הפקולטה למדעי הטבע

במסגרת שיתוף הפעולה, שיתפרס על פני שלוש שנים, ייערכו  מחקרים למציאת פתרונות חדשים בעולם הבינה המלאכותית בשלושה תחומים עיקריים: עיבוד שפה טבעית, האצת גילויים לפיתוח תרופות ומחשוב רב-ענני (Multi-Cloud) שיתמוך בחישובי בינה מלאכותית מבוזרים. IBM תממן את עבודת המחקר שיבצעו דוקטורנטים בפקולטות שונות בטכניון ובאוניברסיטה העברית בהשקעה של מיליוני שקלים.  

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "השילוב של חברת טכנולוגיה מובילה כמו IBM יחד עם החוקרים והחוקרות המצויינים שלנו, הוא שילוב שנותן מענה אופטימלי למהפכת המידע והמהפכה החישובית. עם הביקוש ההולך וגובר לרופאים חישוביים המתמחים בלמידה ממוחשבת אלגוריתמיקה ומדעי המחשב, החיבור לחברת הטכנולוגיה IBM כבר בשלבים מוקדמים של המחקר, יוביל לפריצות דרך יוצאות דופן במדע וברפואה".

פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: "לטכניון ולמעבדת המחקר של IBM קשרים הדוקים וחמים כבר שנים רבות, עוד מאז הקמתה. בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. שיתוף הפעולה עם IBM, אותו יובילו חוקרים העוסקים בתחום, יהווה מכפיל כוח למחקר ולפיתוח בתחום. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המחקרי שיתרום רבות לשני הגופים".

ד"ר איה סופר, מנהלת המעבדה בישראל וסגנית נשיא עולמית לבינה מלאכותית בחטיבת המחקר של IBM ובוגרת האוניברסיטה העברית, בירכה על שיתוף הפעולה: "תעשיית ההייטק הישראלית מקבלת היום חיזוק משמעותי להמשך הצלחתה. שיתוף הפעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית יוליד כאן כישרונות חדשים ומלומדים, אשר יבצעו מחקרים פורצי דרך למינוף הבינה המלאכותית ושיפור חיינו. אני גאה בחטיבת המחקר העולמית של IBM שהחליטה להשקיע במהלך החשוב הזה שיזמנו". 

פרופ' רונית סצ'י־פאינרו - ביה"ס לרוקחות
רבקה פרידמן פלדמן, הפקולטה למשפטים
ליאת בן ארי, הפקולטה למשפטים
לילי בן עמי, הפקולטה למדעי הרוח
מרים אדלסון, הפקולטה למדעי הטבע
אסנת לבציון-קורח, הפקולטה לרפואה
תמר אלרם, הפקולטה לרפואה
סמדר ברבר צדיק, הפקולטה למדעי החברה
דפנה ליאל, הפקולטה למדעי החברה
טניה כהן עוזיאלי, הפקולטה למדעי הרוח
מירב כהן, הפקולטה למדעי החברה
אורית פרקש-הכהן, הפקולטה למשפטים
אורלי מרקמן, הפקולטה למשפטים
יפעת תומר ירושלמי, הפקולטה למשפטים
תמר יסעור, הפקולטה למדעי החברה
תמר זנדברג, הפקולטה למדעי החברה

לדירוג המלא >>>

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין היום כי "השאיפה למצוינות האקדמית והמחקרית של חוקרי וחוקרות האוניברסיטה היא חלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו. פריצות הדרך הפנומנליות המתרחשות כאן בעברית, מדיי יום - הן אלה שיאפשרו לכולנו לחיות חיים טובים יותר, בריאים יותר וסביר להניח שגם ארוכים יותר. ההובלה של האוניברסיטה העברית בתחומי לימוד מגוונים, מתווה את הדרך לבוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית להוביל את המשק והחברה בישראל כמו גם להישגים בינלאומיים".

מדד שנגחאי שמפורסם מדי שנה, נחשב לאחד הדירוגים האמינים בתחום האקדמיה. הדירוג מתייחס ל-500 אוניברסיטאות, מבין 1,800 שנבדקו.

"מהמעבדה פה אנחנו יכולים להחליף 4,500 כוורות", מוסיף אחיה, אופיר דבש, מנכ"ל החברה ובוגר האוניברסיטה. "אנחנו יודעים לייצר 3 טון דבש בשבוע ואנחנו החברה היחידה בעולם היום שהצליחה לייצר דבש מתורבת אמיתי – מוצר אחד שכמעט זהה לחלוטין לדבש הטבעי שלנו".

אם בטבע הדבורה יונקת את הצוף והופכת אותו לדבש בעזרת הקיבה שלה, במעבדה הישראלית מחליפים את הדבורה – לוקחים את הצוף ישירות מהפרחים ומחקים בעזרת תהליכים ביולוגיים את תהליך ייצור הדבש. זה מעולה לטבעונים, אבל אופיר ואפרת חושבים שזה פתרון לכל האוכלוסייה – שגם יחזיר את האיזון האקולוגי לדבורים.

אבל זה לא רק השומשום, הווניל והדבש. זה גם הקקאו, הקפה, החיטה והתירס הופכים לקשים יותר ויותר להשגה. תעשיית המזון רגישה לכל שינוי. פגעי מזג אוויר, מלחמות וביקושי יתר גורמים לכך שמזונות פופולריים בעולם נמצאים היום במצב של מחסור עולמי חמור. כיום יש יותר מ-400 חברות טכנולוגיות שעוסקות במזון בישראל – מהבשר המתורבת ועד לתחליפי חלב ודגים. כשמשנה לשנה העולם מתמודד עם יותר ויותר אתגרים בצלחת, תעשיית הפוד-טק המקומית מתייצבת בקו הראשון. במפגש שקיים ארגון הבוגרים לאחרונה, סיפר ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל (ובוגר שלנו), כי האוניברסיטה העברית מובילה בתחום החלבונים האלטרנטיביים הן בגיוסים והן במספר החוקרים. 

מקור >>>

הדרישות

• המועמדות והמועמדים חייבים להיות בעלי רקע מוכח בתחום המחקר הרלוונטי ולהציג הישגים אקדמיים בולטים, כמו גם מחויבות להוראה של תלמידי תואר ראשון ותלמידי מחקר
• תואר דוקטור במדעי החיים או ברפואה הינו חובה
• תקופת השתלמות פוסט-דוקטורט מהווה יתרון משמעותי
• החוקרים והחוקרות הנקלטים יחויבו לייסד ולהוביל קבוצת מחקר עצמאית ולקחת חלק בהוראת קורסים קיימים ובפיתוח קורסים חדשים

  
יש להכין תיק להגשת מועמדות בשפה האנגלית אשר יכלול את המסמכים הבאים:

• טופס הגשת מועמדות
• תמונת פרופיל
• קורות חיים עפ"י הנחיות האוניברסיטה >>>
• רשימת פרסומים עפ"י הנחיות האוניברסיטה >>>
• ביוגרפיה מדעית (2 עמודים)
• הצעת מחקר (4 עמודים)
• חזון וכיוונים בתחום ההוראה (עמוד אחד)
• עותקים של 3 מאמרים נבחרים
• מכתבי המלצה, מומלץ שיכללו גם את המנחים מהדוקטורט ומהפוסט-דוקטורט
• רשימה של 5 ממליצים אפשריים בתחום או תחומי מחקר הרלוונטיים

על הפונים והפונות להירשם ולהגיש את כל המסמכים הנ"ל באמצעות מערכת הרישום המקוון >>>

מועד אחרון להגשת מועמדות: 22 בספטמבר 2022

למידע נוסף ניתן לפנות לעוזרת ראש המכון, גב' ליה בריק: Lyab@savion.huji.ac.il

במהלך השנים לא מעט בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכו במלגות מטעם קרן אייסף: 

• ד"ר יצחק ביטון, מומחה בעל שם עולמי בקרדיולוגיה והפרעות קצב, בוגר תואר ד"ר ברפואה
• פרופ' שלהבת עטר-שוורץ, בוגרת שלושה תארים (ראשון, שני ודוקטורט) מהביה"ס לעבודה סוציאלית
• פרופ' מאיר בוזגלו, בוגר תואר ראשון ושני במתמטיקה ודוקטורט במדעי הרוח
• פרופ' יפעת ביטון, בוגרת שלושה תארים (ראשון, שני ודוקטורט) במשפטים
• פרופ' אסנת עקירב, דוקטורט במדע המדינה

..ועוד רבים ורבות אחרים!

לתמונות מהאירוע >>>
להגשת מועמדות למלגה >>>
למידע כללי על הקרן >>>

בדברי ההסבר של שופטי ועדת הפרס, נכתב בין היתר: "פרס שאו מוענק לפרופ' אלון על מכלול עבודתו פורצת הדרך, לרבות הנחת היסודות לאלגוריתמים של סטרימינג (טפול במידע זורם) שלהם שמושים בניתוח ביג דאטה (נתוני עתק) ופיתוח שיטות אלגבריות והסתברותיות לטפול בבעיות בתורת הגרפים ובתורת המספרים האדיטיבית. פרופ' אלון הציג שיטות חדשות והגיע לתוצאות מהפכניות, שעיצבו את התחום כולו מן היסוד". 

"מפני שאין פרס נובל במתמטיקה, ישנם שני פרסים, אָבֶּל (ABEL) ושאו, הרואים עצמם כמקבילים לנובל בתחום זה", מסביר פרופ' אלון. "ברור שכמו בכל פרס אחר, הזכייה תלויה בגורמים שונים לרבות הרכב הוועדה, ואולי בסופו של דבר זה גם קצת עניין של מזל – כי ישנם בוודאי כמה וכמה חוקרים בעולם שראויים לפרס. מבחינתי מדובר בהפתעה נעימה מאוד, ורשימת הזוכים הקודמים בפרס שאו באמת מרשימה ביותר".

בשנת 2020 זכה בפרס פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית, והשנה חולק פרופ' אלון את פרס שאו במתמטיקה עם ישראלי נוסף: פרופ' אהוד הרושובסקי המכהן כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד והאוניברסיטה העברית בירושלים. "ישראל היא מדינה חזקה מאוד במדעים בכלל, ובמתמטיקה ובמדעי המחשב בפרט", אמר פרופ' אלון. "מעמדו של המחקר הישראלי בתחומים אלה בעולם עולה בהרבה על גודלה היחסי של האוכלוסייה. המחקר שלי עצמי מתרכז בקומבינטוריקה שהיא המתמטיקה של מבנים סופיים, עם שימושים ויישומים למדעי המחשב, לתורת המספרים האדיטיבית, לגיאומטריה קומבינטורית ולתחומים קשורים נוספים".

אלון הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה מהטכניון, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

מקור >>>
צילום: אוניברסיטת תל אביב

בשיחה עם כלכליסט אמר אלעד וולך, מייסד שותף ומנכ"ל איידוק: "זו לא תקופה פשוטה לגייס כסף. מה שעזר לנו היו שני דברים: שוק הבריאות יותר יציב בתקופות כאלה, כי גם במשבר צריך בריאות. בנוסף, המשקיעים שלנו משקיעים ברמה מאוד גבוהה שחושבים לטווח ארוך והם בוחרים חברות שיכולות לשנות עולם ולהיות הגוגל של הבריאות".

וולך מציין שלחברה אין כל כוונה להאט גיוסי עובדים או לשנות משהו בפעילות החברה: "נמשיך לשכור עובדים ולא נפסיק. בארץ יש לנו 250 עובדים, ובעולם עוד כ-100 עובדים. המטרה של הגיוס היא השקעה אגרסיבית בתחום של הדאטה לבתי חולים, ואנחנו בעלי הסיכוי הגדול ביותר לעשות זאת. נמשיך להשקיע בפיתוח המוצר. פתרנו הרבה אתגרים ויש עוד הרבה עבודה".

למקור >>>

לקוחות החברה הן בורסות גדולות של קריפטו ו-NFT, כשש כאלו משתמשות במוצר כדי להוריד עלויות תפעול ולהציע מחירים יותר נוחים ללקוחות. רק בנובמבר האחרון סטארקוור גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, כלומר צמחה בערך במיליארד דולר שווי כל חודש מאז. אבל בשונה מרוב מוחלט של חברות הטק – סטארקוור ריווחית. את סטארקוור הקימו בשנת 2018 היזמים אורי קולודני (מנכ"ל) אלי בן-ששון (נשיא) ומיכאל ריאבצב שכבר אינו מחזיק תפקיד בחברה. אורי ואלי, שניהם, בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

"המתמטיקה מאחורי החברה הייתה תיאורטית לגמרי כשבן-ששון ושותפיו פרסמו אותה לראשונה כך שכמעט אף אחד לא טרח לקרוא אותה", כותבת החברה בכנות. "ואז הבלוקצ'יין הומצא ולפתע קריפטוגרפיית STARK פותרת את הבעיה הגדולה בעולם הבלוקצ'יין, היכולת לעשות סקייל לשימוש המוני".

היכולת המוגבלת של תשתית הקריפטו להעביר טרנזקציות היא בעיה מוכרת וכואבת בענף. ברשת אתריום, למשל, ההגבלה היא 15 פעולות בשנייה. לשם השוואה, חברת ויזה סולקת 1,700 עסקות בשנייה. סטארקוור טוענת כי היא יכולה לבצע 20 אלף פעולות בשניה. בהודעה לעיתונות כותבת החברה כי בשנתיים האחרונות עברו (למעשה – חושבו) באמצעות המערכת של החברה חצי טריליון דולר של טרנזקציות.

לסטארקוור שני מוצרים, הראשון מכונה StarkEx והוא מאפשר תקשורת חוזית בין החברה לבורסות שחפצות בטכנולוגיה. השני מכונה StarkNet והוא מוצר בתשלום אבל פתוח לשימוש לכל מפתח שחפץ לעשות שימוש בטכנולוגיית הדחיסה הזו עבור יישומיו. "הסיבה שלא כולנו משתמשים ביישומי קריפטו היא שתשתית הבלוקצ'יין איטית להכאיב והעמלות בשמיים, בשל העומס הזה", מסר קולודני. "StarkNet תאפשר את פיתוח יישומי הקריפטו של המחר כולל המעבר ל-Web3, רשת מבוססת בלוקצ'יין שעשויה להיות גדולה מהאינטרנט".

למקור >>>
צילום: נטלי שור

1. פרופ' ימימה בן מנחם נבחרה לכלת פרס ישראל לחקר הפילוסופיה וחקר מדעי הדתות. מנימוקי הוועדה: פרופ' ימימה בן מנחם מהאוניברסיטה העברית היא מההוגות המובילות בארץ ובעולם בפילוסופיה של המדע. מחקריה השונים מגלים פרויקט רחב-היקף שתכליתו להראות כיצד חופש הוא אפשרי בתוך עולם מדעי ובמסגרת השיטה המדעית. ספריה ומאמריה התפרסמו בבמות החשובות ביותר, והיא התארחה במוסדות אקדמיים מובילים בחו"ל".

2. פרופ' רות ברמן נבחרה לכלת פרס ישראל לחקר הבלשנות העברית והכללית. מנימוקי הוועדה: "היא בלשנית בעלת מוניטין בין־לאומיים שהישגיה הבלתי רגילים זכו להכרה גם בארץ וגם מחוצה לה. בעלת תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת חיפה, וחברת כבוד של האגודה האמריקנית לבלשנות ושל האגודה לרכישת השפה הספרדית. פרופ' ברמן היא מומחית בחקר התחביר והמורפולוגיה של העברית החדשה ומחקריה בתחום זה הציגו בפני בלשנים בעולם את העברית החדשה, ובמיוחד את מערכת הצורות שלה, בהקשר טיפולוגי. בהמשך דרכה היא הפנתה את עיקר מרצה וכישרונה לשאלות של התפתחות השפה במהלך חיי האדם, לרכישת שפת אם וללשון הילדים. בשדה מחקר זה קנתה לה פרופ' ברמן שם עולם, במיוחד בהבנת האיזון בין האוניברסלי לבין הייחודי לכל שפה בהתפתחות יכולת ההפקה של טקסטים נרטיביים. היא העמידה דור של חוקרים ומחקריה, תובנותיה ושיטות העבודה שפיתחה משמשים כיום תשתית למחקרי התפתחות שפה בכל העולם".

3. פרופ' שמעון שמיר נבחר לחתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הקרוב. מנימוקי הוועדה: "פרופ' שמיר הניח את היסודות האקדמיים לחקר ולימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון בן זמננו בישראל. פרסומיו הרבים, ספרים ומאמרים, פרוסים על פני נושאים מגוונים ביותר, החל מההיסטוריה של סוריה העות'מנית במאה ה- 18 וגמור במחקרים על מצרים המודרנית והמחשבה הערבית בת דורנו. לפרופ' שמיר תרומה ייחודית בקידום יחסי ישראל-ערב. הוא הקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ומכוני מחקר נוספים. כיהן כשגריר ישראל במצרים ובירדן וקידם את יחסי ישראל עם שכנותיה ".

פרופ' יורם פלטי נבחר לחתן פרס ישראל בתחום היזמות וחדשנות טכנולוגית. מנימוקי הוועדה: "פרופ' יורם פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן, הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. סיפורו האישי מעורר השראה, פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה, אמונה בדרך וחייבה את פרופ' פלטי להתמודד ולשנות אמונות ותפיסות קיימות בתחום. בימים אלו פועל פרופ' פלטי להרחיב את השימוש בטכנולוגיה לטיפול בסוגים נוספים של מחלת הסרטן".

ברכותינו לזוכות ולזוכים!

צילום: עמוס בן גרשום, דוברות

מורגנשטרן, בוגר תוכנית תלפיות, סיים בהצטיינות תואר ראשון בפיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטה העברית ובעל תואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב. הוא הצטרף לחברה ב-2014 כמנהל מוצר, אלגוריתמים ומערכות למידה, ובהמשך קודם לסגן נשיא של פיתוח מוצר ולמנהל מוצר. ב-2018 הפך לסמנכ"ל הכספים. הוא ממייסדי קליקה, ושימש כמנכ"ל החברה שהתמחתה במקסום השיווק המקוון. החברה נרכשה על ידי בוקינג הולדינגס ב-2014. 

מקור >>>
צילום: AGODA

וילק-גלזר ציינה כי: "החברה נמצאת בחזית של אחת מפריצות הדרך החדשניות ביותר בתחום החקלאות המתקדמת. מציאת פתרון ליבולים מורכבים בחקלאות ורטיקלית הינו חשוב מאוד לקהילה העולמית המחפשת כל העת חלופות בנות קיימה לחקלאות המסורתית, וצמאה לחומרי גלם טבעיים ואיכותיים לתעשיית התרופות ותוספי המזון. לכבוד הוא לי לשמש כמנכ"לית החדשה של Sativus Tech ואני מצפה בקוצר רוח לעבוד עם הצוות ולהעמיק ולהרחיב את הבסיס החזק שהוקם".

וילק-גלזר מונתה למנכ"לית חברת הבת של Sativus Tech - זעפרן טק בחודש דצמבר האחרון. בפרק זמן קצר זה הקימה בהצלחה את מתקן המו"פ הראשון של החברה בדרום הארץ. בנוסף לכך, הובילה לכניסת החברה למיזם משותף עם נוה פארמה לפיתוח והפצה של תוספי מזון ומוצרי קוסמטיקה מבוססי זעפרן.

צילום: סתיו בן יאיר
מקור >>>

גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר וכיום דירקטורית בשטראוס, חברה בוועדה המייעצת של הפרויקט ובוגרת האוניברסיטה העברית אמרה: "אישה משפיעה היא זו המובילה שינוי, מתווה דרך וגורמת לאנשים לראות דברים אחרת, ולשאוף להתקדם ולממש הישגים גבוהים אף משלה". 

מיכל הלפרין, גם היא בוגרת, חברה בוועדה והממונה לתחרות לשעבר הוסיפה: "מדובר בנשים שמקדישות לפחות חלק מזמנן במחשבה ובעשייה לקידומן של נשים בדרכים שונות".

השנה נכללו ברשימה 13 בוגרות של האוניברסיטה העברית. אנו מברכים כל אחת מהן וגאים להציג אותן בפניכם:

• פרופ' מונא חורי כסאברי - סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון | הפקולטה לעבודה סוציאלית
• רות רלבג - מנכ"לית שירותי בריאות כללית | הפקולטה למדעי החברה
• פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה | הפקולטה למדעי הרוח
• תמר יסעור, יו"ר ישראכרט | הפקולטה למדעי החברה *
• האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית | הפקולטה למשפטים
• שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר | הפקולטה למדעי הטבע
• סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי | הפקולטה למדעי החברה
• ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר | הפקולטה לרפואה *
• יפית אטיאס לוי, סמנכ"לית השיווק של קבוצת רמי לוי | בית הספר למנהל עסקים
• פרופ' סראב אבו רביעה קווידר, סגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון | פוסט-דוק בלימודי מגדר בפקולטה למדעי החברה
• פרופ' שולמית לבנברג, מייסדת שותפה של "אלף פארמס" וראשת מעבדה תאי הגזע בטכניון | הפקולטה במדעי הטבע
• ד"ר שולה מולא, פעילה חברתית וחוקרת | הפקולטה למדעי הרוח
• פרופ' ענבל גושן, חוקרת מוח באוניברסיטה העברית | הפקולטה לרפואה והפקולטה למדעי החברה

* חברות חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית