הפקולטה למדעי הטבע

פרופ' שולמית לבנברג וצוותה במחלקה להנדסה ביו-רפואית היו חלוצים במחקר שיכול להקל על בני האדם בשיקום רקמות. לבנברג אמרה כי היא עובדת בימים אלה על בניית תהליך השתלות אוטומטיות כדי שיתאפשר תהליך העברת רקמות מחלק אחד של הגוף לחלק האחר. השלכות ארוכות טווח של פרופ' לבנברג עשויות לאפשר למטופלים לקבל חומר עצם ורקמות מתוך אותם איברים, במקום הצורך להעביר אותם מאיברים אחרים בגופם. קרא עוד אודות חוקרים ישראלים טוענים כי ייתכן שבני אדם יגדלו חלקי גוף חדשים

מחקר שמבוצע לתזה לתואר שני בבית הספר ללימודים מתקדמים בסנט'אנה בפיזה ובאוניברסיטת טרנטו (איטליה) בוחן את התפתחויות הקריירה של בוגרים במקצועות ההנדסה ואת תרומתן של האוניברסיטאות. לורה דה ברטולי מבקשת את עזרתכם, בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית, במחקר זה ומזמינה להשתתף בסקר שהכינה. התשובות יתרמו רבות להבנת הסביבה היזמית בירושלים לעומת פיזה – אותו סקר מופץ בקרב בוגרי הנדסה מאוניברסיטת פיזה. קרא עוד אודות סקר לבוגרי מקצועות הנדסה

חברת Hewlett Packard Enterprise רוכשת את חברת זרטו הישראלית תמורת 374 מיליון דולר במזומן, כך הודיעה החברה. חברת זרטו עוסקת בתחום של ניהול והגנה על נתוני ענן מפני תוכנות כופר, מתקפות סייבר והשבתות לא מתוכננות. קרא עוד אודות אקזיט נוסף לבוגר העברית

פוריות בנשים יורדת במהירות עם העלייה בגיל, ולמעשה רוב הביציות אצל רוב הנשים מעל גיל ארבעים אינן יכולות להביא ללידת תינוק בריא. תופעה זו של ירידה דרסטית בפוריות האישה אינה ייחודית לאדם, וקיימת גם במגוון בעלי חיים. כיום אין דרך לשפר איכות של ביציות אנושיות, אלא רק לבחור את העוברים המוצלחים יותר למטרות רבייה.

במחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר יונתן צור, ד"ר חנה אשש (בוגרי האוניברסיטה העברית) ותלמידת המוסמך רני פאלק מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Aging Cell, נבחנו האפקטים השונים של ההזדקנות על יצירת ביציות בתולעי סי אלגנס, אורגניזם מקובל בהזדקנות ופוריות. החוקרים בדקו, באמצעות שיטות מיקרוסקופיות ופונקציונליות שונות, כיצד משתנה הרקמה של תאי מין לאורך ההזדקנות. החוקרים מצאו שיש תהליכים שממשיכים בצורה נורמלית בהיווצרות ביציות לאורך כל שלבי ההזדקנות, אך יש כאלו שמשתנים. כל התהליכים שהשתנו, היו דומים למצב של תולעים צעירות בהן יש בעיה באות התאי "מאפ קינאז". האות התאי הוא מעין מתג שמדליק ומכבה פעולות שונות בתא בהתאם לסיטואציה בו הוא נמצא. במחקר הנוכחי התגלה כי הדינמיקה של אות זה שונה בתולעים מבוגרות וזקנות מאשר בצעירות. קרא עוד אודות מחקר בוגרי העברית לשיפור איכות הביציות המזדקנות

חברת אינוביד (Innovid), המפתחת מערכת פרסום בווידאו, הודיעה על מיזוג עם חברת ספאק של קרן ION הישראלית. אינוביד גייסה לפי שווי פעילות של 1.1 מיליארד דולר. אינוביד הוקמה ב-2008 על ידי צביקה נטר, טל חלוזין וצחי זגדון (בוגר האוניברסיטה העברית). הסטארט-אפ פיתח טכנולוגיה המאפשרת למפרסמים להזרים פרסומות וידאו דרך האינטרנט למכשירים והתקנים שונים (טלוויזיות חכמות, קונסולות משחק וכו'). דרך כך ניתן לנהל את מערך הפרסום של המכשירים האלה ולהשתמש בכלי ניתוח מידע וכלים עיצוביים. המערכת יודעת גם להתעצב לפי העדפות פרסונליות, למשל לפי אזור מגורים.

בעבר ציינו בחברה כי בין לקוחותיה נמנות חברות לוריאל, דיסני, טויוטה, מקדונלד'ס ועוד. במהלך השנים גייסה החברה 95 מיליון דולר, והמשקיעים שלה כוללים את גולדמן זאקס, חברת סיסקו, ואת קרנות וינטג', סקויה, Ibex ועוד. החברה מעסיקה 370 עובדים, מתוכם 85 בישראל. קרא עוד אודות אינוביד הודיעה על מיזוג עם ספאק: שווי של 1.1 מיליארד דולר ואקזיט של 160 מיליון דולר

חברה המבוססת על טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטה העברית פיתחה כעת סדרת פטנטים שתאפשר שימוש רחב בתרופות מסוימות שהיו לא יעילות במיוחד או לא בטוחות לשימוש. פרופ' ניסים גרתי, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, שהקים את חברת Lyotropic Delivery Systems (LDS) עוד בשנת 2013, אמר ל"ג'רוזלם פוסט" כי חברתו חתמה לאחרונה על כמה חוזים גלובליים חדשים ומערכות אספקת חומרים אקטיביים שאותן פיתח נבחנות כעת בסדרת ניסויים פרה-קליניים וקליניים. הוא מצפה שיהיה לפחות תוסף ביו-אקטיבי אחד שמאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) תוך שנתיים או שלוש. קרא עוד אודות חברת LDS בדרך לאישור FDA

חברת הסטארט-אפ HAILO, שמפתחת שבבי בינה מלאכותית ליישומי קצה, משלימה גיוס של מעל ל-100 מיליון דולר שבוצע לפי שווי חברה של כמיליארד דולר. זהו סבב הגיוס השלישי של היילו, שהושקה ב-2017 על ידי יוצאי יחידות הטכנולוגיה בחיל המודיעין - הדר צייטלין ואור דנון, שניהם בוגרי תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית ואבי באום, יוצא טכניון. בסבבים הקודמים גייסה החברה כ-88 מיליון דולר.

היילו, עברה לאחרונה לשלב הייצור ההמוני של שבב הבינה המלאכותית אותו פיתחה עם ארכיטקטורה ייחודית. השבב קרוי Hailo-8 ומציע ביצועים של מעבד-על, אך עם שבריר מצריכת הכוח של שבבים מקובלים של בינה מלאכותית. השבב מאפשר להריץ ולהאיץ על מכשירי קצה דוגמת כלי רכב, מוצרי צריכה חשמליים, מצלמות חכמות ועוד, אפליקציות של למידת מכונה שעד כה היה צורך בשרתים "כבדים" כדי להריץ אותן. קרא עוד אודות "יוניקורן" נוסף של בוגרי העברית

צוות רב-תחומי של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב המציא אף מלאכותי המגלה מגוון חיידקים. ישנן מספר רב של יישומים פוטנציאליים לאף מלאכותי המסוגל לנטר חיידקים באופן רצוף - הישג שנחשב לבלתי אפשרי עד כה.

"המצאנו אף מלאכותי המבוסס על חלקיקי פחמן ייחודיים המסוגלים לחוש מולקולות גז, ובמיוחד לזהות חיידקים באמצעות המטבוליטים הנדיפים שהם פולטים לאוויר" אמר החוקר הראשי, פרופסור רז ילינק - בוגר של האוניברסיטה העברית בירושלים. קרא עוד אודות חוקרים ישראלים המציאו "אף מלאכותי" לזיהוי חיידקים

במחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי BioEssays, על ידי פרופ' מיכאל ברנדייס מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית ובוגר האוניברסיטה, ניסה החוקר להבין את התפתחות הרבייה המינית המוקדמת והציע השערות מרתקות. קרא עוד אודות מחקר מצא: למה התפתחה דווקא הרבייה המינית?

ממשלת סין החליטה להעניק את הפרס האקדמי היוקרתי ביותר במדינה (Changjiang) לשני חוקרים מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב: פרופ' מרסלו שטרנברג, ראש המעבדה לאקולוגיה של צמחים, מביה''ס למדעי הצמח ואבטחת מזון ופרופ' אהוד גזית, ראש מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות, בביה''ס לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה.

פרופ' שטרנברג בוגר תואר ראשון ושני מאוניברסיטת קורדובה, ארגנטינה ועשה את הדוקטורט באוניברסיטה העברית. קרא עוד אודות פרס ממשלת סין לבוגר העברית

זו השנה שלישית ברציפות בה מפרסם כתב העת "פורבס" את רשימת הכוכבים הצעירים מתחת לגיל 30 המהווים מקור לגאווה לאומית. 60 הצעירים המוכשרים במחזור 2021 (30 מהעולם הטכנולוגי מדעי ו־30 משאר תחומי החיים) הקימו חברות אשר שגשגו למרות המגיפה, סייעו במלחמה נגד הקורונה, יצרו שירותים חדשים באמצעות AI והביאו כבוד רב לישראל.  קרא עוד אודות בוגרות ובוגרי העברית ברשימת 30 מתחת ל-30, הצעירים המבטיחים של "פורבס" לשנת 2021

חברת Vintage Investment Partners, חברת השקעות טכנולוגית עולמית המשלבת קרנות משניות, קרנות השקעה ישירות וקרנות-של-קרנות, הודיעה היום כי חמוטל מרידור הצטרפה לחברה בתור שותפה.

במהלך 6 השנים האחרונות חמוטל שמשה כמנכ"לית פאלאנטיר ישראל. לפני כן היא עמדה בראש אגף מודיעין האינטרנט בוורינט. היא גם הייתה יזמית במשך מספר שנים, לאחר כהונה כמנהלת תוכניות במיקרוסופט ו-YaData, סטארט-אפ לניתוח נתונים שנרכש על ידי מיקרוסופט. קרא עוד אודות חמוטל מרידור מצטרפת כשותפה בקרן השקעות וינטג'

בוגרי העברית נמנים בין מייסדי שלוש חברות ישראליות שבשבועות הקרובים צפויות להגיע לשווי של מעל למיליארד דולר. החברות הן: ויז (WIZ), אורקה סקיוריטי (ORCA Security) ואקסוניוס (Axonius).

ויז הוקמה על ידי אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית) ורועי רזניק והיא עוסקת בתחום אבטחת הענן. בעת הגיוס האחרון של החברה בדצמבר אמר ל”כלכליסט” אסף רפפורט כי "לעשות גיוס כזה זה משהו שמוריד מהשולחן את האופציה של רכישה, ומשאיר לנו לבנות חברה גדולה על אמת. מה שעשינו זה לסיים את החלק של לגייס כסף, לשים אותו מאחורינו, כדי שנוכל להתמקד בלרוץ קדימה״. קרא עוד אודות שלושה חדי-הקרן של בוגרי העברית

באוניברסיטה העברית אמרו כי אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, חלבון בשם Nsp2, התגלה כ"סרבן" לפיענוח מבני. הדבר היה מפתיע במיוחד מכיוון שמדובר בחלבון שעל פניו הוא בעל מאפיינים "רגילים" הדומים לאלפי חלבונים אחרים. בנוסף, כמעט שלא ידוע דבר על תפקידו בהתרבות הנגיף. החלבון עורר את סקרנותם של מספר חוקרות מהאוניברסיטה העברית, ביניהן חוקרת נגיפי קורונה מהמכון למדעי החיים פרופ' מיכל ליניאל, בוגרת האוניברסיטה וד"ר דינה שניידמן מהמחלקה לכימיה ביולוגית וביה"ס למדעי המחשב, וגם ד"ר ניר קליסמן, בוגר תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית, מהמכון למדעי החיים. קרא עוד אודות חוקרות מהאוניברסיטה העברית פענחו מבנה של 3 מחלבוני הקורונה