חדשות

1. כלת פרס ישראל בתחום חקר התלמוד: פרופ' ורד נועם. מנימוקי הוועדה: "פרופ' ורד נעם, כלת פרס ישראל בתחום חקר התלמוד על הישגיה הרבים המדגימים בראש ובראשונה מצוינות מחקרית מרשימה המתבטאת בפרסומים מן השורה הראשונה. ראוי לציון מיוחד, רוחב יריעה אקדמי המכסה תחומים מגוונים מספרות בית שני ועד לספרות התלמוד, דרך מסורות קדומות הנטועות בספרות חז"ל, ועד גרסאות התלמוד המתבטאות בפרשנות הראשונים. פרופ' נעם הינה חוקרת בעלת שם בין לאומי והכרה רבה בחשיבות מחקרה, ובעיקר היא דמות ומופת בתרומתה לקהילה המדעית והציבורית הכללית, בהנגשת הספרות הרבנית והתלמוד לכלל ציבור הלומדים והלומדות בישראל".
    
2. חתן הפרס בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים: פרופ' אברהם בן צבי. מנימוקי הוועדה: " פרופ' אברהם בן צבי הוא מבכירי החוקרים בישראל ובעולם בתחום היחסים הבינלאומיים ועבודותיו מתמקדות ביחסי ישראל ארה"ב ובמדיניות החוץ של ישראל. לתחום זה חשיבות מכרעת על חוסנה של מדינת ישראל ועל מעמדה האסטרטגי ובטחונה בזירה הבינלאומית והאזורית. ספריו הרבים ועבודותיו המחקריות השפיעו על החשיבה של קובעי מדיניות והקימו דור של חוקרים צעירים ומוכשרים. בולטותו כבר סמכא בתחום זה הפכה אותו לדמות מרכזית המחברת בין העולם האקדמי לתחום קביעת מדיניות של ישראל והבנתה בעיני הציבור. על כל אלה מוענק פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ומדעי הניהול."

3. חתן הפרס בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה: פרופ' דני זמיר. מנימוקי הוועדה: "פרס ישראל בתחום חקר החקלאות, חקר מדעי הסביבה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים. פרופ' זמיר פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממני בר של עגבנייה המקנים עמידות לעקות כמו יובש ומלח ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופ' זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם."

4. חתן הפרס בתחום חקר ההיסטוריה הכללית: פרופ' בנימין זאב קדר. מנימוקי הוועדה: " בנימין זאב קדר הוא החוקר החשוב, המשפיע והפורה ביותר של מסעי הצלב ושל חקר היחסים הבין דתיים. תחומי המחקר של קדר כוללים גם את סוגיית היחסים הבין דתיים, המסחר בים התיכון, החוק הכנסייתי, תולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי, שחזור וניתוח קרבות, היסטוריה השוואתית ועולמית, תצלומי אוויר כמקור היסטורי, ועוד. בכל התחומים האלה מהדהד קולו הייחודי, המשלב נאמנות לאמות המידה המדעיות הקפדניות ביותר, מקוריות ויצירתיות, יחד עם אהבה עמוקה לארץ ומסירות לחברה ולערכיה."

כלות וחתני פרס ישראל בתחומים אחרים: תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: פרופ' אבישי ברוורמן; תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: גב' נעמי סטוצ'ינר; בתחום חקר הרפואה: פרופ' גדעון רכבי; בתחום אמנות פלסטית: גב' שרה ברייטברג סמל; בתחום חקר הכימיה והפיזיקה: פרופ' יוסף קלפטר; בתחום ספרות תורנית: הרב יעקב אריאל;

ברכותינו לכל הזוכים!

 

להלן פירוט שלושת הקולות הקוראים: 

קול קורא לחברות טכנולוגיה להגשת תכניות מו"פ של פתרונות טכנולוגיים, בשלבי הרצה ובשלבי הדגמה: http://bit.ly/2U3gCtY

קול קורא להגשת בקשות סיוע עבור תכניות מו"פ בשלבים מוקדמים (Ideation) היכולות לסייע בהתמודדות עם אתגרי וירוס הקורונה: http://bit.ly/2IXgd5Q

קול קורא לתכניות מחקר ופיתוח למוצרים תעשייתיים שנועדו למניעה, טיפול והתמודדות עם נגיף הקורונה: http://bit.ly/33ucsyp

 

פרופ' פורסטנברג ופרופ' מרגוליס המציאו טכניקות של שימוש בהילוכים מקריים (מסלול המורכב מרצף של צעדים אקראיים) כדי לחקור אובייקטים מתמטיים, דוגמת חבורות וגרפים, וכשעשו זאת הכניסו שיטות של הסתברות לפתרון בעיות פתוחות בתורת החבורות, תורת המספרים, קומבינטוריקה ומדעי המחשב. המחקר של הילוכים מקריים הינו ענף מרכזי בתורת ההסתברות. ראש ועדת פרסי אבל, האנס מונתה קוסמו, נימק את הבחירה בשניים: "העבודות של פורסטנברג ומרגוליס הוכיחו את יעילות חציית הגבולות בין דיסציפלינות נפרדות במתמטיקה והפילו את החומה המסורתית בין מתמטיקה טהורה ומתמטיקה יישומית. פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה בעזרת השימוש הגאוני שהם עשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה".

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך: "זכייתו של פרופ' פורסטנברג בפרס אבל היא כבוד אמיתי לאוניברסיטה העברית. הלל הוא לא רק מתמטיקאי בעל מוניטין בינלאומי, אלא מנטור לדורות של סטודנטים שהיום ממשיכים לעצב ולפתח את עולם המתמטיקה. לא יכולנו להיות גאים יותר בזכייתו, השקולה לזכייה בפרס נובל".

קהל היעד: מנהלות ומנהלים בדרגי ביניים ומעלה (mid-career) המגיעים משירות המדינה, השלטון המקומי, המגזר השלישי, רשויות רגולטוריות או חברות ממשלתיות – המעוניינים להשפיע על המדיניות והמנהיגות של המגזר הציבורי בישראל.

תנאי הקבלה: תואר ראשון בכל תחום ובלבד שהממוצע 80 ומעלה, ניסיון ניהולי מצטבר של 5 שנים.

תקופת הלימודים: תכנית הלימודים כוללת: ארבעה סמסטרים, במשך כחמישה-עשר חודשים. יום לימודים מרוכז מתקיים בימי שלישי, ובמשך סמסטר אחד יהיו מפגשים גם בימי שישי.

מועד אחרון להרשמה: 31 ביולי 2020

הרישום לתכנית מתבצע בשני שלבים:

יש להירשם תחילה לאוניברסיטה העברית דרך מערכת הרישום של האוניברסיטה.

יש לבחור בתכנית: "מדיניות ציבורית מגמת מנהיגות" (סמל 823). יש לציין עדיפות 1 בלבד. 

לאחר מכן, יש להיכנס למערכת ההרשמה. למערכת זו יש להעלות את כל המסמכים הדרושים. הבקשה עוברת באופן אוטומטי לבדיקת המזכירות. לאחר בדיקת תיק המועמד/ת, אנו ניצור קשר עם המועמדים העומדים בתנאי הסף ונזמנם לראיון.

למקדימים להירשם אשר יתקבלו ללימודים ויממשו יוחזרו דמי הרישום לאוניברסיטה!

לפרטים נוספים ויצירת קשר: טל' 02-5881934 או בדוא"ל: litalgu@savion.huji.ac.il

 

ובנוסף: תואר שני במדיניות ציבורית – תכנית המצטיינים

התכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים בעלי תואר ראשון מכל החוגים והפקולטות, בעלי יכולות בולטות ופוטנציאל מנהיגות; המבקשים לרכוש כלי חשיבה, מחקר וניתוח הדרושים למעצבי מדיניות בשירות הכלל. 
לפרטים נוספים, נא ללחוץ כאן
ובדואל: ofrac@savion.huji.ac.il

 

לתכנית יכולים להגיש מועמדות סטודנטים מכל התחומים ומכלל האוניברסיטאות והמכללות, בשנה האחרונה ללימודי התואר הראשון או שסיימו לימודיהם ונמצאים בטווח של שש השנים מסיומם. אנשים בעלי חזון ומנהיגות, המעוניינים להטביע את חותמם על עתידה של החברה הישראלית.  אנו מחפשים צעירים איכותיים שרוצים לתרום ליצירת שינוי אמיתי בשדה החינוך בישראל.

דברי בוגר האוניברסיטה העברית ותכנית חותם איתי בר חנן:

 

למה החלטת להצטרף לתכנית חותם?
אם לומר את האמת כפשוטה, הצטרפתי ל"חותם" כי חיפשתי את הדרך המהירה ביותר לעמוד בפני כיתה. תכנית "חותם" היא הדרך המהירה לכניסה לכיתה, שלא מתאפשרת באף מסגרת אחרת. בנוסף, היו עוד שני גורמים שחיזקו את ההחלטה להצטרף. הראשון, הליווי הייחודי שחותם נותנים. לפני כן עבדתי במשרד החינוך, וידעתי שאחת הסיבות העיקריות לנשירת מורים בשנותיהם הראשונות היא היעדר ליווי מספק. ידעתי שאזדקק לליווי שבחותם יודעים להעניק. השני, המענק הכספי שמוענק על-ידי התכנית גם בתקופת ההכשרה וגם לאורך שנת ההוראה הראשונה. זה לא סוד שאחרי שלוש שנות לימודים באוניברסיטה, העו"ש שלי היה זקוק לזריקת עידוד, והיות שידעתי שהישועה לא הולכת להגיע ממשכורת של מורה מתחיל, למענק הכספי היה ללא ספק משקל מסוים בקבלת ההחלטה. 

מה זה נתן ונותן לך?
לכל חבר/ה שמתלבט/ת איפה ללמוד לתעודת ההוראה, אני ממליץ בלב שלם על "חותם", כי אני יודע שאין עוד תכניות  שנותנות את מה שהם נותנים. דבר ראשון, הכשרת הקיץ היא חוויה לכל החיים. הכרתי שם אנשים טובים ויצרתי קשרים משמעותיים שלא היו יכולים להיווצר בקונסטלציה אחרת. שנית, הליווי לאורך השנה הראשונה הוא אינטנסיבי ומקיף אותך מכל כיוון. מורים חדשים שאינם ב"חותם" מקבלים ליווי מינימלי מאוד, שלא מאפשר לקבל תמיכה אמתית ומענה רגשי, מקצועי ופדגוגי מספק. ב"חותם" קיבלתי מנטורית צמודה ל-3 שעות קבועות בשבוע, רכז מלווה שהגיע לבית-הספר באופן עתי לצפות בשיעורים שלי, למשב אותי ולעזור לי להתפתח, וכמובן שהמשכתי להיפגש במכללה עם החברים מהכשרת הקיץ ליום שלם פעם בשבוע - שזו ללא ספק תרומה מכרעת ליכולת להתמודד עם קשיי השנה הראשונה. אין תחליף לתחושה של "אנחנו באותה סירה, ונעבור את זה ביחד".

איך אתה מצליח לעזור לתלמידים שלך?
אני מקווה שהמבט שהבאתי איתי מהאקדמיה, שרואה את הסיטואציה המורכבת שהתלמידים שלי נמצאים בה כחלק ממכלול שלם - חברתי, כלכלי, פוליטי, עוזר לי לתת להם כלים להתפתח ולהתמודד עם מנגנוני השיעתוק וההסללה שעובדים במרץ כדי להשאיר אותם במקום בו הם נמצאים. אני מקווה שאני מצליח ליצור אצלם מחויבות להשכלה, ומוטיבציה לסלול לעצמם דרך בריאה ומיטיבה בדרך לחייהם הבוגרים. אני מקווה שאני שם בשבילם, ושהם יודעים שיש מבוגר בעולם שהם יכולים לסמוך עליו ולתת בו אמון. אני מקווה שהשיעורים שלי מעניינים אותם, ושלפחות לפעמים הם נהנים להחכים, ומוצאים אלטרנטיבה זמנית לסטורי באינסטגרם. 

 
עוד פרטים על התכנית כאן: http://bit.ly/2qfYjVZ 

 

מה יש בקבוצה?
>> הצעות עבודה והזדמנויות לפיתוח קריירה שהציעו באופן ייחודי לבוגרות ובוגרים מהמחלקה שלנו!
>> הזדמנויות, אירועים וכנסים רלוונטים לתחום הסוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ארגונים, מגדר ועוד!
>> הצעות, הנחות ומבצעים מיוחדים עבור בוגרי המחלקה!
>> ועוד!

ובעיקר: קהילה לשיתוף הדדי בידע והזדמנויות! 

הצטרפו: https://www.facebook.com/groups/hujisociologycareernetwork

 

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון וגם בוגר של האוניברסיטה העברית ציין כי "BGN Technologies היא כלי מרכזי בחיבור בין המחקר והפיתוח המדהימים הנעשים בקמפוס לבין הצרכים של התעשייה. זו הסיבה שחברות טכנולוגיות מובילות יושבות בפארק ההיי-טק בו שותפה האוניברסיטה, לכך ששליש מהעובדים בפארק הם בוגרי האוניברסיטה, וזה גם מה שהופך את תפקיד מנכ"ל BGN Technologies למאתגר וייחודי. אני מאמין שג'וש הוא האדם המתאים לחזון שלנו בנושא, ואני מאחל לו ולכולנו הישגים רבים כבר בחודשים הקרובים".

 

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

 

המודל המרחבי שנבחר לאמין ביותר הוא זה שהצליח לשלוף חומרים מתוקים ידועים, אך לא חומרים "מסיחים" (חומרים הדומים בצורתם המרחבית למתוקים, אך אינם מתוקים בפועל). שימוש במודל כזה בפרט ובשיטות חישוביות בכלל מאפשרות לסרוק מאגרי נתונים עצומים כדי לחלץ מהם תרכובות מתוקות – ובזמן קצר בהרבה מהמקובל כיום בשוק.

לכתבה המלאה >>>

במחקר לקחו חלק 203 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, שסעדו באופן קבוע באחת הקפיטריות בקמפוס ברחובות. הם נשאלו מה הם אכלו מדי יום במשך שמונה ימים, וכן נתבקשו לציין אם הם סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). 85 מהם ציינו שהם סובלים מההפרעה. ממצאי המחקר הראו כי רוב מי שציין שהוא סובל מהפרעה זו קנה מזונות פחות בריאים, כאשר תוצאות הפוכות נמצאו אצל קבוצת סטודנטים ללא הפרעת קשב וריכוז. במחקר עלה כי 73% מבעלי הפרעת קשב וריכוז בחרו במזון הפחות בריא, לעומת 25% בלבד בקבוצת הביקורת.

לכתבה המלאה >>>
צילום: אופיר רכבוך

 

בחקירה שהתקיימה לאחר האירוע בעקבות התוצאות הקשות בשטח הוחלט כי קציני הצבא הגרמניים שהובילו את המתקפה באפגניסטן לא יועמדו לדין. התובע הפדרלי הגרמני מצא כי החלטתם הייתה סבירה על סמך המידע שהיה בידיהם.

ואכן, על פי המשפט הבינלאומי, נמדדים פעולותיהם של מפקדי צבא רק על פי המידע שהיה זמין להם בעת קבלת ההחלטות, ולא על פי התוצאות בשטח. לפיכך, לתוצאות התקיפה בפועל אמורה להיות השפעה מועטה בהערכת חוקיות ההחלטה (למשל, אם ההחלטה לתקוף הייתה מידתית וסבירה בהתייחס לאפשרות של פגיעה באזרחים, שאינם מותרים לתקיפה ישירה כמטרה).

קביעה זו חשובה מכיוון שתוצאות צבאיות יכולות להיות מושפעות מאירועים אקראיים ובעיקר מגורמים שאינם בשליטת מקבלי ההחלטות הצבאיות בזמן אמת.

ד"ר ענבר לוי, חוקרת מבית הספר למשפטים באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, בוגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ששימשה בעברה כיועצת משפטית בפרקליטות הצבאית, מדגישה כי "כאשר התוצאה שלילית, אנשים נוטים יותר לומר שההחלטה הייתה מראש שגויה או לא חוקית, בלי לקחת בחשבון את מגבלות האינפורמציה שהייתה למקבל ההחלטה בזמן אמת. זוהי, למעשה, הטיה פסיכולוגית, מכיוון שצריך לשפוט התנהגות בצורה אובייקטיבית, על פי הדרך ולא על פי התוצאה – כי התוצאה עלולה לנבוע ממידע שלא היה ניתן להשגה, אקראיות או פשוט מזל רע".

לכתבה המלאה >>>

 

פרופ' זמיר הקים בפקולטה לחקלאות מערך טיפוח של זני ורד וזני ליזיאנטוס המתבססים על גישות גנטיות וגנומיות חדשניות.פרופ' זמיר עוסק גם בטיפוח מעשי של זני עגבניות. על בסיס ידע מקורי הוא הקים לפני כעשרים שנה את חברת הזרעים (א.ב. זרעים). במסגרת החברה, ובשיתוף עם חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית, טופח אחד מזני עגבניות התעשייה המובילים של קליפורניה.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר "אנו גאים בהישגיו של פרופ' דני זמיר ובזכייתו בפרס ישראל המעידה על המצוינות האקדמית שלו ושל חוקרי האוניברסיטה העברית".

מנימוקי הוועדה: "פרס ישראל בתחום חקר החקלאות, חקר מדעי הסביבה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים. פרופ' זמיר פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממני בר של עגבנייה המקנים עמידות לעקות כמו יובש ומלח ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופ' זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם."

ברכותינו!