ביה"ס לרוקחות

Prof. Avi Domb - President of JCT

בוגר העברית מונה לנשיא מרכז האקדמי לב

23 אפריל, 2025


פרופ' אבי דומב, בוגר האוניברסיטה העברית, נבחר להחליף את פרופ' חיים סוקניק בתפקיד נשיא המרכז האקדמי לב. פרופ' סוקניק הודיע על פרישתו לאחר 12 שנים. פרופ' דומב, כימאי ורוקח בהכשרתו, עמד בשנים האחרונות בראש הבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית וכהן כמדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בנוסף, עמד בעבר בראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב. הוא צפוי להיכנס לתפקידו באופן רשמי באוקטובר הקרוב.

המרכז האקדמי לב הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד מאפשר שילוב לימודי טכנולוגיה ויהדות והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.

פרופ' דומב בעל תואר ראשון ברוקחות ובמשפטים (קרימינולוגיה) וכן דוקטורט בכימיה מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

Prof Haitham Amal - Neuronos

חברת NeuroNOS תקדם פיתוח טיפול חדשני לאוטיזם

26 מרץ, 2025


NeuroNOS, חברת ביו-פרמצבטיקה פורצת דרך, המתמקדת בפיתוח טיפולים משני חיים לאוטיזם (ASD) ולמצבים נוירולוגיים מורכבים אחרים, כולל מחלת אלצהיימר וסרטן המוח, גייסה הון ראשוני של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כחלק מסבב מימון רחב יותר. השקעה זו תאיץ את הפיתוח הפרה-קליני של התרופה של NeuroNOS המיועדת לילדים עם אוטיזם. התרופה מנצלת את ויסות רמות תחמוצת החנקן (NO) במוח כדי להשפיע באופן משמעותי על התפקוד הנוירולוגי.

"ישנן אפשרויות מוגבלות לטיפול באוטיזם", אומר פרופ' הייתם עמל, ה-CSO של NeuroNOS. "הנתונים הפרה-קליניים מהמחקר שהושלם עד כה הראו כי על ידי טיפול בחוסר איזון של תחמוצת החנקן במוח אנו יכולים ליצור גישה חדשה באמת לשיפור הן בהתנהגות והן בתפקוד המוחי הבסיסי. נתונים פרה-קליניים חיוביים אלו מעניקים לנו ביטחון רב בפוטנציאל של טיפול זה".

קרא עוד

התרופה של NeuroNOS נוצרה על ידי פרופ' עמל במהלך מחקרו בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקר זה פורסם בכתב העת היוקרתי Advanced Science. המחקר הראה כי ילדים עם ASD מציגים רמות מוגברות של תחמוצת חנקן ועצירת ייצור התחמצות בנוירונים גרמה להיפוך פנוטיפים דמויי אוטיזם במודלים של עכברים עם ASD ובנוירונים שמקורם בתאי גזע מילדים עם ASD.

למאמר המלא >>>

קראו פחות
International Womens Day - HUJI Legends - 2025

בוגרות העברית אגדיות בתחום המדעים

6 מרץ, 2025


לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים! 

פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.

פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.

פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.

פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.

פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.

פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.

לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.

ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!

לכתבה המלאה >>>

Antibiotics resistant bacteria - Prof. Chezy Barenholtz

פיתוח של בוגרי העברית עשוי לעזור בטיפול בזיהומים מסכני חיים

5 מרץ, 2025


המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית. בשנים האחרונות, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למקרי תמותה רבים ברחבי העולם והתחזיות מצביעות על כך שמספר זה ימשיך לעלות. לפי דוח, שהתפרסם בעיתון הרפואי LANCET, בשנת 2021 היו כ-4.71 מיליון מקרי תמותה הקשורים לחיידקים עמידים ומספר זה צפוי לעלות ל-8.22 מיליון עד שנת 2050.

בישראל, פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר אהובה סרן ממעבדתו (שניהם בוגרי האוניברסיטה) ובשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתחו תכשיר אנטיביוטי חדשני בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. הפיתוח החדש, הנקרא Nano-Mupirocin, הוא גרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי.

קרא עוד

הפיתוח החדש של Revium Rx "כולא" את החומר הפעיל בננו-ליפוזומים, שמגנים עליו בגוף ומאפשרים לו להישאר פעיל לזמן ממושך יותר. כך ניתן להזריק את התרופה ישירות לווריד ולטפל בזיהומים חמורים. הטכנולוגיה מאפשרת להוביל את התרופה ישירות למוקד הזיהום ולכן היא מגיעה לחיידקים שברקמה בריכוזים גבוהים. תרופת המופירוצין נכלאת בליפוזומים בצורה המאפשרת את שחרורה הסלקטיבי ברקמה המזוהמת בחיידקים ומונעת את פירוקה בזרם הדם.

פרופ' ברנהולץ מסביר כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו אנטיביוטיקה מסורתית מאבדת מכוחה. חיידקים למדו לפתח מנגנוני הגנה מתוחכמים, שמונעים את יעילותן של רבות מהאנטיביוטיקות המשווקות כיום. ארגון הבריאות העולמי צופה שבמידה ולא יהיה פתרון משמעותי, אזי בעוד 25 שנה יהיו החיידקים העמידים לגורם המוביל תמותה ממחלות. לכן מערכות הבריאות בעולם כולו חייבות למצוא גישות חדשות שיאפשרו לנו להתמודד עם בעיית החיידקים העמידים בצורה ממוקדת ויעילה יותר".

הפיתוח החדש של Nano-Mupirocin עשוי להוות תקווה חדשה במאבק בחיידקים עמידים ולהציע פתרון יעיל ובטוח יותר לטיפול בזיהומים קטלניים.

לכתבה המלאה >>>

צילום: רונן חורש

קראו פחות
The link between the Herpes virus and Alzheimers

הקשר בין נגיף ההרפס ומחלת האלצהיימר

28 ינואר, 2025


חוקרים מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים גילו קשר מפתיע בין מחלת האלצהיימר לנוכחות נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1). המחקר שלהם, "Anti-Herpetic Tau Preserves Neurons via the cGAS-STING-TBK1 Pathway in Alzheimer’s Disease", פורסם בכתב העת המדעי Cell Reports בתחילת חודש ינואר.

האפשרות שמחלת האלצהיימר קשורה לנגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים הועלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. גורמים פתוגניים כגון הצטברות βA ופוספורילציה של חלבון טאו נחשבו לגורמים פוטנציאליים לאירועים נוירופתולוגיים במוחותיהם של חולי אלצהיימר. עם זאת, התפקיד המדויק של פתוגנים בהפעלת התהליכים הדלקתיים שמובילים לאבחנת המחלה נותר ברובו תחום בלתי נחקר.

קרא עוד

המחקר זיהה DNA וחלבונים של HSV-1 בדגימות מוח אנושיות באמצעות מטאגנומיקה, ספקטרומטריית מסה, בלוטינג מערבי וטכניקות מתקדמות להרחבת הדמיה. טכניקות מתקדמות אלו סייעו לצוות המחקר לזהות 19 חלבונים הקשורים ל-HSV-1 במוחותיהם של חולי אלצהיימר. חלבוני HSV-1 נמצאו בכל שלבי המחלה.

ד"ר אור שמש, שהוביל את המחקר, ציין: "המחקר שלנו מראה כיצד HSV-1 מקיים אינטראקציה עם המוח ומשפיע על הפתולוגיות של מחלת האלצהיימר. בשלב מוקדם, השינויים בחלבון טאו עשויים להגן על תאי המוח על ידי הגבלת הנגיף, אך עם התקדמות המחלה, אותם שינויים עלולים לגרום לנזק רב יותר ולהאיץ את הניוון העצבי".

ד"ר שמש בעל תואר ראשון בביולוגיה ובפסיכולוגיה, ותואר שני ודוקטורט במדעי המוח, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

למאמר המלא >>>

תמונה: Shemesh Lab

קראו פחות
Prescription Course 2025

קורס מרשם רוקח

29 דצמבר, 2024


קורס הכשרה לקבלת הרשאה אישית למתן מרשמים לרוקחים העומדים בתנאים, בשיתוף ובאישור משרד הבריאות. בהתאם לתקנת מרשם רוקח שנכנסה לתוקף באוגוסט 2014 והתיקון לנוהל בפברואר 2024, שמרחיב אותו ליישום בצורה רחבה. תכנית הקורס תתמקד בנושאים הנדרשים להכשרת הרוקחים למתן מרשמים המשכיים לתרופות כרוניות, ולמתן תרופות מהרשימה המורחבת שהותרה למתן מרשם על ידי רוקח ("תרופת רוקח").

הקורס יכלול את מגוון הנושאים והכלים הנדרשים לרוקח הרושם כדי להגיע להחלטה מקצועית האם להפיק מרשם רוקח או להפנותו לרופא המטפל - גישה למאגרי המידע הרפואי והתרופתי, ניתוח התיק הרפואי, נהלי יעוץ תרופתי ותשאול החולה, נהלי רישום ותיעוד, פענוח וקריאה של בדיקות מעבדה, אבחנה פיסיקלית, פרמקולוגיה קלינית, אינטראקציות בין תרופתיות וטיפול תרופתי בקבוצות אוכלוסייה מיוחדות.

קרא עוד

דגש יושם על הדגמה מעשית של התחברות לתיקי חולים, תיאור מקרי חולים מהפרקטיקה, דליית מידע מהתיק הרפואי, תשאול החולה לצורך זיהוי בעיות מתרופות ושינוים במצבו של החולה. כל זאת כדי להגיע להחלטה מושכלת האם לתת לחולה מרשם רוקח או מרשם המשך המלווה ביעוץ רוקחי.  

תחילת הקורס: 05.02.2025

בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-5% הנחה.

לכל הפרטים והרשמה >>>

קראו פחות
Womans Health Course for Pharmacists

קורס בריאות האישה

29 דצמבר, 2024


בריאות האישה היא תחום רחב ומורכב שכולל את המניעה, האבחון והטיפול במגוון של בעיות ומחלות שקשורות למערכת הרבייה, ההורמונים והמערכת השלדית של האישה. ישנו מגוון רחב של תרופות אשר ניתנות בעיקר לנשים, בשלבי חיים שונים שלהן. רוקחים הם חלק חשוב מהצוות הרפואי שמספק שירותים וייעוץ לנשים בנושאים אלה, ולכן חשוב שיהיו מעודכנים ומיומנים בתחום זה.

קורס בריאות האישה לרוקחים הוא קורס שמטרתו להעמיק ולהרחיב את הידע וההבנה של הרוקחים בנושאים התרופתיים הרלוונטיים לבריאות האישה, כגון: פיזיולוגיה ופתולוגיה של המערכת הרבייה, תרופות ותחליפים לשליטה בפוריות, השפעות הורמונליות, תסמינים וטיפולים בגיל המעבר, ומחלות שונות הנפוצות יותר בנשים או המתבטאות ומטופלות באופן שונה, ועוד.

קרא עוד

הקורס מיועד לרוקחים ומועבר על ידי רופאים ורוקחים קליניים, והוא הזדמנות ייחודית ללמוד ולהתעדכן בתחום חשוב ומעניין. לחדש ולשפר את הידע והמומחיות, ומתוך כך את השירות והייעוץ שהרוקחים מספקים לנשים בכל שלבי החיים.

מועד פתיחת הקורס: 06.05.2025

בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-5% הנחה.

לכל הפרטים והרשמה >>>

קראו פחות
Ronit Satch Fainero - Nano Cancer Treatment

בוגרות העברית פיתחו פלטפורמה חדשה לשיגור צמדי תרופות אל גידולים סרטניים

25 דצמבר, 2024


המחקר הובל על ידי פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנטית שני קושרובסקי-מיכאל מהחוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב (שתיהן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים), בשיתוף עם חוקרות וחוקרים נוספים במעבדה של פרופ' סצ'י-פאינרו.

"כיום הטיפול בחולי סרטן מורכב לרב ממספר תרופות שונות, שנועדו לפעול יחד באופן סינרגטי על מנת להעצים את האפקט האנטי-סרטני. אך התרופות השונות נבדלות זו מזו בתכונותיהן הכימיות והפיזיקליות, כמו למשל זמן התפרקות, מהירות תנועה בזרם הדם ויכולת לחדור לגידול. לכן, גם אם הן מוזרקות לחולה באותו הזמן, הן אינן מגיעות יחד אל הגידול הסרטני, ובשל כך השפעתן המשולבת אינה באה לידי ביטוי מלא. כדי להבטיח יעילות מרבית, חיפשנו דרך להביא שתי תרופות שונות אל הגידול בו-זמנית ובאופן מדויק וסלקטיבי – כך שלא יפגעו בתאים הבריאים", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו.

החוקרים פיתחו פלטפורמה של ננו-חלקיקים פולימריים מתכלים, שבתוכם ניתן לכלוא שתי תרופות שונות, המעצימות זו את זו, על מנת להוביל אותן יחד ובאופן סלקטיבי אל הגידול הסרטני. כדי להכווין אותם במדויק אל הגידולים הסרטניים, חוברו הננו-חלקיקים לקבוצות סולפטים שנקשרות לחלבון בשם פי-סלקטין (P-selectin), אשר – על פי מחקר קודם במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו - מבוטאת ביתר על תאי הסרטן, וכן על כלי דם חדשים שגויסו על ידי הגידולים הסרטניים כדי לספק להם חומרי הזנה וחמצן.

קרא עוד

 "במחקר שלנו פיתחנו פלטפורמה חדשנית של ננו-חלקיקים פולימריים מתכלים לשיגור צמדים של תרופות אל גידולים סרטניים וגרורות. מצאנו שצמדי תרופות המשוגרים באופן זה מגבירים משמעותית את האפקט הטיפולי בגידולי סרטן העור (מסוג BRAF), וסרטן השד (מסוג BRCA), וגרורותיהם במח. מכיוון שהפלטפורמה שלנו היא רב-תכליתית במהותה, ניתן לשגר באמצעותה צמדים רבים ושונים של תרופות המעצימות זו את זו, כדי לייעל את הטיפול במגוון רחב של גידולים סרטניים ראשוניים וגרורות המבטאים את החלבון P-selectin, כמו לדוגמה סרטן המוח (Glioblastoma), סרטן הלבלב (Pancreatic ductal adenocarcinoma) וסרטן הכליות (Renal cell cancer)", מסכמת פרופ' סצ'י-פאינרו.

לכתבה המלאה >>>

צילום: לינקדאין

קראו פחות
Medical Cannabis Course @Hebrew University of Jerusalem

קורס קנביס רפואי

19 דצמבר, 2024


הקורס בשיתוף המרכז הבין-תחומי לחקר קנבינואידים של האוניברסיטה העברית והיחידה לקנביס רפואי (יק"ר) של משרד הבריאות, הינו קורס ההכשרה החלוץ והמוביל לרוקחים.

תכני הקורס מבוססים על תכנית ההכשרה הלאומית לרופאים של משרד הבריאות למתן טיפול באמצעות קנביס רפואי. 

בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!

לכל הפרטים והרשמה >>>

Pharmacy - Interdrug reactions course 2022

קורס תגובות בין-תרופתיות: מאופטלגין ועד פקסלוביד

19 דצמבר, 2024


הקורס נועד להשיב על שאלות כמו: האם אופטלגין עלול לסכן חולים המטופלים בנוגדי קרישה? מדוע יש להזהר גם בטיפול תרופתי של 5 ימים בלבד? האם יש מקום לזהירות בשילוב מוצרי קנאביס עם תרופות? האם תרופות ביולוגיות יכולות להשפיע על תרופות אחרות? הקורס יבהיר מושגי יסוד כגון מעכב או סובסטרט חזקים, חלשים ובינוניים וסובסטרט רגיש – מתי ניתן להמשיך לטפל בתרופות כרגיל לעומת מצבים המחייבים שינויי מינון או המנעות מהשילוב. יושם דגש על תזמון התגובה, כולל מצבים בהם התגובה הבין-תרופתית נמשכת או אף מופיעה לאחר שהטיפול בשילוב התרופתי הסתיים. יוצגו מאגרי מידע, יתרונותיהם  ומגבלותיהם. תגובות עם תרופות הקורונה החדשות, תגובות של חומרי טבע עם תרופות אחרות ותגובות של קבוצות תרופות נבחרות, כולל קנבינואידים, אופיואידים ותרופות ביולוגיות עם תרופות אחרות, כולל נוגדי הקרישה החדשים, סטטינים, ועוד.

קרא עוד

מתכונת הקורס: 9 מפגשים בזום, החלק האחרון של כל מפגש יוקדש לדיון עם המשתתפים והשבה על שאלות.

בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!

עלות מלאה של הקורס: 1600 ₪
תחילת הקורס: 02.02.2025

לכל הפרטים והרשמה >>>
 

קראו פחות
Forty Under Forty - HUJI Alumni Leaders

נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית

12 דצמבר, 2024


ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!

בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.

הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 

חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית. 

ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>

לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>

לגלריית תמונות מהטקס >>>

Food-Tech At HUJI - Special Discount for HUJI Alumni

תכנית פוד-טק בעברית - מחזור חדש!

26 ספטמבר, 2024


מחזור נוסף של תכנית ההכשרה "פוד-טק בעברית" יוצא לדרך ב-23.12.2024! התוכנית מתקיימת במסגרת המדור ללימודי חוץ ובתמיכת חממת The Kitchen מבית שטראוס ורשות החדשנות, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות של האוניברסיטה העברית. התוכנית נועדה להכשיר אקדמאיות ואקדמאים להשתלב בתעשיית הפוד-טק בישראל. היא כוללת לימודים, הכשרה מעשית וחשיפה לטכנולוגיות מתקדמות בעולם המזון.

קרא עוד

חשוב! התוכנית מתאימה לבוגרות ובוגרי תארים מדעיים והנדסאיים. *

דברים שכדאי לדעת:

  • אפשר לשלב עם עבודה: הלימודים מתקיימים יום וחצי בשבוע למשך שלושה חודשים, ובהמשך יום להכשרה מעשית
  • התוכנית כוללת: לימודים בפקולטה, התנסות במעבדות, סיורים מקצועיים והכשרה מעשית בחברות
  • התוכנית מאפשרת השתלבות במגוון מקצועות מבוקשים בתעשייה

בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 1000 ₪ 

מספר המקומות מוגבל! מהרו להירשם >>>

* בכפוף לעמידה בתנאי קדם ולריאיון קבלה

קראו פחות
Nanomeds for personalized Lymphoma treatment

חוקרות וחוקרים בעברית יצרו הרכב של ננו-חלקיקים שהצליח להשמיד תאי לימפומה בעכברים

20 פברואר, 2024


חוקרות וחוקרים מבית החולים הדסה עין כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בחנו במחקריהם כיצד תאים סרטניים לומדים לחמוק מאפופטוזיס (תהליך שבו תא ממית את עצמו באופן מתוכנן) וכך תורמים להתפתחות גידולים ממאירים. במחקר משתתפים: פרופ’ דינה בן-יהודה, רופאה מומחית להמטולוגיה, מכהנת כפרופסור בקתדרה להמטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה; פרופ’ שמעון בניטה, השלים את התואר הראשון, השני והדוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ואף ניהל אותו; ד"ר טאהר נסאר, השלים תואר ראשון פעמיים (כימיה ורוקחות), תואר שני ודוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. כיום חוקר עמית ובכיר במחלקה לרוקחות, מנהל מעבדת מחקר ויזם בחברות הזנק בארץ בתחום הפארמה, בעיקר פיתוח ננו-טכנולוגיה וסינתזה של תרופות בתחום הסרטן, מחלות דלקתיות והשמנת יתר; ד"ר ריקי פרלמן, השלימה תואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטה העברית והשתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס; ד"ר איהאב עבד אלרחמן, השלים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ודוקטורט במחלקה לגנטיקה של האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

קרא עוד

לדברי פרופ’ בניטה, “המטרה במחקר זה הייתה למקד את החלבון הקטן tLivin בתאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים. לפיכך השתמשנו בננו-טכנולוגיה ויצרנו הרכב של tLivin וליגנד של CD40 שהצליח להתביית רק על התאים הסרטניים שמבטאים ביתר את הקולטנים ל-CD40. כך למעשה פיתחנו טיפול אפשרי ללימפומה שהיא סוג של סרטן הדם. אנו מקווים שטיפולים המשלבים tLivin וליגנד של CD40, עם או בלי כימותרפיה, כלואים בננו-חלקיקים ייבחנו בניסויים קליניים בהמשך ויהיו חלק מננו-רפואה מותאמת אישית לסרטן”.

לדברי ד”ר נסאר, “למעשה פיתחנו מערכת אספקת תרופות משולבת עם חלבונים פעילים שיכולה לטפל בסרטן מפושט ועמיד לכימותרפיה. חלקיקי הננו תוכננו ונרקחו כדי להעביר תרופות ישירות לתאים הסרטניים. דיוק זה משפר את היעילות ומפחית תופעות לוואי. בנוסף, ננו-חלקיקים יכולים לשחרר תרופות בהדרגה וכך מאפשרים טיפול מותאם אישית בסרטן עם תוצאות משופרות”.

למאמר המלא >>>

קראו פחות
ERC Starting Grants for 9 HUJI Alumni

תשעה בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר Starting Grant של ה-ERC

7 ספטמבר, 2023


ברכות לתשעה בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית שזכו במענקי מחקר Starting Grant של ה-ERC (מועצת המחקר של האיחוד האירופי). מספר מענקי המחקר מוכיח שוב שמחקרים פורצי דרך והובלת חדשנות ומצויינות הם הערכים המובילים של העברית, כבר כמעט 100 שנה!

קרא עוד

להלן רשימת הבוגרות והבוגרים שזכו במענק:

ד״ר רבקה בקנשטיין, ממכון רקח לפיסיקה של האוניברסיטה העברית תקבל את המענק על מחקרה שעוסק במטה-חומרים קוונטיים מלאכותיים לשם עיבוד של אינפורמציה קוונטית.

ד"ר בן אנגלהרד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון יקבל את המענק עבור DopamineLearnLoops: לולאות הלמידה של מערכת הדופמין.

פרופ' נעם גדרון, מהמחלקה למדע המדינה והתוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה של העברית, יקבל את המענק על מחקרו שבוחן כיצד זהויות לאומיות מעצבות את הקיטוב הפוליטי במדינות המערב  כיום וגם האם הן עשויות ליצור מכנה משותף בין אזרחים מקצוות הפוכים של הקשת הפוליטית.

ד"ר אור (מיכאל) הרשקוביץ, ממכון איינשטיין למתמטיקה של העברית, יקבל את המענק על מחקר בדבר תכונותיה ושימושיה של זרימת העקמומיות הממוצעת.

ד"ר רועי לבני מביה"ס להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב, מתמקד במחקרו, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, בתיאוריה של למידה ובפרט בהבנה של מנגנון ההכללה אצל מערכות לומדות.

ד"ר יובל שגם, מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך של הטכניון, יקבל את המענק לפיתוח Q-ChiMP - מדידה מדויקת של הפרת סימטריית תמונת מראה במולקולות כיראליות באמצעות פיתוח טכנולוגיות שליטה קוונטיות ולכידה.

ד"ר אפרת שמע-יעקבי, מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית של מכון ויצמן למדע, על מחקרה של האפיגנטיקה של תאי סרטן – כלומר השינויים המתרחשים בסרטן באריזה של החומר הגנטי בגרעין התא ובבקרה על ביטוי גנים.

ד"ר תמר שטיין, מהמכון לכימיה ומרכז פריץ-האבר לדינמיקה מולקולרית של העברית, תקבל את המענק על מחקרה העוסק בפיתוח כלים חדשים ללימוד התהליכים המתרחשים כתוצאה ממפגש בין מולקולות גדולות עם קרינה, בתנאי קיצון הקיימים בחלל.

ד"ר גלי אומשויף-נבו, מביה"ס לרוקחות של העברית, תקבל את המענק על מחקרה הבוחן את התהליכים הביולוגים הגורמים לתחלואה הכפולה של דיכאון וחרדה.

ברכותינו!

קראו פחות
Newsletter April 2023

ניוזלטר רבעוני של ארגון בוגרות ובוגרי העברית

16 אפריל, 2023


הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>