check
ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב | ארגון בוגרי העברית

ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב

Lightricks presents LTX Studio

לייטריקס הכריזה על מערכת ליצירת סרטים באמצעות AI

3 מרץ, 2024


שבועיים אחרי שחברת OpenAI היממה את העולם עם Sora, מערכת בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) להמרת טקסט לסרטון וידאו קצר - ענקית האפליקציות לעיבוד וידאו ותמונה של בוגרי העברית, חברת לייטריקס, מרימה את הכפפה ומכריזה על פריצת דרך נוספת בתחום - LTX Studio, תוכנה ליצירת סרט שלם באמצעות AI.

התוכנה - המיועדת ליוצרים, במאים, פרסומאים ואנשי קריאייטיב, ועוד – מציעה מערכת אינטרנטית ראשונה מסוגה בעולם ליצירה, בימוי ועריכה של סרטים מורכבים, עם סצנות משתנות, באמצעות פקודות טקסט (prompts) בלבד. היא עושה שימוש ביכולות AI לפיתוח עלילה, בחירת דמויות, תכנון גרפי מוקדם (סטורי-בורד), עיצוב סצנות, יצירת קטעי וידאו קצרים, הוספת סאונד, עריכה ועוד. LTX Studio, שתושק רשמית רק בחודש הבא, מקצרת דרמטית את תהליך ההפקה של סרטים וסרטונים. היא מאפשרת להפוך רעיונות ותסריטים לווידאו תוך שניות, ומאחדת כמה יכולות מתקדמות תחת קורת גג אחת. כך, למשל, ניתן להכתיב לה עלילה מפורטת ואת סביבת ההתרחשות שלה (ג'ונגל, משרד אורבני, חוף ים, יפן של המאה ה-16, או בכלל סרט מונפש), לתאר את הגיבורים, ובכל שלב בתהליך - לשנות כל אלמנט, כולל תנאי התאורה הרצויים, זוויות הצילום ועוד ועוד.

קרא עוד

מייסד שותף ומנכ"ל לייטריקס, ד"ר זאב פרבמן: "הפלטפורמה פותחת עולם חדש של אפשרויות ליוצרים. הם יוכלו להגיע בעזרתה מרעיון בסיסי לסרטון מוגמר בתוך זמן קצר, עם חופש יצירתי ותוך חיסכון בזמן, בלי להידרש לימי צילום ממושכים. באמצעות פקודות טקסט הם יוכלו לתכנן את הסצנות, ולאחר קבלת הסקיצה הראשונית - לפרק כל סצנה, ללהק מחדש את הדמויות, לשנות לוקיישן, תאורה ותנועת מצלמה, ואפילו להחליף רקעים, לשלוט בסגנון ובאווירה, ולהוסיף אפקטים קוליים וקטעי אודיו".

לייטריקס הוקמה בשנת 2013 על ידי חמישה בוגרי האוניברסיטה העברית: ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל; ירון אינגר, CTO; ניר פוצ'טר, CMO; עמית גולדשטיין, COO; ועו"ד איתי צידון. היא מונה כ-600 עובדים, רובם בישראל ומיעוטם בשיקגו ובלונדון. משרדיה ממוקמים במתחם האוניברסיטה העברית בירושלים.

למקור >>>

קראו פחות
Prof. Ariel Procaccia - AAAI Fellow

בוגר העברית נבחר לעמית באגודה לקידום הבינה המלאכותית

26 פברואר, 2024


אריאל פרוקצ'ה, פרופסור למדעי המחשב בבית הספר להנדסה ומדעים יישומיים אוניברסיטת הרווארד, נבחר לעמית באגודה לקידום הבינה המלאכותית. אגודת ה-AAAI מכירה "באנשים תרמו באופן משמעותי ומתמשך בתחום הבינה המלאכותית.” פרופ' פרוקצ'ה נבחר על "תרומתו לבינה המלאכותית ולחברה, כולל עבודה יסודית על פרדיגמות כלכליות והשפעה מעשית על ממשל והחלטות קבוצתיות”.

המחקר של פרופ' פרוקצ'ה בוחן את החיבורים של בינה מלאכותית, אלגוריתמים, כלכלה, ממשלה וחברה. מחקרו מתמקד בשימוש בתאוריה של בחירה חברתית ותאוריה של משחקים להקצאת משאבים וקבלת החלטות קולקטיבית. בין תרומתיו הרבות לבינה המלאכותית, פרופ' פרוקצ'יה פיתח אלגוריתם עם קוד פתוח כדי להבטיח בחירה הוגנת יותר של אסיפות אזרחים, אשר שימשו ארגונים ברחבי העולם - בדנמרק, גרמניה, ארצות הברית, בלגיה ובריטניה.

קרא עוד

בהרווארד, פרופ' פרוקצ'ה מלמד קורס בשם "דמוקרטיה אופטימלית" על היסודות המתמטיים והאלגוריתמיים של הדמוקרטיה, כדי לתת לתלמידים הבנה טובה יותר וארגז כלים טכני לעיצוב של מערכות דמוקרטיות.

פרופ' פרוקצ'ה בעל תואר דוקטור במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

צילום: לינקדאין

קראו פחות
Snyk Acquires Helios

סניק רוכשת סטארט-אפ של בוגרי העברית הליוס

17 ינואר, 2024


חברת הסייבר SNYK רוכשת את הסטארט-אפ HELIOS במטרה להרחיב את הפלטפורמה שלה. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה אך הוא מוערך בעשרות מיליוני דולרים ויורכב משילוב של מזומן ומניות. עובדי הליוס ייקלטו בחברה הרוכשת ויוצעו להם תמריצי שימור. בעקבות הרכישה מוצרי האבטחה של סניק יכסו את כל אורך מחזור החיים של הקוד, משלב פיתוחו ועד הרצתו בתשתית ענן.

הליוס קמה בשנת 2021 על ידי אלי כהן (מנכ"ל) ורן נוז׳יק (CTO), שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית, והיא מעסיקה 11 עובדים בישראל וארה"ב. החברה הכריזה ביולי 2022 על השקעת סיד בגובה 5 מיליון דולר, בהובלה משותפת של Entrée Capital ו-Amiti Ventures. זו הרכישה השנייה של סניק בישראל, לאחר שרכשה בשנה הקודמת את סטארט-אפ הסייבר אנזו סקיוריטי.

קרא עוד
קראו פחות
Non-Invasive Brain Stimulation Treatment Could Significantly Improve ADHD Symptoms

טיפול בגירוי מוחי לא פולשני עשוי לשפר משמעותית את תסמיני הפרעות קשב וריכוז

21 ספטמבר, 2023


גירוי רעש אקראי תוך גולגולתי [זרם חשמלי עדין המועבר דרך שתי אלקטרודות המחוברות לקרקפת (tRNS)] בשילוב עם אימון קוגניטיבי, עשוי לשפר משמעותית את תסמיני הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, כך עולה מהמחקר החדש שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת סארי.

"זהו צעד ראשון חשוב בהצעת אפשרויות חדשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז", אמרה בוגרת העברית ד"ר מור נחום, מובילת המחקר, וראשת המעבדה לנוירותרפיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית. "מחקרים עתידיים, עם דגימות גדולות ומגוונות יותר, אמורים לעזור לבסס זאת כטיפול בר-קיימא להפרעות קשב וריכוז, ולעזור לנו להבין את מנגנוני ההפרעה הבסיסיים.”

למאמר המלא >>>

New members of the Science Academy

חברות וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית החדשים

18 יולי, 2023


בישיבת האסיפה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נבחרו שמונה חברות וחברים חדשים לאקדמיה כשמתוכם חמש בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית. האקדמיה מונה מעתה 149 חברות וחברים.

נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל בירך את החברות והחברים החדשים והביע את ביטחונו שבצד הישגיהם המחקריים ומצוינותם המדעית הם יתרמו רבות לפעילות האקדמיה, יעשירו אותה במיטב הידע והניסיון שלהם ויסייעו במילוי משימותיה לחיזוק המדע בישראל.

קרא עוד

להלן שמות בוגרי ובוגרות העברית שנבחרו להצטרף לאקדמיה:

פרופ' מיכל אירני, מדעי המחשב, מכון ויצמן למדע
פרופ' ישראל גרשוני, היסטוריה מודרנית של המזרח התיכון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לאונה טוקר, ספרות אנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' שרה סטרומזה, שפה וספרות ערבית ומחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' שמואל פיינר, היסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן

ברכותינו!

קראו פחות
2023 Asper Prize Winners

פרסי אספר לסטארט-אפים של בוגרות ובוגרי העברית

6 יולי, 2023


כחלק מאירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים הוענקו פרסי אספר לחמישה סטארט-אפים שהגיעו לשלב הגמר וזכו להציג את הפרויקטים לחברי וחברות החבר. 45 סטארט-אפים התמודדו בתחרות והציגו פתרונות חדשניים לאתגרים חשובים בתחומים שונים כמו בריאות, אבטחת מזון, התחממות גלובלית, חינוך וייצור תעשייתי. סטארט-אפים אלו הוקמו על ידי חוקרים, בוגרים או שהם משתמשים בקניין הרוחני של האוניברסיטה העברית, תוך קידום יעדי הפיתוח הקיימים של האו"ם (SDG's). הפרס, המוענק על ידי ASPER-HUJI Innovate, המרכז לחדשנות ויזמות של האוניברסיטה העברית וקרן אספר.

חברת Avertto זכתה בתואר הסטארט-אפ העולה של האוניברסיטה העברית לשנת 2023. החברה עוסקת במניעה של שבץ מוחי ובמעבר מטיפול לריפוי של המחלה, המהווה הגורם המרכזי לנכות ומסכנת מיליארדי אנשים. כלומר, אם ניתנת התרעה על שבץ בזמן, ניתן לתת טיפול יעיל בשלב מוקדם ובכל למנוע נכות. מייסדי החברה שמו להם למטרה לעבור מטיפול בשבץ מוחי לריפוי באמצעות התרעה מוקדמת. מדובר במערכת, שיודעת לנתר את זרימת הדם למוח, לזהות שינוי בזרימה, ולהתריע על כך בזמן אמת לגורמים הרפואיים כדי לאפשר טיפול בזמן. החברה נוסדה על ידי ד"ר הילה בן-פזי, בוגרת הפקולטה לרפואה של העברית והמנכ"לית של החברה ואבשלום מזרחי, סמנכ"ל פיתוח עסקי.

קרא עוד

חברת ANINA Culinary Art שמה לעצמה משימה להפוך "ירקות מכוערים" שלרוב נזרקים, לארוחות טעימות ובעלות ערך תזונתי. החברה נוסדה על ידי ענת נתן, מנכ"לית החברה ובוגרת תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות ובכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, שניהם מהאוניברסיטה העברית, אסתי בראנץ, מנהלת תחום האימפקט והקרייטיב, בוגרת תואר ראשון מבצלאל ומידן לוי, מנהל מוצר, גם הוא בוגר בצלאל.

חברת Daika Wood הציגה את החומר החדשני שלה – עץ הנוצר דרך מחזור של פסולת עץ ושומר על תכונות ומאפיינים המקוריים של העץ. החברה נוסדה על ידי ד"ר מיכאל לאיני, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון, שני ודוקטורט בכימיה, כולם מהאוניברסיטה העברית.

מייסדי Quai.MD הציגו מערכת בינה מלאכותית המשתלבת בתהליך העבודה של הרופאים ומסייעת להם להעניק את האבחון הטוב והמהיר ביותר. החברה נוסדה על ידי שלומי עוזיאל, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה של העברית, תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ואף היה במסלול ישיר לדוקטורט בעברית אך טרם סיים; גולן יונה, CTO של החברה ובוגר תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה וכן בתוכנית למצטיינים "אמירים" ותואר שני במדעי המחשב, שניהם של האוניברסיטה העברית; פרופ' חן שפירא, CMO של החברה ובעלת תואר דוקטור לרפואה מהטכניון.

פרופ' חיים רבינוביץ', מייסד ו-CTO RumaFeed, הציג טכנולוגיה מולקולרית להפסקת הייצור של רעלים בעלוות תפוחי אדמה ובכך מאפשרים הוספת 200-150 מיליון טונות חציר למאזן העולמי של מזון לבעלי-חיים ולמנוע השמדת מיליוני טון של תפוחי אדמה בכל שנה. פרופ' רבינוביץ' בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר: "אני גאה ביכולות של האוניברסיטה העברית לרתום את הידע המדעי לקידום טכנולוגיה המיטיבה עם האנושות. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, והיכולת לעבוד באופן אינטרדיסציפלינרי, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים העומדים בחזית הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות ומציאת דרכים להתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר וחברת מועצת הנאמנים של קרן אספר, הוסיפה: "תודה לחברות הסטארט-אפ המגוונות שהגישו את מועמדותן לפרס אספר לשנת 2023. אנו מאמינים כי העתיד ליצירת אימפקט חיובי על החברה, הסביבה ולמען אנושות טובה יותר, תתרחש באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות שיומצאו על ידי יזמים ויזמיות, אנו שמחים להמשיך ולתמוך בחברות מתחילות ובכך להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביוזמות חדשניות למען הכלל".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "תודה לכל הסטארט-אפים שהשתתפו בתחרות ועל המאמצים שלכם לשפר את העולם. אתם נמצאים בחזית בניית מחר טוב יותר על ידי יצירת מיזמים עסקיים תוך קידום מודלים חשובים לעולם מקיים יותר".

ברכותינו לזוכות ולזוכים!

קראו פחות
Michelle Shai Wexler - 3rd Place in Short Story Competition

מישל שי וקסלר - מקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של עתון "הארץ"

23 אפריל, 2023


מישל שי וקסלר, בוגרת האוניברסיטה העברית, זכתה במקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של עתון "הארץ" לשנת תשפ"ג. ארגון בוגרי העברית מברך על הזכייה!

מנימוקי השופטים: "קומות" משרטט סקיצה קצרה להתמודדות יום־יומית של משפחה עם התאבדות אחד מבניה. הסיפור כתוב מנקודת מבטה של האחות ומתמקד במערכת היחסים שלה עם בני הבית, ובעיקר עם אב המשפחה. נדמה שדמות המספרת קשובה ורגישה לנפש של אביה יותר משאר האחים: האח שהתאבד גרם לאב לחוש כי "מאותו יום הוא אבא רע, והגב שלו ירד לפחות בשתי קומות". האח האחר אוטם עצמו לאב, ורק האחות משמשת לו משענת. תיאור ההישענות הרגשית מגיע לשיא בסוף הסיפור, כשהאחות מספקת לאב גם משענת גופנית: "מלוא כובד משקל העצב של אבא שלי שוקע אל החזה שלי והוא רועד".

קרא עוד

הסיפור, הכתוב בגוף ראשון, מעוצב בשפה עדינה אך קולחת ואחידה ברמתה. יש בו קצב שמכניס את הקורא לחיק המשפחה, אל שולחן השבת שלה — אחד המקומות הכמוסים והאינטימיים ביותר. שם הסיפור "קומות" שזור כמוטיב לשוני לכל אורך הסיפור: החל בקומות הסנדוויצ'ים שהאב מכין והבן מפרק וכלה בשיא — קומות הקבורה שבהן האחות מבקרת את אחיה המת ומספרת לו על חיי המשפחה בלעדיו.

השופטים: יצחק בר־יוסף, ולרי מיכאלובסקי ועירית פרנק

לסיפור המלא >>>

 

קראו פחות
Newsletter April 2023

ניוזלטר רבעוני של ארגון בוגרות ובוגרי העברית

16 אפריל, 2023


הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

ERC Advanced Grants 2023

מענק יוקרתי ל-16 פרופסורים ישראלים

2 אפריל, 2023


מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC Advanced Grant לשנת 2022. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. מתוך 16 הזוכות והזוכים - 4 בוגרות ו-5 בוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים! קרן המחקר של האיחוד מספקת למעשה לחוקרים הזדמנות להמשיך בפרויקטים שאפתניים שיכולים להוביל לפריצות דרך מדעיות גדולות. להלן רשימת הבוגרים והבוגרות של העברית שזכו במענקים ופעילים מוסדות בארץ:

קרא עוד

פרופ' שחל אילני, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן
פרופ' מיכל שרון, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן
פרופ' יוסף ירדן, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן
פרופ' ירדנה סמואלס, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן
פרופ' דן אורון, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן
פרופ' בני אפלבאום, בית הספר להנדסת חשמל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אינה סלוצקי, בית הספר לרפואה ובי"ס סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' תמר הרציג, החוג להיסטוריה כללית, סגנית הדקאנית בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' גידי בוהק, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ותוכנית הלימודים במדעי הדתות, אוניברסיטת תל אביב

לרשימה המלאה ופרטים נוספים >>>

קראו פחות
115 Million NIS for Quantum Computing Consortium

115 מיליון שקל יושקעו במאגד טכנולוגי-מדעי לקידום טכנולוגיות קוונטיות

2 ינואר, 2023


115 מיליון שקל יושקעו על ידי המדינה במאגד טכנולוגי-מדעי באופיו שאמור לקדם במקביל שתי טכנולוגיות קוונטיות - יונים לכודים ומוליכי על - ולבדוק מי מהן טובה יותר.

המאגד הטכנולוגי - הוא יוזמה מחקרית שבה רשות החדשנות מעודדת אקדמיה מצד אחד וחברות מן הצד השני לשבת ביחד ולפתח פתרונות. הצדדים מגישים לרשות החדשנות יעד ותוכנית עבודה, ורשות החדשנות ממנת 65% מהפרויקט מתקציבה, לפי אבני דרך של הפיתוח. המטרה בפרויקט הזה היא שבעוד כשלוש שנים יהיה מחשב קוונטי כחול לבן מלא פועל בישראל באחת מהטכנולוגיות לפחות.

הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מובילות ממגוון גופי מחקר: האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ובית החולים סורוקה. תוצרי המאגד עתידים לכלול הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שעל פי רשות החדשנות "יסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית".  לצורך הקמת המאגד חברו חמש חברות טכנולוגיה ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, רפאל, קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה.

קרא עוד

"המטרה לשבת סביב שולחן אחד ולהתחיל לבנות ליבה קוונטית", מסר אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, "המאגד כולל חברות מתחום הליבה הקוונטית, בשיתוף אלתא ו-IQM, יכולות בתחום תיקון השגיאות, שבזה תעסוק חברת קדמה, וחברת קלאסיק תעסוק בהנגשה לאלגוריתמיקה. בשונה מתוכנית מעבדת הקוונטום, המטרה בפרויקט הזה היא פיתוח ידע ולא לתת שירות לתעשייה".

קדמה מסרה שהיא "גאה להיות חלק מהפרוייקט של רשות החדשנות לבניית מחשב קוונטי כחול לבן ולפתח את מערכת ההפעלה הייחודיות הכוללת את תוכנות להבנת ותיקון השגיאות. מערכת הפעלה זו תאפשר למחשבים אלו יכולות עיליות על פני מחשבים הקיימים בעולם".

רוב המייסדים של חברות הקוונטום השותפות במאגד - בוגרי האוניברסיטה העברית. 
רועי עוזרי ועמית בן קיש - קוונטום ארט
פרופ' דורית אהרונוב וד"ר אסיף סיני - קדמה
אמיר נוה, ד"ר יהודה נוה וניר מינרבי - קלאסיק

קראו פחות
Ofir Azriel - CEO Of Astroscale

אופיר עזריאל - מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל

29 דצמבר, 2022


אופיר עזריאל מונה למנכ"ל חברת אסטרוסקייל ישראל, מובילת השוק בשירות לוויינים וקיימות מסלולית ארוכת טווח. הוא יחליף את אריה הלזבנד שהודיע על פרישתו וישמש מעתה כיועץ בכיר לחברה העולמית.

עזריאל בוגר תוכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית, בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל הישראלי. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה, במסגרת אסטרוסקייל ישראל ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס, טרם נרכשה על ידי אסטרוסקייל העולמית. הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית מעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. התוצרים הסופיים של שני המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל, המתוכננים להאריך חיים של לוויני תקשורת.

קרא עוד

אסטרוסקייל היא החברה היחידה בעולם כיום המתמקדת בלעדית באספקת שירותים בחלל הן במסלול לווייני נמוך והן במסלול גיאוסינכרוני. החברה מפתחת פתרונות לוויינים במגוון גדלים שישמשו למגוון משימות בחלל, דוגמת הארכת חיי לוויינים, סילוק פסולת חלל ושינוי מיקום לוויינים בעודם במסלולם בחלל. בסיס החברה ממוקם ביפן עם נוכחות בארה"ב, בריטניה, סינגפור וישראל.

ברכותינו!
למקור >>>

קראו פחות
Raz Herzberg - Wiz VP Product

רז הרצברג - סמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של Wiz

12 דצמבר, 2022


רז הרצברג הצטרפה ל-Wiz עם הקמתה לפני כשנתיים וחצי, לאחר שהובילה צוות מנהלי מוצר במיקרוסופט. כאשר אסף רפפורט (אף הוא בוגר העברית) ושותפיו מאדאלום החליטו לעזוב את מיקרוסופט לטובת הקמת Wiz, לרז היה טבעי להצטרף אליהם. כך הפכה הרצברג לאחת מעשרת העובדים הראשונה של Wiz שקמה במרץ 2020.

רז שירתה ביחידה 504 המסווגת במודיעין ואחרי השחרור עבדה בסטארט־אפ ג'ינג'ר שנמכר לאינטל. סיימה תוכנית ששילבה תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית עם שנה של לימודי עיצוב בבצלאל. עד כה היא שימשה כמנהלת מוצר ראשית ב-Wiz וכעת מונתה לסמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של החברה. בתפקידה החדש, רז תמשיך להוביל את אזורי המוצר השונים ותיקח הובלה בנוסף גם על צוות השיווק והמיצוב של Wiz בשוק אבטחת הענן.

קרא עוד

Wiz נחשבת לאחת החברות המהירות בעולם: החברה הוקמה במרץ 2020 וגייסה 600 מיליון דולר תוך 18 חודשים, שהביאו אותה לשווי של 6 מיליארד דולר. בגיוסים השתתפו הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס, גרין אוקס, סיילספורס וסייברסטארטס. מגזין פורבס בחר באוגוסט האחרון ב-Wiz כאחת ממאה חברות הענן המובילות בעולם.

קראו פחות
ERC Grants for HUJI Alumni 2022

מענקי ERC ל-15 בוגרות ובוגרי העברית

24 נובמבר, 2022


מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC לשנת 2022. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות. המענק יינתן ל-18 חוקרות ו-11 חוקרים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. השנה 15 בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים זכו לקבל את המענק:

קרא עוד

ד"ר עדי אשכנזי, תואר ראשון בתכנית משולבת פיזיקה-כימיה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר אלה דניאל, תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר חיים טרבס, תואר שני בביוטכנולוגיה ודוקטורט במדעי הצמח, הפקולטה למדעי הטבע 
ד"ר עמרי פינקל, תואר ראשון בביולוגיה, שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר איה בן יעקב, תואר ראשון במדעי הקוגניציה ומדעי המחשב, הפקולטה למדעי הטבע
פרופ' נטע ברק קורן, תואר ראשון במשפטים ומדעי הקוגניציה, הפקולטה למשפטים
ד"ר דפנה נחמני, תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר דוד גוכמן, תואר ראשון בכימיה וביולוגיה (אמירים), תואר שני ודוקטורט בגנטיקה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר מיכל רמות, תואר ראשון במתמטיקה (אמירים), תואר שני ודוקטורט במדעי המוח, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר שירה רוה-רובין, תואר ראשון בפיזיקה ומדעי האטמוספירה, תואר שני במדעי האטמוספירה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר עינת שגב, תואר ראשון במדעי החיים וגיאולוגיה, תואר שני באוקיינוגרפיה, דוקטורט במדעיים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר חנה קרנצלר, מכינה למדעי הטבע לתלמידי חו"ל, תואר ראשון בביולוגיה ומדעי הסביבה, תואר שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר יותם קפלן, תואר ראשון במשפטים (אמירים), הפקולטה למשפטים
פרופ' ג'ניפר אושר, תואר שני ודוקטורט במדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר יאיר הרטמן, תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תואר שני במתמטיקה, הפקולטה למדעי הטבע

ברכותינו!

למקור >>>

קראו פחות
Buildots - Construction Software of the Year

סטארט-אפ של בוגרי העברית זוכה בפרס "תוכנת הבנייה של השנה"

25 אוקטובר, 2022


חברת סטארט-אפ ישראלית העוסקת בטכנולוגיית בנייה - Buildots, זכתה בפרס "תוכנת הבנייה של השנה" בפרסי הבנייה בלונדון 2022 ב"לונדון בנייה" - תערוכת הבנייה והעיצוב המובילה בבריטניה. החברה הגיעה גם לגמר בקטגוריות "חדשנות במוצר של השנה" וב"חדשנות טכנולוגית של השנה". על ידי איסוף נתונים באמצעות מצלמות 360 מעלות המותקנות בכובע קשיח ועיבוד הנתונים באמצעות בינה מלאכותית, בונים מאפשרים לצוותי הבנייה לקבל החלטות מושכלות שיכולות לשפר את יעילות המשאבים, להפחית שגיאות יקרות ולחסוך זמן. שלושת מייסדי החברה הם בוגרי האוניברסיטה העברית: רועי דנון, אביב לייבוביץ ויקיר סודרי. שלושתם בוגרי תכנית תלפיות.

לכל הפרטים >>>

Israel Science Foundation awarded grants to 7 Hebrew University alumni

שבעה פרופסורים בוגרי העברית יקבלו מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע

12 ספטמבר, 2022


11 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב והטכניון השתתפו בטקס בבית הנשיא בירושלים, שבו הוכרז על מתן מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע. המענקים נועדו לממן מספר קטן של חוקרים מעולים בכל תחומי הדעת בהתבסס על הצלחתם בעבר ועל כיוונם המחקרי העתידי.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בנאומו: "התכנסנו כאן על מנת לברך את זוכי המענקים למחקרים פורצי דרך של הקרן הלאומית למדע. אך עוד יותר מכך, אנו ניצבים כאן על מנת להפגין את תמיכתנו הממשית במסעם הארוך, והכמעט בלתי-נתפס, אל תוך עתידנו". הנשיא הוסיף כי "מה שהנשים והגברים הללו השיגו - אגב שנים של התמודדות עם נתונים ופיענוח של ההיסטוריה, החברה, והטבע; של התנגדות מצד עמיתיהם ומשפחותיהם; של התגברות על מכשולים רבים וספקות עצמיים; של כישלונות וטעויות, לכאורה - בקיצור, מה שהחוקרים הללו עשו ישנה את חיינו". הנשיא סיכם ואמר: "זוכי המענקים היום, ביחד עם זוכי מענקים אחרים מהקרן הלאומית למדע, מייצגים את המיטב של המחקר המדעי. הודות לקרן הלאומית למדע, החוקרים הישראלים ממשיכים לעמוד בחזית פריצות הדרך אשר משפרות את בריאות האדם, תורמות לבניית חברות מכילות ומשגשגות, ומעמיקות את הבנתנו את קיומנו. הקרן הלאומית למדע גם תורמת למחקר של אולי האתגר הגדול מכולם: משבר האקלים. וכפי שהסכמי אברהם הראו, למדע יש את הכוח לקרב בין אנשים, באופן חוצה-גבולות ואמונות, ובכך להמחיש שוב את החיוניות של שיתוף הפעולה האזורי החדש".

קרא עוד

מתוך 11 הזוכות והזוכים - 7 הם בוגרי האוניברסיטה העברית!

  • פרופ' אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על תולדות יהודי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15
  • פרופ' חגי ברגמן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות ניורולוגיות כגון פרקינסון
  • פרופ' גלעד הרן, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים
  • פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים
  • פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים
  • פרופ' טובה מילוא, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה
  • פרופ' מאיר שחר, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין

הזוכות והזוכים הנוספים:

  • פרופ' אילן מרק, הטכניון: לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
  • פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן למדע: למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד וירוסים.
  • פרופ' עמוס תנאי, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
  • פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר לטיפול בחרשות.

ברכותינו!

למקור >>>

קראו פחות