חדשות

היופי האמיתי במודל של קוונטום ארט טמון לא רק בחומרה הפיזיקלית, אלא בחזון הנגישות הגלובלי: שירות ה-Quantum as a Service (QaaS) שהם מפתחים יאפשר לתעשיות שלמות להתחבר לעתיד דרך הענן, מבלי להצטרך להחזיק מעבדה קריוגנית מורכבת במרתפי החברה. מייסדי החברה מוכיחים שוב שהאקוסיסטם המדעי בישראל לא רק חולם על עתיד רחוק, אלא בונה אותו הלכה למעשה, פרוטון אחר פרוטון. זהו רגע מכונן שבו המדע האקדמי פוגש את השוק התחרותי, תוך הבטחה לשנות את פני הרפואה וההצפנה. אנו מברכים את המייסדים והצוות על ההישג הכביר - נראה שהעתיד של המחשוב כבר אינו נמצא במצב של סופרפוזיציה מעורפלת; הוא כאן, הוא עוצמתי והוא תוצרת כחול-לבן.

_{למקור >>>}

החלבון הזה מתגלה כסוכן כפול ומרשים. הוא חותך מולקולות איתות חיוניות בתוך התא ובכך משתיק את אזעקות החירום של המערכת החיסונית שלנו, אך החוקרים גילו שהוא לא עוצר שם. בצעד מבריק נוסף, הוא נקשר אל בקר תאי, שתפקידו לווסת ולאזן מחדש את האותות החיסוניים, וחוסם אותו לחלוטין. במילים אחרות, החיידק גם מנתק לנו את קווי הטלפון למשטרה וגם נועל את הדלת כדי שלא נוכל לתקן אותם.

הממצא המרתק הזה ממחיש עד כמה פתוגנים מדויקים ביכולתם לנצל חולשות במערכות הבקרה הטבעיות שלנו. הבנת האסטרטגיה הדו-כיוונית הזו היא קריטית במיוחד בעידן של עמידות לאנטיביוטיקה. במקום לתקוף את החיידק בכוח הזרוע ולפגוע גם בסביבה, התגלית מאפשרת לנו למקד את האש בדיוק בנקודות התורפה של התקשורת בין החלבון לתא האנושי. ככל שנבין טוב יותר את שיבוש המערכת, כך נוכל להחזיר לעצמנו את השליטה המלאה בה.

למחקר המלא >>>
 

המנגנון הפיזיקלי מאחורי התופעה מרתק: אטמוספירה חמה יותר פועלת כספוג ענק המסוגל לאגור כמות גדולה בהרבה של אדי מים. במהלך שיא החום באותה תקופה, הטמפרטורות הגבוהות הגדילו את קיבולת הלחות באוויר, מה שאפשר לאפיק ים סוף לשאוב מים מהאזורים הטרופיים ולהמטירם בעוצמה על אזור הנגב והערבה. הגשמים המקומיים הללו יצרו "נאות מדבר" ומשאבי מים חיוניים שאפשרו לאבותינו לשרוד את המסע המאתגר "מחוץ לאפריקה". המחקר, שפורסם בכתב העת Climate of the Past, אינו רק שיעור מרתק בהיסטוריה אנושית אלא גם "מראה" לעתידנו האקלימי. הוא ממחיש כיצד התחממות גלובלית יכולה להקצין מערכות מזג אוויר אזוריות. עבור אנשי מקצוע בתחומי הסביבה, הממצאים מספקים הבנה קריטית על האופן שבו שינויי טמפרטורה מעצבים מחדש את משאבי המים באזורנו, אז והיום.

למחקר המלא >>>

מחנה ספורט כללי. כדורגל, כדורסל, כדורעף, הוקי, טניס, טניס שולחן, מחול, יצירה ומשחקי מים מרעננים
מחנה שחייה. לימוד שחיה ושיפור הסגנון בהנחיית מדריכים מקצועיים
מחנה מחול. מגוון סגנונות ריקוד ואימוני קרקע

הטבות לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה:

• רישום במחיר מופחת
• 4 כניסות חינם לבריכה עבור הילד הרשום
• 7.5% ברישום אח או אחות או ברישום למחזור נוסף

• מחזור א' - 01.07 - 16.07.2026
• מחזור ב' - 19.07 - 30.07.2026
• מחזור ג' - 03.08 - 13.08.2026

לפרטים נוספים באתר >>>

להרשמה >>>

בעת הרישום יש לבחור את "ארגון הבוגרים של האוניברסיטה העברית" מתוך רשימת הארגונים בהסדר.
מימוש ההטבה - בהצגת כרטיס בוגר או אישור זכאות לתואר.

לשאלות ובירורים: 02-6584286 או בוואטסאפ: 054-8820887
 

במקום שאנשי הצוות האנושיים יבזבזו זמן יקר על העברת מידע ידנית בין מערכות שונות וינסו לגשר על פערי ההקשר, הפלטפורמה המתוחכמת שפותחה מאפשרת לסוכנים לגלות אחד את השני, להחליף נתונים, לחלק משימות ולשתף פעולה בזמן אמת בצורה חלקה לחלוטין. אריק גומנובסקי מגדיר את השינוי הזה ככניסה ל"כלכלת הסוכנים", שבה סנכרון ותקשורת הם קריטיים להצלחה. החזון הוא ליצור תשתית אוניברסלית שעובדת בהרמוניה מוחלטת עם סביבות פיתוח מגוונות כמו LangChain וכלים מתקדמים אחרים, תוך שמירה על שכבת בקרה אנושית, פיקוח קפדני והרשאות ברורות.

זהו צעד אדיר לקראת אוטומציה ארגונית חכמה, בטוחה ויעילה באמת, שתהפוך את כלי העבודה המבודדים של היום למערכת סימפונית מנצחת. ברכות לאריק, ולד ולכל הצוות על אבן הדרך המשמעותית בדרך להפיכת הבלגן הדיגיטלי לסדר מופתי. כזה שמאפשר עתיד מסונכרן!

אריק גומונובסקי - בוגר תכנית תלפיות ובעל תואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית. ולד לוזין - בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון מהעברית ותואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן.

_{למקור >>>}

_{צילום: חברת BAND}

החוקרים מצאו כי כאשר NO נצמד ל-TSC2, הוא מסמן אותו לפירוק מהיר. ללא ה"בלם" החיוני, פעילות ה-mTOR מזנקת לרמות חריגות, מה שמשבש את התפקוד העצבי והתקשורת בין הנוירונים. הדיוק המדעי מרשים: הצוות הצליח להנדס גרסה של החלבון העמידה לשינוי הזה ובכך לנרמל את פעילות התא במעבדה. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry, קיבל משנה תוקף באמצעות דגימות קליניות מילדים עם אוטיזם שנאספו על ידי ד"ר עדי ארן (שגם הוא בוגר האוניברסיטה). פרופ' עמל מדגיש כי זיהוי השרשרת המולקולרית הזו אינו רק הישג תיאורטי, אלא מפת דרכים ממשית לפיתוח טיפולים ממוקדים. השימוש במעכבי NO עשוי להוות פתרון תרופתי חדשני לאיזון המערכת העצבית ובכך להציע תקווה חדשה למשפחות רבות המתמודדות עם האתגרים המורכבים של הספקטרום האוטיסטי בעידן של רפואה מותאמת אישית עבור כל מטופל ומטופלת שזקוקים למענה מדעי מבוסס נתונים.

למחקר המלא >>>

במבט מקצועי, לא מדובר רק בסיפור של מספרים גדולים, אלא בשינוי פרדיגמה שבו ה-"ברזלים" והבוכנות מפנים את מקומם לאלגוריתמים חכמים וזריזים. היכולת לאחד מידע ממערכות מיושנות ומפוזרות לכדי פרופיל לקוח מאוחד ומדויק היא מעשה אלכימיה דיגיטלי מרתק, שהופך את חווית רכישת הרכב המוכרת לנו לאישית, שקופה ויעילה הרבה יותר מבעבר. זהו ניצחון מרשים לתעשייה המקומית, שמוכיח כי חדשנות אמיתית יכולה לצמוח מכל מקום. השמירה על מרכז הפיתוח בישראל והישארות ההנהלה בתפקידיה מבטיחים כי המנוע הישראלי ימשיך לפעום בחוזקה, תוך שהוא מוביל את ענף הרכב העולמי אל עבר עתיד חכם, מבוסס נתונים ומרגש במיוחד עבור כולנו.

ברכותינו על ההצלחה האדירה!

_{למקור >>>}

_{צילום: חברת פולפאת'}

החוקרים מצאו כי חומרים אלו פועלים בשני מישורים קריטיים: ראשית, הם מעלים את רמות הפוספוקריאטין, שמתפקד כ"סוללת גיבוי" אנרגטית המסייעת לכבד להתמודד עם סטרס תזונתי. שנית, הם מחזירים לפעילות את ה"קתפסינים" - אנזימים המשמשים כצוות הניקיון של התא בתוך הליזוזומים. תהליך זה מאפשר פירוק יעיל של שומנים מזיקים כמו טריגליצרידים וסרמידים, האחראים לדלקות ועמידות לאינסולין.

הממצאים מראים כי בעוד ששתי התרכובות נרמלו את רמות הסוכר, ה-CBG הצטיין במיוחד בהפחתת מסת שומן ושיפור הכולסטרול ה"רע". עבור קהל מקצועי המחפש חדשנות ביו-רפואית, המחקר מספק מפת דרכים לטיפול במחלות מטבוליות דרך אופטימיזציה של ניהול פסולת תאית. פרופ' תם מסביר כי המנגנון הדו-מסלולי הזה הופך את רכיבי הקנאביס לסוכנים טיפוליים מבטיחים במיוחד. מדובר בפריצת דרך מדעית הממחישה כיצד הבנה מולקולרית עמוקה של צמחים יכולה להוביל לפתרונות רפואיים מדויקים, יעילים ונגישים יותר עבור מיליוני אנשים ברחבי הגלובוס הסובלים מבעיות מטבוליות כרוניות.

למחקר המלא >>>

החידוש המרכזי של החברה טמון בניתוח התנהגות מבוסס כוונה. במקום להסתמך על חוקים סטטיים או התראות פשוטות המייצרות רעש, המערכת משחזרת צירי זמן של פעילות במערכות זהות, ענן ו-SaaS. הנתונים מראים כי כ-45% מהפריצות נובעות מטעויות אנוש או מערכת ולא מכוונה זדונית, מה שהופך את הניטור של פעולות ה-AI לקריטי במיוחד. עבור ארגונים גדולים, מדובר ביכולת לזהות אירועים חריגים תוך דקות, ללא צורך בהגדרות מראש. בעידן שבו הבינה המלאכותית הופכת ל"עובדת" מן המניין המשפיעה על המבנה הארגוני, היכולת להבין לא רק מה היא עושה, אלא מה היא מנסה לעשות, היא ההבדל בין עסק מתקדם לעסק חשוף. הפלטפורמה מנגישה את המידע לצוותי ה-HR ולשכות משפטיות, מה שיוצר שפה ארגונית אחידה. זהו לא רק כלי אבטחה, אלא השכבה החסרה באבולוציה של הניהול האוטונומי שמתאימה בדיוק לדור המקצוענים הבא.

להמשך קריאה >>>

החוקרים גילו כי כאשר הים האגאי פולט חום רב מהרגיל לאטמוספירה במהלך הקיץ, נוצרת תגובת שרשרת אקלימית שמובילה לחורף גשום משמעותית בישראל. המנגנון הפיזיקלי מרתק: תנאי הים באוגוסט משפיעים על התחזקות סילון האוויר הסובטרופי וגורמים למערכות "שקע קפריסאי" להישאר באזורנו זמן ממושך יותר. באופן מפתיע, המדד האזורי הזה הוכח כמדויק יותר לחיזוי המקומי מאשר תופעות גלובליות כמו ה"אל-ניניו". המחקר, שפורסם בכתב העת Weather and Climate Dynamics, מסביר כמעט שליש מהשונות בכמויות המשקעים השנתיות. מדובר בפריצת דרך עבור מקבלי החלטות בתחומי החקלאות והתשתיות, שכן היכולת לצפות מראש עונות יבשות או גשומות הופכת לכלי אסטרטגי במאבק מול שינויי האקלים באחד האזורים הרגישים בעולם.

למחקר המלא >>>

מעבר לנראות מחקרית ולחיבורים מקצועיים, זהו גם מפגש קהילתי משמעותי במיוחד בעת הזו - הזדמנות להתכנס סביב מצוינות, שותפות ועתיד משותף של המדע הישראלי. נותרו מעט מאד כרטיסים ומספר המקומות מוגבל וב־30 באפריל המחיר עולה, כך שעכשיו זה הזמן להבטיח מקום במחיר הנוכחי!

לרכישת כרטיסים >>>

בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-10% הנחה בהזנת קוד קופון: HUPISC10

לשאלות נוספות: pioneering-science@scienceabroad.org.il

הסטארט-אפ הישראלי Oasis Security, שהוקם על ידי דני בריקמן (בוגר העברית) ועמית צימרמן, וגייס לאחרונה 120 מיליון דולר בסבב גיוס B, מבין שבעולם של בינה מלאכותית אנחנו זקוקים למודל אבטחה חדש לחלוטין: Agentic Access Management. במקום להסתמך על הרשאות קבועות ומסורבלות שנותרות פתוחות חודשים, הפלטפורמה פועלת בשיטת "Just-in-Time". היא מנתחת את הכוונה (Intent) של הסוכן בזמן אמת ומעניקה לו בדיוק את הגישה המינימלית הנדרשת לביצוע המשימה הספציפית ולא ננו-מטר אחד מעבר לכך.

עבור חברות ה-Fortune 500 שכבר מאמצות את הטכנולוגיה, מדובר בשינוי פרדיגמה קריטי. בעידן שבו סוכני AI מקבלים החלטות באופן עצמאי, היכולת לנטר ולשלוט בגישה שלהם היא לא רק "שכבת הגנה" אלא עמוד השדרה של הארגון המודרני. עבור דור המקצוענים החדש שמוביל את המהפכה האוטונומית, הפתרון של אואזיס מסמן את הדרך למעבר בטוח מאוטומציה בסיסית לאוטונומיה עסקית מלאה, תוך מזעור סיכונים שעד לא מזמן היו פשוט בלתי נראים.

להמשך קריאה >>>

_{צילום: בן יצחקי}

באמצעות מערכת CRISPR מבוססת וירוס, הצוות ערך את הקוד הגנטי של פטוניות וחסות בצורה נקודתית, מה שביטל את העיכוב הגנטי מבלי לפגוע בבריאות או בחיוניות של הצמח. התוצאות היו מרשימות במיוחד: הפטוניות הפיצו ניחוח חזק פי כמה וצמחו לגדלים מפתיעים, בעוד החסות הציגו רמות גבוהות של נוגדי חמצון, ויטמינים וחומרי טעם איכותיים. התגלית המרתקת באמת הייתה "נדידת הפחמן" - ייעול של מסלול אחד גרם לצמח להזרים משאבים למסלולים בריאותיים נוספים, מה שהעשיר גם את הארומה וגם את הערך המטבולי הכולל. מדובר בבשורה של ממש לעתיד החקלאות והפוד-טק, שכן הטכניקה אינה מחדירה דנ"א זר (Transgene-free), עובדה המאפשרת יצירת יבולים חסונים, טעימים ומזינים יותר שזוכים לקבלה צרכנית רחבה בהרבה מאשר אורגניזמים מהונדסים גנטית בשיטות הישנות. פריצת הדרך הזו סוללת את הדרך לצלחת בריאה וריחנית הרבה יותר. המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Molecular Sciences.

למחקר המלא >>>