check
הפקולטה למדעי הטבע | ארגון בוגרי העברית

הפקולטה למדעי הטבע

Lightricks presents LTX Studio

לייטריקס הכריזה על מערכת ליצירת סרטים באמצעות AI

3 מרץ, 2024


שבועיים אחרי שחברת OpenAI היממה את העולם עם Sora, מערכת בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) להמרת טקסט לסרטון וידאו קצר - ענקית האפליקציות לעיבוד וידאו ותמונה של בוגרי העברית, חברת לייטריקס, מרימה את הכפפה ומכריזה על פריצת דרך נוספת בתחום - LTX Studio, תוכנה ליצירת סרט שלם באמצעות AI.

התוכנה - המיועדת ליוצרים, במאים, פרסומאים ואנשי קריאייטיב, ועוד – מציעה מערכת אינטרנטית ראשונה מסוגה בעולם ליצירה, בימוי ועריכה של סרטים מורכבים, עם סצנות משתנות, באמצעות פקודות טקסט (prompts) בלבד. היא עושה שימוש ביכולות AI לפיתוח עלילה, בחירת דמויות, תכנון גרפי מוקדם (סטורי-בורד), עיצוב סצנות, יצירת קטעי וידאו קצרים, הוספת סאונד, עריכה ועוד. LTX Studio, שתושק רשמית רק בחודש הבא, מקצרת דרמטית את תהליך ההפקה של סרטים וסרטונים. היא מאפשרת להפוך רעיונות ותסריטים לווידאו תוך שניות, ומאחדת כמה יכולות מתקדמות תחת קורת גג אחת. כך, למשל, ניתן להכתיב לה עלילה מפורטת ואת סביבת ההתרחשות שלה (ג'ונגל, משרד אורבני, חוף ים, יפן של המאה ה-16, או בכלל סרט מונפש), לתאר את הגיבורים, ובכל שלב בתהליך - לשנות כל אלמנט, כולל תנאי התאורה הרצויים, זוויות הצילום ועוד ועוד.

קרא עוד

מייסד שותף ומנכ"ל לייטריקס, ד"ר זאב פרבמן: "הפלטפורמה פותחת עולם חדש של אפשרויות ליוצרים. הם יוכלו להגיע בעזרתה מרעיון בסיסי לסרטון מוגמר בתוך זמן קצר, עם חופש יצירתי ותוך חיסכון בזמן, בלי להידרש לימי צילום ממושכים. באמצעות פקודות טקסט הם יוכלו לתכנן את הסצנות, ולאחר קבלת הסקיצה הראשונית - לפרק כל סצנה, ללהק מחדש את הדמויות, לשנות לוקיישן, תאורה ותנועת מצלמה, ואפילו להחליף רקעים, לשלוט בסגנון ובאווירה, ולהוסיף אפקטים קוליים וקטעי אודיו".

לייטריקס הוקמה בשנת 2013 על ידי חמישה בוגרי האוניברסיטה העברית: ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל; ירון אינגר, CTO; ניר פוצ'טר, CMO; עמית גולדשטיין, COO; ועו"ד איתי צידון. היא מונה כ-600 עובדים, רובם בישראל ומיעוטם בשיקגו ובלונדון. משרדיה ממוקמים במתחם האוניברסיטה העברית בירושלים.

למקור >>>

קראו פחות
Prof. Ariel Procaccia - AAAI Fellow

בוגר העברית נבחר לעמית באגודה לקידום הבינה המלאכותית

26 פברואר, 2024


אריאל פרוקצ'ה, פרופסור למדעי המחשב בבית הספר להנדסה ומדעים יישומיים אוניברסיטת הרווארד, נבחר לעמית באגודה לקידום הבינה המלאכותית. אגודת ה-AAAI מכירה "באנשים תרמו באופן משמעותי ומתמשך בתחום הבינה המלאכותית.” פרופ' פרוקצ'ה נבחר על "תרומתו לבינה המלאכותית ולחברה, כולל עבודה יסודית על פרדיגמות כלכליות והשפעה מעשית על ממשל והחלטות קבוצתיות”.

המחקר של פרופ' פרוקצ'ה בוחן את החיבורים של בינה מלאכותית, אלגוריתמים, כלכלה, ממשלה וחברה. מחקרו מתמקד בשימוש בתאוריה של בחירה חברתית ותאוריה של משחקים להקצאת משאבים וקבלת החלטות קולקטיבית. בין תרומתיו הרבות לבינה המלאכותית, פרופ' פרוקצ'יה פיתח אלגוריתם עם קוד פתוח כדי להבטיח בחירה הוגנת יותר של אסיפות אזרחים, אשר שימשו ארגונים ברחבי העולם - בדנמרק, גרמניה, ארצות הברית, בלגיה ובריטניה.

קרא עוד

בהרווארד, פרופ' פרוקצ'ה מלמד קורס בשם "דמוקרטיה אופטימלית" על היסודות המתמטיים והאלגוריתמיים של הדמוקרטיה, כדי לתת לתלמידים הבנה טובה יותר וארגז כלים טכני לעיצוב של מערכות דמוקרטיות.

פרופ' פרוקצ'ה בעל תואר דוקטור במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

צילום: לינקדאין

קראו פחות
Hebrew University of Jerusalem visits India to Foster Academic Ties with Indian Universities

משלחת של האוניברסיטה העברית לטיפוח קשרים אקדמיים בהודו

14 פברואר, 2024


משלחת מכובדת של האוניברסיטה העברית בירושלים ביקרה לאחרונה בהודו כדי לחזק את הקשרים האקדמיים עם מספר אוניברסיטאות מובילות. הביקור נועד לטפח הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר, חילופי סטודנטים ואנשי סגל, ושיתוף ידע ומומחיות בתחומים אקדמיים שונים.

את המשלחת הוביל פרופ' אורון שגריר, סגן הנשיא לבין-לאומיות. בין חברי המשלחת: פרופ' שלמה מגדסי, יו"ר מרכז היזמות, המכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה; פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של רוברט ה. סמית; פרופ' מיכל גולדברג, סגנית דיקן למחקר ולבין-לאומיות, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.

הביקור כלל פגישות עם נציגים מכמה אוניברסיטאות הודיות בולטות: Indian Institute of Technology Delhi; All India Institute of Medical Sciences; Tata Institute of Fundamental Research; Indian Institute of Technology Bombay; Indian Institute of Science; National Centre for Biological Sciences; Indian Institute of Management Bengaluru.

קרא עוד

"אנו שמחים על ההזדמנות לחזק את הקשרים שלנו עם אוניברסיטאות הודיות מובילות ולפתח דרכים לשיתוף פעולה. ביקור זה מייצג מחויבות לטיפוח קשרים אקדמיים, קידום חילופי תרבות ותרומה להשכלה גבוהה והידע העולמי. אנו מאמינים כי באמצעות עבודה משותפת נוכל ליצור הזדמנויות משמעותיות לסטודנטים ולסגל מישראל ומהודו", אמר פרופ' אורון שגריר.

בהתייחסותו לקשרים הקיימים עם האוניברסיטאות ההודיות, הוסיף, "שיתוף הפעולה המשגשג שלנו עם מוסדות להשכלה גבוהה הודים מובילים, העשיר באופן משמעותי את הנוף האקדמי באוניברסיטה העברית בירושלים. באמצעות שותפויות מוסדיות אסטרטגיות, החוקרים והיזמים המובילים שלנו עוסקים בשיתופי פעולה משמעותיים עם עמיתיהם ההודים ומשלבים את עולמות המחקרשלהם עם חדשנות מעשית.”

קראו פחות
Rothschild Prizes 2024

פרסי רוטשילד 2024

21 ינואר, 2024


זוכי פרס רוטשילד לשנת 2024 נבחרו בדצמבר 2023 על ידי ועדה אקדמית בראשות פרופ' יוסף (יוסי) קלפטר. פרופ' קלפטר הוא חתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה (2004), חתן פרס ישראל (2020) ונשיא אוניברסיטת תל אביב לשעבר (2009-2019).

טקס הענקת הפרס וסימפוזיון מתוכננים לספטמבר 2024 בספרייה הלאומית.

בוגרת אחת ושני בוגרים של האוניברסיטה העברית זכו בפרס היוקרתי:

קרא עוד

מתמטיקה: פרופ' תמר ציגלר, האוניברסיטה העברית בירושלים
מדעי הכימיה: פרופ' אורי בנין, האוניברסיטה העברית בירושלים
מדעי הסביבה: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן למדע

ב-1959 יסדה קרן "יד הנדיב" את פרסי רוטשילד במטרה לתמוך, לעודד ולקדם את המדעים ואת מדעי הרוח בישראל. הפרסים מוענקים כאות הוקרה על פרסומים מקוריים וחשובים בתחומי הידע הבאים: מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה, כימיה ופיסיקה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הרוח והחברה.

לכל הזוכים והזוכות >>>

קראו פחות
Cancer-related mutations appear in stem cell derivatives

מוטציות הקשורות לסרטן מופיעות בנגזרות תאי גזע המשמשות ברפואה רגנרטיבית

17 ינואר, 2024


מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מגלה כי חלק ניכר (מעל לחמישית) מדגימות תאי גזע פלוריפוטנטיות אנושיים, שניתן להשתמש בהן ברפואה רגנרטיבית, הן בעלות מוטציות הקשורות לסרטן, כאשר הרוב נרכש במהלך התפשטותן בתרבית.

הפופולריות הגוברת של שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים במחקרי בידול והשימוש בהם בניסויים קליניים, הובילה את הסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים אליעד לזמי ויונתן יונג, ופרופ' נסים בנבניסטי (כולם בוגרי העברית) לנסות ולשים זרקור על שפע המוטציות בתאים אלה ואת נגזרותיהם המובחנות המשמשות במחקר בסיסי וקליני. המחקר שלהם פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology. בעזרת הכלי הביו-אינפורמטיבי שלהם, החוקרים ניתחו למעלה מ-2,200 דגימות מיותר מ-140 קווי תאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים שונים, בתקווה לחשוף את השפע והחומרה של המוטציות הקשורות לסרטן שנרכשו בתרבות.

החוקרים מראים כי ב-22% מהדגימות שניתחו הייתה לפחות מוטציה אחת הקשורה לסרטן, ולפחות 70% מהן נרכשו במהלך התפשטותן בתרבית. 

למאמר המלא >>>

Aleph Farms Steak Approved

האישור הרגולטורי הראשון מסוגו בעולם ניתן לאלף פארמס

17 ינואר, 2024


בשורה למחפשי תחליפי הבשר ולמלחמה במשבר האקלים: סטארט-אפ הפודטק הישראלי אלף פארמס (Aleph Farms) מרחובות קיבל את אישור משרד הבריאות לשיווק בשר בקר שגודל כולו במעבדה בלי פגיעה בבעלי חיים. לפי החברה, זו הפעם הראשונה בעולם שבו ניתן אישור לשווק לציבור הרחב בשר שגודלו במעבדה - המכונה בשר מתורבת - שאינו בשר עוף.

קרא עוד

משמעות האישור היא שמבחינת הרשויות בישראל, הצרכנים יוכלו להיכנס למסעדה ולהזמין סטייק אמיתי - לא חיקוי טבעוני, טופו או טבעול - ולקבל נתח מבשר אמיתי שגודל והוכן מבלי שהכנתו הסבה סבל לבעלי חיים. כעת כל שנותר הוא מחסום המחיר. למי שתוהה, בינואר שעבר קבע הרב הראשי לישראל בחוות שעת כי בשר מתורבת ייחשב למוצר פרווה לאחר שביקר במפעל של אלף פארמס ברחובות. לפי חוות הדעת שחיבר הרב ישראל דוד לאו, תהליך ההפקה של בשר מתורבת המופק מתאי גזע מביצית מופרית הופך את המוצר המוגמר לכשר פרווה.

חברת אלף פארמס נוסדה ב-2017 בידי ידידיה טוביה, ד"ר נטע לבון (בוגרת שלושה תארים של העברית), פרופ' שולמית לבנברג (בוגרת תואר ראשון בביולוגיה של העברית) וחממת דה קיטשן מבית שטראוס והרשות לחדשנות. שנה לאחר מכן החברה הציגה את סטייק הבקר המתורבת הראשון בעולם ובהמשך את סטייק האנטריקוט המתורבת הראשון בעולם ב-2021, וקולגן מתורבת ב-2022. מאז שנוסדה גייסה אלף פארמס 105 מיליון דולר.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Snyk Acquires Helios

סניק רוכשת סטארט-אפ של בוגרי העברית הליוס

17 ינואר, 2024


חברת הסייבר SNYK רוכשת את הסטארט-אפ HELIOS במטרה להרחיב את הפלטפורמה שלה. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה אך הוא מוערך בעשרות מיליוני דולרים ויורכב משילוב של מזומן ומניות. עובדי הליוס ייקלטו בחברה הרוכשת ויוצעו להם תמריצי שימור. בעקבות הרכישה מוצרי האבטחה של סניק יכסו את כל אורך מחזור החיים של הקוד, משלב פיתוחו ועד הרצתו בתשתית ענן.

הליוס קמה בשנת 2021 על ידי אלי כהן (מנכ"ל) ורן נוז׳יק (CTO), שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית, והיא מעסיקה 11 עובדים בישראל וארה"ב. החברה הכריזה ביולי 2022 על השקעת סיד בגובה 5 מיליון דולר, בהובלה משותפת של Entrée Capital ו-Amiti Ventures. זו הרכישה השנייה של סניק בישראל, לאחר שרכשה בשנה הקודמת את סטארט-אפ הסייבר אנזו סקיוריטי.

קרא עוד
קראו פחות
Soldiers Save Lives

בוגרת העברית אריאל כהן וארגון Soldiers Save Lives

27 דצמבר, 2023


סיפורה של בוגרת העברית וסטודנטית לתואר שני אריאל כהן ופעילותה למען החיילים בזמן מלחמה:

שמי אריאל כהן, בוגרת תואר ראשון בכימיה וביולוגיה של העברית וסטודנטית שנה שניה לתואר מוסמך בקבוצתו של ד"ר יונתן צור מן המכון למדעי החיים, שם אנו חוקרים מיוזה ופוריות. בעקבות מאורעות ה-7.10 השתנו חיי ב-180 מעלות.

בבוקר השבת השחורה חברי ואני התעוררנו לצלילי אזעקות שהציפו את ירושלים. תוך זמן קצר הבנו שמשהו לא בסדר - ידיד יקר שלנו, דוד נאמן, שירד בלילה הקודם למסיבת ״נובה״ ברעים עם בת זוגו, שלח לנו הודעה קצרה וברורה: ״משהו נורא קרה. תתפללו בשבילי״. במהירות התארגנו כמה מן החברים וירדו דרומה בניסיון להציל אותו, כאשר הם מצוידים באקדחים ווסטים. באזור שדרות הם נתקלו במחסום שלא אפשר להם להמשיך. שניים מהם, שהינם חובשים והיו חמושים, עלו על אמבולנסים, ועזרו להציל חיים רבים במשך כל אותו יום.

למחרת הם יצאו שוב לאזור המסיבה, בהבנה שהם יוצאים לחפש את הגופה שלו. בדרך הם פגשו אח מגויס של אחד מהם, ופשטו את אחד הווסטים שהיו להם כדי לתת לו. כך עלתה ההבנה שקיים מחסור אדיר בציוד מציל חיים לחיילים - וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף. מאותו רגע, נכנסנו כולנו לפעולה.

ניצלנו קשרים אישיים שהיו לנו, ועשינו המון שיחות עם נציגי ופעילי קהילות יהודיות מניו יורק. כעבור יומיים ב-9.10 יצא מארצות הברית לארץ המשלוח הראשון שלנו, שהכיל תשעה טון ציוד הכרחי, והקמנו את ארגון Soldiers Save Lives. תוך פחות מחודש גייסנו מעל מיליון דולר. רוב התרומות הגיעו מיהדות ארצות הברית, אבל היו גם תרומות רבות בארץ. אנשים פשוט הקשיבו לסיפור של דוד ז"ל ושלנו, ורצו לעזור ולעשות טוב. הכסף שגייסנו שימש לייבוא של למעלה מ-135 טון ציוד הכרחי כגון וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף.

קרא עוד

כך הפכתי ברגע אחד מסטודנטית, שהמחקר האקדמי הינו העיסוק העיקרי שלה, למנהלת הלוגיסטית של הארגון. תוך כדי תנועה למדתי איך לעבוד מול המכס בארץ, ואני בקשר רציף עם בכירים ממערכת הבטחון, כדי להבין מה נחוץ, ואיך אנחנו יכולים להשתלב ולהועיל.

בשבוע השני למלחמה חזרתי גם לעבוד במעבדה. בעיקרון קשה מאוד לשלב את שתי המשימות הללו - הקריירה האקדמית, שתמיד חלמתי עליה, והשליחות שלי למען המדינה - אבל אין מצב שאפסיק, אני פשוט מתמודדת.

כאמור, הקמנו את ארגון Soldiers Save Lives לזכרו של דוד נאמן שנרצח במסיבה, ולכבוד בת זוגו שנפצעה, ונמצאת עדיין בשיקום. דוד היה בחור עליז וחייכן שגרם לכל אחד מאיתנו להרגיש שהוא החבר הכי טוב שלו. הוא היה פשוט קרן אור של בן אדם. הדרך שבה הוא נגע בכולנו בהירתמות המוחלטת שלו, כל פעם שאחד מאיתנו היה צריך אותו, הינה מקור השראה עבורנו ועבור הארגון שהקמנו לזכרו.

במסגרת פעילותנו אנחנו צריכים אתכם! אנחנו ממשיכים לגייס כספים לעשרות פרויקטים מצילי חיים בתאום עם משרד הביטחון, ובלי תרומתכם לא נגיע רחוק.

קראו עוד עלינו ועל דוד באתר https://www.soldierssavelives.org

אני מקווה שתרצו גם אתם לתרום. כמו כן, עזרו לנו להגיע לאנשים נוספים, שתפו את הפוסט!

קראו פחות
New findings have the potential to revolutionize glioblastoma and other diseases

מחקר חדש יכול לחולל מהפכה בגליובלסטומה ומחלות אחרות

29 נובמבר, 2023


פרופ' אסף הלמן וצוות המחקר שלו, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, חשפו ממצאים חדשים בתחום רשתות הרגולציה המכוונות למתילציה. ההתמקדות שלהם בגליובלסטומה חשפה כיצד מתילציה של DNA פועלת כמערכת בקרת גנים, כמו רמזור שיכול לווסת את פעילות הגנים. המחקר יכול לחולל מהפכה בגליובלסטומה ובמחקר מחלות ויישומים קליניים אחרים, ולסלול את הדרך לרפואה מותאמת אישית, סמנים ביולוגיים אבחנתיים ושיפור הטיפול בחולים. פרופ' הלמן הוסיף כי המחקר שלהם "מייצג פריצת דרך משמעותית בגנומיקה, ומציע תובנות להבנה וטיפול במחלות מונעות מוטציה גנטית".

נכון לעכשיו, 98% מהאנשים המאושפזים עם מחלות גנטיות שכיחות מתמודדים עם מנגנוני מחלה לא מובנים מספיק. על ידי מיפוי ההשפעה של מתילציה של DNA על הגנים, המחקר החדש מספק כלי רב ערך להבנת אטיולוגיה של המחלה ופיתוח טיפולים מותאמים, ובסופו של דבר משפר את סיכויו של המטופל, במיוחד בהקשר של סרטן ומחלות נפוצות אחרות. בעיקרו של דבר, מחקר זה משמש כמפת אוצר המנחה אותנו לעבר אסטרטגיות יעילות יותר לניהול מחלות.

פרופ' הלמן בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני ודוקטורט בגנטיקה, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לכתבה המלאה >>>

Israeli Flag In Antarctica

בוגרות העברית הניפו דגל ישראל באנטארקטיקה

28 נובמבר, 2023


ד"ר טל לוצאטו כנען ופרופ' טלי מס מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני של אוניברסיטת חיפה הניפו בגאווה את דגל ישראל באנטארקטיקה, שם הן נמצאות כחלק ממסע בין-לאומי. בנוסף הן החזיקו בשבוע שעבר תמונות של חטופים, שכמה מהם השתחררו.

"המסע לאנטארקטיקה תוכנן זמן רב לפני המלחמה וכבר אז תכננו להניף שם את דגל ישראל ואת דגל אוניברסיטת חיפה. כעת לאור המלחמה, ההנפה של דגל ישראל גם כאן, באנטארקטיקה, הופכת להיות משמעותית ועוצמתית הרבה יותר. זה היה רגע מרגש ביותר", אמרו שתי החוקרות.

ד"ר לוצאטו כנען חוקרת מטבולומיקה פונקציונלית וחומרי טבע, ופרופ' מס, חוקרת פיזיולוגיה של אלמוגים ובעלי חיים ימיים, הגיעו לאנטארקטיקה כחלק מתוכנית "Homeward Bound" - יוזמה בין-לאומית של נשים בעלות רקע ב-STEMM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה ורפואה), שמטרתה ליצור רשת עולמית של נשים עם רקע מדעי שיובילו ויפתרו אתגרים עולמיים לטובת כלל האנושות.

ד"ר לוצאטו כנען בוגרת תואר ראשון בביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה מהמכללה האקדמית תל-חי, תואר שני ודוקטורט בביוטכנולוגיה וביוכימיה מהאוניברסיטה העברית ופוסט-דוק מאוניברסיטת סן דיאגו בארה"ב.
ד"ר טלי מס בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ימית ואוקיאנוגרפיה מהמכללה הימית לישראל, תואר שני מאוניברסיטת בר-אילן ודוקטורט בביולוגיה ימית והסביבה מהאוניברסיטה העברית.

גאים בבוגרות שלנו!

לכתבה המלאה >>>

New study links human activities, clouds, and climate - Dr Guy Dagan

מחקר חדש המקשר בין פעילות שלנו, עננים ואקלים

28 נובמבר, 2023


מחקר חדש שהוביל ד"ר גיא דגן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מגלה את הקשר המורכב בין פעילות אנושית, עננים והשפעתם על האקלים.

הגישה החדשנית שהצוות של ד"ר דגן השתמש בה כללה הדמיות מחשב מתוחכמות המסוגלות לבחון את הפרטים הכי קטנים של האטמוספירה תוך הסתכלות על המהות הרחבה יותר של מערכת האקלים כולה. באמצעות סדרה של סימולציות מורכבות, הצוות הצליח לנתח מנגנונים הכוללים שינויים באקלים בקנה מידה רחב עקב זיהום האוויר.

שיטה זו אפשרה לצוות לחקור את האינטראקציה בין עננים מקומיים לבין מערכת האקלים רחבה. הם ראו שכאשר חלה עלייה באירוסולים שנוצרים עקב פעילות בני האדם, היא משפיעה על העננים ועל מחזוריות האקלים.

"המחקר שלנו עוזר לנו להבין טוב יותר כיצד אירוסולים ועננים משפיעים על האקלים", הוסיף ד"ר דגן. "השינויים הנגרמים על ידי אירוסולים מגיעים משינויים מורכבים בדפוסי מזג אוויר גדולים, המראים לנו חלק חשוב מהאופן שבו אינטראקציות אלה משפיעות על האקלים.”

קרא עוד

לד"ר דגן תואר ראשון בלימודי האטמוספירה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני ודוקטורט ממכון ויצמן למדע, החוג למדעי כדור הארץ.

לכתבה המלא >>>

קראו פחות
Why Do We Believe Fake News - Yoav Mathov

שקר הוא אמת: למה אנחנו מאמינים לפייק ניוז?

16 נובמבר, 2023


יואב מה-טוב, חוקר במרכז למדעי המוח של האוניברסיטה העברית, מסביר בטור מיוחד בעתון הארץ, כי לפעמים קשה להבין איך פייק ניוז מופץ באינטרנט בקלות כה רבה, ועד כמה פשוט לגרום לאנשים להאמין בדברים שלא קרו מעולם והם פרי דמיונם של אלה שהפיצו אותם. איך ייתכן שאנחנו זוכרים ותופשים כאמת טהורה דברים שהם לא נכונים, או שרק שמענו עליהם, ומדוע המוח שלנו לא מצליח להטיל ספק ולבקר אותם כמו שצריך?  

לכתבה המלאה >>>

Eyal Feldman - Eteacher CFO

בוגר העברית מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים ב-eTeacher

5 אוקטובר, 2023


אייל פלדמן מונה לתפקיד סמנכל כספים בקבוצת eTeacher. הוא בעל ניסיון של כ-15 שנה בתעשיית ההייטק, מתוכן למעלה מעשר שנים בתפקידי ניהול כספים בחברות צמיחה. במסגרת תפקידו יהיה אחראי על הפעילות הפיננסית של קבוצת איטי'צר והחברות הבנות שלה, מערך המימון, תקציב ובקרה, חשבונאות ודיווח כספי, ועל האסטרטגיה הפיננסית. אייל הוא בעל ניסיון עשיר בגיוס כספים לטובת אסטרטגיה ותפעול של חברות צמיחה.

בתפקידיו הקודמים שימש סמנכ"ל כספים בחברת גלואט, ומנהל כספים בחברת סיגנלס אנליטיקס. אייל לקח חלק בגיוסי מעל 250 מיליון דולר, גיוסי חוב, סקנדריס ועוד מגופי השקעה מובילים, וליווה מכירת ורכישת חברות.

הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית ותואר שני במימון מאוניברסיטת בר אילן.

קרא עוד

ברכותינו!

מקור >>>
צילום: מידן כהן

קראו פחות
BioForum - Foodtech Career Training

נפתחת ההרשמה להכשרת מהנדסות ומהנדסי תפעול בפודטק!

18 ספטמבר, 2023


סיימת תואר במדעי הטבע*? ההכשרה הזו היא בשבילך!

ביופורום, בעידוד רשות החדשנות, פותחת הכשרה ייעודית למהנדסי תפעול בפודטק.

אם ברצונך להיות חלק מהעתיד של תעשיית המזון ולעבוד בחברה טכנולוגית פורצת דרך, זה הזמן להצטרף אלינו!

קרא עוד

במהלך ההכשרה נספר על טכנולוגיות חדשניות, נזמין להתנסות בסביבת הייצור הייחודית לפודטק ולרכוש את המיומנויות הנדרשות כדי להצליח בתעשיה.

יוצאים לדרך בדצמבר 2023.

לפרטים נוספים: ronnie@bakc.co.il

* ההכשרה מיועדת לבוגרי ובוגרות תואר ראשון ושני במדעי החיים, המזון והטבע, הנדסה וביוטכנולוגיה.

 

 

קראו פחות
ERC Starting Grants for 9 HUJI Alumni

תשעה בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר Starting Grant של ה-ERC

7 ספטמבר, 2023


ברכות לתשעה בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית שזכו במענקי מחקר Starting Grant של ה-ERC (מועצת המחקר של האיחוד האירופי). מספר מענקי המחקר מוכיח שוב שמחקרים פורצי דרך והובלת חדשנות ומצויינות הם הערכים המובילים של העברית, כבר כמעט 100 שנה!

קרא עוד

להלן רשימת הבוגרות והבוגרים שזכו במענק:

ד״ר רבקה בקנשטיין, ממכון רקח לפיסיקה של האוניברסיטה העברית תקבל את המענק על מחקרה שעוסק במטה-חומרים קוונטיים מלאכותיים לשם עיבוד של אינפורמציה קוונטית.

ד"ר בן אנגלהרד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון יקבל את המענק עבור DopamineLearnLoops: לולאות הלמידה של מערכת הדופמין.

פרופ' נעם גדרון, מהמחלקה למדע המדינה והתוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה של העברית, יקבל את המענק על מחקרו שבוחן כיצד זהויות לאומיות מעצבות את הקיטוב הפוליטי במדינות המערב  כיום וגם האם הן עשויות ליצור מכנה משותף בין אזרחים מקצוות הפוכים של הקשת הפוליטית.

ד"ר אור (מיכאל) הרשקוביץ, ממכון איינשטיין למתמטיקה של העברית, יקבל את המענק על מחקר בדבר תכונותיה ושימושיה של זרימת העקמומיות הממוצעת.

ד"ר רועי לבני מביה"ס להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב, מתמקד במחקרו, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, בתיאוריה של למידה ובפרט בהבנה של מנגנון ההכללה אצל מערכות לומדות.

ד"ר יובל שגם, מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך של הטכניון, יקבל את המענק לפיתוח Q-ChiMP - מדידה מדויקת של הפרת סימטריית תמונת מראה במולקולות כיראליות באמצעות פיתוח טכנולוגיות שליטה קוונטיות ולכידה.

ד"ר אפרת שמע-יעקבי, מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית של מכון ויצמן למדע, על מחקרה של האפיגנטיקה של תאי סרטן – כלומר השינויים המתרחשים בסרטן באריזה של החומר הגנטי בגרעין התא ובבקרה על ביטוי גנים.

ד"ר תמר שטיין, מהמכון לכימיה ומרכז פריץ-האבר לדינמיקה מולקולרית של העברית, תקבל את המענק על מחקרה העוסק בפיתוח כלים חדשים ללימוד התהליכים המתרחשים כתוצאה ממפגש בין מולקולות גדולות עם קרינה, בתנאי קיצון הקיימים בחלל.

ד"ר גלי אומשויף-נבו, מביה"ס לרוקחות של העברית, תקבל את המענק על מחקרה הבוחן את התהליכים הביולוגים הגורמים לתחלואה הכפולה של דיכאון וחרדה.

ברכותינו!

קראו פחות