ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב

115 מיליון שקל יושקעו במאגד טכנולוגי-מדעי לקידום טכנולוגיות קוונטיות

2 ינואר, 2023

115 מיליון שקל יושקעו על ידי המדינה במאגד טכנולוגי-מדעי באופיו שאמור לקדם במקביל שתי טכנולוגיות קוונטיות - יונים לכודים ומוליכי על - ולבדוק מי מהן טובה יותר.

המאגד הטכנולוגי - הוא יוזמה מחקרית שבה רשות החדשנות מעודדת אקדמיה מצד אחד וחברות מן הצד השני לשבת ביחד ולפתח פתרונות. הצדדים מגישים לרשות החדשנות יעד ותוכנית עבודה, ורשות החדשנות ממנת 65% מהפרויקט מתקציבה, לפי אבני דרך של הפיתוח. המטרה בפרויקט הזה היא שבעוד כשלוש שנים יהיה מחשב קוונטי כחול לבן מלא פועל בישראל באחת מהטכנולוגיות לפחות.

הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מובילות ממגוון גופי מחקר: האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ובית החולים סורוקה. תוצרי המאגד עתידים לכלול הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שעל פי רשות החדשנות "יסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית". לצורך הקמת המאגד חברו חמש חברות טכנולוגיה ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, רפאל, קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה.

קרא עוד

"המטרה לשבת סביב שולחן אחד ולהתחיל לבנות ליבה קוונטית", מסר אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, "המאגד כולל חברות מתחום הליבה הקוונטית, בשיתוף אלתא ו-IQM, יכולות בתחום תיקון השגיאות, שבזה תעסוק חברת קדמה, וחברת קלאסיק תעסוק בהנגשה לאלגוריתמיקה. בשונה מתוכנית מעבדת הקוונטום, המטרה בפרויקט הזה היא פיתוח ידע ולא לתת שירות לתעשייה".

קדמה מסרה שהיא "גאה להיות חלק מהפרוייקט של רשות החדשנות לבניית מחשב קוונטי כחול לבן ולפתח את מערכת ההפעלה הייחודיות הכוללת את תוכנות להבנת ותיקון השגיאות. מערכת הפעלה זו תאפשר למחשבים אלו יכולות עיליות על פני מחשבים הקיימים בעולם".

רוב המייסדים של חברות הקוונטום השותפות במאגד - בוגרי האוניברסיטה העברית.
רועי עוזרי ועמית בן קיש - קוונטום ארט
פרופ' דורית אהרונוב וד"ר אסיף סיני - קדמה
אמיר נוה, ד"ר יהודה נוה וניר מינרבי - קלאסיק

קראו פחות

אופיר עזריאל - מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל

29 דצמבר, 2022

אופיר עזריאל מונה למנכ"ל חברת אסטרוסקייל ישראל, מובילת השוק בשירות לוויינים וקיימות מסלולית ארוכת טווח. הוא יחליף את אריה הלזבנד שהודיע על פרישתו וישמש מעתה כיועץ בכיר לחברה העולמית.

עזריאל בוגר תוכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית, בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל הישראלי. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה, במסגרת אסטרוסקייל ישראל ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס, טרם נרכשה על ידי אסטרוסקייל העולמית. הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית מעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. התוצרים הסופיים של שני המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל, המתוכננים להאריך חיים של לוויני תקשורת.

קרא עוד

אסטרוסקייל היא החברה היחידה בעולם כיום המתמקדת בלעדית באספקת שירותים בחלל הן במסלול לווייני נמוך והן במסלול גיאוסינכרוני. החברה מפתחת פתרונות לוויינים במגוון גדלים שישמשו למגוון משימות בחלל, דוגמת הארכת חיי לוויינים, סילוק פסולת חלל ושינוי מיקום לוויינים בעודם במסלולם בחלל. בסיס החברה ממוקם ביפן עם נוכחות בארה"ב, בריטניה, סינגפור וישראל.

ברכותינו!
למקור >>>

קראו פחות

רז הרצברג - סמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של Wiz

12 דצמבר, 2022

רז הרצברג הצטרפה ל-Wiz עם הקמתה לפני כשנתיים וחצי, לאחר שהובילה צוות מנהלי מוצר במיקרוסופט. כאשר אסף רפפורט (אף הוא בוגר העברית) ושותפיו מאדאלום החליטו לעזוב את מיקרוסופט לטובת הקמת Wiz, לרז היה טבעי להצטרף אליהם. כך הפכה הרצברג לאחת מעשרת העובדים הראשונה של Wiz שקמה במרץ 2020.

רז שירתה ביחידה 504 המסווגת במודיעין ואחרי השחרור עבדה בסטארט־אפ ג'ינג'ר שנמכר לאינטל. סיימה תוכנית ששילבה תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית עם שנה של לימודי עיצוב בבצלאל. עד כה היא שימשה כמנהלת מוצר ראשית ב-Wiz וכעת מונתה לסמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של החברה. בתפקידה החדש, רז תמשיך להוביל את אזורי המוצר השונים ותיקח הובלה בנוסף גם על צוות השיווק והמיצוב של Wiz בשוק אבטחת הענן.

קרא עוד

Wiz נחשבת לאחת החברות המהירות בעולם: החברה הוקמה במרץ 2020 וגייסה 600 מיליון דולר תוך 18 חודשים, שהביאו אותה לשווי של 6 מיליארד דולר. בגיוסים השתתפו הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס, גרין אוקס, סיילספורס וסייברסטארטס. מגזין פורבס בחר באוגוסט האחרון ב-Wiz כאחת ממאה חברות הענן המובילות בעולם.

קראו פחות

מענקי ERC ל-15 בוגרות ובוגרי העברית

24 נובמבר, 2022

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC לשנת 2022. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות. המענק יינתן ל-18 חוקרות ו-11 חוקרים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. השנה 15 בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים זכו לקבל את המענק:

קרא עוד

ד"ר עדי אשכנזי, תואר ראשון בתכנית משולבת פיזיקה-כימיה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר אלה דניאל, תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר חיים טרבס, תואר שני בביוטכנולוגיה ודוקטורט במדעי הצמח, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר עמרי פינקל, תואר ראשון בביולוגיה, שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר איה בן יעקב, תואר ראשון במדעי הקוגניציה ומדעי המחשב, הפקולטה למדעי הטבע
פרופ' נטע ברק קורן, תואר ראשון במשפטים ומדעי הקוגניציה, הפקולטה למשפטים
ד"ר דפנה נחמני, תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר דוד גוכמן, תואר ראשון בכימיה וביולוגיה (אמירים), תואר שני ודוקטורט בגנטיקה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר מיכל רמות, תואר ראשון במתמטיקה (אמירים), תואר שני ודוקטורט במדעי המוח, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר שירה רוה-רובין, תואר ראשון בפיזיקה ומדעי האטמוספירה, תואר שני במדעי האטמוספירה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר עינת שגב, תואר ראשון במדעי החיים וגיאולוגיה, תואר שני באוקיינוגרפיה, דוקטורט במדעיים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר חנה קרנצלר, מכינה למדעי הטבע לתלמידי חו"ל, תואר ראשון בביולוגיה ומדעי הסביבה, תואר שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר יותם קפלן, תואר ראשון במשפטים (אמירים), הפקולטה למשפטים
פרופ' ג'ניפר אושר, תואר שני ודוקטורט במדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר יאיר הרטמן, תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תואר שני במתמטיקה, הפקולטה למדעי הטבע

ברכותינו!

למקור >>>

קראו פחות

סטארט-אפ של בוגרי העברית זוכה בפרס "תוכנת הבנייה של השנה"

25 אוקטובר, 2022

חברת סטארט-אפ ישראלית העוסקת בטכנולוגיית בנייה - Buildots, זכתה בפרס "תוכנת הבנייה של השנה" בפרסי הבנייה בלונדון 2022 ב"לונדון בנייה" - תערוכת הבנייה והעיצוב המובילה בבריטניה. החברה הגיעה גם לגמר בקטגוריות "חדשנות במוצר של השנה" וב"חדשנות טכנולוגית של השנה". על ידי איסוף נתונים באמצעות מצלמות 360 מעלות המותקנות בכובע קשיח ועיבוד הנתונים באמצעות בינה מלאכותית, בונים מאפשרים לצוותי הבנייה לקבל החלטות מושכלות שיכולות לשפר את יעילות המשאבים, להפחית שגיאות יקרות ולחסוך זמן. שלושת מייסדי החברה הם בוגרי האוניברסיטה העברית: רועי דנון, אביב לייבוביץ ויקיר סודרי. שלושתם בוגרי תכנית תלפיות.

לכל הפרטים >>>

שבעה פרופסורים בוגרי העברית יקבלו מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע

12 ספטמבר, 2022

11 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב והטכניון השתתפו בטקס בבית הנשיא בירושלים, שבו הוכרז על מתן מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע. המענקים נועדו לממן מספר קטן של חוקרים מעולים בכל תחומי הדעת בהתבסס על הצלחתם בעבר ועל כיוונם המחקרי העתידי.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בנאומו: "התכנסנו כאן על מנת לברך את זוכי המענקים למחקרים פורצי דרך של הקרן הלאומית למדע. אך עוד יותר מכך, אנו ניצבים כאן על מנת להפגין את תמיכתנו הממשית במסעם הארוך, והכמעט בלתי-נתפס, אל תוך עתידנו". הנשיא הוסיף כי "מה שהנשים והגברים הללו השיגו - אגב שנים של התמודדות עם נתונים ופיענוח של ההיסטוריה, החברה, והטבע; של התנגדות מצד עמיתיהם ומשפחותיהם; של התגברות על מכשולים רבים וספקות עצמיים; של כישלונות וטעויות, לכאורה - בקיצור, מה שהחוקרים הללו עשו ישנה את חיינו". הנשיא סיכם ואמר: "זוכי המענקים היום, ביחד עם זוכי מענקים אחרים מהקרן הלאומית למדע, מייצגים את המיטב של המחקר המדעי. הודות לקרן הלאומית למדע, החוקרים הישראלים ממשיכים לעמוד בחזית פריצות הדרך אשר משפרות את בריאות האדם, תורמות לבניית חברות מכילות ומשגשגות, ומעמיקות את הבנתנו את קיומנו. הקרן הלאומית למדע גם תורמת למחקר של אולי האתגר הגדול מכולם: משבר האקלים. וכפי שהסכמי אברהם הראו, למדע יש את הכוח לקרב בין אנשים, באופן חוצה-גבולות ואמונות, ובכך להמחיש שוב את החיוניות של שיתוף הפעולה האזורי החדש".

קרא עוד

מתוך 11 הזוכות והזוכים - 7 הם בוגרי האוניברסיטה העברית!

פרופ' אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על תולדות יהודי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15
פרופ' חגי ברגמן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות ניורולוגיות כגון פרקינסון
פרופ' גלעד הרן, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים
פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים
פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים
פרופ' טובה מילוא, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה
פרופ' מאיר שחר, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין

הזוכות והזוכים הנוספים:

פרופ' אילן מרק, הטכניון: לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן למדע: למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד וירוסים.
פרופ' עמוס תנאי, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר לטיפול בחרשות.

ברכותינו!

למקור >>>

קראו פחות

האוניברסיטה העברית והטכניון בשיתוף פעולה עם חברת IBM לקידום הבינה המלאכותית

11 ספטמבר, 2022

הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים חתמו על שיתוף פעולה עם חטיבת המחקר של חברת IBM לקידום יכולות הבינה המלאכותית ושימושיה. שיתוף הפעולה הוכרז במסגרת ועידה שקיימה IBM בתל אביב, במלאת 50 שנה להקמת מעבדת המחקר של החברה בישראל.

בינה מלאכותית משפיעה על חיי היום יום של כולנו והיא מנוע צמיחה מרכזי בעולם העסקי. כמויות הדאטה ההולכת וגדלות דורשות מארגונים לפתח יכולת טכנולוגית מתקדמת בכדי להשמיש בינה מלאכותית בקנה מידה רחב – אתגר המצריך השקעה רבה במחקר ופיתוח. לאור העובדה שבישראל יש מחסור חמור בבעלי תואר מתקדם במדעי המחשב, והצורך הגובר של האקדמיה במימון ובהבאת מיומנויות וכישורים מהעולם העסקי, החליטה חטיבת המחקר של IBM להשיק שיתוף פעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית.

קרא עוד

במסגרת שיתוף הפעולה, שיתפרס על פני שלוש שנים, ייערכו מחקרים למציאת פתרונות חדשים בעולם הבינה המלאכותית בשלושה תחומים עיקריים: עיבוד שפה טבעית, האצת גילויים לפיתוח תרופות ומחשוב רב-ענני (Multi-Cloud) שיתמוך בחישובי בינה מלאכותית מבוזרים. IBM תממן את עבודת המחקר שיבצעו דוקטורנטים בפקולטות שונות בטכניון ובאוניברסיטה העברית בהשקעה של מיליוני שקלים.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "השילוב של חברת טכנולוגיה מובילה כמו IBM יחד עם החוקרים והחוקרות המצויינים שלנו, הוא שילוב שנותן מענה אופטימלי למהפכת המידע והמהפכה החישובית. עם הביקוש ההולך וגובר לרופאים חישוביים המתמחים בלמידה ממוחשבת אלגוריתמיקה ומדעי המחשב, החיבור לחברת הטכנולוגיה IBM כבר בשלבים מוקדמים של המחקר, יוביל לפריצות דרך יוצאות דופן במדע וברפואה".

פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: "לטכניון ולמעבדת המחקר של IBM קשרים הדוקים וחמים כבר שנים רבות, עוד מאז הקמתה. בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. שיתוף הפעולה עם IBM, אותו יובילו חוקרים העוסקים בתחום, יהווה מכפיל כוח למחקר ולפיתוח בתחום. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המחקרי שיתרום רבות לשני הגופים".

ד"ר איה סופר, מנהלת המעבדה בישראל וסגנית נשיא עולמית לבינה מלאכותית בחטיבת המחקר של IBM ובוגרת האוניברסיטה העברית, בירכה על שיתוף הפעולה: "תעשיית ההייטק הישראלית מקבלת היום חיזוק משמעותי להמשך הצלחתה. שיתוף הפעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית יוליד כאן כישרונות חדשים ומלומדים, אשר יבצעו מחקרים פורצי דרך למינוף הבינה המלאכותית ושיפור חיינו. אני גאה בחטיבת המחקר העולמית של IBM שהחליטה להשקיע במהלך החשוב הזה שיזמנו".

קראו פחות

ניוזלטר רבעוני של בוגרות ובוגרי העברית

25 יולי, 2022

הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

הייטק ארכיאולוגי: תוכנה ישראלית מאפשרת ניתוח דיגיטלי של ממצאים עתיקים

19 יולי, 2022

עם ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, כלים חישוביים ודיגיטליים הולכים ותופסים מקום מרכזי יותר גם במחקר הארכיאולוגי: חוקרי המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית פיתחו תוכנה ייחודית וחדשנית לתיעוד וניתוח דיגיטלי של ממצאים ארכיאולוגיים. בהתבסס על סריקות תלת ממדיות של ממצאים, כמו כלי אבן, צלמיות, מטבעות ושרידי בעלי חיים. תוכנה זו מאפשרת ניתוח אוטומטי, מהיר ויעיל של מגוון היבטים צורניים המשמשים את הארכיאולוגיים להבנת הממצא ופירושו. המאמר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Plos One, הובל על-ידי חברי צוות המעבדה בראשות פרופ' ליאור גרוסמן.

קרא עוד

צוות הפיתוח הורכב מארכיאולוגים, כמו גם מאנשי איסוף וניתוח נתונים שבאים מתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, במטרה לייצר תוכנה מתוחכמת ונוחה לשימוש. החיבור הייחודי בין התחומים מעמיד את המעבדה לארכיאולוגיה חישובית בראש תחום הפיתוח העצמאי של יישומים ממוחשבים למחקר ארכיאולוגי. התוכנה החדשה לא רק מאפשרת ניתוח תלת-ממדי חזותי, אלא גם מתייחסת אל הגיאומטריה של הממצא ומאפשרת לייצא מגוון רחב של נתונים מהותיים באופן אוטומטי, כגון נפח, אורך, גובה ומרכז כובד. "מחקר של תרבויות עתיקות כבר לא צריך להיעשות בשיטות מסורתיות בזכות ההתפתחות הטכנולוגית. כל כפתור בתוכנה נולד מתוך צורך מחקרי, כך למשל זיהוי מרכז הכובד של כלים קדומים יכול לרמז על אופן השימוש בהם", הסבירה פרופ' גרוסמן.

פרופ' גרוסמן הוסיפה כי "ניתוח דיגיטלי של מאפייני הפריטים הארכיאולוגיים מאפשר להתמודד עם שאלות מחקריות שנותרו ללא מענה, ואף לפנות לשאלות וכיווני מחקר חדשים. למשל, זיהוי קשרים תרבותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, הבנת אופן השימוש בכלי אבן ואפיון שינויים צורניים הנגרמים לממצא על ידי תהליכים טבעיים במהלך קבורתו".

גרוסמן היא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה במדור לארכאולוגיה פרהיסטורית ומכהנת כראש המדור לארכאולוגיה פרהיסטורית וראש המעבדה לארכאולוגיה חישובית בחוג לארכאולוגיה וללימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית. במעבדה לארכאולוגיה חישובית היא עוסקת בפיתוח שיטות חדשות לעיבוד ממוחשב של מודלים תלת ממדיים של ממצא ארכאולוגי. במחקריה משלבת פיתוחים במדעי המחשב וארכאולוגיה. פרופ' גרוסמן בעלת תואר ראשון בארכיאולוגיה ומתמטיקה, תואר שני בארכיאולוגיה ודוקטורט בארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית.

מקור >>>

קראו פחות

חברים חדשים באקדמיה לאומית ישראלית למדעים

26 יוני, 2022

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מצרפת לשורותיה חברים חדשים, חמישה מהם מהאוניברסיטה העברית וביניהם שתי בוגרות ושני בוגרים!

פרופ' שולמית אליצור, החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הרוח
פרופ' נעם ניסן, בית הספר למדעי המחשב והנדסה
פרופ' מיכאיל קרייני, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
פרופ' רונית ריצ'י, לימודי אסיה באוניברסיטה העברית בהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית
פרופ' רוג'ר דויד קורנברג, מהמכון ללימודים מתקדמים במסלול לביולוגיה מולקולרית

ברכותינו!

הידעת שפרופ' רוג'ר ד' קורנברג ואביו ארת'ור קורנברג הם בין שבעת זוגות ההורים והילדים שזכו בפרס נובל? ארתור קורנברג, 1959, ברפואה ורוג'ר קורנברג, 2006, בכימיה.

איידוק גייסה 110 מיליון דולר לאבחון רפואי מבוסס בינה מלאכותית

22 יוני, 2022

חברת איידוק (Aidoc) גייסה 110 מיליון דולר בסבב D. הגיוס הנוכחי מביא את סך הגיוסים של החברה ל-250 מיליון דולר. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שסורקת צילומי רנטגן ו-CT באופן אוטומטי ומעבירה התראות מיידיות לרופאים. הטכנולוגיה של איידוק מסייעת לצוותי רפואה לתעדף בדיקות עם ממצאים חיוביים ובכך לזרז את הטיפול בחולים הנזקקים לטיפול דחוף. המערכת יודעת לזהות עשרות מחלות שונות, ביניהן דימום מוחי, שבץ, תסחיף ריאתי ושברים בעמוד השדרה. בנוסף לגילוי המחלות, המוצר מנגיש את המידע בזמן אמת ובצורה אוטומטית לרופאים, על מנת שיוכלו לקבל החלטות מצילות חיים בזמן האפקטיבי ביותר. הפתרונות של איידוק משמשים כיום יותר מאלף בתי חולים וארגוני בריאות, ביניהם בתי חולים מובילים בארה"ב, אירופה וישראל, ובכלל זה שיבא, איכילוב, הדסה, שערי צדק, אסותא, בלינסון, אסף הרופא, וולפסון ועוד. ההשקעה החדשה בחברה תשמש להרחבת פלטפורמת ה-AI Care של איידוק עם יכולות נוספות, ולהרחבת השימוש בטכנולוגיות של איידוק לצוותי רפואה נוספים. איידוק הוקמה ב-2016 על ידי אלעד וולך (מנכ”ל), מיכאל ברגינסקי (סמנכ"ל טכנולוגיה) וגיא ריינר (סמנכ”ל פיתוח), שלושתם בוגרי תוכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד

בשיחה עם כלכליסט אמר אלעד וולך, מייסד שותף ומנכ"ל איידוק: "זו לא תקופה פשוטה לגייס כסף. מה שעזר לנו היו שני דברים: שוק הבריאות יותר יציב בתקופות כאלה, כי גם במשבר צריך בריאות. בנוסף, המשקיעים שלנו משקיעים ברמה מאוד גבוהה שחושבים לטווח ארוך והם בוחרים חברות שיכולות לשנות עולם ולהיות הגוגל של הבריאות".

וולך מציין שלחברה אין כל כוונה להאט גיוסי עובדים או לשנות משהו בפעילות החברה: "נמשיך לשכור עובדים ולא נפסיק. בארץ יש לנו 250 עובדים, ובעולם עוד כ-100 עובדים. המטרה של הגיוס היא השקעה אגרסיבית בתחום של הדאטה לבתי חולים, ואנחנו בעלי הסיכוי הגדול ביותר לעשות זאת. נמשיך להשקיע בפיתוח המוצר. פתרנו הרבה אתגרים ויש עוד הרבה עבודה".

למקור >>>

קראו פחות

סטארקוור מגייסת 100 מיליון דולר

29 מאי, 2022

הקריפטו סבל בחודשים האחרונים ממחיקות כבדות בשווי, אבל הטכנולוגיה שמאחוריו חיה ובועטת. דוגמה לכך היא חברת סטארקוור (StarkWare) מנתניה שמודיעה כעת על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר – מה שהופך אותה לאחת מחברות הטק הפרטיות הגדולות בישראל. סטארקוור היא חברת תשתית שמפתחת מעין פרוטוקול דחיסה בקריפטו שמאפשר לבצע הרבה יותר פעולות על הרשת בשנייה ולהוריד משמעותית את עמלת הגז של התשתית. עמלת הגז היא עמלה שמגלמת את כוח החישוב הנדרש לפעולה בתשתית בלוקצ'יין ומייקרת את העסקאות. בז'רגון של הקריפטו פתרון מהסוג הזה מכונה Layer 2, היינו, רשת שמבצעת דחיסה לפני שהיא מגיעה אל התשתית ברמה הבסיסית יותר, במקרה הזה – אתריום.

קרא עוד

לקוחות החברה הן בורסות גדולות של קריפטו ו-NFT, כשש כאלו משתמשות במוצר כדי להוריד עלויות תפעול ולהציע מחירים יותר נוחים ללקוחות. רק בנובמבר האחרון סטארקוור גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, כלומר צמחה בערך במיליארד דולר שווי כל חודש מאז. אבל בשונה מרוב מוחלט של חברות הטק – סטארקוור ריווחית. את סטארקוור הקימו בשנת 2018 היזמים אורי קולודני (מנכ"ל) אלי בן-ששון (נשיא) ומיכאל ריאבצב שכבר אינו מחזיק תפקיד בחברה. אורי ואלי, שניהם, בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

"המתמטיקה מאחורי החברה הייתה תיאורטית לגמרי כשבן-ששון ושותפיו פרסמו אותה לראשונה כך שכמעט אף אחד לא טרח לקרוא אותה", כותבת החברה בכנות. "ואז הבלוקצ'יין הומצא ולפתע קריפטוגרפיית STARK פותרת את הבעיה הגדולה בעולם הבלוקצ'יין, היכולת לעשות סקייל לשימוש המוני".

היכולת המוגבלת של תשתית הקריפטו להעביר טרנזקציות היא בעיה מוכרת וכואבת בענף. ברשת אתריום, למשל, ההגבלה היא 15 פעולות בשנייה. לשם השוואה, חברת ויזה סולקת 1,700 עסקות בשנייה. סטארקוור טוענת כי היא יכולה לבצע 20 אלף פעולות בשניה. בהודעה לעיתונות כותבת החברה כי בשנתיים האחרונות עברו (למעשה – חושבו) באמצעות המערכת של החברה חצי טריליון דולר של טרנזקציות.

לסטארקוור שני מוצרים, הראשון מכונה StarkEx והוא מאפשר תקשורת חוזית בין החברה לבורסות שחפצות בטכנולוגיה. השני מכונה StarkNet והוא מוצר בתשלום אבל פתוח לשימוש לכל מפתח שחפץ לעשות שימוש בטכנולוגיית הדחיסה הזו עבור יישומיו. "הסיבה שלא כולנו משתמשים ביישומי קריפטו היא שתשתית הבלוקצ'יין איטית להכאיב והעמלות בשמיים, בשל העומס הזה", מסר קולודני. "StarkNet תאפשר את פיתוח יישומי הקריפטו של המחר כולל המעבר ל-Web3, רשת מבוססת בלוקצ'יין שעשויה להיות גדולה מהאינטרנט".

למקור >>>
צילום: נטלי שור

קראו פחות

עמרי מורגנשטרן מונה למנכ"ל ענקית התיירות Agoda

25 אפריל, 2022

עמרי מורגנשטרן, בוגר העברית, מונה לתפקיד מנכ"ל חברת התיירות אגודה (Agoda). מורגנשטרן משמש כסמנכ"ל התפעול של החברה מיולי 2018, ובמסגרת התפקיד עבד בצמידות למנכ"ל היוצא ג'ון בראון.

אגודה נמצאת בבעלות בוקינג הולדינגס, הספקית הגדולה בעולם של הזמנת חופשות מקוונות ושירותים נלווים. בבעלות החברה המותגים Booking.com, פרייסליין, KAYAK ואופן טייבל. מנכ"ל בוקינג הולדינגס, גלן פוגל אמר: "לאורך השנים לעמרי היה תפקיד קריטי בניהול המוצרים והשירותים המוצעים באגודה כמנהל המוצר הראשי וכסמנכ"ל הכספים. הידע והניסיון שלו בעסק הם ברמה, ואני מצפה להמשך התנופה של אגודה תחת הנהגתו".

קרא עוד

מורגנשטרן, בוגר תוכנית תלפיות, סיים בהצטיינות תואר ראשון בפיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטה העברית ובעל תואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב. הוא הצטרף לחברה ב-2014 כמנהל מוצר, אלגוריתמים ומערכות למידה, ובהמשך קודם לסגן נשיא של פיתוח מוצר ולמנהל מוצר. ב-2018 הפך לסמנכ"ל הכספים. הוא ממייסדי קליקה, ושימש כמנכ"ל החברה שהתמחתה במקסום השיווק המקוון. החברה נרכשה על ידי בוקינג הולדינגס ב-2014.

מקור >>>
צילום: AGODA

קראו פחות

רשימת פורבס 30 מתחת ל-30 של 2022

1 אפריל, 2022

"פורבס 30 מתחת ל-30" היא רשימה הנערכת מדי שנה על ידי מגזין "פורבס" המכירה בצעירים הבולטים בישראל אשר נבחרים מתוך מאות מתמודדות ומתמודדים המגיעים מתחומים שונים. הרשימה כוללת צעירים וצעירות שעוד לא חגגו יום הולדת 31 אך כבר הספיקו לרשום לזכותם הישגים מרשימים בתחומם, להוביל שינויים משמעותיים שהותירו חותם על העולם, והם צפויים ככל הנראה להרכיב את דור מנהיגי ומנהיגות העתיד.

השנה, ברשימה הצעירה של מגזין פורבס ישראל, צוינו 10 בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים בני 30 ומטה שמחדשים את כללי המשחק בתחומם ומעצבים את העתיד של כולנו. הבוגרים המובילים באים מתחומים שונים אך יש להם מכנה משותף – רצון ונכונות להצליח והשכלה מעולה. ארגון בוגרי העברית מברך את בוגרינו על הישג נוסף בקריירות שלהם ומאחל הצלחה רבה בהמשך הדרך!

קרא עוד

דנה באריל - ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
אופק קירזנר - תכנית תלפיות
אמיר נוה - תכנית תלפיות
ניר מינרבי - תכנית תלפיות
נוי סופר לאור - הפקולטה למדעי החברה
רוני פוסטן קורן - הפקולטה לרפואה
ים עתיר - הפקולה למדעי החברה
ניצן שאולוף - הפקולטה למדעי הטבע
רז הרצברג - ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
יובל לוטם מיכאלי - הפקולטה למדעי הטבע

לרשימה המלאה >>>

קראו פחות

מגנילרן מאחדת כוחות עם חברה קוריאנית

21 פברואר, 2022

מגנילרן (MagniLearn), חברת הסטארט-אפ הישראלית בתחום הבינה המלאכותית והשכלה, חתמה על הסכם הפצה עם חברה מדרום קוריאה Belt English - חברה מובילה בתחום החינוך הקוריאני.

מגנילרן הוקמה על ידי פרופ' ארי רפופורט, שהוביל מחקר פורץ הדרך של האוניברסיטה העברית בירושלים בעיבוד שפה טבעית, מדע קוגניטיבי וחינוך, יחד עם לאנה טוקוס - מנכ"לית החברה ומיכל עציון, CTO וסמנכ"לית מחקר ופיתוח. שלושתם בוגרי האוניברסיטה העברית.

קרא עוד

שתי החברות איחדו כוחות ביולי 2021 ושילבו את פלטפורמת הלמידה של מגנילרן בבתי ספר בסיאול, בונדנג ואולסן. שיתוף הפעולה הוכרז כהצלחה גדולה וכעת הפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית תופץ במאות בתי ספר ברחבי הארץ.

"עם הכוונה של קוריאה לחינוך מבוסס טכנולוגיות ותיאוריות מדעיות קוגניטיביות, שיתוף פעולה זה הוא התאמה מושלמת בין שתי החברות", אמרה לאנה טוקוס.

הטכנולוגיה של מגנילרן תוצע בבתי ספר קוריאניים בשנה הקרובה ותאפשר להם להקל על למידה של השפה האנגלית בצורה מקוונת ומותאמת אישית, המבוססת נתונים ועומדת בתקן הבין-לאומי ללימוד שפות - CEFR.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות

first
«
1
2
3
4
5
6
7
»
last

Filter By