הפקולטה למדעי הטבע

דנה באריל - ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
אופק קירזנר - תכנית תלפיות
אמיר נוה - תכנית תלפיות
ניר מינרבי  - תכנית תלפיות
נוי סופר לאור - הפקולטה למדעי החברה
רוני פוסטן קורן - הפקולטה לרפואה
ים עתיר - הפקולה למדעי החברה
ניצן שאולוף - הפקולטה למדעי הטבע
רז הרצברג - ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
יובל לוטם מיכאלי - הפקולטה למדעי הטבע

לרשימה המלאה >>>
 

שתי החברות איחדו כוחות ביולי 2021 ושילבו את פלטפורמת הלמידה של מגנילרן בבתי ספר בסיאול, בונדנג ואולסן. שיתוף הפעולה הוכרז כהצלחה גדולה וכעת הפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית תופץ במאות בתי ספר ברחבי הארץ.

"עם הכוונה של קוריאה לחינוך מבוסס טכנולוגיות ותיאוריות מדעיות קוגניטיביות, שיתוף פעולה זה הוא התאמה מושלמת בין שתי החברות", אמרה לאנה טוקוס.

הטכנולוגיה של מגנילרן תוצע בבתי ספר קוריאניים בשנה הקרובה ותאפשר להם להקל על למידה של השפה האנגלית בצורה מקוונת ומותאמת אישית, המבוססת נתונים ועומדת בתקן הבין-לאומי ללימוד שפות - CEFR.

לכתבה המלאה >>>

מייסדי החברה הם ניר מינרבי (מנכ"ל), בוגר תלפיות של האוניברסיטה העברית ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל; ד"ר יהודה נוה (טכנולוג ראשי), מומחה לפיזיקה קוונטית ובוגר שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית, שהקים והוביל את צוות תוכנות המחשוב הקוונטי ב-IBM חיפה; ואמיר נוה (מנהל פיתוח האלגוריתמים), אף הוא בוגר תלפיות ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל מהאוניברסיטה העברית - וגם בנו של ד"ר נוה.

לכתבה המלאה >>>

הלה בלום 
בשני ספרי הפרוזה שלה מזמינה הסופרת הילה בלום את קוראיה להתבוננות ספרותית מטלטלת ומפעימה בקשרי משפחה, בחידה הכרוכה תמיד בקיומו של הזולת, גם זה הקרוב ביותר, גם זה אשר הוא עצמך ובשרך – ילדך. בספרה הראשון "הביקור" (2011) טוותה הילה בלום ביד אמן דרמת מתח משפחתית. בספרה השני "איך לאהוב את ביתך"  מתבוננת הסופרת בקשר שבין אם לבת בעוצמה, בהעמקה, באומץ ובחכמה יוצאי דופן. יש בפרוזה של הילה בלום צרוף נדיר של יופי פיוטי, של מבט דק מן הדק בעולמות של רגש ושל תעוזה הניכרת באופן בו היא מנכיחה את האימה ואי הודאות והדאגה הכרוכות בקשרים האנושיים הגרעיניים ביותר.

נורית גרץ
בצד הישגיה כחוקרת רבת מוניטין של הספרות העברית והקולנוע הישראלי פיתחה נורית גרץ ערוץ ייחודי של כתיבה ספרותית הנשענת על בסיס תיעודי. אחרי "אל מה שנמוג" (1997), החותר לשחזור שורשי משפחתה בפולין, פרסמה את "על דעת עצמו" (2008), תיאור רחב של פרקים בחיי בן זוגה, עמוס קינן. ההיכרות האינטימית עם הגיבור מצטרפת למחקר ביוגרפי מדוקדק, לקריאת עומק ביצירתו ולהשלמת פערים פרי הדמיון היוצר. שילובים דומים מתממשים בספרים "ים ביני ובינך" (2015) על דמות האהוב העלום של רחל המשוררת, ו"מה שאבד בזמן" (2020), עדות אינטימית על ידידותה של המחברת עם עמוס עוז. גרץ משחזרת ביד אמן ובתנופה יצירתית פרשיות חיים ומרקמי יחסים בין דמויות הקרובות ללבה, והתוצאה היא מכלול מקורי המאתגר את החלוקות המקובלות בין סוגות הפרוזה.

נעה ידלין 
נעה ידלין היא סופרת מחוננת וברוכת כישרון, המציעה בספריה מבט סאטירי וביקורתי על מוקדי כח שונים של החברה הישראלית. ספריה "חיי מדף" (2010) "בעלת הבית" (2013), "שטוקהולם" (2016) ו"אנשים כמונו" (2019) מזמנים לקורא חוויית קריאה מענגת ו"קלילה" שבאותה שעה עצמה מכוונת חיצים חדים של ביקורת אל הקשרים מגוונים של אורחות חיינו כאן ועכשיו. זו ספרות חכמה ומשוכללת מאוד, שניכר בה קשב דק לשפה ומבט חכם וחודר לעולם הפנימי של היחיד תוך מודעות גדולה להקשרים חברתיים וסוציולוגיים.

יעקב מאיר 
בשני ספרי הפרוזה שלו שראו עד כה מתגלה יעקב מאיר כיוצר מקורי, יחודי חכם ורב קסם. בספר הביכורים שלו "גם ציפור" (2012) תאר מאיר את מסען של דמויות שונות מירושלים לגליל על רקע מלחמת לבנון וסיפור הפינוי מגוש קטיף. בפרוזה עדינה וחכמה מאיר הספר ארועים היסטוריים מאז'ורים מבעד לתנועת הנפש והעלילה הנטווית בין שניים. ברומן "נחמיה" (2019) – פורש מאיר סיפור מסע המתרחש בתקופה סוערת בהיסטוריה היהודית – במזרח אירופה של המאה ה–17 על רקע צמיחת התנועה השבתאית. זהו רומן המהלך בגדולות. יש בו שילוב וירטואוזי של מסורות ספרותיות שונות (הספרות היהודית הקומית בעברית וביידיש, הספרות ההלכתית, ז'אנר סיפורי המסע). ניכרת בו הכרות עמוקה ואינטימית עם עולם הספר היהודי, עם ההיסטוריה של התקופה, ועם נפש האדם. המטען התרבותי העצום עימו מגיע יעקב מאיר אל מעשה היצירה הוא עושר השמור לבעליו לטובתו ובמעשה יצירה גדול משמש לו מצע ליצירה רעננה, מצחיקה, מעוררת מחשבה ועתירת קסם.    

שירה סתיו
שירה סתיו פרסמה שני ספרי שירה: ספר הביכורים "לשון אטית" (2012) ו"שריר הלב" (2019). ספרים אלה מצטרפים לפועלה של סתיו כחוקרת ספרות ("אבא אני כובשת: אבות ובנות בשירה העברית החדשה" ועוד) וכמתרגמת (קרקעית חיינו: קובץ מקיף משירי המשוררת האמריקנית שרון אולדס ועוד). כתיבתה של סתיו בסוגות השונות היא עתירת חכמה ואומץ ויופי. בספר הביכורים שלה סיפרה סתיו בלשונה השירית המאופקת והסוחפת כאחת סיפור חניכה שיש בו סבך ומורכבות של היפרדות ועקירה. בספר שיריה השני שיש בו מעבר מן ה"לשון" (המוזכרת בכותרת הספר הראשון) אל ה"לב" ("שריר הלב" – כותרת הספר) יש מעקב רוטט אחר תנועה של קירבה ומרחק ביחסים אנושיים קרובים.

אלי שמואלי 
אלי שמואלי פרסם עד כה שני ספרים בפרוזה, "אישוליים" (2015) ו"המשורר והחשפנית" (2020), וספר שירים אחד, "האל שהכזיב הוא אתה" (2017). בשלושתם הוא מתברר כמתבונן רגיש וקשוב להמיית היומיום, שמצליח למצוא את הפואטי גם בהישרדות אנושית קשה ושוחקת. בעבודות אפורות, בדירות מתפוררות, בבדידות בלתי פוסקת. לשמואלי יכולת נדירה ללכוד את הפכים הקטנים ביותר בנפש האנושית, בהיכרות של האדם עם עצמו, וביכולת שלו להתנסח מול העולם החיצוני. גם כשהוא לוקח את קוראיו יד ביד בצינורות המחלידים של עולב השיגרה, שמואלי מצליח תמיד למצוא יופי והומור ולרקום מהם ספרות מלאה, אנושית ורב-שכבתית.

לרשימה המלאה של הזוכות והזוכים >>>

ברכותינו!

באחד.שמונה, הכוונה להתחיל מלמטה, מהעובדים, כפי שנעשה ביוזמת הנתינה של וורן באפט וביל גייטס. כל עובד יכול להצטרף ללא תלות במעמדו, באמצעות חתימה על מסמך לא משפטי (Pledge), ובו המשקיעים מצהירים על רצון להעביר 1.8% מהאופציות שלהם לטובת צבר הכסף של קהילת אחד.שמונה. בין ההתחייבות לתרומה בפועל יכול לעבור זמן ממושך, לפעמים כמה שנים, מכיוון שחלק מהחברות עדיין פרטיות, ולא בטוח שתהיה דרך להנזיל את המניות, והאתגר הוא להגיע לכמות מהותית של עובדים. מנהלי המיזם מתכננים להשיק אותו באירוע חגיגי בשבועות הקרובים. בהשקה המתוכננת ישתתפו בכירים בתעשייה, והיא תלווה בקמפיין ממוקד בלינקדאין הקורא לכל העובדים בתעשייה להצטרף.

מי שהתחייב לתרום את כספו ייקח חלק גם בהחלטה לאן יועבר הכסף שייצבר. במסגרת אחד.שמונה תוקם ועדת השקעות, שתהיה מורכבת משורה של אנשי מפתח מהתעשייה, והיא תבחר עשרה מיזמים. מנהלי המיזם מבטיחים כי בוועדת ההשקעות יהיה ייצוג מלא לכל הפריפריות, וכן שוויון מגדרי מלא. למנהלי המיזמים שנבחרו תהיה האפשרות לנסות לשכנע את חברי ועדת ההשקעות בכך שהמטרה שהם פועלים למענה ראויה לכסף, באמצעות הצגה בסגנון הרצאת TED ב"דמו דיי" מיוחד שייערך אחת לרבעון. לאחר הצגת עשרת המיזמים יצביעו חברי ועדת ההשקעות של אחד.שמונה בפלטפורמה דיגיטלית ייעודית ויקבעו כיצד יחולק הכסף שנצבר במיזם.

בהמשך מתכננים במיזם לרתום את עובדי ההיי־טק לתרום בדרכים נוספות, מלבד באמצעות כסף. "אין סיבה שלא ננצל את המוחות הטובים שיש בהיי־טק כדי לעזור למיזמים הנבחרים, אם זה בשיווק, בהיבטים טכנולוגיים או בכל אופן אחר", אומרים בהנהלת המיזם.

לאתר המיזם >>>

למקור >>>

דבי פרקש אולך - סמנכ"לית בכירה ואקטוארית ראשית, בריאות וחיסכון ארוך טווח, כלל ביטוח ופיננסים
רז הרצברג - מנהלת מוצר ראשית בוויז
מירי שמואלי - סמנכ"לית ארגון, תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון הפנים
שירה ברלינר פולג - מ"מ ראש מה"ט ומנהלת תחום תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה
קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תוכניות חברתיות־כלכליות במטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה
אלעד מלכא - מייסד ומנכ״ל הלובי הציבורי ״האינטרס שלנו״
מוחמד היבי - שותף במחלקה המקצועית של חטיבת הביקורת בדלויט ישראל ומנהל את משרד הפירמה בנצרת
מורן שניידר רוזנבלום - ראשת אשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים
עינת גמזו לביא - מנהלת יחידת כלכלה ותקציבים בחברת מקורות
אור חרוש - סמנכ"ל ומנהל מטה, קבוצת הפניקס
פיראס קזמוז - משנה למנכ"ל וסמנכ"ל כספים בקינג סטור
סוזן עאוני חסן - משנה למנכ"ל בארגון ג'וינט-תבת

ברכותינו!

לרשימה המלאה >>>

ד"ר מור ניצן, מבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית, קיבלה מענק בסך 1,484,125 אירו עבור הפרויקט שלה ב"פענוח היבטים מרובים של זהות תאית מנתונים חד תאיים".

"תכנית המחקר שלי תתמודד עם אתגר הליבה בעידן החד-תאי, ותהפוך את הנתונים המורכבים הגדלים באופן אקספוננציאלי לתובנות ועקרונות לביולוגיה הבסיסית של מערכות רב-תאיות. היא תקדם את ההבנה והשליטה שלנו בהתנהגות רקמות קולקטיבית, ותחשוף את ההיבטים המרובים של זהות תאית בבריאות ובמחלה, ובכך צפויה להיות בעלת ערך הן למחקר בסיסי והן למחקר עתידי", הסבירה ניצן.

ד"ר מור ניצן בוגרת תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי קוגניציה, תואר שני ודוקטורט בפיזיקה ופוסט-דוקטורט בבית הספר למדעי המחשב והנדסה, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא הייתה עמיתת מחקר ג'ון הארוורד וג'יימס ס. מקדונל באוניברסיטת הרווארד. כיום היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועובדת בשיתוף עם המכון רקח לפיזיקה והפקולטה לרפואה.

Redefine Meat היא חברה מובילה בתחום בשר המבוסס צמחים. חברה נוספת בתחום היא SavorEat (אחד המייסדים הוא בוגר העברית פרופ' עודד שוסיוב), ושחקנית חדשה - Plantish (שבה שני בוגרים הם בין המייסדים: הילה אלימלך - סמנכ"ל מו"פ ורון סיקסיק - CSO), שחשפו לאחרונה פילה סלמון המבוסס חלבונים מן הצומח.

Redefine Meat נוסדה על ידי יזמים אשחר בן-שטרית (בוגר האוניברסיטה העברית) ואדם להב, והציגה את הסטייק המודפס הראשון שלה ב-2018. המוצרים, העשויים מתערובת של חלבון אפונה, סויה, סלק, חומוס ושומן קוקוס, עשירים בחלבון, לא מכילים כולסטרול וזהים בנראות, טעם ואופן הבישול לדבר האמיתי.

"השגנו רמה של עליונות בטעם ובמרקם שהפתיעו אפילו כמה מהשפים המוכרים ביותר בעולם, והיכולות הטכנולוגיות הייחודיות שלנו מאפשרות לנו להחליף כל חלק של הפרה בפעם הראשונה בהיסטוריה", אמר בן-שטרית.

מקור >>>
צילום: Redefine Meat

2. מגזר ציבורי - מנכ"ל משרד האוצר - רם בלינקוב - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים

3. היי-טק - מייסד וויז - אסף רפפורט - תכנית תלפיות (תואר ראשון במדעי מחשב, מתמטיקה ופיזיקה)

4. פרסום, שיווק ותקשורת - מנכ"ל תאגיד השידור כאן - אלדד קובלנץ - תואר ראשון בפסיכולוגיה

5. בריאות, אקדמיה ומחקר - פרויקטור הקורונה - פרופ' סלמאן זרקא - תואר שני בבריאות הציבור ורפואה קהילתית

6. פוליטיקה - יו"ר מפלגת רע"ם - מנסור עבאס - תואר ראשון ברפואת שיניים

7. מגזר ציבורי - הרמטכ"ל - אביב כוכבי - תואר ראשון בפילוסופיה ותכנית רב-תחומית

8. בריאות, אקדמיה ומחקר - מנכ"לית קופת חולים כללית - רות רלבג - תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית

9. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות - משה לארי - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות

10. משפט - ראשת הרכב השופטים במשפט נתניהו - רבקה פרידמן-פלדמן - תואר ראשון במשפטים

11. פוליטיקה - שר האוצר - אביגדור ליברמן - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ולימודים רוסיים וסלאביים

12. תרבות וספורט - מפיק קולנוע - משה אדרי - תואר ראשון בהיסטוריה

13. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל הפניקס חברה לביטוח - אייל בן-סימון - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

14. בריאות, אקדמיה ומחקר - מייסד אוניברסיטת רייכמן - אוריאל רייכמן - תואר ראשון במשפטים

15. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הסביבה - גלית כהן - תואר ראשון בלימודי האסלאם והמזרח התיכון וגאוגרפיה ותואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים

16. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה - הילה חדד-חמלניק - תואר שני במדיניות ציבורית - צוערים לשירות המדינה

17. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד לשיתוף פעולה אזורי - רוני אלון - תואר ראשון בתכנית משולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה

18. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התחבורה - מיכל פרנק - תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק

19. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התפוצות - ציונה קניג-יאיר - תואר ראשון במשפטים

20. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הרווחה - סיגל מורן - תואר שני במדיניות ציבורית - תכנית מנהלים

21. היי-טק - שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה - אורית פרקש-הכהן - תואר ראשון במשפטים

22. פוליטיקה - נשיא המדינה לשעבר - רובי ריבלין - תואר ראשון במשפטים

23. המגזר הציבורי - ראש אגף התקציבים במשרד האוצר - יוגב גרדוס - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

24. משפט -  נשיאת בית המשפט העליון בדימוס - מרים נאור - תואר ראשון במשפטים

25. המגזר הציבורי - ראש עיריית אום אל-פחם - סמיר מחאמיד - תואר ראשון ושני באגרואקולוגיה ובריאות הצמח ודוקטורט בגנטיקה והשבחה

26. המגזר הציבורי - ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי - חסאן טואפרה - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

27. כלכלה והמגזר העסקי - קבוצת רודב - אבי גבאי - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

28. תרבות וספורט - מנכ"ל תיאטרון הבימה - נעם סמל - תואר ראשון במשפטים

29. המגזר הציבורי - נציבת בתי הסוהר - קטי פרי - תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי האסלאם ותואר שני בלימודי האסלאם

30. משפט - היועצת משפטית של הכנסת - שגית אפיק - תואר ראשון ושני במשפטים

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים!

לרשימה המלאה >>>

* מצוינים תארים מהאוניברסיטה העברית בלבד

ד"ר ערן זהבי הינו בעל ניסיון של 20 שנה מחקר רב תחומי בתחומי הכימיה, ביופיזיקה, מיקרוביולוגיה ודיאגנוסטיקה ביולוגית. בעברו ניהול ד"ר זהבי את קבוצת המחקר לפיתוח דיאגנוסטיקה ביולוגית במכון הביולוגי ואף שימש שם כמנהל החדשנות בחמש שנים האחרונות. במהלך תפקידו ערן השתתף גם בפיתוח חיסון המכון הביולוגי לקורונה ואף הוביל את מסחור החיסון לחברת פארמה אמריקאית NRx. בנוסף, במהלך השנים ד"ר זהבי עסק גם בתחומי פיתוח טכנולוגיים בתעשייה, ושימש כמנהל המדעי של חברת TACount, חממת כינורות ויועץ מדעי בהצ'יסון ישראל, קרן לונגליב ומספר חברות סטארטאפ. 

ד"ר זהבי הינו בוגר האוניברסיטה העברית במחלקה לכימיה ולימודי פוסט דוק בביוכימיה באוניברסיטה של אוסטין טקסס.

למקור >>>
צילום: שרון שטרן
 

"מדובר בניסוי רב-תחומי שנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועל ידי האוניברסיטה העברית", מסבירה פרופ' שרה אייל מבית הספר לרוקחות בעברית, שנמצאת עתה בקייפ קנוורל שבפלורידה, לצורך ההכנות האחרונות לשיגור. "כשאנחנו מדברים על ננו-חלקיקים שנושאים תרופות צריך להבין שהיחס בין ננו-חלקיקים לכדורגל הוא כיחס שבין כדורגל לכדור הארץ. מדובר בחלקיקים נושאי תרופה זעירים להפליא, שמונעים פיזור שלה ללב ופגיעה מסכנת-חיים בו, ומשפרים את ההגעה של התרופה לתאים הסרטניים. מטרת הניסוי שלנו היא כפולה: לבדוק מה קורה לננו-תרופה בחלל ולבדוק מה קורה לתאים הסרטניים בתנאי מיקרו-כבידה".

דוקסיל היא תרופה ליפוזומית, כלומר תרופה שהחומר הפעיל בה עטוף בקרום שומני שיודע להתחבר לקרום השומני שעוטף את תאי המטרה. מאחר שהתכונות הפיזיות והכימיות של קרום התרופה ושל קרום התא הסרטני משתנים בתנאי מיקרו-כבידה, החוקרים רוצים לראות אם התרופה תחדור טוב יותר לתאי הסרטן בחלל. "מעניין אותנו לגלות אם ואיך ישתנו תכונות התאים הסרטניים ותכונות הליפוזומים שלנו בחלל", אומרת פרופ' אייל. "אנחנו רוצים לדעת האם קליטת החלקיקים לתאים תשתנה, האם קצב השחרור של החומר הפעיל ישתנה, האם תכונות המעטפת ישתנו והאם התרופה שבתוכה תהיה בכלל מוגנת כפי שהיא מוגנת כאן, בכדור הארץ. כשהמערכת תחזור לקרקע, פרופ' עופרה בני תאפיין את התכונות של התאים הסרטניים ופרופ' טל בורשטיין-כהן תחתוך אותם ותצלם במיקרוסקופ. כאמור, גם את התרופה נחקור: הליפוזומים, שהתקבלו מפרופ' יחזקאל ברנהולץ, יועברו למעבדה של פרופ' אורי רביב, שיצלם אותם ברנטגן ויבדוק האם הגרעין שמכיל את התרופה השתנה – ואילו אני אבדוק אם החומר הפעיל בתרופה נותר יציב".

למעט ד"ר עפרה בני, בוגרת הטכניון, כל צוות החוקרים הם בוגרים האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>
צילום: SpacePharma

האקדמיה הלאומית לממציאים היא ארגון גג של אוניברסיטאות ומכוני מחקר ממשלתיים שנוסדה בשנת 2010 במטרה לעודד ממציאים, לקדם טכנולוגיה וחדשנות אקדמית. עמיתי NAI מחזיקים ביותר מ-48,000 פטנטים רשומים בארה"ב, הקימו למעלה מ-13,000 טכנולוגיות וחברות, ויצרו יותר ממיליון מקומות עבודה. ההמצאות של חברי הארגון מוערכות בהיקף של למעלה מ-3 טריליון דולר.

בארגון ה-NAI, חברים ארבעה אקדמאים ישראלים ובראשם זוכה פרס הנובל ובוגר האוניברסיטה העברית - פרופ' אהרן צ'חנובר.

קרדיט לתמונה: AG

החברה, שנוסדה בשנת 2016, ובסיסה במקור בישראל, החלה לעבוד עם מכון המחקר הגרמני ע"ש מקס פלאנק לקידום המדע. בסופו של דבר, החברה עברה ללוס אנג'לס. "במעבדות ביונאוט, בפעם הראשונה בהיסטוריה, אנחנו יוצרים מיקרו-רובוטים זעירים שנשלטים מרחוק ונעים בגוף בצורה בטוחה ומדויקת" אמר שפיגלמכר, "ניתן לשלוט על מיקרו-רובוטים אלה כדי לשאת תרופות שונות למקומות שקשה מאוד להגיע אליהם, למשל, אל תוך המוח או עמוד השדרה, ולבצע את הטיפולים הנדרשים רק היכן שהם נחוצים ובשום מקום אחר”.

נכון לעכשיו, הטכנולוגיה נבדקה על בעלי חיים ועדיין לא על בני אדם. לאחרונה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) נתן אישור מקדים להתחיל בניסויים קליניים בשני מצבים: תסמונת דנדי ווקר, הפרעה נוירולוגית נדירה בילדים; וגליומות ממאירות, צורה חשוכת מרפא של סרטן המוח.

החברה מתכננת להתחיל את הניסויים בשנת 2023.

מיכאל שפיגלמכר בוגר תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב בתכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>

"חברות רבות, בכל התחומים בתעשייה, עוברות דיגיטציה והתפתחות טכנולוגית,  שדורשת שימוש באלפי ממשקי API", אומר עוז גולן. "השוק צמא לפתרונות כמו שלנו ואנחנו רוצים להיות בכל מקום בו ניתן לספק אותם", מוסיף שי לוי, "סבב הגיוס נועד לתמוך בצמיחה הגלובלית של החברה ובהרחבת מאמצי המחקר והפיתוח". 

"הפיתוח של Noname Security הוא יחיד מסוגו", מסכמת הת'ר גאנט-אוונס, CISO בארגון SailPoint, "רוב הפתרונות המוצעים כיום מתמקדים במתקפות סייבר רק לאחר שקרו. הפתרון של Noname Security מאפשר לזהות את החולשה עוד לפני התוקפים, וזאת בנוסף ליכולת לזהות תקיפות בזמן אמת. מעבר לכך, הטכנולוגיה מאפשרת לראות בכל זמן נתון את מצבם של הממשקים ולאתר נקודות תורפה".

סבב הגיוס הושלם בעיצומה של תקופת צמיחה משמעותית עבור החברה: בכל רבעון מאז הקמתה היא הגדילה את מספר לקוחותיה והכנסותיה ב-400%. עד כה היא גייסה 220 מיליון דולר, שנה בלבד לאחר חשיפתה. 

מקור >>>
צילום: יוסי זליגר

ד"ר קוטלר הצטרף לאחרונה למחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית וכן למרכז הקוונטי ולמרכז הננו באוניברסיטה, שוקד כעת על הקמת המעבדה בירושלים ועל קליטת סטודנטים. "יש לנו כמה רעיונות ליישומים אפשריים לטכנולוגיה הזאת, אבל את רוב האנרגיות כרגע אני משקיע בלהעביר את הידע לישראל ולבסס אותו כאן". 

למקור >>>