הפקולטה למדעי החברה

זנדברג אמרה כי "גלית כהן היא אשת סביבה מקצוענית ומנוסה, בעלת ניסיון עשיר בהובלת תהליכים מורכבים. האתגר הראשון העומד בפנינו הוא לשים את הגנת הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים במקום הראוי לו בסדר היום הציבורי והממשלתי. אני משוכנעת כי גלית היא האישה המתאימה להוביל אותנו בעת הזו".

גם כהן התייחסה למינוי: "נפלה בחלקי זכות גדולה לשמש כמנכ"לית המשרד, אחרי עשרים שנות עבודה בו. אני מודה לשרה תמר זנדברג על האמון בי ובצוות המקצועי של המשרד. אתגרים גדולים לפנינו, ונעשה הכל כדי לעמוד בהם בהצלחה, ולהצעיד את מדינת ישראל לעבר עתיד ירוק יותר".

בנוסף, הודיעה השרה להגנת הסביבה על מינויו של דרור מורג לראש מטה השרה. מורג משמש כחבר הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית משנת 2010 וכראש המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם. בעבר שימש כמנכ"ל מרכז הרצל ומנכ"ל המועצה הציונית בישראל.

מורג בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ומזרחנות באוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית עם התמחות בניהול סכסוכים וגישור מטעם אוניברסיטת תל-אביב. בעל תעודת מגשר מוסמך ובוגר קורס דירקטורים.

דרור מורג, רמ"ט השרה: "נעניתי לבקשת השרה תמר זנדברג להתגייס ולעזור בהצלחת המשרד להגנת הסביבה. לשם כך לקחתי הפסקה מתפקידי לתקופה מוגבלת. אעשה הכל כדי להירתם להצלחת המשרד החשוב ביותר לעתידנו על כדור הארץ".

ברכותינו!

כתבת מקור >>>
קרדיט צילום: חיים צח, לע"מ

פרישמן מכהן כיום כסמנכ"ל וראש חטיבת דיגיטל, דאטה וחדשנות בבנק דיסקונט. במסגרת תפקידו, פרישמן היה אחראי, בין היתר, על הפיתוח העסקי של פייבוקס, על הובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית של הבנק, פיתוח והטמעה של מערכת CRM חדשה המהווה תשתית לניהול הקשר עם הלקוח במערכי השירות של הבנק, פיתוח יכולות מתקדמות בתחום הדאטה וניהול מערכת היחסים של הבנק עם קהילת הפינטק בישראל.

פרישמן הצטרף לדיסקונט בשנת 2010 כעוזר אישי בכיר ליו"ר הדירקטוריון וכיהן במגוון תפקידים בכירים בחטיבות האסטרטגיה והטכנולוגיה עד שמונה לחבר הנהלה ומנהל חטיבת הדיגיטל ב-2018. לפני שהצטרף לדיסקונט, עבד אריק מספר שנים במשרד האוצר ובמגוון תפקידים בחברות ייעוץ שונות. פרישמן הוא בוגר תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה בהצטיינות, מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון בהצטיינות, מאוניברסיטת תל אביב.

לכתבה המלאה >>>
צילום: אילן בשור

קורס הדירקטורים הבכיר של העברית הכשרת מנהלים מהווה את תכנית הדגל של המרכז. הקורס מכשיר מנהלים מתחומים מגוונים לכהן בתפקידי דירקטור בחברות ציבוריות, פרטיות, ממשלתיות ובארגונים גדולים. תפקיד הדירקטור הינו תפקיד נחשק במיוחד הדורש הכשרה מתאימה. כיום, כמעט לכל חברה יש דירקטוריון המתווה את מדיניות החברה, קובע את תכניות הפעולה, העקרונות וסדרי העדיפויות.

בוגרי קורס הדירקטורים יקבלו תעודת דירקטור מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, רישום במאגר הדירקטורים של האוניברסיטה העברית והצטרפות למועדון הדירקטורים היוקרתי של האוניברסיטה העברית המונה בכירים בכלכלה הישראלית ופלטפורמה ליצירת קשרים ומינוף של הקריירה.

מספר המקומות מוגבל! מזמינים אתכם להגיש את מועמדותכם כבר עכשיו למחזור הקרוב של קורס הדירקטורים שייפתח בסוף חודש יולי 2021. בוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 10% ופטור מדמי הרשמה.

ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd, התייחס למינוי: "העוצמה של OurCrowd בנויה על הקהילה שיצרנו שמחברת משקיעים, חברות סטארט-אפ, ומקבלי החלטות בחברות מובילות בעולם, והיכולת של אנשי הצוות הבכיר שלנו לייצר את החיבורים בין הגורמים השונים. יקיר הוא דוגמא ומופת לעבודה אלגנטית ומבריקה מול מקבלי החלטות בחברות עולמיות בתחום המוביליטי שפותחת דלתות ומייצרת קשרים לחברות בפורטפוליו שלנו מול ענקיות הרכב העולמיות בצורה מהירה ואפקטיבית".

יקיר בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ומנהל עסקים ותואר שני בגאוגרפיה, תכנון ערים וסביבה עם התמחות בתכנון עירוני ואזורי, שניהם מהאוניברסיטה העברית.

למקור >>>
קרדיט צילום: יח"צ

מתוך הכרה בחשיבות המגמות הללו בחיי היומיום שלנו, החוג לגיאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם בית הספר לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג, הציגו את התכנית הראשונה בישראל לתואר שני – "ערים חכמות ואינפורמטיקה אורבנית". מטרת התוכנית היא לחנך דור חדש של מתכנני ערים, מנהלים ומקבלי החלטות ולצייד אותם ביכולת לשלב מדיניות וטכנולוגיה לרווחת הקהילות העירוניות. התואר יכלול קורסים העוסקים בפיתוח עירוני, ייקנו מיומנויות טכניות וגם קורסי שטח, המיועדים לתת כלים נכונים כדי להתמודד מול האתגרים של הצמיחה העירונית החכמה.

התוכנית, שאורכת שני סמסטרים, מופעלת על ידי בית הספר לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג ומועברת באנגלית בשילוב סטודנטים מרחבי העולם. הסטודנטים יצטרכו לטפל בבעיות אמיתיות ולהציג פתרונות טכנולוגיים ויישומיים. הקורסים יתמקדו בנושאים כמו תחבורה עירונית, שינויי האקלים והשפעתם על הערים, תכנון תשתיות חכם ונושאים רלוונטיים אחרים.

בוגרי התוכנית יחשפו להזדמנויות תעסוקה בתחומים רבים ומגוונים. במגזר הציבורי – התואר רלוונטי למשרות בתכנון ערים ובשלטון המקומי וכן לסוכנויות ציבוריות העוסקות בדיור, סביבה, אנרגיה ותשתיות. במגזר הפרטי – חברות ייעוץ, תכנון ופיתוח, בחברות IT ותקשורת וכן פיתוח קרקעות ונדל"ן. לאלו המעוניינים להמשיך את הלימודים האקדמיים, התוכנית מייעדת את הבוגרים למסלול לתארים מחקריים נוספים בתחומי גיאוגרפיה, לימודי הסביבה ומדיניות ציבורית.

למידע נוסף על התוכנית, בקרו באתר האינטרנט שלנו או הגישו בקשות באופן מקוון. לשאלות אקדמיות, אנא צרו קשר עם ראש האקדמיה של התוכנית, פרופ' דניאל פלזנשטיין. לשאלות בנושאי קבלה, רישום, דיור ועניינים מנהליים ולוגיסטיים אחרים, אנא צרו קשר עם גב' איימי סרוסי.

טופס הרישום הינו באנגלית.

בוגרות ובוגרי העברית ברשימה המכובדת:
שיר חורב, DeepChecks, מייסדת שותפה
פיליפ טנור, DeepChecks, מייסד שותף
טל סייג, Granulate, מייסד שותף
תומר זוארץ, Interai, מייסד שותף
מיכאל זולוטוב, Razor Labs, מייסד שותף
עידו רוזנברג, Razor Labs, מייסד שותף
אור שגיא, חוקר ביואינפורמטיקה
דנה בובליל, דירקטורית ומנהלת השקעות בקרן Target Global
מתן סיבק, מייסד ומנכ"ל קרן פילנתרופית לשמירת טבע ואתרי מורשת
ענבל רואי-בן נון, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
עמרי שיינין, מייסד שותף MeaTech *

לדירוג המלא >>>

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים שלנו!

* לימודים משלימים לתואר במדעי החיים, לא תואר מלא.

'החוויה הישראלית' היא חברת התיירות הנכנסת המובילה בישראל ומביאה באמצעות 'פרוייקט מסע' מידי שנה עשרות אלפי צעירים יהודים מכל העולם לתכניות חינוכיות לחיזוק הזהות היהודית והקשר עם ישראל. מנתוני החברה עולה כי פעילותה תורמת באופן משמעותי לכלכלה הישראלית, בדגש על העסקים בפריפריה.

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג איחל הצלחה לפרי-זן בתפקיד החדש: "חנה פרי-זן נכנסת אל תפקיד יו"ר החוויה הישראלית באחת התקופות המאתגרות של מיזמי החוויות של צעירים יהודיים בישראל בצל משבר הקורונה. בטוחני שהניסיון שהיא מביאה עימה משורת התפקידים הבכירים שמילאה במשק, יתרום לחברה בחיזוק אהבת ישראל בקרב הדור הצעיר היהודי בתפוצות ופיתוח מסלולי החוויות השונות".

פרי-זן: "אני מודה ליצחק הרצוג על המינוי ומתכוונת לפעול יחד עם הנהלת החברה כדי להוציא את ענף התיירות החינוכית מהמשבר ולהשיב את התנופה לענף זה שחשיבותו להמשך הקשר בין ישראל לתפוצות כה מכריעה".

חנה פרי-זן בעלת תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

למקור >>>
צילום: ארז חרודי
 

עוד הוסיף כי "אנחנו יוצאים בימים אלו בפנייה רחבה ליזמים שמעוניינים לקחת חלק, ובתקופה הקרובה נבחן מיזמים מתחומים מגוונים, כמו חינוך, הנגשה, בריאות, איכות סביבה, מזון וכל מה שנכנס תחת הקטגוריה של 'עתיד טוב יותר'. אני באמת מאמין שיש ערך אמיתי, גם לנשמה וגם כלכלי, למהלכי אימפקט של חברות גדולות".

לדברי בנבנישתי, "השינוי המרכזי עבורנו כמנהלים של חברות, הוא במעבר מנתינה חד פעמית - לבניית מהלך אסטרטגי ארוך טווח שמחובר לליבת העסק ומייצר אימפקט רחב ככל שניתן. ואת כל זה בוחנים בערכים מדידים, כמו כל תוכנית עסקית שנמדדת ונבחנת בחברה. אצלנו בפרטנר ביצענו את המעבר ל-ESG כבר במהלך 2020, ואנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות ומהערך שהמהלך השיא. מכיוון ש-ESG זהו כלי מדידה, אנחנו לא מדברים על 'עשיית ESG' אלא על הטמעת אסטרטגיית ESG בנושאי הממשל התאגידי, הפעילות הקהילתית והחברתית, ובנושאי סביבה וקיימות. משקיעים יכולים לראות את פירות ה-ESG בהשאת ערך, רווחיות עודפת או ביצועים עודפים אחרים על שאר השוק, כך על פי נתונים שמתפרסמים על ידי גופי השקעה שעוסקים בכך. מנהלי חברות, יכולים להרגיש את השאת הערך גם ברזולוציה רחבה יותר מהשורה תחתונה, למשל בכך ששביעות הרצון של העובדים והגאווה הארגונית גבוהים יותר. ישנם כלים למדידה, כמו גם סקרים חיצוניים, ואנחנו בפרטנר מאוד גאים בכך שפרטנר מדורגת כחברת התקשורת שהכי טוב לעבוד בה".

בנבנישתי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים (MBA), עם התמחות במימון ושיווק, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובנוסף חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה.

לכתבה המלאה >>>

צילום: סיון פרג'

צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

ד"ר אסנת לבציון־קורח - מנכ"לית המרכז הרפואי שמיר - אסף הרופא
ד"ר ד"ר תמר אלרם - מנכ"לית בית חולים הדסה הר הצופים Hadassah-Hebrew University Medical Center
פרופ' עידית מטות - מנהלת מטה הקורונה בבית חולים איכילוב, תל אביב
פרופ' גליה רהב - מנהלת היחידה למניעת מחלות זיהומיות בבית חולים שיבא-תל השומר
פרופ' סיגל סדצקי - פרופסור לרפואה אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה לרפואה ע״ש סאקלר
רבקה פרידמן פלדמן - שופטת מחוז ירושלים
עו"ד ליאת בן ארי - המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית
שירה גרינברג - הכלכלנית הראשית והממונה על הכנסות המדינה ב משרד האוצר
עו"ד מיכל הלפרין - הממונה על רשות התחרות
דפנה ליאל - פרשנית הבכירה של החדשות - N12
מירב כהן - שרה בהמשרד לשוויון חברתי
סמאח סלאימה - חברת חבר הנאמנים בהאוניברסיטה העברית, ייסדה ומנהלת עמותת `נעם` נשים ערביות במרכז
נאילה עוואד-ראשד - מנכ`לית עמותת נשים נגד אלימות
חנה הולנדר - מנכ''לית אקסלנס - בית השקעות

לרשימה המלאה של הנשים המשפיעות לשנת 2020 לפי פורבס ישראל: https://forbes.co.il/lists/2020powerwomen

מדינות בהן עומדת אישה בראשות המדינה בלטו בהתמודדותן הטובה יחסית עם התפשטות הקורונה. בניו-זילנד, פינלנד, גרמניה וטיוואן הממשלות זיהו בזמן את סימני האזהרה, הפגינו אמפתיה כלפי התושבים וזכו לאמון מהציבור. בשורה התחתונה, כולם סיימו עם גלי תחלואה בהם היו פחות מתים, פחות נדבקים ופחות חולים במצב קשה, מאשר במדינות אחרות אשר בראשיהן עמדו גברים. לפני כחודש פורסם כי מחקר ישראלי מצא כי שיעור התמותה הממוצע מנגיף הקורונה או סיבוכיו במדינות המונהגות על ידי נשים נמוך משיעור התמותה הממוצע במדינות המונהגות על ידי גברים. מחקר אחר, בין-לאומי, שפורסם בחודש אוגוסט, ובוצע על ידי המרכז לחקר מדיניות כלכלית והפורום הכלכלי העולמי, העלה כי אנגלה מרקל הגרמנית, ג'סינדה ארדרן הניו זילנדית, מטה פרדריקסן מדנמרק, טסאי אינג-ון בטייוואן וסאנה מרין מפינלנד התמודדו בצורה טובה יותר מאשר מדינות המונהגות על ידי גברים. אם כן, כיצד מצליחות נשים להיות מנהיגות טובות יותר של משברים לעומת גברים?

ייתכן שהתשובה נמצאת במסרים הלא-מילוליים שלהן. במחקר חדש וראשון מסוגו שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן, בוגרת האוניברסיטה העברית, מומחית לניתוח שפת גוף ותקשורת בין-אישית מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית והקריה האקדמית אונו, יחד עם המרצה ואיש התקשורת רועי כ"ץ נותחו 20 הופעותיהם הטלוויזיוניות של עשרה מנהיגי המדינות בחודשיים הראשונים לפרוץ מגיפת הקורונה (שהוגדרו כנאומים לאומה או הודעות לתקשורת שהועברו בשידור חי, בפריים טיים). המחקר שם דגש על התקשורת הלא-מילולית שהציגו המנהיגים והמנהיגות בנאומיהם. בין היתר נבדקו מאפיינים כמו קול וטונציה, מחוות גוף, עמידה ויציבות, הבעות פנים והופעה על הבמה.

תוצאות המחקר, לטענת החוקרים, היו מפעימות. התגלה הבדל מובהק בין ההתנהלות התקשורתית של מנהיגות ומנהיגים במהלך המשבר הנוכחי, כשההתנהלות של המנהיגים הייתה ברובה אגרסיבית – כלומר קשוחה, תחרותית, מלווה בתנועות איום, אזהרות והפחדות ככלי לשכנוע, ואף יצירת מתח, בעוד הנשים הציגו התנהלות מנהיגותית שהיא מכילה ומשתפת בעיקרה, שכללה הבעות פנים נינוחות, יצירת קשר עין עם הקהל, נקיטה בתקשורת שמונעת מרגש, הן שמו דגש על אמפטיות ואופטימיות, והמסרים שלהן היו שלווים ודגלו בשיתופיות ואחדות. למעשה, כל הנשים המנהיגות שמופיעות במחקר שידרו רוגע ושלווה במסריהן בצורה יחסית דומה.

מדוע מפתיע שנשים נקטו בגישה מרגיעה בנאומיהן? פרופ' ליכטמן-גרבלסקי מסבירה כי "בעבר, המפתח להצלחה פוליטית עבור מנהיגות, במיוחד בקרב ראשי ממשלה, היה תלוי ביכולתן לאמץ קודים של התנהגות לא-מילולית גברית, הווה אומר להעביר מסרים תקיפים ולנקוט בלשון חדה, תקיפה ומאיימת. המנהיגות שחקרנו לא מחקות את המנהיגות הגברית ומביאות לבמה מנהיגות אחרת, חדשה, אלטרנטיבית ואפקטיבית, המבוססת על שפת גוף נשית. בצורה זו הצליחו המנהיגות לצייר את עצמן כאמינות, בעלות ביטחון עצמי ושולטות במצב".

למאמר המדעי

לפרסום בתקשורת: ישראל היום

עאזם, בן 43, בעל תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה ותואר שני בכלכלה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, נבחר לתפקיד בתום הליך מכרזי שארך מספר חודשים.

הממונה על השכר, קובי בר נתן אמר: "אני מברך על הבחירה ומשוכנע שראש היחידה החדש, שאדי עאזם, יוביל את היחידה להישגים חשובים כך שהמשאבים הציבוריים יוקצו לצרכים אליהם יועדו ולרווחת הציבור".

צילום: דוברות משרד האוצר

ברזני החל את דרכו בבנק ישראל לפני כארבע-עשרה שנים כסטודנט במחלקת חשבות, תשלומים וסליקה בבנק. משנת 2008 שימש ככלכלן ביחידת שוק ההון בחטיבת מידע וסטטיסטיקה, ועסק בתחומי שוק האשראי והגופים המוסדיים. בין השאר, פיתח את מערך המידע אודות שוק האשראי בישראל בשנים 2008-2009, בעת שבנק ישראל נזקק למידע מקיף ככל האפשר אודות מצב שוק האשראי. בשנת 2014 הצטרף לדוברות הבנק כסגן הדובר, והיה שותף לכל תחומי עבודת הדוברות וההסברה הכלכלית. בין השאר, הוביל ברזני את מהלך ההרחבה של ההסברה של בנק ישראל לחברה הערבית בישראל, והיה שותף לצוות שגיבש את אסטרטגיית הקשר של הבנק עם הציבור במסגרת התכנית האסטרטגית שהוביל הנגיד בשנת 2019. החל מפברואר 2020, עם סיום תפקידו של קודמו בתפקיד, יואב סופר, משמש ברזני כדובר הבנק בפועל.

לברזני תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב. הוא מתגורר ברעננה, נשוי ואב לשלושה ילדים.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז סיום תפקידו של הדובר הקודם, יואב סופר,  מילא אורי את תפקיד הדובר בפועל בצורה טובה מאוד, באחת התקופות המאתגרות ביותר שידעו בנק ישראל וכלכלת ישראל. הניסיון שצבר, לצד הרקע המקצועי והאקדמי שלו, והבנתו במגוון סוגיות הליבה שבהן עוסק הבנק יאפשרו לו להתמודד בהצלחה עם אתגרי התפקיד, ולתרום לעבודת הבנק. עבודת ההסברה היא חלק מהותי באפקטיביות הצעדים הכלכליים השונים שבהם נוקט הבנק. אני שמח מאוד על היבחרו לתפקיד באופן רשמי ומאחל לו הצלחה בתפקידו החשוב".

מקור ההודעה - בנק ישראל
צילום: יח"ץ בנק ישראל