Buildots: טכנולוגיה לייעול ענף הבנייה.
בוגרים מייסדים: רועי דנון, אביב ליבוביץ' ויקיר סודרי
עובדים: 65 (55 בישראל)
הון שגויס: 16 מיליון דולר
משקיעים בולטים: TLV פרטנרס, חברת הבנייה תדהר, זיו אבירם וצביקה לימון
החברה פיתחה טכנולוגיה שמנתחת צילומים המתקבלים מקסדות הראש של מנהלים באתרי בנייה, ומשווה אותם לתוכניות הפרויקט כדי לעקוב אחר התקדמותו, וגם כדי להתריע על חריגה מזמנים ועל תקלות ומפגעים. בילדוטס יוצרת חדר בקרה וירטואלי לאתר הבנייה, שאליו זורמים נתוני הביצוע מכלל חלקי הפרויקט. הנתונים מוצגים בחתכים שונים כגון אזורי עבודה, מקצועות או לו"ז. היא פעילה בכעשר מדינות באירופה, צפון אמריקה ובמזרח, ובין לקוחותיה ארבע מתוך עשר חברות הבנייה הגדולות באירופה. בישראל היא עובדת עם קבוצת הבנייה תדהר, שנמנית עם המשקיעים בחברה.
Balance: פלטפורמה לביצוע תשלומים בין עסקים
בוגר מייסד: יוני שוסטר
עובדים: 20 (כולם בישראל)
הון שגוייס: 5.6 מיליון דולר
משקיעים בולטים: לייטספיד, Stripe, Jibe ventures, מקס ונלי לבצ'ין (דרך קרן Scifi)
בבאלנס מייתרים את הצורך של הלקוחות והספקים לנהל ביניהם דיאלוג ודיונים סביב ענייני התשלום. הם מאפשרים ללקוחות להמשיך לשלם בשיטת התשלום ובתנאים המועדפים עליהם, ולספקים לקבל תשלום באופן מיידי ובלי להיות תלוי בצורכי הלקוח. כך למשל, אם הלקוח רוצה לשלוח צ'ק בדואר, באלנס מקבלת אותו ומעבירה את הכסף לספק. אם הוא רוצה לשלם בשוטף פלוס 30 בהעברה בנקאית, באלנס תדע לגבות ממנו את הכסף ביום המיועד.
Embryonics: בינה מלאכותית מסייעת להעריך את סיכויי ההצלחה של תהליכי הפריה חוץ-גופית
בוגרת מייסדת: ד"ר יעל גולד זמיר
עובדים: 15 (כולם בישראל)
הון שגוייס: 4 מיליון דולר
משקיעים בולטים: קרן ההשקעות של משפחת שוסטרמן ממנהטן, ומשקיעים פרטיים נוספים
הסטארט-אפ אמבריוניקס משתמש בבינה מלאכותית כדי להגדיל את שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ־גופית (IVF). הוא אומנם נמצא בתחילת דרכו, אבל כבר הספיק להראות כמה תוצאות מעודדות: במחקר שהוצג לאחרונה בכנס MIDL במונטריאול, נמצא כי הטכנולוגיה של החברה הצליחה לגבור על עשרות מומחים בכירים מכל העולם ביכולת החיזוי שלה לגבי הצלחת ההפריה – ב־20% יותר בתחזית איזה עובר יוביל להריון מוצלח, וב־30% ביכולת לחזות איזה עובר לא יוביל להריון, ויש להימנע מהחזרתו לרחם. החברה אף חתמה על הסכם עם חברת אוברצ'ר (Overture Life) המפתחת רובוט לבחירה של ביציות ועוברים, שמייסדה הוא המייסד והיו"ר של רשת מרפאות ההפריה Prelude, הגדולה בארצות הברית. הרעיון להקמת החברה נבט אצל המנכ"לית, יעל גולד זמיר – האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל.
QEDMA: מתיאוריה למעשה בדרך לבניית מערכת ההפעלה של המחשב הקוונטי
בוגרים מייסדים: ד"ר אסיף סיני, פרופ' דורית אהרונוב
עובדים: 15 (מתוכם 14 בישראל)
הון שגוייס: 5 מיליון דולר
משקיעים בולטים: TPY Capital
ד"ר אסיף סיני אסף מסביבו את האנשים שכתבו את הניירות שאמורים להסדיר את החישוב הקוונטי. עכשיו הם מנסים "למחשב" את האלגוריתמיקה הזו לכדי פתרון אמיתי בעולם. "אנחנו מייצרים את ה'ווינדוס' של המחשוב הקוונטי, שיעזור ליצרני המחשבים האלו להיות מדויקים יותר", אומר ד"ר סיני. החברה הוקמה אחרי שהושגו הסכמים למסחור ידע אקדמי עם הטכניון והאוניברסיטה העברית. בחברה 15 אנשים, רובם ככולם בעלי תואר ד"ר, וחלקם ממשיכים בקריירה האקדמית במקביל לעבודה בחברה. קדמה הוא בלי ספק אחד הסטארט-אפים השאפתניים בישראל שאם יצליח, עשוי להוביל מהפכה בעולם המחשוב.
Sorbet: פתרון פיננסי לחוב הנצבר של ימי החופש, ופתרון מעשי לנטילת חופשה
בוגר מייסד: אליעז שפירא
עובדים: 28 (מתוכם 16 בישראל)
הון שגוייס: 21 מיליון דולר
משקיעים בולטים: ויולה ונצ'רס, מירון קפיטל, Group11
ברובד הראשון, סורבה מנסה לעודד עובדים לקחת יותר ימי חופש ומתמרצת עובדים לצאת לחופש על ידי הצעת אטרקציות: סדנת בישול או סדנת מדיטציה, מסאז', או לילה במלון, הכל על בסיס רשת שותפים של החברה. והמימון? ודאי ניחשתם, משווי ימי החופש. החברה מאפשרת לקחת גם חצאי ימי חופש, דבר שמתאים לעתים לעובד העסוק והמחויב למקום עבודתו: "כמו מנת סורבה קטנה במקום גלידה מושחתת".
ברובד השני, סורבה מטפלת בכלים פיננסיים בחוב של החברה לעובדים שעוד נותר. היא עושה פקטורינג, ולמעשה משלמת לעובד את שווי ימי החופש בכרטיס דביט וגובה את החוב (בפרישה ועם ריבית) מהמעסיק. בעסקה כזו היא למעשה העניקה למעסיק הלוואה. מאחר שזו בעיה גדולה, שהיקפה יותר מ־220 מיליארד דולר בארצות הברית, בסורבה חושבים שיש הזדמנות כלכלית גדולה בפתרון כזה.
Ukko: גישה חדשה להתמודדות עם אלרגיות ורגישויות למזון
בוגרים מייסדים: ד"ר ענת בינור, פרופ' ינאי עופרן
עובדים: 35 (כולם בישראל)
הון שגוייס: 48 מיליון דולר
משקיעים בולטים: חברת התרופות באייר, קושלה ונצ'רס, אינוביישן אנדוורס, Continental Grain
הסטארט-אפ אוקו מפתח פתרונות לאלרגיות ורגישויות למזון באמצעות בינה מלאכותית והנדסת חלבונים. אוקו (אל היבול, בפינית) מתרכז כיום בשני פתרונות – גידול גלוטן ללא מרכיביו האלרגניים בצמחים כמו חיטה ותירס, ופיתוח תרופה ל"חינוך מחדש" של מערכת החיסון כך שתתגבר על אלרגיה לבוטנים.
בנוסף, באוקו מקווים להשתלב באחד הטיפולים הבודדים היעילים כיום לטיפול בילדים עם אלרגיות לבוטנים – אימונותרפיה. זוהי חשיפה מבוקרת לכמויות גדלות והולכות של האלרגן כדי ליצור סבילות של הגוף כלפיו ולהפחית את הרגישות. לאימונותרפיה יש אתגר בטיחותי – היא אינה מתאימה לסובלים מאלרגיה חמורה ויש לה תופעות לוואי שיכולות לנוע מכאבי בטן ועד תגובה אנאפילקטית. באוקו סבורים כי השינויים שהם עורכים בחלבון ינטרלו את היכולת של החלבון לגרום לתגובה אלרגית, אולם ישמרו על החלק החיובי שמלמד את מערכת החיסון ליצור סבילות כלפי האלרגן.
לרשימה המלאה >>> 
