חדשות

חוקרים ישראלים פיתחו בדיקת דם מהפכנית לגילוי מוקדם של מחלת פרקינסון אשר מסוגלת לזהות את המחלה לפני הופעת תסמינים מוטוריים ניכרים. הבדיקה, שפותחה במעבדתה של בוגרת העברית, פרופ' חרמונה שורק באוניברסיטה העברית בירושלים, מודדת שברי חומר גנטי בזרם הדם הקשורים לנזק נוירולוגי. תוצאות מחקר על יעילותה ודיוקה של הבדיקה, שנערך על ידי דוקטורנט נמרוד מדרר מהאוניברסיטה העברית, פורסמו בכתב העת המדעי Nature Aging.

הבדיקה יכולה להבחין בין חולי פרקינסון בשלב טרום-תסמיני לבין אנשים בריאים בדיוק גבוה על ידי הערכת שני סמנים ביולוגיים מולקולריים, שברי RNA תעבורתי (tRFs). עלייה ב-tRFs ספציפיים לפרקינסון וירידה ב-tRFs מיטוכונדריאליים מסמנים את השלבים המוקדמים של המחלה עם דיוק אבחוני של 0.86. בדיקה לא פולשנית זו יכולה להועיל לאלו המועדים גנטית לפרקינסון ולסייע בניסויים קליניים לתרופות חדשות. פרופ' שורק מדגישה את הפוטנציאל של גילוי מוקדם, לעזור לפתח טיפולים משני מחלה ולהתמודד עם חששות בקרב אלו עם היסטוריה משפחתית של פרקינסון. הבדיקה יכולה גם לסייע בזיהוי תסמינים טרום-מוטוריים ולאפשר שינויים באורח החיים להאטת הופעת התסמינים ולשפר את אמינות הניסויים הקליניים.

למאמר המלא באנגלית >>>

המכללה האקדמית אשקלון הודיעה כי בחרה בבוגר העברית, משנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין, לתפקיד הנשיא הרביעי של המכללה. פרופ' רובינשטיין כיהן במספר תפקידי מפתח במערכת המשפט בישראל, בראשם שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, יועץ משפטי לממשלה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

מאז פרישתו מכס השיפוט, שימש פרופ' רובינשטיין בתפקידים נוספים ביניהם יו"ר הוועדה הציבורית לעניין זכויות יתומי צה"ל במשרד הביטחון, נשיא המועצה לשימור אתרים, חבר המועצה הציבורית של "משפחה אחת" לעזר לנפגעי טרור, יו"ר עמית של ועדת חסידי אומות העולם ביד ושם וחבר חבר-הנאמנים של המרכז הישראלי להתמכרויות.

חוקרים במרכז הרפואי בני ציון בחיפה הביאו לפריצת דרך בעולם הרפואה: התגלה גן חדש בשם TIMM29 הגורם למחלה גנטית נדירה בשם תסמונת סנגרס (Sengers). המחלה, שמשפיעה על תפקוד המיטוכונדריה ("תחנת הכוח" של התאים בגוף), גורמת לחולשת שרירים, אי ספיקת לב, קטרקט קשה ולבסוף למוות בגיל צעיר מאוד, לרוב תוך שבועות או חודשים מהלידה.

את המחקר הוביל בוגר העברית, מנהל מחלקת הגנטיקה בבני ציון ד"ר עאדל שלאעטה, בשיתוף חוקרים מהארץ ומהעולם. הצוות זיהה שהגן TIMM29 אחראי על תפקוד תקין של המיטוכונדריה, וכאשר הוא פגוע, נפגע מנגנון ייצור האנרגיה בתאים, מה שמוביל למחלה הקשה.

"המחקר הזה הוא צעד משמעותי במניעת המחלה ובשיפור האבחון הגנטי בקהילה", אמר ד"ר שלאעטה והוסיף - "המטרה שלנו כעת היא להרחיב את בדיקות הסקר הגנטיות ולשפר את ההבנה של תפקוד הגן כדי למצוא בעתיד דרכים לריפוי".

פרופ' אבי דומב, בוגר האוניברסיטה העברית, נבחר להחליף את פרופ' חיים סוקניק בתפקיד נשיא המרכז האקדמי לב. פרופ' סוקניק הודיע על פרישתו לאחר 12 שנים. פרופ' דומב, כימאי ורוקח בהכשרתו, עמד בשנים האחרונות בראש הבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית וכהן כמדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בנוסף, עמד בעבר בראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב. הוא צפוי להיכנס לתפקידו באופן רשמי באוקטובר הקרוב.

המרכז האקדמי לב הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד מאפשר שילוב לימודי טכנולוגיה ויהדות והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.

פרופ' דומב בעל תואר ראשון ברוקחות ובמשפטים (קרימינולוגיה) וכן דוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

צוות מחקר בין-לאומי, בהובלת ד"ר תומר איטקין, בוגר העברית, טוען כי הוא הראשון בעולם שמצא שיטה חדשנית "להעיר" תאי גזע בוגרים במעבדה לשימוש בהחידוש מח עצם להשתלות. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Nature Immunology, מהווים פריצת דרך שיכולה לשפר משמעותית את שיעורי ההצלחה עבור מטופלים שמקבלים השתלות מח עצם.

"לעיתים, גם אם התורם מתאים לאדם הזקוק לטיפול, אין לתורם מספיק תאי גזע להשתלה", אמר ד"ר איטקין, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרכז הרפואי שיבא. האתגר בחידוש מח עצם הוא שתאי גזע - אשר פעילים מאוד בדם חבל הטבור ויכולים להתחדש בעצמם - הופכים ל"רגועים" או רדומים במח עצם בוגר וחלק מהתורמים יכולים לספק רק "תפוקה נמוכה מאוד של תאי גזע, שאינה מספיקה להשתלה", הסביר ד"ר איטקין. ממצאי המחקר עולה כי "השיטה החדשה מרחיבה משמעותית את מאגר תאי הגזע הזמינים להשתלה. בנוסף, ניתן להשתמש בשיטה לטיפול במטופלים שעברו מספר סבבים של כימותרפיה או טיפול גנטי ואין להם מספיק תאי גזע בריאים משלהם". ד"ר איטקין מאמין שהמחקר לא אמור לקחת יותר מחמש שנים כדי להגיע לשלב ניסוי קליני ואז לקבל אישור FDA. זה גם פותח הרבה הזדמנויות בתחומים אחרים, כולל שימוש בשיטה החדשנית ברקמות ללא תאי גזע.

בתקופה הלא פשוטה בה כולנו נמצאים, חשוב לעשות את מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב - להתמודד עם הכל ולמרות הכל לעשות את זה ביחד. כי ביחד - הכי טוב.

מוזמנות ומוזמנים לאירוע שיא לבוגרות ובוגרי העברית לציון 100 שנים לאוניברסיטה ב-19 ביוני 2025! נפגוש ונכיר את ההישגים הרבים ומגוון ההזדמנויות לחיבור ופעילות עם הנהלות וצוותי חברת יישום; מרכז FOOJI למערכות מזון ופוד-טק; מרכז Asper לחדשנות ויזמות; מרכז הקיימות; היחידה למעורבות חברתית וקהילה; האוניברסיטה העברית לנוער; מרכז הקריירה האוניברסיטאי; נכיר גם את נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים של העברית עד גיל 40 לשנת 2025 ועוד ועוד...

חברת אאורה השקעות דיווחה כי מנכ"ל חברת מגידו צבי ויינר, שעמד בראשות החברה ב-9 השנים האחרונות, החליט לפרוש מתפקידו. במקומו יכנס לתפקיד מנכ״ל מגידו עו״ד בן מיוסט, שכיהן עד כה בתפקידים ציבוריים רבים. ביניהם מנכ"ל החברה הכלכלית עכו, מנכ"ל החברה הכלכלית לוד ומשנה למנכ"ל במשרד ראש הממשלה. בתפקידו האחרון שימש כראש המנהלת לפרויקטים אסטרטגיים ברמת גן.

עו"ד מיוסט בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. את ההתמחות עשה בבית המשפט העליון. הוא בוגר תכנית הצוערים לשירות המדינה, במסגרתה עבד במשרדי ראש הממשלה, הפנים, הביטחון והמשפטים.

ברכותינו!

NeuroNOS, חברת ביו-פרמצבטיקה פורצת דרך, המתמקדת בפיתוח טיפולים משני חיים לאוטיזם (ASD) ולמצבים נוירולוגיים מורכבים אחרים, כולל מחלת אלצהיימר וסרטן המוח, גייסה הון ראשוני של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כחלק מסבב מימון רחב יותר. השקעה זו תאיץ את הפיתוח הפרה-קליני של התרופה של NeuroNOS המיועדת לילדים עם אוטיזם. התרופה מנצלת את ויסות רמות תחמוצת החנקן (NO) במוח כדי להשפיע באופן משמעותי על התפקוד הנוירולוגי.

"ישנן אפשרויות מוגבלות לטיפול באוטיזם", אומר פרופ' הייתם עמל, ה-CSO של NeuroNOS. "הנתונים הפרה-קליניים מהמחקר שהושלם עד כה הראו כי על ידי טיפול בחוסר איזון של תחמוצת החנקן במוח אנו יכולים ליצור גישה חדשה באמת לשיפור הן בהתנהגות והן בתפקוד המוחי הבסיסי. נתונים פרה-קליניים חיוביים אלו מעניקים לנו ביטחון רב בפוטנציאל של טיפול זה".

מחקר חדש, בהובלת ד"ר הילה חן יחד עם ד"ר גלעד שגב וד"ר מיכל מזעקי-טובי (כולם בוגרי העברית) מבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית, שפורסם לאחרונה בכתב העת לרפואה פנימית וטרינרית, מציע תקווה חדשה לטיפול במחלת כליות כרונית (CKD) בכלבים.

מחלת כליות כרונית גורמת לכליות של הכלב לאבד בהדרגה את יכולתן לתפקד כראוי. למרות שהיא משפיעה בעיקר על כלבים מבוגרים, גם כלבים צעירים יכולים לפתח את המחלה. אחד הסיבוכים העיקריים של CKD זו פגיעה בתפקוד הכליות הגורמת לכשל בוויסות מינרלים חיוניים כמו סידן וזרחן, מה שמוביל לרמות גבוהות של הורמון הפאראתירואיד (PTH). חוסר איזון זה (RHPT בשפה המקצועית) יכול לגרום נזק לעצמות ולאיברים אחרים.

המחקר בדק האם פריקלציטול (paricalcitol), אנלוג של ויטמין D מהדור השני, יכול להיות יעיל בטיפול ב-RHPT ולהפחית השפעות מזיקות אחרות הקשורות ל-CKD.

מהממצאים עולה כי פריקלציטול יכול לשחק תפקיד מרכזי בניהול CKD על ידי הפחתת RHPT ואולי האטת התקדמות המחלה. עם זאת, בהתחשב בסיכון הקשור להיפרקלצמיה, וטרינרים צריכים לפקח בזהירות על רמות הסידן ולהתאים את המינונים בהתאם.

ברכות למייסדי ויז, בוגרי האוניברסיטה העברית - אסף רפפורט, עמי לוטבק וינון קוסטיקה, על האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה!

רפפורט בוגר תוכנית תלפיות, לוטבק בוגר תוכנית תלפיות ותואר שני מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, וגם קוסטיקה בוגר תוכנית תלפיות. 

גאים בכם על ההישג הענק!

אגב, עסקת הרכישה לגוגל שוברת את השיא בו החזיקה עד היום מובילאיי של פרופ' אמנון שעשוע, שגם כן פותחה בבי"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. 

בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים - מעצבות ומעצבים את העתיד כבר 100 שנים!

הרמטכ"ל החדש אייל זמיר מינה דובר צה"ל הבא - תא"ל אפי דפרין. המינוי אושר על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ. תא״ל דפרין נלחם במלחמת לבנון השנייה ונפצע באורח קשה בוואדי סלוקי כמפקד גדוד שריון. בתפקידו האחרון שימש כראש חטיבת "תבל" (קשרי חוץ) בצה"ל, אותו סיים באוגוסט האחרון ופרש מהצבא לאחר 33 שנות שירות. הוא יחליף את תא"ל דניאל הגרי לאחר תקופת חפיפה. דפרין נולד ב-1972 והתגייס לחיל השריון ב-1991. מאז הוא שירת בין השאר כמפקד גדוד עשת בעוצבת עקבות הברזל, מפקד גדוד שלח בעוצבת בני אור, קצין האג"ם של עוצבת הפלדה, מפקד עוצבת אגרוף ורומח, סגן מפקד עוצבת געש, נספח צה"ל בהודו וראש חטיבת תב"ל. הוא נשוי ואב לארבעה, בעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני בביטחון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, הוא בוגר המכללה המלכותית ללימודי ביטחון בבריטניה.

חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו בטכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR כדי לפתח זן חסה מועשר באלמנטים תזונתיים מה שיכול להוות פריצת דרך משמעותית בפתרון בעיית המחסור במיקרו-נוטריינטים ברחבי העולם. מחסור במיקרו-נוטריינטים, המכונה לעיתים "רעב סמוי", משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, במיוחד באזורים שבהם הגישה למזון מגוון ועשיר באלמנטים תזונתיים מוגבלת. רעב סמוי מתייחס לצורת תת-תזונה שבה אנשים סובלים ממחסור במיקרו-נוטריינטים חיוניים למרות שיש להם מספיק קלוריות כדי לענות על צרכי האנרגיה הבסיסיים שלהם. 

המחקר, בהובלת בוגר העברית פרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית, פורסם בכתב העת המדעי Plant Biotechnology Journal והדגים כיצד שינויים גנטיים מדויקים יכולים להגדיל משמעותית את רמות הוויטמינים והנוגדי חמצון החיוניים בחסה מבלי להשפיע על צמיחתה או תנובתה.

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנטית הדר קליין, ד"ר הילה זליכה ופרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון (שלושתן בוגרות האוניברסיטה העברית), על חשיבות השומן הוויסצרלי (שומן בטני עמוק) בהקשר של ירידה במשקל ובריאות כללית. בעוד ששומן תת-עורי (השומן שנמצא מתחת לעור) יכול להיות ניטרלי או אפילו מועיל, השומן הוויסצרלי מהווה סיכון בריאותי משמעותי. שומן זה מקיף איברים חיוניים כמו הכבד, הלבלב והמעיים, והוא קשור למחלות לב, סוכרת ודלקות כרוניות.

השומן הוויסצרלי פעיל מבחינה מטבולית ומשפיע על עמידות לאינסולין, דלקות וסיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר. לעומת זאת, השומן התת-עורי משמש כמאגר אנרגיה ויכול להיות בעל תכונות מגנות במקרים מסוימים. מחקרים מראים כי השומן הוויסצרלי משחרר כמויות גבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות וציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שמשפיע ישירות על חילוף החומרים בכבד ועל דלקת מערכתית. אנשים בעלי אותו משקל או BMI יכולים להיות בעלי כמויות והתפלגויות שונות של שומן ויסצרלי. חלקם עשויים לשאת נפח מוחלט גבוה של שומן ויסצרלי, בעוד שאחרים עשויים להיות בעלי יחס גבוה יותר של שומן ויסצרלי לעומת השומן הבטני הכולל. 

לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים! 

פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.

פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.

פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.

פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.

פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.

פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.

לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.

ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!

לכתבה המלאה >>>