ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב

זו השנה השנייה שאנו גאים להשיק את נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית. נבחרת של מובילים ומובילות בחדשנות, יזמות, טכנולוגיה, מדיניות ציבורית, תרבות, חינוך ומדע - בישראל ובעולם.

חברי הנבחרת נבחרו מתך מאות מועמדים, בזכות הישגים יוצאי דופן, יוזמות פורצות דרך, והשפעה רחבה על החברה, התעשייה והמחקר. הם מייצגים את הדור הבא של המנהיגות הציבורית, העסקית והאקדמית - דור של מצוינות, צעירים וצעירות מעוררי השראה המגשימים מדי יום את הערכים של האוניברסיטה. 

בקרוב נחשוף את סיפוריהם המלאים – איך הכל התחיל באוניברסיטה העברית, מה הם לקחו איתם מהלימודים, ומה המוטו שמוביל אותם בדרך.
תודה לכולם על טקס מרגש ועוצמתי!

בפרק הראשון של הפודקאסט החדש שלנו, אנחנו מארחים את בוגר העברית גבריאל גוידל, ראש אסטרטגיה ותפעול, גוגל מחקר ישראל, שנבחר לרשימת 40 עד 40 של האוניברסיטה העברית לשנת 2024.

גבריאל מספר על מסע יוצא דופן: מלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, דרך השירות ביחידת 8200, לימודים בהרווארד, עבודות בהייטק ועד לתפקידו הנוכחי בגוגל. 

בשיחה פתוחה הוא משתף על הדרך שעבר – מילדות בבית דתי ועד לעמדת השפעה בעולם ההייטק. 

גבריאל מספר על ההחלטות ששינו את מסלול חייו, על החשיבות של תארים אקדמיים ועל האתגרים וההזדמנויות שהוא מזהה בעתיד.

זהו פרק הפתיחה של "מדברים עתיד בעברית", הפודקאסט החדש של האוניברסיטה העברית, בו נשוחח עם בוגרות ובוגרים פורצי דרך ונגלה יחד איך הלימודים באקדמיה קשורים לעולם הקריירה העכשווי.

האזינו לפרק המלא בכל הפלטפורמות:

ספוטיפיי >>>

אפל פודקאסט >>>

אמזון >>>

הפודקאסט ביוטיוב (וידאו) >>>

במשך 40 שנה, מדענים רדפו אחרי "מקור הפוטון הבודד" המושלם - מין פנס קסום שפולט פוטון אחד (חלקיק אור זעיר) בכל פעם. אמנם לבנות מקור כזה - זה כמו לנסות לבנות בית מיהלומים: קשה בטירוף ויקר בטירוף. המקור הזה נדרש עבור משהו שנקרא QKD - שיטת הצפנה סופר-מאובטחת שמבוססת על מכניקת הקוונטים. שיטה המאפשרת לשלוח הודעות סודיות שאף אחד, אפילו ההאקר הכי ערמומי או מחשב קוונטי מהעתיד, לא יוכל לפצח. זה החלום של תקשורת קוונטית. עכשיו, צוות פיזיקאים מבריק מהאוניברסיטה העברית בירושלים הפך את זה להרבה יותר מציאותי!

במקום לחכות לפתרון המושלם, הדוקטורנטים יובל בלום ויועד אורדן, בהנחיית פרופ' רונן רפפורט (וכולם בוגרי האוניברסיטה) אמרו: "בואו נעבוד עם מה שיש"! הם השתמשו בנקודות קוונטיות, חלקיקים זעירים שמתנהגים כמו אטומים מלאכותיים, ושידרגו אותם עם ננו-אנטנות. השילוב הזה מאפשר לשלוט בדיוק איך הפוטונים נפלטים, גם אם הציוד רחוק מלהיות מושלם.

הם המציאו שני טריקים גאוניים:

פרוטוקול פיתיון מקוצר – טריק שמבלבל האקרים שמנסים לגנוב הודעות מרובי פוטונים.
פרוטוקול טיהור מוצהר – מסנן את הפוטונים המיותרים בזמן אמת ומשאיר רק את אלה הבטוחים באמת.

תשכחו מחוטים. תשכחו מחשמל. תשכחו מכל מה שחשבתם שאתם יודעים על איך שבבים מדברים אחד עם השני. כי טרמאונט, סטארט-אפ ישראלי מבריק, פשוט הכריז: "יהי אור!" וגייס 50 מיליון דולר כדי להפוך את זה למציאות.

החברה נוסדה על ידי שני קוסמי פיזיקה – ד"ר הישאם טאהא וד"ר אבי ישראל – שנפגשו בזמן שפיצחו את סודות היקום באוניברסיטה העברית (שם גם קיבלו את הדוקטורט שלהם). המטרה שלהם? להחליף את החיבורים החשמליים המסורבלים בקסם סיבים אופטיים מהיר ואלגנטי. תחשבו על זה כמו לעבור מיוני דואר לטלפורטציה.

את סבב הגיוס הובילה Koch Disruptive Technologies (נשמע כאילו הם תמיד עם משקפי שמש, גם בלילה), עם שותפים נוצצים כמו AMD Ventures, Hitachi Ventures, קרן Samsung Catalyst ו-Wistron. גם Grove Ventures חזרו למסיבה – כי הם ידעו שזה הולך להיות להיט.

אז מה כל כך מיוחד? הטכנולוגיה של טרמאונט גורמת לנתונים לעוף פי 100 יותר מהר, תוך כדי שהיא צורכת רק 30% מהחשמל הרגיל. זה כמו לתת ללפטופ שלכם גם ג'ט-פק וגם שייק ירוק בו זמנית.

הסוד שלהם? משהו שנקרא PhotonicPlug ו-PhotonicBump - שזה אולי נשמע כמו תנועות ריקוד עתידניות, אבל בעצם מדובר בשיטה פטנטית שמחברת אור ושבבים לחברים הכי טובים. זה מאפשר למעבדי AI, מרכזי נתונים ועוד גאדג'טים מתקדמים לתקשר כאילו הם בסרט מדע בדיוני.

"אנחנו כבר שולחים מוצרים בכמויות קטנות", אמר המנכ"ל הישאם טאהא, כנראה עם משקפי מעבדה וחיוך גאה. "ולראשונה, מעבדי AI מדברים אחד עם השני באמצעות אור. זה קורה!".

אז בפעם הבאה שהמחשב שלכם טוען סרטון תוך 0.0001 שניות, תזכרו: אי שם בישראל, שני פיזיקאים החליטו שחשמל זה איטי מדי והאור הוא הדרך הנכונה. והעתיד? הוא פשוט זוהר.

אם יש מישהי שיודעת איך להפוך את המורכב לפשוט, את הרעיון למוצר ואת הלקוח למרוצה – זו דרורית גולדזנד. עם תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב (מהאוניברסיטה העברית, כמובן) ותואר שני במנהל עסקים, היא לא רק יודעת לחשב אינטגרלים – היא גם יודעת איך לגרום להם לעבוד בשבילך.

לאחר קריירה מרשימה בחברות כמו אמדוקס, יבמ, NCR וטלדור, בהן ניהלה קבוצות פיתוח, הובילה מכירות מורכבות ופיתחה שיתופי פעולה בין-לאומיים - דרורית עושה את הצעד הבא ומצטרפת לקבוצת אמן כראשת תחום פתרונות לממשלה וללקוחות אסטרטגיים. בקיצור: היא הולכת לעשות סדר במורכבות, ולהכניס טכנולוגיה איפה שצריך - ולעשות את זה בסטייל.

אסף בר, מנכ"ל איטרניטי מקבוצת אמן, נשמע מרוצה במיוחד: "הניסיון הרב, היכולות וההשכלה שלה הופכים אותה לבחירה האידיאלית". דרורית לא רק מבינה אסטרטגיה, היא גם יודעת איך להוציא אותה לפועל, עם גישה אנושית, יצירתית וממוקדת לקוח. מה אם נדרש לנהל ממשקים מרובי-גורמים בסביבה רגישה? היא כבר עשתה את זה לפני שהמציאו את המונח.

בתפקידה החדש, היא תוביל את הפעילות מול המגזר הציבורי והלקוחות האסטרטגיים, עם מיקוד בפרויקטים חדשניים, תהליכים חוצי ארגון ויכולות ביצוע מתקדמות במילים אחרות - היא תגרום לדברים לקרות בצורה הכי מדויקת שיש.

שתי חוקרות וחוקר מהאוניברסיטה העברית (שלושתם בוגרים) זכו במענק ERC Advanced Grant היוקרתי של מועצת המחקר האירופית, המיועד לקידום מחקר חדשני ופורץ דרך. 

פרופ' דורית אהרונוב, מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, על פיתוח אלגוריתמים קוונטיים חדשים והבנת יכולות החישוב של מחשבים קוונטים רועשים: המחקר יתקוף במשולב את שתי השאלות החשובות ביותר בתחום החישוב הקוונטי: הראשונה - בתחום מדעי המחשב. למרות מאמץ מחקר רב, ידועים לנו עד כה רק קומץ אלגוריתמים קוונטים ושיטות אלגוריתמיות קוונטיות יעילות. מה הוא טווח הבעיות החישוביות שאלגוריתמים קוונטים יכולים להאיץ משמעותית את פתרונן, וכיצד ניתן לפתח שיטות חדשות לגמרי לצורך פיתוח אלגוריתמים כאלו? השאלה השנייה נוגעת לפיזיקה. מחשבים קוונטים קרובים היום יותר מתמיד למימוש פיזיקלי, לאחר שתיקון שגיאות ורעש במחשבים קוונטים הודגם לאחרונה כיעיל במערכות קטנות. עם זאת עדיין אין בידינו תיאוריה אמיתית של השפעת שגיאות על יכולות החישוב של מחשבים קוונטים ואיננו מבינים האם וכיצד ניתן להשתמש במחשבים קוונטים עם רעש רב לצורכי חישוב. במחקר נפתח תיאוריה שתסביר את יכולות החישוב של מחשבים קוונטים רועשים, ונפתח שיטות אלגוריתמיות קוונטיות שבמקום להתייחס לשגיאות כאל מכשול, ישתמשו בשגיאות אלו ככלי עזר בחישוב הקוונטי, ובכך יעזרו בפיתוח אלגוריתמים קוונטים חדשים. 

פרופ' אלי נלקן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, עבור מחקריו על הבסיס התאי והרשתִי של למידה מתמשכת: בעשרות שנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנתנו תהליכים של פלסטיות סינפטית, מנגנונים ביולוגיים שעומדים מאחורי זיכרון ולמידה. ההבנה של התהליכים האלה יצרה תעלומה: יש פער משמעותי בין הפסיכולוגיה והקוגניציה של זיכרון לבין התהליכים הביולוגיים העומדים מאחוריהן. למשל, זיכרונות יכולים להחזיק מעמד הרבה שנים, ובעלי חיים מסוגלים להוסיף זיכרונות חדשים מבלי לפגוע בישנים. מצד שני, הנתונים והמודלים הקיימים אינם תומכים ביציבות או בצבירה מתמדת של זיכרונות לאורך החיים ("למידה מתמשכת"). 

בפרויקט זה, פרופ' נלקן יחקור למידה מתמשכת של צלילים בחולדות, תוך מדידת יציבות הזיכרונות ובחינה ביקורתית של מודלים המתארים למידה וזיכרון. פרויקט זה יעסוק בתעלומות העמוקות של הזיכרון כאשר עומס הזיכרון גבוה — מצב שטרם נחקר בעבר במודלים של בעלי חיים.

פרופ' תמר ציגלר, ממכון איינשטיין למתמטיקה, עבור מחקרה בתחום שבין דינמיקה, תורת המספרים האדיטיבית וגאומטריה אלגברית: פרופ' תמר ציגלר מחזיקה בקתדרה על שם הנרי ומניה נוסקוויט במתמטיקה במכון איינשטיין למתמטיקה. 

עבודתה של ציגלר מציגה שיטות מתוך התאוריה הארגודית, החוקרת את ההתנהגות ארוכת הטווח של מערכות דינמיות, לפתרון בעיות ותיקות בקומבינטוריקה ותורת המספרים. דוגמה בולטת לכך היא השימוש בדינמיקה על מניפולים(nilmanifolds) להוכחת השערות הארדי–ליטלווד למספר הפתרונות הראשוניים של מערכות של משוואות ליניאריות במורכבות סופית. הצעת המחקר שלה עוסקת בשאלות קצה בדינמיקה, תורת המספרים וקומבינטוריקה אדיטיבית, ובשנים האחרונות גם חושפת קשרים חדשים לתופעות של יציבות בגאומטריה אלגברית.

ברכותינו!

ברכות למייסדי ויז, בוגרי האוניברסיטה העברית - אסף רפפורט, עמי לוטבק וינון קוסטיקה, על האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה!

רפפורט בוגר תוכנית תלפיות, לוטבק בוגר תוכנית תלפיות ותואר שני מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, וגם קוסטיקה בוגר תוכנית תלפיות. 

גאים בכם על ההישג הענק!

אגב, עסקת הרכישה לגוגל שוברת את השיא בו החזיקה עד היום מובילאיי של פרופ' אמנון שעשוע, שגם כן פותחה בבי"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. 

בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים - מעצבות ומעצבים את העתיד כבר 100 שנים!

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

וועדת המינויים למינוי ראשי נציגויות בחו״ל של משרד החוץ בראשות שר החוץ אישרה את המינויים של שורה של שגרירות ושגרירים חדשים. 

המינויים החדשים:
לתפקיד שגריר ישראל לצ׳ילה מונה פלג לוי המכהן כיועץ מדיני לשר התיירות. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לפנמה, ברבדוס, גויאנה, טרינידד וטובגו וסורינם מונה מתניה כהן המכהן כראש חטיבה באגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לבחריין מונה שמואל רבל המכהן כשליח מיוחד לאנרגיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בתוכנית אישית במדעי הרוח.

לתפקיד שגרירת ישראל לפיליפינים מונתה דנה קורש המכהנת כראש חטיבה באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בתוכנית מנהלים במדיניות ציבורית.

לתפקיד שגריר ישראל לאזרבייג׳אן מונה רונן קראוס המכהן כמנהל באגף אירו-אסיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגרירת ישראל לליטא מונתה שלי הגלר-ליבנה המכהנת כמנהלת באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון במשפטים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בשיקגו מונה אלעד שטרומאיר המכהן כמנהל באגף צפון אמריקה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון ושני ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל באטלנטה מונה איתן וייס המכהן כמנהל באגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

ברכותינו!

ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!

בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.

הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 

חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית. 

ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>

לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>

לגלריית תמונות מהטקס >>>

ולנס סמיקונדקטור, ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, הודיעה על מינויה של גילי פרידמן כסמנכ"לית בכירה וראשת היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שהוקמה בחברה.

"אנו שמחים לקבל בברכה את גילי פרידמן כראש היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שלנו, הכוללת את שווקי האודיו-וידאו, תעשייה, ראייה ממוחשבת ורפואה", אמר גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה. "גילי מביאה איתה ניסיון של למעלה מ-17 שנה בהובלת מחלקות מכירות ופיתוח עסקי בחברות גלובליות מובילות בתעשיית השבבים. תחת ההובלה שלה, צוותי המכירות הגלובליים בסוני סמיקונדקטור ישראל וב-Altair, קבעו רקורד מוכח של צמיחה מרשימה בהכנסות, הן בשווקים קיימים והן בחדשים".

מחקר חדש של בוגרי העברית מציג פריצת דרך בהבנת האופן שבו תאי T, סוג של תאי מערכת החיסון, מופעלים. החוקרים השתמשו בטכניקה חדשנית בשם מטה-מודלינג בייסיאני. השיטה המשלבת נתונים ממקורות שונים, בהם מיקרוסקופיה מתקדמת וסימולציות חישוביות, כדי לנתח, בצורה יעילה יותר, את תהליך ההפעלה. המחקר מזהה דפוס מפתיע בתקשורת ובאיתות בין תאי מערכת החיסון. תובנות אלו עשויות לשפר את ההבנה של התנהגות תאים ואת מנגנוני התגובה החיסונית, מה שיכול להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות שונות.

המחקר נערך באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת ד"ר יאיר נווה-עוז מהמכון רקח לפיזיקה ובית הספר להנדסה ומדעי המחשב, ד"ר ברק רווה מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב, וד"ר אילון שרמן מהמכון רקח לפיזיקה. הממצאים מציעים תמונה מקיפה יותר של האיתות הראשוני בתאי T, עם השלכות אפשריות על הבנת תהליכים תאיים מורכבים נוספים. מטה-מודלינג בייסיאני, באמצעות שילוב מודלים שונים לכדי מודל אחיד, מספק כלי רב עוצמה לחשיפת דפוסים נסתרים שמניעים התנהגות תאית, עם השלכות רחבות על תחומי האימונולוגיה והרפואה.

בוגר העברית, ד"ר נתנאל לויפר, פוסט-דוקטורנט במעבדה של פרופ' יובל דור, מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, זכה בפרס יוקרתי במסגרת תחרות Falling Walls בברלין.

לתחרות הגישו מועמדות 2,500 דוקטורנטים ומדענים צעירים מכל רחבי העולם, 100 הגיעו לגמר ונתנאל הגיע למקום השלישי, וקיבל תואר Breakthrough Of The Year עם הפיץ' שלו בנושא: "Breaking The Wall of Cell-Free DNA".

במסגרת מחקרו נתנאל פיתח יחד עם צוותי המעבדה של פרופ' יובל דור, פרופ' רות שמר, פרופ' בן גלזר ופרופ' תומי קפלן, שיטה רגישה לביצוע ״ביופסיה נוזלית״, שהיא דרך לא פולשנית לאבחן מגוון רחב של מחלות באמצעות בדיקת דם.

מפגש מקצועי של בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בלונדון נערך במשרדי חברת FORTER בלונדון בהובלתו של פרופ' מיכאל שפירא מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין של האוניברסיטה העברית, אשר דיבר על אתגרי האינטרנט של המחר.
 
בשיחה ערה, שנמשכה עמוק לתוך הערב, דיברו המשתתפים על עומסים בשרת, על שימוש בטכנולוגיה ישנה בעידן שבו מהירות, יעילות, תחרות ואבטחה נמצאים במעלה סדרי עדיפויות, על אתגרי סוגיית סנכרון הזמן ונושאים מקצועיים נוספים.

תודה רבה לניר מעיין על האירוח ולפרופ' שפירא על השיחה המרתקת, ממתינים למפגש הבא!

לאחר שהשלימה גיוס פרי-סיד של מעל ל-10 מיליון דולר, חברת הביו-טק Somite.ai, של היזם הסדרתי ד"ר מיכה ברקסטון בשותפות עם חוקרים מובילים מ-MIT ובית הספר לרפואה של הרווארד, המפתחת מודלי-תשתית של AI בתחום ביולוגיית תאי הגזע, הודיעה על הרחבת ההנהלה עם מינויו של שי קיוויתי לתפקיד סמנכ"ל אסטרטגיה ואופרציה, זאת לאחר שחרורו מ-250 ימי צו 8 בהם פיקד על לוחמים בעזה במסגרת מלחמת חרבות הברזל.

שי קיוויתי מגיע עם רקע של מעל עשור בתפקידי מפתח בתחומי פיתוח עסקי, אסטרטגיה ואופרציה, יסייע בהמשך הצמיחה של Somite.ai ויוביל את פיתוח ויישום האסטרטגיה של החברה בשוק הגלובלי. בתפקידיו הקודמים שימש שי קיוויתי כמשנה למנכ"ל ועובד ראשון בארה"ב בחברת 4M Analytics בה הוא בנה את המטה הבין-לאומי של החברה באוסטין, טקסס. לפני כן, הוא הוביל בחברת Alvarez & Marsal ארגון מחדש של מספר חברות ענק. בעברו, שירת כעשור במסגרת תוכנית תלפיות להכשרת מנהיגות ביטחונית-טכנולוגית בצה"ל בתפקידי טכנולוגיה שונים, וביצע שירות קרבי בסיירת צנחנים. כראש מדור במחלקת האמל"ח של זרוע היבשה, לקח חלק בפרויקט שזכה בפרס ביטחון ישראל. במסגרת שירותו הצבאי השלים תואר כפול באוניברסיטה העברית בפיזיקה ומדעי המחשב במסגרת תכנית תלפיות. בעל תואר שני ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים ופיננסים מבית הספר המוביל בעולם למנהל עסקים The Wharton School, בהצטיינות יתרה, ותואר שני במנהל ציבורי מ-Harvard.