הפקולטה למדעי הטבע

סיפורה של בוגרת העברית וסטודנטית לתואר שני אריאל כהן ופעילותה למען החיילים בזמן מלחמה:

שמי אריאל כהן, בוגרת תואר ראשון בכימיה וביולוגיה של העברית וסטודנטית שנה שניה לתואר מוסמך בקבוצתו של ד"ר יונתן צור מן המכון למדעי החיים, שם אנו חוקרים מיוזה ופוריות. בעקבות מאורעות ה-7.10 השתנו חיי ב-180 מעלות.

בבוקר השבת השחורה חברי ואני התעוררנו לצלילי אזעקות שהציפו את ירושלים. תוך זמן קצר הבנו שמשהו לא בסדר - ידיד יקר שלנו, דוד נאמן, שירד בלילה הקודם למסיבת ״נובה״ ברעים עם בת זוגו, שלח לנו הודעה קצרה וברורה: ״משהו נורא קרה. תתפללו בשבילי״. במהירות התארגנו כמה מן החברים וירדו דרומה בניסיון להציל אותו, כאשר הם מצוידים באקדחים ווסטים. באזור שדרות הם נתקלו במחסום שלא אפשר להם להמשיך. שניים מהם, שהינם חובשים והיו חמושים, עלו על אמבולנסים, ועזרו להציל חיים רבים במשך כל אותו יום.

למחרת הם יצאו שוב לאזור המסיבה, בהבנה שהם יוצאים לחפש את הגופה שלו. בדרך הם פגשו אח מגויס של אחד מהם, ופשטו את אחד הווסטים שהיו להם כדי לתת לו. כך עלתה ההבנה שקיים מחסור אדיר בציוד מציל חיים לחיילים - וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף. מאותו רגע, נכנסנו כולנו לפעולה.

ניצלנו קשרים אישיים שהיו לנו, ועשינו המון שיחות עם נציגי ופעילי קהילות יהודיות מניו יורק. כעבור יומיים ב-9.10 יצא מארצות הברית לארץ המשלוח הראשון שלנו, שהכיל תשעה טון ציוד הכרחי, והקמנו את ארגון Soldiers Save Lives. תוך פחות מחודש גייסנו מעל מיליון דולר. רוב התרומות הגיעו מיהדות ארצות הברית, אבל היו גם תרומות רבות בארץ. אנשים פשוט הקשיבו לסיפור של דוד ז"ל ושלנו, ורצו לעזור ולעשות טוב. הכסף שגייסנו שימש לייבוא של למעלה מ-135 טון ציוד הכרחי כגון וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף.

פרופ' אסף הלמן וצוות המחקר שלו, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, חשפו ממצאים חדשים בתחום רשתות הרגולציה המכוונות למתילציה. ההתמקדות שלהם בגליובלסטומה חשפה כיצד מתילציה של DNA פועלת כמערכת בקרת גנים, כמו רמזור שיכול לווסת את פעילות הגנים. המחקר יכול לחולל מהפכה בגליובלסטומה ובמחקר מחלות ויישומים קליניים אחרים, ולסלול את הדרך לרפואה מותאמת אישית, סמנים ביולוגיים אבחנתיים ושיפור הטיפול בחולים. פרופ' הלמן הוסיף כי המחקר שלהם "מייצג פריצת דרך משמעותית בגנומיקה, ומציע תובנות להבנה וטיפול במחלות מונעות מוטציה גנטית".

נכון לעכשיו, 98% מהאנשים המאושפזים עם מחלות גנטיות שכיחות מתמודדים עם מנגנוני מחלה לא מובנים מספיק. על ידי מיפוי ההשפעה של מתילציה של DNA על הגנים, המחקר החדש מספק כלי רב ערך להבנת אטיולוגיה של המחלה ופיתוח טיפולים מותאמים, ובסופו של דבר משפר את סיכויו של המטופל, במיוחד בהקשר של סרטן ומחלות נפוצות אחרות. בעיקרו של דבר, מחקר זה משמש כמפת אוצר המנחה אותנו לעבר אסטרטגיות יעילות יותר לניהול מחלות.

פרופ' הלמן בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני ודוקטורט בגנטיקה, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לכתבה המלאה >>>

ד"ר טל לוצאטו כנען ופרופ' טלי מס מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני של אוניברסיטת חיפה הניפו בגאווה את דגל ישראל באנטארקטיקה, שם הן נמצאות כחלק ממסע בין-לאומי. בנוסף הן החזיקו בשבוע שעבר תמונות של חטופים, שכמה מהם השתחררו.

"המסע לאנטארקטיקה תוכנן זמן רב לפני המלחמה וכבר אז תכננו להניף שם את דגל ישראל ואת דגל אוניברסיטת חיפה. כעת לאור המלחמה, ההנפה של דגל ישראל גם כאן, באנטארקטיקה, הופכת להיות משמעותית ועוצמתית הרבה יותר. זה היה רגע מרגש ביותר", אמרו שתי החוקרות.

ד"ר לוצאטו כנען חוקרת מטבולומיקה פונקציונלית וחומרי טבע, ופרופ' מס, חוקרת פיזיולוגיה של אלמוגים ובעלי חיים ימיים, הגיעו לאנטארקטיקה כחלק מתוכנית "Homeward Bound" - יוזמה בין-לאומית של נשים בעלות רקע ב-STEMM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה ורפואה), שמטרתה ליצור רשת עולמית של נשים עם רקע מדעי שיובילו ויפתרו אתגרים עולמיים לטובת כלל האנושות.

ד"ר לוצאטו כנען בוגרת תואר ראשון בביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה מהמכללה האקדמית תל-חי, תואר שני ודוקטורט בביוטכנולוגיה וביוכימיה מהאוניברסיטה העברית ופוסט-דוק מאוניברסיטת סן דיאגו בארה"ב.
ד"ר טלי מס בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ימית ואוקיאנוגרפיה מהמכללה הימית לישראל, תואר שני מאוניברסיטת בר-אילן ודוקטורט בביולוגיה ימית והסביבה מהאוניברסיטה העברית.

גאים בבוגרות שלנו!

לכתבה המלאה >>>

מחקר חדש שהוביל ד"ר גיא דגן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מגלה את הקשר המורכב בין פעילות אנושית, עננים והשפעתם על האקלים.

הגישה החדשנית שהצוות של ד"ר דגן השתמש בה כללה הדמיות מחשב מתוחכמות המסוגלות לבחון את הפרטים הכי קטנים של האטמוספירה תוך הסתכלות על המהות הרחבה יותר של מערכת האקלים כולה. באמצעות סדרה של סימולציות מורכבות, הצוות הצליח לנתח מנגנונים הכוללים שינויים באקלים בקנה מידה רחב עקב זיהום האוויר.

שיטה זו אפשרה לצוות לחקור את האינטראקציה בין עננים מקומיים לבין מערכת האקלים רחבה. הם ראו שכאשר חלה עלייה באירוסולים שנוצרים עקב פעילות בני האדם, היא משפיעה על העננים ועל מחזוריות האקלים.

"המחקר שלנו עוזר לנו להבין טוב יותר כיצד אירוסולים ועננים משפיעים על האקלים", הוסיף ד"ר דגן. "השינויים הנגרמים על ידי אירוסולים מגיעים משינויים מורכבים בדפוסי מזג אוויר גדולים, המראים לנו חלק חשוב מהאופן שבו אינטראקציות אלה משפיעות על האקלים.”

יואב מה-טוב, חוקר במרכז למדעי המוח של האוניברסיטה העברית, מסביר בטור מיוחד בעתון הארץ, כי לפעמים קשה להבין איך פייק ניוז מופץ באינטרנט בקלות כה רבה, ועד כמה פשוט לגרום לאנשים להאמין בדברים שלא קרו מעולם והם פרי דמיונם של אלה שהפיצו אותם. איך ייתכן שאנחנו זוכרים ותופשים כאמת טהורה דברים שהם לא נכונים, או שרק שמענו עליהם, ומדוע המוח שלנו לא מצליח להטיל ספק ולבקר אותם כמו שצריך?  

לכתבה המלאה >>>

אייל פלדמן מונה לתפקיד סמנכל כספים בקבוצת eTeacher. הוא בעל ניסיון של כ-15 שנה בתעשיית ההייטק, מתוכן למעלה מעשר שנים בתפקידי ניהול כספים בחברות צמיחה. במסגרת תפקידו יהיה אחראי על הפעילות הפיננסית של קבוצת איטי'צר והחברות הבנות שלה, מערך המימון, תקציב ובקרה, חשבונאות ודיווח כספי, ועל האסטרטגיה הפיננסית. אייל הוא בעל ניסיון עשיר בגיוס כספים לטובת אסטרטגיה ותפעול של חברות צמיחה.

בתפקידיו הקודמים שימש סמנכ"ל כספים בחברת גלואט, ומנהל כספים בחברת סיגנלס אנליטיקס. אייל לקח חלק בגיוסי מעל 250 מיליון דולר, גיוסי חוב, סקנדריס ועוד מגופי השקעה מובילים, וליווה מכירת ורכישת חברות.

הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית ותואר שני במימון מאוניברסיטת בר אילן.

סיימת תואר במדעי הטבע*? ההכשרה הזו היא בשבילך!

ביופורום, בעידוד רשות החדשנות, פותחת הכשרה ייעודית למהנדסי תפעול בפודטק.

אם ברצונך להיות חלק מהעתיד של תעשיית המזון ולעבוד בחברה טכנולוגית פורצת דרך, זה הזמן להצטרף אלינו!

ברכות לתשעה בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית שזכו במענקי מחקר Starting Grant של ה-ERC (מועצת המחקר של האיחוד האירופי). מספר מענקי המחקר מוכיח שוב שמחקרים פורצי דרך והובלת חדשנות ומצויינות הם הערכים המובילים של העברית, כבר כמעט 100 שנה!

כחלק מאירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים הוענקו פרסי אספר לחמישה סטארט-אפים שהגיעו לשלב הגמר וזכו להציג את הפרויקטים לחברי וחברות החבר. 45 סטארט-אפים התמודדו בתחרות והציגו פתרונות חדשניים לאתגרים חשובים בתחומים שונים כמו בריאות, אבטחת מזון, התחממות גלובלית, חינוך וייצור תעשייתי. סטארט-אפים אלו הוקמו על ידי חוקרים, בוגרים או שהם משתמשים בקניין הרוחני של האוניברסיטה העברית, תוך קידום יעדי הפיתוח הקיימים של האו"ם (SDG's). הפרס, המוענק על ידי ASPER-HUJI Innovate, המרכז לחדשנות ויזמות של האוניברסיטה העברית וקרן אספר.

חברת Avertto זכתה בתואר הסטארט-אפ העולה של האוניברסיטה העברית לשנת 2023. החברה עוסקת במניעה של שבץ מוחי ובמעבר מטיפול לריפוי של המחלה, המהווה הגורם המרכזי לנכות ומסכנת מיליארדי אנשים. כלומר, אם ניתנת התרעה על שבץ בזמן, ניתן לתת טיפול יעיל בשלב מוקדם ובכל למנוע נכות. מייסדי החברה שמו להם למטרה לעבור מטיפול בשבץ מוחי לריפוי באמצעות התרעה מוקדמת. מדובר במערכת, שיודעת לנתר את זרימת הדם למוח, לזהות שינוי בזרימה, ולהתריע על כך בזמן אמת לגורמים הרפואיים כדי לאפשר טיפול בזמן. החברה נוסדה על ידי ד"ר הילה בן-פזי, בוגרת הפקולטה לרפואה של העברית והמנכ"לית של החברה ואבשלום מזרחי, סמנכ"ל פיתוח עסקי.

מחקר חדש בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופסור חרמונה שורק ופרופסור יונתן לווינשטיין ממרכז ספרא למדעי המוח והמכון למדעי החיים (שניהם גם בוגרי העברית), מצא מנגנון מולקולרי מפתיע במוחן של חולות במחלת אלצהיימר, אשר מסביר את ההתדרדרות המהירה במדדים הקוגניטיביים של נשים בהשוואה לגברים החולים במחלה. המאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי Alzheimer’s & Dementia: The Journal of the Alzheimer’s Association.

ענקית החלב הצרפתית דנון חתמה על הסכם השקעה אסטרטגי עם הסטארט-אפ הישראלי וילק, שעלול להוביל לשיתוף פעולה עם חברת פוד טק לפיתוח רכיבי חלב אם מתורבתים לפורמולה לתינוקות על בסיס טכנולוגיית התאים שלה.

פרופ' נורית ארגוב-ארגמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים היא מייסדת שותפה של חברת וילק שנוסדה בשנת 2018 כביומילק. מאז פיתחה טכנולוגיה מבוססת תאים לייצור חלב אם אנושי מתורבת וחלב מתורבת מן החי. 

לסיפור המלא >>>

הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

15 בוגרות של האוניברסיטה העברית נכללו בנבחרת 50 הנשים המשפיעות בעמדות המפתח בישראל 2023 לפי גלובס. הנבחרת מציגה את הנשים בעמדות המפתח הבכירות ביותר בישראל, לרבות המדעניות המובילות.

רשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל מפורסמת זו השנה השלישית במגזין G של גלובס, אחרי שנים ארוכות שהופיעה במגזין ליידי גלובס. במסגרת הפרויקט השאיפה שלנו היא להציג את הנשים הבכירות, החשובות והמשפיעות בארץ, לצד שורה של נשים שפועלן טרם נחשף לציבור הרחב - אך הן משמעותיות ומשפיעות לא פחות. המטרה היא להעצים עשייה נשית וניהול נשי בדגש על פרמטרים כלכליים ועל כן נלקחים בחשבון שיקולים כמו בכירות, היקף ניהולי כספי, מספר עובדים, התמודדות יוצאת דופן, מהלכים משמעותיים וכו'.

הנשים המשפיעות מגיעות בעיקר משדות הכלכלה, העסקים, התעשייה, הפיננסים, ההייטק, המגזר הציבורי, הבריאות, המשפט, הנדל"ן, האקדמיה, הפוליטיקה, האמנות, החברה, החינוך והפרסום. כהחלטה מערכתית איננו כוללים נשות תקשורת או פוליטיקאיות למעט שרות בתפקידים ביצועיים בכירים.

אנו מברכים את הבוגרות שלנו ומאחלים הצלחות רבות בעתיד:

במחקר חדש וראשון מסוגו בעולם, הצליח צוות חוקרים ישראלי, בהובלת הדוקטורנט רלפי קנז (בוגר תואר שני בפיזיקה יישומית מהעברית) ופרופ' רונן רפפורט מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית (ובוגר שני תארים של האוניברסיטה), לפתח מכשיר אפיון אופטי שמסוגל למדוד, בדיוק עצום, משטחים דקים עד כדי עובי של אטום בודד. השיטה החדשה מאפשרת מדידות על משטחים מזעריים שקוטרם שני מיקרון  בלבד (לשם השוואה, קוטר של שערה אנושית נע סביב 70 מיקרונים). המכשיר החדשני, שפורסם לאחרונה בכתב העת Review of Scientific Instruments, פועל בשיטה ייחודית קלה ונוחה שתייעל אפיון ופיתוח של תאים סולאריים, מסכים שטוחים, ואפילו טכנולוגיות מבוססות חומרים מתקדמים חדשים וביולוגיה מתקדמת.

"מבנים קטנים כאלה מצויים בשימוש במגוון טכנולוגיות ומחקרים מודרניים, כמו מוליכים למחצה, מכשירים אלקטרוניים, מסכים שטוחים ופיתוח טכנולוגיות בחומרים חדשים", מסביר קנז, ומוסיף: "לאחרונה הצלחנו לפתח אליפסומטר חדש שיכול למדוד ולאפיין בדיוק ובמהירות שטחים קטנים עד שני מיקרון ברוחב". לדברי החוקרים, המכשיר החדשני הוא המהיר ביותר מסוגו עד היום באיסוף נתונים, בערך פי אלף בהשוואה למכשירים קיימים דומים שמסוגלים למדוד שטחים קטנים של מיקרונים בודדים. המכשיר כה מדויק עד שהוא יכול לזהות ולמדוד עובי של משטחים זעירים שעשויים משכבה אטומית בודדת.

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC Advanced Grant לשנת 2022. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. מתוך 16 הזוכות והזוכים - 4 בוגרות ו-5 בוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים! קרן המחקר של האיחוד מספקת למעשה לחוקרים הזדמנות להמשיך בפרויקטים שאפתניים שיכולים להוביל לפריצות דרך מדעיות גדולות. להלן רשימת הבוגרים והבוגרות של העברית שזכו במענקים ופעילים מוסדות בארץ: