חדשות

מחקר חדש של בוגרי העברית מציג פריצת דרך בהבנת האופן שבו תאי T, סוג של תאי מערכת החיסון, מופעלים. החוקרים השתמשו בטכניקה חדשנית בשם מטה-מודלינג בייסיאני. השיטה המשלבת נתונים ממקורות שונים, בהם מיקרוסקופיה מתקדמת וסימולציות חישוביות, כדי לנתח, בצורה יעילה יותר, את תהליך ההפעלה. המחקר מזהה דפוס מפתיע בתקשורת ובאיתות בין תאי מערכת החיסון. תובנות אלו עשויות לשפר את ההבנה של התנהגות תאים ואת מנגנוני התגובה החיסונית, מה שיכול להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות שונות.

המחקר נערך באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת ד"ר יאיר נווה-עוז מהמכון רקח לפיזיקה ובית הספר להנדסה ומדעי המחשב, ד"ר ברק רווה מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב, וד"ר אילון שרמן מהמכון רקח לפיזיקה. הממצאים מציעים תמונה מקיפה יותר של האיתות הראשוני בתאי T, עם השלכות אפשריות על הבנת תהליכים תאיים מורכבים נוספים. מטה-מודלינג בייסיאני, באמצעות שילוב מודלים שונים לכדי מודל אחיד, מספק כלי רב עוצמה לחשיפת דפוסים נסתרים שמניעים התנהגות תאית, עם השלכות רחבות על תחומי האימונולוגיה והרפואה.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו גישה חדשנית להילחם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות טכניקת “סימון” ייחודית המסייעת למערכת החיסון לזהות ולהשמיד את הפתוגנים החמקמקים הללו. המחקר, בראשות פרופ’ צבי חיוקה, תלמידת המחקר יעל בלו, וד”ר עינב מלאך מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע”ש רוברט ה. סמית’, מציג אסטרטגיה טיפולית חדשנית להתמודדות עם זיהומים שמערכת החיסון מתקשה לזהות. פרופ' חיוקה וד"ר מלאך הינם בוגרי תואר ראשון, שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית.

פתוגנים לעיתים קרובות נמלטים מהגנות מערכת החיסון באמצעות שינוי המבנה שלהם או ייצור אנזימים המפריעים לתגובות החיסוניות, מה שמוביל לזיהומים חמורים. כדי להתמודד עם אתגר זה, החוקרים פיתחו תג כימרי – שילוב של שתי מולקולות שונות – שמחבר פפטיד קושר חיידקים עם תג חלבוני המוכר למערכת החיסון. תג סימון זה מסמן את הפתוגן ומאותת למערכת החיסון להשמיד אותו.

החדשנות מבוססת על פפטיד חיידקי המחובר לחלבון C3b, המפעיל את מסלול הקומפלמנט של מערכת החיסון. החוקרים הראו שתג כימרי זה מסוגל להיקשר לאי-קולי עמיד לקומפלמנט, ולהשיג ירידה של 90% בכמות החיידקים לאחר הוספת חלבוני קומפלמנט נוספים.

חותם פותחת תוכנית חדשה במיוחד לתושבי מזרח ירושלים בעלי תואר אקדמי ורמת עברית גבוהה!

מה התוכנית מציעה?

• הזדמנות אמיתית להשפיע ולשנות
• ליווי מקצועי, אישי וקבוצתי בתוך בית הספר
• קורס עברית איכותי במשך 7 חודשים
• השתייכות לקהילה חינוכית איכותית
• מסלולי התפתחות מקצועית וניהולית
• כלים פרקטיים להתמודדות עם האתגרים בשדה
• הכשרה ייחודית ותעודת הוראה במימון מלא
• שיבוץ בבית ספר במשרה מלאה
• מלגת חותם על סך 14,000 ש"ח

בסטארט־אפ ישראלי קאבוס (caVos Biotherapeutics), המבוסס על מחקריו של בוגר העברית, פרופ' יובל טבח, רוצים להעתיק תכונות מסוימות של בעלי חיים המסוגלים לחיות חיים ארוכים בלי לפתח סרטן או מחלות קשות אחרות. קאבוס מנצל את הירידה המשמעותית בעלויות הריצוף הגנומי, כדי לזהות את הגורמים הגנטיים הייחודיים לבעלי חיים עם "תכונות־על". המטרה: להפוך תובנות אלה לטיפולים חדשניים המבוססים על טכנולוגיית mRNA. החברה נבחרה גם לרשימת נבחרת הסטארטאפים לשנת 2024 של כתב העת "דה מרקר".

השבוע השלים קאבוס סבב גיוס בסך 3.3 מיליון דולר, בהובלת קרן אנטרי קפיטל (Entrée Capital) והקרנות NFX, Alumni Ventures ו-Tal Ventures. חלק מהסכום שגויס ניתן כהשקעה במסגרת מסלול הזנק של רשות החדשנות. הגיוס מביא את סך ההון שהושקע בחברה מאז הקמתה ב-2021 ל-4.8 מיליון דולר. את ההשקעה הראשונה ביצעו קרן aMoon ורשות החדשנות.

נגיפי צמחים הם בין הפתוגנים המשמעותיים ביותר לגידולים חקלאיים מבחינה כלכלית וגורמים לנזק שנתי של עד 3 מיליארד דולר לחקלאות העולמית. שיטות השבחה מסורתיות מוגבלות ביכולתן להקנות עמידות כנגד הנגיפים ולכן נדרשות טכנולוגיות חדשניות, כגון CRISPR/Cas9, ליצירת עמידות גנטית חדשה נגדם.

הנגיפים הם טפילים אשר קיומם תלוי באופן מלא ברכיבי תא הפונדקאי. גנים בצמחים המקודדים לחלבונים החיוניים להדבקה נגיפית מכונים גני רגישות (S). גנים אלו מהווים מטרות אטרקטיביות לפיתוח עמידות חדשה לנגיפים. באמצעות CRISPR/Cas9, בהובלתו של ד"ר זיו שפיגלמן, ביצעו חוקרי מכון וולקני: ד"ר חגית האק, ד"ר דיאנה ליבמן ומיטל שטרקמן-כהן (כולם בוגרי העברית), מוטציות בגני S בגידולי דלועים וסולניים שונים והצליחו להגביר את העמידות כנגד נגיפים בעלי חשיבות כלכלית.

יצא לאור ספר פרוזה ראשון שכתבה מרב ליבנה-דיל בהוצאת "ידיעות ספרים" -  "הנערות". הספר מספר את סיפור התבגרותן של שלוש נערות מישוב בשומרון.

מחקר חדש מציג בדיקת דם פשוטה לזיהוי נזק מוקדם לריאות אצל חולי סרטן המקבלים טיפול חדשני עם קוניוגטים של נוגדנים ותרופות (ADCs), שעלולים לפעמים לגרום למחלות ריאה חמורות ואף קטלניות (ILD). באמצעות ניתוח סמנים ספציפיים ב-DNA מחזורי, הבדיקה מספקת דרך לא-פולשנית לניטור סיבוכי ריאות אצל מטופלים, ללא הסתמכות בלעדית על סריקות דימות. התקדמות זו חשובה כיוון שהיא עשויה לסייע לרופאים לאתר ולנהל נזקים מוקדם יותר, לשפר את בטיחותם של חולים הנוטלים תרופות סרטן חזקות ולהפוך את הניטור השוטף לנגיש וקל יותר.

צוות חוקרים, בוגרי העברית, בראשות ד"ר אלברט גרינשפון, מהמכון האונקולוגי ע"ש שרת במרכז הרפואי הדסה, וד"ר אורי פרידליך ממרכז הביופסיה הנוזלית במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי הדסה, פיתח בדיקת דם חדשה היכולה לזהות סימנים מוקדמים לנזק ריאתי שעלול להיות קטלני בחולי סרטן. שיטה פורצת דרך זו מיועדת להציע דרך בטוחה ופשוטה יותר לניטור מחלות ריאה שנגרמות מתרופות, עם אפשרות להפחית את הצורך בסריקות תכופות.

בזמן שוועידת האקלים הבין-לאומית נפתחה בבאקו והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, ניב מאירסון שוחח עם אחד מחלוצי התחום בארץ (ובוגר העברית, כמובן): פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים.

השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר.

בוגר העברית, ד"ר נתנאל לויפר, פוסט-דוקטורנט במעבדה של פרופ' יובל דור, מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, זכה בפרס יוקרתי במסגרת תחרות Falling Walls בברלין.

לתחרות הגישו מועמדות 2,500 דוקטורנטים ומדענים צעירים מכל רחבי העולם, 100 הגיעו לגמר ונתנאל הגיע למקום השלישי, וקיבל תואר Breakthrough Of The Year עם הפיץ' שלו בנושא: "Breaking The Wall of Cell-Free DNA".

במסגרת מחקרו נתנאל פיתח יחד עם צוותי המעבדה של פרופ' יובל דור, פרופ' רות שמר, פרופ' בן גלזר ופרופ' תומי קפלן, שיטה רגישה לביצוע ״ביופסיה נוזלית״, שהיא דרך לא פולשנית לאבחן מגוון רחב של מחלות באמצעות בדיקת דם.

ד"ר יצחק ברוק, רופא ישראלי בולט וניצול סרטן הגרון, קיבל את פרס עבור שירותו המצטיין מאגודת סרטן הראש והגרון על תרומתו המשמעותית לארגון ולמטופלים ברחבי העולם. הפרס הוענק בכנס השנתי של האגודה בנושא שיקום ושורדות מסרטן הראש והגרון, שהתקיים באוקטובר 2024.

ד"ר ברוק אובחן כחולה בסרטן הגרון בשנת 2006 ועבר לרינגקטומיה (ניתוח על מיתרי הקול) שנתיים מאוחר יותר. מאז הקדיש את עצמו לשיפור הטיפול במטופלים, לצמצום טעויות רפואיות ולשיתוף חוויותיו כדי לחנך אחרים.

ספרה של לין דרור, בוגרת העברית, מבית הוצאה לאור אופיר ביכורים, עומד לצאת בשבועות הקרובים לקהל הרחב. לין מגשימה חלומות מאז 1986. אימא לשתיים, ממודיעין. מאמנת אישית, מרצה ומנחת קבוצות להתפתחות אישית ומוטיבציה להצלחה. בעלת תואר שני במדעי החברה, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותעודות הכשרה לאימון אישי מאוניברסיטת בר אילן והסמכה לאימון אישי מלשכת המאמנים בישראל. התמחות באימון למערכות יחסים ואימון בשיטת שנים-עשר הצעדים ממכללת יוזמות. מתמחה בתחום היחסים הבין-לאומיים עם ניסיון רב שנים בהובלת תהליכים ופרויקטים במדינות שונות בעולם.

"יום אחד הכול התחבר. מול עיניי הופיעה תמונה ברורה של מודל לניווט חיי לעשייה, משמעות ואושר, בדיוק כפי שדמיינתי לחיות את חיי. ההגשמה של החלום שלי נמצאת כעת בידי כל אחד ואחת מכם. עצם הרעיון מרגש אותי ואני מקווה כי המסע שלי לאושר והגשמה, יעניק לך השראה לצאת לדרך לעבר הפסגות הבאות במסע חייך".

הצטרפו אלינו לפיתוח תחום מרתק באקו-סיסטם האקדמי, לתפקיד הכולל, בין היתר, קידום תהליכים ויוזמות עם כלל מעגלי ההשתייכות של קהילות הבוגרים הישראלים של האוניברסיטה העברית, בישראל ובעולם:

• ניהול קשר, חיבור והנעת הקהילות השונות במסגרת הפעילויות בעולם בוגרי האוניברסיטה
• ייזום שותפויות עם גורמים חוץ ופנים ארגונים עבור קהילות הבוגרים של האוניברסיטה
• יצירת, חיזוק ושימור קשר אישי שוטף עם בוגרות ובוגרים מובילים והרחבת מעורבותם בפעילות ארגון הבוגרים
• הפקת אירועים ופעילויות לקהילת הבוגרים הרחבה, בארגון ומחוצה לו
• קידום וסיוע בהפקות אירועים לבוגרים ביחידות האוניברסיטה השונות ובכלל זה בהפקת כנסי מחזור
• ייזום, כתיבה ופרסום תכנים ברשתות חברתיות ואתרי אינטרנט

להגשת מועמדות דרך יחידת הגיוס של האוניברסיטה >>>

ד"ר דלית גפני מונתה לדיקנית ביה"ס לכלכלה במכללה למנהל. ד"ר דלית גפני תכנס לתפקידה החדש ב-1 באוקטובר 2024, לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית הקרובה. 

ד"ר גפני בוגרת תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה ותואר שני ודוקטורט בכלכלה, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא משמשת כמרצה בכירה בבית הספר לכלכלה של המכללה למנהל. בנוסף - מכהנת במספר תפקידי ניהול אקדמיים שונים, ביניהם סגנית-דיקן, ממונה על ענייני סטודנטים ומרכזת הלימודים האמפיריים. לצד הניסיון הניהולי, לד"ר דלית גפני ניסיון אקדמי עשיר.

ברכותינו!

חברת הסטארט-אפ הישראלית בתחום פוד-טק, קינוקו-טק, הודיעה על הסכם מסחרי אסטרטגי עם חברת ההאצה וההשקעות מטאפורה פודס שבסיסה באוסטרליה.

שיתוף הפעולה יאפשר לקינוקו-טק לייצר אלפי טונות של מוצרים מבוססי פטריות באוסטרליה. ההסכם כולל גם תוכניות להרחבה למלזיה, סינגפור, אינדונזיה וניו זילנד, עם תחילת ייצור בשנת 2025.

מטאפורה פודס, שהיא זרוע החדשנות של חברת מוצרי המזון Hela APAC, תפקח על השקת מוצרי קינוקו-טק ברחבי אסיה. מדובר בייצור מגוון רחב מוצרי מזון מבוססי פטריות עשירים בחלבון שיכללו חלופות בשר יחד עם פריטי חטיפים כגון חטיפי מוזלי ואגוזים, חטיפי חלבון וצ'יפס פריך.

"אנו נרגשים לשתף פעולה עם מטאפורה פודס ולהביא את הטכנולוגיה שלנו לשווקים חדשים", אמרה יסמין רביד, מנכ"לית קינוקו-טק. "שותפות זו מסמנת ציון דרך משמעותי בהגדלת הייצור שלנו והשפעה משמעותית על הצע מזון בר-קיימא בעולם. עם מטאפורה פודס והמומחיות של Hela APAC, אנחנו מסוגלים להרחיב את טווח ההגעה שלנו ברחבי אסיה”.

קינוקו-טק נוסדה על ידי שלוש בוגרות האוניברסיטה העברית - יסמין רביד, מנכ"לית; הדר שוחט, COO ודריה פלדמן, CTO.

מיכל גרא מרגליות מונתה למנכ"לית ארגון העיתונאים והעיתונאיות ותיכנס לתפקיד בתחילת נובמבר. גרא מרגליות בעלת ניסיון משמעותי בניהול ארגוני חברה אזרחית ובעלת היכרות מעמיקה עם עולם יחסי העבודה. בתפקידה האחרון ניהלה גרא מרגליות את שדולת הנשים בישראל. גרא מרגליות תחליף בתפקיד את אלי גרשנקרוין, גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית, שהודיע על סיום תפקידו לאחר יותר מחמש שנים בארגון. 

גרשנקרוין ניהל את ארגון העיתונאים והעיתונאיות מהרגע שהוקם כארגון עצמאי מחוץ להסתדרות, הוביל את תהליך היציאה והעברת הייצוג של כלי התקשורת. בין הנושאים המרכזיים שהוביל בתקופת כהונתו: הסכמים קיבוציים רבים, לרבות ההסכם הקיבוצי הרחב בתאגיד השידור, המאבק המוצלח נגד הפגיעה בעצמאות התאגיד והמאבק הציבורי נגד מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13. 

כמו כן, בתקופת כהונתו ארגון העיתונאים והעיתונאיות התבסס מבחינה כלכלית והרחיב את סל השירותים שהוא מספק לחבריו, לרבות סיוע נפשי בעקבות ה-7.10 ופתיחת קרן סולידריות לסיוע פיננסי לעיתונאים הזקוקים לכך.

מיכל גרא מרגליות, בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ ותואר ראשון ושני במשפטים, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.