הפקולטה למדעי הטבע

פרופ' שלמה מגדסי, חוקר במכון לכימיה ובמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב (NAI), הכוללת כ-1,400 חברים המייצגים כ-250 אוניברסיטאות ומוסדות מחקר. פרופ' מגדסי, עוסק בתחום החומרים, ובמיוחד בחלקיקים, ויישומיהם, בין היתר בתחומי אנרגיה והדפסת תלת מימד. לאורך השנים, פרסם פרופ' מגדסי כ-300 פטנטים כשחלקם הפכו למוצרים, תהליכים תעשייתיים ואף חברות סטארט אפ.

עם קבלת המינוי, הודה פרופ' מגדסי  לחברות וחברי האקדמיה האמריקנית וציין: "זהו כבוד גדול עבורי להיות חבר בקהילה האקדמית של הממציאים בארה"ב, אשר ממחישה את השילוב הנפלא בין מחקר אקדמי ויישומים תעשייתיים ואת רוח החדשנות באוניברסיטה העברית. אני מודה לחברי קבוצת המחקר שלי ולתמיכת האוניברסיטה במהלך השנים אשר אפשרו להגיע להכרה זו". קרא עוד אודות פרופ' שלמה מגדסי - חבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה''ב

לפני מספר שנים, יזם ישראלי, מומחה לרובוטיקה ובוגר האוניברסיטה העברית מיכאל שפיגלמכר עבד בחברת ייעוץ גדולה ולעיתים קרובות היה מעורב בפרויקטים של חברות תרופות שונות. "מה שהיה נראה לי מוזר מאוד זה שגם אם המחלה המטופלת הייתה ממוקדת מאוד, הטיפול בהכרח הסתמך על דיפוזיה במחזור הדם, תהליך שלעתים קרובות היה מוביל לתופעות לוואי כבדות מאוד”.

כמישהו בעל רקע בפיזיקה, החל שפיגלמכר לשאול את עצמו מדוע הטיפול לא יתמקד במחלה באופן מדויק יותר. "בשבילי, זה היה הרגע שבו הבנתי שאנחנו צריכים לנסות לבנות מיקרו-רובוטים כדי לספק את התרופה רק למקום שבו היא נדרשת". ההבנה הזו הובילה אותו להקים את מעבדות ביונאוט – חברת סטארט-אפ בתחום מד-טק. קרא עוד אודות מיקרו-רובוטים לריפוי מחלות

Noname Security הוקמה בתחילת 2020 על ידי בוגר העברית עוז גולן, המשמש כמנכ"ל החברה, ושי לוי, המשמש כ-CTO. הטכנולוגיה של החברה מספקת מענה כולל לאבטחה של ממשקי תוכנה שנחשבים לאחת מנקודות התורפה העיקריות ברשתות מחשבים תאגידיות. ממשקי תוכנה (API) הם החיבורים בין האפליקציות ושירותי הרשת השונים המאפשרים להם "לדבר" ביניהם. כך למשל, כשרוכשים ברשת או באפליקציה מוצר ומזינים את מספר האשראי דרך פייפאל, החיבור בין סליקה של פייפאל לאישור התשלום בחנות המקוונת מתבצע דרך אותו ממשק תוכנה - זה שהחברה מאבטחת. 

בניגוד לפתרונות הקיימים בשוק, שמסתפקים בהגנה פסיבית והתראה בזמן אמת בלבד, הפתרון של Noname Security מסוגל לבצע סריקה של המערכות הקשורות לממשק ולוודא שהן לא מכילות חולשות או פרצות אבטחה שעשויות להתבטא במהלך השימוש. מדובר בגישה שונה מרוב הפתרונות בשוק המתבססים אך ורק על ניתוח של תנועות ברשת המחשוב הארגונית במטרה להצביע על תקיפות פעילות. הפתרון של החברה מסוגל לבצע ניתוח של ההגדרות, התצורה, תנועות הרשת בזמן אמת וגם הקוד עצמו על מנת לאבחן את המגוון הרחב ביותר של בעיות אבטחה. קרא עוד אודות חד קרן ישראלי נוסף - Noname Security

ד"ר שלומי קוטלר, בוגר תכנית תלפיות לתואר ראשון ותואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט ממכון ויצמן, הצליח להראות שזירה קוונטית של מערכות גדולות וזכה בתואר היוקרתי של כתב העת Physics World לפריצת הדרך של השנה בפיזיקה. זו הפעם הראשונה שמחקרו של מדען ישראלי נבחר לפריצת הדרך של השנה בדירוג היוקרתי. 

במחקר הראה ד"ר קוטלר כי אפשר לבצע שזירה קוונטית בין מערכות גדולות. שזירה קוונטית (entanglement) היא מצב שבו שני עצמים מקושרים ביניהם, כך שהתכונות או המצב של שניהם מסונכרנים, והם נשארים מסונכרנים גם כשמפרידים ביניהם. המחקר של קוטלר ועמיתיו נבחר מבין עשר פריצות הדרך של השנה שנכנסו לרשימה הסופית של כתב העת. קרא עוד אודות מחקרו של בוגר העברית נבחר לפריצת הדרך של השנה בפיזיקה

סולאראדג' הישראלית עושה היסטוריה: החברה תיכנס למדד S&P500 החל מ-20 בדצמבר ותהיה החברה הראשונה אי פעם שרשומה בישראל ונכנסת למדד. S&P500 נחשב למדד המייצג ביותר של הכלכלה האמריקאית ושל וול סטריט. בשנים האחרונות הוא הפך למוטה יותר מניות טכנולוגיות שכבר מהוות רבע מהמשקל הכולל של המדד. SolarEdge הייתה כלולה עד היום במדד המשני של s&p400 Midcap. 

סולראדג' הפכה בשנתיים האחרונות לחברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר שמתמודדת ראש בראש מול נייס הוותיקה וסנטינטל וואן שהונפקה השנה. בשיא נשק שווי החברה ל-20 מיליארד דולר, אך כיום היא נסחרת בשווי של 16 מיליארד דולר. סולראדג' פיתחה מערכות לשיפור ביצועים של תשתיות אנרגיה סולאריות, אך בתקופה האחרונה נכנסת גם לשוק הסוללות לרכב חשמלי. קרא עוד אודות החברה הישראלית הראשונה אי-פעם במדד S&P500

חברת פינטק Fundbox, שנוסדה בשנת 2013 על ידי ותיקי תחום הפינטק איל שנער, תומר מיכאלי (שנהים בוגרי האוניברסיטה העברית) ויובל אריאב, הפכה השבוע לחברת "חד-קרן" חדשה לאחר שהודיעה על מימון בהיקף של 100 מיליון דולר לפי הערכת שווי של למעלה מ-1 מיליארד דולר.

החברה מציעה לבעלי עסקים קטנים הלוואות מונעות נתונים לפתרון בעיות תזרים מזומנים באמצעות פלטפורמה המופעלת על ידי בינה מלאכותית המעריכה סיכונים והון פוטנציאלי. זה עוזר להתמודד עם בעיות תזרים כספים הפוגעות בהרבה עסקים קטנים. קרא עוד אודות חברת "חד-קרן" חדשה של בוגרי העברית

פרופ' שלמה מגדסי ופרופ' דניאל מנדלר (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית) היו חלק מצוות מחקר שהמציא ננו-ציפוי לזכוכית שיחסום את חום השמש מבלי לחסום את הנוף. 
"תוצאות המחקר צפויות לאפשר ייצור של חלונות ייחודיים שיביאו לחיסכון באנרגיה", אמר מגדסי, מומחה לננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרויקט החלונות האלקטרו-כרומיים, כפי שדווח ב-Ceramics International, מובל על ידי פרופ' אלפרד טוק מאוניברסיטת נאניאנג בסינגפור בשיתוף עם חוקרי האוניברסיטה העברית. הציפוי משלב חומרים מתקדמים כגון דו-תחמוצת טיטניום וטריאוקסיד טונגסטן כדי לחסום עד 70 אחוזים מקרינה תת-אדומה המגיעה מהשמש ובו-זמנית מאפשרת כניסה של עד 90% מאור השמש. קרא עוד אודות חלון חסכוני יחסום חום ולא את הנוף

מחקר ישראלי חדש התחקה אחר התנהגות התאים במצבים כאוטיים, במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי. תוצאותיו התפרסמו לאחרונה במאמר בכתב העת הבין-לאומי "Nature". המחקר נערך בהובלת פרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה, עם הסטודנט יואב קפלן וקבוצת מחקר בין-תחומית מגוונת הכוללת סטודנטים בתוכנית תלפיות (שקד רייך ואליק אוסטר), ד"ר לביו-פיזיקה אורית גפן וד"ר לביולוגיה אירה רונין (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית).

ממצאי המחקר מספקים גישה חדשה לתיאור הפרעות במצב התאי. בעוד שעד היום, הדעה הרווחת בתחום הייתה שמדובר במנגנון הגנה מסודר שמונע מהחיידקים להתחלק באופן תקין, אך למעשה מדובר בכאוס לא מתוכנן. קרא עוד אודות כאוס כדרך לריפוי

חברת סטארט-אפ ישראלית בתחום הקנאביס "StickIt" הכריזה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת הבת של Green Globe International, חברת "Hempacco" בייצור ושיווק "מקלות קנאביס" – StickIts. המוצר דומה מאוד לקיסם רגיל המכיל רכיבי קנאביס (CBD) שניתן להכניס בקלות לתוך כל סיגריה.

Hempacco ו-StickIt מתכוונות לייצר כ-10 מיליון "מקלות קנאביס" בכל חודש לייצוא לארה"ב ומקסיקו. המפעל נבנה בקליפורניה, ארה"ב והוא צפוי להיפתח בינואר 2022. קרא עוד אודות מקלות קנאביס של StickIt

ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק רוכשת את חברת טריפל ג'אמפ הישראלית, מפתחת משאבת אינסולין לחולי סכרת, בכ-300 מיליון דולר. בספטמבר 2020 גייסה החברה 20 מיליון דולר בסבב ראשון, בו השקיעו בין השאר מדטרוניק ודב מורן. זאת הרכישה התשיעית של מדטרוניק בישראל. מורן חשף את הרכישה בפודקאסט 30 דקות או פחות של נבות וולק ואביב פרנקל.

טריפל ג'אמפ, שיושבת ביקנעם, הוקמה ב-2015 על ידי ד"ר גיא שנער וד"ר עופר יודפת. החברה מפתחת משאבת אינסולין הצמודה לגופו של החולה, ומקושרת לטלפון הנייד. קרא עוד אודות מדטרוניק רוכשת את טריפל ג'אמפ של בוגרי העברית

האוניברסיטה העברית בירושלים הודיעה על מינויה של פרופ׳ שרה כהן, לתפקיד דיקנית בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, כשתחליף את פרופ' נעם ניסן (גם הוא בוגר העברית). פרופ' כהן חוקרת מסדי נתונים ומלמדת במקום כבר 11 שנים ומזוכי פרס המרצה המצטיין של בית הספר.

פרופ׳ כהן עוסקת במציאת דרכים אופטימליות לשמירת מידע, בעיקר בכמויות גדולות, באופן הארגון של המידע על המחשב וכמובן גם בצורה שבה ניתן להוציא מתוכו מידע מעניין על-פי בקשת המשתמש. קרא עוד אודות דיקנית חדשה בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב של האוניברסיטה העברית

חברת איתמר מדיקל, שפיתחה מוצר לאבחון מהבית של דום נשימה בשינה, נמכרת לפי שווי של 548 מיליון דולר. מחיר המכירה הוא 31 דולר למניה במזומן, פרמיה של כ-55% על מחיר המניה טרם פתיחת המסחר. הרוכשת בעסקה היא חברת הקרדיולוגיה ZOLL Medical (זול מדיקל) האמריקאית, והעסקה אינה תלויה באבני דרך. מניית איתמר זינקה בתגובה, והגיעה כמעט למחיר העסקה. מניית החברה נסחרת בת"א ובנאסד"ק. 

בעלי מניות בולטים באיתמר מדיקל כיום, שייהנו מהאקזיט המרשים, הם קרן דירפילד האמריקאית, קבוצת ויולה הישראלית, ד"ר גיורא ירון וקבוצת הפניקס-אקסלנס. חברת סייבל השקעות ליוותה את החברה מיום הנפקתה והובילה את גיוסיה בשוק ההון.  קרא עוד אודות איתמר מדיקל נמכרה ביותר מחצי מיליארד דולר

בביתן קטן בתל אביב, קבוצת פרופסורים עובדת על ההמצאה שתשנה את העולם, מתמטיקאים, פיזיקאים ומומחים למדעי המחשב עובדים על המצאה שמתיימרת לטלטל את מערכות חיינו לפחות כמו האינטרנט — מערכת הפעלה למחשב קוונטי.

המחשב הקוונטי יכול להימצא בכמה מצבים בעת ובעונה אחת (לא רק 0 או 1 כמו המחשב שאנחנו מכירים) ולכן יכול תיאורטית לחשב דברים שכיום אי־אפשר לחשב בזמן סביר. מחשב קוונטי יוכל לסייע בפיתוחים מתחום הכימיה, הפיננסים, הפיסיקה והאקלים. קחו לדוגמה את תחום הלוגיסטיקה. בעיה קלאסית במתמטיקה מכונה "הסוכן הנוסע" (Travelling Salesman Problem). מהו המסלול הקצר ביותר לסוכן שנוסע בין 14 ערים? מחשב רגיל יכול לחשב את זה ב–100 שניות. אבל אם נגדיל את מספר הערים, מספר האפשרויות יגדל באופן מעריכי. לדוגמה, אם נבחר 16 ערים, למחשב ייקח שנתיים להגיע לפתרון, ואם נעלה ל–20 ערים — 193 אלף שנה. מחשב קוונטי יכול "להימצא" בכל הצירופים במקביל, ולכן יכול תיאורטית לפתור בעיה כזו בזמן קצר. דוגמה מדוברת נוספת היא סימולציה של תהליך כימי מרובה מרכיבים. קרא עוד אודות בוגרי העברית ב-QEDMA-ת הטכנולוגיה

פינסטרה (Finastra) הודיעה על מינויו של אורן מרמור למנכ"ל פינסטרה ישראל ולמנהל היחידה העסקית של תחום התשלומים הגלובלי בחברת הפינטק, שמנוהל מהמרכז שלה בארץ. במסגרת תפקידו העולמי יוביל מרמור את צמיחת תחום התשלומים בפינסטרה, יספק פתרונות מקצה לקצה לתשלומים ללקוחות ברחבי העולם ויקדם את המודרניזציה של מוצרי החברה לעבר פלטפורמה ואקו-סיסטם מבוססי ענן. הוא יתמקד בתמיכה בלקוחות קיימים וחדשים במסעות הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. קרא עוד אודות מנכ"ל חדש לפינסטרה ישראל - בוגר העברית

פרופ' אבי לייב, שמכהן כראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, בעל תואר שני בפיזיקה ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית, הכריז על פרויקט גלילאו, שמטרתו לחפש חייזרים גם בכדור הארץ. "אם נסתכל, נמצא משהו חדש", הוא אמר.

בהודעה שפורסמה מטעמו נכתב כי החוקרים ישתמשו בטלסקופים קיימים וגם בחדשים כדי לחפש באופן שיטתי עצמים מסתוריים, שיכולים להיות "לוויינים" המסתתרים במסלול של כדור הארץ ואפילו באטמוספרה של כוכב הלכת שלנו. "זה לא משנה אם זה חפץ טבעי או שריד. אם נסתכל, נמצא משהו חדש", אמר פרופ' לייב. קרא עוד אודות בוגר העברית הכריז על פרויקט לחיפוש חייזרים בסביבת כדור הארץ