חדשות

ועדת המרכזים של נציבות שירות המדינה אישרה פה אחד את מינויה של אולה אקסלרוד כמנהלת אגף המטרו והסעת המונים במנהל התכנון. היא תחליף בתפקיד את יעל סלומון (גם היא בוגרת האוניברסיטה העברית) שעברה לשמש כסמנכ"לית חטיבת תשתיות במנהל התכנון. בשנתיים האחרונות הייתה אקסלרוד סגנית מנהלת אגף המטרו. היא מתגוררת בירושלים, בעלת תואר ראשון במדעי החיים ולימודי סביבה ותואר שני בגיאוגרפיה, תכנון וסביבה באוניברסיטה העברית.

בתפקידה החדש, אקסלרוד תוביל את כלל תוכניות המטרו והסעת המונים, תעמוד בקשר עם מהנדסי הוועדות המקומיות וכן עם המתכננים מטעם משרד התחבורה, במטרה להבין את הצרכים השונים העולים מהשטח ולתת מענה לצרכים אלו בתכנון המתגבש. אגף תכנון מטרו והסעת המונים, שנמצא תחת חטיבת התשתיות במנהל התכנון, מקדם מגוון של תוכניות לתשתיות תחבורה עתירת נוסעים ובהן תוכנית מערכת המטרו למטרופולין גוש דן ולמרחב תחנות המטרו (תמ"א 70), מסילות 5-6 באיילון, מסילות מהירות בחיפה ורכבת קלה בבאר שבע ועוד.

ברכותינו!

שמונה חודשים בלבד מהיום שבו נכנס לתפקידו כמפקח על הבנקים בבנק ישראל, פרסם דני חחיאשוילי קול קורא לציבור לבחינת מתווה מהפכני, ראשון מסוגו בישראל, שיאפשר לראשונה לגופים חוץ-בנקאיים קיימים לקבל רישיון תאגיד בנקאי. במילים אחרות: הכנסת שחקנים נוספים לתחום הבנקאות שיתחרו בבנקים ויפחיתו את כוחם הריכוזי כיום.

המתווה שעתיד לבצע מהפכה בעולם הבנקאות המקומי ולהגדיל את התחרות בבנקים, עשוי לטלטל את הגופים המחזיקים כיום בשווי נכסים של 2.5 טריליון שקל. אבל חחיאשוילי אינו מודאג, כיוון שמהצד השני הוא אמון על יציבות הבנקים. כך, בבסיס קבלת ההחלטות שלו מבוצע מעבר מתמיד בין הצורך בהגדלת התחרות מחד, וההכרח לשמור על יציבות הבנקים הגדולים מאידך, יעדים אשר מתאזנים בכל פעם מחדש על המשקל.

תחרות ויציבות הם שניים משלושת היעדים שהגדיר לעצמו המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עם כניסתו לתפקיד, היעד השלישי הוא הוגנות. שלושת היעדים הללו, “קווים מנחים” אם תרצו, מכתיבים את פעולותיו. המתווה שהוא הציע להכנסת שחקנים נוספים לתחרות בבנקים, הוא חלק מיעד התחרות.

“ישבנו וחשבנו מה נכון לעשות בתחום התחרות. מה אנחנו יכולים לעשות, ואיך מתרגמים את היעד הזה לתוכנית עבודה”, אומר דני חחיאשוילי, "הבנו שעידוד כניסה של שחקנים נוספים לתחום הבנקאות בישראל, תוך מיקודים פיקוחיים, הוא צעד תשתיתי שיוביל להגברת התחרות במערכת הבנקאית.

חחיאשוילי בעל תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים, ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות במימון. כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לריאיון המלא >>>
_{צילום: דברות משרד האוצר}

את רשימת חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחת הרווארד, לאחריה סטנפורד, MIT, קיימברידג', וברקלי שבקליפורניה. בדומה לשנה שעברה, גם השנה מדורגות שלוש אוניברסיטאות ישראליות במאה המוסדות המובילים בעולם. לצד האוניברסיטה העברית, שמדורגת במקום ה-81, מדורגים הטכניון (85) ומכון ויצמן (69). זהו הישג מצוין לאקדמיה הישראלית ובמיוחד לאוניברסיטה העברית.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "הימצאותן של 3 אוניברסיטאות ישראליות ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם – הוא הישג יוצא דופן בשנה כה מאתגרת ומורכבת. האוניברסיטה העברית שעלתה השנה למקום ה-81 בדירוג הבין-לאומי הנחשב ביותר בעולם האקדמיה, היא עדות למחקר פורץ דרך ושאיפה למצוינות שאנו מקדמים כדרך חיים. גאוותנו ותודתנו לחוקרות ולחוקרי האוניברסיטה ולחברות וחברי הסגל המנהלי שלצידם ואיתם, אשר ממשיכים לקדם מדיי יום מחקר מצוין, למרות ועל אף המתקפות הפנימיות והחיצוניות, בעידן שבו האמת המדעית וההתקדמות האנושית נתפסת בקרב ציבורים שונים, כמעשה מקרי הנתון ליד הגורל.  נמשיך להיות המוסד האזרחי החשוב ביותר לעיר ירושלים, למדינת ישראל, ומקור לגאווה ברמה הבין-לאומית".
 
פרופ' תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית: "האוניברסיטה העברית עומדת מזה קרוב ל-100 שנה על מחויבותה למצוינות במחקר ובהוראה. בזכות החוקרים והחוקרות המצוינים שלנו אנו עומדים בקדמת הבמה המדעית ברמה העולמית ומשפיעים השפעה מכרעת על קידומה של האנושות, לעבר עתיד טוב יותר. לא מכבר סיימנו את השנה האקדמית בצל המלחמה הארוכה ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. בכוחות מאוחדים ובמאמצים בלתי מתפשרים של הסגל האקדמי, שבזכותו אנו מדורגים בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, התאמנו לכל אלפי הסטודנטיות והסטודנטים, משרתי ומשרתות המילואים של האוניברסיטה העברית, את התמיכה האקדמית, הכלכלית והחברתית, על מנת שכל אחד ואחת מהן יסיימו את השנה ולא יישארו מאחור".

קול קורא לאיתור מנכ"לית או מנכ"ל של בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי. בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי שוכן בקריה החקלאית בראשון לציון, לא רחוק מצומת בית דגן, ובו צוות המונה מעל 200 עובדים, הכולל רופאות ורופאים רבים הפועלים לתת שירות למטופלי ולקוחות בית החולים. בבית החולים קיים ומופעל ציוד רפואי מהמתקדם ביותר בתחום.

במסגרת בית החולים פועלות מרפאות מומחים בתחומי הרפואה הווטרינרית השונים, ביניהם: אונקולוגיה, דרמטולוגיה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, אופתלמולוגיה, רפואה פנימית, כירורגיה ותחומים נוספים. בבית החולים פועלת מחלקת חירום וטיפול נמרץ הנותנת שירות 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי, מיסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא עמותה רשומה.

לכל הפרטים והגשת מועמדות >>>

חברת דיזנהאוז גרופ הודיעה על מינויה של דינה להב לתפקיד סמנכ"לית תפעול סניפים בחברה. להב, בעלת ניסיון עשיר של כשלושה עשורים בתעשיית הנסיעות. בעברה, ניהלה את מערך הנסיעות הגלובלי של ענקית ההייטק אמדוקס, משם עברה לכהן כסמנכ״לית ניהול לקוחות באמריקן אקספרס ולאחר מכן כמנכ״לית חברת אקדמי טרוול.

עם כניסתה לתפקיד, אמרה להב: "אני נרגשת להצטרף לקבוצת דיזנהאוז, חברה בעלת מוניטין וניהול מצוין ועובדים מהשורה הראשונה בענף התיירות״.

דינה הינה בוגרת תואר ראשון בכלכלה ובסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית.

מחקר חדש מגלה כי התכונות האישיות של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מגבירות באופן משמעותי את האמפתיה וההתנהגויות הפרו-חברתיות כלפי אזרחי המדינה במשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

המחקר נערך על ידי פרופ' מיטל בלמס כהן, מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות ובוגרת האוניברסיטה העברית, לצד ניצן אטיאס (דוקטורנטית באוניברסיטה ובוגרת תואר ראשון) ופרופ' ערן הלפרין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

הממצאים מציעים נקודת מבט מלאת תקווה על כוחה של האמפתיה ועל תפקידה של מנהיגות בטיפוח סולידריות גלובלית. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של מנהיגים להשפיע על דעת הקהל ולהניע פעולה חיובית באמצעות הדגש אסטרטגי של התכונות האישיות שלהם.

להמשך קריאה >>>

מוזמנות ומוזמנים לצפות בוובינר בהנחיית רועי בילר, בוגר האוניברסיטה העברית, מנהל צוות סייבר ותשתיות ביחידה לקידום דיגיטל בשלטון המקומי במערך הדיגיטל הלאומי.

רועי בילר מדבר על סימולציית תרגילי פישינג ארגוניים, ההבדל בין קופסה שחורה ללבנה, מהי בדיקת חדירה אפליקטיבית או תשתיתית, ומסביר כיצד לבחור את הכלי הנכון עבור הרשות שלכם.

חברת הקלינטק CarbonBlue גייסה 10 מיליון דולר במסגרת הרחבת סבב סיד. המימון נועד לאפשר לסטארט-אפ מחיפה להתחיל לפרוס את הטכנולוגיה שלו להסרת פחמן דו-חמצני מהסביבה. ההסרה נעשית באמצעות שימוש בתשתיות מים ופועלת בכך להפחתת הזיהום וההתחממות הגלובלית. חברות שיבצעו את תהליך ה-(CDR) Carbon Dioxide Removal, יהיו זכאיות לקרדיט מיסוי בעקבות איפוס פליטות פחמן דו-חמצני. בימים אלה החברה הישראלית מקימה מתקן משולב עם מתקן ההתפלה של קיבוץ מעגן מיכאל ומפתחת פרויקטים דומים באירופה ובצפון אפריקה.

טכנולוגיית ה-Direct Water Capture של CarbonBlue ייחודית ביכולתה לנצל כל סוג של מים בתהליך ידידותי לסביבה ולא מזהם. תאימות מים אוניברסלית זו מאפשרת אינטגרציה עם כל מתקן המנצל מים. החברה הוקמה ב-2022 על ידי ד"ר דן דבירי, שמשמש כמנכ"ל ועידו צור, סמנכ"ל התפעול ובוגר תוכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית.

חברת האיפור והטיפוח הבין-לאומית IL MAKIAGE השיקה בישראל עמדה רובוטית ראשונה שיכולה להתאים ולמכור מוצרי איפור וטיפוח באופן אוטומטי. העמדה מנגישה באמצעות סריקת קוד QR שאלון אונליין של החברה שמתאים לצרכנית את גוון המייקאפ המדויק לה, מתוך מגוון רחב של 50 גוונים ועוד ממוצרי הטיפוח של החברה. האלגוריתם של המערכת פותח ע"י צוות המפתחים של החברה שעבדו עם חברת PopNblum. העמדה הרובוטית הראשונה, שעל פי החברות עלתה כחצי מיליון ש"ח, תוצב בקניון דיזנגוף סנטר.

יונתן ארן מנכ"ל IL MAKIAGE בישראל ובוגר האוניברסיטה העברית, אמר עם השקה: "בעמדה החדשה לקוחות יוכלו להיעזר בקוויז, להתאים לעצמם את המוצר הנכון ולא לחכות למשלוח. אין לנו ספק שכאשר לקוחות יפגשו אותנו ביותר נקודות ממשק כך יוכלו להיחשף לטכנולוגיה ולאיכות המוצרים שלנו ויהפכו ללקוחות נאמנים".

רשות החדשנות הודיעה על מינויה של יעל מזוז-הרפז לתפקיד סמנכ"לית מדיניות. בין תפקידיה הקודמים שימשה יעל כסגנית נשיא לאופרציה ב-Ukko, סטארט-אפ ישראלי המפתח פתרונות לאלרגיות למזון.

קודם לכן היא שימשה כסגנית לכלכלה ויישום במטה ישראל דיגיטלית, שם הייתה אחראית על בנייה וניהול תקציב של כחצי מיליארד שקל ועל הובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית של השירותים הממשלתיים. לפני כן מילאה מזוז-הרפז תפקידים שונים במשרד העבודה והרווחה. האחרון שבהם כראש מטה הממונה על זרוע העבודה. בין השאר, היא ריכזה את "הוועדה הציבורית לקידום מדיניות התעסוקה לשנת 2030".

מזוז־הרפז גדלה בירושלים, היא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית במסגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה, ותואר ראשון במשפטים ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית. היא התמחתה אצל שופטת בית המשפט העליון והנשיאה בדימוס אסתר חיות.

הנהלת איגוד הכדורסל הישראלי אישרה פה אחד את מינויה של דנה סנדר, המועמדת של עמוס פרישמן, לתפקיד יו"ר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל. סנדר, כדורסלנית עבר, הינה בעלים ומנכל"ית של חברת ארנו קפיטל, העוסקת במתן אשראי למימון נדל"ן. היא בעלת תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון. היא לוקחת על עצמה להוביל את ליגת העל לנשים בכדורסל, בהתנדבות, מתוך אהבתה לענף ורצונה לתרום לקידומו וביסוסו כספורט הנשים המוביל בישראל.

כבוד גדול לחמשת הזוכות והזוכים, בוגרי האוניברסיטה העברית, בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2024. הפרסים מוענקים לאמניות ולאמנים, מדענים ומדעניות אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל ובעולם.

פרופ' רננה פרס, מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שזכתה בפרס מפעל חיים הודות להקמה וניהול פרויקט HUBS-Aid שהעניק טיפול מקיף לעסקים קטנים ובינוניים שחוו נזקים לרכוש ולנפש, פינוי, נטישת לקוחות, ומצוקה כלכלית ונפשית;

פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, שזכה בפרס בתחום הביוטכנולוגיה בזכות גישתו המקורית המבוססת על התפיסה שבטבע ניתן לגלות ביו-חומרים ומבנים תפקודיים בעלי תכונות ייחודיות, וליצרם בתהליכים ביוטכנולוגים;

פרופ' שלמה מגדסי, מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום מדע והנדסה של חומרים, עבור עבודתו פורצת הדרך בתחום מדע  והנדסת חומרים. הפרס ניתן לו על עבודתו בפיתוח דרכים להדפסת חומרים בסקלה ננומטרית ומיקרומטרית;

פרופ' דניאל שוורץ מהחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום ההיסטוריה של עם ישראל על תרומתו הייחודית, חסרת התקדים ורחבת ההיקף לחקר ההיסטוריה היהודית בתקופה ההלניסטית-הרומית.

פרופ' נורית גרץ, מהמכללה האקדמית ספיר, זכתה בפרס בתחום חקר התרבות. המחקר של פרופ' גרץ חוצה תחומים ומשלב ספרות, אמנות, קולנוע, היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה. היא חוקרת פעילה, שעבודותיה השפיעו ומשפיעות על דורות של חוקרים, יוצרים וסטודנטים.

כמעט תשעה חודשים עברו מאז השבעה באוקטובר. חודשים קשים, מורכבים, בהם ראינו רוע מוחלט, אך גם גבורה עילאית של החברה הישראלית. הדור הזה התגלה כדור אמיץ וערכי, שמסתער קדימה. הדור הזה, יצמיח את מנהיגי המחר. לשם כך נבנתה תוכנית המנהיגות "מפרש לבן".

"מפרש לבן" היא תוכנית מנהיגות לצעירות וצעירים החיים עם מוגבלות כתוצאה מהמלחמה, ושמתאימים לתפקידי הובלה והנהגה בחברה. במשך שמונה חודשים תעבור הקבוצה סדרה של מפגשים, סדנאות, הרצאות והכשרות לצד מסעות להכרת החברה הישראלית על שבטיה ומפגש עם קהילות יהודיות בתפוצות. התוכנית תעסוק בשאלות של זהות, ערכים, חברה ומדינה. בתום תקופת ההכשרה ימשיך ארגון "לפרוש כנף" ללוות את בוגריה וישמש להם בית ערכי וארגוני למיזמים של הובלה ומנהיגות. את התוכנית מלווה בהתנדבות זיו שילון.

דירקטוריון בנק הפועלים אישר את המלצת ועדת האיתור למנות את בוגר העברית, ידין ענתבי למנכ"ל הבנק. ענתבי יחליף בתפקידו את דב קוטלר שהודיע בחודש מאי האחרון על פרישתו לאחר חמש שנות כהונה כמנכ"ל הבנק. ענתבי מכהן כחבר הנהלה בבנק הפועלים משנת 2013. בתפקידו הראשון שימש כמנהל החטיבה הפיננסית (CFO), ומשנת 2018 ועד היום עומד ענתבי בראש חטיבת שווקים פיננסים ובנקאות בין-לאומית של הבנק. 

בעברו כיהן כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון והמפקח על הביטוח במשרד האוצר בין השנים 2005-2009, וכן כמנכ"ל דש בית השקעות בין השנים 2011-2012. ידין נשוי ואב לשתי בנות, בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מהאוניברסיטה העברית, תואר מוסמך במנהל עסקים בהתמחות במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית והינו רואה חשבון מוסמך.   

ברכותינו!

אוניברסיטת תל אביב הקימה מרכז למנהיגות על שמו של מר אהוד ברק, ראש הממשלה והרטמכ”ל לשעבר. ברק בעל תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בניתוח מערכות מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. "מרכז ברק למנהיגות" אמור להעניק לדור העתיד את הכלים והמיומנויות לעמוד בראש הנהגת המדינה. נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופ’ אריאל פורת: “מנהיג צריך להיות אחד שמסוגל לאחד אותנו גם כשאנחנו חלוקים”, אמר, “אין אישיות מתאימה יותר מאשר אהוד ברק שעל שמו יוקם מרכז כזה”.

מדובר בפרויקט של האוניברסיטה שזכה לתרומות נדיבות מטעם המיליארדר היהודי אוסטרלי פרנק לאוי, מי שהקים את המכון למחקרי בטחון לאומי ה-inss ומשמש כיו”ר הוועד המנהל. מרכז ברק למנהיגות יעניק מלגות לסטודנטים מצטיינים לתואר שני, ובפיתוח מנהיגות – מנהיגות ההווה ומנהיגות העתיד.

מטרת התוכנית היא לזהות להסליל ולהכשיר את מנהיגי העתיד. בכל שנה יסיימו את התוכנית כ-30 סטודנטים וסטודנטיות, כך לפי מי שיעמוד במרכז ברק למנהיגות – פרופ’ אודי זומר (גם הוא בוגר העברית).