ביה"ס לרוקחות

Eliana Steinberg - Chip for hope

שבב של תקווה

2 אוגוסט, 2022


כתבה מרתקת על אליענה שטיינברג שהפכה מרוקחת לחוקרת - למדה תואר שני במסלול למצוינות בננוטכנולוגיה בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. מאז הלימודים התפתחו לדוקטורט, ובארבע השנים האחרונות היא פיתחה שיטה שעשויה לחולל מהפכת ענק באופן שבו מטופלים חולי סרטן: שבב שקוף, שבעזרת דגימה מזערית מגידול סרטני בוחן שורה של טיפולים אפשריים כדי לראות מי מהם הוא האפקטיבי ביותר, ובזמן שיא — התוצאות מתקבלות תוך פחות משבועיים.

למאמר המלא >>>
צילום: אלכס קולומויסקי

Forbes Israel - 50 Women of Power 2022

50 נשים משפיעות של 2022 לפי פורבס ישראל

28 יולי, 2022


המגזין פורבס ישראל בחר 50 נשים מעוררות השראה המובילות את החברה הישראלית. מתוך החמישים - שש עשרה הן בוגרות האוניברסיטה העברית. ארגון הבוגרות והבוגרים של האוניברסיטה העברית גאה בכל אחת מהן ומברך על העשייה ועל ההישגים משני העולם!

רשימת הבוגרות:

קרא עוד

פרופ' רונית סצ'י־פאינרו - ביה"ס לרוקחות
רבקה פרידמן פלדמן, הפקולטה למשפטים
ליאת בן ארי, הפקולטה למשפטים
לילי בן עמי, הפקולטה למדעי הרוח
מרים אדלסון, הפקולטה למדעי הטבע
אסנת לבציון-קורח, הפקולטה לרפואה
תמר אלרם, הפקולטה לרפואה
סמדר ברבר צדיק, הפקולטה למדעי החברה
דפנה ליאל, הפקולטה למדעי החברה
טניה כהן עוזיאלי, הפקולטה למדעי הרוח
מירב כהן, הפקולטה למדעי החברה
אורית פרקש-הכהן, הפקולטה למשפטים
אורלי מרקמן, הפקולטה למשפטים
יפעת תומר ירושלמי, הפקולטה למשפטים
תמר יסעור, הפקולטה למדעי החברה
תמר זנדברג, הפקולטה למדעי החברה

לדירוג המלא >>>

קראו פחות
HUJI Alumni Newsletter July 2022

ניוזלטר רבעוני של בוגרות ובוגרי העברית

25 יולי, 2022


הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

Professor Chezy Barenholz On a CBD-Powered Revolution in Pharmaceuticals

פרופ' חזי ברנהולץ ותרופות העתיד

19 יולי, 2022


אחד ממובילי מהפכת הקאנביס בתחום התרופות הוא פרופ' חזי ברנהולץ, ראש המעבדה לחקר ממברנות וליפוזומים, במחלקה לביוכימיה במכון למדעי הרפואה, החוג העל-פקולטאי לביוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית. בארבע השנים האחרונות, חזי וצוות החוקרים שלו עובדים יחד עם "Innocan Pharma" בניסיון לפתח פתרונות חדשים לטיפול בכאבים, תהליכים דלקתיים ואפילפסיה.

"תרופות מבוססות CBD הן בטוחות יותר ויעילות למשך זמן ארוך יותר מאשר חלופות נפוצות כמו סטרואידים. בנוסף, הן יכולות להיות מועברות למוח ולמערכת העצבים המרכזית ביעילות רבה יותר. המטרה שלנו היא ליצור תרופה שבאמצעות זריקה תת-עורית רגילה, אחת לשלושה-ארבעה שבועות, תשחרר את החומר הפעיל בצורה איטית ומבוקרת", אומר ברנהולץ.

קרא עוד

הצוות של ברנהולץ כבר ערך בהצלחה ניסוי על עכברים ואף הגיע לתוצאות מבטיחות בניסויים וטרינריים שנועדו לכלבים. באחד מהניסויים, כלב בן 14 שסבל מכאבים, דלקת מפרקים ניוונית וגידול באשכים, קיבל משכך כאבים מבוסס CBD. הכלב היה במעקב באמצעות חיישן פעילות, בדיקות דם ומעקב על ידי בעליו. שבוע לאחר שקיבל את הזריקה, הכלב הראה שיפור בניידות שלו ורמת כאב מופחתת. בדיקות דם שנעשו הראו את הימצאותו של החומר הפעיל בפלסמה של הכלב במשך 28 ימים לאחר הזריקה.

פרופסור ברנהולץ שיתף כי הצעד הבא עבור הצוות שלו הוא להגדיל משמעותית את הייצור ולעבור לניסויים קליניים נוספים ולמסחור. ברנהולץ סיים את לימודי הדוקטורט בביוכימיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים ב-1971 כשהיה בן 30. עשר שנים לאחר מכן קיבל תואר פרופ' מן המניין, והוא חבר סגל מ-1968.

למקור >>>
צילום: דוד סלם

קראו פחות
Prof. Raphael Mechoulam - Harvey Prize

פרס הארווי לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית

22 יוני, 2022


הטכניון העניק את פרס הארווי בתחום בריאות האדם לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל"מנבא נובל" משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.

פרופ' רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

קרא עוד

פרופ' משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ' משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.

פרופ' משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי "בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות."

ברכותינו!

למקור >>>
צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

קראו פחות
Pharmacy - Interdrug reactions course 2022

קורס תגובות בין-תרופתיות: מאופטלגין ועד פקסלוביד

2 מרץ, 2022


הקורס נועד להשיב על שאלות כמו: האם אופטלגין עלול לסכן חולים המטופלים בנוגדי קרישה? מדוע יש להזהר גם בטיפול תרופתי של 5 ימים בלבד? האם יש מקום לזהירות בשילוב מוצרי קנאביס עם תרופות? האם תרופות ביולוגיות יכולות להשפיע על תרופות אחרות? הקורס יבהיר מושגי יסוד כגון מעכב או סובסטרט חזקים, חלשים ובינוניים וסובסטרט רגיש – מתי ניתן להמשיך לטפל בתרופות כרגיל לעומת מצבים המחייבים שינויי מינון או המנעות מהשילוב. יושם דגש על תזמון התגובה, כולל מצבים בהם התגובה הבין-תרופתית נמשכת או אף מופיעה לאחר שהטיפול בשילוב התרופתי הסתיים. יוצגו מאגרי מידע, יתרונותיהם  ומגבלותיהם. תגובות עם תרופות הקורונה החדשות, תגובות של חומרי טבע עם תרופות אחרות ותגובות של קבוצות תרופות נבחרות, כולל קנבינואידים, אופיואידים ותרופות ביולוגיות עם תרופות אחרות, כולל נוגדי הקרישה החדשים, סטטינים, ועוד.

קרא עוד

מתכונת הקורס: 8 מפגשים בזום, החלק האחרון של כל מפגש יוקדש לדיון עם המשתתפים והשבה על שאלות.

עלות הקורס: 1600 ₪
תחילת הקורס: 15.03.2022

לכל הפרטים והרשמה:
הדס חוג'ה
02-6757125
hadashu@savion.huji.ac.il
עמוד הקורס באתר בית הספר לרוקחות

קראו פחות
Pharmacy Regulatory Course - 2022

קורס רישום ורגולציה - היבט החברה הרושמת ומשרד הבריאות

2 מרץ, 2022


הקורס מיועד לרוקחים ולבעלי מקצועות הרפואה או מקצועות אחרים רלוונטיים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם ביחס להתנהלות הרגולטורית הרלוונטית בישראל או לרוקחים החפצים לעבוד בתחום ומעוניינים לקבל מידע עדכני, רלוונטי, ומאנשי שטח.

קרא עוד

במשך הקורס תשמעו הרצאות מנקודת מבט של היצרן והחברה הרושמת בנושאים כגון: פרקטיקה של רישום, תיק הרישום, יציבות, עלונים, רישום גלובלי, רישום תרופות גנריות, סימון חומרי אריזה, רישום אמ"ר, פרסום ושיווק, קוסמטיקה ותוספי תזונה, QPPV, QP וכן הרצאות של מחלקת הרישום, המחלקה לניהול סיכונים והמכון לביקורת ותקנים של משרד הבריאות בנושאים כגון: עדכונים בנהלי רישום, רישום ביוסימילאר, רישום תרופות מתקדמות, תכשירים וטרינריים, תרופות בהריון והנקה, פרמקוויג'ילנס בראי משרד הבריאות, פרקטיקה של פרמקוויג'ילנס, PSUR, תקשורת בפרמקוויג'ילנס, הקשר בין איכות ובטיחות בראי משרד הבריאות, GDP , פשיעה פרמצבטית ועוד. 

הקורס יתקיים במתכונת היברידית:
10 מפגשים בזום
8 מפגשים פרונטליים במכון למדעי הנפט והאנרגיה, ת"א

עלות הקורס: 2750 ₪
תחילת הקורס:  22/03/22

לכל הפרטים והרשמה:
הדס חוג'ה
02-6757125
hadashu@savion.huji.ac.il
עמוד הקורס באתר בית הספר לרוקחות

קראו פחות
Space Pharma - Lab on a Chip

חוקרות מהאוניברסיטה העברית ישגרו תאי סרטן וננו-תרופה נגד סרטן לחלל

20 דצמבר, 2021


האם בעתיד נייצר תרופות נגד סרטן בחלל, על מנת להפוך אותן למדויקות יותר בהשפעתן על תאים סרטניים? ביום שלישי, 21.12, בשעה 12:06 לשעון ישראל, ישוגר ניסוי חלוצי שינסה לענות על השאלה הזאת. משימת האספקה שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של חברת ספייס אקס תכלול בין השאר גם מעבדה חכמה של חברת ספייספארמה הישראלית, שתישא תאי סרטן וננו-תרופה חלוצית בשם דוקסיל, שפותחה באוניברסיטה העברית והיא הננו-תרופה הראשונה שזכתה לאישור ה-FDA. מטרת הניסוי תהיה לבדוק לראשונה כיצד מתנהגים במיקרו כבידה סרטן והתרופה נגדו.

קרא עוד

"מדובר בניסוי רב-תחומי שנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועל ידי האוניברסיטה העברית", מסבירה פרופ' שרה אייל מבית הספר לרוקחות בעברית, שנמצאת עתה בקייפ קנוורל שבפלורידה, לצורך ההכנות האחרונות לשיגור. "כשאנחנו מדברים על ננו-חלקיקים שנושאים תרופות צריך להבין שהיחס בין ננו-חלקיקים לכדורגל הוא כיחס שבין כדורגל לכדור הארץ. מדובר בחלקיקים נושאי תרופה זעירים להפליא, שמונעים פיזור שלה ללב ופגיעה מסכנת-חיים בו, ומשפרים את ההגעה של התרופה לתאים הסרטניים. מטרת הניסוי שלנו היא כפולה: לבדוק מה קורה לננו-תרופה בחלל ולבדוק מה קורה לתאים הסרטניים בתנאי מיקרו-כבידה".

דוקסיל היא תרופה ליפוזומית, כלומר תרופה שהחומר הפעיל בה עטוף בקרום שומני שיודע להתחבר לקרום השומני שעוטף את תאי המטרה. מאחר שהתכונות הפיזיות והכימיות של קרום התרופה ושל קרום התא הסרטני משתנים בתנאי מיקרו-כבידה, החוקרים רוצים לראות אם התרופה תחדור טוב יותר לתאי הסרטן בחלל. "מעניין אותנו לגלות אם ואיך ישתנו תכונות התאים הסרטניים ותכונות הליפוזומים שלנו בחלל", אומרת פרופ' אייל. "אנחנו רוצים לדעת האם קליטת החלקיקים לתאים תשתנה, האם קצב השחרור של החומר הפעיל ישתנה, האם תכונות המעטפת ישתנו והאם התרופה שבתוכה תהיה בכלל מוגנת כפי שהיא מוגנת כאן, בכדור הארץ. כשהמערכת תחזור לקרקע, פרופ' עופרה בני תאפיין את התכונות של התאים הסרטניים ופרופ' טל בורשטיין-כהן תחתוך אותם ותצלם במיקרוסקופ. כאמור, גם את התרופה נחקור: הליפוזומים, שהתקבלו מפרופ' יחזקאל ברנהולץ, יועברו למעבדה של פרופ' אורי רביב, שיצלם אותם ברנטגן ויבדוק האם הגרעין שמכיל את התרופה השתנה – ואילו אני אבדוק אם החומר הפעיל בתרופה נותר יציב".

למעט ד"ר עפרה בני, בוגרת הטכניון, כל צוות החוקרים הם בוגרים האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>
צילום: SpacePharma

 

קראו פחות
Inclusive Pharmacy Studies - HUJI Alum - Prof Avi Domb

מנהל בית הספר לרוקחות, בוגר העברית: "חשוב שיהיו רוקחים מכל המגזרים"

27 יוני, 2021

המרכז האקדמי לב בשיתוף האוניברסיטה העברית, מציעים מסלול חדש לרוקחות בו לומדים חצי מהתואר בתנאי המרכז האקדמי לב ואת החצי האחרון והתואר מטעם האוניברסיטה העברית: שנתיים במכון לב, שנה וחצי באוניברסיטה. מנהל בית הספר לרוקחות, פרופ' אבי דומב (בוגר האוניברסיטה העברית), שהתמנה לאחרונה למדען הראשי של משרד המדע הוא מספר על המסלול החדש בין שני המוסדות האקדמיים: "יש רק שני בתי ספר לרוקחות בארץ, המכשירים סטודנטים לתואר ראשון ברוקחות ורישיון לעסוק ברוקחות מטעם משרד הבריאות. רצינו לשלב גם את הציבור הדתי, החרדי והחרדי-לאומי בתוך המסגרת הזו של לימוד מקצוע הרוקחות ומכיוון שיש לנו מגבלות באוניברסיטה על לימודים נפרדים, הדרך הייתה לפצל את המסלול: בשנתיים הראשונות לומדים במרכז האקדמי לב את לימודי הבסיס של מקצוע הרוקחות – קורסים במדעים, כמו-כימיה, פיזיקה ומתמטיקה, וקורסי יסוד ברפואה – אנטומיה, פיזיולוגיה ומיקרו-ביולוגיה, ואז הם מגיעים לשנה השלישית והרביעית, שם הם לומדים בכיתה הרגילה באוניברסיטה העברית, את לימודי הרוקחות, כולל - מעבדות ברוקחות, פרמקולוגיה, תרופות ותכשירים ומדעי הרוקחות. אוסיף, חשוב שיהיו רוקחים מהמגזר הדתי והחרדי, כי יש מקומות בהם חשוב שהרוקח יהיה קרוב לחוג של הלקוחות, בשביל שיוכלו לשאול שאלות ולקבל תשובות מאדם שמכיר את האופי והשפה הפנימית שלהם."

קרא עוד
קראו פחות
Medical Cannabis Effects on Children

מחקר בוגרי העברית: קנאביס לילדים - באילו מחלות הוא מסייע ומהן תופעות הלוואי?

24 יוני, 2021

לראשונה, עבודה מחקרית נרחבת מנסה לענות על השאלה: האם מתן קנאביס רפואי לילדים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות יעיל ובטוח? סקירת מחקרים (מטא-אנליזה) ראשונה מסוגה שבדקה את הבטיחות והיעילות של קנאביס רפואי בילדים מצביעה על קשר בין שימוש במיצוי קנבידיול (CBD), אחד ממרכיבי צמח הקנאביס, לבין הפחתה של מספר ההתקפים האפילפטיים בילדים עם אפילפסיה קשה. מצד שני, התגלה כי שימוש ברכיב זה מלווה בתופעות של דיכוי התיאבון. 

המחקר נערך בהובלתו של פרופ' אילן מתוק, ראש מעבדה במכון למדעי התרופה בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ומרכז דיוויד  ר. בלום בבית הספר לרוקחות, יחד עם הדוקטורנט ניר טרבס, שניהם בוגרי האוניברסיטה, והוא שופך אור חדש על היעילות והבטיחות של קנאביס רפואי בטיפול בילדים. "זהו מחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו, העושה שימוש בכלים כמותיים ומתמקד בטיפול בקנאביס באוכלוסיית הילדים, וכולל התוויות רפואיות שונות שהיו חסרות עד כה בעיקר לקהילת הרופאים", מדגיש פרופ' מתוק ונותן כדוגמה את הטיפול באפילפסיה ובבחילות והקאות על רקע כימותרפיה: "מצאנו שהייתה ירידה ממוצעת של 11 אירועים  של בחילות והקאות בקרב ילדים, בתקופת שני מחזורי כימותרפיה שנבדקו".

קרא עוד

לדברי פרופ' מתוק, אחד הממצאים המרתקים במחקר נוגע ל-CBD (קנבידיול), רכיב לא פסיכואקטיבי של צמח הקנאביס, המוכר בזכות האפקט האנטי-דלקתי והמרגיע שלו. נמצא כי ה-CBD אכן קשור בהפחתה של מספר הפרכוסים בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מקבלת מענה בטיפולים אחרים. לדברי פרופ' מתוק, "נמצאה ירידה של כ-40 אחוז במספר התקפי האפילפסיה בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מגיבה לתרופות האנטיאפילפטיות הקיימות. 

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות