הפקולטה למדעי החברה

What Does AI Understand

מה מבינה הבינה המלאכותית?

8 אוקטובר, 2024


מאמר מרתק בעתון "הארץ" של בוגר העברית, ד"ר גדעון לב, בנושא הבינה המלאכותית. ד"ר לב הוא פסיכולוג קליני, פילוסוף וחוקר תודעה. מחברם של הספרים "אהבה", "אמת אהבה אמונה: מבט פסיכואנליטי והיסטורי על משמעות החיים" ושל שורת מאמרים על הקשרים בין פסיכואנליזה, רוח ואמונה שהתפרסמו בכתבי עת בין-לאומיים. ד"ר לב מלמד בתוכנית הבין-לאומית למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ובבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. מטפל בקליניקה פרטית בחיפה ובבנימינה. הוא בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של האוניברסיטה העברית

הבינה המלאכותית פרצה לתודעה הציבורית לפני קצת פחות משנתיים, עם השקת ChatGPT בנובמבר 2022, וקצב ההתקדמות שלה מאז היה אדיר. בחודשים האחרונים החלו מערכות AI לפתור בעיות מורכבות במתמטיקה, לחזות את מזג האוויר, לתכנן תרופות חדשות ולספק אבחנות רפואיות לא פחות טוב מבני אדם. מודלי השפה הגדולים זינקו אף הם ביכולתם להפיק טקסטים, תמונות, סרטונים ואפילו פודקאסטים. באמצע החודש שעבר חשפה OpenAI את המודל האחרון שלה, GPT–4o1, שלטענת החברה מסוגל בפעם הראשונה לחשוב ולהסיק מסקנות.

קרא עוד

אבל מהי הבינה המלאכותית הזאת? זה מונח חמקמק וכללי למגוון טכנולוגיות שמאפשרות למחשבים לעשות פעולות שאצל בני אדם נחשבות לביטוי של אינטליגנציה. אולם האם המחשבים אינטליגנטיים? מודלי שפה גדולים, למשל, מוזנים בכמויות עצומות של טקסטים בתקופת אימון שלעיתים נמשכת חודשים ושעלותה מגיעה עד עשרות מיליוני דולרים. על סמך מיליארדי מילים שהוזנו לתוכם, הם לומדים איזו מילה אמורה, מבחינה סטטיסטית, להופיע אחרי רצף של מילים אחרות. מדובר במתמטיקה מורכבת ויעילה מאוד, אולם האם האלגוריתמים מבינים את המושגים שהם משתמשים בהם באופן כה מרשים?

"עברו כמעט 80 שנה מאז הציע טיורינג את המבחן, ויש לנו מערכות ממוחשבות שמנהלות שיחה, כך שאי אפשר להבחין בינן ובין בני אדם. אבל האם זה מראה אינטליגנציה? לא ברור. המטרה זזה כל הזמן" אומרת פרופ' שרית קראוס. פרופ' קראוס, בוגרת האוניברסיטה העברית, מומחית לבינה מלאכותית מאוניברסיטת בר אילן, מגדירה AI כתחום שמנסה לפתור בשיטות היוריסטיות בעיות שהסיבוכיות שלהן מאוד גדולה. אלגוריתמים היוריסטיים, היא מסבירה, הם כאלה שאי אפשר לספק הוכחה שיעבדו, או לחילופין מה יהיה גודל הטעות שלהם, אבל בדרך כלל הם עובדים היטב. "העניין הוא שאי אפשר לפתור בעיות קשות מאוד בפרק זמן סביר אם רוצים גם להוכיח את נכונות הפתרונות שלהן", היא אמרה. "היוריסטיקה אומרת שאי אפשר להיות בטוחים בתוצאה. בדרך כלל היא תהיה מאוד טובה, אבל לא תמיד, ואי אפשר לדעת מראש. אגב, זו גם הדרך שבה בני אדם מקבלים החלטות".

קראוס מעריכה כי כבר היום נראים ניצנים של AGI בתחום. "מודלי שפה גדולים עושים המון משימות של שפה — הם מתרגמים, מסכמים, מסבירים, בלי שבנינו מודל ספציפי לכל משימה. זה מתקרב לאינטליגנציה כללית. השאלה אם יהיה אפשר להרחיב את זה משפה למשימות אחרות היא שאלה שמתלבטים בה". קראוס אופטימית לגבי השפעתה של הרחבה כזאת על שוק העבודה. "עד היום הטכנולוגיה האריכה לנו את החיים ועשתה אותם קלים יותר, אבל עדיין יש לנו מה לעשות, זה לא שכולם הפכו למובטלים. אני חושבת שגם אחרי פיתוח AGI יהיו לנו משימות, אבל קשה מאוד לנבא את העתיד".

"כלים הפכו אותנו למי ולמה שאנחנו. יכול להיות ש־AI ישנה את המצב האנושי במידה קריטית ודרמטית, אבל אם מסתכלים אחורה, לאורך ההיסטוריה תמיד חשבו כך על התפתחויות טכנולוגיות", מספר פרופ' יוחאי עתריה. לדברי פרופ' עתריה, גם הוא בוגר העברית, ככל שיתפתח התחום של AI יתרחבו השפעותיו על החברה והכלכלה האנושית, בדומה להשפעות של רשת האינטרנט וייתכן שאף יותר. "נכון שמדי פעם יש הבטחות יתר של אנשי ה־AI, אבל זו הבטחה אמיתית, והאימפקט על חיינו יהיה מאוד ניכר", הוא מדגיש. "התרחיש הסביר הוא שנכדינו יסתכלו במבט חומל ומרחם על החיים המאוד פשוטים ודלים שלנו ועל הצרות שעימן נאלצנו להתמודד".

פרופ' יוחאי עתריה, מומחה לפילוסופיה של הטכנולוגיה מהמכללה האקדמית תל חי, מוסיף כי הפנטזיה על מכונה שתפתור את כל צרותיו של האדם, לצד החרדה מכך שתהפוך את האדם למיותר, מלוות את האנושות זה שנים רבות. "אנחנו בטוחים שאנחנו מאוד חדשניים, אבל הדברים הללו קיימים כבר לפחות 300–400 שנים".

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
CPA Yaniv Inbar - CEO of the Dance Academy

בוגר העברית מונה למנכ״ל החדש של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

29 ספטמבר, 2024


האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים הודיעה על מינויו של רו״ח יניב ענבר לתפקיד המנכ״ל החדש של המוסד. ענבר יחליף את המנכ״לית היוצאת, גב׳ מירית דגני אשר סיימה לאחרונה את תפקידה באקדמיה. ענבר, בעל ניסיון עשיר בארגונים בעלי היקפי פעילות גדולים המעסיקים מספר רב של עובדים בעלי אופן העסקה מגוון ויש לו ידע מעמיק בפעילויות עם היבטים חברתיים הכוללים ליווי בתהליכים של גיוס תמיכות ותרומות. לפני שהצטרף לאקדמיה למוסיקה ולמחול, הוא שימש כמנהל תחום חשבונאות ומיסוי של אוניברסיטת תל אביב

רו״ח יניב ענבר הינו בוגר תואר ראשון בחשבונאות ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול פיננסי מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובעל הסמכה בראיית חשבון מטעם משרד המשפטים.

קרא עוד

רו״ח יניב ענבר מנכ״ל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מסר בתגובה: ״אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי ומצפה בקוצר רוח להתחיל ולקדם את כל המיזמים החדשים ותוכניות הלימוד החדשות של האקדמיה לקראת שנת הלימודים הקרובה. אני מתכוון לעשות כל שביכולתי כדי להמשיך ולהוביל את האקדמיה קדימה ביחד עם צוות האנשים המצוינים שיש לנו באקדמיה".

למקור >>>
צילום: לינקדאין

קראו פחות
Prof. Ory Bartal - Head of Masters Program at Bezalel

בוגר העברית מונה לראש התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל

29 ספטמבר, 2024


פרופ׳ אורי ברטל, יפנולוג המתמחה בתיאוריות של עיצוב יפני עכשווי כולל חקר אופנה, עיצוב תעשייתי, מנגה ותקשורת חזותית, נבחר לעמוד בראש התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. ברטל עמד בראשות המחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל למעלה מעשור, וייסד תכנית חדשה ראשונה מסוגה בישראל לתואר ראשון עיוני בסביבה יוצרת בבצלאל.

פרופ' ברטל הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות במסגרת דו חוגית ללימודי מזרח אסיה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום התואר הראשון קיבל מלגה מטעם הממשלה היפנית ולמד לתואר שני במחלקה למנהל עסקים בין־לאומיים באוניברסיטת Aoyama Gakuin בטוקיו. עם חזרתו לארץ למד בלימודי המשך בעיצוב תעשייתי בבצלאל ומשם המשיך ללימודי דוקטורט בבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב בהתמחות תרבות חזותית עכשווית. 

קרא עוד

בתגובה למינוי אמר פרופ' ברטל: ״בשנים האחרונות תחום העיצוב התפתח משמעותית בעקבות הופעתן של מתודולוגיות חדשות כמו עיצוב ביקורתי, עיצוב ספקולטיבי ועיצוב צודק, וכן בזכות החיבור שלו עם תחומים כמו מדעי המידע וביולוגיה. התפתחות זו הרחיבה את הקף העיצוב מעבר לייצור מוצרים גרידא, לכדי טיפוח תהליכי חשיבה ומתן שירותים המתמודדים עם משברים רפואיים, כלכליים, סביבתיים וחברתיים. כיום, העיצוב נתפס ככלי רב עוצמה המסוגל לתרגם רעיונות חדשניים לפתרונות מקובלים חברתית, מעצימים ולא הרסניים. הופעתה ושילובה של הבינה המלאכותית בתחום העיצוב צפויים לשנות עוד יותר את הדינמיקה הזו״.

למקור >>>
צילום: ינאי יחיאל

קראו פחות
Between London and Jerusalem - Tom Cohen Story

בין ירושלים ללונדון: מסעו של תום כהן מהאקדמיה הישראלית לעולם הגלובלי

23 ספטמבר, 2024


תום כהן, בוגר תואר ראשון במשפטים ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית, החל את דרכו המקצועית במגזר הציבורי בישראל. הוא עבד במשרד האוצר כסטודנט, התמחה במשרד המשפטים ולאחר מכן המשיך בקריירה ברשות התחרות בירושלים. לפני כשנה עבר ללונדון ללמוד מנהל עסקים במסגרת תואר MBA ב-London Business School (LBS) ומאז הוא מתגורר בעיר הבירה הבריטית יחד עם בת זוגו, בוגרת העברית אף היא, שעובדת בלונדון בחברה ישראלית.

המעבר ללונדון היווה עבור תום הזדמנות לרכוש עוד ידע ולחקור כיוונים נוספים. "הלימודים נמשכים עד שנתיים, ויש לנו אפשרות לנצל את הוויזה כדי לצבור ולהעמיק את הניסיון העסקי במקום כמו לונדון" הוא מסביר. תום רואה בלימודים הזדמנות חד־פעמית לחוות את העולם העסקי הגלובלי בסביבה שבה האווירה הרב־תרבותית והאפשרויות המקצועיות מגוונות מאוד.

תום מתאר את ההבדלים בין הלימודים האקדמיים בישראל לבין לימודי ה־MBA בלונדון: "חוויית הלימודים באוניברסיטה העברית הייתה אינטלקטואלית ומאתגרת, בעוד שבלונדון הלימודים הם פרקטיים ומעשיים יותר. החודשים הראשונים ב־LBS היו אינטנסיביים, מלאים באירועים חברתיים, הרצאות ומפגשים רבים. כמי שמעט מבוגר מהממוצע ומצוי בזוגיות, אני פחות מתחבר לאווירה הצעירה והחגיגית של חלק מהסטודנטים" הוא משתף. 

קרא עוד

עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, הרגיש תום את הדיסוננס בעוצמה. בעודו רחוק מהבית, התקשו הוא וחבריו הסטודנטים הישראלים להמשיך בשגרה הלימודית ותחושות הבדידות במציאות הזרה של לונדון היו קשות ומורכבות. "מאז אותו יום, היה קשה יותר להשתלב ולבלות כמו בעבר, והמחשבות על מה שקורה בישראל הפכו לחלק בלתי נפרד מהיום-יום שלי. היה לי קשה להתמודד עם תחושת הבדידות והציפייה שהסביבה תבין ותכיל יותר, אך רק לעיתים רחוקות הנושא עלה בצורה ישירה, ונדיר היה שאנשים באמת ידעו לשאול בצורה פשוטה ואמפתית איך אני מרגיש. בתחילת המלחמה קיבלתי תמיכה מאנשים שלאו דווקא היו החברים הקרובים ביותר שלי, אלא מאנשים שהאופי שלהם אפשר להם להראות יותר רגישות. הבנתי שחלק מהאנשים פשוט לא יודעים איך לגשת או לדבר על זה, ולפעמים לקח להם זמן עד שהם העזו לשאול מה שלומי".

בנוסף על הקושי הרגשי, הסטודנטים הישראלים ב-LBS התמודדו גם עם אירועים מורכבים בקמפוס, ואחד הקשים בהם התרחש כשסטודנט פרסם באינסטגרם תמונה של ישראל עולה באש עם דגל ישראל וצלב קרס. "דיווחנו על המקרה להנהלת בית הספר שהשעתה את אותו סטודנט עד תום הסמסטר. המקרה הדגיש עבורנו הסטודנטים את הצורך לפעול ולהשפיע על בית הספר ולנהל את האווירה בצורה מאוזנת ומכובדת. לשמחתנו, הפקולטה בבית הספר הייתה תומכת מאוד ולא נתקלנו במקרים בעייתיים כמו שראינו במוסדות לימוד אחרים". תמיכת הפקולטה ומרצים ישראלים בבית הספר היוו עבור תום וחבריו עוגן במשך התקופה המאתגרת. עם זאת, המתחים בקמפוס נמשכו, בין היתר כאשר מועדון המזרח התיכון הזמין את השגריר הפלסטיני בבריטניה להרצאה. בעקבות זאת, הבינו הסטודנטים הישראלים שעליהם להשמיע את עמדות נוספות, והזמינו את העיתונאי והפעיל החברתי יוסף חדאד להרצות בפני הסטודנטים ולהציג נקודת מבט אחרת על המציאות בישראל. הם גם ארגנו מפגש עם ניצולים מהטבח שהיה פתוח לכל הסטודנטים, אך כוון בעיקר לסטודנטים הישראלים כהזדמנות עבורם להתחבר יותר למציאות בארץ.

לאחר אירועי השבעה באוקטובר והתגובות בעולם, הייתה תחושה של ריחוק מצד הסביבה, מה שהגביר תחושות פרנואידיות ואי־נוחות. תחושות אלו התמתנו עם הזמן, בייחוד כשהסתיים הסמסטר והקשרים החברתיים התבססו יותר על אנשים קרובים. על אף שלא תכננו זאת, הסטודנטים מצאו את עצמם עוסקים בהסברה: "למדתי לחלק את האינטראקציות עם אנשים לרמות פתיחות שונות: מאלה שתומכים בישראל לחלוטין ועד כאלה עם שנאה שלא אצליח לשנות. התרכזתי באנשים פתוחים לשיחה ולא בזבזתי אנרגיות על מי שלא מעוניין בדיאלוג. התגובות היו לרוב חיוביות, ואנשים למדו דברים חדשים על ישראל ועל המציאות המורכבת בה. דיאלוג פתוח השפיע באופן חיובי, והטון כלפי ישראל הפך למתון יותר, גם אם לא השתנה לחלוטין. בעקבות האירועים, שיחות רגילות על החיים מהם באנו הופכות לשיחות "הסברה", למרות שכולנו ב־MBA לא התכוונו להיות דיפלומטים. האתוס הישראלי, תחושת החובה לייצג את המדינה שהיא חלק מהזהות שלנו ולדבר בשבחה, מתחזק במיוחד בזמנים של משבר, וזה יוצר תחושת מחויבות, אפילו אם זה לא היה בתכנון".

במשך השנה עלו אצל תום מחשבות רבות על האפשרות לחזור לארץ ולמצוא כיצד לסייע, למרות שלא נקרא למילואים, ובסופו של דבר החליט להישאר בבריטניה ולהשלים את לימודיו. אתגר נוסף היה במציאת עבודה כהתמחות קיץ, במיוחד כשנדרש לשקול אם להסיר מקורות החיים פרטים הקשורים לשירות הצבאי, מתוך חשש שזה יפגע בסיכוייו להשתלב, אך למרבה המזל, "למרות החששות, הצלחתי לקבל התמחות מבלי להוריד פרטים מקורות החיים". כיום תום מתמחה בסטארט-אפ בתחום הכלכלה המעגלית שאליו נחשף בזכות רשת הקשרים הישראלית ואירועים של בוגרי בית הספר. השהות בלונדון מאפשרת לו הזדמנויות ייחודיות להכיר אנשים מתרבויות שונות וללמוד איך להתנהל בסביבה בין-לאומית, על אף האתגרים והקשיים בשמירה על זהותו הישראלית במציאות המורכבת של לונדון. "החוויה בלונדון, לצד הקשיים, מהנה מאוד ומציעה לי הזדמנויות מיוחדות," הוא מסכם, "ואני רוצה למצות את האפשרויות הגלובליות שיש כאן. עם כל האתגרים שהשנה האחרונה הציבה בפנינו, אני עדיין מרגיש שזו הזדמנות שאסור לפספס".

קראו פחות
Shai Kivity - VP Strategy and Operations at Somite

בוגר העברית מונה לסמנכ"ל אסטרטגיה ואופרציה בחברת הסטרט-אפ Somite.ai

23 ספטמבר, 2024


לאחר שהשלימה גיוס פרי-סיד של מעל ל-10 מיליון דולר, חברת הביו-טק Somite.ai, של היזם הסדרתי ד"ר מיכה ברקסטון בשותפות עם חוקרים מובילים מ-MIT ובית הספר לרפואה של הרווארד, המפתחת מודלי-תשתית של AI בתחום ביולוגיית תאי הגזע, הודיעה על הרחבת ההנהלה עם מינויו של שי קיוויתי לתפקיד סמנכ"ל אסטרטגיה ואופרציה, זאת לאחר שחרורו מ-250 ימי צו 8 בהם פיקד על לוחמים בעזה במסגרת מלחמת חרבות הברזל.

שי קיוויתי מגיע עם רקע של מעל עשור בתפקידי מפתח בתחומי פיתוח עסקי, אסטרטגיה ואופרציה, יסייע בהמשך הצמיחה של Somite.ai ויוביל את פיתוח ויישום האסטרטגיה של החברה בשוק הגלובלי. בתפקידיו הקודמים שימש שי קיוויתי כמשנה למנכ"ל ועובד ראשון בארה"ב בחברת 4M Analytics בה הוא בנה את המטה הבין-לאומי של החברה באוסטין, טקסס. לפני כן, הוא הוביל בחברת Alvarez & Marsal ארגון מחדש של מספר חברות ענק. בעברו, שירת כעשור במסגרת תוכנית תלפיות להכשרת מנהיגות ביטחונית-טכנולוגית בצה"ל בתפקידי טכנולוגיה שונים, וביצע שירות קרבי בסיירת צנחנים. כראש מדור במחלקת האמל"ח של זרוע היבשה, לקח חלק בפרויקט שזכה בפרס ביטחון ישראל. במסגרת שירותו הצבאי השלים תואר כפול באוניברסיטה העברית בפיזיקה ומדעי המחשב במסגרת תכנית תלפיות. בעל תואר שני ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים ופיננסים מבית הספר המוביל בעולם למנהל עסקים The Wharton School, בהצטיינות יתרה, ותואר שני במנהל ציבורי מ-Harvard.

קרא עוד

החברה, אשר נוסדה באוקטובר 2023, מפתחת את הפלטפורמה AlphaStem, המאפשרת באמצעות AI גילוי ואופטימיזציה של תרפיות חדשות, ומייצרת דאטה חדש בקנה מידה עצום, דבר שבתורו מוביל לתגליות ביולוגיות חדשות. לאחרונה הכריזה על השלמת סבב גיוס פרי-סיד של מעל ל-10 מיליון דולר בהשתתפות קרן ההון סיכון של חברת הפארמה היפנית Astellas Venture Management וכן Montage Ventures שנציגיהן הצטרפו לדירקטוריון החברה כמשקיפים.

לכתבה המלאה >>>
צילום: לינקדאין

קראו פחות
Dr. Hadas Minka Brand - Head of Joint

בוגרת העברית מונתה לתפקיד מנכ"לית ארגון הג'וינט

20 אוגוסט, 2024


הג'וינט – הארגון היהודי ההומניטרי הגדול ביותר בעולם, הודיע על מינויה של תא"ל (מיל') ד"ר הדס מינקה-ברנד, לתפקיד המנכ"לית החדשה של ג'וינט-ישראל. במסגרת שירותה בצה"ל הגיעה לדרגת תת אלוף, והיא בעלת ניסיון של למעלה מ-25 שנה במגוון מקצועות מדעי ההתנהגות. ד"ר מינקה-ברנד בעלת תואר שני בלימודי עבודה מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור בסוציולוגיה ארגונית מהאוניברסיטה העברית.

במהלך שירותה הצבאי, שימשה כראשת מערך מדעי ההתנהגות של צה"ל, יועצת אסטרטגית וארגונית לשלושה רמטכ"לים, הובילה את תחום החברה הישראלית בפורום מטכ"ל ולקחה חלק משמעותי בתהליכי התכנון האסטרטגיים של הצבא. מאז ה-7 באוקטובר, במסגרת שירות מילואים, מכהנת ד"ר מינקה-ברנד כהפסיכולוגית הראשית של המאמץ הצבאי להשבת החטופים, האמון על הקשר עם משפחות החטופים.

ברכותינו!

למקור >>>
צילום: אור פרבוזניק

Ola Axelrod - Head of Metro and Mass Transit

בוגרת העברית מונתה למנהלת אגף המטרו במנהל התכנון

20 אוגוסט, 2024


ועדת המרכזים של נציבות שירות המדינה אישרה פה אחד את מינויה של אולה אקסלרוד כמנהלת אגף המטרו והסעת המונים במנהל התכנון. היא תחליף בתפקיד את יעל סלומון (גם היא בוגרת האוניברסיטה העברית) שעברה לשמש כסמנכ"לית חטיבת תשתיות במנהל התכנון. בשנתיים האחרונות הייתה אקסלרוד סגנית מנהלת אגף המטרו. היא מתגוררת בירושלים, בעלת תואר ראשון במדעי החיים ולימודי סביבה ותואר שני בגיאוגרפיה, תכנון וסביבה באוניברסיטה העברית.

בתפקידה החדש, אקסלרוד תוביל את כלל תוכניות המטרו והסעת המונים, תעמוד בקשר עם מהנדסי הוועדות המקומיות וכן עם המתכננים מטעם משרד התחבורה, במטרה להבין את הצרכים השונים העולים מהשטח ולתת מענה לצרכים אלו בתכנון המתגבש. אגף תכנון מטרו והסעת המונים, שנמצא תחת חטיבת התשתיות במנהל התכנון, מקדם מגוון של תוכניות לתשתיות תחבורה עתירת נוסעים ובהן תוכנית מערכת המטרו למטרופולין גוש דן ולמרחב תחנות המטרו (תמ"א 70), מסילות 5-6 באיילון, מסילות מהירות בחיפה ורכבת קלה בבאר שבע ועוד.

ברכותינו!

קרא עוד

למקור >>>
צילום: יח"צ מנהל התכנון

קראו פחות
Dani Hahiashvili - Israel Bank Supervisor Interview

ראיון עם בוגר העברית דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים

20 אוגוסט, 2024


שמונה חודשים בלבד מהיום שבו נכנס לתפקידו כמפקח על הבנקים בבנק ישראל, פרסם דני חחיאשוילי קול קורא לציבור לבחינת מתווה מהפכני, ראשון מסוגו בישראל, שיאפשר לראשונה לגופים חוץ-בנקאיים קיימים לקבל רישיון תאגיד בנקאי. במילים אחרות: הכנסת שחקנים נוספים לתחום הבנקאות שיתחרו בבנקים ויפחיתו את כוחם הריכוזי כיום.

המתווה שעתיד לבצע מהפכה בעולם הבנקאות המקומי ולהגדיל את התחרות בבנקים, עשוי לטלטל את הגופים המחזיקים כיום בשווי נכסים של 2.5 טריליון שקל. אבל חחיאשוילי אינו מודאג, כיוון שמהצד השני הוא אמון על יציבות הבנקים. כך, בבסיס קבלת ההחלטות שלו מבוצע מעבר מתמיד בין הצורך בהגדלת התחרות מחד, וההכרח לשמור על יציבות הבנקים הגדולים מאידך, יעדים אשר מתאזנים בכל פעם מחדש על המשקל.

תחרות ויציבות הם שניים משלושת היעדים שהגדיר לעצמו המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עם כניסתו לתפקיד, היעד השלישי הוא הוגנות. שלושת היעדים הללו, “קווים מנחים” אם תרצו, מכתיבים את פעולותיו. המתווה שהוא הציע להכנסת שחקנים נוספים לתחרות בבנקים, הוא חלק מיעד התחרות.

“ישבנו וחשבנו מה נכון לעשות בתחום התחרות. מה אנחנו יכולים לעשות, ואיך מתרגמים את היעד הזה לתוכנית עבודה”, אומר דני חחיאשוילי, "הבנו שעידוד כניסה של שחקנים נוספים לתחום הבנקאות בישראל, תוך מיקודים פיקוחיים, הוא צעד תשתיתי שיוביל להגברת התחרות במערכת הבנקאית.

חחיאשוילי בעל תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים, ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות במימון. כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לריאיון המלא >>>
צילום: דברות משרד האוצר

Dina Lahav - VP Operations

דינה להב מונתה לתפקיד סמנכ"לית תפעול סניפים בדיזנהאוז גרופ

31 יולי, 2024


חברת דיזנהאוז גרופ הודיעה על מינויה של דינה להב לתפקיד סמנכ"לית תפעול סניפים בחברה. להב, בעלת ניסיון עשיר של כשלושה עשורים בתעשיית הנסיעות. בעברה, ניהלה את מערך הנסיעות הגלובלי של ענקית ההייטק אמדוקס, משם עברה לכהן כסמנכ״לית ניהול לקוחות באמריקן אקספרס ולאחר מכן כמנכ״לית חברת אקדמי טרוול.

עם כניסתה לתפקיד, אמרה להב: "אני נרגשת להצטרף לקבוצת דיזנהאוז, חברה בעלת מוניטין וניהול מצוין ועובדים מהשורה הראשונה בענף התיירות״.

דינה הינה בוגרת תואר ראשון בכלכלה ובסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית.

קרא עוד

למקור >>>
צילום: יח"צ

 

קראו פחות
Personal Traits of a Leader and Perception

ההשפעה של תכונותיו של האישיות של מנהיג על התפיסות הגלובליות

31 יולי, 2024


מחקר חדש מגלה כי התכונות האישיות של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מגבירות באופן משמעותי את האמפתיה וההתנהגויות הפרו-חברתיות כלפי אזרחי המדינה במשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

המחקר נערך על ידי פרופ' מיטל בלמס כהן, מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות ובוגרת האוניברסיטה העברית, לצד ניצן אטיאס (דוקטורנטית באוניברסיטה ובוגרת תואר ראשון) ופרופ' ערן הלפרין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

הממצאים מציעים נקודת מבט מלאת תקווה על כוחה של האמפתיה ועל תפקידה של מנהיגות בטיפוח סולידריות גלובלית. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של מנהיגים להשפיע על דעת הקהל ולהניע פעולה חיובית באמצעות הדגש אסטרטגי של התכונות האישיות שלהם.

להמשך קריאה >>>

Exploits and Cyber attacks - Webinar by Royi Biller

בדיקות חדירה וסימולציות תקיפה - הקלטת ובינר

31 יולי, 2024


מוזמנות ומוזמנים לצפות בוובינר בהנחיית רועי בילר, בוגר האוניברסיטה העברית, מנהל צוות סייבר ותשתיות ביחידה לקידום דיגיטל בשלטון המקומי במערך הדיגיטל הלאומי.

רועי בילר מדבר על סימולציית תרגילי פישינג ארגוניים, ההבדל בין קופסה שחורה ללבנה, מהי בדיקת חדירה אפליקטיבית או תשתיתית, ומסביר כיצד לבחור את הכלי הנכון עבור הרשות שלכם.

קרא עוד
קראו פחות
IL Makiage Robotic POS

עמדה רובוטית להתאמה ומכירת מוצרי איפור וטיפוח

25 יולי, 2024


חברת האיפור והטיפוח הבין-לאומית IL MAKIAGE השיקה בישראל עמדה רובוטית ראשונה שיכולה להתאים ולמכור מוצרי איפור וטיפוח באופן אוטומטי. העמדה מנגישה באמצעות סריקת קוד QR שאלון אונליין של החברה שמתאים לצרכנית את גוון המייקאפ המדויק לה, מתוך מגוון רחב של 50 גוונים ועוד ממוצרי הטיפוח של החברה. האלגוריתם של המערכת פותח ע"י צוות המפתחים של החברה שעבדו עם חברת PopNblum. העמדה הרובוטית הראשונה, שעל פי החברות עלתה כחצי מיליון ש"ח, תוצב בקניון דיזנגוף סנטר.

יונתן ארן מנכ"ל IL MAKIAGE בישראל ובוגר האוניברסיטה העברית, אמר עם השקה: "בעמדה החדשה לקוחות יוכלו להיעזר בקוויז, להתאים לעצמם את המוצר הנכון ולא לחכות למשלוח. אין לנו ספק שכאשר לקוחות יפגשו אותנו ביותר נקודות ממשק כך יוכלו להיחשף לטכנולוגיה ולאיכות המוצרים שלנו ויהפכו ללקוחות נאמנים".

קרא עוד
קראו פחות
Yael Mazuz-Hapraz - IIA Policy VP

יעל מזוז-הרפז מונתה לסמנכ"לית ברשות החדשנות

18 יולי, 2024


רשות החדשנות הודיעה על מינויה של יעל מזוז-הרפז לתפקיד סמנכ"לית מדיניות. בין תפקידיה הקודמים שימשה יעל כסגנית נשיא לאופרציה ב-Ukko, סטארט-אפ ישראלי המפתח פתרונות לאלרגיות למזון.

קודם לכן היא שימשה כסגנית לכלכלה ויישום במטה ישראל דיגיטלית, שם הייתה אחראית על בנייה וניהול תקציב של כחצי מיליארד שקל ועל הובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית של השירותים הממשלתיים. לפני כן מילאה מזוז-הרפז תפקידים שונים במשרד העבודה והרווחה. האחרון שבהם כראש מטה הממונה על זרוע העבודה. בין השאר, היא ריכזה את "הוועדה הציבורית לקידום מדיניות התעסוקה לשנת 2030".

מזוז־הרפז גדלה בירושלים, היא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית במסגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה, ותואר ראשון במשפטים ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית. היא התמחתה אצל שופטת בית המשפט העליון והנשיאה בדימוס אסתר חיות.

קרא עוד

לכתבה המלאה >>>
צילום: בר שניר

קראו פחות
Dana Sender - Chairwoman of the Womens Basketball League

בוגרת העברית מונתה ליו"ר מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים

18 יולי, 2024


הנהלת איגוד הכדורסל הישראלי אישרה פה אחד את מינויה של דנה סנדר, המועמדת של עמוס פרישמן, לתפקיד יו"ר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל. סנדר, כדורסלנית עבר, הינה בעלים ומנכל"ית של חברת ארנו קפיטל, העוסקת במתן אשראי למימון נדל"ן. היא בעלת תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון. היא לוקחת על עצמה להוביל את ליגת העל לנשים בכדורסל, בהתנדבות, מתוך אהבתה לענף ורצונה לתרום לקידומו וביסוסו כספורט הנשים המוביל בישראל.

קרא עוד

דנה, היו"ר החדשה של מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל, אמרה: "ראשית, תודה על האמון שקיבלתי. אין ספק שמדובר בתפקיד עם אחריות ציבורית גדולה מאד. השאיפה הגדולה שלי היא להחזיר את כדורסל הנשים לשיח הספורטיבי היומיומי בישראל ולהחזיר את הקהל למגרשים. עלינו לפעול ליצירת יותר עניין סביב השחקניות והליגה. מהיכרותי את כדורסל הנשים יש משחקים מרתקים. אני מבטיחה לעשות מאמץ ולהשקיע מזמני כדי להביא את השינוי המיוחל. חשוב לי מאד לייצר קשר בין כדורסל הנשים לקהילה העסקית מתוך הבנה כי לספורט ועסקים מכנה משותף של הישגיות ומצוינות".

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Mifal HaPais Landau Awards to HUJI Alumni 2024

זוכות וזוכי פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2024

4 יולי, 2024


כבוד גדול לחמשת הזוכות והזוכים, בוגרי האוניברסיטה העברית, בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2024. הפרסים מוענקים לאמניות ולאמנים, מדענים ומדעניות אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל ובעולם.

פרופ' רננה פרס, מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שזכתה בפרס מפעל חיים הודות להקמה וניהול פרויקט HUBS-Aid שהעניק טיפול מקיף לעסקים קטנים ובינוניים שחוו נזקים לרכוש ולנפש, פינוי, נטישת לקוחות, ומצוקה כלכלית ונפשית;

פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, שזכה בפרס בתחום הביוטכנולוגיה בזכות גישתו המקורית המבוססת על התפיסה שבטבע ניתן לגלות ביו-חומרים ומבנים תפקודיים בעלי תכונות ייחודיות, וליצרם בתהליכים ביוטכנולוגים;

פרופ' שלמה מגדסי, מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום מדע והנדסה של חומרים, עבור עבודתו פורצת הדרך בתחום מדע  והנדסת חומרים. הפרס ניתן לו על עבודתו בפיתוח דרכים להדפסת חומרים בסקלה ננומטרית ומיקרומטרית;

פרופ' דניאל שוורץ מהחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום ההיסטוריה של עם ישראל על תרומתו הייחודית, חסרת התקדים ורחבת ההיקף לחקר ההיסטוריה היהודית בתקופה ההלניסטית-הרומית.

פרופ' נורית גרץ, מהמכללה האקדמית ספיר, זכתה בפרס בתחום חקר התרבות. המחקר של פרופ' גרץ חוצה תחומים ומשלב ספרות, אמנות, קולנוע, היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה. היא חוקרת פעילה, שעבודותיה השפיעו ומשפיעות על דורות של חוקרים, יוצרים וסטודנטים.

קרא עוד
קראו פחות