הפקולטה לרפואת שיניים

יאיר רן-פלד
מנכ"ל תכנית "צופים גרעין צבר"
חינוך, מנהל עסקים

עו"ד תומר נאור
היועץ המשפטי של התנועה למען איכות השלטון בישראל
משפטים

עו"ד מיטל שפירא
MySafeSide
קרימינולוגיה

אודי נקר
קבוצת נקר
מנהל עסקים

אופק קירזנר
monday.com
תכנית תלפיות

אור חזן
CardioVia
משפטים

אוראל יפרח
פרשקובסקי מניבים
מנהל עסקים

עו"ד אורי בן שלמה
JGive
חקר סכסוכים, ניהולם ויישובם

אמיר נוה
Classiq Technologies
תכנית תלפיות

עו"ד אסף חסון
חסון ושות' ניהול הון משפחתי
משפטים, מנהל עסקים

בלה אלכסנדרוב
קרן יד הנדיב
ניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים

גבריאל גוידל
Google Research
מדעי המחשב

ד"ר דן (חסוי)
משרד הבטחון
פיזיקה, מנהל עסקים

הילה חדד חמלניק
MoonShot
מדיניות ציבורית

הילה מוקדסי
קומונע
בלשנות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

יוליה הודיה זנין
משרד העבודה
מדע המדינה, אסלאם ומזרח התיכון

ירון אינגר
Lightricks
מדעי המחשב

לירון עזריאלנט
Meron Capital
מתמטיקה ופיזיקה

מור וונגר מייקלסון
AI Researcher Intel
מדעי הקוגניציה והמוח, מדעי המחשב

נועה אחיון באב
Shopify
מקרא ותכנית בלימודי יהדות

נועה שני
עמותת שק"ל
סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, לימודי מזרח אסיה

ד"ר נועה שקרג'י
בית הספר לאמנויות המילה
קרימינולוגיה

עו"ד ניצן כהנא
קרן ברל כצנלסון
משפטים

ניצן סניור
פוליטיקאיות צעירות
יחסים בין-לאומיים ומדע המדינה

נמרוד רון
Voxia
משפטים, מנהל עסקים

נתנאל פוקסברומר
עמותת כל ישראל אחים
בריאות הציבור ורפואה קהילתית

עומר שלוס
Titan Capital Partners
משפטים, חשבונאות

עמית רוזנצוויג
Ottopia
תכנית תלפיות

ענבל רואי-בן נון
משרד האוצר
תכנית פכ"מ

ד"ר ענת בם-כגן
משרד הבריאות
מדעי החיים, מדיניות ציבורית

ערן יעקבוביץ
פילוסופיה ותקשורת

רו"ח רועי כץ
סומה טכנולוגיות
תכנית אמירים, חשבונאות, מנהל עסקים

רייצ'ל (רחל) ברוידא
הקרן לפיתוח אפרת
מדיניות ציבורית

רלי בריל
Wisemama
מדעי בעלי חיים

שי ביאליק
Strauss Group
היסטוריה, יחסים בין-לאומיים

שלומי מחפודה
Digate
יחסים בין-לאומיים ולימודי אסיה

תירא-אל כהן
קדמה התיישבות צעירים
מדיניות ציבורית

תמיר מנדובסקי
השקעות לעצלנים
תקשורת ויחסים בין-לאומיים, חקר סכסוכים

ד"ר סנגווה נשינז'ו
Clinton Health Access Initiative Inc
תכנית IMPH

ג'יימי מגריל
NeedleAID
מדעים ביו-רפואיים ברפואת שיניים

ברכותינו!

פרופ’ רן ניר-פז, החוקר הראשי המשותף של המחקר במרכז הרפואי הדסה, אמר “אנו שמחים מהתוצאות המבטיחות של המחקר שלנו העושה שימוש בפאג’ PASA16 לטיפול בזיהומים קשים של פסאודומונס אארוגינוזה. מחקר פורץ דרך זה מציע תקווה לחולים עם זיהומים מתמשכים ומדגיש את הפוטנציאל של טיפול בפאג’ים כתוספת חשובה לאנטיביוטיקה קונבנציונלית במאבק נגד חיידקים פתוגניים עמידים לאנטיביוטיקה.”

פרופ’ רונן חזן החוקר הראשי המשותף של IPTC, המשמש גם כראש מכון המחקר הביו-רפואי של הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים ציין כי “אנו מעודדים מהממצאים! שיעור ההצלחה של 86.6% במחקר מציע תקווה לחולים עם זיהומים מתמשכים ומדגיש את הפוטנציאל של טיפול בפאג’ים כחלופה למאבק בפתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה ואנו מקווים שנוכל להשתמש בהמשך בעוד פאג’ים מוצלחים לא פחות מ PASA16.”

מחקר זה סולל את הדרך לניסויים עתידיים ופיתוח פרוטוקולי טיפול נוספים שמטרתם הבאת מזור וסיוע לחולים הנאבקים בזיהומים קשים. ההצלחה שנצפתה מעודדת המשך מחקר וחקירה של טיפול בפאג’ים כגישה חלופית ומשלימה למאבק בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.

לכתבה המלאה >>>

קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.

הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.

פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי. 
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.

לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il      

במסגרת המחקר, נתנו החוקרים ל-90 מטופלים – 30 בריאים, 30 עם עששת ו-30 עם מחלת חניכיים – לנשוף לתוך שתי שקיות אוויר; שקית אחת נבחנה באף אלקטרוני – מתקן בגודל מחשב נייד שפיתח פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, אשר מכיל צינורית שנושפים לתוכה וננו-חיישנים שכל אחד מהם נקשר לתרכובות אורגניות מסוימות. שקית האוויר השנייה נבחנה במכשיר כרומטוגרפיה של גז (ספקטרומטריית מסה), שמפריד בין מולקולות נדיפות, מזהה ומכמת אותן. בשתי הבדיקות גילו החוקרים כי כל קבוצת מטופלים מאופיינת במולקולות נדיפות אחרות, וכי יש מולקולות שמאפיינות את החולים בלבד.

בעקבות תוצאות אלה החליטו החוקרים לערוך מחקר גדול יותר, שמתקיים בימים אלה, בתמיכת הקרן הלאומית למדע. במסגרת זו  ייבחנו המולקולות הנדיפות של 300 מטופלים שמצבם הרפואי לא ידוע במכשיר ששמו סניפון, שפותח גם הוא בידי פרופ’ חוסאם חאיק. פרופ’ חורי-חדד אומרת שמדובר במכשיר בינה מלאכותית שגודלו כשל סמארטפון. "אפשר ללמד אותו לזהות מולקולות נדיפות, לאפיין אותן לפי מחלות אורליות שונות ולכמת אותן. המטרה היא שכל אדם יוכל להשתמש בו באופן שגרתי או תקופתי, בביתו או במרפאה – לנשוף לתוכו ולדעת (למשל באמצעות צבע מסוים שמתקבל לאחר הנשיפה) אם חל שינוי במצב הפה שלו. כלומר, זה אמור להיות כלי נגיש וקל לשימוש שיתרום לאבחון מוקדם של מחלות אורליות, ובהן אף סרטן הפה".

פרופ' יעל חורי-חדד בעלת תואר דוקטור לרפואת שיניים ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים ברפואת שיניים של האוניברסיטה העברית.

למקור >>>
צילום: האיגוד הישראלי לשיקום הפה

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין היום כי "השאיפה למצוינות האקדמית והמחקרית של חוקרי וחוקרות האוניברסיטה היא חלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו. פריצות הדרך הפנומנליות המתרחשות כאן בעברית, מדיי יום - הן אלה שיאפשרו לכולנו לחיות חיים טובים יותר, בריאים יותר וסביר להניח שגם ארוכים יותר. ההובלה של האוניברסיטה העברית בתחומי לימוד מגוונים, מתווה את הדרך לבוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית להוביל את המשק והחברה בישראל כמו גם להישגים בינלאומיים".

מדד שנגחאי שמפורסם מדי שנה, נחשב לאחד הדירוגים האמינים בתחום האקדמיה. הדירוג מתייחס ל-500 אוניברסיטאות, מבין 1,800 שנבדקו.

המחקר מצא שעודף סוכר מוביל להפרשה מוגברת של חומרי קנאביס אנדוגניים בתאי האבובית המקורבת בכליה, מה שמגביר את פעילות מערכת תצמיד החלבונים mTORC1. מצב כזה מגביר את כניסת הסוכרים לתוך הכליה, אשר פוגעים בתפקודה התקין. צוות המחקר טוען כי חסימה או הורדה של הקולטן הקנבינואידי או של משאבת הגלוקוז בתאי האבובית בכליה יכול למנוע באופן משמעותי את התפתחות המחלה. עם זאת, בחולים שאינם סוכרתיים הקולטן שומר על מאזן חלבונים וחומצות אמינו בתאים באמצעות בקרה הדוקה. ד"ר הינדן מדגיש כי חסימת הקולטן הקנבינואידי או משאבת הגלוקוז שנבדקו היא בעלת פוטנציאל בקרב חולי סוכרת לצורך טיפול יעיל במחלת הכליה הסוכרתית. בקרב חולים שאינם סוכרתיים, יש להיזהר משימוש בחסמים לקולטן הזה, אשר עלולים להוביל להתדרדרות בפעילות הכלייתית. נכון להיום, תרופות החוסמות את הקולטן הקנבינואידי נמצאות בשלבי פיתוח קליני בבני אדם "ובזכות המחקר הנוכחי, נוכל להתאים את הטיפול הרפואי לכל חולה, סוכרתי ולא סוכרתי, ובכך למנוע את התפתחות המחלה ואת הנזק שהיא גורמת", מסכם ד"ר הינדן.

למקור >>>