check
הפקולטה לרפואת שיניים | ארגון בוגרי העברית

הפקולטה לרפואת שיניים

Antibiotic Resistance Treatment

טיפול חדשני בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה זוכה למעל 80% הצלחה

4 אוקטובר, 2023


מחקר בין-לאומי חדש על טיפול באמצעות הפאג’ PASA16 (וירוס שהורג רק חיידקים), הראה שיעור הצלחה של למעלה מ-80% ומקנה תקווה לקיום טיפול מועיל בזיהומים עמידים. ממצאים מעודדים אלה נותנים רוח גבית להמשיך ולעסוק במחקר של טיפול בפאג’ים, כתוספת לאנטיביוטיקה בחולים שכשלו בטיפול אנטיביוטי סטנדרטי כנגד זיהומים עמידים וסוללים את הדרך לניסויים קליניים עתידיים בנושא. מחקר מוצלח זה נערך על ידי “המרכז הישראלי לטיפול בפאג’ים (IPTC)” בראשות פרופ’ רן ניר-פז מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה ופרופ’ רונן חזן (שניהם בוגרי העברית) מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים במספר אתרים בעולם.

קרא עוד

פרופ’ רן ניר-פז, החוקר הראשי המשותף של המחקר במרכז הרפואי הדסה, אמר “אנו שמחים מהתוצאות המבטיחות של המחקר שלנו העושה שימוש בפאג’ PASA16 לטיפול בזיהומים קשים של פסאודומונס אארוגינוזה. מחקר פורץ דרך זה מציע תקווה לחולים עם זיהומים מתמשכים ומדגיש את הפוטנציאל של טיפול בפאג’ים כתוספת חשובה לאנטיביוטיקה קונבנציונלית במאבק נגד חיידקים פתוגניים עמידים לאנטיביוטיקה.”

פרופ’ רונן חזן החוקר הראשי המשותף של IPTC, המשמש גם כראש מכון המחקר הביו-רפואי של הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים ציין כי “אנו מעודדים מהממצאים! שיעור ההצלחה של 86.6% במחקר מציע תקווה לחולים עם זיהומים מתמשכים ומדגיש את הפוטנציאל של טיפול בפאג’ים כחלופה למאבק בפתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה ואנו מקווים שנוכל להשתמש בהמשך בעוד פאג’ים מוצלחים לא פחות מ PASA16.”

מחקר זה סולל את הדרך לניסויים עתידיים ופיתוח פרוטוקולי טיפול נוספים שמטרתם הבאת מזור וסיוע לחולים הנאבקים בזיהומים קשים. ההצלחה שנצפתה מעודדת המשך מחקר וחקירה של טיפול בפאג’ים כגישה חלופית ומשלימה למאבק בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Newsletter April 2023

ניוזלטר רבעוני של ארגון בוגרות ובוגרי העברית

16 אפריל, 2023


הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

Pharma Academy - Medical Consultants Course

קורס ייעוץ רפואי בחברות פארמה

10 נובמבר, 2022


חברות התרופות בישראל מציעות קריירה משמעותית, מהנה ומתגמלת בתפקידי ייעוץ רפואי לבוגרי PhD במדעי החיים, בוגרי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות ורפואה. תפקיד הייעוץ הרפואי הוא הגשר הקריטי בין הקהילה הרפואית לחברות הפארמה. דרך המפגשים המקצועיים עם רופאים, אחיות ועוד, היועצים הרפואיים מקדמים אופציות טיפוליות חדשניות ומדייקים את המוצרים לפי צרכי הציבור בשטח. המפגשים מעשירים את הרופאים בידע ומחזירים פידבקים על תוצאות הטיפולים, ובכך הם מאפשרים תמיכה מדעית בפעילות של חברות התרופות.

כדי להתגבר על חסם הניסיון בכניסה לתפקידים אלה, פארמה אקדמי ישראל מכשירה אקדמאים לתפקידי הייעוץ הרפואי, ופותחת להם את הדלת לתעסוקה בחברות תרופות. בפארמה אקדמי, מעריכים מאוד את הרקע האקדמי המעמיק שאתם, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, מביאים אתכם ואתכן, ומבינים שאתם צריכים ידע וכלים ממוקדים לתפקידים בחברות המתאימות. בפארמה אקדמי מתמקדים במיומנויות וידע שנצברים בדרך כלל בחצי השנה הראשונה בעבודה, מתוך הכרות מעמיקה עם חברות התרופות, דרישות התפקידים והסטנדרטים הגבוהים שלהם. 

קרא עוד

קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.

הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.

פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי. 
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.

לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il      

קראו פחות
Prof. Yael Houri-Hadad - Breath and Discover

נושפים – ומגלים מחלות

30 אוקטובר, 2022


פרופ' יעל חורי-חדד, רופאת שיניים ומנהלת המחלקה לשיקום הפה בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים הדסה, חוקרת כיצד המיקרוביום שבחלל הפה משפיע על התפתחות מחלות אורליות – כגון עששת, מחלת חניכיים (דלקת סביב השיניים) ופריאימפלנטיטיס (דלקת סביב השתלים) – ואת הקשר שבין המחלות הללו למחלות כלליות, מערכתיות. "הקשר בין בריאות חלל הפה לבריאות מערכות הגוף כבר הוכח", היא אומרת. "כל פציעה או דימום בחלל הפה (למשל בחניכיים), אפילו מצחצוח שיניים, עשויים לאפשר לחיידקים, גם פתוגניים (מחוללי מחלות), להגיע משם לזרם הדם. לכן אדם שסובל ממחלות זיהומיות (דלקתיות) בחלל הפה עשוי לסבול יותר ממחלות כרוניות (למשל מחלות לב, סוכרת ואלצהיימר). שכן ידוע שבבסיס מחלות אלו קיים מנגנון דלקתי, והדלקת בפה עלולה להחמיר אותן".

באחד ממחקריהם האחרונים החליטו פרופ' חורי-חדד וצוותה, שכולל את רופאת השיניים ד"ר מאיסה חאיק, לבחון את הקשר שבין הרכב החיידקים בחלל הפה למולקולות נדיפות (גזים שננשפים בנשימה). אומרת פרופ' חורי-חדד: “אם אדם סובל ממחלה דלקתית בפה, המולקולות שהוא נושף יכילו רכיבים שמקורם בחיידקים המזהמים ובתוצרי הדלקת הנלווית. כך, המולקולות הללו יכולות להיות "טביעת אצבע" של מחלות אורליות, ובאמצעותן אנחנו יכולים לאבחן אותן בשלב מוקדם".

קרא עוד

במסגרת המחקר, נתנו החוקרים ל-90 מטופלים – 30 בריאים, 30 עם עששת ו-30 עם מחלת חניכיים – לנשוף לתוך שתי שקיות אוויר; שקית אחת נבחנה באף אלקטרוני – מתקן בגודל מחשב נייד שפיתח פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, אשר מכיל צינורית שנושפים לתוכה וננו-חיישנים שכל אחד מהם נקשר לתרכובות אורגניות מסוימות. שקית האוויר השנייה נבחנה במכשיר כרומטוגרפיה של גז (ספקטרומטריית מסה), שמפריד בין מולקולות נדיפות, מזהה ומכמת אותן. בשתי הבדיקות גילו החוקרים כי כל קבוצת מטופלים מאופיינת במולקולות נדיפות אחרות, וכי יש מולקולות שמאפיינות את החולים בלבד.

בעקבות תוצאות אלה החליטו החוקרים לערוך מחקר גדול יותר, שמתקיים בימים אלה, בתמיכת הקרן הלאומית למדע. במסגרת זו  ייבחנו המולקולות הנדיפות של 300 מטופלים שמצבם הרפואי לא ידוע במכשיר ששמו סניפון, שפותח גם הוא בידי פרופ’ חוסאם חאיק. פרופ’ חורי-חדד אומרת שמדובר במכשיר בינה מלאכותית שגודלו כשל סמארטפון. "אפשר ללמד אותו לזהות מולקולות נדיפות, לאפיין אותן לפי מחלות אורליות שונות ולכמת אותן. המטרה היא שכל אדם יוכל להשתמש בו באופן שגרתי או תקופתי, בביתו או במרפאה – לנשוף לתוכו ולדעת (למשל באמצעות צבע מסוים שמתקבל לאחר הנשיפה) אם חל שינוי במצב הפה שלו. כלומר, זה אמור להיות כלי נגיש וקל לשימוש שיתרום לאבחון מוקדם של מחלות אורליות, ובהן אף סרטן הפה".

פרופ' יעל חורי-חדד בעלת תואר דוקטור לרפואת שיניים ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים ברפואת שיניים של האוניברסיטה העברית.

למקור >>>
צילום: האיגוד הישראלי לשיקום הפה

קראו פחות
HUJI Alumni Newsletter July 2022

ניוזלטר רבעוני של בוגרות ובוגרי העברית

25 יולי, 2022


הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

Shanghai Rankings Global Ranking of Academic Subjects place HUJI first

האוניברסיטה העברית מובילה במדד שנגחאי

20 יולי, 2022


האוניברסיטה העברית שומרת על מעמדה כמוסד האקדמי המוביל בישראל ומדורגת בין 50 המוסדות הטובים ביותר בעולם בארבעה תחומים: מתמטיקה, משפטים, תקשורת ומדיניות ציבורית. בחמישה תחומים נוספים האוניברסיטה מדורגת בין 100 המוסדות הטובים ביותר: רפואת שיניים, כלכלה, מדע המדינה, סוציולוגיה, ופסיכולוגיה. הדירוג שהתפרסם עתה הוא לפי נושאים, והדירוג הכללי של האוניברסיטאות צפוי להתפרסם ב-15 לאוגוסט.

קרא עוד

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין היום כי "השאיפה למצוינות האקדמית והמחקרית של חוקרי וחוקרות האוניברסיטה היא חלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו. פריצות הדרך הפנומנליות המתרחשות כאן בעברית, מדיי יום - הן אלה שיאפשרו לכולנו לחיות חיים טובים יותר, בריאים יותר וסביר להניח שגם ארוכים יותר. ההובלה של האוניברסיטה העברית בתחומי לימוד מגוונים, מתווה את הדרך לבוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית להוביל את המשק והחברה בישראל כמו גם להישגים בינלאומיים".

מדד שנגחאי שמפורסם מדי שנה, נחשב לאחד הדירוגים האמינים בתחום האקדמיה. הדירוג מתייחס ל-500 אוניברסיטאות, מבין 1,800 שנבדקו.

קראו פחות
School of Dentistry - 70 years

הפקולטה לרפואת שיניים חוגגת 70 שנות מצוינות ומקימה תא בוגרים!

16 יולי, 2022


הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים שמחה לחדש קשר ולבשר כי בשנה הבאה (תשפ"ג, 2023) תחגוג 70 שנה ליסודה יחד עם המרכז הרפואי הדסה בירושלים. במסגרת החגיגות מתוכנן ערב בוגרות ובוגרים אשר יתקיים בפקולטה בחודש ספטמבר 2023, אליו נזמין את כל הבוגרות והבוגרים שלנו. 

על מנת לחבר את כל מחזורי הלימוד בפקולטה, אנו פועלים להקמת תא בוגרים חדש לפקולטה לרפואת שיניים המשתלב בחזון האוניברסיטה העברית המשקיעה בימים אלו משאבים בהקמת תאי בוגרים פעילים. במסגרת טיוב בסיס הנתונים של בוגרי הפקולטה נשמח מאוד לעדכון פרטים במאגר ארגון בוגרי העברית בקישור זה >>> 

במידה ויש ברשותכן וברשותכם פרטי קשר של בוגרים ובוגרות של המחזור, נשמח לשיתוף הקול הקורא. נרצה לחבר אלינו חזרה את כלל בוגרות ובוגרי המחזורים של הפקולטה ולהקים קהילת בוגרים חזקה ופעילה. בכל רעיון או שאלה מוזמנים ומוזמנות לפנות אל יו"ר וועדת הבוגרים של הפקולטה, פרופ' יובל ורד, לכתובת המייל vyuval@hadassah.org.il 

Cannabis helps treat kidney disease for diabetes patients

בוגרי העברית זיהו את תהליך ההתפתחות מחלת הכליה הסוכרתית

16 יולי, 2022


שינויים בכמות וסוג המזון שאנו אוכלים עלולים להשפיע על פעילות המערכות שמעודדות אגירת מזון, חילוף חומרים וצבירת אנרגיה. עודף סוכר ושומן, למשל, יכול להגביר פעילות מערכות בגוף, ובכך לפגוע באיברים ולגרום למחלות שונות. לראשונה, מחקר חדש בהובלת פרופ' יוסי תם, ד"ר ליעד הינדן, והדוקטורנטיות מג'דולין אחמד ושרלין חמד מהמכון למדעי התרופה, בית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה, מצא קשר בין פעילות שתי מערכות בגוף להתפתחות מחלת הכליה הסוכרתית, הפוגעת בכ-30% מחולי הסוכרת בעולם. 

קרא עוד

המחקר מצא שעודף סוכר מוביל להפרשה מוגברת של חומרי קנאביס אנדוגניים בתאי האבובית המקורבת בכליה, מה שמגביר את פעילות מערכת תצמיד החלבונים mTORC1. מצב כזה מגביר את כניסת הסוכרים לתוך הכליה, אשר פוגעים בתפקודה התקין. צוות המחקר טוען כי חסימה או הורדה של הקולטן הקנבינואידי או של משאבת הגלוקוז בתאי האבובית בכליה יכול למנוע באופן משמעותי את התפתחות המחלה. עם זאת, בחולים שאינם סוכרתיים הקולטן שומר על מאזן חלבונים וחומצות אמינו בתאים באמצעות בקרה הדוקה. ד"ר הינדן מדגיש כי חסימת הקולטן הקנבינואידי או משאבת הגלוקוז שנבדקו היא בעלת פוטנציאל בקרב חולי סוכרת לצורך טיפול יעיל במחלת הכליה הסוכרתית. בקרב חולים שאינם סוכרתיים, יש להיזהר משימוש בחסמים לקולטן הזה, אשר עלולים להוביל להתדרדרות בפעילות הכלייתית. נכון להיום, תרופות החוסמות את הקולטן הקנבינואידי נמצאות בשלבי פיתוח קליני בבני אדם "ובזכות המחקר הנוכחי, נוכל להתאים את הטיפול הרפואי לכל חולה, סוכרתי ולא סוכרתי, ובכך למנוע את התפתחות המחלה ואת הנזק שהיא גורמת", מסכם ד"ר הינדן.

למקור >>>

קראו פחות