הפקולטה למדעי הטבע

חוקרים ישראלים פיתחו בדיקת דם מהפכנית לגילוי מוקדם של מחלת פרקינסון אשר מסוגלת לזהות את המחלה לפני הופעת תסמינים מוטוריים ניכרים. הבדיקה, שפותחה במעבדתה של בוגרת העברית, פרופ' חרמונה שורק באוניברסיטה העברית בירושלים, מודדת שברי חומר גנטי בזרם הדם הקשורים לנזק נוירולוגי. תוצאות מחקר על יעילותה ודיוקה של הבדיקה, שנערך על ידי דוקטורנט נמרוד מדרר מהאוניברסיטה העברית, פורסמו בכתב העת המדעי Nature Aging.

הבדיקה יכולה להבחין בין חולי פרקינסון בשלב טרום-תסמיני לבין אנשים בריאים בדיוק גבוה על ידי הערכת שני סמנים ביולוגיים מולקולריים, שברי RNA תעבורתי (tRFs). עלייה ב-tRFs ספציפיים לפרקינסון וירידה ב-tRFs מיטוכונדריאליים מסמנים את השלבים המוקדמים של המחלה עם דיוק אבחוני של 0.86. בדיקה לא פולשנית זו יכולה להועיל לאלו המועדים גנטית לפרקינסון ולסייע בניסויים קליניים לתרופות חדשות. פרופ' שורק מדגישה את הפוטנציאל של גילוי מוקדם, לעזור לפתח טיפולים משני מחלה ולהתמודד עם חששות בקרב אלו עם היסטוריה משפחתית של פרקינסון. הבדיקה יכולה גם לסייע בזיהוי תסמינים טרום-מוטוריים ולאפשר שינויים באורח החיים להאטת הופעת התסמינים ולשפר את אמינות הניסויים הקליניים.

למאמר המלא באנגלית >>>

צוות מחקר בין-לאומי, בהובלת ד"ר תומר איטקין, בוגר העברית, טוען כי הוא הראשון בעולם שמצא שיטה חדשנית "להעיר" תאי גזע בוגרים במעבדה לשימוש בהחידוש מח עצם להשתלות. הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Nature Immunology, מהווים פריצת דרך שיכולה לשפר משמעותית את שיעורי ההצלחה עבור מטופלים שמקבלים השתלות מח עצם.

"לעיתים, גם אם התורם מתאים לאדם הזקוק לטיפול, אין לתורם מספיק תאי גזע להשתלה", אמר ד"ר איטקין, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרכז הרפואי שיבא. האתגר בחידוש מח עצם הוא שתאי גזע - אשר פעילים מאוד בדם חבל הטבור ויכולים להתחדש בעצמם - הופכים ל"רגועים" או רדומים במח עצם בוגר וחלק מהתורמים יכולים לספק רק "תפוקה נמוכה מאוד של תאי גזע, שאינה מספיקה להשתלה", הסביר ד"ר איטקין. ממצאי המחקר עולה כי "השיטה החדשה מרחיבה משמעותית את מאגר תאי הגזע הזמינים להשתלה. בנוסף, ניתן להשתמש בשיטה לטיפול במטופלים שעברו מספר סבבים של כימותרפיה או טיפול גנטי ואין להם מספיק תאי גזע בריאים משלהם". ד"ר איטקין מאמין שהמחקר לא אמור לקחת יותר מחמש שנים כדי להגיע לשלב ניסוי קליני ואז לקבל אישור FDA. זה גם פותח הרבה הזדמנויות בתחומים אחרים, כולל שימוש בשיטה החדשנית ברקמות ללא תאי גזע.

חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו בטכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR כדי לפתח זן חסה מועשר באלמנטים תזונתיים מה שיכול להוות פריצת דרך משמעותית בפתרון בעיית המחסור במיקרו-נוטריינטים ברחבי העולם. מחסור במיקרו-נוטריינטים, המכונה לעיתים "רעב סמוי", משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, במיוחד באזורים שבהם הגישה למזון מגוון ועשיר באלמנטים תזונתיים מוגבלת. רעב סמוי מתייחס לצורת תת-תזונה שבה אנשים סובלים ממחסור במיקרו-נוטריינטים חיוניים למרות שיש להם מספיק קלוריות כדי לענות על צרכי האנרגיה הבסיסיים שלהם. 

המחקר, בהובלת בוגר העברית פרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית, פורסם בכתב העת המדעי Plant Biotechnology Journal והדגים כיצד שינויים גנטיים מדויקים יכולים להגדיל משמעותית את רמות הוויטמינים והנוגדי חמצון החיוניים בחסה מבלי להשפיע על צמיחתה או תנובתה.

לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים! 

פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.

פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.

פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.

פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.

פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.

פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.

לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.

ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!

לכתבה המלאה >>>

המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית. בשנים האחרונות, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למקרי תמותה רבים ברחבי העולם והתחזיות מצביעות על כך שמספר זה ימשיך לעלות. לפי דוח, שהתפרסם בעיתון הרפואי LANCET, בשנת 2021 היו כ-4.71 מיליון מקרי תמותה הקשורים לחיידקים עמידים ומספר זה צפוי לעלות ל-8.22 מיליון עד שנת 2050.

בישראל, פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר אהובה סרן ממעבדתו (שניהם בוגרי האוניברסיטה) ובשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתחו תכשיר אנטיביוטי חדשני בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. הפיתוח החדש, הנקרא Nano-Mupirocin, הוא גרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם הארגון למחקר וחדשנות של סינגפור והאוניברסיטה העברית (Singapore-HUJI Alliance for Research and Enterprise - SHARE), פיתחו חלופה מבטיחה לאנטיביוטיקה לייצור בשר מתורבת. המחקר, בהובלת הדוקטורנט עידן יקיר ופרופ' צבי חיוקה (שניהם גם בוגרי האוניברסיטה), בוחן את השימוש בתערובות פפטידים אנטימיקרוביאליים אקראיים (RPMs) כשיטה בטוחה ויעילה יותר למניעת זיהום חיידקי בבשר מתורבת.

RPMs הם קוקטיילים סינתטיים של פפטידים המפגינים פעילות אנטימיקרוביאלית רחבה. הם הראו השפעות בקטריצידיות חזקות נגד חיידקים גרם-חיוביים כמו ליסטריה מונוציטוגנס וחיידקים גרם-שליליים כמו E.coli, מבלי לפגוע בתאי המארח. זה חיוני לשמירה על חיותם של תאי גזע מזנכימליים (MSCs), החיוניים לייצור בשר מתורבת.

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

חוקרים פיתחו מודל למידת מכונה מבוסס בינה מלאכותית המשתמש בהדמיה היפר-ספקטרלית כדי להעריך את איכות העגבניות לפני הקטיף. השיטה, שאינה פוגעת בפירות, חוזה תכונות איכות חשובות כמו משקל, קשיחות ותכולת ליקופן ומאפשרת לחקלאים לעקוב אחר התפתחות הפירות בזמן אמת, לתזמן את הקטיף בצורה מיטבית ולשפר את איכות היבול.  

"גישות מסורתיות להערכת איכות עגבניות גוזלות זמן, פוגעות בפירות ויקרות, ולכן מוגבלות לשימוש בדגימות קטנות לאחר הקטיף. לחקלאים אין כלים מעשיים לניטור איכות הפירות לפני הקטיף, למרות שזהו מרכיב חיוני לאופטימיזציה של תנאי הגידול ולשיפור איכות היבול", מסביר בוגר העברית ד"ר דוד הלמן, ראש מעבדת הדמיה ומודלים של מערכות צמחייה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהובילה את המחקר, בראיון ל-Food Ingredients First.

הפיזיקאים ד"ר חיליק פרנק, מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות של L2X Labs וד"ר ז'ניה פפיר, מייסד ומנכ"ל החברה, חברו יחד להקמת סטארט-אפ שעשוי לשנות את תהליכי ייצור השבבים. "באמצעות השימוש בטכנולוגיית Extreme UltraViolate) EUV) אנחנו בונים מקורות קרינה ואור המהווים רכיב קריטי בתהליכי הייצור של תעשיית השבבים ובפרט עבור השבבים המתקדמים ביותר בשוק. שבבים אלו הכרחיים להמשך ההתפתחות של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כיום דוגמת AI ,IoT ואחרות, ומכאן חשיבותן העצומה. בזכות הפיתוח שעליו אנחנו עמלים כיום, ולאחר סבב גיוסים ראשון, תוכל תעשיית המוליכים למחצה להתקדם לדור הבא של תהליכי הייצור", מסביר ד"ר פרנק.

ד"ר פרנק, בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התמחה בתחום הפיזיקה האטומית במעבדה הלאומית Lawrence Livermore National Laboratory בקליפורניה, ארה"ב. את ד"ר פפיר, שאף הוא בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר עם למעלה מ-15 שנות ניסיון גם בתחום מקורות EUV וליטוגרפיית EUV, הוא פגש כשעבדו יחד במעבדה באוניברסיטה העברית.

תעשיית המוליכים למחצה נמצאת בפתחה של מהפכה טכנולוגית הדוהרת לקראת פיתוח שבבים בעלי מבנים בגודל של ננומטרים בודדים ואף פחות מננומטר (מיליארד ננומטר = 1 מטר). החשיבות העצומה של שבבים אלו טמונה בכך שהם הכרחיים לפיתוח כמעט כל טכנולוגיות הדור הבא כגון: בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים ומכשור רפואי מתקדם. ללא היכולת לייצר שבבים אלו לא ניתן יהיה לממש את מרבית הטכנולוגיות המפותחות כיום. מעבר לכך, שבבים קטנים וחזקים יותר מאפשרים גם יעילות אנרגטית משופרת וביצועים כלליים טובים יותר עבור יישומים קיימים.

ברכותינו לד"ר צחי חגי, מבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן, הפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב, על זכייתו במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC). במחקרו שזכה במענק, חוקר ד"ר חגי כיצד חקיינות ויראלית במבני חלבונים מעצבת את התחרות בין התא המאכסן לבין הנגיף.

ד"ר חגי בוגר תואר ראשון בכימיה ובביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו לפרופ' נעם שטרן-גינוסר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, על זכייתה במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC).

המחקר שזכה במענק מתמקד בנגיף הציטומגלו (CMV), נגיף שכיח ממשפחת נגיפי ההרפס. הנגיף מדבק ונפוץ מאוד בכל העולם, ולרוב אינו מוביל לתסמינים אבל עלול לגרום לסיבוכים קשים במהלך הריון ובאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. במחקר יפותחו גישות חדשניות מתחומים שונים ובהם שיטות גנומיות חדישות וביולוגיה חישובית שיקדמו הבנה מעמיקה של מנגנוני האינטראקציה של הנגיף עם תאי המאכסן (האדם) והתגובה החיסונית ברקמות שונות.

ד"ר שטרן-גינוסר בוגרת תואר ראשון במיקרוביולוגיה, תואר שני במדעי החיים ודוקטורט במיקרוביולוגיה כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!

בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.

הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 

חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית. 

ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>

לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>

לגלריית תמונות מהטקס >>>

ברכותינו לד"ר ירדן כהן, מהמחלקה למדעי המוח במכון ויצמן למדע, על זכייתו במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC). מטרת המחקר היא להבין "איך המוח מלחין" – כלומר כיצד יוצאות לפועל התנהגויות מורכבות כדוגמת דיבור, ריקוד ונגינה. חיית המודל שתשמש את החוקרים היא ציפורי שיר מסוג קנרים – זמרים וירטואוזיים, המפיקים עושר של צלילים, המכונים הברות, ויוצרים רפרטואר עצום של שירים על-ידי שרשור הברות לפי כללים, הדומים בקבועי הזמן ובמורכבות שלהם להתנהגות אנושית. החוקרים מתעתדים ללמוד את המבנה האנטומי ואת פעילות המוח של קנרים בזמן שירה ולהשתמש בעושר ובמורכבות השירים כדי להבין איך המוח מחבר הברה להברה, מחיל כללי תחביר על תהליך זה ומלחין שירים למטרת משיכת בנות זוג והתחרות עם זכרים אחרים.

ולנס סמיקונדקטור, ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, הודיעה על מינויה של גילי פרידמן כסמנכ"לית בכירה וראשת היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שהוקמה בחברה.

"אנו שמחים לקבל בברכה את גילי פרידמן כראש היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שלנו, הכוללת את שווקי האודיו-וידאו, תעשייה, ראייה ממוחשבת ורפואה", אמר גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה. "גילי מביאה איתה ניסיון של למעלה מ-17 שנה בהובלת מחלקות מכירות ופיתוח עסקי בחברות גלובליות מובילות בתעשיית השבבים. תחת ההובלה שלה, צוותי המכירות הגלובליים בסוני סמיקונדקטור ישראל וב-Altair, קבעו רקורד מוכח של צמיחה מרשימה בהכנסות, הן בשווקים קיימים והן בחדשים".

מחקר חדש של בוגרי העברית מציג פריצת דרך בהבנת האופן שבו תאי T, סוג של תאי מערכת החיסון, מופעלים. החוקרים השתמשו בטכניקה חדשנית בשם מטה-מודלינג בייסיאני. השיטה המשלבת נתונים ממקורות שונים, בהם מיקרוסקופיה מתקדמת וסימולציות חישוביות, כדי לנתח, בצורה יעילה יותר, את תהליך ההפעלה. המחקר מזהה דפוס מפתיע בתקשורת ובאיתות בין תאי מערכת החיסון. תובנות אלו עשויות לשפר את ההבנה של התנהגות תאים ואת מנגנוני התגובה החיסונית, מה שיכול להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות שונות.

המחקר נערך באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת ד"ר יאיר נווה-עוז מהמכון רקח לפיזיקה ובית הספר להנדסה ומדעי המחשב, ד"ר ברק רווה מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב, וד"ר אילון שרמן מהמכון רקח לפיזיקה. הממצאים מציעים תמונה מקיפה יותר של האיתות הראשוני בתאי T, עם השלכות אפשריות על הבנת תהליכים תאיים מורכבים נוספים. מטה-מודלינג בייסיאני, באמצעות שילוב מודלים שונים לכדי מודל אחיד, מספק כלי רב עוצמה לחשיפת דפוסים נסתרים שמניעים התנהגות תאית, עם השלכות רחבות על תחומי האימונולוגיה והרפואה.