חדשות

מה יילמד בקורס:
הקורס יתמקד בלימוד ההיבטים העסקיים והמעשיים, של מימוש והשאת ערך של הזכויות בנכסים לא-מוחשיים, ובאופן הניצול שלהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית של חברה

מהו קניין רוחני?
קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים לא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם. כגון: פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, זכויות מטפחים של זני צמחים וסודות מסחריים. לקניין הרוחני יש ערך מסחרי והוא מהווה מרכיב אסטרטגי תחרותי ועסקי, שיש להגן עליו. למעשה, כל חדשנות ויזמות מביאות ליצירת קניין רוחני (IP - Intellectual Property).

חדשנות שמובילה לקניין רוחני נוצרת בחברות מכל תחומי התעשייה – הייטק, פרמצבטיקה, מכשור רפואי, כימיה, חקלאות, ביוטכנולוגיה, קלינטק, תחומי ההנדסה ותחומים רבים נוספים. מרכזי מחקר ופיתוח, במוסדות מחקריים ובחברות מסחריות, משקיעים משאבים רבים בניהול ובמימוש אפקטיבי של האמצאות והנכסים הרוחניים הנוצרים בהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית.

ייחודו של הקורס:
הקורס מתמקד בלימוד ההיבטים העסקיים והמעשיים, של מימוש והשאת ערך של הזכויות בנכסים לא-מוחשיים, ובאופן הניצול שלהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית של חברה.

מטרות הקורס:

• הרחבת הידע הניהולי והקניית ראייה עסקית אסטרטגית מקיפה, הנדרשת לעוסקים במסחור קניין רוחני או ניהולו בארגון, הן החוצה (Licensing out) והן פנימה לתוך החברה (Licensing in). 
• היכרות עם ההיבטים העסקיים והמודלים בתחום: שיטות לקביעת שווי וסוג התמורה, גורמי הסיכון ואופן גידורם.
• לימוד אסטרטגיות הגנה על קניין רוחני, כגון פטנט, זכויות יוצרים, סוד מסחרי, סימן מסחרי וכיו"ב, הדומה והשונה ביניהם.
• שיפור ותרגול מיומנויות עסקיות: ניהול מו"מ אפקטיבי ופרזנטציה.
• חשיפה להיבטים המשפטיים המלווים תהליך מימוש ומסחור קניין רוחני (IP).
• רכישת כלים מעשיים לקבלת החלטות והתמודדות עם דילמות המלוות יזמים משלב הרעיון, ליישום מסחרי.
• חשיפה לניסיונם של יזמים וגורמים בתעשיית ההון סיכון.
   

מרכז מקצועי ומרצה: מר זיו שומרוני, דירקטור ויועץ לפיתוח עסקי בחברות בארץ ובחו"ל. כיהן כסמנכ"ל בחברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. 

מנהל אקדמי: פרופסור (אמריטוס) חיים רבינוביץ', חתן פרס קיי לפיתוחים חדשניים, כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית וכדיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה.

בוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-15% הנחה

למידע נוסף וטופס רישום >>>
 

מועד פתיחת הקורס: 20.10.2021
הקורס מתקיים במסגרת המדור ללימודי חוץ של האוניברסיטה העברית בקמפוס רחובות.
הזכות לשינויים קלים בתכנית הלימוד שמורה למדור ללימודי חוץ (ט.ל.ח). הפתיחה מותנית במינימום נרשמים.

חמוטל בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בעיבוד שפות טבעיות מאוניברסיטת אדינבורו.

אלן פלד, מייסד ושותף כללי של וינטג', מסר "אני מתכבד לקבל את חמוטל מרידור למשפחת וינטג'. אני מכיר את חמוטל למעלה מעשור ושמחתי שהיא הסכימה להצטרף אלינו. היא מביאה המון ניסיון בתחום הבינה המלאכותית ל-Vintage ותעזור לנו להתעמק בתחום חשוב זה. בנוסף לכל השאר, היא אדם נפלא ".

"אני נרגשת מהצטרפותי לקבוצת אנשים מצוינת של ווינטג' בראשותם עומד המנטור והחבר הוותיק שלי, אלן." הוסיפה חמוטל מרידור.

ברכותינו!

אורקה סקיוריטי הוקמה בשנת 2019 בידי אבי שועה, גיל גרון (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית), מתן בן גור ולירן אנתבי ואחרים. אורקה סקיוריטי פיתחה מערכת אבטחה בענן שלא כמו פתרונות אבטחת ענן מתחרים אשר נבנו בסביבות מקומיות, אורקה סקיוריטי נולדה בענן עבור הענן. החברה מתייחסת לכל הנכסים של לקוחותיה בענן כאל רשת נכסים הקשורים ביניהם, ומתעדפת סיכונים על סמך חומרת החולשה בשילוב עם ההקשר הסביבתי, לרבות הנגישות והנזק הפוטנציאלי לפעילות העסקית. הקשר הזה מסייע לצמצם את אלפי התראות האבטחה ולהתמקד באלו החשובות באמת, תוך מתן פתרון אפקטיבי לטיפול בהן.

אקסוניוס הוקמה ב־2017. מייסדי החברה הם דין זיסמן, עופרי שור (בוגר האוניברסיטה העברית) ומור אבידור ברטוב (סמנכ"ל טכנולוגיה). הפלטפורמה שמפתחת אקסוניוס מספקת אבטחה ואפשרויות ניהול למכשירים המחוברים לרשת הארגונית.

לכתבה המלאה >>>

חוקרי האוניברסיטה ציינו כי חקירה של המבנה החדש הראתה שהוא מכיל שלושה אתרים לקישור של אבץ. אבץ הוא יון חיוני לפעולת מכונת השכפול של הקוד הגנטי של הנגיף. היה ידוע כי בתוך התא המותקף הנגיף יוצר מעין מתחמים מבודדים בהם פועלות מכונות השכפול בנפרד משאר חלקי התא. כמו כן, עבודות קודמות הראו כי Nsp2 מועבר לאזורי שיכפול מבודדים אלה. לכן שיערו החוקרות כי אחד התפקידים של ה-Nsp2 הוא לדאוג לאספקת אבץ באזורי השכפול המבודדים. "כנראה שהחלבון מספק אבץ לאברון הייחודי בציטופלסמת התא, שבה משתכפל הווירוס בתוך התא", הבהירו החוקרות.

החוקרות הוסיפו כי המבנה של החלבון הנחקר מעניק נקודת מבט נוספת ומעניינת על ההתפתחות האבולוציונית המואצת של הנגיף הנוכחי. בנגיפי הקורונה המוכרים לאדם, כדוגמת אלו הגורמים להצטננות פשוטה מדי חורף, יש רק אתר אחד לקישור אבץ. לעומתם, בתת-משפחת הנגיפים הנוכחית (אשר גרמו את מגפת ה-SARS ב-2002 באסיה, ואחראיים למגיפה הנוכחית), התגלו במחקר שלושה אתרי קישור, ויש רמזים מבניים שאתר קישור רביעי מתפתח ומתעצב בנגיף ה-SARS-COV-2.

ד"ר קליסמן, שלקח חלק מרכזי במחקר, מסביר כי "גם בשני המקרים האלה, גילינו שבתוך התא נוצרים סוגי מבנים שעד היום לא הצליחו לחקור אותם היטב בשיטות חוץ תאיות. התא יוצר סביבה מורכבת מאוד, שקשה לנו מאוד לשחזר במבחנה".

ד"ר שניידמן סיכמה: "השיטה שבה השתמשנו נראית מבטיחה ביותר וכדאית לבחינת חלבונים רבים. בעוד שהנגיף יכול להסתדר בלי Nsp1 - Nsp2 הוא חלבון חיוני בנגיף הקורונה ובעזרתו הוא מצליח להערים על המערכת החיסונית. עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי להמשיך ולחקור לא רק חלבוני הנגיף עצמם, כי אם בעיקר את השותפים שלהם מתוך התא האנושי. הדרך עוד ארוכה ומפותלת מאוד, אבל התחילה עם בשורות טובות". פרופ' ליניאל הבהירה כי "זאת רק ההתחלה. בהמשך יהיה צורך לחקור את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטראקציות ביניהם".

לכתבה המלאה >>>

.

נחמיאס-ורבין בוגרת לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני במשפט מסחרי בתוכנית ברקלי באוניברסיטת תל אביב.

צילום: רועי כץ

"אני שמחה ונלהבת להצטרף לצוות מוזיאון תל אביב לאמנות", מסרה לפידות. "אני מודה על האמון שניתן בי, ועל ההזדמנות לעשות מעשים משמעותיים, מרחיבי לב ומעוררים למען קהל רב ומגוון. האמניות והאמנים הם שותפים לדרך - יצירתם היא סיבת הקיום של המוזיאון והרוח החיונית בזמנים כאלה".

לפידות, בת 49, בעלת תואר מוסמך בתולדות האמנות ותואר בוגר במדעי הטבע ותולדות אמנות מהאוניברסיטה העברית. חברי ועדת האיתור ציינו בנימוקיהם את חשיבות הניסיון של לפידות כאוצרת ראשית במוזיאון גדול, הבנתה הרחבה את המערכת המוזיאלית על כל מרכיביה, והכרה מעמיקה של שדה האמנות המקומי והבין-לאומי.

צילום: פרנס ניתאי

להגשת מועמדות ופרטים על משרות אלו והזדמנויות תעסוקה נוספות היכנסו לאתר הדרושים שלנו: https://huji.hunterhrms.com
ביחד, הכי טוב.

משנת 2015 הוא החל לעבוד כרופא רשותי בעיריית ראשון לציון. במהלך העבודה התמקצע בעיקר בענף רפואת הכלביות המתמקד בטיפול בבעלי חיים חסרי בית, ניהול כלביות ורפואת אוכלוסיות. כיום הוא אף מרצה בתחום, בבית הספר לרפואה ווטרינרית, וכאמור, לאחרונה נכנס לתפקידו כמנהל המחלקה הווטרינרית בעיריית לוד.

לכתבה המלאה >>>
צילום: פרטי

1. פרופ' ניצה בן דב - כלת פרס ישראל לחקר הספרות. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי בן דב, שרבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות, "הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי". 

2. פרופ' יאיר זקוביץ - חתן פרס ישראל בחקר המקרא. בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו."

3. פרופ' בן-עמי שילוני חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי המזרח הרחוק. בנימוקיה ציינה הוועדה כי "פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק, מוענק לפרופסור בן-עמי שילוני מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. פרופ' שילוני פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם". עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".

4. פרופ' אריאלה לבנשטיין - כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי לבנשטיין היא "דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. היא מחלוצות חקר הזיקנה, שערכה לאורך השנים מחקרים על ההיבטים החברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם וכן ובסוגיות של התעללות והזנחת זקנים ויחסים בין-דוריים במשפחה".

ברכותינו לכל הזוכים!

בנימוקיהם ציינו השופטי הוועדה: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".

צילום: יאיר זקוביץ

המסלול של זמיר, האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל, היה רצוף מכשולים. היא גדלה בנתניה לאב מהנדס ואם אחות שעלו מרוסיה, שנייה מבין שישה ילדים, והתחנכה בבית הספר ובסמינר החרדי בית יעקב. כבר בכיתה א' היא הכריזה בפני מורותיה שכשתגדל תהיה רופאה. אולם ללא שום תקדים בחברה החרדית, רובן היו סמוכות ובטוחות כי עם השנים היא תגלה שהאופציה כלל אינה פתוחה בפניה.

זמיר סיימה תיכון בגיל 17, ופנתה למסלול השכיח בקרב נשים חרדיות – לימודי הוראה. הוריה חששו שאישה רווקה שתחל לימודי רפואה תהפוך לפסולת חיתון, ואם לא די בכך – כבת בכורה היא גם תהרוס לאחיותיה הצעירות את השידוכים העתידיים. לימודי ההוראה לא הספיקו לזמיר, והיא בחרה במה שהיא מכנה "מסלול עוקף" – תוכנית בת שנתיים וחצי של לימודי סיעוד לנשים חרדיות בבית החולים לניאדו. אלא שההשתתפות בתוכנית רק עוררה בה עוד יותר את הרצון להגשים את חלום הילדות שלה. היא התחתנה בשידוך עם גבר שהצהיר כי הוא דווקא מאד שמח על שאיפותיה.

במהלך לימודי הרפואה היא ילדה ארבעה ילדים, מה שלא מנע ממנה להשלים את המסלול בזמן וללא הנחות. כששואלים אותה איך הצליחה לשלב את הכל היא משיבה "אין לי תשובה טובה, אלה שני דברים שהיו לי חשובים מאוד – לבנות משפחה ולהיות רופאה. יש לי בעל תומך מאוד, שגם לו יש קריירה כעורך דין, ועשינו את זה ביחד", הילדים שלה, היא מספרת, "גדלו על הלימודים שלי וכבר כיום יודעים המון מושגים רפואיים".

לאחרונה חתמה החברה על הסכם עם חברת אוברצ'ר המפתחת רובוט לבחירה של ביציות ועוברים. אוברצ'ר גייסה 30 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו וינוד קושלה, ראקוטן היפנית ואלן אנד קומפני. המנכ"ל של אוברצ'ר, מרטין ורשבסקי, הוא המייסד והיו"ר של Prelude Fertility – רשת מרפאות ההפריה הגדולה בארצות הברית. אוברצ'ר מעוניינת שאמבריוניקס תהיה התוכנה שמפעילה את הרובוט שלה, הנמצא כעת בניסויים קליניים. באמבריוניקס עצמה הושקעו עד כה 4 מיליון דולר, כמיליון דולר מתוכם במענק מרשות החדשנות, והיתר בהשקעה מקרן ההשקעות של משפחת שוסטרמן ממנהטן וממשקיעים פרטיים נוספים.

לכתבת מקור >>>
צילום: תמי בר שי

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי האוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר האוניברסיטה, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

מרכז החדשנות קורא לכל היזמיות והיזמים מבין הקוראים ליצור קשר, להציע מיזמים חדשים ולקבל עזרה בקידום ופיתוח אותם מיזמים! פרטי הקשר של המרכז ניתן למצוא בקישור כאן.

ניתן להירשם לתכנית OPEN של מרכז אספר לחדשנות ויזמות, עד התאריך 6.2.21 >>>

לכתבת מקור ומידע נוסף >>>

תוצרי הניתוחים המוצגים באתר מועברים באופן תדיר לקבינט הקורונה ולצוותים ייעודיים במשרדי הממשלה השונים ובמל״ל העוסקים בהכוונת ההתמודדות עם המגפה בישראל.

החוקרים בוגרי העברית: פרופ' דורון גזית, פרופ' נדב כץ, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז. חבר צוות נוסף – פרופ' ינון אשכנזי (אינו בוגר האוניברסיטה).

כדי לבחון את כמות הכלבים שאומצו וננטשו, ואת רווחת בעלי הכלבים בישראל במהלך משבר הקורונה, נעזרו החוקרים בארבעה אמצעים - (1) נתונים שנאספו בין ינואר 2016 למאי 2020 מאתר Yad4, מנוע חיפוש מקוון לאימוץ חיות מחמד בישראל, שד"ר מורגן הינה המייסדת שלו; (2) נתונים שנאספו בין נובמבר 2016 עד מאי 2020 דרך Google Trends לגבי חיפושים אינטרנטיים ברחבי העולם אודות כלבים מאומצים; (3) נתונים שנאספו משאלון מקוון לבעלי כלבים בישראל, שהיה זמין למילוי בין התאריכים 27 במרץ 2020 ל-30 באפריל 2020, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון; (4) נתונים שנאספו משאלון מקוון המיועד לאנשים בישראל שאימצו כלבים ממקלטים במהלך משבר הקורונה, והיה זמין למילוי בין ה-20 במאי ל-25 במאי 2020.

"המחקר שלנו מצביע על כך שככל שהבידוד החברתי החמיר במהלך מגפת הקורונה, כך גובר העניין באימוץ כלבים", ציינו החוקרים במאמרם. "שיעור האימוץ עלה משמעותית במשבר, בעוד שנטישת הכלבים כמעט לא השתנתה לעומת תקופות קודמות להופעת וירוס הקורונה. הממצאים מציגים את היתרונות הפוטנציאליים של יחסי אדם וכלב במהלך מגפת ה-COVID-19. אנו משערים שבעלות על כלב עשויה אפילו למנוע התפתחות של הפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD) הנגרמות כתוצאה מהמגיפה או לפחות להקל על ההתמודדות איתה, ברגע שהיא התרחשה. לאחר התפרצות ה-SARS בשנת 2003, שעשויה להיות שוות ערך מבחינות בריאותיות וחברתיות למגפת ה-COVID-19, דווח כי חולים רבים סבלו מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות. ידוע כי לכלבים יש השפעה חיובית על הטיפול ב-PTSD. לפיכך, זהו כיוון מחקר עתידי חשוב".

לכתבה מלאה >>>