הפקולטה למדעי הטבע

מאיר בינג, לשעבר מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מונה למנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה. מאיר בינג כיהן בשורה של תפקידים בכירים בעבר: סמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה העברית בירושלים, משנה למנכ"ל החברה למתנ"סים, סגן הממונה על התקציבים - אגף התקציבים במשרד האוצר.

מאיר בינג מחליף בתפקיד מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה את רות שהם, המנכ"לית היוצאת. לבינג הישגים בולטים וחשובים בכל המסגרות בהן פעל, הן במגזר הממשלתי וציבורי והן במגזר האקדמי. לדברי הנהלת האוניברסיטה הפתוחה, המוטיבציה האישית שהביאה אותו להצגת מועמדות ולתפקיד מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה נובעת מתחושת מחויבות ארוכת שנים ליעדים חברתיים, ושאותם קידם בעצמו בין היתר כמנכ"ל המשרד לשיוויון חברתי.

מאיר בינג הינו בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל שני תארים שניים: תואר שני מחקרי במדעי המחשב ותואר שני בכלכלה, גם הם מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

האוניברסיטה העברית וארגון בוגרי העברית מברכים את שלושת הזוכים, חברי הסגל בעבר ובהווה ובוגרים, בפרס ישראל לשנת 2024!

פרופ' אריאלה גורדון-שאג, נבחרה לתפקיד נשיאת המכללה האקדמית הדסה ירושלים. היא תחליף בתפקיד את פרופ' ברטולד פרידלנדר, שכיהן כנשיא ב-12 השנים האחרונות. פרופ' גורדון שאג תיכנס לתפקיד באופן רשמי בראשון ביולי 2024.

פרופ' אריאלה גורדון-שאג - בעלת קריירה מדעית מחקרית ענפה וארוכת שנים המשלבת הצטיינות בהוראה, חזון, הובלת מהלכים חדשניים באקדמיה, פיתוח תחומי לימוד חדשים וטיפוח שיתופי פעולה המגשרים בין האקדמיה לתעשייה. היא כיהנה כראשת הפקולטה לבריאות, חברה ומדע במכללה האקדמית הדסה מאז 2023, זאת לאחר קדנציה של 9 שנים כראשת החוג לאופטומטריה במכללה. בשנת 2007 היא הקימה את תכנית התואר השני במדעי הראייה והאופטומטריה במכללה, הראשונה בישראל, והייתה מנהלת התוכנית עד ל-2013.

חברת הסטארט-אפ הישראלית Euno, הודיעה כי גייסה 6.25 מיליון דולר בסבב גיוס ראשוני. הסיבוב הובל על ידי הקרן 10D בשיתוף עם INT3 וכלל גם משקיעים אחרים, ביניהם בוגר העברית יוני ברוידא (מנכ"ל לשעבר ומייסד שותף באלומה שנרכשה על ידי גוגל). 

יונו נוסדה בשנת 2023 על ידי שרה לוי ואייל פירסטנברג. לוי, מייסדת שותפה ומנכ"לית, שימשה בעבר בתור CTO בחברת SightDx ופרסטנברג, CTO, ייסד בעבר את לייטסייבר (שנרכשה על ידי פאלו אלטו נטוורקס). שניהם בוגרי תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית. אייל גם בעל תואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית ושרה בעלת תואר שני בפיזיקה ממכון ויצמן.

"בהתבסס על שיחות עם יותר מ-250 צוותי ניהול נתונים, גילינו שהם נאבקים לטפח תרבות ניתוח נתונים בשירות עצמי ככל שהם גדלים. מה שהפתיע אותנו זה מקור הבעיה - פתרונות ניהול נתונים קיימים לא הצליחו לעבד את ערימות הנתונים המודרניות. ארגונים מתמודדים עם צווארי בקבוק של שיתוף פעולה, חוסר עקביות בנתונים ועלויות נוסקות", אמרה שרה לוי.

אתר הביזנס אינסיידר חשף שחברת הסייבר הישראלית Cyera מגייסת כ-150 מיליון דולר בשווי של 1.5 מיליארד דולר שמהווה קפיצת דרך משמעותית לחברה מהגיוס האחרון שהיה לה ב-2023 והשווי בו היה חצי מיליארד דולר. לכלכליסט נודע שהגיוס שנמצא בשלביו הראשונים צפוי לעמוד על 200 מיליון דולר לפחות לחברה שמעסיקה כיום כ-200 עובדים בישראל וארה"ב. על פי הפרסום, הקרן שאמורה להוביל את הגיוס היא קרן Coatue.

מאחורי החברה עומדים שני יזמים, שניהם בוגרי תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית, שזו החברה הראשונה שלהם מאז שחרורם מ-8200: תמר בר אילן, המשמש בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות; ויותם שגב, בתפקיד המנכ"ל.  

תאי גזע פלוריפוטנטיים הם תאים שיכולים להתמיין לכל תא בגוף ולכן יש להם פוטנציאל לחדש ולרפא רקמות ואיברים שנפגעו. ברפואה רגנרטיבית (מחדשת), מגדלים המדענים והרופאים תאים כאלה, ממיינים אותם בתרביות במעבדה ושותלים אותם אצל חולים. בנוסף ניתן להשתמש בהם למידול מחלות וזיהוי תרופות מתאימות. למשל ניתן ליצור תאים פלוריפוטנטיים מעוברים וילדים שסובלים ממחלה גנטית, לגדל אותם כך שיתמיינו לתאים הנחוצים (למשל תאי מוח), ולסרוק את התאים הללו כדי לגלות אילו תרופות יוכלו לתקן את הפגם שבהם.

“תאי גזע פלוריפוטנטיים הם אחד התחומים המעניינים ביותר בביולוגיה כיוון שניתן לגדל אותם לנצח בתרבית במעבדה ובצורה מתוכנתת למיין אותם כמו בהתפתחות העובר, תחילה לשלוש שכבות נבט ואחר כך ל-300-200 סוגי התאים בגופנו”, מסביר פרופ’ נסים בנבניסטי, בוגר העברית, חוקר גנטיקה, מחזיק בקתדרה לחקר סרטן ע״ש הרברט כוהן ומנהל את מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו של פרופ’ בנבניסטי עוסקים בתאי גזע פלוריפוטנטיים, מחלות גנטיות, הנדסת רקמות, פגמים גנטיים ואפיגנטיים וחקר הסרטן. 

שבועיים אחרי שחברת OpenAI היממה את העולם עם Sora, מערכת בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) להמרת טקסט לסרטון וידאו קצר - ענקית האפליקציות לעיבוד וידאו ותמונה של בוגרי העברית, חברת לייטריקס, מרימה את הכפפה ומכריזה על פריצת דרך נוספת בתחום - LTX Studio, תוכנה ליצירת סרט שלם באמצעות AI.

התוכנה - המיועדת ליוצרים, במאים, פרסומאים ואנשי קריאייטיב, ועוד – מציעה מערכת אינטרנטית ראשונה מסוגה בעולם ליצירה, בימוי ועריכה של סרטים מורכבים, עם סצנות משתנות, באמצעות פקודות טקסט (prompts) בלבד. היא עושה שימוש ביכולות AI לפיתוח עלילה, בחירת דמויות, תכנון גרפי מוקדם (סטורי-בורד), עיצוב סצנות, יצירת קטעי וידאו קצרים, הוספת סאונד, עריכה ועוד. LTX Studio, שתושק רשמית רק בחודש הבא, מקצרת דרמטית את תהליך ההפקה של סרטים וסרטונים. היא מאפשרת להפוך רעיונות ותסריטים לווידאו תוך שניות, ומאחדת כמה יכולות מתקדמות תחת קורת גג אחת. כך, למשל, ניתן להכתיב לה עלילה מפורטת ואת סביבת ההתרחשות שלה (ג'ונגל, משרד אורבני, חוף ים, יפן של המאה ה-16, או בכלל סרט מונפש), לתאר את הגיבורים, ובכל שלב בתהליך - לשנות כל אלמנט, כולל תנאי התאורה הרצויים, זוויות הצילום ועוד ועוד.

אריאל פרוקצ'ה, פרופסור למדעי המחשב בבית הספר להנדסה ומדעים יישומיים אוניברסיטת הרווארד, נבחר לעמית באגודה לקידום הבינה המלאכותית. אגודת ה-AAAI מכירה "באנשים תרמו באופן משמעותי ומתמשך בתחום הבינה המלאכותית.” פרופ' פרוקצ'ה נבחר על "תרומתו לבינה המלאכותית ולחברה, כולל עבודה יסודית על פרדיגמות כלכליות והשפעה מעשית על ממשל והחלטות קבוצתיות”.

המחקר של פרופ' פרוקצ'ה בוחן את החיבורים של בינה מלאכותית, אלגוריתמים, כלכלה, ממשלה וחברה. מחקרו מתמקד בשימוש בתאוריה של בחירה חברתית ותאוריה של משחקים להקצאת משאבים וקבלת החלטות קולקטיבית. בין תרומתיו הרבות לבינה המלאכותית, פרופ' פרוקצ'יה פיתח אלגוריתם עם קוד פתוח כדי להבטיח בחירה הוגנת יותר של אסיפות אזרחים, אשר שימשו ארגונים ברחבי העולם - בדנמרק, גרמניה, ארצות הברית, בלגיה ובריטניה.

משלחת מכובדת של האוניברסיטה העברית בירושלים ביקרה לאחרונה בהודו כדי לחזק את הקשרים האקדמיים עם מספר אוניברסיטאות מובילות. הביקור נועד לטפח הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר, חילופי סטודנטים ואנשי סגל, ושיתוף ידע ומומחיות בתחומים אקדמיים שונים.

את המשלחת הוביל פרופ' אורון שגריר, סגן הנשיא לבין-לאומיות. בין חברי המשלחת: פרופ' שלמה מגדסי, יו"ר מרכז היזמות, המכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה; פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של רוברט ה. סמית; פרופ' מיכל גולדברג, סגנית דיקן למחקר ולבין-לאומיות, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.

הביקור כלל פגישות עם נציגים מכמה אוניברסיטאות הודיות בולטות: Indian Institute of Technology Delhi; All India Institute of Medical Sciences; Tata Institute of Fundamental Research; Indian Institute of Technology Bombay; Indian Institute of Science; National Centre for Biological Sciences; Indian Institute of Management Bengaluru.

זוכי פרס רוטשילד לשנת 2024 נבחרו בדצמבר 2023 על ידי ועדה אקדמית בראשות פרופ' יוסף (יוסי) קלפטר. פרופ' קלפטר הוא חתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה (2004), חתן פרס ישראל (2020) ונשיא אוניברסיטת תל אביב לשעבר (2009-2019).

טקס הענקת הפרס וסימפוזיון מתוכננים לספטמבר 2024 בספרייה הלאומית.

בוגרת אחת ושני בוגרים של האוניברסיטה העברית זכו בפרס היוקרתי:

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מגלה כי חלק ניכר (מעל לחמישית) מדגימות תאי גזע פלוריפוטנטיות אנושיים, שניתן להשתמש בהן ברפואה רגנרטיבית, הן בעלות מוטציות הקשורות לסרטן, כאשר הרוב נרכש במהלך התפשטותן בתרבית.

הפופולריות הגוברת של שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים במחקרי בידול והשימוש בהם בניסויים קליניים, הובילה את הסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים אליעד לזמי ויונתן יונג, ופרופ' נסים בנבניסטי (כולם בוגרי העברית) לנסות ולשים זרקור על שפע המוטציות בתאים אלה ואת נגזרותיהם המובחנות המשמשות במחקר בסיסי וקליני. המחקר שלהם פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology. בעזרת הכלי הביו-אינפורמטיבי שלהם, החוקרים ניתחו למעלה מ-2,200 דגימות מיותר מ-140 קווי תאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים שונים, בתקווה לחשוף את השפע והחומרה של המוטציות הקשורות לסרטן שנרכשו בתרבות.

החוקרים מראים כי ב-22% מהדגימות שניתחו הייתה לפחות מוטציה אחת הקשורה לסרטן, ולפחות 70% מהן נרכשו במהלך התפשטותן בתרבית. 

למאמר המלא >>>

בשורה למחפשי תחליפי הבשר ולמלחמה במשבר האקלים: סטארט-אפ הפודטק הישראלי אלף פארמס (Aleph Farms) מרחובות קיבל את אישור משרד הבריאות לשיווק בשר בקר שגודל כולו במעבדה בלי פגיעה בבעלי חיים. לפי החברה, זו הפעם הראשונה בעולם שבו ניתן אישור לשווק לציבור הרחב בשר שגודלו במעבדה - המכונה בשר מתורבת - שאינו בשר עוף.

חברת הסייבר SNYK רוכשת את הסטארט-אפ HELIOS במטרה להרחיב את הפלטפורמה שלה. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה אך הוא מוערך בעשרות מיליוני דולרים ויורכב משילוב של מזומן ומניות. עובדי הליוס ייקלטו בחברה הרוכשת ויוצעו להם תמריצי שימור. בעקבות הרכישה מוצרי האבטחה של סניק יכסו את כל אורך מחזור החיים של הקוד, משלב פיתוחו ועד הרצתו בתשתית ענן.

הליוס קמה בשנת 2021 על ידי אלי כהן (מנכ"ל) ורן נוז׳יק (CTO), שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית, והיא מעסיקה 11 עובדים בישראל וארה"ב. החברה הכריזה ביולי 2022 על השקעת סיד בגובה 5 מיליון דולר, בהובלה משותפת של Entrée Capital ו-Amiti Ventures. זו הרכישה השנייה של סניק בישראל, לאחר שרכשה בשנה הקודמת את סטארט-אפ הסייבר אנזו סקיוריטי.

סיפורה של בוגרת העברית וסטודנטית לתואר שני אריאל כהן ופעילותה למען החיילים בזמן מלחמה:

שמי אריאל כהן, בוגרת תואר ראשון בכימיה וביולוגיה של העברית וסטודנטית שנה שניה לתואר מוסמך בקבוצתו של ד"ר יונתן צור מן המכון למדעי החיים, שם אנו חוקרים מיוזה ופוריות. בעקבות מאורעות ה-7.10 השתנו חיי ב-180 מעלות.

בבוקר השבת השחורה חברי ואני התעוררנו לצלילי אזעקות שהציפו את ירושלים. תוך זמן קצר הבנו שמשהו לא בסדר - ידיד יקר שלנו, דוד נאמן, שירד בלילה הקודם למסיבת ״נובה״ ברעים עם בת זוגו, שלח לנו הודעה קצרה וברורה: ״משהו נורא קרה. תתפללו בשבילי״. במהירות התארגנו כמה מן החברים וירדו דרומה בניסיון להציל אותו, כאשר הם מצוידים באקדחים ווסטים. באזור שדרות הם נתקלו במחסום שלא אפשר להם להמשיך. שניים מהם, שהינם חובשים והיו חמושים, עלו על אמבולנסים, ועזרו להציל חיים רבים במשך כל אותו יום.

למחרת הם יצאו שוב לאזור המסיבה, בהבנה שהם יוצאים לחפש את הגופה שלו. בדרך הם פגשו אח מגויס של אחד מהם, ופשטו את אחד הווסטים שהיו להם כדי לתת לו. כך עלתה ההבנה שקיים מחסור אדיר בציוד מציל חיים לחיילים - וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף. מאותו רגע, נכנסנו כולנו לפעולה.

ניצלנו קשרים אישיים שהיו לנו, ועשינו המון שיחות עם נציגי ופעילי קהילות יהודיות מניו יורק. כעבור יומיים ב-9.10 יצא מארצות הברית לארץ המשלוח הראשון שלנו, שהכיל תשעה טון ציוד הכרחי, והקמנו את ארגון Soldiers Save Lives. תוך פחות מחודש גייסנו מעל מיליון דולר. רוב התרומות הגיעו מיהדות ארצות הברית, אבל היו גם תרומות רבות בארץ. אנשים פשוט הקשיבו לסיפור של דוד ז"ל ושלנו, ורצו לעזור ולעשות טוב. הכסף שגייסנו שימש לייבוא של למעלה מ-135 טון ציוד הכרחי כגון וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף.

פרופ' אסף הלמן וצוות המחקר שלו, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, חשפו ממצאים חדשים בתחום רשתות הרגולציה המכוונות למתילציה. ההתמקדות שלהם בגליובלסטומה חשפה כיצד מתילציה של DNA פועלת כמערכת בקרת גנים, כמו רמזור שיכול לווסת את פעילות הגנים. המחקר יכול לחולל מהפכה בגליובלסטומה ובמחקר מחלות ויישומים קליניים אחרים, ולסלול את הדרך לרפואה מותאמת אישית, סמנים ביולוגיים אבחנתיים ושיפור הטיפול בחולים. פרופ' הלמן הוסיף כי המחקר שלהם "מייצג פריצת דרך משמעותית בגנומיקה, ומציע תובנות להבנה וטיפול במחלות מונעות מוטציה גנטית".

נכון לעכשיו, 98% מהאנשים המאושפזים עם מחלות גנטיות שכיחות מתמודדים עם מנגנוני מחלה לא מובנים מספיק. על ידי מיפוי ההשפעה של מתילציה של DNA על הגנים, המחקר החדש מספק כלי רב ערך להבנת אטיולוגיה של המחלה ופיתוח טיפולים מותאמים, ובסופו של דבר משפר את סיכויו של המטופל, במיוחד בהקשר של סרטן ומחלות נפוצות אחרות. בעיקרו של דבר, מחקר זה משמש כמפת אוצר המנחה אותנו לעבר אסטרטגיות יעילות יותר לניהול מחלות.

פרופ' הלמן בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני ודוקטורט בגנטיקה, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לכתבה המלאה >>>