הפקולטה למדעי הטבע

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו גישה חדשנית להילחם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות טכניקת “סימון” ייחודית המסייעת למערכת החיסון לזהות ולהשמיד את הפתוגנים החמקמקים הללו. המחקר, בראשות פרופ’ צבי חיוקה, תלמידת המחקר יעל בלו, וד”ר עינב מלאך מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע”ש רוברט ה. סמית’, מציג אסטרטגיה טיפולית חדשנית להתמודדות עם זיהומים שמערכת החיסון מתקשה לזהות. פרופ' חיוקה וד"ר מלאך הינם בוגרי תואר ראשון, שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית.

פתוגנים לעיתים קרובות נמלטים מהגנות מערכת החיסון באמצעות שינוי המבנה שלהם או ייצור אנזימים המפריעים לתגובות החיסוניות, מה שמוביל לזיהומים חמורים. כדי להתמודד עם אתגר זה, החוקרים פיתחו תג כימרי – שילוב של שתי מולקולות שונות – שמחבר פפטיד קושר חיידקים עם תג חלבוני המוכר למערכת החיסון. תג סימון זה מסמן את הפתוגן ומאותת למערכת החיסון להשמיד אותו.

החדשנות מבוססת על פפטיד חיידקי המחובר לחלבון C3b, המפעיל את מסלול הקומפלמנט של מערכת החיסון. החוקרים הראו שתג כימרי זה מסוגל להיקשר לאי-קולי עמיד לקומפלמנט, ולהשיג ירידה של 90% בכמות החיידקים לאחר הוספת חלבוני קומפלמנט נוספים.

בסטארט־אפ ישראלי קאבוס (caVos Biotherapeutics), המבוסס על מחקריו של בוגר העברית, פרופ' יובל טבח, רוצים להעתיק תכונות מסוימות של בעלי חיים המסוגלים לחיות חיים ארוכים בלי לפתח סרטן או מחלות קשות אחרות. קאבוס מנצל את הירידה המשמעותית בעלויות הריצוף הגנומי, כדי לזהות את הגורמים הגנטיים הייחודיים לבעלי חיים עם "תכונות־על". המטרה: להפוך תובנות אלה לטיפולים חדשניים המבוססים על טכנולוגיית mRNA. החברה נבחרה גם לרשימת נבחרת הסטארטאפים לשנת 2024 של כתב העת "דה מרקר".

השבוע השלים קאבוס סבב גיוס בסך 3.3 מיליון דולר, בהובלת קרן אנטרי קפיטל (Entrée Capital) והקרנות NFX, Alumni Ventures ו-Tal Ventures. חלק מהסכום שגויס ניתן כהשקעה במסגרת מסלול הזנק של רשות החדשנות. הגיוס מביא את סך ההון שהושקע בחברה מאז הקמתה ב-2021 ל-4.8 מיליון דולר. את ההשקעה הראשונה ביצעו קרן aMoon ורשות החדשנות.

מחזור נוסף של תכנית ההכשרה "פוד-טק בעברית" יוצא לדרך ב-23.12.2024! התוכנית מתקיימת במסגרת המדור ללימודי חוץ ובתמיכת חממת The Kitchen מבית שטראוס ורשות החדשנות, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות של האוניברסיטה העברית. התוכנית נועדה להכשיר אקדמאיות ואקדמאים להשתלב בתעשיית הפוד-טק בישראל. היא כוללת לימודים, הכשרה מעשית וחשיפה לטכנולוגיות מתקדמות בעולם המזון.

לאחר שהשלימה גיוס פרי-סיד של מעל ל-10 מיליון דולר, חברת הביו-טק Somite.ai, של היזם הסדרתי ד"ר מיכה ברקסטון בשותפות עם חוקרים מובילים מ-MIT ובית הספר לרפואה של הרווארד, המפתחת מודלי-תשתית של AI בתחום ביולוגיית תאי הגזע, הודיעה על הרחבת ההנהלה עם מינויו של שי קיוויתי לתפקיד סמנכ"ל אסטרטגיה ואופרציה, זאת לאחר שחרורו מ-250 ימי צו 8 בהם פיקד על לוחמים בעזה במסגרת מלחמת חרבות הברזל.

שי קיוויתי מגיע עם רקע של מעל עשור בתפקידי מפתח בתחומי פיתוח עסקי, אסטרטגיה ואופרציה, יסייע בהמשך הצמיחה של Somite.ai ויוביל את פיתוח ויישום האסטרטגיה של החברה בשוק הגלובלי. בתפקידיו הקודמים שימש שי קיוויתי כמשנה למנכ"ל ועובד ראשון בארה"ב בחברת 4M Analytics בה הוא בנה את המטה הבין-לאומי של החברה באוסטין, טקסס. לפני כן, הוא הוביל בחברת Alvarez & Marsal ארגון מחדש של מספר חברות ענק. בעברו, שירת כעשור במסגרת תוכנית תלפיות להכשרת מנהיגות ביטחונית-טכנולוגית בצה"ל בתפקידי טכנולוגיה שונים, וביצע שירות קרבי בסיירת צנחנים. כראש מדור במחלקת האמל"ח של זרוע היבשה, לקח חלק בפרויקט שזכה בפרס ביטחון ישראל. במסגרת שירותו הצבאי השלים תואר כפול באוניברסיטה העברית בפיזיקה ומדעי המחשב במסגרת תכנית תלפיות. בעל תואר שני ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים ופיננסים מבית הספר המוביל בעולם למנהל עסקים The Wharton School, בהצטיינות יתרה, ותואר שני במנהל ציבורי מ-Harvard.

מאות מיליוני אנשים, מבוגרים וילדים ברחבי העולם, סובלים מתסמונת העין היבשה, אך רובם כלל לא מודעים לסיבה המפתיעה שהובילה לאותו יובש - הם פשוט לא ממצמצים מספיק. אדם ממצמץ בממוצע בכל כמה שניות, ובערך 15 פעמים בדקה, אך כשאנו יושבים מול מסכים או מבצעים פעולה שבה אנו נדרשים לריכוז גבוה - כמות המצמוצים יורדת באופן משמעותי - וגורמת ליובש בעיניים. סטארט-אפ ישראלי בשם BlinkAid החליט לפתור את הבעיה על ידי גירוי חשמלי שמעודד מצמוץ, הציג פטנטים רשומים בעולם ואב-טיפוס עובד, שעתיד להיות מושק כמוצר בעוד פחות משנתיים. 

לפני כשלוש שנים רז קרל היה סטודנט בשנה האחרונה לתואר כפול בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. כמטלת סיום ללימודים הוא נדרש לעצב מוצר חדש, והחליט להתמקד בתחום הרפואה. הוא לא תיאר לעצמו שכמה שנים לאחר מכן אותה מטלת סיום תהפוך לחברת סטארט-אפ בתחום רפואת העין - שבה הוא יהיה מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO). כשרז קיבל את אותה מטלה הוא פנה מיד להתייעצות עם אבא של חבר - ד"ר יפתח יסעור, מנהל יחידת האוקולופלסטיקה במרכז הרפואי רבין, שגם הוא בוגר העברית. הוא שאל אותו אם יש בעיה בתחום העיניים שאפשר לסייע בפתרון שלה, וד"ר יסעור, שהבהיר כבר אז "שלא חסרות בעיות", הזמין אותו להתרשמות בבית החולים.

חברת האגרי-טק הישראלית פולופו, המשתמשת בתפוחי אדמה לגידול חלבון זהה בתכונותיו לחלבון ביצה, הודיעה כי תתחיל לספק באופן מסחרי גם פטטין, החלבון הטבעי של פקעות, לאחר אישור רגולטורי.

פולופו משתמשת בחקלאות מולקולרית (יצירת חלבונים שימושיים בתוך צמחים) כדי לגרום לתפוחי אדמה לטפח את החלבון. תהליך השתילה, גדילה וקצירה הינו רגיל, לפני שמוציאים את החלבון והופכים אותו לאבקה לשימוש בייצור מזון מסחרי. תהליך החקלאות המולקולרית מגדיל באופן אוטומטי את כמות הפטטין בתפוח האדמה ובחברה מצפים להגיע לייצור של כמויות גדולות של החלבון במחיר נמוך. 

פטטין הוא חלבון רב תכליתי ואיכותי, עם כל חומצות האמינו החיוניות המוערכות בתעשיות המזון, המשקאות והתזונה. הוא משמש רבות בבשר וחלב מתורבת וגם במוצרי מאפה ומשקאות חלבון.

מנכ"לית פולופו, ד"ר מיה ספיר-מיר, אמרה כי "המטרה העיקרית שלנו היא להביא לשוק חלבון מולקולרי, אך שיחות עם לקוחות חשפו ביקוש נוסף לפטטין בכמויות גדולות במחיר הוגן. "מכיוון שפטטין הוא החלבון טבעי של תפוח האדמה, אנו מצפים שזה יהיה תהליך רגולטורי קל יחסית וזמן יציאה מהיר לשוק".

פולופו נוסדה בשנת 2022 על ידי ד"ר מיה ספיר-מיר ושותפה ותיקה למחקר, ד"ר רעיה ליברמן-אלוני. שתי חוקרות הצמחים נפגשו במהלך לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחו בהנדסה מטבולית של צמחים. 

ועדת המרכזים של נציבות שירות המדינה אישרה פה אחד את מינויה של אולה אקסלרוד כמנהלת אגף המטרו והסעת המונים במנהל התכנון. היא תחליף בתפקיד את יעל סלומון (גם היא בוגרת האוניברסיטה העברית) שעברה לשמש כסמנכ"לית חטיבת תשתיות במנהל התכנון. בשנתיים האחרונות הייתה אקסלרוד סגנית מנהלת אגף המטרו. היא מתגוררת בירושלים, בעלת תואר ראשון במדעי החיים ולימודי סביבה ותואר שני בגיאוגרפיה, תכנון וסביבה באוניברסיטה העברית.

בתפקידה החדש, אקסלרוד תוביל את כלל תוכניות המטרו והסעת המונים, תעמוד בקשר עם מהנדסי הוועדות המקומיות וכן עם המתכננים מטעם משרד התחבורה, במטרה להבין את הצרכים השונים העולים מהשטח ולתת מענה לצרכים אלו בתכנון המתגבש. אגף תכנון מטרו והסעת המונים, שנמצא תחת חטיבת התשתיות במנהל התכנון, מקדם מגוון של תוכניות לתשתיות תחבורה עתירת נוסעים ובהן תוכנית מערכת המטרו למטרופולין גוש דן ולמרחב תחנות המטרו (תמ"א 70), מסילות 5-6 באיילון, מסילות מהירות בחיפה ורכבת קלה בבאר שבע ועוד.

ברכותינו!

מוזמנות ומוזמנים לצפות בוובינר בהנחיית רועי בילר, בוגר האוניברסיטה העברית, מנהל צוות סייבר ותשתיות ביחידה לקידום דיגיטל בשלטון המקומי במערך הדיגיטל הלאומי.

רועי בילר מדבר על סימולציית תרגילי פישינג ארגוניים, ההבדל בין קופסה שחורה ללבנה, מהי בדיקת חדירה אפליקטיבית או תשתיתית, ומסביר כיצד לבחור את הכלי הנכון עבור הרשות שלכם.

חברת הקלינטק CarbonBlue גייסה 10 מיליון דולר במסגרת הרחבת סבב סיד. המימון נועד לאפשר לסטארט-אפ מחיפה להתחיל לפרוס את הטכנולוגיה שלו להסרת פחמן דו-חמצני מהסביבה. ההסרה נעשית באמצעות שימוש בתשתיות מים ופועלת בכך להפחתת הזיהום וההתחממות הגלובלית. חברות שיבצעו את תהליך ה-(CDR) Carbon Dioxide Removal, יהיו זכאיות לקרדיט מיסוי בעקבות איפוס פליטות פחמן דו-חמצני. בימים אלה החברה הישראלית מקימה מתקן משולב עם מתקן ההתפלה של קיבוץ מעגן מיכאל ומפתחת פרויקטים דומים באירופה ובצפון אפריקה.

טכנולוגיית ה-Direct Water Capture של CarbonBlue ייחודית ביכולתה לנצל כל סוג של מים בתהליך ידידותי לסביבה ולא מזהם. תאימות מים אוניברסלית זו מאפשרת אינטגרציה עם כל מתקן המנצל מים. החברה הוקמה ב-2022 על ידי ד"ר דן דבירי, שמשמש כמנכ"ל ועידו צור, סמנכ"ל התפעול ובוגר תוכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית.

כבוד גדול לחמשת הזוכות והזוכים, בוגרי האוניברסיטה העברית, בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2024. הפרסים מוענקים לאמניות ולאמנים, מדענים ומדעניות אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל ובעולם.

פרופ' רננה פרס, מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שזכתה בפרס מפעל חיים הודות להקמה וניהול פרויקט HUBS-Aid שהעניק טיפול מקיף לעסקים קטנים ובינוניים שחוו נזקים לרכוש ולנפש, פינוי, נטישת לקוחות, ומצוקה כלכלית ונפשית;

פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, שזכה בפרס בתחום הביוטכנולוגיה בזכות גישתו המקורית המבוססת על התפיסה שבטבע ניתן לגלות ביו-חומרים ומבנים תפקודיים בעלי תכונות ייחודיות, וליצרם בתהליכים ביוטכנולוגים;

פרופ' שלמה מגדסי, מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום מדע והנדסה של חומרים, עבור עבודתו פורצת הדרך בתחום מדע  והנדסת חומרים. הפרס ניתן לו על עבודתו בפיתוח דרכים להדפסת חומרים בסקלה ננומטרית ומיקרומטרית;

פרופ' דניאל שוורץ מהחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום ההיסטוריה של עם ישראל על תרומתו הייחודית, חסרת התקדים ורחבת ההיקף לחקר ההיסטוריה היהודית בתקופה ההלניסטית-הרומית.

פרופ' נורית גרץ, מהמכללה האקדמית ספיר, זכתה בפרס בתחום חקר התרבות. המחקר של פרופ' גרץ חוצה תחומים ומשלב ספרות, אמנות, קולנוע, היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה. היא חוקרת פעילה, שעבודותיה השפיעו ומשפיעות על דורות של חוקרים, יוצרים וסטודנטים.

אוניברסיטת תל אביב הקימה מרכז למנהיגות על שמו של מר אהוד ברק, ראש הממשלה והרטמכ”ל לשעבר. ברק בעל תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בניתוח מערכות מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. "מרכז ברק למנהיגות" אמור להעניק לדור העתיד את הכלים והמיומנויות לעמוד בראש הנהגת המדינה. נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופ’ אריאל פורת: “מנהיג צריך להיות אחד שמסוגל לאחד אותנו גם כשאנחנו חלוקים”, אמר, “אין אישיות מתאימה יותר מאשר אהוד ברק שעל שמו יוקם מרכז כזה”.

מדובר בפרויקט של האוניברסיטה שזכה לתרומות נדיבות מטעם המיליארדר היהודי אוסטרלי פרנק לאוי, מי שהקים את המכון למחקרי בטחון לאומי ה-inss ומשמש כיו”ר הוועד המנהל. מרכז ברק למנהיגות יעניק מלגות לסטודנטים מצטיינים לתואר שני, ובפיתוח מנהיגות – מנהיגות ההווה ומנהיגות העתיד.

מטרת התוכנית היא לזהות להסליל ולהכשיר את מנהיגי העתיד. בכל שנה יסיימו את התוכנית כ-30 סטודנטים וסטודנטיות, כך לפי מי שיעמוד במרכז ברק למנהיגות – פרופ’ אודי זומר (גם הוא בוגר העברית).

בטקס מכובד, שהתקיים בחודש מאי באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, הוענקו פרסי שייפר לזוכות וזוכים משנת 2023 ו-2024. ביניהם - שני בוגרי העברית: פרופ' תומר הרץ (2023) ופרופ' עופר יזהר (2024). פרסי שייפר מתאפשרים הודות לכספי עזבונו של ד"ר לודוויג שייפר, והם מוענקים מדי שנה לארבעה חוקרים, מארצות הברית ומשאר העולם, שהתבלטו בחקר הפיזיולוגיה של בני האדם, כאשר עבודתם הנוכחית מביאה לידי ביטוי הצטיינות יוצאת דופן עם תרומה אקדמית משמעותית. 

רשות החדשנות הודיעה על מינויו של ד"ר שי מלצר, למנהל התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס. בתפקידו יהיה אחראי למימוש התוכנית של פורום תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח לתחום זה. פורום תל"מ הוא גוף משותף למספר גורמים ממשלתיים שמטרתו לקדם תכניות מחקר ופיתוח באמצעות כינון תשתיות לאומיות למו"פ ושיתופי פעולה בין-ארגוניים, בין-משרדיים ובין-לאומיים.

ד"ר מלצר בעל תואר ראשון ושני במשפטים ודוקטורט בגנטיקה מהאוניברסיטה העברית וניסיון של 15 שנות פעילות ויזמות באקוסיסטם הביו-רפואי. ד"ר מלצר פעל יחד עם מגוון גופים כגון האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה, IBM, הרשות לפיתוח ירושלים (Bio-Jerusalem) ועוד. היה שותף להקמת מיזמי ביומד חדשניים, לרבות - BioGiv, BIOHOUSE, Hadassah Accelerator. במסגרת פעילותו במגזר הציבורי והעסקי, עבד ד"ר מלצר עם מאות חברות ביו-רפואיות, בישראל ובעולם, בתחומי הפארמה-ביוטק, מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית - רבות מהן בתחום הביו-קונברג'נס. שי כיהן גם כסמנכ"ל עסקי בחברת Minovia, החברה במאגד הביופסיה הנוזלית שהקימה רשות החדשנות במסגרת התוכנית לביו-קונברג'נס.

ברכותינו!

אילת לוין קארפ מונתה לתפקיד מנכ"לית סיד-ישראל. לאילת ניסיון מקצועי רב בפיתוח כלכלי בר קיימא, ייזום וקידום מדיניות, היכרות מעמיקה של השירות הציבורי על רבדיו השונים, והתמחות בניהול שותפויות בין מגזריות חוצות תרבויות. סיד-ישראל הוא ארגון הגג של הקהילה המקצועית הישראלית בתחומי הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבין-לאומי, המאגד תחתיו ארגוני חברה אזרחית, מוסדות ממשלתיים, תוכניות אקדמיה ומחקר, חברות פרטיות, יועצים, ומומחים עצמאיים.
 
אילת בוגרת מחזור ג' של תכנית צוערים לשירות המדינה, הקימה את הנספחות הכלכלית של ישראל בגאנה ומערב אפריקה וכיהנה כנספחת הכלכלית שם במשך ארבע שנים. תפקידיה הקודמים כוללים מנהלת פיתוח כלכלי עיריית בית שמש, ומנהלת מחקר ומובילת פרויקטים באגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה והתעשייה. 
 
לאילת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי החיים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בביולוגיה סינטטית ממכון ויצמן וכן תואר שני נוסף במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. היא פעילה במיזם 5050 לשותפות ושוויון מגדרי, וכן מתנדבת פעילה בפורום מיכל סלע. נשואה לחיים ואמא לשלושה, בזמנה הלא פנוי מטפחת גינת ירק מפוארת, מתאמנת ביוגה, ואוהבת לבשל לאהובים עליה. 

חברת Tenable הודיעה כי חתמה על הסכם סופי לרכישת אאוריקה סקיוריטי (Eureka Security) הישראלית, ספקית ניהול עמדות אבטחת נתונים (DSPM) לסביבות ענן. על פי הערכות מדובר על כמה עשרות מיליוני דולרים. Eureka Security עוזרת לצוותי אבטחה לקבל מבט הוליסטי על היקף אבטחת נתוני הענן של הארגון, להילחם בסטייה ממדיניות ובשגיאות תצורה שמסכנות נתונים, ולשפר באופן רציף את עמדת האבטחה שלהם לאורך זמן. 

אאוריקה הוקמה ב-2022 על ידי ליאת חיון (מנכ"לית), לשעבר סמנכ"לית ניהול מוצר בפאלו אלטו נטוורקס, ואסף וייס (סמנכ"ל טכנולוגיות), לשעבר מנהל פיתוח בכיר במיקרוסופט ובפאלו אלטו נטוורקס. שניהם בוגרי תכנית תלפיות ותואר שני במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית.