מחקר קובע: קיים קשר בין מצבי לחץ למצב הבריאותי בגיל מבוגר
כאשר מדובר במצבים חוזרים ונשנים, כלומר לחץ מצטבר, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות אף יותר, על אחת כמה וכמה בגילים מבוגרים. מחקר חדש של הדוקטורנטית מיכל לוינסקי, בהנחיית פרופ' מרים שיף (שתיהן בוגרות האוניברסיטה) מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, בחן לראשונה את הקשר בין מצבי לחץ מצטברים וההתדרדרות במצב הבריאותי של אנשים מבוגרים לאורך תקופת זמן ארוכה בתהליך ההזדקנות, במהלך 14 שנים ובשש נקודות זמן.
הנתונים נאספו בסקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה ובישראל, שנערך על האוכלוסייה המבוגרת החל משנת 2004. ניתוחים על מדגם של כ־7,000 איש מתוכו הראו כי מבוגרים בני 65 ומעלה, שדיווחו על מצבי לחץ וטראומה מצטברים, נמצאים בסיכון גבוה להידרדרות בריאותית מהירה וחמורה יותר. התוצאות חזרו על עצמן גם כאשר משתנים כמו גיל, מין, הכנסה, מדינת המגורים ובריאות נפשית, נלקחו בחשבון.
[...]
בעוד שההשלכות הפוטנציאליות השליליות של לחץ הן אוניברסליות וחלות לאורך כל החיים, בני הגיל המבוגר עשויים להיות פגיעים במיוחד. תקופת חיים זו מאופיינת באובדן רב וכן בירידה במשאבים הזמינים וביכולות. מודלים שונים של חוסן מתארים את המרכיבים שעשויים לסייע לאדם לפתח יכולת להתמודדות עם מצבי לחץ ולהסתגל לנסיבות החיים.
החוקרות מצאו מרכיבים שונים שעשויים לסייע עם השלכות של לחץ בגיל מבוגר, בהם גורמים פסיכולוגיים, רגשיים, סביבתיים והתנהגותיים. מבחינה מעשית, מספר אסטרטגיות להפחתת לחץ נמצאו יעילות בתקופת הזקנה. משמעותית במיוחד היא שמירה על חיים חברתיים פעילים ועל קשרים קרובים עם בני משפחה וחברים, דבר שמאפשר שיתוף בקשיים וברגשות, מקנה תחושת ביטחון ואף מהווה כלי ללמידה על אסטרטגיות התמודדות נוספות. בהמשך לכך פעילות התנדבותית נמצאה כשימושית לשיפור התחושה החיובית והמסוגלות של האדם בגיל המבוגר, וכן אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ותרגילי הרפיה.
