ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב

מייסדי החברה הם ניר מינרבי (מנכ"ל), בוגר תלפיות של האוניברסיטה העברית ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל; ד"ר יהודה נוה (טכנולוג ראשי), מומחה לפיזיקה קוונטית ובוגר שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית, שהקים והוביל את צוות תוכנות המחשוב הקוונטי ב-IBM חיפה; ואמיר נוה (מנהל פיתוח האלגוריתמים), אף הוא בוגר תלפיות ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל מהאוניברסיטה העברית - וגם בנו של ד"ר נוה.

לכתבה המלאה >>>

באחד.שמונה, הכוונה להתחיל מלמטה, מהעובדים, כפי שנעשה ביוזמת הנתינה של וורן באפט וביל גייטס. כל עובד יכול להצטרף ללא תלות במעמדו, באמצעות חתימה על מסמך לא משפטי (Pledge), ובו המשקיעים מצהירים על רצון להעביר 1.8% מהאופציות שלהם לטובת צבר הכסף של קהילת אחד.שמונה. בין ההתחייבות לתרומה בפועל יכול לעבור זמן ממושך, לפעמים כמה שנים, מכיוון שחלק מהחברות עדיין פרטיות, ולא בטוח שתהיה דרך להנזיל את המניות, והאתגר הוא להגיע לכמות מהותית של עובדים. מנהלי המיזם מתכננים להשיק אותו באירוע חגיגי בשבועות הקרובים. בהשקה המתוכננת ישתתפו בכירים בתעשייה, והיא תלווה בקמפיין ממוקד בלינקדאין הקורא לכל העובדים בתעשייה להצטרף.

מי שהתחייב לתרום את כספו ייקח חלק גם בהחלטה לאן יועבר הכסף שייצבר. במסגרת אחד.שמונה תוקם ועדת השקעות, שתהיה מורכבת משורה של אנשי מפתח מהתעשייה, והיא תבחר עשרה מיזמים. מנהלי המיזם מבטיחים כי בוועדת ההשקעות יהיה ייצוג מלא לכל הפריפריות, וכן שוויון מגדרי מלא. למנהלי המיזמים שנבחרו תהיה האפשרות לנסות לשכנע את חברי ועדת ההשקעות בכך שהמטרה שהם פועלים למענה ראויה לכסף, באמצעות הצגה בסגנון הרצאת TED ב"דמו דיי" מיוחד שייערך אחת לרבעון. לאחר הצגת עשרת המיזמים יצביעו חברי ועדת ההשקעות של אחד.שמונה בפלטפורמה דיגיטלית ייעודית ויקבעו כיצד יחולק הכסף שנצבר במיזם.

בהמשך מתכננים במיזם לרתום את עובדי ההיי־טק לתרום בדרכים נוספות, מלבד באמצעות כסף. "אין סיבה שלא ננצל את המוחות הטובים שיש בהיי־טק כדי לעזור למיזמים הנבחרים, אם זה בשיווק, בהיבטים טכנולוגיים או בכל אופן אחר", אומרים בהנהלת המיזם.

לאתר המיזם >>>

למקור >>>

דבי פרקש אולך - סמנכ"לית בכירה ואקטוארית ראשית, בריאות וחיסכון ארוך טווח, כלל ביטוח ופיננסים
רז הרצברג - מנהלת מוצר ראשית בוויז
מירי שמואלי - סמנכ"לית ארגון, תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון הפנים
שירה ברלינר פולג - מ"מ ראש מה"ט ומנהלת תחום תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה
קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תוכניות חברתיות־כלכליות במטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה
אלעד מלכא - מייסד ומנכ״ל הלובי הציבורי ״האינטרס שלנו״
מוחמד היבי - שותף במחלקה המקצועית של חטיבת הביקורת בדלויט ישראל ומנהל את משרד הפירמה בנצרת
מורן שניידר רוזנבלום - ראשת אשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים
עינת גמזו לביא - מנהלת יחידת כלכלה ותקציבים בחברת מקורות
אור חרוש - סמנכ"ל ומנהל מטה, קבוצת הפניקס
פיראס קזמוז - משנה למנכ"ל וסמנכ"ל כספים בקינג סטור
סוזן עאוני חסן - משנה למנכ"ל בארגון ג'וינט-תבת

ברכותינו!

לרשימה המלאה >>>

ד"ר מור ניצן, מבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית, קיבלה מענק בסך 1,484,125 אירו עבור הפרויקט שלה ב"פענוח היבטים מרובים של זהות תאית מנתונים חד תאיים".

"תכנית המחקר שלי תתמודד עם אתגר הליבה בעידן החד-תאי, ותהפוך את הנתונים המורכבים הגדלים באופן אקספוננציאלי לתובנות ועקרונות לביולוגיה הבסיסית של מערכות רב-תאיות. היא תקדם את ההבנה והשליטה שלנו בהתנהגות רקמות קולקטיבית, ותחשוף את ההיבטים המרובים של זהות תאית בבריאות ובמחלה, ובכך צפויה להיות בעלת ערך הן למחקר בסיסי והן למחקר עתידי", הסבירה ניצן.

ד"ר מור ניצן בוגרת תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי קוגניציה, תואר שני ודוקטורט בפיזיקה ופוסט-דוקטורט בבית הספר למדעי המחשב והנדסה, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא הייתה עמיתת מחקר ג'ון הארוורד וג'יימס ס. מקדונל באוניברסיטת הרווארד. כיום היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועובדת בשיתוף עם המכון רקח לפיזיקה והפקולטה לרפואה.

"אבי הוא איש מקצוע בכיר תחום הכספים שעזר לאחרונה לבנות סטארט-אפ טכנולוגי מוצלח מאפס ועד להפיכתו לחברה ציבורית בשווי מיליארד דולר", אמר שי מורג, המנכ"ל ומייסד שותף של החברה וכן בוגר תכניות תלפיות של האוניברסיטה העברית. "הוא האדם הנכון לעזור לנו לנהל את הצמיחה המהירה שלנו ככל שאנו מתקדמים לשלב הבא שלנו כארגון ולספקית מובילה של תוכנת אבטחת ענן”.

צילום: ארמטיק

2. מגזר ציבורי - מנכ"ל משרד האוצר - רם בלינקוב - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים

3. היי-טק - מייסד וויז - אסף רפפורט - תכנית תלפיות (תואר ראשון במדעי מחשב, מתמטיקה ופיזיקה)

4. פרסום, שיווק ותקשורת - מנכ"ל תאגיד השידור כאן - אלדד קובלנץ - תואר ראשון בפסיכולוגיה

5. בריאות, אקדמיה ומחקר - פרויקטור הקורונה - פרופ' סלמאן זרקא - תואר שני בבריאות הציבור ורפואה קהילתית

6. פוליטיקה - יו"ר מפלגת רע"ם - מנסור עבאס - תואר ראשון ברפואת שיניים

7. מגזר ציבורי - הרמטכ"ל - אביב כוכבי - תואר ראשון בפילוסופיה ותכנית רב-תחומית

8. בריאות, אקדמיה ומחקר - מנכ"לית קופת חולים כללית - רות רלבג - תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית

9. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות - משה לארי - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות

10. משפט - ראשת הרכב השופטים במשפט נתניהו - רבקה פרידמן-פלדמן - תואר ראשון במשפטים

11. פוליטיקה - שר האוצר - אביגדור ליברמן - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ולימודים רוסיים וסלאביים

12. תרבות וספורט - מפיק קולנוע - משה אדרי - תואר ראשון בהיסטוריה

13. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל הפניקס חברה לביטוח - אייל בן-סימון - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

14. בריאות, אקדמיה ומחקר - מייסד אוניברסיטת רייכמן - אוריאל רייכמן - תואר ראשון במשפטים

15. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הסביבה - גלית כהן - תואר ראשון בלימודי האסלאם והמזרח התיכון וגאוגרפיה ותואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים

16. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה - הילה חדד-חמלניק - תואר שני במדיניות ציבורית - צוערים לשירות המדינה

17. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד לשיתוף פעולה אזורי - רוני אלון - תואר ראשון בתכנית משולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה

18. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התחבורה - מיכל פרנק - תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק

19. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התפוצות - ציונה קניג-יאיר - תואר ראשון במשפטים

20. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הרווחה - סיגל מורן - תואר שני במדיניות ציבורית - תכנית מנהלים

21. היי-טק - שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה - אורית פרקש-הכהן - תואר ראשון במשפטים

22. פוליטיקה - נשיא המדינה לשעבר - רובי ריבלין - תואר ראשון במשפטים

23. המגזר הציבורי - ראש אגף התקציבים במשרד האוצר - יוגב גרדוס - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

24. משפט -  נשיאת בית המשפט העליון בדימוס - מרים נאור - תואר ראשון במשפטים

25. המגזר הציבורי - ראש עיריית אום אל-פחם - סמיר מחאמיד - תואר ראשון ושני באגרואקולוגיה ובריאות הצמח ודוקטורט בגנטיקה והשבחה

26. המגזר הציבורי - ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי - חסאן טואפרה - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

27. כלכלה והמגזר העסקי - קבוצת רודב - אבי גבאי - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות

28. תרבות וספורט - מנכ"ל תיאטרון הבימה - נעם סמל - תואר ראשון במשפטים

29. המגזר הציבורי - נציבת בתי הסוהר - קטי פרי - תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי האסלאם ותואר שני בלימודי האסלאם

30. משפט - היועצת משפטית של הכנסת - שגית אפיק - תואר ראשון ושני במשפטים

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים!

לרשימה המלאה >>>

* מצוינים תארים מהאוניברסיטה העברית בלבד

"חברות רבות, בכל התחומים בתעשייה, עוברות דיגיטציה והתפתחות טכנולוגית,  שדורשת שימוש באלפי ממשקי API", אומר עוז גולן. "השוק צמא לפתרונות כמו שלנו ואנחנו רוצים להיות בכל מקום בו ניתן לספק אותם", מוסיף שי לוי, "סבב הגיוס נועד לתמוך בצמיחה הגלובלית של החברה ובהרחבת מאמצי המחקר והפיתוח". 

"הפיתוח של Noname Security הוא יחיד מסוגו", מסכמת הת'ר גאנט-אוונס, CISO בארגון SailPoint, "רוב הפתרונות המוצעים כיום מתמקדים במתקפות סייבר רק לאחר שקרו. הפתרון של Noname Security מאפשר לזהות את החולשה עוד לפני התוקפים, וזאת בנוסף ליכולת לזהות תקיפות בזמן אמת. מעבר לכך, הטכנולוגיה מאפשרת לראות בכל זמן נתון את מצבם של הממשקים ולאתר נקודות תורפה".

סבב הגיוס הושלם בעיצומה של תקופת צמיחה משמעותית עבור החברה: בכל רבעון מאז הקמתה היא הגדילה את מספר לקוחותיה והכנסותיה ב-400%. עד כה היא גייסה 220 מיליון דולר, שנה בלבד לאחר חשיפתה. 

מקור >>>
צילום: יוסי זליגר

פרופ' בלבן מסבירה כי "גם כשאנחנו מתגברים על מחלה מסוימת, הטיפול התרופתי כיום, אינו מסוגל להרוג את כלל החיידקים "הרעים". נמצא שאנטיביוטיקה לדוגמא, מכניסה חיידקים מסוימים למצב של הפרעה בתפקודם והופכת אותם לרגישים פחות לטיפול החוזר. ולכן שילוב בין חומרים המכניסים חיידקים למצב כאוטי, לבין תרופות הפוגעות בחיידקים דווקא במצב הזה, יוכל לנצל את מצבם בצורה חכמה כדי לרפא את המחלה".

חיידקים נחשפים על בסיס יומי לתנאי קיצון של קור, חום, מחסור באוכל ועוד. למזלם (ולעיתים לחוסר מזלנו), האבולוציה גרמה לפיתוח מנגנוני הגנה מתוחכמים מאוד עבורם: בתגובה לקור חיצוני הם מייצרים חומרים מגני קור ובתנאי חום - מייצרים חומרים המגנים בפני החום, ועוד. התפישה הרווחת הינה שמנגנוני ההגנה של חיידקים יפעלו כשורה - או שהחיידק ימות. צוות החוקרים גילה מצב ביניים חדש של חיידקים, לאחר חשיפה לתנאי קיצון: "מצב כאוטי", מצב פנימי המאופיין בהפרעות המצב התאי. מצב זה נוצר בחיידק כאשר מנגנוני ההגנה שלו מוצפים ולא מצליחים להתגבר על תנאים סביבתיים קשים. למרות זאת הוא לא מת, אלא מפסיק להתחלק ונכנס למצב שבו מערכותיו נמצאות במצב כאוטי. מסתבר שדווקא במצב שכזה חיידקים המפסיקים להתחלק מוגנים יותר נגד אנטיביוטיקה, בגלל שרבות מהן נועדו לפגוע בתהליך החלוקה של חיידקים. יתרה מכך, רוב התהליך לפיתוח אנטיביוטיקה נבדק על חיידקים מתחלקים ולא במצב כאוטי. 

כחלק מהמחקר שיתופו החוקרים פעולה עם פרופ' עודד אגם, מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, המתמחה בתאוריה של פיזיקה סטטיסטית. יחדיו הם הצליחו לפתח מודל סטטיסטי שביכולתו לנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי. "אחד מסימני ההיכר של הפרעות במצב התאי הוא שחיידקים זהים, למשל חיידקים תאומים בעלי אותו DNA, מתחילים להתנהג בצורה שונה מאוד שהרופאים מתקשים להבינו ובכך גם יורדת יעילות הטיפול התרופתי", מסבירה פרופ' בלבן. "למעשה, מדובר בכיוון חשיבה חדש, לפיו דווקא הפיזיקה הסטטיסטית מסוגלת להבין את התנהגות תאים במצבי לחץ ובכך לשפר את יעילות הטיפול במחלות שונות".

בדרך זו, החשיפה והאפיון הכמותי של הפרעות במצב התקין של התאים תאפשר פיתוח טיפולים רפואיים טובים יותר בעתיד. החוקרים מקווים שניתן יהיה לנצל את התכונות הכלליות של "מצב הבלגן התאי",  גם לשם מציאת שילובים חכמים לטיפול במחלת הסרטן. "נוכל לחסל תאים לא רק במצבם הרגיל, אלא גם כאשר הם נמצאים במצב לא סטנדרטי וחמקמק – דבר שעשוי לשפר את הטיפול התרופתי ובכך לסייע לנו לחזור לשגרת חיים רגילה בהקדם האפשרי", מסכמת פרופ' בלבן.

למקור >>>

التدريب ليس تقنيًا فحسب ، بل يعطي أيضًا وزنًا للمهارات الشخصية المهنية التي يحتاجها الموظف ليندمج في سوق الهايتك لإيجاد وظيفته الأولى والنجاح فيها. نرافق خريجي الدورة في العثور على الوظيفة الأولى وخلال العامين الأولين من اندماجهم بنجاح في صناعة التكنولوجيا الفائقة. حتى الان جميع خريجي دورة فرصة الأخيرة وجدوا عملاً فور تخرجهم.

برنامج التأهيل في جمعية فرصة يختلف عن أي برنامج آخر, خلال فترة البرنامج حصلت على التشجيع والدعم, الدروس كانت عبر تطبيق "الزوم" لذلك كان من السهل الاشتراك في كل اللقاءات. خلال البرنامج تلقيت مساعدة في وضع خطة عمل وتحديد الأهداف المهنية بالاضافة الى ذلك رافقوني في سيرورة التجهيز لمقابلات العمل حتى عثرت على وظيفة SRE في شركه SeeTree

فرصة لا تعوض لطلاب وخريجي الجامعات لتخصص علوم الحاسوب

جمعية فرصة" تفتح لك الأبواب للاندماج في سوق العمل بمجال الهايتك من خلال برنامج

تأهيل في مجال ال DevOps

في نهاية البرنامج يحصل كل مشترك على مرافقة مهنية في سيرورة البحث عن عمل وحتى

الاندماج في شركات الهايتك

للحصول على التفاصيل والتسجيل >>> https://tinyurl.com/4rbpzqd3

פורסא מכשירה מהנדסים ומהנדסות, בוגרי תואר ראשון בחוגים למדעי המחשב, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, וכדומה, מאוניברסיטאות ישראליות, אשר עברו את תהליך הסינון של העמותה. ההכשרה למהנדסי  DevOps  המתקיימת במתכונת בוטקאמפ, הינה הכשרה אינטנסיבית אשר מתמקדת במתודולוגיות ובכלים הנחוצים לאיש DevOps ואשר נמצאים בחזית הטכנולוגיה.

ההכשרה אינה טכנית בלבד אלא נותנת  משקל גם לכישורים הלא טכניים הנחוצים לעובד הייטק כדי להתקבל למשרה הראשונה שלו וגם כמובן כדי להצליח בה. אנו מלווים את בוגרי הקורס במציאת העבודה הראשונה ובמהלך השנתיים הראשונות לכדי קליטה מוצלחת בתעשיית ההייטק.  חשוב לציין כי כל בוגרי הקורס האחרון של פורסא מצאו עבודה מייד לאחר סיומו.

עדותה של אחת מהבוגרות של התכנית: תוכנית עמותת פורסא שונה מכל תוכנית אחרת. במהלך התוכנית קיבלתי עידוד ותמיכה, השיעורים היו באמצעות Zoom, כך היה קל להירשם לכל הפגישות. קיבלתי עזרה בהכנת תוכנית עבודה וקביעת יעדי קריירה בנוסף ליוו אותי בתהליך ההכנה לראיונות עד שמצאתי עבודה ב-SRE בחברת SeeTree.

התכנית מיעודת לבוגרי תואר ראשון\שני בהנדסת מחשבים\מדעי המחשב.

פורסא פותחת דלת להשתלבות בעולם ההיטק כמהנדסי DevOps. אנו מגייסים בוגרי תארים, לא ניסין מוקדם, לעבודה בחברות הייטק.

שילוב בעבודה לבוגרי התוכנית מובטח. 

המחזור הרביעי כאמור צפוי להתחיל לקראת סוף נובמבר 2021 וימשך כשמונה שבועות. 

לפרטים והרשמה >>> https://tinyurl.com/4rbpzqd3

״בתחילת הדרך בחרתי במסדי נתונים כי זה תחום עם דיוק מתמטי מאוד יפה״, אמרה כהן, ״צחוק הגורל הוא שבחרתי בתחום בגלל הדיוק ועם השנים התחום הזה זז. כשהתחלתי, ההנחה הייתה שהמידע מדויק ומסודר מבחינה לוגית כטבלה. במהלך הלימודים שלי, עם התפתחות ה-Web, הרבה מידע מעניין עבר למסמכים, עצים (כמו XML או JSON) וגרפים (רשתות חברתיות למשל). כעת המידע מופיע באופן קצת חסר והוא גם פחות אמין. לכן עולות שאלות שעוסקות בסבירות של תשובות תחת מודלים שונים. בעבר, המשתמשים העיקריים במסדי נתונים היו מומחים שהכירו היטב את מבנה הנתונים ושפת השאילתה. כעת, משתמשים רבים אינם מומחי מחשבים ותכנות ולכן היכולת לענות על שאלות לא מדוייקות, שגם לא בהכרח תואמות במדויק את הנתונים הוא קריטי. זה מעלה אתגרים חדשים ומרתקים".

ברכותינו!

צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

הדגש הוא על המילה "תיאוריה", כי כרגע זה רחוק מאוד. ב–2019 השלים מחשב קוונטי של גוגל ב–200 שניות משימה שמחשב־על ישלים ב–10,000 שנה, אך זה היה חישוב שאין לו שימוש מעשי ישיר. באותה שנה הדגימה יבמ 2019 יכולת הערכה לגבי עלייה או ירידה של תיק מניות באמצעות מחשב קוונטי.

"אנחנו נמצאים בשלב שמכונה NISQNoisy intermediate-scale quantum, השלב הרועש של המחשוב הקוונטי, שבו לא יכולים עדיין לפתור בעיות אמיתיות של האנושות", מסביר ד"ר אסיף סיני, מנכ"ל של החברה שייסד את החברה יחד עם פרופ' דורית אהרונוב ונתנאל לינדנר (היחיד ביניהם שאינו בוגר האוניברסיטה העברית). ב"רועש" הכוונה היא שקשה מאוד לדמות לאורך זמן את המצב הקוונטי הנדרש לחישוב. יש לכך פתרונות חישוביים, אבל הם נמצאים בעיקר במאמרים אקדמיים — בתיאוריה. "צריך להקיף את המחשב הקוונטי בעוד שכבות אלגוריתמיקה", מסביר סיני, "כדי שהמחשב יהיה שימושי".

לכתבה המלאה >>>

מרמור הוא מנהל ויזם מנוסה, בעל ניסיון עשיר במגוון תפקידים ניהוליים הן בחברות גדולות והן קטנות ובהובלת תהליכי שינוי, התמודדות עם אתגרים וצמיחה של ארגונים. במהלך שש השנים האחרונות הוא הוביל את הפיתוח והפעילות העסקית של הרשת NFV באמדוקס. בתפקיד זה הוא הצמיח את התחום משלב האינקובציה ליחידה עסקית יציבה, שצברה מספר גדל והולך של לקוחות. בתפקידו האחרון באמדוקס הוא הוביל את הפעילות העסקית ומכירת הפתרונות של חטיבת הטכנולוגיה – קו מוצרי הליבה של החברה, והתמקד בהתפתחות הדיגיטלית של ספקים של שירותי תקשורת במסעם לענן. לפני אמדוקס שימש מרמור כמנכ"ל מישור 3D, מנכ"ל מוביקס וסמנכ"ל ומנהל הרשתות האופטיות וקו מוצרי ה-CESR של ECI. הוא אף ייסד והיה סמנכ"ל הטכנולוגיות של פלקסלייט נטוורקס.

מרמור - בוגר תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית.

צילום: לינקדאין
מקור >>>

נופר אנרג'י, העוסקת באנרגיה מתחדשת ונמצאת בשליטת המייסד עופר ינאי (בוגר תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית), הגיעה לזירת המסחר בתל-אביב בשנה שעברה, כחלק מגל הנפקות ההון הראשוניות (IPO) השוטף אותה מזה כשנה, ועלתה לכותרות בזכות תגמול ששבר שיאים בבורסה, בסכום אדיר של 286 מיליון שקל - עיקרו (80%) ברכיב מנייתי.

משה בר סימן טוב בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות, שניהם מהאוניברסיטה העברית.

מקור >>>
צילום: שלומי יוסף

בהודעה מטעם ראש הממשלה נכתב: "לאור ניסיונו ארוך השנים, ביצועיו והבנתו את האתגרים האסטרטגיים של מדינת ישראל במישור הביטחוני והמדיני, בחר ראש הממשלה בנט למנותו לתפקיד". עוד צוין כי עם אישור המינוי בממשלה, ד"ר חולתא ייכנס לתפקידו ויקיים חפיפה סדורה עם ראש המל"ל היוצא, מאיר בן שבת.

חולתא, נשוי ואב לשלושה שמתגורר בכפר סבא, בעל דוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד, בוגר תוכנית 'תלפיות' של צה"ל להכשרת מנהיגות טכנולוגית באוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

בנוסף – תוכלו לקבל גישה לתוצאות הסופיות של הסקר וללמוד על עמיתיכם האיטלקיים.

קישור לסקר >>> https://bit.ly/3qVNSlJ