הפקולטה למדעי הטבע

מחקריו של פרופ' פיקרסקי עוסקים בקשרים שבין דלקת לסרטן כבד ובהשפעות השונות של שינוי שומני בכבד על התפתחות סרטן זה וברפואה מותאמת אישית. הגילויים של פיקרסקי לגבי המנגנונים שמאפשרים לתאים סרטניים לשבש את הפעילות החיסונית נגדם מהווים פריצות דרך מחקריות בתחום.

פרופ' בנבניסטי מקדיש את זמנו למחקר בתחומי התמיינות של תאי גזע, מחלות גנטיות באדם, הנדסת רקמות, וחקר הסרטן. כבר למעלה משני עשורים, עבודתו פורצת הדרך בתחום תאי גזע ייחודים, הנקראים פלוריפוטנטיים, מקדמת משמעותית את חקר ההתפתחות העוברית והמחלות הגנטיות באדם. 

שני החוקרים נבחרו על-ידי ועדת הפרס בזכות עשייתם החשובה ותרומתם לקידום המחקר הביו-רפואי בישראל ובעולם. טקס הענקת פרסי רפפורט יתקיים בחודש מרץ במוזיאון תל אביב לאמנות, במהלכו יוענקו גם פרסי רפפורט השנתיים בתחום האמנות ועשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית.

למקור >>>

נשמח לקבל הצעות לתקצירים להצגה כהרצאה או כפוסטר בנושאים כגון:

• משבר האקלים – השפעות, היערכות, הפחתת פליטות גזי חממה ואיפוסם
• מגוון מינים ומינים פולשים 
• אתגרים בשמירת הטבע 
• חקלאות וסביבה המערכת האקולוגית – תפקוד ושירותים 
• ניהול משאבי טבע 
• אקולוגיה מיקרוביאלית 
• יער וייעור
• אנרגיה – אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה 
• זיהום סביבתי – מים, אוויר, קרקע
• טכנולוגיות סביבתיות 
• חינוך סביבתי 
• בריאות וסביבה 
• קיימות עירונית
• מדיניות, כלכלת סביבה ומשפט סביבתי 
• תכנון ובנייה 
• תחבורה בת קיימה
• פסולת 
• צריכה בת קיימה והתנהגות צרכנים 
• כלכלה מעגלית 
• אקטיביזם סביבתי

וועדת ההיגוי תבחר את התקצירים האיכותיים ביותר בהתאם לחשיבות העבודה, התאמה לנושאי הוועידה וכן מקוריות, חדשנות ואיכות התוצאות המוצגות. הרשימה הסופית של המושבים וההרצאות תיקבע על-ידי הוועדה המארגנת.

הגשת תקצירים
שימו לב: ההשתתפות בוועידה (כולל הרצאה והצגת פוסטר) כרוכה בתשלום.
תאריך הגשה סופי: 12.2.2023

הגשת התקצירים (בעברית בלבד) תתבצע באמצעות טופס מקוון בלבד >>>

למידע נוסף ולשליחת הצעות למושבים ניתן mailto:conference@isees.org.il

לאתר הוועידה >>>

פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של העברית
במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח. הפרויקט יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.

פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של העברית
במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.

פרופ' יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון ויצמן למדע
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העובר המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.

פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה של הטכניון
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. במחקר הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.

פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת.

פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.

פרופ' נטע רגב-רוצקי, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של המכון ויצמן למדע
המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.

ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות של העברית
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.

גאווה אמיתית!
ברכותינו גם ליתר החוקרות והחוקרים המכובדים!

• ד"ר יניב אלקובי
• פרופ' נדב אמדורסקי
• פרופ' גל בנימיני
• פרופ' ניר בר-גיל
• פרופ' אמנון בר שיר
• ד"ר גרהם דה-רויטר
• ד"ר רוני דהן
• ד"ר יובל הרט
• ד"ר אריקה וייס
• פרופ' ניר יוסף
• פרופ' מירי ימיני
• ד"ר עמנואל ננטה
• פרופ' אסיה רולס
• פרופ' תום שינברג
• פרופ' הילה שמיר
• פרופ' אבי שרודר

ביאן משאהרה - בוגרת תואר ראשון במדעי הכימיה והביולוגיה ותואר שני במדעים ביו-רפואיים במגמת ביוכימיה, מטבוליזם ואנדוקרינולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים
שיר ארמוני - בוגר תואר ראשון במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' תומר רביד - בוגר תואר ראשון בביולגיה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בביוכימיה ודוקטורט בביוכימיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב

לכתבות המלאות:
Nature Communications
Journal of Molecular Biology

רבינוביץ', פרופסור מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית (ובוגר שלה), שיתף ברעיון שלו את פרופ' ליעוז אתגר מהמכון לכימיה באוניברסיטה, ויחד הם פיתחו אב־טיפוס של תא סולארי חדשני, שנועד לכיסוי מלא של שטחים חקלאיים (חממות, מטעים, שדות) ומקווי מים, באופן שיאפשר ייצור חשמל בלי לפגוע באור המגיע לגידולי החממות, ובלי לגזול שטחים פתוחים. לפי החוקרים, הפיתוח, שיעילותו הוכחה טכנולוגית במעבדה, יפחית את עלות האנרגיה לקוט"ש בישראל ב־75%, ובמקביל יקטין את הוצאות החקלאים ויגדיל את הכנסותיהם, וכמובן – יסייע למדינה להשיג את יעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת. 

התא הסולארי שפיתחו השניים מבוסס על גביש פרובסקייט המיוצר בתהליך פשוט וקל יחסית מחומרים זולים וזמינים בשיטה הדומה להדפסת נייר, בניגוד לתאים הסולאריים שבהם נעשה היום שימוש ברחבי העולם, הדורשים כרייה של מתכות יקרות והליך ייצור מורכב. "אנחנו לא משתמשים בסיליקון", הם מסבירים, "המצע העיקרי הוא זכוכית וחומרים זולים יותר. מפחיתים את עלות ייצור הפאנלים בחצי, ואין צורך במפעלי ענק. אפשר לייצר בצורה מקומית פשוטה יותר. זאת זכוכית דקה עם ציפוי אדום שמצמידים לחלון, אפשר לחבר אותה ישירות לגריד. בתוך כשלוש שנים נוכל להתקין את הפאנלים שלנו בחממות ראשונות". 

לכתבה המלאה >>>

"המטרה לשבת סביב שולחן אחד ולהתחיל לבנות ליבה קוונטית", מסר אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, "המאגד כולל חברות מתחום הליבה הקוונטית, בשיתוף אלתא ו-IQM, יכולות בתחום תיקון השגיאות, שבזה תעסוק חברת קדמה, וחברת קלאסיק תעסוק בהנגשה לאלגוריתמיקה. בשונה מתוכנית מעבדת הקוונטום, המטרה בפרויקט הזה היא פיתוח ידע ולא לתת שירות לתעשייה".

קדמה מסרה שהיא "גאה להיות חלק מהפרוייקט של רשות החדשנות לבניית מחשב קוונטי כחול לבן ולפתח את מערכת ההפעלה הייחודיות הכוללת את תוכנות להבנת ותיקון השגיאות. מערכת הפעלה זו תאפשר למחשבים אלו יכולות עיליות על פני מחשבים הקיימים בעולם".

רוב המייסדים של חברות הקוונטום השותפות במאגד - בוגרי האוניברסיטה העברית. 
רועי עוזרי ועמית בן קיש - קוונטום ארט
פרופ' דורית אהרונוב וד"ר אסיף סיני - קדמה
אמיר נוה, ד"ר יהודה נוה וניר מינרבי - קלאסיק

אסטרוסקייל היא החברה היחידה בעולם כיום המתמקדת בלעדית באספקת שירותים בחלל הן במסלול לווייני נמוך והן במסלול גיאוסינכרוני. החברה מפתחת פתרונות לוויינים במגוון גדלים שישמשו למגוון משימות בחלל, דוגמת הארכת חיי לוויינים, סילוק פסולת חלל ושינוי מיקום לוויינים בעודם במסלולם בחלל. בסיס החברה ממוקם ביפן עם נוכחות בארה"ב, בריטניה, סינגפור וישראל.

ברכותינו!
למקור >>>

בשנים האחרונות ניכרת דרישה הולכת וגוברת לפתור את הסוגייה מצד רגולטורים ועמותות ברחבי העולם. בחודש פברואר 2022 החליטה ממשלת צרפת כי החל משנת 2023 יאסר לחלוטין הרג של אפרוחים זכרים בשטחה. החלטה זו מתווספת להחלטה גרמנית כי החל מ-2024 תאסור הרג אפרוחים זכרים.

בוגרת נוספת של העברית, ד"ר יערית ויינבג, מנכ"לית החברה אמרה: "בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במודעות ברחבי העולם  בכל הנוגע לרווחת החי, אך מנגד לא נמצאו פתרונות מעשיים להפסקת התופעה המצערת של הרג האפרוחים הזכרים. אנחנו גאים ונרגשים להיות הראשונים בעולם להציע פתרון יעיל, עם תרומה משמעותית לכל שרשרת הערך, וכל זאת כאשר המדע הישראלי במרכז". 

ד"ר יובל צינמון: "היקף שוק המטילות בעולם נאמד בכ-7 מיליארד תרנגולות מטילות ובעבור כל אחת מהן מושמד אפרוח זכר. ייצור ביצי המאכל בעולם נאמד בלמעלה מ- 2 טריליון ביצים לשנה - מעל 80 מיליון טון. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש צוות חוקרים מעולים ומסורים, שפיתח פתרון יישומי לסוגיה המשפיעה במימדיה על כל אדם ועל בעלי חיים רבים כל כך".

למקור >>>

ד"ר עדי אשכנזי, תואר ראשון בתכנית משולבת פיזיקה-כימיה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר אלה דניאל, תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר חיים טרבס, תואר שני בביוטכנולוגיה ודוקטורט במדעי הצמח, הפקולטה למדעי הטבע 
ד"ר עמרי פינקל, תואר ראשון בביולוגיה, שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר איה בן יעקב, תואר ראשון במדעי הקוגניציה ומדעי המחשב, הפקולטה למדעי הטבע
פרופ' נטע ברק קורן, תואר ראשון במשפטים ומדעי הקוגניציה, הפקולטה למשפטים
ד"ר דפנה נחמני, תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר דוד גוכמן, תואר ראשון בכימיה וביולוגיה (אמירים), תואר שני ודוקטורט בגנטיקה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר מיכל רמות, תואר ראשון במתמטיקה (אמירים), תואר שני ודוקטורט במדעי המוח, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר שירה רוה-רובין, תואר ראשון בפיזיקה ומדעי האטמוספירה, תואר שני במדעי האטמוספירה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר עינת שגב, תואר ראשון במדעי החיים וגיאולוגיה, תואר שני באוקיינוגרפיה, דוקטורט במדעיים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר חנה קרנצלר, מכינה למדעי הטבע לתלמידי חו"ל, תואר ראשון בביולוגיה ומדעי הסביבה, תואר שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר יותם קפלן, תואר ראשון במשפטים (אמירים), הפקולטה למשפטים
פרופ' ג'ניפר אושר, תואר שני ודוקטורט במדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר יאיר הרטמן, תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תואר שני במתמטיקה, הפקולטה למדעי הטבע

ברכותינו!

למקור >>>

לכתבה המלאה >>>

קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.

הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.

פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי. 
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.

לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il      

ד"ר שרון שלזינגר, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מבקשת לפתח תאי גזע של פרה לגידול בתרבית כך שנוכל לייצר בשר טעים ובריא, ללא סבל ובשיטות מקיימות וירוקות. המושב יעסוק בשיטות חדשניות ליצור מזון לאוכלוסיית העולם העתידית, הצפויה לגדול לכ-10 מיליארד בני אדם עד 2050. החקלאות כיום תורמת לשינויי האקלים וגם מושפעת משינויי האקלים, ומול הביקוש העולמי הגובר והתחרות על משאבים, אנו נדרשים להתאים את מערכת ייצור המזון שלנו. אחד הפתרונות המוצעים, המקשר בין חקלאות, אנרגיה וביטחון תזונתי, הוא השימוש בחקלאות תאית לייצור מוצרים כמו דגים, חלב ובשר ללא גידול חיות, ובהתבסס על גידול תאים במעבדה. ד"ר שלזינגר תרכז את המושב שיעסוק בחלבונים אלטרנטיביים ביום חמישי, ה-10 בנובמבר בשעות 13:00-14:30 בביתן הישראלי.

ד"ר יעל מנדליק, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, חוקרת מגוון ביולוגי ושרותי מערכת אקולוגית. ד"ר מנדליק תשתתף במושב העוסק בהשפעות משבר האקלים על המגוון הביולוגי במערכות יבשתיות טבעיות, עירוניות, חקלאיות ואקווטיות. זאת במסגרת מחקרה העוסק במאביקי בר (דבורים, זבובים ועוד חרקים) ושרותי האבקה שהם מספקים לחקלאות ולצמחי בר במגוון של סביבות טבעיות וחקלאיות. ההרצאה תתקיים ביום רביעי, ה-16 בנובמבר בשעות 10:00-11:30, בביתן הישראלי.

פרופ' אפרת מורין, חוקרת בתחום ההידרולוגיה מהמכון למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעי הטבע, בוחנת בין השאר את הקשר בין סופות גשם ושיטפונות, גם בהקשר של שינויי האקלים. פרופ׳ מורין תשתתף במושב שכותרתו Flood adaptation. המושב יעסוק בהיבטים השונים של צמצום סיכוני השיטפונות ובפרט באתגרים הנובעים מההתחממות הגלובלית ומעיור מואץ. המושב כולל נציגים מגופים שונים הקשורים בחיזוי והערכות לשיטפונות. המושב יתקיים ביום שלישי, ה-15 בנובמבר בשעות 19:00-21:00 בביתן הישראלי

לאתר הוועידה >>>

כמו כן, המוזיאון יציג את מורשתו, פועלו ומחקריו של זוכה פרס נובל פרופ' אלברט איינשטיין. בעזרת שיטות תצוגה מודרניות, הדגמות מדעיות ומסמכים מקוריים תוצג תרומתו האדירה של איינשטיין למדע, את השפעת התגליות שלו על חיינו היום, את העניין שלו בנושאים שהיו בזמנו על סדר היום של האנושות, את הפעילות הציבורית שלו, ואת הקשר העמוק שלו עם גורלו של העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם האוניברסיטה העברית. 

הקהל יוכל לבקר בספרייה הפרטית המשוחזרת של איינשטיין, להיכנס למשרדו המשוחזר, ואף לעיין במסמכים מקוריים. מנהלי הפרויקט מצפים שבית אלברט איינשטיין יהפוך גם לאבן שואבת לתיירות ולחיזוק המתחם הממשלתי והאקדמי במרכז ירושלים. סך התקציב הממשלתי שיוקצה לפרויקט עומד על 22.5 מיליון שקלים, מול 41 מיליון שקלים שיוקצו לפרויקט מצד האוניברסיטה העברית. 

ראש הממשלה יאיר לפיד: "מדינת ישראל חולקת היום כבוד למורשתו ופועלו של גדול המדענים בהיסטוריה - פרופ' אלברט אינשטיין. אין יותר מתאים מההחלטה שאישרנו זה עתה בממשלה, ביום פתיחת שנת הלימודית האקדמית. כולי תקווה שהמוזיאון יהיה כתובת לדור הבא במדינה, וכך יוכל ללמוד על הישגיו פורצי הדרך והאופן בו שינה אינשטיין את העולם כולו. אני מברך את ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט על קידום והובלת ההחלטה החשובה הזאת ואת כל השותפים לדרך".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אין מקום מתאים יותר להקמת מוזיאון לאחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים ואחד המוחות המבריקים שקמו לעם היהודי, אלברט איינשטיין, מאשר בלבה של האוניברסיטה העברית בירושלים. השקעה במוזיאון שיציג את מורשתו ופועלו של אינשטיין, שהישגיו המדעיים שינו את עולם הפיזיקה ומשפיעים עד היום, תביא לחיזוק האקדמיה הישראלית ותזכיר לכולנו את חשיבותה של הקניית השכלה מדעית ברמה הגבוה ביותר".

שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין: ״ביום פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אנו מביאים החלטה משמעותית לחיזוק האקדמיה הישראלית, בירת ישראל והאוניברסיטה העברית. הקמת בית אלברט איינשטיין וקביעת בית קבע לארכיונו המלא תחזק את מעמד האקדמיה הישראלית בכלל והאוניברסיטה העברית בפרט בזירה הבין-לאומית, תחזק את מעמדה הבין-לאומי של ירושלים כבירת ישראל, ותביא עשרות אלפי תיירים שיגיעו למוזיאון הייחודי. אני מודה לשותפים בממשלה ובאוניברסיטה לפרויקט המיוחד, וכבוגר ומרצה לשעבר באוניברסיטה העברית מאחל הצלחה רבה למאות אלפי הסטודנטים שהחלו היום את לימודיהם באקדמיה״

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "מורשת המצויינות המחקרית והאקדמית של אלברט איינשטיין, מתומכיה הבולטים של מדינת ישראל ומאבות המייסדים של האוניברסיטה העברית, מצויה בכל אחת מאבני היסוד עליה מושתתת האוניברסיטה העברית. הישגיו המדעיים של איינשטיין, ששינו את עולם הפיזיקה משפיעים עד היום על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו - מתחום הלייזר, דרך אנרגיה גרעינית וטיסות לחלל. מקורם של כל אלה ועוד בתאוריית היחסות שפיתח בראשית המאה הקודמת. בשמי ושם קהילת האוניברסיטה העברית אני רוצה להודות לממשלת ישראל על קידום מוזיאון שישמר ויוקיר את מורשתו של גדול המדענים של זמננו".
 

מתוך 11 הזוכות והזוכים - 7 הם בוגרי האוניברסיטה העברית!

• פרופ' אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על תולדות יהודי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15
• פרופ' חגי ברגמן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות ניורולוגיות כגון פרקינסון
• פרופ' גלעד הרן, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים
• פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים
• פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים
• פרופ' טובה מילוא, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה
• פרופ' מאיר שחר, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין

הזוכות והזוכים הנוספים:

• פרופ' אילן מרק, הטכניון: לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
• פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן למדע: למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד וירוסים.
• פרופ' עמוס תנאי, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
• פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר לטיפול בחרשות.

ברכותינו!

למקור >>>