חדשות

זו רק ההתחלה. אנחנו מאתגרים אתכם לחשוב הכי רחוק וכשאתם שם - שלחו לנו סרטון!
אנחנו לא צוחקים. זה החלק שכדאי לקחת ברצינות - צלמו סרטון בן דקה ובו תראו לנו איך הרעיון שלכם אמור לעבוד. אל תספרו לנו - תראו לנו.
כאמור, מי שיגיש את הפרויקט הזוכה יקבל 5,000 ש"ח!  וכן, שמרנו פרסים שווים גם למקום השני, השלישי, ולמי שיקבל הכי הרבה אהבה מהקהל.
בואו, יהיה גדול! (או קטן, חלש, עם חלב דל בצד)

לפרטים נוספים: https://bit.ly/3jCbGWE

שומשום מוגדר כגידול יתום, שהמחקר המדעי המודרני כמעט פסח עליו, מכיוון שהוא לא גדל באופן מסחרי במדינות המערב. בשנים האחרונות מגלה העולם את הערכים התזונתיים ואת סגולות הטעם של הזרעים עתירי הברזל והשמן – כ"מזון על", ומתקשה להגביר את קצב הייצור המוגבל עקב שיטות העיבוד המיושנות המקובלות באזורי הגידול המסורתיים. "רעב סמוי", הינו הכינוי לאחת הבעיות השכיחות ביותר בעולם, הקיימת במדינות מתפתחות ומפותחות כאחת ונובעת ממחסור תזונתי במינרלים חיוניים שנוצר בשל תזונה לקויה ולא מגוונת. בריאותם של יותר מ-2 מיליארד אנשים בשנה נפגעת מתופעה זו, לעתים באופן חמור ובלתי הפיך. 

זרעי צמח השומשום, המוכרים לנו כל כך מהלחמניות והטחינה אותן אנו צורכים, אוצרים בתוכם ערכים גבוהים של מינרלים חיוניים לתזונת האדם: כגון אבץ, ברזל, סידן וכו' אשר הובילו להגדרתו כ"מזון על". מאמר חדש שפורסם בימים אלה, מסכם מחקר רב-שנתי מעבודת הדוקטורט של נעמה טבול במעבדה של פרופ' צבי פלג, וחושף לראשונה את הבסיס הגנטי המכתיב את תכולת הנוטריינטים (יסודות חיוניים כמו ברזל, אבץ, מנגן ועוד) בזרעי השומשום. המחקר בחן את השונות הגנטית באוסף רחב של קווי שומשום מכל העולם, וע"י פיתוח אוכלוסיית מיפוי ייחודית מהכלאה של קווים מבטיחים הצליח למפות אתרים בגנום של השומשום המשפיעים על מבנה הצמח, היבול ותכולת הנוטריינטים בזרע. באמצעות שילוב בין אפיון מעמיק של ההבדלים במופע הצמח (הפנוטיפ) לשיטות מתקדמות של ריצוף גנטי הצליח צוות החוקרים לשפוך אור על חלק מהמנגנונים המשפיעים על תכולת הנוטריינטים בזרעי השומשום. 

שיתוף פעולה עם פרופ' רם רייפן וציפי ברקוביץ מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון ותזונה, בחן את הזמינות של אותם נוטריינטים לאדם מבחינה תזונתית, תוך שימוש במערכת מלאכותית חדשנית המדמה את תהליך העיכול בגוף האדם. באמצעות מערכת זו בחנו החוקרות והחוקרים, האם ריכוז המינרלים ההתחלתי בטחינה משפיעה על כמות הנוטריינטים הנקלטת בגוף האדם.  מתוצאות העבודה עולה כי בשומשום זמינות ברזל גבוהה, מעל ומעבר לכל מקורות המזון הצמחיים שנבדקו, ומקבילה לכמות הנמצאת בכבד עוף. תוצאות מחקר זה, יחד עם עבודות נוספות שנעשות במעבדה של פרופ' פלג, מניחות את התשתית לטיפוח ופיתוח עתידי של קווי שומשום עתירים במינרלים חיוניים שיאפשרו את החזרתו של גידול השומשום לגדולתו בישראל ובמקומות נוספים בעולם. 

למאמר שהתפרסם במגזין ג'ינס >>>

ברזני החל את דרכו בבנק ישראל לפני כארבע-עשרה שנים כסטודנט במחלקת חשבות, תשלומים וסליקה בבנק. משנת 2008 שימש ככלכלן ביחידת שוק ההון בחטיבת מידע וסטטיסטיקה, ועסק בתחומי שוק האשראי והגופים המוסדיים. בין השאר, פיתח את מערך המידע אודות שוק האשראי בישראל בשנים 2008-2009, בעת שבנק ישראל נזקק למידע מקיף ככל האפשר אודות מצב שוק האשראי. בשנת 2014 הצטרף לדוברות הבנק כסגן הדובר, והיה שותף לכל תחומי עבודת הדוברות וההסברה הכלכלית. בין השאר, הוביל ברזני את מהלך ההרחבה של ההסברה של בנק ישראל לחברה הערבית בישראל, והיה שותף לצוות שגיבש את אסטרטגיית הקשר של הבנק עם הציבור במסגרת התכנית האסטרטגית שהוביל הנגיד בשנת 2019. החל מפברואר 2020, עם סיום תפקידו של קודמו בתפקיד, יואב סופר, משמש ברזני כדובר הבנק בפועל.

לברזני תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב. הוא מתגורר ברעננה, נשוי ואב לשלושה ילדים.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מאז סיום תפקידו של הדובר הקודם, יואב סופר,  מילא אורי את תפקיד הדובר בפועל בצורה טובה מאוד, באחת התקופות המאתגרות ביותר שידעו בנק ישראל וכלכלת ישראל. הניסיון שצבר, לצד הרקע המקצועי והאקדמי שלו, והבנתו במגוון סוגיות הליבה שבהן עוסק הבנק יאפשרו לו להתמודד בהצלחה עם אתגרי התפקיד, ולתרום לעבודת הבנק. עבודת ההסברה היא חלק מהותי באפקטיביות הצעדים הכלכליים השונים שבהם נוקט הבנק. אני שמח מאוד על היבחרו לתפקיד באופן רשמי ומאחל לו הצלחה בתפקידו החשוב".

מקור ההודעה - בנק ישראל
צילום: יח"ץ בנק ישראל

הצוות הישראלי של חברת BlueGreen פיתח פיתרון טכנולוגי ייחודי בשם Lake Guard. מרפסודה שצפה על פני המים, מפוזרים כמויות מדודות של חומר ירוק בשם Lake Guard Oxy, קוטל אצות על בסיס מימן-חמצן שקוטל את האצות ומושבות החיידקים, תוך שמירה על הצמחייה, הדגים ובעלי החיים שמסביב.

הצוות הישראלי של BlueGreen הוטס לפלורידה בהוראתו הישירה של מושל פלורידה רון דה סנטיס, בעקבות ניסיונות מוצלחים קודמים להתמודד עם התפרצויות של אצות רעילות בסין, דרום אפריקה, רוסיה, ישראל וארצות הברית.

לכתבה המלאה >>> https://bit.ly/34vOuVL

* ההשתתפות מותנית בתהליך מיון
שלחו קורות חיים nasreen.h@portlandtrust.org.il או לחצו על הקישור
* מספר מקומות מוגבל - פניות מתאימות תיעננה

פורסא הוא מיזם בהובלת קרן פורטלנד, העוסקת בפיתוח כלכלי חברתי, תוך שילוב צעירים מהחברה הערבית בכלכלה הישראלית.

המחקר, למעשה, מציג גישה חדשה לפיה המיקרוביום הוא לא עוד אוסף של חיידקים, אלא אוסף של יחסי גומלין, שהמורכבות שלו עולה ומתעצמת לפי סדרי גודל. מצד אחד, הבנה שכזאת מגדילה את הפוטנציאל לגילוי מנגנונים שבהם מיקרובים יכולים להועיל לצמחים, ומצד שני מעצימה עשרות מונים את המורכבות שצריך להכיל אם רוצים להבין את המערכת הזאת. 

לכתבה המלאה >>>

.

 

חתני פרס נוספים הם: פאנגיו ליו (אוניברסיטת רוקפלר), אנה-קתרינה פפיצנר (אוניברסיטת ז'נבה), כריסטופר רינקמאייר(EMBL), ואיו מייני רקדל (אוניברסיטת הרווארד) ופטריק צ'יטווד (MRC LMB).

בשל המספר הגבוה של מועמדים יוצאי דופן לא היה ניתן להעניק את הפרס לחוקרים נפלאים נוספים. ועדת הפרס החליטה לציין במיוחד שישה חוקרים נוספים הראויים להכרה מיוחדת. בוגרת האוניברסיטה העברית - יעל כורם היא אחת מהחוקרים המיוחדים האלה. ד"ר כורם היא חוקרת במכון ויצמן למדע.

לפרטים נוספים על הפרס ועל הזוכים >>> 

 

 

 

לידה מוקדמת היא הבעיה הנפוצה והיקרה ביותר במיילדות, ושכיחות הלידה המוקדמת לא השתנתה מזה עשרות שנים. נכון להיום, אין פתרון רפואי יעיל למניעת התופעה ועלות הטיפול בפגים היא כפי עשרה מעלות הטיפול בילוד מלא.

הסטארט-אפ עורך כעת ניסוי בטיחות קליני בנשים שעומדות לעבור כריתת רחם. בשנה הבאה מתוכנן ניסוי קליני בנשים הרות בסיכון ללידה מוקדמת.

"כל שבוע נוסף ברחם הוא קריטי להתפתחות העובר, ושבוע אחד נוסף יכול להיות ההבדל בין תינוק שגדל בריא לתינוק הסובל ממגוון בעיות במהלך חייו", אמר מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ דוד ששר. "בין 9% ל -17% מכלל ההריונות נמצאים בסיכון ללידה מוקדמת. כיום אין פתרונות מוצלחים ומערכות הבריאות נואשות מכך. רופאים מובילים בישראל ובעולם רואים במוצר שלנו פריצת דרך.”

ששר קיבל את התואר ברפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך במועצה למיילדות וגינקולוגיה. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים קלוג-רקנאטי ותואר שני בהנדסת ביו-רפואה מהטכניון.

לכתבה מלאה >>>

עדי קול: "רוב החוויות שאנחנו חווים לאורך חיינו יקוטלגו כזיכרונות קצרי טווח וייעלמו עם הזמן, אך חלק מהחוויות יעברו תהליך של התייצבות במוח שלנו ויהפכו לזיכרון ארוך טווח שנוכל לשלוף שבועות ולפעמים אפילו עשרות שנים אחרי שקרו, גם אם היו חד פעמיים". 

פרופ' ענבל גושן הסבירה את החדשנות של תוצאות הניסוי: "מצאנו לראשונה שבזמן למידה ישנה פעילות גם בהיפוקמפוס וגם בקורטקס. כאשר עשינו מניפולציה על אסטרוציטים בהיפוקמפוס, גילינו שהפעילות בקורטקס ירדה משמעותית. כלומר, האסטרוציטים מנעו מתאי עצב בהיפוקמפוס לשלוח עותק של הזכרון לקורטקס ובכך בלמו את תהליך היצירה של הזיכרון ארוך הטווח". קול הוסיפה "כבר זמן רב שהקהילה המדעית מנסה להבין כיצד מוחלט אילו חוויות יצרבו בזכרון שלנו לזמן רב ואילו לא. תוצאות המחקר הזה חושפות שהאסטרוציטים בהיפוקמפוס לוקחים חלק בהחלטה הזו כבר בזמן שאנחנו חווים חוויות חשובות. במידה וההחלטה חיובית לגביי ארוע מסוים, הוא יעבור במקביל שני תהליכים – האחד הפיכתו לזכרון קצר טווח, והשני כמועמד לארוך טווח".

לקריאה נוספת >>>
למאמר מלא >>>

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי: "אני מברך את המצטרפים החדשים למשפחת עורכי הדין בישראל ומאחל להם הצלחה בדרכם החדשה. מיומי הראשון בתפקידי כראש הלשכה פעלתי להקמת ועדה ציבורית שתסדיר אחת ולתמיד את מסלול הכשרתם של הסטודנטים למשפטים, ואני שב וקורא להקמת ועדה ציבורית כזו היום. מסקנות הוועדה יוכלו למנוע עוגמת נפש ואי-ודאות בקרב אלה המבקשים להיכנס בשערי המקצוע, לצד הבטחת איכות המקצוע ויצירת מסלול הכשרה מתאים וראוי".

לכתבה המלאה >>>

.

 

 
*** מתקדמים ללימודי הוראה ***
למחפשי יציבות וביטחון תעסוקתי, ערך ומשמעות - עכשיו זה הזמן לתעודת הוראה. התקופה הנוכחית היא תקופה מאתגרת, וככזו היא דווקא מאפשרת לנו בירור  מחודש של ההעדפות שלנו ושל דרכי הפעולה. התקופה הזו מאפשרת לנו לחשוב - איפה אנחנו רואים את עצמנו בעתיד? ומה באמת חשוב לנו?
אחרי שכבר צברתם ידע רב במהלך התואר, גיליתם תיאוריות וגישות מכל כך הרבה עולמות - האפשרות להיות מורה, ללמד ולהשפיע על דור העתיד שלנו, הופכת ליותר ויותר רלוונטית. 
 
אנו שמחים להציג את האפשרות ללימודי הוראה באוניברסיטה העברית. הלימודים מקנים תעודת הוראה לבתי ספר על-יסודיים, והם משלבים התנסות בהוראה מודרכת עם קורסים בנושאי חינוך ופדגוגיה. לכל סטודנט להוראה מוצעת תוכנית המותאמת לרקע האקדמי שלו. למחלקה יכולים להתקבל בוגרי תואר ראשון. ניתן לסיים את הלימודים במהלך שנה אחת (ימי הלימודים: ראשון וחמישי). לסטודנטים מוצעים מגוון מלגות ע"י האוניברסיטה ומשרד החינוך.
דף התכנית עם מידע נוסף: https://bit.ly/2ZkZG4w
יצירת קשר: saskiad@savion.huji.ac.il

*** iTeach-JLM - תוכנית ירושלמית להכשרת מורים להוראת השפה האנגלית ***
סיימתם תואר בבלשנות או באנגלית? בעלי תואר אחר ואתם דוברי אנגלית מצוינת? רוצים להבטיח לעצמכם מקום עבודה כבר בתחילת הלימודים? זה כנראה בשבילכם.
 
איך זה עובד?
בשנת הלימודים הקרובה תיפתח תכנית לקבלת תעודת הוראה באנגלית לבתי הספר העל-יסודיים. הסטודנטים שיתקבלו יהנו ממגוון  מלגות לעבוד לפחות שנתיים במערכת החינוך הירושלמית. מועמדים שיתקבלו לתכנית ישולבו במהלך שנת ההכשרה (תשפ"א) בבית הספר המיועד לקלוט אותם לעבודה כמורים בסטאז' בשנת תשפ"ב.
בשנת ההכשרה (תשפ"א) יכללו הסטודנטים במסגרת תכנית אקדמיה-כיתה של האוניברסיטה העברית, המאפשרת התנסות אינטנסיבית בבתי הספר בעיר וליווי פדגוגי צמוד. בשנת ההתמחות (תשפ"ב), במקביל לעבודה בשכר בבתי הספר, ילוו הסטודנטים בסדנת סטאז' של האוניברסיטה.
לפרטים נוספים: https://bit.ly/3igsDG5 
יצירת קשר: frieda.amitai@mail.huji.ac.il

נשמע לך? עכשיו זה הזמן להתחיל!
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה מסתיימת...

 

מחקר הוא תוצאה של שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי פורה, בן מספר שנים. הוא נערך על ידי רומן ז'ורבל בהנחיה והובלה של פרופ' פורת ובשיתוף עם פרופ' אלכסנדר (סשה) קוטליאר מאוניברסיטת תל אביב, ועם חוקרים מקפריסין, מספרד, מארצות הברית ומהודו. בפרט, הוא נערך בשיתוף ובהשראה של פרופ' יוסי שפרלינג ז"ל ממכון ויצמן והמאמר מוקדש לזכרו.

לכתבה מלאה >>>