חדשות

הצטרפו אלינו למודל הפילנתרופיה החדשני של האוניברסיטה העברית. נותנים היום – משפיעים על המחר! ארגון בוגרי העברית וקרן "תמורה" מזמינים אתכן ואתכם להצטרף למודל חדשני של נתינה – הענקת אופציות של החברות שלכם לפרויקט "תמורה בעברית". 

מדוע להצטרף?

• השפעה ישירה – תמיכה בפרויקטים מחקריים וקהילתיים שייבחרו על ידכם ועל ידכן בשיתוף האוניברסיטה
• שקיפות מלאה – בחירת יעד התרומה ומעקב אחר השפעת התרומה עם דיווח שוטף ומקצועי
• פילנתרופיה חכמה – תרומה מבוססת ערך עתידי של אופציות, ללא השפעה על התזרים
• חיבור – לעשרות חברות בארץ ובעולם, הזדמנויות ייחודיות לשיתופי פעולה ולהשקעה באקדמיה הישראלית וחיזוק הקשר עם האוניברסיטה 
• קידום המחקר והחינוך בישראל – באמצעות מתנת האופציות תוכלו לתמוך ישירות בחוקרות והחוקרים שלנו, בקידום מחקרים פורצי דרך, בהיצע מלגות לסטודנטים, בתמיכה בחינוך, בהוראה והכשרת הדורות המצטיינים הבאים בארץ ובעולם ובעתידה של האוניברסיטה
• תרומה לכלכלה, קהילה וסביבה – תמיכה בקהילת האוניברסיטה העברית הרחבה, מוסד אקדמי מהמובילים בעולם, הינה גם תמיכה בתעסוקה, שוויון הזדמנויות ובאיתנות חברתית בישראל. לעיון בדו"ח האימפקט של האוניברסיטה העברית

איך זה עובד?

• בוחרים להעניק לפרויקט "תמורה בעברית" אופציות של החברה שלכם
• ממלאים מסמך השתתפות ומשתייכים למעגל הפילנתרופים המשפיעים על עתיד המדע והמחקר 
• בעת מימוש, קרן "תמורה" תמיר את האופציות לתרומה תומכת עתיד האוניברסיטה והאקדמיה בישראל

באפשרותכם גם לפצל ולהרחיב את יעדי הנתינה למטרות ועמותות נוספות, גם מחוץ למסגרת היעדים האוניברסיטאיים, לטובת הקהילה ומדינת ישראל, לבחירתכן ובחירתכם.
כל עמותה המקבלת תרומה דרך קרן תמורה מחויבת להיות בעלת אישור ניהול תקין תחת סעיף 46א לפקודת מס הכנסה.

• כ-4.5 חודשי לימוד, שני מפגשים בשבוע
• כלים פרקטיים ליישום מיידי בעסק או בקריירה
• תרגול hands-on בכל הפלטפורמות המרכזיות
• בוגרי ובוגרות העברית זכאים ל-10% הנחה ופטור מדמי הרשמה

רוצה להיכנס לעולם ניהול המוצר או להתקדם בו?

קורס ניהול מוצר של האקדמיה להייטק מציע הכשרה פרקטית וממוקדת – מרעיון למוצר בשוק – בשילוב כלים עדכניים כמו מחקר משתמשים, תעדוף משימות, ניתוח דאטה, תכנון פיתוח, עבודה עם צוותים ועיצוב חוויית משתמש. הקורס כולל פרויקט גמר אישי, ומפגשים עם מומחים מהתחום, ומכין את המשתתפים לעבודה אמיתית – כולל עבודה עם AI, אוטומציה, UX, תכנון Roadmap והצגת מוצר.

מתאים גם למי שרוצה להיכנס לתחום וגם לעובדים שרוצים לשדרג את היכולות שלהם!

מה כולל הקורס?

• 12 מפגשים משולבים (פרונטלי וזום)
• לימוד כלים מתקדמים בניהול מוצר
• פרויקט מסכם שיכול לשמש כתיק עבודות
• בוגרי ובוגרות העברית זכאים ל-10% הנחה ופטור מדמי הרשמה

פתיחה: 08.06.2025 | פורמט היברידי (קמפוס + זום)

לכל הפרטים >>>

כתבה מרתקת על המסע האישי, התרבותי, העסקי והאקדמי של בוגרת העברית, מרצה בכירה וראש מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית ד"ר אירה ליאן:

"בתור דור חמישי למשפחה קורֵיאנית שהיגרה בסוף המאה התשע-עשרה מחצי האי הקוריאני לרוסיה הצארית, השאלות מה זה קוריאני ומה הופך מישהו או משהו לקוריאני מעסיקות אותי רבות. מעניין שדווקא כשעליתי לישראל, באוגוסט 2000, גברה התעניינותי בשאלות אלו. נשאלתי לא אחת על מוצאי ועל זהותי האתנית, וברגע שעניתי שאני חצי קוריאנית, תמיד עלתה שאלה נוספת – מקוריאה הדרומית או הצפונית? כך מצאתי את עצמי נושאת את דגלן הלאומי של כמה מדינות לכל מקום שאליו הגעתי. הרי כבר מרחוק מבחינים – אינך מכאן. 

כשהתחלתי להתעניין בקוריאה ועוד בישראל, הופתעה משפחתי. מה הקשר? שאלו. אם הייתי מתחילה להתעניין בשורשים יהודיים, ביידיש, בהיסטוריה של האוטונומיה היהודית בברית המועצות לשעבר ובעיר הבירה שלה בירוביג'אן, משם הגיעה משפחתי מצד אימא, כנראה זה היה נראה להם הגיוני יותר. אך השאלה "מאיפה את?" פגשה אותי שוב ושוב, ורציתי לדעת בעצמי את התשובה. גיליתי שהמשפחה מצד אבי עברה מממלכת ג'וסון (1392–1910), הממלכה שקיצה הגיע בתחילת המאה העשרים עם השתלטות היפנים על חצי האי הקוריאני. היא ככל הנראה הייתה שייכת לאחת המשפחות הראשונות שעברו מאזור שהיום נמצא בקוריאה הצפונית, אך הקשר אליו הלך נמחק מדור לדור. כך המסע האישי שלי הפך לאקדמי בין עולמות שונים כמו הקהילה הקוריאנית בירושלים, שיתופי פעולה עסקיים בין קוריאה וישראל ואפילו הצלחת תרבות פופולרית קוראנית הכובשת את העולם".

לכתבה המלאה >>>

ישראל העלתה לראש סדר העדיפויות את תעשיית המזון ופיתוח הון אנושי איכותי הנדרש להוביל את תחום הפוד-טק בישראל. מתוך ראייה כוללת ופרקטית, לנוכח התהוותו של המרכז ע"ש שלדון לוין למערכות מזון בטוחות, עמידות ובנות קיימא, ובתמיכת חממת The Kitchen, נענתה הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, במסגרת המדור ללימודי חוץ, לאתגר שהעמידה הרשות לחדשנות. הפקולטה פיתחה תוכנית ייחודית המיועדת לתת מענה שלם ומקצועי לתעשיית המזון.

דירקטוריון דיסקונט ניו יורק אישר את מינויו של אבנר מנדלסון למנכ"ל הבנק. מנדלסון כיהן בין 2013-2022 כמנכ"ל הבנק המתחרה - לאומי ארה"ב, עד למיזוגו עם בנק ואלי נשיונל בשנת 2022, אז מונה לסגן יו"ר הדירקטוריון של הבנק המאוחד מטעם לאומי. מנדלסון ייכנס לתפקידו ב־1 במאי 2025, ויחליף את זיו בירון, שסיים שמונה שנות כהונה בקבוצת דיסקונט, מהן חמש שנים כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק.

ההערכה היא כי מנדלסון יוביל את דיסקונט ניו יורק לקראת מיזוג או מכירה – מהלך דומה לזה שהוביל בלאומי ארה"ב, שם צירף קרנות השקעה וביצע אקזיט לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. 

אבנר מנדלסון בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים מבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב.

אל תפחדו לעשות גלים והצטרפו לתוכנית המצטיינים לתואר שני במדיניות ציבורית!

למה לעשות תואר שני במדיניות ציבורית? אולי כי תמיד רציתן ורציתם:

• להשפיע על דמותה של החברה הישראלית?
• להוביל תהליכים שיקבעו את אופייה של מדינת ישראל?
• לעצב מדיניות ציבורית?

התוכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון מכל החוגים והפקולטות. לבוגרות ובוגרים חדורי מוטיבציה, בעלי יכולות בולטות ופוטנציאל מנהיגות המבקשים לרכוש כלי חשיבה, מחקר וניתוח הדרושים למעצבי מדיניות בשירות הכלל. תכנית הלימודים הינה רב-תחומית ובמרכזה לימודי "ליבה" שמטרתם להקנות את הרקע המושגי והרעיוני הדרוש לעיסוק מקצועי, ברמה גבוהה במדיניות ציבורית ולהתפתחות מקצועית מתמדת. התוכנית מכשירה את העתודה הניהולית והמקצועית של המגזר הציבורי, השלטון המקומי והגופים הציבוריים האחרים.

לנרשמים* הראשונים תוענק מלגה בסך 3000 ₪!

לכל הפרטים והרשמה >>>

ב-10.10.2024, רס"ן (במיל') נתנאל הרשקוביץ ז"ל, בוגר בית הספר למנהל עסקים, נפל בעת פעילות מבצעית ברצועת עזה. הוא היה בן 37 בנופלו והותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושישה אחים.

מנהלות ומנהלים, בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל מזמין אתכן ואתכם להצטרף לתוכנית מנהיגות! התוכנית מיועדת למנהלים ומנהלות בעלי ניסיון ניהולי או מקצועי משמעותי (5 שנים לפחות) בשירות המדינה, השלטון המקומי, המגזר השלישי, עמותות, ארגוני חברה אזרחית או המגזר הפרטי. רוצות להבין איך להשפיע על מדיניות ציבורית בישראל? רוצים להתקדם בתפקידי ההנהגה במגזר הציבורי? זו התוכנית עבורכם ועבורכן!
 
מטרות התוכנית

• הענקת כלים לניתוח, קביעה ויישום מדיניות ציבורית אפקטיבית ובת-קיימא
• פיתוח יכולות מנהיגות והכשרה לתפקידים בכירים בשירות הציבורי בישראל
• פיתוח דרכי חשיבה ביקורתית ומקצועית על סוגיות מדיניות חשובות ואקטואליות
• הנחלה של שפה מקצועית להובלת מדיניות המבוססת שיתופי פעולה וסינרגיה
• הכרה מעמיקה של המרקם הרב-תרבותי הישראלי ואתגריו הייחודיים במדיניות ציבורית
• יצירת רשת חברתית ענפה בין משתתפי ומשתתפות התוכנית והבוגרות והבוגרים שלה
• חיבור בין עולם המחקר והתיאוריה לבין היישום והפרקטיקה של מדיניות המותאמת לאתגרים והצרכים הייחודיים של השירות הציבורי בישראל

משך התוכנית - יום לימודים אחד (יום ג') בשנה קלנדרית אחת.

לפרטים נוספים והרשמה >>>

חוקרים ישראלים פיתחו בדיקת דם מהפכנית לגילוי מוקדם של מחלת פרקינסון אשר מסוגלת לזהות את המחלה לפני הופעת תסמינים מוטוריים ניכרים. הבדיקה, שפותחה במעבדתה של בוגרת העברית, פרופ' חרמונה שורק באוניברסיטה העברית בירושלים, מודדת שברי חומר גנטי בזרם הדם הקשורים לנזק נוירולוגי. תוצאות מחקר על יעילותה ודיוקה של הבדיקה, שנערך על ידי דוקטורנט נמרוד מדרר מהאוניברסיטה העברית, פורסמו בכתב העת המדעי Nature Aging.

הבדיקה יכולה להבחין בין חולי פרקינסון בשלב טרום-תסמיני לבין אנשים בריאים בדיוק גבוה על ידי הערכת שני סמנים ביולוגיים מולקולריים, שברי RNA תעבורתי (tRFs). עלייה ב-tRFs ספציפיים לפרקינסון וירידה ב-tRFs מיטוכונדריאליים מסמנים את השלבים המוקדמים של המחלה עם דיוק אבחוני של 0.86. בדיקה לא פולשנית זו יכולה להועיל לאלו המועדים גנטית לפרקינסון ולסייע בניסויים קליניים לתרופות חדשות. פרופ' שורק מדגישה את הפוטנציאל של גילוי מוקדם, לעזור לפתח טיפולים משני מחלה ולהתמודד עם חששות בקרב אלו עם היסטוריה משפחתית של פרקינסון. הבדיקה יכולה גם לסייע בזיהוי תסמינים טרום-מוטוריים ולאפשר שינויים באורח החיים להאטת הופעת התסמינים ולשפר את אמינות הניסויים הקליניים.

למאמר המלא באנגלית >>>

המכללה האקדמית אשקלון הודיעה כי בחרה בבוגר העברית, משנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין, לתפקיד הנשיא הרביעי של המכללה. פרופ' רובינשטיין כיהן במספר תפקידי מפתח במערכת המשפט בישראל, בראשם שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, יועץ משפטי לממשלה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

מאז פרישתו מכס השיפוט, שימש פרופ' רובינשטיין בתפקידים נוספים ביניהם יו"ר הוועדה הציבורית לעניין זכויות יתומי צה"ל במשרד הביטחון, נשיא המועצה לשימור אתרים, חבר המועצה הציבורית של "משפחה אחת" לעזר לנפגעי טרור, יו"ר עמית של ועדת חסידי אומות העולם ביד ושם וחבר חבר-הנאמנים של המרכז הישראלי להתמכרויות.

חוקרים במרכז הרפואי בני ציון בחיפה הביאו לפריצת דרך בעולם הרפואה: התגלה גן חדש בשם TIMM29 הגורם למחלה גנטית נדירה בשם תסמונת סנגרס (Sengers). המחלה, שמשפיעה על תפקוד המיטוכונדריה ("תחנת הכוח" של התאים בגוף), גורמת לחולשת שרירים, אי ספיקת לב, קטרקט קשה ולבסוף למוות בגיל צעיר מאוד, לרוב תוך שבועות או חודשים מהלידה.

את המחקר הוביל בוגר העברית, מנהל מחלקת הגנטיקה בבני ציון ד"ר עאדל שלאעטה, בשיתוף חוקרים מהארץ ומהעולם. הצוות זיהה שהגן TIMM29 אחראי על תפקוד תקין של המיטוכונדריה, וכאשר הוא פגוע, נפגע מנגנון ייצור האנרגיה בתאים, מה שמוביל למחלה הקשה.

"המחקר הזה הוא צעד משמעותי במניעת המחלה ובשיפור האבחון הגנטי בקהילה", אמר ד"ר שלאעטה והוסיף - "המטרה שלנו כעת היא להרחיב את בדיקות הסקר הגנטיות ולשפר את ההבנה של תפקוד הגן כדי למצוא בעתיד דרכים לריפוי".

פרופ' אבי דומב, בוגר האוניברסיטה העברית, נבחר להחליף את פרופ' חיים סוקניק בתפקיד נשיא המרכז האקדמי לב. פרופ' סוקניק הודיע על פרישתו לאחר 12 שנים. פרופ' דומב, כימאי ורוקח בהכשרתו, עמד בשנים האחרונות בראש הבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית וכהן כמדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בנוסף, עמד בעבר בראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב. הוא צפוי להיכנס לתפקידו באופן רשמי באוקטובר הקרוב.

המרכז האקדמי לב הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד מאפשר שילוב לימודי טכנולוגיה ויהדות והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.

פרופ' דומב בעל תואר ראשון ברוקחות ובמשפטים (קרימינולוגיה) וכן דוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

צוות מחקר בין-לאומי, בהובלת ד"ר תומר איטקין, בוגר העברית, טוען כי הוא הראשון בעולם שמצא שיטה חדשנית "להעיר" תאי גזע בוגרים במעבדה לשימוש בהחידוש מח עצם להשתלות. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Nature Immunology, מהווים פריצת דרך שיכולה לשפר משמעותית את שיעורי ההצלחה עבור מטופלים שמקבלים השתלות מח עצם.

"לעיתים, גם אם התורם מתאים לאדם הזקוק לטיפול, אין לתורם מספיק תאי גזע להשתלה", אמר ד"ר איטקין, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרכז הרפואי שיבא. האתגר בחידוש מח עצם הוא שתאי גזע - אשר פעילים מאוד בדם חבל הטבור ויכולים להתחדש בעצמם - הופכים ל"רגועים" או רדומים במח עצם בוגר וחלק מהתורמים יכולים לספק רק "תפוקה נמוכה מאוד של תאי גזע, שאינה מספיקה להשתלה", הסביר ד"ר איטקין. ממצאי המחקר עולה כי "השיטה החדשה מרחיבה משמעותית את מאגר תאי הגזע הזמינים להשתלה. בנוסף, ניתן להשתמש בשיטה לטיפול במטופלים שעברו מספר סבבים של כימותרפיה או טיפול גנטי ואין להם מספיק תאי גזע בריאים משלהם". ד"ר איטקין מאמין שהמחקר לא אמור לקחת יותר מחמש שנים כדי להגיע לשלב ניסוי קליני ואז לקבל אישור FDA. זה גם פותח הרבה הזדמנויות בתחומים אחרים, כולל שימוש בשיטה החדשנית ברקמות ללא תאי גזע.

בתקופה הלא פשוטה בה כולנו נמצאים, חשוב לעשות את מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב - להתמודד עם הכל ולמרות הכל לעשות את זה ביחד. כי ביחד - הכי טוב.

מוזמנות ומוזמנים לאירוע שיא לבוגרות ובוגרי העברית לציון 100 שנים לאוניברסיטה ב-19 ביוני 2025! נפגוש ונכיר את ההישגים הרבים ומגוון ההזדמנויות לחיבור ופעילות עם הנהלות וצוותי חברת יישום; מרכז FOOJI למערכות מזון ופוד-טק; מרכז Asper לחדשנות ויזמות; מרכז הקיימות; היחידה למעורבות חברתית וקהילה; האוניברסיטה העברית לנוער; מרכז הקריירה האוניברסיטאי; נכיר גם את נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים של העברית עד גיל 40 לשנת 2025 ועוד ועוד...