חדשות

חברת Poultry by Huminn, אשר הוקמה בשיתוף חברת Huminn ומכון וולקני, דיווחה על הישג המשמעותי - היא הצליחה להביא לפתרון לבעיית רווחת החי החמורה בתעשיית העופות, ומייתרת כל צורך במיונם והשמדתם של כ-7 מיליארד אפרוחים זכרים בני יומם בכל שנה, הנחשבים "תוצר לוואי מיותר" בתעשיית ביצי המאכל.

החברה, יחד עם צוות חוקרים ממכון וולקני בראשות בוגר העברית ד״ר יובל צינמון הגיעו לפתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של התרנגולת גולדה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. בדרך זו, בנוסף לשיפור רווחת החי - מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הרבים הדרושים להדגרה, ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים.

לפני כשלושה חודשים עינב נקסון מונתה לתפקיד הנספחת הכלכלית וראשת נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בהונג-קונג. עינב בוגרת קורס נספחים של המשרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2020, שימשה בתפקידה האחרון כצוערת בדסק אירופה במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה. במסגרת זו קידמה פרויקטים רבים ומגוונים, לרבות פרוייקטים בתחום התשתיות הלאומיות והתחבורה החכמה. טרם הצטרפותה למסלול להכשרת נספחים כלכליים, שימשה עינב כמנהלת פרויקט הנתיבים המהירים לגוש דן בחברת "ענבל" – זרוע ביצוע של אגף החשב הכללי (חשכ"ל) במשרד האוצר. עינב בעלת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ומינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחקר ביצועים, שניהם מהאוניברסיטה העברית. 

מאחלים הצלחה רבה בתפקיד החדש!

חבר הנאמנים של קרן BIRD בחר בירון לוטן לשמש כמנהל החדש של הקרן. לוטן יחליף את דר' איתן יודילביץ', המכהן בתפקיד מאז 2006.

קרן בירד מקדמת שיתופי פעולה בין חברות אמריקאיות וישראליות במגזרים טכנולוגיים שונים לפיתוח מוצרים משותפים.  בנוסף למתן מענקים של עד 1.5 מיליון דולר, הקרן מסייעת בעבודה עם חברות לזיהוי שותפים אסטרטגיים פוטנציאליים ומפגישה בין שותפים פוטנציאליים.

ירון לוטן מביא לקרן ניסיון רב שנים בתפקידי ניהול מרכזיים עם חברות טכנולוגיה מובילות. כיום הוא משמש כסגן יושב ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. לוטן בעל תואר ראשון במתמטיקה וכלכלה ותואר שני בכלכלה, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

חברת אקווינום, העוסקת בטיפוח ובהשבחת זרעים לתעשיית המזון, גייסה 35 מיליון דולר. הסבב נוהל במטרה להאיץ את מסחור מרכיבי החלבון מהצומח, אותם מפתחת החברה, והובל על ידי Synthesis Capital - קרן השקעות גלובלית המתמקדת בחברות המשנות את תחום המזון והחלבונים. סך גיוסי ההון של אקווינום עד כה עומד על כ-71 מיליון דולר. במרכז המחקר והפיתוח של החברה בקיבוץ גבעת ברנר מועסקים 39 מתוך 51 עובדיה.

את החברה יסד ד"ר גיל שלו, בעל תואר דוקטור בגנטיקה של צמחים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. הישגיו המחקריים כוללים פיתוח טכנולוגיית רצף משולבת לגידול וגילוי גנים חדשים של צמחים ושילובי גנים. אקווינום תשתמש בהון שגויס בסבב האחרון כדי להאיץ את מסחור מרכיבי החלבון מהצומח שהיא מפתחת, האמורים להימכר לחברות מזון באמצעות ספקי חומרי גלם רב-לאומיים. עוד ישמש ההון מהסבב הנוכחי למסחור של זני הסויה והאפונה בעלי רמת החלבון הגבוהה, להוספת משרות מפתח בחברה ולהמשך מחקר ופיתוח של גידולי מקורות חלבון נוספים.

רז הרצברג הצטרפה ל-Wiz עם הקמתה לפני כשנתיים וחצי, לאחר שהובילה צוות מנהלי מוצר במיקרוסופט. כאשר אסף רפפורט (אף הוא בוגר העברית) ושותפיו מאדאלום החליטו לעזוב את מיקרוסופט לטובת הקמת Wiz, לרז היה טבעי להצטרף אליהם. כך הפכה הרצברג לאחת מעשרת העובדים הראשונה של Wiz שקמה במרץ 2020.

רז שירתה ביחידה 504 המסווגת במודיעין ואחרי השחרור עבדה בסטארט־אפ ג'ינג'ר שנמכר לאינטל. סיימה תוכנית ששילבה תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית עם שנה של לימודי עיצוב בבצלאל. עד כה היא שימשה כמנהלת מוצר ראשית ב-Wiz וכעת מונתה לסמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של החברה. בתפקידה החדש, רז תמשיך להוביל את אזורי המוצר השונים ותיקח הובלה בנוסף גם על צוות השיווק והמיצוב של Wiz בשוק אבטחת הענן.

דירקטוריון קק"ל בחר ביפעת עובדיה-לוסקי כיו"ר קק"ל. זו הפעם הראשונה שבראשות הארגון עומדת אישה. בתפקידה האחרון עמדה בראש המחלקה לעברית ולתרבות בהסתדרות הציונית העולמית. היא כיהנה בעבר כמנכ״לית הליכוד העולמי במשך למעלה מארבע שנים והייתה לאישה הראשונה גם בתפקיד זה. בנוסף, כיהנה בתפקידים מגוונים במגזר הציבורי. 

יש רכזות ורכזים בקהל? מנהלות ומנהלים מסוגים שונים? מכירים כאלה? הפעם יש לנו בשורה גם בשבילכן ובשבילכם!
מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה העברית משיק את קטלוג התוכן - מהיום תוכלו למצוא (ולהזמין בקלות) הרצאות וסדנאות בתחום היזמות והחדשנות שרקחו לטובתכם ולטובתכן מיטב המוחות. משיחות עם מאות רכזות ורכזים, מנהלות ומנהלים, בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה, לכל אורך ועומק הסקטורים בישראל (עסקי, טכנולוגי, אקדמי, ציבורי וכל מה שבאמצע) אנו מזהים את החתירה והרצון לרכוש ידע וכלים בתחום היזמות והחדשנות. תחום זה הינו מתחומי התוכן החשובים, הצומחים, וכאלו שדורשים לא רק הגיון בריא, פתיחות ותעוזה, אלא גם הרבה know how - אישי, מחלקתי וארגוני. 

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC לשנת 2022. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות. המענק יינתן ל-18 חוקרות ו-11 חוקרים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. השנה 15 בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים זכו לקבל את המענק:

בוגרות ובוגרי תואר שלישי בכל התחומים - בואו להוביל את השינוי!

ממשק - תכנית יישום מדע בממשל, מעניקה לכן ולכם הזדמנות להשתמש בידע וביכולות שנצברו במחקר, כדי להשפיע על מה שקורה במדינה. ממשק היא תכנית פוסט-דוקטורט יישומי במשרדי הממשלה, המגבשת מנהיגות של בוגרות ובוגרי תואר שלישי אשר הצטיינו במגוון תחומים, ומכשירה לפעול באופן אפקטיבי במגזר הציבורי. יצרנו את רשת מדעניות ומדעני הסביבה של ממשלת ישראל: רק החוקרות והחוקרים המוכשרות והמוכשרים ביותר, שידעו לאסוף ולהנגיש מדע מדויק ונטול פניות, יתקבלו לתוכנית ויזכו לשבת בצמתי קבלת החלטות בממשלה, ולפעול לטובת שיפור הסביבה ואיכות החיים בישראל.

התכנית מיועדת לישראלים ופלסטינים בשנות העשרים והשלושים המוקדמות של חייהם, במימון מלא, במסגרתה מקימים סטארטאפים וכן ארגונים ללא מטרות רווח. כל אחת מהחברות שהוקמו במסגרת התכנית קיבלה מענק של $50,000-$70,000. התכנית מתקיימת באוניברסיטת Brandeis, אוניברסיטת MIT המפורסמת ו-MassChallenge, האקסלרטור הגדול בעולם. בימים אלו נפתחה ההרשמה למחזור הבא של התכנית. זו הזדמנות מדהימה למוכשרים שביזמי העברית!

מעלה, ארגון העוסק בתחום של אחריות תאגידית, הודיע על מינויה של בוגרת וחברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית תמר יסעור, יו"ר ישראכרט, לתפקיד היו"ר הוועד המנהל של הארגון. ארגון מעלה נוסד ב-1998 ובשמונה השנים האחרונות, בהובלת המנכ"ל מומו מהדב, פועל בתחום ה-ESG (קיצור של סביבה, חברה וממשל) ומקדם אחריות חברתית וסביבתית בקרב חברות בישראל. הארגון פועל גם כרשת העמיתים שמטרתה למידה והכשרה בתחומים של אחריות תאגידית, ומבצע דירוגים שנתיים של חברות במשק בתחומים אלו.

יסעור ציינה כי "על הקהילה העסקית מוטלת אחריות רבה לפעול לפי האינטרס של כלל מחזיקי העניין ולא רק בהתאם לשורת הרווח. לאורך כל הקריירה שלי, אני דוגלת בתפיסה שחברה מצליחה, ככל שתהיה, לא תוכל לייצר אימפקט אמיתי אם לא תנקוט בצעדים שמיטיבים עם כלל מחזיקי העניין ואת התפיסה הזו אנסה לקדם במסגרת ארגון מעלה, אשר דוגל בתפיסה זו ומעודד באופן אקטיבי את כל החברות במשק לנהוג כך".

מפרץ אילת יעיל משמעותית בספיגת גזי החממה מהאטמוספירה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, כמו האוקיינוס השקט. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת בוגר האוניברסיטה העברית, פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Global Biogeochemical Cycles, הוצגה שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע לחברות מסחריות לצמצם את ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה.

החוקרים שיערו כי בגלל טמפרטורות המים הגבוהות במפרץ אילת, התמוססות החומר האורגני תהיה מהירה, ולכן מעט מאוד ממנו יצליח להיות מסולק לקרקעית. להפתעתם, ממצאי המחקר הראו כי המשאבה הביולוגית באזור פועלת ביעילות גבוהה מאוד של כ-20% - נתון גבוה משמעותית מהצפוי. "ההבדל בין היעילות הצפויה של המשאבה הביולוגית לבין זו שנצפית בפועל, היא סוג של פתרון קלינטק טבעי, שבמקרה הזה קשור בנוכחות גבוהה של חלקיקי אבק במים", מסכם פרופ' טורפשטיין.

תפקיד המדריכות והמדריכים הוא להדריך וללוות צוותים חינוכיים במעונות היום ובפעוטונים, לגילאי לידה עד 3 שנים. מדובר בתפקיד הנמצא בראש ההיררכיה המקצועית בתחום הגיל הרך. משתתפי ומשתתפות התכנית ירכשו ידע והכשרה בתחומים התפתחותיים, התנהגותיים ופסיכולוגיים של הגיל הרך, מיומנויות הדרכה, תקשורת בין-אישית ויחסים בעבודת צוות, הנחיית קבוצות וסוגיות נבחרות בגיל הרך. כל זאת, תוך התנסות מעשית בשטח (פרקטיקום) בהדרכת צוותים במעונות במקביל לפיקוח וליווי התנסות מקצועי.

זוהי תכנית חדשה אשר נבנתה בהלימה לתפקיד כפי שהוגדר ע"י משרד החינוך לאחרונה, במוסד אקדמי מוביל המאושר לשם כך ע"י משרד החינוך!

חברות התרופות בישראל מציעות קריירה משמעותית, מהנה ומתגמלת בתפקידי ייעוץ רפואי לבוגרי PhD במדעי החיים, בוגרי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות ורפואה. תפקיד הייעוץ הרפואי הוא הגשר הקריטי בין הקהילה הרפואית לחברות הפארמה. דרך המפגשים המקצועיים עם רופאים, אחיות ועוד, היועצים הרפואיים מקדמים אופציות טיפוליות חדשניות ומדייקים את המוצרים לפי צרכי הציבור בשטח. המפגשים מעשירים את הרופאים בידע ומחזירים פידבקים על תוצאות הטיפולים, ובכך הם מאפשרים תמיכה מדעית בפעילות של חברות התרופות.

כדי להתגבר על חסם הניסיון בכניסה לתפקידים אלה, פארמה אקדמי ישראל מכשירה אקדמאים לתפקידי הייעוץ הרפואי, ופותחת להם את הדלת לתעסוקה בחברות תרופות. בפארמה אקדמי, מעריכים מאוד את הרקע האקדמי המעמיק שאתם, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, מביאים אתכם ואתכן, ומבינים שאתם צריכים ידע וכלים ממוקדים לתפקידים בחברות המתאימות. בפארמה אקדמי מתמקדים במיומנויות וידע שנצברים בדרך כלל בחצי השנה הראשונה בעבודה, מתוך הכרות מעמיקה עם חברות התרופות, דרישות התפקידים והסטנדרטים הגבוהים שלהם. 

גם השנה ישתתפו חוקרים וחוקרות מהמרכז לקיימות של האוניברסיטה העברית בוועידת COP27, יחד עם גורמים מממשלת ישראל ונציגי חברות סטארט אפ ישראלים העוסקים בטכנולוגיית אקלים, חקלאות, שימוש בר-קיימא במים ועוד.

ועידת האו"ם לשינויי האקלים לשנת 2022, המכונה בדרך כלל ועידת הצדדים של UNFCCC, או COP27, מתקיימת בשארם א-שייח, מצרים. יותר מ-90 ראשי מדינות ונציגי 190 מדינות צפויים להשתתף בוועידה העולמית, המתקיימת מדי שנה מאז הסכם האקלים הראשון של האו"ם בשנת 1992. מטרת הוועידה לדון בנושא הקריטי של התחממות כדור הארץ, פליטת גזי חממה והתמודדות עם שינויי אקלים.

במסגרת הסכם פריז משנת 2015, התחייבו מדינות העולם לשמור על התחממות כדור הארץ "הרבה מתחת" ל-2 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות הקדם-תעשייתיות, ואם אפשר, לעצור ב-1.5 צלזיוס. למרות זאת, דו"ח האו"ם בחודש שעבר הזהיר שהעולם עשוי להיות בדרך לעלייה של 2.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורות העולמיות עד סוף המאה.

חוקרות ובוגרות האוניברסיטה העברית בוועידה