הפקולטה למדעי הטבע

The Israel Academy for Sciences and Humanities appoints 5 new mbers

חברים חדשים באקדמיה לאומית ישראלית למדעים

26 יוני, 2022


האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מצרפת לשורותיה חברים חדשים, חמישה מהם מהאוניברסיטה העברית וביניהם שתי בוגרות ושני בוגרים!

פרופ' שולמית אליצור, החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הרוח
פרופ' נעם ניסן, בית הספר למדעי המחשב והנדסה
פרופ' מיכאיל קרייני, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
פרופ' רונית ריצ'י, לימודי אסיה באוניברסיטה העברית בהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית
פרופ' רוג'ר דויד קורנברג, מהמכון ללימודים מתקדמים במסלול לביולוגיה מולקולרית 

ברכותינו!

הידעת שפרופ' רוג'ר ד' קורנברג ואביו ארת'ור קורנברג הם בין שבעת זוגות ההורים והילדים שזכו בפרס נובל? ארתור קורנברג, 1959, ברפואה ורוג'ר קורנברג, 2006, בכימיה.

Prof. Noga Alon - Shaw Prize

מקביל לנובל: בוגר העברית זכה בפרס יוקרתי במתמטיקה

22 יוני, 2022


פרופ' נוגה אלון זכה בפרס שאו (Shaw) למתמטיקה לשנת 2022. פרופ' אלון, מבכירי החוקרים בעולם במתמטיקה ובמדעי המחשב, הוא הישראלי השני בהיסטוריה שזוכה בפרס היוקרתי. נוגה אלון, יליד 1956, הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ופרופסור מכהן למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה המדעית האירופית. בשנת ה-2008 הוא קיבל את פרס ישראל בחקר המתמטיקה, ובנוסף זכה בפרס א.מ.ת ובפרס גֶדֶל.

את פרס שאו ייסד ב-2002 טייקון התקשורת ההונג קונגי ראן ראן שאו, שהחליט לחלקו מדי שנה ל"אינדיבידואלים, ללא התייחסות לגזע, לאום או אמונה דתית, שהגיעו להישגים משמעותיים ופורצי דרך במחקר אקדמי, מדעי או יישומי, ושעבודתם השפיעה באופן חיובי ועמוק על האנושות" – וזאת בשלוש קטגוריות: מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי החיים ורפואה. הפרס בכל קטגוריה עומד על סך של 1.2 מיליון דולר.

קרא עוד

בדברי ההסבר של שופטי ועדת הפרס, נכתב בין היתר: "פרס שאו מוענק לפרופ' אלון על מכלול עבודתו פורצת הדרך, לרבות הנחת היסודות לאלגוריתמים של סטרימינג (טפול במידע זורם) שלהם שמושים בניתוח ביג דאטה (נתוני עתק) ופיתוח שיטות אלגבריות והסתברותיות לטפול בבעיות בתורת הגרפים ובתורת המספרים האדיטיבית. פרופ' אלון הציג שיטות חדשות והגיע לתוצאות מהפכניות, שעיצבו את התחום כולו מן היסוד". 

"מפני שאין פרס נובל במתמטיקה, ישנם שני פרסים, אָבֶּל (ABEL) ושאו, הרואים עצמם כמקבילים לנובל בתחום זה", מסביר פרופ' אלון. "ברור שכמו בכל פרס אחר, הזכייה תלויה בגורמים שונים לרבות הרכב הוועדה, ואולי בסופו של דבר זה גם קצת עניין של מזל – כי ישנם בוודאי כמה וכמה חוקרים בעולם שראויים לפרס. מבחינתי מדובר בהפתעה נעימה מאוד, ורשימת הזוכים הקודמים בפרס שאו באמת מרשימה ביותר".

בשנת 2020 זכה בפרס פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית, והשנה חולק פרופ' אלון את פרס שאו במתמטיקה עם ישראלי נוסף: פרופ' אהוד הרושובסקי המכהן כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד והאוניברסיטה העברית בירושלים. "ישראל היא מדינה חזקה מאוד במדעים בכלל, ובמתמטיקה ובמדעי המחשב בפרט", אמר פרופ' אלון. "מעמדו של המחקר הישראלי בתחומים אלה בעולם עולה בהרבה על גודלה היחסי של האוכלוסייה. המחקר שלי עצמי מתרכז בקומבינטוריקה שהיא המתמטיקה של מבנים סופיים, עם שימושים ויישומים למדעי המחשב, לתורת המספרים האדיטיבית, לגיאומטריה קומבינטורית ולתחומים קשורים נוספים".

אלון הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה מהטכניון, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

מקור >>>
צילום: אוניברסיטת תל אביב

קראו פחות
Aidoc raised $110 million

איידוק גייסה 110 מיליון דולר לאבחון רפואי מבוסס בינה מלאכותית

22 יוני, 2022


חברת איידוק (Aidoc) גייסה 110 מיליון דולר בסבב D. הגיוס הנוכחי מביא את סך הגיוסים של החברה ל-250 מיליון דולר. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שסורקת צילומי רנטגן ו-CT באופן אוטומטי ומעבירה התראות מיידיות לרופאים. הטכנולוגיה של איידוק מסייעת לצוותי רפואה לתעדף בדיקות עם ממצאים חיוביים ובכך לזרז את הטיפול בחולים הנזקקים לטיפול דחוף. המערכת יודעת לזהות עשרות מחלות שונות, ביניהן דימום מוחי, שבץ, תסחיף ריאתי ושברים בעמוד השדרה. בנוסף לגילוי המחלות, המוצר מנגיש את המידע בזמן אמת ובצורה אוטומטית לרופאים, על מנת שיוכלו לקבל החלטות מצילות חיים בזמן האפקטיבי ביותר. הפתרונות של איידוק משמשים כיום יותר מאלף בתי חולים וארגוני בריאות, ביניהם בתי חולים מובילים בארה"ב, אירופה וישראל, ובכלל זה שיבא, איכילוב, הדסה, שערי צדק, אסותא, בלינסון, אסף הרופא, וולפסון ועוד. ההשקעה החדשה בחברה תשמש להרחבת פלטפורמת ה-AI Care של איידוק עם יכולות נוספות, ולהרחבת השימוש בטכנולוגיות של איידוק לצוותי רפואה נוספים. איידוק הוקמה ב-2016 על ידי אלעד וולך (מנכ”ל), מיכאל ברגינסקי (סמנכ"ל טכנולוגיה) וגיא ריינר (סמנכ”ל פיתוח), שלושתם בוגרי תוכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית בירושלים. 

קרא עוד

בשיחה עם כלכליסט אמר אלעד וולך, מייסד שותף ומנכ"ל איידוק: "זו לא תקופה פשוטה לגייס כסף. מה שעזר לנו היו שני דברים: שוק הבריאות יותר יציב בתקופות כאלה, כי גם במשבר צריך בריאות. בנוסף, המשקיעים שלנו משקיעים ברמה מאוד גבוהה שחושבים לטווח ארוך והם בוחרים חברות שיכולות לשנות עולם ולהיות הגוגל של הבריאות".

וולך מציין שלחברה אין כל כוונה להאט גיוסי עובדים או לשנות משהו בפעילות החברה: "נמשיך לשכור עובדים ולא נפסיק. בארץ יש לנו 250 עובדים, ובעולם עוד כ-100 עובדים. המטרה של הגיוס היא השקעה אגרסיבית בתחום של הדאטה לבתי חולים, ואנחנו בעלי הסיכוי הגדול ביותר לעשות זאת. נמשיך להשקיע בפיתוח המוצר. פתרנו הרבה אתגרים ויש עוד הרבה עבודה".

למקור >>>

קראו פחות
Starkware Founders - Eli Ben Sasson and Uri Kolodny

סטארקוור מגייסת 100 מיליון דולר

29 מאי, 2022


הקריפטו סבל בחודשים האחרונים ממחיקות כבדות בשווי, אבל הטכנולוגיה שמאחוריו חיה ובועטת. דוגמה לכך היא חברת סטארקוור (StarkWare) מנתניה שמודיעה כעת על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר – מה שהופך אותה לאחת מחברות הטק הפרטיות הגדולות בישראל. סטארקוור היא חברת תשתית שמפתחת מעין פרוטוקול דחיסה בקריפטו שמאפשר לבצע הרבה יותר פעולות על הרשת בשנייה ולהוריד משמעותית את עמלת הגז של התשתית. עמלת הגז היא עמלה שמגלמת את כוח החישוב הנדרש לפעולה בתשתית בלוקצ'יין ומייקרת את העסקאות. בז'רגון של הקריפטו פתרון מהסוג הזה מכונה Layer 2, היינו, רשת שמבצעת דחיסה לפני שהיא מגיעה אל התשתית ברמה הבסיסית יותר, במקרה הזה – אתריום.

קרא עוד

לקוחות החברה הן בורסות גדולות של קריפטו ו-NFT, כשש כאלו משתמשות במוצר כדי להוריד עלויות תפעול ולהציע מחירים יותר נוחים ללקוחות. רק בנובמבר האחרון סטארקוור גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, כלומר צמחה בערך במיליארד דולר שווי כל חודש מאז. אבל בשונה מרוב מוחלט של חברות הטק – סטארקוור ריווחית. את סטארקוור הקימו בשנת 2018 היזמים אורי קולודני (מנכ"ל) אלי בן-ששון (נשיא) ומיכאל ריאבצב שכבר אינו מחזיק תפקיד בחברה. אורי ואלי, שניהם, בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

"המתמטיקה מאחורי החברה הייתה תיאורטית לגמרי כשבן-ששון ושותפיו פרסמו אותה לראשונה כך שכמעט אף אחד לא טרח לקרוא אותה", כותבת החברה בכנות. "ואז הבלוקצ'יין הומצא ולפתע קריפטוגרפיית STARK פותרת את הבעיה הגדולה בעולם הבלוקצ'יין, היכולת לעשות סקייל לשימוש המוני".

היכולת המוגבלת של תשתית הקריפטו להעביר טרנזקציות היא בעיה מוכרת וכואבת בענף. ברשת אתריום, למשל, ההגבלה היא 15 פעולות בשנייה. לשם השוואה, חברת ויזה סולקת 1,700 עסקות בשנייה. סטארקוור טוענת כי היא יכולה לבצע 20 אלף פעולות בשניה. בהודעה לעיתונות כותבת החברה כי בשנתיים האחרונות עברו (למעשה – חושבו) באמצעות המערכת של החברה חצי טריליון דולר של טרנזקציות.

לסטארקוור שני מוצרים, הראשון מכונה StarkEx והוא מאפשר תקשורת חוזית בין החברה לבורסות שחפצות בטכנולוגיה. השני מכונה StarkNet והוא מוצר בתשלום אבל פתוח לשימוש לכל מפתח שחפץ לעשות שימוש בטכנולוגיית הדחיסה הזו עבור יישומיו. "הסיבה שלא כולנו משתמשים ביישומי קריפטו היא שתשתית הבלוקצ'יין איטית להכאיב והעמלות בשמיים, בשל העומס הזה", מסר קולודני. "StarkNet תאפשר את פיתוח יישומי הקריפטו של המחר כולל המעבר ל-Web3, רשת מבוססת בלוקצ'יין שעשויה להיות גדולה מהאינטרנט".

למקור >>>
צילום: נטלי שור

קראו פחות
Israel Prize 2022 Ceremony

פרסי ישראל לבוגרי העברית

8 מאי, 2022


טקס הענקת פרסי ישראל נערך בנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, יו"ר הכנסת מיקי לוי, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וראש העיר ירושלים משה ליאון. שרת החינוך אמרה בנאומה בטקס כי "היושבים כאן על הבמה, הישגיהם המפוארים הן עדות לחריצותם ולעמלם, ביטוי לנטיעת ליבם ולסקרונתם". לדבריה, "כל אחת ואחד מכם הוא מופת למצוינות יוצאת דופן ויחד את משקפים את פניה היפים והמגוונים של החברה הישראלית. הנבחרת שאתם מהווים יחד כוללת בתוך ענקי רוח מדע וטכנולוגיה, המוכיחים שאפשר לחלום ולהגשים ולהגיע למצוינות בכל התחומים". 

קרא עוד


פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה. השנה, שתי בוגרות ושני בוגרי האוניברסיטה העברית זכו בפרס:

1. פרופ' ימימה בן מנחם נבחרה לכלת פרס ישראל לחקר הפילוסופיה וחקר מדעי הדתות. מנימוקי הוועדה: פרופ' ימימה בן מנחם מהאוניברסיטה העברית היא מההוגות המובילות בארץ ובעולם בפילוסופיה של המדע. מחקריה השונים מגלים פרויקט רחב-היקף שתכליתו להראות כיצד חופש הוא אפשרי בתוך עולם מדעי ובמסגרת השיטה המדעית. ספריה ומאמריה התפרסמו בבמות החשובות ביותר, והיא התארחה במוסדות אקדמיים מובילים בחו"ל".

2. פרופ' רות ברמן נבחרה לכלת פרס ישראל לחקר הבלשנות העברית והכללית. מנימוקי הוועדה: "היא בלשנית בעלת מוניטין בין־לאומיים שהישגיה הבלתי רגילים זכו להכרה גם בארץ וגם מחוצה לה. בעלת תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת חיפה, וחברת כבוד של האגודה האמריקנית לבלשנות ושל האגודה לרכישת השפה הספרדית. פרופ' ברמן היא מומחית בחקר התחביר והמורפולוגיה של העברית החדשה ומחקריה בתחום זה הציגו בפני בלשנים בעולם את העברית החדשה, ובמיוחד את מערכת הצורות שלה, בהקשר טיפולוגי. בהמשך דרכה היא הפנתה את עיקר מרצה וכישרונה לשאלות של התפתחות השפה במהלך חיי האדם, לרכישת שפת אם וללשון הילדים. בשדה מחקר זה קנתה לה פרופ' ברמן שם עולם, במיוחד בהבנת האיזון בין האוניברסלי לבין הייחודי לכל שפה בהתפתחות יכולת ההפקה של טקסטים נרטיביים. היא העמידה דור של חוקרים ומחקריה, תובנותיה ושיטות העבודה שפיתחה משמשים כיום תשתית למחקרי התפתחות שפה בכל העולם".

3. פרופ' שמעון שמיר נבחר לחתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הקרוב. מנימוקי הוועדה: "פרופ' שמיר הניח את היסודות האקדמיים לחקר ולימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון בן זמננו בישראל. פרסומיו הרבים, ספרים ומאמרים, פרוסים על פני נושאים מגוונים ביותר, החל מההיסטוריה של סוריה העות'מנית במאה ה- 18 וגמור במחקרים על מצרים המודרנית והמחשבה הערבית בת דורנו. לפרופ' שמיר תרומה ייחודית בקידום יחסי ישראל-ערב. הוא הקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ומכוני מחקר נוספים. כיהן כשגריר ישראל במצרים ובירדן וקידם את יחסי ישראל עם שכנותיה ".

פרופ' יורם פלטי נבחר לחתן פרס ישראל בתחום היזמות וחדשנות טכנולוגית. מנימוקי הוועדה: "פרופ' יורם פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן, הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. סיפורו האישי מעורר השראה, פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה, אמונה בדרך וחייבה את פרופ' פלטי להתמודד ולשנות אמונות ותפיסות קיימות בתחום. בימים אלו פועל פרופ' פלטי להרחיב את השימוש בטכנולוגיה לטיפול בסוגים נוספים של מחלת הסרטן".

ברכותינו לזוכות ולזוכים!

צילום: עמוס בן גרשום, דוברות

קראו פחות
Omri Morgenstern - Agoda CEO

עמרי מורגנשטרן מונה למנכ"ל ענקית התיירות Agoda

25 אפריל, 2022


עמרי מורגנשטרן, בוגר העברית, מונה לתפקיד מנכ"ל חברת התיירות אגודה (Agoda). מורגנשטרן משמש כסמנכ"ל התפעול של החברה מיולי 2018, ובמסגרת התפקיד עבד בצמידות למנכ"ל היוצא ג'ון בראון

אגודה נמצאת בבעלות בוקינג הולדינגס, הספקית הגדולה בעולם של הזמנת חופשות מקוונות ושירותים נלווים. בבעלות החברה המותגים Booking.com, פרייסליין, KAYAK ואופן טייבל. מנכ"ל בוקינג הולדינגס, גלן פוגל אמר: "לאורך השנים לעמרי היה תפקיד קריטי בניהול המוצרים והשירותים המוצעים באגודה כמנהל המוצר הראשי וכסמנכ"ל הכספים. הידע והניסיון שלו בעסק הם ברמה, ואני מצפה להמשך התנופה של אגודה תחת הנהגתו". 

קרא עוד

מורגנשטרן, בוגר תוכנית תלפיות, סיים בהצטיינות תואר ראשון בפיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטה העברית ובעל תואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב. הוא הצטרף לחברה ב-2014 כמנהל מוצר, אלגוריתמים ומערכות למידה, ובהמשך קודם לסגן נשיא של פיתוח מוצר ולמנהל מוצר. ב-2018 הפך לסמנכ"ל הכספים. הוא ממייסדי קליקה, ושימש כמנכ"ל החברה שהתמחתה במקסום השיווק המקוון. החברה נרכשה על ידי בוקינג הולדינגס ב-2014. 

מקור >>>
צילום: AGODA

קראו פחות
Tal Wilk Glazer - CEO of Sativus Tech

טל וילק-גלזר מונתה למנכ"לית של Sativus Tech

6 אפריל, 2022


חברת חברת אגריטק "Sativus Tech" העוסקת בפיתוח פרוטוקולי גידול של צמחים מורכבים כמו זעפרן באמצעות חקלאות ורטיקלית מדייקת מתקדמת, המיועדים לתעשיית הפארמה ותוספי תזונה, הודיעה כי טל וילק-גלזר מונתה למנכ"לית החברה ותצטרף לדירקטוריון החברה. בנוסף, משה בר סימן טוב (בוגר העברית וחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה), לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הודיע לאחרונה על עזיבתו לאחר שמונה למשנה למנכ"ל כלל ביטוח. בר סימן טוב לקח חלק חשוב בגיבוש אסטרטגיית החברה בתחום התרופות ותוספי המזון. טל - בוגרת תואר ראשון במדעים ביו-רפואיים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים מהטכניון.

קרא עוד

וילק-גלזר ציינה כי: "החברה נמצאת בחזית של אחת מפריצות הדרך החדשניות ביותר בתחום החקלאות המתקדמת. מציאת פתרון ליבולים מורכבים בחקלאות ורטיקלית הינו חשוב מאוד לקהילה העולמית המחפשת כל העת חלופות בנות קיימה לחקלאות המסורתית, וצמאה לחומרי גלם טבעיים ואיכותיים לתעשיית התרופות ותוספי המזון. לכבוד הוא לי לשמש כמנכ"לית החדשה של Sativus Tech ואני מצפה בקוצר רוח לעבוד עם הצוות ולהעמיק ולהרחיב את הבסיס החזק שהוקם".

וילק-גלזר מונתה למנכ"לית חברת הבת של Sativus Tech - זעפרן טק בחודש דצמבר האחרון. בפרק זמן קצר זה הקימה בהצלחה את מתקן המו"פ הראשון של החברה בדרום הארץ. בנוסף לכך, הובילה לכניסת החברה למיזם משותף עם נוה פארמה לפיתוח והפצה של תוספי מזון ומוצרי קוסמטיקה מבוססי זעפרן.

צילום: סתיו בן יאיר
מקור >>>

קראו פחות
50 Most Influential Women According to Globes Magazine for 2022

50 המשפיעות של גלובס

4 אפריל, 2022

פורסמה רשימת 50 הנשים המשפיעות לשנת 2022 לפי המגזין "גלובס". פרויקט "50 המשפיעות בישראל" מציג את הנשים הבכירות בארץ שפועלן השפיע בשנה האחרונה באופן מהותי על הציבור או על השיח הציבורי. הנשים שנכללו ברשימה הובילו רפורמות מהותיות במשק, ניהלו מוסדות בריאות גדולים במהלך הקורונה וקידמו נושאים מהותיים לחברה הישראלית. במקרים מסוימים - בעיקר ברמת המחקר והרפואה - השפעתן מגיעה אף מעבר לכך, ברמה הגלובלית.

קרא עוד

גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר וכיום דירקטורית בשטראוס, חברה בוועדה המייעצת של הפרויקט ובוגרת האוניברסיטה העברית אמרה: "אישה משפיעה היא זו המובילה שינוי, מתווה דרך וגורמת לאנשים לראות דברים אחרת, ולשאוף להתקדם ולממש הישגים גבוהים אף משלה". 

מיכל הלפרין, גם היא בוגרת, חברה בוועדה והממונה לתחרות לשעבר הוסיפה: "מדובר בנשים שמקדישות לפחות חלק מזמנן במחשבה ובעשייה לקידומן של נשים בדרכים שונות".

השנה נכללו ברשימה 13 בוגרות של האוניברסיטה העברית. אנו מברכים כל אחת מהן וגאים להציג אותן בפניכם:

  • פרופ' מונא חורי כסאברי - סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון | הפקולטה לעבודה סוציאלית
  • רות רלבג - מנכ"לית שירותי בריאות כללית | הפקולטה למדעי החברה
  • פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה | הפקולטה למדעי הרוח
  • תמר יסעור, יו"ר ישראכרט | הפקולטה למדעי החברה *
  • האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית | הפקולטה למשפטים
  • שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר | הפקולטה למדעי הטבע
  • סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי | הפקולטה למדעי החברה
  • ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר | הפקולטה לרפואה *
  • יפית אטיאס לוי, סמנכ"לית השיווק של קבוצת רמי לוי | בית הספר למנהל עסקים
  • פרופ' סראב אבו רביעה קווידר, סגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון | פוסט-דוק בלימודי מגדר בפקולטה למדעי החברה
  • פרופ' שולמית לבנברג, מייסדת שותפה של "אלף פארמס" וראשת מעבדה תאי הגזע בטכניון | הפקולטה במדעי הטבע
  • ד"ר שולה מולא, פעילה חברתית וחוקרת | הפקולטה למדעי הרוח
  • פרופ' ענבל גושן, חוקרת מוח באוניברסיטה העברית | הפקולטה לרפואה והפקולטה למדעי החברה

לרשימה המלאה >>>

 

* חברות חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית
 

קראו פחות
Forbes 30 Under 30 2022

רשימת פורבס 30 מתחת ל-30 של 2022

1 אפריל, 2022


"פורבס 30 מתחת ל-30" היא רשימה הנערכת מדי שנה על ידי מגזין "פורבס" המכירה בצעירים הבולטים בישראל אשר נבחרים מתוך מאות מתמודדות ומתמודדים המגיעים מתחומים שונים. הרשימה כוללת צעירים וצעירות שעוד לא חגגו יום הולדת 31 אך כבר הספיקו לרשום לזכותם הישגים מרשימים בתחומם, להוביל שינויים משמעותיים שהותירו חותם על העולם, והם צפויים ככל הנראה להרכיב את דור מנהיגי ומנהיגות העתיד.

השנה, ברשימה הצעירה של מגזין פורבס ישראל, צוינו 10 בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים בני 30 ומטה שמחדשים את כללי המשחק בתחומם ומעצבים את העתיד של כולנו. הבוגרים המובילים באים מתחומים שונים אך יש להם מכנה משותף – רצון ונכונות להצליח והשכלה מעולה. ארגון בוגרי העברית מברך את בוגרינו על הישג נוסף בקריירות שלהם ומאחל הצלחה רבה בהמשך הדרך!

קרא עוד

דנה באריל - ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
אופק קירזנר - תכנית תלפיות
אמיר נוה - תכנית תלפיות
ניר מינרבי  - תכנית תלפיות
נוי סופר לאור - הפקולטה למדעי החברה
רוני פוסטן קורן - הפקולטה לרפואה
ים עתיר - הפקולה למדעי החברה
ניצן שאולוף - הפקולטה למדעי הטבע
רז הרצברג - ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
יובל לוטם מיכאלי - הפקולטה למדעי הטבע

לרשימה המלאה >>>
 

קראו פחות
Israeli AI EdTech startup MagniLearn

מגנילרן מאחדת כוחות עם חברה קוריאנית

21 פברואר, 2022


מגנילרן (MagniLearn), חברת הסטארט-אפ הישראלית בתחום הבינה המלאכותית והשכלה, חתמה על הסכם הפצה עם חברה מדרום קוריאה Belt English - חברה מובילה בתחום החינוך הקוריאני. 

מגנילרן הוקמה על ידי פרופ' ארי רפופורט, שהוביל מחקר פורץ הדרך של האוניברסיטה העברית בירושלים בעיבוד שפה טבעית, מדע קוגניטיבי וחינוך, יחד עם לאנה טוקוס - מנכ"לית החברה ומיכל עציון, CTO וסמנכ"לית מחקר ופיתוח. שלושתם בוגרי האוניברסיטה העברית.

קרא עוד

שתי החברות איחדו כוחות ביולי 2021 ושילבו את פלטפורמת הלמידה של מגנילרן בבתי ספר בסיאול, בונדנג ואולסן. שיתוף הפעולה הוכרז כהצלחה גדולה וכעת הפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית תופץ במאות בתי ספר ברחבי הארץ.

"עם הכוונה של קוריאה לחינוך מבוסס טכנולוגיות ותיאוריות מדעיות קוגניטיביות, שיתוף פעולה זה הוא התאמה מושלמת בין שתי החברות", אמרה לאנה טוקוס.

הטכנולוגיה של מגנילרן תוצע בבתי ספר קוריאניים בשנה הקרובה ותאפשר להם להקל על למידה של השפה האנגלית בצורה מקוונת ומותאמת אישית, המבוססת נתונים ועומדת בתקן הבין-לאומי ללימוד שפות - CEFR.

לכתבה המלאה >>>

 

קראו פחות
Classiq - Quantum Start-up Raised 33 million dollars

קלאסיק: חברת המחשוב הקוונטי גייסה 33 מיליון דולר

20 פברואר, 2022


חברת הסטארט-אפ הישראלית קלאסיק (Classiq), שמפתחת כלי פיתוח תוכנה למחשבים קוונטיים, הודיעה על גיוס של 33 מיליון דולר בהובלת הפניקס, שמביא את סך גיוסיה ל-48 מיליון דולר מאז הקמתה ב-2020. מחשב קוונטי, המבוסס על עקרונות תורת הקוונטים, אמור לספק עוצמת מחשוּב גדולה לאין שיעור ביחס למחשבים רגילים, כולל מחשבי העל החזקים ביותר. בעולם יש מספר חברות וענקיות שנמצאות כיום במירוץ לבנות מחשב קוונטי שימושי וחזק - אך יש עדיין מכשולים רבים בדרך. אחד מהם הוא בצד התוכנה: עדיין קשה מאוד לכתוב תוכנה ויישומים עבור מחשבי קוונטום. קלאסיק מנסה לפתור את הבעיה הזו - והיא פיתחה פלטפורמה שמקלה על מתכנתים לכתוב תוכנה עבור מחשבים קוונטיים.

קרא עוד

מייסדי החברה הם ניר מינרבי (מנכ"ל), בוגר תלפיות של האוניברסיטה העברית ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל; ד"ר יהודה נוה (טכנולוג ראשי), מומחה לפיזיקה קוונטית ובוגר שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית, שהקים והוביל את צוות תוכנות המחשוב הקוונטי ב-IBM חיפה; ואמיר נוה (מנהל פיתוח האלגוריתמים), אף הוא בוגר תלפיות ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל מהאוניברסיטה העברית - וגם בנו של ד"ר נוה.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Ministry of Culture and Sport - 2021 Literature Prize

פרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול

14 פברואר, 2022


כמדי שנה מעניק משרד התרבות והספורט את פרסי היצירה לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה העברית, כאות הוקרה על פועלם בתחומי הספרות השונים: שירה, סיפורת, מחזה, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית. מטרת הפרס, היא הבעה הוקרה והערכה לספרות העברית ועודד מצוינות בכתיבה הספרותית העברית. ועדת השיפוט של פרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול החליטה להעניק את הפרס ל-14 זוכות וזוכים, ולזוכה אחד בקטגוריה החדשה ליוצרים שורדי שואה. הפרס בשווי כולל של 600,000 ₪ יתחלק באופן שווה בין הזוכים ולכל אחת ואחד יוענק פרס בסך 40,000 ₪.

השנה 6 בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכו בפרס היוקרתי ונימוקי ועדת השיפוט:

קרא עוד

הלה בלום 
בשני ספרי הפרוזה שלה מזמינה הסופרת הילה בלום את קוראיה להתבוננות ספרותית מטלטלת ומפעימה בקשרי משפחה, בחידה הכרוכה תמיד בקיומו של הזולת, גם זה הקרוב ביותר, גם זה אשר הוא עצמך ובשרך – ילדך. בספרה הראשון "הביקור" (2011) טוותה הילה בלום ביד אמן דרמת מתח משפחתית. בספרה השני "איך לאהוב את ביתך"  מתבוננת הסופרת בקשר שבין אם לבת בעוצמה, בהעמקה, באומץ ובחכמה יוצאי דופן. יש בפרוזה של הילה בלום צרוף נדיר של יופי פיוטי, של מבט דק מן הדק בעולמות של רגש ושל תעוזה הניכרת באופן בו היא מנכיחה את האימה ואי הודאות והדאגה הכרוכות בקשרים האנושיים הגרעיניים ביותר.

נורית גרץ
בצד הישגיה כחוקרת רבת מוניטין של הספרות העברית והקולנוע הישראלי פיתחה נורית גרץ ערוץ ייחודי של כתיבה ספרותית הנשענת על בסיס תיעודי. אחרי "אל מה שנמוג" (1997), החותר לשחזור שורשי משפחתה בפולין, פרסמה את "על דעת עצמו" (2008), תיאור רחב של פרקים בחיי בן זוגה, עמוס קינן. ההיכרות האינטימית עם הגיבור מצטרפת למחקר ביוגרפי מדוקדק, לקריאת עומק ביצירתו ולהשלמת פערים פרי הדמיון היוצר. שילובים דומים מתממשים בספרים "ים ביני ובינך" (2015) על דמות האהוב העלום של רחל המשוררת, ו"מה שאבד בזמן" (2020), עדות אינטימית על ידידותה של המחברת עם עמוס עוז. גרץ משחזרת ביד אמן ובתנופה יצירתית פרשיות חיים ומרקמי יחסים בין דמויות הקרובות ללבה, והתוצאה היא מכלול מקורי המאתגר את החלוקות המקובלות בין סוגות הפרוזה.

נעה ידלין 
נעה ידלין היא סופרת מחוננת וברוכת כישרון, המציעה בספריה מבט סאטירי וביקורתי על מוקדי כח שונים של החברה הישראלית. ספריה "חיי מדף" (2010) "בעלת הבית" (2013), "שטוקהולם" (2016) ו"אנשים כמונו" (2019) מזמנים לקורא חוויית קריאה מענגת ו"קלילה" שבאותה שעה עצמה מכוונת חיצים חדים של ביקורת אל הקשרים מגוונים של אורחות חיינו כאן ועכשיו. זו ספרות חכמה ומשוכללת מאוד, שניכר בה קשב דק לשפה ומבט חכם וחודר לעולם הפנימי של היחיד תוך מודעות גדולה להקשרים חברתיים וסוציולוגיים.

יעקב מאיר 
בשני ספרי הפרוזה שלו שראו עד כה מתגלה יעקב מאיר כיוצר מקורי, יחודי חכם ורב קסם. בספר הביכורים שלו "גם ציפור" (2012) תאר מאיר את מסען של דמויות שונות מירושלים לגליל על רקע מלחמת לבנון וסיפור הפינוי מגוש קטיף. בפרוזה עדינה וחכמה מאיר הספר ארועים היסטוריים מאז'ורים מבעד לתנועת הנפש והעלילה הנטווית בין שניים. ברומן "נחמיה" (2019) – פורש מאיר סיפור מסע המתרחש בתקופה סוערת בהיסטוריה היהודית – במזרח אירופה של המאה ה–17 על רקע צמיחת התנועה השבתאית. זהו רומן המהלך בגדולות. יש בו שילוב וירטואוזי של מסורות ספרותיות שונות (הספרות היהודית הקומית בעברית וביידיש, הספרות ההלכתית, ז'אנר סיפורי המסע). ניכרת בו הכרות עמוקה ואינטימית עם עולם הספר היהודי, עם ההיסטוריה של התקופה, ועם נפש האדם. המטען התרבותי העצום עימו מגיע יעקב מאיר אל מעשה היצירה הוא עושר השמור לבעליו לטובתו ובמעשה יצירה גדול משמש לו מצע ליצירה רעננה, מצחיקה, מעוררת מחשבה ועתירת קסם.    

שירה סתיו
שירה סתיו פרסמה שני ספרי שירה: ספר הביכורים "לשון אטית" (2012) ו"שריר הלב" (2019). ספרים אלה מצטרפים לפועלה של סתיו כחוקרת ספרות ("אבא אני כובשת: אבות ובנות בשירה העברית החדשה" ועוד) וכמתרגמת (קרקעית חיינו: קובץ מקיף משירי המשוררת האמריקנית שרון אולדס ועוד). כתיבתה של סתיו בסוגות השונות היא עתירת חכמה ואומץ ויופי. בספר הביכורים שלה סיפרה סתיו בלשונה השירית המאופקת והסוחפת כאחת סיפור חניכה שיש בו סבך ומורכבות של היפרדות ועקירה. בספר שיריה השני שיש בו מעבר מן ה"לשון" (המוזכרת בכותרת הספר הראשון) אל ה"לב" ("שריר הלב" – כותרת הספר) יש מעקב רוטט אחר תנועה של קירבה ומרחק ביחסים אנושיים קרובים.

אלי שמואלי 
אלי שמואלי פרסם עד כה שני ספרים בפרוזה, "אישוליים" (2015) ו"המשורר והחשפנית" (2020), וספר שירים אחד, "האל שהכזיב הוא אתה" (2017). בשלושתם הוא מתברר כמתבונן רגיש וקשוב להמיית היומיום, שמצליח למצוא את הפואטי גם בהישרדות אנושית קשה ושוחקת. בעבודות אפורות, בדירות מתפוררות, בבדידות בלתי פוסקת. לשמואלי יכולת נדירה ללכוד את הפכים הקטנים ביותר בנפש האנושית, בהיכרות של האדם עם עצמו, וביכולת שלו להתנסח מול העולם החיצוני. גם כשהוא לוקח את קוראיו יד ביד בצינורות המחלידים של עולב השיגרה, שמואלי מצליח תמיד למצוא יופי והומור ולרקום מהם ספרות מלאה, אנושית ורב-שכבתית.

לרשימה המלאה של הזוכות והזוכים >>>

ברכותינו!

קראו פחות
One Eight Project by HUJI Alumni

יוזמה חשובה של בוגרי ובוגרות העברית

3 פברואר, 2022


ההיי־טק הישראלי נהנה מפריחה חסרת תקדים: רק בשנה האחרונה סטארט־אפים גייסו יותר מ-25 מיליארד דולר והונפקו יותר מ-20 חברות ישראליות בוול סטריט. מי שנהנה מכך היו בעלי המניות של החברות, ובהם מייסדים ועובדים שמכרו מניות בהיקף של מיליארדי דולרים. עובדה זו עוררה שיח ציבורי בנוגע להשפעה על הכלכלה הישראלית בכלל, ועל הפערים החברתיים־כלכליים הגדלים בפרט.

מתוך השיח הזה צמחה יוזמה חדשה בשם "אחד.שמונה", שנועדה לגרום להיי־טקיסטים לתרום לקהילה באמצעות הקצאת 1.8% מהמניות או האופציות שברשותם, לטובת השקעה בעמותות שונות שייבחרו על ידי חברי המיזם. את המיזם מובילים בוגרים בכירים בקהילת ההיי־טק הישראלית, ובהם יניב ריבלין, עומר זרחיה, סתו ארז, אביטל שטרנגולד, מאיה עזריה ואמילי ברג. משקיעים בכירים בתעשייה נרתמו אף הם לפרויקט והתחייבו לסייע ולתרום לו.

קרא עוד

באחד.שמונה, הכוונה להתחיל מלמטה, מהעובדים, כפי שנעשה ביוזמת הנתינה של וורן באפט וביל גייטס. כל עובד יכול להצטרף ללא תלות במעמדו, באמצעות חתימה על מסמך לא משפטי (Pledge), ובו המשקיעים מצהירים על רצון להעביר 1.8% מהאופציות שלהם לטובת צבר הכסף של קהילת אחד.שמונה. בין ההתחייבות לתרומה בפועל יכול לעבור זמן ממושך, לפעמים כמה שנים, מכיוון שחלק מהחברות עדיין פרטיות, ולא בטוח שתהיה דרך להנזיל את המניות, והאתגר הוא להגיע לכמות מהותית של עובדים. מנהלי המיזם מתכננים להשיק אותו באירוע חגיגי בשבועות הקרובים. בהשקה המתוכננת ישתתפו בכירים בתעשייה, והיא תלווה בקמפיין ממוקד בלינקדאין הקורא לכל העובדים בתעשייה להצטרף.

מי שהתחייב לתרום את כספו ייקח חלק גם בהחלטה לאן יועבר הכסף שייצבר. במסגרת אחד.שמונה תוקם ועדת השקעות, שתהיה מורכבת משורה של אנשי מפתח מהתעשייה, והיא תבחר עשרה מיזמים. מנהלי המיזם מבטיחים כי בוועדת ההשקעות יהיה ייצוג מלא לכל הפריפריות, וכן שוויון מגדרי מלא. למנהלי המיזמים שנבחרו תהיה האפשרות לנסות לשכנע את חברי ועדת ההשקעות בכך שהמטרה שהם פועלים למענה ראויה לכסף, באמצעות הצגה בסגנון הרצאת TED ב"דמו דיי" מיוחד שייערך אחת לרבעון. לאחר הצגת עשרת המיזמים יצביעו חברי ועדת ההשקעות של אחד.שמונה בפלטפורמה דיגיטלית ייעודית ויקבעו כיצד יחולק הכסף שנצבר במיזם.

בהמשך מתכננים במיזם לרתום את עובדי ההיי־טק לתרום בדרכים נוספות, מלבד באמצעות כסף. "אין סיבה שלא ננצל את המוחות הטובים שיש בהיי־טק כדי לעזור למיזמים הנבחרים, אם זה בשיווק, בהיבטים טכנולוגיים או בכל אופן אחר", אומרים בהנהלת המיזם.

לאתר המיזם >>>

למקור >>>

קראו פחות
Globes 40 Under 40 - 2022

נבחרת המנהיגות המבטיחה של גלובס 2022

31 ינואר, 2022


פורסמו תוצאות פרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס - רשימת 40 צעירים מבטיחים עד 40. הגשת המועמדות לפרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס הייתה פתוחה לכולן ולכולם. גלובס חרת על דגלו ערכים של ייצוג הולם לכל הקולות והגוונים בחברה. הרשימה כוללת את הגברים והנשים מכל קצוות החברה הישראלית אשר מובילים שינוי בימים מורכבים אלו, את המנהיגות והמנהיגים ששמו עצמם בחזית ההתמודדות העסקית, החברתית, הסביבתית, החינוכית, המדעית והרפואית, את היזמות והיזמים ששינו כיוון ואת אנשי הניהול, החברה, הרגולציה והכלכלה שחושבים ופועלים מחוץ לקופסה. 

השנה נכללו ברשימה 12 בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית מתוך יותר מ-2,000 מועמדים ומועמדות. בואו להכיר:

קרא עוד

דבי פרקש אולך - סמנכ"לית בכירה ואקטוארית ראשית, בריאות וחיסכון ארוך טווח, כלל ביטוח ופיננסים
רז הרצברג - מנהלת מוצר ראשית בוויז
מירי שמואלי - 
סמנכ"לית ארגון, תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון הפנים
שירה ברלינר פולג - מ"מ ראש מה"ט ומנהלת תחום תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה
קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תוכניות חברתיות־כלכליות במטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה
אלעד מלכא - מייסד ומנכ״ל הלובי הציבורי ״האינטרס שלנו״
מוחמד היבי - שותף במחלקה המקצועית של חטיבת הביקורת בדלויט ישראל ומנהל את משרד הפירמה בנצרת
מורן שניידר רוזנבלום - ראשת אשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים
עינת גמזו לביא - מנהלת יחידת כלכלה ותקציבים בחברת מקורות
אור חרוש - סמנכ"ל ומנהל מטה, קבוצת הפניקס
פיראס קזמוז - משנה למנכ"ל וסמנכ"ל כספים בקינג סטור
סוזן עאוני חסן - משנה למנכ"ל בארגון ג'וינט-תבת

ברכותינו!

לרשימה המלאה >>>

קראו פחות
Dr. Mor Nitzan - ERC Grant Recipient

ד"ר מור ניצן קיבלה מענק מהמועצה האירופית למחקר

25 ינואר, 2022


קרוב ל-400 חוקרים צעירים בתחילת הקריירה זכו במענקים של המועצה האירופית למחקר (ERC), ביניהם - ד"ר מור ניצן - חוקרת מבטיחה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מענקים אלה, בשווי ממוצע של 1.5 מיליון אירו כל אחד, יסייעו לחוקרים צעירים ושאפתניים להשיק פרויקטים משלהם, להקים את הצוותים שלהם ולרדוף אחר הרעיונות הטובים ביותר.

ERC הוא ארגון הממון האירופאי המוביל למחקרים פורצי דרך. ההצעות שנבחרו מכסות את כל תחומי המחקר, מיישומים רפואיים של בינה מלאכותית, למדע השליטה בחומר באמצעות אור, לעיצוב משטר משפטי הוגן. השנה, חוקרות מתחומים שונים זכו בכ-43% מענקים, עלייה מ-37% בשנת 2020 ואחוז הגבוה ביותר עד כה.

קרא עוד

ד"ר מור ניצן, מבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית, קיבלה מענק בסך 1,484,125 אירו עבור הפרויקט שלה ב"פענוח היבטים מרובים של זהות תאית מנתונים חד תאיים".

"תכנית המחקר שלי תתמודד עם אתגר הליבה בעידן החד-תאי, ותהפוך את הנתונים המורכבים הגדלים באופן אקספוננציאלי לתובנות ועקרונות לביולוגיה הבסיסית של מערכות רב-תאיות. היא תקדם את ההבנה והשליטה שלנו בהתנהגות רקמות קולקטיבית, ותחשוף את ההיבטים המרובים של זהות תאית בבריאות ובמחלה, ובכך צפויה להיות בעלת ערך הן למחקר בסיסי והן למחקר עתידי", הסבירה ניצן.

ד"ר מור ניצן בוגרת תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי קוגניציה, תואר שני ודוקטורט בפיזיקה ופוסט-דוקטורט בבית הספר למדעי המחשב והנדסה, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא הייתה עמיתת מחקר ג'ון הארוורד וג'יימס ס. מקדונל באוניברסיטת הרווארד. כיום היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועובדת בשיתוף עם המכון רקח לפיזיקה והפקולטה לרפואה.

קראו פחות