הפקולטה למדעי החברה

זו השנה השנייה שאנו גאים להשיק את נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית. נבחרת של מובילים ומובילות בחדשנות, יזמות, טכנולוגיה, מדיניות ציבורית, תרבות, חינוך ומדע - בישראל ובעולם.

חברי הנבחרת נבחרו מתך מאות מועמדים, בזכות הישגים יוצאי דופן, יוזמות פורצות דרך, והשפעה רחבה על החברה, התעשייה והמחקר. הם מייצגים את הדור הבא של המנהיגות הציבורית, העסקית והאקדמית - דור של מצוינות, צעירים וצעירות מעוררי השראה המגשימים מדי יום את הערכים של האוניברסיטה. 

בקרוב נחשוף את סיפוריהם המלאים – איך הכל התחיל באוניברסיטה העברית, מה הם לקחו איתם מהלימודים, ומה המוטו שמוביל אותם בדרך.
תודה לכולם על טקס מרגש ועוצמתי!

הכירו את הדיאטה הכי לא צפויה בעיר – ניתוח קיצור קיבה בלי סכין, בלי תפרים ובלי אשפוז. איך? באמצעות היפנוזה! כן, כן, לא מדובר בפרק של "המסע המופלא", אלא במחקר אמיתי בבית החולים הדסה הר הצופים, ביוזמת הפסיכולוגית הרפואית והמהפנטת המורשית מיה מזרחי (ובוגרת העברית, כמובן).

המחקר, שמנוהל על ידי צוות רב-תחומי מהדסה ומהאוניברסיטה העברית (כשכולם גם בוגרות ובוגרי האוניברסיטה), כולל את ד"ר תמר אלרם, פרופ' חגי מזא"ה, ד"ר רונית גרינבוים, ד"ר יוראי טל רון, פרופ' דני בן-צבי וד"ר איתן אברמוביץ'. יחד הם בודקים האם אפשר "לשכנע" את הגוף שהוא עבר ניתוח בריאטרי - בלי לגעת בו בכלל. איך זה עובד? המטופלים מגיעים בצום, לובשים חלוק ניתוח, מתחברים למוניטור (בלי מחט, אל דאגה), ואז מיה מובילה אותם לחדר ניתוח אמיתי, שם הם עוברים "ניתוח" במצב היפנוטי עמוק. במשך 50 דקות היא מתארת להם את כל שלבי הניתוח, כולל החתכים, הציוד והתחושות. המוח, מסתבר, לא ממש יודע להבדיל בין מציאות לדמיון וזה בדיוק מה שעושה את הקסם.

שושי שפיגל, מפקחת ארצית חינוך חברתי מנהל חברה ונוער וחמ"ד במשרד החינוך, מונתה לתפקיד מנהלת אגף חינוך חברתי קהילתי בתי ספר במנהל חברה ונוער. "הוועדה התרשמה כי שושי מביאה איתה לתפקיד ניסיון רב שנים במערכות החינוך הבלתי פורמאלית וכי היא בעלת להט רב לעשייה ויכולת לרתום שותפים לעשייה. הוועדה התרשמה גם ששושי תדע להוביל את בניית האגף לאתגרים הגדולים שעומדים לפתחו", מסרו נציגי הוועדה. 

שפיגל מסרה: "תפקידו של החינוך החברתי קהילתי בבתי הספר הלב הפועם של העשייה החינוכית . מטרתנו להרים את הרוח ולטעת ערכים. האגף יעסוק בזהות ושייכות לעם ולמדינה, בהתנדבות בני נוער, שעת חינוך, ימי לוח במערכת החינוך, שירות משמעותי ומנהיגות צעירה ולכידות חברתית עם כלל הזרמים במערכת החינוך. זאת ברוח חזון דוד בן גוריון: נוער שיודע שעתיד המדינה בידיו".

שושי בוגרת תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון בגאוגרפיה, תואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בניהול, תכנון ומדעי הסביבה. בנוסף סיימה תכנית להכשרת מורים לבתי ספר על-יסודיים. הכל באוניברסיטה העברית בירושלים.

אליענה פישלר היא אחת הדמויות הבולטות בתחום התקשורת הארגונית בישראל. היא בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת ועיתונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כיהנה כראשת שיווק של בורסת תל אביב ובנק הפועלים, היה לה משרד עצמאי לייעוץ אסטרטגי, היא מילאה תפקידים בכירים באמדוקס ובתעשייה האווירית. בשנת 2020 הצטרפה לאנרג'יאן, תאגיד בין-לאומי בתחום הגז, ומאז ניהלה את מערך קשרי החוץ והתקשורת של החברה בישראל. בדיוק בתקופה בה אנרג'יאן החלה בהפקת הגז ממאגר כריש. פישלר קידמה את שיתופי הפעולה עם כלל מחזיקי העניין של החברה והובילה מהלכים אסטרטגיים בתחומי התקשורת, הקיימות, אחריות תאגידית וחיזוק הקשר עם הקהילה. 

כעת הודיעה חברת אנרג'יאן על מינויה של אליענה לחברה בהנהלה הגלובלית של הקבוצה. בתפקידה החדש, תתמקד גם בהובלת אסטרטגיות תקשורת וקשרי החוץ של אנרג'יאן בזירה הבין-לאומית, בחיזוק מעמדה של החברה מול מקבלי החלטות וסוכנויות דירוג ואיגודים גלובליים בתחומי הגז והאנרגיה, במטרה לקדם את פעילותה הגלובלית של הקבוצה ולתמוך בכניסתה לשווקים חדשים.

ועדת בוחנים רצינית של נציבות שירות המדינה התכנסה, בדקה, חקרה ובסוף הכריזה – ארבל אריאל אלטשולר, בוגר האוניברסיטה העברית, הוא האיש החדש בתפקיד סמנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומנהל אגף המדיניות שלה. הוא מחליף את עינת גנון, שגם היא בוגרת העברית, אשר שירתה בתפקיד הזה במשך 7 שנים. אחלה חילופי דורות!

מה זה אומר בפועל? ארבל ינהל את כל מה שקשור למדיניות, חקיקה, נתונים, מעקב, בקרה – בקיצור, האיש עם היד על הדופק של ההתחדשות העירונית בישראל. חשוב להזכיר שיש לו גם השכלה מתאימה: תואר ראשון בהצטיינות במדעי המדינה, פילוסופיה וכלכלה, ותואר שני משולב מהעברית ותל אביב בכלכלה עם התמחות בתכנון עירוני ואזורי. כן, הוא גם חכם וגם מתכנן ערים!

לפני שקיבל את התפקיד הנוצץ הזה הוא כבר היה עמוק בעניינים – ניהל תחומים שקשורים לשיכון, מקרקעין ותקומה באגף החשב הכללי באוצר. הוא עבד מול רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, הרשות להתחדשות עירונית, ועוד רשויות עם שמות ארוכים ומרשימים. אפילו היה יו"ר ועדה לפי חוק הלוואות לדיור! 

חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של בנק אוף אמריקה (ובוגר העברית, כמובן), קורא לבינה מלאכותית "מחשב קוונטי לעניים" - היא אמנם חכמה, אבל רק עושה סטטיסטיקות. מחשוב קוונטי? הוא כמו בינה מלאכותית על סטרואידים, כפול מיליון. הוא יכול לשנות את כל מה שאנחנו מכירים – מפארמה ועד סייבר, מביג דאטה ועד בלוקצ'יין.

תארו לכם מחשב כל כך חזק שתוך חמש דקות הוא מסוגל לבצע חישוב שלוקח למחשב הכי חזק בעולם יותר זמן ממה שהיקום קיים. כן, זה אמיתי. היום אנחנו מייצרים כמויות מטורפות של דאטה – 400 קווינטיליון בייטים ביום (זה מספר עם 18 אפסים). אבל אנחנו יודעים להשתמש רק באחוז אחד ממנו. המחשבים שלנו פשוט לא עומדים בקצב. מחשב קוונטי? הוא בא לשבור את המגבלות האלה ולתת לנו גישה לכל הידע הזה - כאילו פתאום קיבלתם גישה לכל הסודות של היקום.

הטכנולוגיה מתבשלת, המדינות הגדולות משקיעות מיליארדים והמרוץ בשיאו. ישראל? היא קצת מאחור, למרות שיש כמה סטארט-אפים ומיזמים. כמו ש-ChatGPT הפתיע את כולם, גם מחשוב קוונטי יכול להופיע פתאום ולשנות את כללי המשחק.

בראיון מרתק לכלכליסט, חיים מספר על הדו"ח הדרמטי שפרסמה המחלקה בראשותו, נותן כמה תחזיות ומעלה נקודות חשובות.

מוזמנות ומוזמנים ליהנות >>>

חברת שטראוס, כן כן, החברה עם החומוס, היוגורט והקפה – הודיעה על מינוי חדש ומרגש: לינדה כהן-רופא, בוגרת האוניברסיטה העברית, מונתה לסמנכ"לית בכירה לאסטרטגיה וטרנספורמציה. נשמע מרשים? זה רק קצה הקרחון.

לינדה כבר 17 שנה בשטראוס, ובזמן שאנחנו התלבטנו איזה טעם של מילקי לבחור – היא כבר ניהלה כספים והובילה חטיבות. עכשיו, בתפקיד החדש, היא תעצב את האסטרטגיה של כל הקבוצה ותמשיך להזיז הרים (או לפחות מחלקות שלמות) עם מהלכי טרנספורמציה.

לינדה גם מובילה יוזמה מהממת בשם "תוכנית לפידות" – תוכנית שמיועדת לנשים חרדיות בתפקידי ניהול, כדי לחזק, להעצים ולתת להן את כל הכלים להיות מנהלות-על. כי למה לא לפרוץ תקרות זכוכית עם עקבים? היא מריצה את התוכנית יחד עם אודליה פרוש, מנכ"לית חברת ייעוץ בשם גו-אפ (שם שממש עושה חשק להצליח). הן נפגשו בתוכנית "מעוז", נדלקו אחת על השנייה מקצועית – ומאז הן פשוט לא עוצרות.

ליאור קודנר – בוגר העברית, עיתונאי, פודקסטר ומנכ"ל הדיגיטל של "הארץ" מונה לתפקיד יו"ר התנועה לחופש המידע. התחיל בגלי צה"ל, טיפס בכל תפקיד אפשרי וכעת מנהל את כל הפעילות של עיתון ברחבי האינטרנט. מגיש את הפודקאסט "השבוע". ליאור יחליף בתפקיד בוגר נוסף של האוניברסיטה העברית - נדב איל - עיתונאי, פרשן וסופר. נדב ביקש לסיים את כהונתו בת חמש שנים כיו"ר התנועה בהן היה שותף פעיל בקידום מטרותיה לחיזוק השקיפות השלטונית והנגשת המידע לציבור.

• כ-4.5 חודשי לימוד, שני מפגשים בשבוע
• כלים פרקטיים ליישום מיידי בעסק או בקריירה
• תרגול hands-on בכל הפלטפורמות המרכזיות
• בוגרי ובוגרות העברית זכאים ל-10% הנחה ופטור מדמי הרשמה

כתבה מרתקת על המסע האישי, התרבותי, העסקי והאקדמי של בוגרת העברית, מרצה בכירה וראש מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית ד"ר אירה ליאן:

"בתור דור חמישי למשפחה קורֵיאנית שהיגרה בסוף המאה התשע-עשרה מחצי האי הקוריאני לרוסיה הצארית, השאלות מה זה קוריאני ומה הופך מישהו או משהו לקוריאני מעסיקות אותי רבות. מעניין שדווקא כשעליתי לישראל, באוגוסט 2000, גברה התעניינותי בשאלות אלו. נשאלתי לא אחת על מוצאי ועל זהותי האתנית, וברגע שעניתי שאני חצי קוריאנית, תמיד עלתה שאלה נוספת – מקוריאה הדרומית או הצפונית? כך מצאתי את עצמי נושאת את דגלן הלאומי של כמה מדינות לכל מקום שאליו הגעתי. הרי כבר מרחוק מבחינים – אינך מכאן. 

כשהתחלתי להתעניין בקוריאה ועוד בישראל, הופתעה משפחתי. מה הקשר? שאלו. אם הייתי מתחילה להתעניין בשורשים יהודיים, ביידיש, בהיסטוריה של האוטונומיה היהודית בברית המועצות לשעבר ובעיר הבירה שלה בירוביג'אן, משם הגיעה משפחתי מצד אימא, כנראה זה היה נראה להם הגיוני יותר. אך השאלה "מאיפה את?" פגשה אותי שוב ושוב, ורציתי לדעת בעצמי את התשובה. גיליתי שהמשפחה מצד אבי עברה מממלכת ג'וסון (1392–1910), הממלכה שקיצה הגיע בתחילת המאה העשרים עם השתלטות היפנים על חצי האי הקוריאני. היא ככל הנראה הייתה שייכת לאחת המשפחות הראשונות שעברו מאזור שהיום נמצא בקוריאה הצפונית, אך הקשר אליו הלך נמחק מדור לדור. כך המסע האישי שלי הפך לאקדמי בין עולמות שונים כמו הקהילה הקוריאנית בירושלים, שיתופי פעולה עסקיים בין קוריאה וישראל ואפילו הצלחת תרבות פופולרית קוראנית הכובשת את העולם".

לכתבה המלאה >>>

דירקטוריון דיסקונט ניו יורק אישר את מינויו של אבנר מנדלסון למנכ"ל הבנק. מנדלסון כיהן בין 2013-2022 כמנכ"ל הבנק המתחרה - לאומי ארה"ב, עד למיזוגו עם בנק ואלי נשיונל בשנת 2022, אז מונה לסגן יו"ר הדירקטוריון של הבנק המאוחד מטעם לאומי. מנדלסון ייכנס לתפקידו ב־1 במאי 2025, ויחליף את זיו בירון, שסיים שמונה שנות כהונה בקבוצת דיסקונט, מהן חמש שנים כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק.

ההערכה היא כי מנדלסון יוביל את דיסקונט ניו יורק לקראת מיזוג או מכירה – מהלך דומה לזה שהוביל בלאומי ארה"ב, שם צירף קרנות השקעה וביצע אקזיט לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. 

אבנר מנדלסון בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים מבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב.

אל תפחדו לעשות גלים והצטרפו לתוכנית המצטיינים לתואר שני במדיניות ציבורית!

למה לעשות תואר שני במדיניות ציבורית? אולי כי תמיד רציתן ורציתם:

• להשפיע על דמותה של החברה הישראלית?
• להוביל תהליכים שיקבעו את אופייה של מדינת ישראל?
• לעצב מדיניות ציבורית?

התוכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון מכל החוגים והפקולטות. לבוגרות ובוגרים חדורי מוטיבציה, בעלי יכולות בולטות ופוטנציאל מנהיגות המבקשים לרכוש כלי חשיבה, מחקר וניתוח הדרושים למעצבי מדיניות בשירות הכלל. תכנית הלימודים הינה רב-תחומית ובמרכזה לימודי "ליבה" שמטרתם להקנות את הרקע המושגי והרעיוני הדרוש לעיסוק מקצועי, ברמה גבוהה במדיניות ציבורית ולהתפתחות מקצועית מתמדת. התוכנית מכשירה את העתודה הניהולית והמקצועית של המגזר הציבורי, השלטון המקומי והגופים הציבוריים האחרים.

לנרשמים* הראשונים תוענק מלגה בסך 3000 ₪!

לכל הפרטים והרשמה >>>

ב-10.10.2024, רס"ן (במיל') נתנאל הרשקוביץ ז"ל, בוגר בית הספר למנהל עסקים, נפל בעת פעילות מבצעית ברצועת עזה. הוא היה בן 37 בנופלו והותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ושישה אחים.

מנהלות ומנהלים, בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל מזמין אתכן ואתכם להצטרף לתוכנית מנהיגות! התוכנית מיועדת למנהלים ומנהלות בעלי ניסיון ניהולי או מקצועי משמעותי (5 שנים לפחות) בשירות המדינה, השלטון המקומי, המגזר השלישי, עמותות, ארגוני חברה אזרחית או המגזר הפרטי. רוצות להבין איך להשפיע על מדיניות ציבורית בישראל? רוצים להתקדם בתפקידי ההנהגה במגזר הציבורי? זו התוכנית עבורכם ועבורכן!
 
מטרות התוכנית

• הענקת כלים לניתוח, קביעה ויישום מדיניות ציבורית אפקטיבית ובת-קיימא
• פיתוח יכולות מנהיגות והכשרה לתפקידים בכירים בשירות הציבורי בישראל
• פיתוח דרכי חשיבה ביקורתית ומקצועית על סוגיות מדיניות חשובות ואקטואליות
• הנחלה של שפה מקצועית להובלת מדיניות המבוססת שיתופי פעולה וסינרגיה
• הכרה מעמיקה של המרקם הרב-תרבותי הישראלי ואתגריו הייחודיים במדיניות ציבורית
• יצירת רשת חברתית ענפה בין משתתפי ומשתתפות התוכנית והבוגרות והבוגרים שלה
• חיבור בין עולם המחקר והתיאוריה לבין היישום והפרקטיקה של מדיניות המותאמת לאתגרים והצרכים הייחודיים של השירות הציבורי בישראל

משך התוכנית - יום לימודים אחד (יום ג') בשנה קלנדרית אחת.

לפרטים נוספים והרשמה >>>