הפקולטה למדעי הרוח

מחקרה ממשיך את עבודתו של המורה שלה, פרופסור הנס יעקב פולוצקי, העוסק בעיקר בתחביר של שני הענפים הנאו-שמיים, כלומר נאו-אתיופי ונאו-ארמי. הדוקטורט שלה בנושא "שפת הדיאלוג בספרות האמהרית המודרנית" עסק בהרחבה בתחביר האמהרי. היא הרחיבה את מחקרה (בלמעלה מ-100 מאמרים אקדמיים) להשוואה של מגמות אבולוציוניות של אתיו-שמי ונאו-ארמית עם שאר הניבים הנאו-שמיים ששרדו, כלומר ניבים ערביים ועברית מודרנית. היא גם ערכה מחקר על השפעתה של איראן על נאו-ארמית. בשנת 2005 זכתה אולגה קפליוק בפרס ישראל לבלשנות כללית.

"בלשנים צעירים, למדו כמה שיותר שפות, עדיף ממשפחות פחות ידועות שונות. רק על ידי לימוד שפות תוכלו לגלות קטגוריות לשוניות חדשות ובלתי צפויות אשר יפתיעו אתכם במקוריות, מורכבות ועומק שלהן" – אמרה פרופ' קפליוק.

ד"ר אבינון היא פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה של האונ' העברית. מחקרה עוסק בתחום של גנטיקה התנהגותית (חקר ההשפעות הגנטיות על התנהגות אנושית) והאופן בו התנהגויות מושפעות גנטית מעצבות את הסביבה של האדם. הדוקטורט של ד"ר אבינון עסק באופן בו מידע גנטי יכול לקדם את ההבנה של התנהגות הורית ובמהלך הדוקטורט היא בחנה את השפעת הגנים של ההורים ואת השפעת הילדים על הורות. לאחר הדוקטורט, מחקרה של ד"ר אבינון התמקד בפסיכופתולוגיה ובעיקר בדכאון. מחקרה הנוכחי מתמקד באופן בו מבנה ופעילות המוח מתווכים השפעות גנטיות על פסיכופתולוגיה, באופן בו התנהגויות ומאפיינים שמושפעים על ידי גנים, משפיעים בתורם על סביבה שעלולה לתרום להתפתחות דכאון ובאופן בו שינוי הסביבה יכול לשנות השפעות גנטיות.

ד"ר אבינון בעלת תואר ראשון בפסיכוביולוגיה, תואר שני בנוירוביולוגיה ותואר שלישי בפסיכולוגיה התפתחותית, מטעם האוניברסיטה העברית. במהלך התואר השלישי, בו עשתה את הדוקטורט תחת הנחייתו של פרופ' אריאל כנפו-נעם, זכתה במלגת נשיא האוניברסיטה ואף נבחרה לקבלתה של מלגת איינשטיין-קיי, אשר ניתנת לקומץ דוקטורנטים מבטיחים באוניברסיטה. לאחר הדוקטורט יצאה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק תחת הנחייתו של פרופ' אמד הרירי, בעזרת מלגת יד הנדיב היוקרתית של קרן רוטשילד, ולאחר מכן חזרה לארץ והובילה למשך שנה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת דיוק לאוניברסיטה העברית, בעזרת מלגה של קהילת המוח הירושלמית (The Jerusalem Brain Community). בשנתיים האחרונות עובדת ד"ר אבינון כפוסט דוקטורנטית באוניברסיטה העברית במעבדתו של ד"ר שלמה ישראל (זכה אף הוא בתואר - APS Rising Star), בתמיכת מלגת ליידי דייויס.

למקור >>>

"אני שמחה ונלהבת להצטרף לצוות מוזיאון תל אביב לאמנות", מסרה לפידות. "אני מודה על האמון שניתן בי, ועל ההזדמנות לעשות מעשים משמעותיים, מרחיבי לב ומעוררים למען קהל רב ומגוון. האמניות והאמנים הם שותפים לדרך - יצירתם היא סיבת הקיום של המוזיאון והרוח החיונית בזמנים כאלה".

לפידות, בת 49, בעלת תואר מוסמך בתולדות האמנות ותואר בוגר במדעי הטבע ותולדות אמנות מהאוניברסיטה העברית. חברי ועדת האיתור ציינו בנימוקיהם את חשיבות הניסיון של לפידות כאוצרת ראשית במוזיאון גדול, הבנתה הרחבה את המערכת המוזיאלית על כל מרכיביה, והכרה מעמיקה של שדה האמנות המקומי והבין-לאומי.

צילום: פרנס ניתאי

בנימוקיהם ציינו השופטי הוועדה: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".

צילום: יאיר זקוביץ

פרופ' מיכאל סיגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה, שיבח ואמר כי "הפקולטה למדעי הרוח מתברכת בחוקרים מצויינים, מן הטובים ביותר בעולם בתחומי מחקר רבים ומגוונים, והזכייה של פרופ' רונית ריצ'י ופרופ' אורי גבאי במענקי ERC התחרותיים היא עדות ברורה לכך. הם מצטרפים למספר מרשים של חברי פקולטה שזכו במענק זה בשנים האחרונות, וביחד הם סימן מובהק למצוינות המחקרית ולמובילות של הפקולטה בארץ ובעולם".

פרופ' רונית ריצ'י תקבל את המענק על מחקרה על תרגומים אינטרלינאריים - ז׳אנר דו-לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין – המוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות, אך כמעט ולא נחקרו. 
פרופ' אורי גבאי יקבל את המענק על מחקרו אודות הכהנים-המלומדים של מסופוטמיה הקדומה. מחקרו מתרכז בכתב יתדות מן האלף הראשון לפנה"ס, שנכתב בשפה השומרית ובשפה האכדית על ידי הכהנים של מסופוטמיה הקדומה. 
פרופ' אורי כץ זכה במענק בעקבות מחקרו העוסק בפיתוח שיטות דימות וחישה אופטיות חדשניות שיאפשרו מבט מיקרוסקופי אל עומק רקמות, דרך סיבים אופטיים זעירים ואף מעבר לפינה. עבור פרופ' כץ זהו מענק ERC השני שהוא זוכה בו. מענק ERC Starting Grant ניתן לו בשנת 2015.

מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים וחוקרות עצמאיים שבלטו בהישגיהם. שלושת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה שיקבלו השנה את המענק יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות. משרד הרקטור אוסף נתונים סטטיסטיים על מענקי ERC מזה 13 שנים. ישראל היא אחת המדינות המצליחות ביותר ביחס לגודל, כלכלה והוצאות מחקר. ישראל נמצאת במקום השני אחרי שוויץ בשיעור ההצלחה בקבלת מענקי ERC. אם לדרג את כל האוניברסיטאות באירופה לפי מספר מענקי ה-ERC שקיבלה כל אחת בתקופה זו - האוניברסיטה העברית נמצאת במקום השביעי המכובד, אחרי אוקספורד קיימברידג' ו-ETH  - סימן נוסף למצויינותנו האקדמית.

לכתבה המלאה >>>
. 

חלמיש אייזנמן בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה, תעודת הוראה ותואר שני בחינוך מתמטי  – כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן בעלת תואר שלישי בהוראת המתמטיקה ממכון ויצמן למדע שלאחריו השלימה מחקר בתר־דוקטורט בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

לקראת כניסתה לתפקיד אמרה חלמיש אייזנמן: "אנו נמצאים היום בשלהי חודשי הקורונה ותשומת הלב הציבורית צריכה להיות מופנית לצעירים אשר נפגעו באופן הקשה ביותר הן בתחום התעסוקה, הן בתחום ההשכלה והן בתחום השייכות לקהילה. הצעירים של היום הם הפריון והחוסן שלנו כחברה מחר. חייבים להכריז על תכנית לאומית לשיקום מצבם של הצעירים". 

צילום: יוסף אדסט

דובדבני בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומינהל חינוכי ותואר שני בסוציולוגיה של החינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתגורר ברמת גן, נשוי לדינה ואב לארבעה ילדים.
בעשור האחרון שימש כיו״ר ההסתדרות הציונית העולמית, ובעברו כבר היה חלק מקרן קימת לישראל כיושב ראש עמית. היו״ר הנבחר בעל ניסיון עתיר שנים בעשייה הציונית בתפוצות ובעל היכרות מעמיקה עם הקהילות היהודיות בעולם. עם היוודע דבר בחירתו התקבלו ברכות מראשי הארגונים בתפוצות בציפייה להעמקת השותפות עם קרן קימת ישראל.
 

במחקר מדעי שנערך בהובלת פרופ' גרפינקל ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת הארכאולוגי 'Antiquity', נחשפה תגלית מסקרנת מקודש הקודשים שבמקדש – חפץ אלוהי עשוי ברונזה ומצופה כסף נמצא בשלמותו ובצורתו המקורית. גודלו של הפריט 112 מ"מ על 42 מ"מ. בסיסו של החפץ צר וגופו רחב. בסמוך אליו נמצאו גם שתי צלמיות (פסלים קטנים) של אל כנעני לוחם, כנראה האל בעל. מי שמביט בחפץ לפני שעבר ניקוי ושימור על ידי מרים לביא במעבדת השימור של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, עלול לחשוב כי מדובר בממצא חסר כל ערך, אולם בשל הימצאו של החפץ בקודש הקודשים של המקדש הכנעני בתל לכיש ולידו שני פסלוני האלים, הסיקו החוקרים כי מדובר בחפץ פולחני בעל חשיבות דתית רבה. יש לציין כי על החפץ רוקעו עיטורים שונים – 64 נקודות הפרושים לארבעה אזורים שונים, עיגול גדול וקווים ישרים שמקיפים חלק מהנקודות.

לכתבה המלאה >>>

.

בירמן עוסק זה כשני עשורים בשדות הגנת הסייבר וההגנה על המולדת. הוא היה מנהל הפעילות הצבאית והממשלתית בסימנטק ישראל, ממקימי קבוצת הסייבר של Dell-EMC, וכן ניהל את חטיבת הביטחון בצ'ק פוינט – שאותה הביא לזכייה במכרז החשה הכללי. לבירמן תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית. בשעות הפנאי הוא מדריך צלילה בכיר ומתנדב שעוסק בפעולות הצלה מורכבות בים.

לכתבה המלאה
צילום

ובעיקר: קהילה לשיתוף הדדי בידע והזדמנויות! 

הצטרפו: https://www.facebook.com/groups/hujisociologycareernetwork

במחקר לקחו חלק 203 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, שסעדו באופן קבוע באחת הקפיטריות בקמפוס ברחובות. הם נשאלו מה הם אכלו מדי יום במשך שמונה ימים, וכן נתבקשו לציין אם הם סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). 85 מהם ציינו שהם סובלים מההפרעה. ממצאי המחקר הראו כי רוב מי שציין שהוא סובל מהפרעה זו קנה מזונות פחות בריאים, כאשר תוצאות הפוכות נמצאו אצל קבוצת סטודנטים ללא הפרעת קשב וריכוז. במחקר עלה כי 73% מבעלי הפרעת קשב וריכוז בחרו במזון הפחות בריא, לעומת 25% בלבד בקבוצת הביקורת.

לכתבה המלאה >>>
צילום: אופיר רכבוך