לחדשנות ויזמות של האוניברסיטה העברית וקרן אספר.
חברת Avertto זכתה בתואר הסטארט-אפ העולה של האוניברסיטה העברית לשנת 2023. החברה עוסקת במניעה של שבץ מוחי ובמעבר מטיפול לריפוי של המחלה, המהווה הגורם המרכזי לנכות ומסכנת מיליארדי אנשים. כלומר, אם ניתנת התרעה על שבץ בזמן, ניתן לתת טיפול יעיל בשלב מוקדם ובכל למנוע נכות. מייסדי החברה שמו להם למטרה לעבור מטיפול בשבץ מוחי לריפוי באמצעות התרעה מוקדמת. מדובר במערכת, שיודעת לנתר את זרימת הדם למוח, לזהות שינוי בזרימה, ולהתריע על כך בזמן אמת לגורמים הרפואיים כדי לאפשר טיפול בזמן. החברה נוסדה על ידי ד"ר הילה בן-פזי, בוגרת הפקולטה לרפואה של העברית והמנכ"לית של החברה ואבשלום מזרחי, סמנכ"ל פיתוח עסקי.
קרא עוד
חברת ANINA Culinary Art שמה לעצמה משימה להפוך "ירקות מכוערים" שלרוב נזרקים, לארוחות טעימות ובעלות ערך תזונתי. החברה נוסדה על ידי ענת נתן, מנכ"לית החברה ובוגרת תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות ובכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, שניהם מהאוניברסיטה העברית, אסתי בראנץ, מנהלת תחום האימפקט והקרייטיב, בוגרת תואר ראשון מבצלאל ומידן לוי, מנהל מוצר, גם הוא בוגר בצלאל.
חברת Daika Wood הציגה את החומר החדשני שלה – עץ הנוצר דרך מחזור של פסולת עץ ושומר על תכונות ומאפיינים המקוריים של העץ. החברה נוסדה על ידי ד"ר מיכאל לאיני, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון, שני ודוקטורט בכימיה, כולם מהאוניברסיטה העברית.
מייסדי Quai.MD הציגו מערכת בינה מלאכותית המשתלבת בתהליך העבודה של הרופאים ומסייעת להם להעניק את האבחון הטוב והמהיר ביותר. החברה נוסדה על ידי שלומי עוזיאל, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה של העברית, תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ואף היה במסלול ישיר לדוקטורט בעברית אך טרם סיים; גולן יונה, CTO של החברה ובוגר תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה וכן בתוכנית למצטיינים "אמירים" ותואר שני במדעי המחשב, שניהם של האוניברסיטה העברית; פרופ' חן שפירא, CMO של החברה ובעלת תואר דוקטור לרפואה מהטכניון.
פרופ' חיים רבינוביץ', מייסד ו-CTO RumaFeed, הציג טכנולוגיה מולקולרית להפסקת הייצור של רעלים בעלוות תפוחי אדמה ובכך מאפשרים הוספת 200-150 מיליון טונות חציר למאזן העולמי של מזון לבעלי-חיים ולמנוע השמדת מיליוני טון של תפוחי אדמה בכל שנה. פרופ' רבינוביץ' בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.
פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר: "אני גאה ביכולות של האוניברסיטה העברית לרתום את הידע המדעי לקידום טכנולוגיה המיטיבה עם האנושות. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, והיכולת לעבוד באופן אינטרדיסציפלינרי, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים העומדים בחזית הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות ומציאת דרכים להתמודדות עם משבר האקלים".
גייל אספר, יו״ר וחברת מועצת הנאמנים של קרן אספר, הוסיפה: "תודה לחברות הסטארט-אפ המגוונות שהגישו את מועמדותן לפרס אספר לשנת 2023. אנו מאמינים כי העתיד ליצירת אימפקט חיובי על החברה, הסביבה ולמען אנושות טובה יותר, תתרחש באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות שיומצאו על ידי יזמים ויזמיות, אנו שמחים להמשיך ולתמוך בחברות מתחילות ובכך להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביוזמות חדשניות למען הכלל".
ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "תודה לכל הסטארט-אפים שהשתתפו בתחרות ועל המאמצים שלכם לשפר את העולם. אתם נמצאים בחזית בניית מחר טוב יותר על ידי יצירת מיזמים עסקיים תוך קידום מודלים חשובים לעולם מקיים יותר".
ברכותינו לזוכות ולזוכים!
קראו פחות
ניוזלטר רבעוני של ארגון בוגרות ובוגרי העברית
16 אפריל, 2023
הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>
לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>
דרישת שלום מממלכת שבא בירושלים לכבוד חג הפסח
4 אפריל, 2023
בחפירות שנערכו בשנת 2012 באזור העופל בירושלים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר ז"ל, במימון דניאל מינץ ומרדית' ברקמן מניו יורק ובסיוע קולג' ארמסטרונג מאוקלהומה, ארה"ב והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, התגלו שרידיהם של שבעה כדי חרס גדולים ועל צווארו של אחד הכדים הייתה חרותה כתובת שהשתמרה באופן חלקי ותוארכה ע"י ד"ר מזר לימי שלמה המלך. מן הכתובת המקורית שרדו שבע אותיות בלבד. במהלך השנים למעלה מעשרה חוקרים הציעו קריאות שונות מבלי שהגיעו לקריאה מוסכמת. המכנה המשותף לכולם היה זיהויה של הכתובת ככתובה בכתב כנעני, כתב ממנו התפתח הכתב העברי הקדום שהיה נהוג בימי הבית הראשון.
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית – Jerusalem Journal of Archaeology – הצליח האפיגרף ד"ר דניאל ויינשטוב (בוגר האוניברסיטה העברית) לפענח כי מדובר בכתב "דרום־ערבי קדום", שנהג באותה עת בדרום חצי־האי ערב (אזור תימן של ימינו) בו ממלכת שבא הייתה הממלכה הדומיננטית באותה עת. "פענוח הכתובת על הכד מלמדת אותנו לא רק על נוכחותם של דוברי שבאית בישראל בתקופת שלמה, אלא גם על מערכת היחסים הגיאופוליטית, באותה העת, באזורנו. בעיקר לאור המקום בו התגלה הכד, אזור שידוע בכך שהיה מרכז הפעילות המנהלתית של המלך שלמה וירושלים", ציין ד"ר ויינשטוב. "זוהי עדות נוספת לקשרים המסחריים והתרבותיים הענפים שהיו בין ישראל תחת שלמה המלך וממלכת שבא".
קרא עוד
על פי הפענוח החדש, הכתובת על הכד היא "שי לד'ן 5" משמעה 5 "שְׁחֶלֶת" – השני מבין ארבעת מרכיבי הקטורת הנזכרים בתורה (שמות ל, 34). השְׁחֶלֶת, המכונה במקורות חז"ל "ציפורן" הייתה מרכיב הכרחי בקטורת שעל פי המקורות הוקטרה הן בבית הראשון והן בבית השני. ממצא זה מצביע על קשר ברור בין ירושלים של המאה ה־10 לפנה"ס (ימי ממלכת שלמה) לבין ממלכת שְׁבָא. נראה כי כד החרס יוצר בסביבות ירושלים והכתובת שעליו נחרתה לפני הכנסתו לכבשן לצריפה על ידי אדם דובר שבאית שהיה קשור לאספקת סמי הקטורת.
אתר העופל שבגן הארכיאולוגי למרגלות הכותל הדרומי, בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, כולל מסלול העובר בין מקוואות טהרה בני 2000 שנה, אשר שימשו את עולי הרגל לבית המקדש. המקום גם שימש כאזור המנהלתי של ממלכת שלמה באותם זמנים. באותה העת לה תוארכה יצירת הכד, פרחה ממלכת שבא בין היתר על בסיס גידול ושיווק של צמחי בושם וקטורת. עיר בירתה הייתה מַארִיבּ. השבאים פיתחו שיטות מתקדמות של סכרים והשקיה של שדות גידול של השיחים מהם הפיקו בשמים ומרכיבי קטורת. שפתם הייתה שפה שמית דרומית. מן התיאורים במקרא ניתן להבין כי שלמה המלך שלט על דרכי המסחר בנגב דרכן עברו שיירות הגמלים השבאיות, כשהן עמוסות בבשמים וצמחי קטורת, בדרכן לנמלי הים התיכון לייצוא.
למאמר המלא >>>
קרדיט מפה: ד"ר דניאל ויינשטוב
קראו פחות
נבחרת 50 המשפיעות של גלובס לשנת 2023
3 אפריל, 2023
15 בוגרות של האוניברסיטה העברית נכללו בנבחרת 50 הנשים המשפיעות בעמדות המפתח בישראל 2023 לפי גלובס. הנבחרת מציגה את הנשים בעמדות המפתח הבכירות ביותר בישראל, לרבות המדעניות המובילות.
רשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל מפורסמת זו השנה השלישית במגזין G של גלובס, אחרי שנים ארוכות שהופיעה במגזין ליידי גלובס. במסגרת הפרויקט השאיפה שלנו היא להציג את הנשים הבכירות, החשובות והמשפיעות בארץ, לצד שורה של נשים שפועלן טרם נחשף לציבור הרחב - אך הן משמעותיות ומשפיעות לא פחות. המטרה היא להעצים עשייה נשית וניהול נשי בדגש על פרמטרים כלכליים ועל כן נלקחים בחשבון שיקולים כמו בכירות, היקף ניהולי כספי, מספר עובדים, התמודדות יוצאת דופן, מהלכים משמעותיים וכו'.
הנשים המשפיעות מגיעות בעיקר משדות הכלכלה, העסקים, התעשייה, הפיננסים, ההייטק, המגזר הציבורי, הבריאות, המשפט, הנדל"ן, האקדמיה, הפוליטיקה, האמנות, החברה, החינוך והפרסום. כהחלטה מערכתית איננו כוללים נשות תקשורת או פוליטיקאיות למעט שרות בתפקידים ביצועיים בכירים.
אנו מברכים את הבוגרות שלנו ומאחלים הצלחות רבות בעתיד:
קרא עוד
- תאיר איפרגן, מנכ"לית משרד העבודה
- טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב
- דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על
- מרים כבהא, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשיה
- נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין
- תמר יסעור, יו"ר ישראכרט
- פרופ' שולמית לבנברג, ממייסדי אלף פארמס
- שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר
- ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת בית המשפט הכלכלי
- פנינה אגניהו, מנהלת רשת שותפויות עולמית בסוכנות היהודית
- יעל סלומון, מנהלת אגף מטרו ומתכננת מחוז מרכז בפועל מנהל התכנון
- רחל פיסם, ראש אגף משאבי אנוש בשירותי הכבאות וההצלה
- שירה ליבמן, מנכ"לית מועצת יש"ע
- יסמין אבו פריחה, סגנית מנהל מחלקה פנימית בסורוקה
- סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון
קראו פחות
מענק יוקרתי ל-16 פרופסורים ישראלים
2 אפריל, 2023
מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC Advanced Grant לשנת 2022. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. מתוך 16 הזוכות והזוכים - 4 בוגרות ו-5 בוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים! קרן המחקר של האיחוד מספקת למעשה לחוקרים הזדמנות להמשיך בפרויקטים שאפתניים שיכולים להוביל לפריצות דרך מדעיות גדולות. להלן רשימת הבוגרים והבוגרות של העברית שזכו במענקים ופעילים מוסדות בארץ:
קרא עוד
פרופ' שחל אילני, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן
פרופ' מיכל שרון, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן
פרופ' יוסף ירדן, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן
פרופ' ירדנה סמואלס, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן
פרופ' דן אורון, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן
פרופ' בני אפלבאום, בית הספר להנדסת חשמל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אינה סלוצקי, בית הספר לרפואה ובי"ס סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' תמר הרציג, החוג להיסטוריה כללית, סגנית הדקאנית בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' גידי בוהק, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ותוכנית הלימודים במדעי הדתות, אוניברסיטת תל אביב
קראו פחות
בוגרות ובוגרי העברית מובילים בדירוג 40 צעירים מבטיחים עד גיל 40
5 מרץ, 2023
כמדי שנה מפרסם מגזין "גלובס" את רשימת 40 הצעירים המבטיחים עד גיל 40. לאורך השנים נבחרו לפרויקט צעירים רבים שהפכו ברבות השנים למרכזיים מאוד בציבוריות הישראלית. בשנים האחרונות בוגרי עבר אף חוזרים לפרויקט, הפעם כחברי הוועדה המייעצת, שלוקחת חלק בהרכבת הנבחרת. הפרויקט מציג את צעירות וצעירים בארץ שהשפיעו בשנה האחרונה באופן מהותי על הציבור או על השיח הציבורי.
השנה נכללו בדירוג 10 בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, יותר מכל אוניברסיטה אחרת בארץ! אנו גאים בכל אחד ואחת מהם ומאחלים הצלחה רבה מהמשך הדרך!
להלן הרשימה:
קרא עוד
ג'רמי סוארד, שותף מייסד ומנכ"ל חברת אקסודיגו, בוגר תואר בפיזיקה
אבישי עובדיה, שותף-מייסד בקרן ההון-סיכון קוליידר, בוגר תואר במדעי המדינה ותקשורת
עו"ד צליל לוין, סמנכ"לית ייעוץ משפטי ורגולציה בפייבוקס, בוגרת תואר במשפטים
עו"ד זאב גוטרייך, שותף במשרד עוה"ד אגמון ושות', בוגר תואר במשפטים ומנהל עסקים עם התמחות במימון
עדינה אקשטיין, סמנכ"לית תפעול בחברת הביטוח הדיגיטלי למונייד, בוגרת תואר במקרא וכלכלה
סברין חוג'יראת, מנהלת אגף תכנון ואסטרטגיה במשרד התרבות והספורט, בוגרת תואר במדיניות ציבורית
עו"ד גיתית רמות אדלר, שותפה במשרד עורכי הדין ארנון תדמור-לוי, בוגרת תואר במשפטים ומנהל עסקים עם התמחות בהתנהגות ארגונית
שירן בר-לב נסים, סמנכ"לית הכספים של חברת הסייבר פנטרה, בוגרת תואר בחשבונאות
טליה הראל בז'רנו, מנכ"לית כנפיים של קרמבו, בוגרת תואר ביחסים בין-לאומיים ומדעי המדינה
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה המלווה חיילים חרדים, בוגר תואר במדיניות ציבורית ( * לקראת סגירת תואר)
לדירוג המלא >>>
קראו פחות
קול קורא להגשת תקצירים לוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה
5 פברואר, 2023
הוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מציגה את חזית המחקר הסביבתי בפוסטרים ובהרצאות. במסגרתה יוצגו מחקרים אקדמיים (מטעם אוניברסיטאות, מכללות, ומכוני מחקר) לצד פעילויות של רשויות לאומיות ומקומיות ושל ארגוני סביבה וחברה. הוועידה תתמקד במחקרים בסיסיים ויישומיים בכל תחומי הסביבה בישראל, ומחקרים בעלי רלוונטיות למדיניות סביבתית מקומית.
הוועידה תתנהל בשלושה מסלולים עיקריים:
- מדעי הסביבה
- מדעי החברה והרוח
- אקולוגיה ושמירת טבע
קרא עוד
נשמח לקבל הצעות לתקצירים להצגה כהרצאה או כפוסטר בנושאים כגון:
- משבר האקלים – השפעות, היערכות, הפחתת פליטות גזי חממה ואיפוסם
- מגוון מינים ומינים פולשים
- אתגרים בשמירת הטבע
- חקלאות וסביבה המערכת האקולוגית – תפקוד ושירותים
- ניהול משאבי טבע
- אקולוגיה מיקרוביאלית
- יער וייעור
- אנרגיה – אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה
- זיהום סביבתי – מים, אוויר, קרקע
- טכנולוגיות סביבתיות
- חינוך סביבתי
- בריאות וסביבה
- קיימות עירונית
- מדיניות, כלכלת סביבה ומשפט סביבתי
- תכנון ובנייה
- תחבורה בת קיימה
- פסולת
- צריכה בת קיימה והתנהגות צרכנים
- כלכלה מעגלית
- אקטיביזם סביבתי
וועדת ההיגוי תבחר את התקצירים האיכותיים ביותר בהתאם לחשיבות העבודה, התאמה לנושאי הוועידה וכן מקוריות, חדשנות ואיכות התוצאות המוצגות. הרשימה הסופית של המושבים וההרצאות תיקבע על-ידי הוועדה המארגנת.
הגשת תקצירים
שימו לב: ההשתתפות בוועידה (כולל הרצאה והצגת פוסטר) כרוכה בתשלום.
תאריך הגשה סופי: 12.2.2023
הגשת התקצירים (בעברית בלבד) תתבצע באמצעות טופס מקוון בלבד >>>
למידע נוסף ולשליחת הצעות למושבים ניתן mailto:conference@isees.org.il
קראו פחות
מענק יוקרתי מהאיחוד האירופי לבוגרות ובוגרי העברית
1 פברואר, 2023
מענקי מועצת המחקר האירופית (ERC), העומדים על כ-2 מיליון אירו לכל מחקר, הינם מענקים יוקרתיים ותחרותיים שניתנים במסגרת תכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, לחוקרים וחוקרות פורצי דרך. הזוכים נבחרים מבין אלפים בכל רחבי אירופה בזכות הצעות המחקר החדשניות שלהם. בסך הכול יקבלו את המענק 321 חוקרות וחוקרים מ-37 מדינות, רובם מהאיחוד האירופי, מתוך 2,222 הצעות שהוגשו. את המענקים קיבלו 52 חוקרים מגרמניה, 32 מאיטליה, 31 מצרפת ו-31 מבריטניה. בישראל במענקים זכו 24 חוקרות וחוקרים כששמונה מתוכם הם בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית!
קרא עוד
להלן הרשימה:
פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של העברית
במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח. הפרויקט יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.
פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של העברית
במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.
פרופ' יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון ויצמן למדע
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העובר המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.
פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה של הטכניון
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. במחקר הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.
פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת.
פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.
פרופ' נטע רגב-רוצקי, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של המכון ויצמן למדע
המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.
ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות של העברית
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.
גאווה אמיתית!
ברכותינו גם ליתר החוקרות והחוקרים המכובדים!
- ד"ר יניב אלקובי
- פרופ' נדב אמדורסקי
- פרופ' גל בנימיני
- פרופ' ניר בר-גיל
- פרופ' אמנון בר שיר
- ד"ר גרהם דה-רויטר
- ד"ר רוני דהן
- ד"ר יובל הרט
- ד"ר אריקה וייס
- פרופ' ניר יוסף
- פרופ' מירי ימיני
- ד"ר עמנואל ננטה
- פרופ' אסיה רולס
- פרופ' תום שינברג
- פרופ' הילה שמיר
- פרופ' אבי שרודר
קראו פחות