האוניברסיטה העברית משיקה את מרכז הפודטק למחקר ופיתוח
עד לפני שנים אחדות, הדיון הציבורי על משבר המזון היה מוגבל למדינות העולם השלישי. עם זאת, מצבור אירועים גלובליים שהשפיעו על היצע חקלאי ומעבר סחורות - כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים המתעצם - גרמו גם למדינות מפותחות לעמוד בפני חוסרים תזונתיים שהעמידו את הדיון על משבר המזון בקדמת הבמה העולמית. בתוך כך, תעשיית המזון מן החי האחראית לפליטת 20% מגזי החממה בעולם, לשימוש נרחב באנטיביוטיקה (73% מכלל השימוש העולמי) ולניצול לא יעיל של שטחי אדמה ומים, ממשיכה לצמוח, והצריכה העולמית של מזון מן החי גבוהה היום מאי פעם. הצורך במציאת פתרונות יצירתיים למשבר ביטחון המזון העולמי, הפך ממשי מאין כמותו. בתוך כך, האוניברסיטה העברית בירושלים הצטרפה למאמץ העולמי והכריזה על הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח הראשון מסוגו בישראל.
מטרת המרכז היא לייצר חממה רעיונית ומחקרית, על מנת לספק פתרונות חדשניים לצורך ההולך וגובר של ביטחון תזונתי. המרכז החדש יעסוק במחקר והוראת סטודנטים לחדשנות ויזמות בתחום המזון, וישלב חוקרים מתחומי ידע מגוונים כגון מדעי המזון והתזונה, מדעי הצמח, מדעי הקרקע והמים, מדעי בעלי חיים, ביוטכנולוגיה, ביוכימיה, ביו-הנדסה, רוקחות, כימיה, פיזיקה ועוד. המרכז יניח את התשתית היישומית לפיתוחים שיקלו על האנושות, כמו מזון חלופי ואיכותי כולל חלבון ושומן ממקורות תאיים מן החי, ייצור חלב ללא תלות בבקר, השבחת הגידולים השונים והתאמתם לאקלים משתנה, הארכת תוקף ושרידות מוצרי מזון טריים וחקלאות עירונית.
על פי נתוני מכון המחקר GFI Israel, שפועל להאצת המחקר והחדשנות הטכנולוגית בתחום החלבונים האלטרנטיביים, נכון למחצית הראשונה של 2022, ישראל נמצאה במקום הראשון בעולם בהשקעות בסקטור החלבון מהצומח, עם 166 מיליון דולר, סכום המהווה 22% מההשקעות העולמיות בתחום העומדות על 717 מיליון. בהשקעות בחברות בתחום החלבון האלטרנטיבי בכלל, ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב עם 320 מיליון דולר, כ-18% מסך ההשקעות העולמיות העומדות על 1.755 מיליארד.
המובילות הישראלית בתחום מתבססת רבות על מחקר אקדמי. סך ההשקעות בסטארטאפים בתחום החלבון האלטרנטיבי שמוסחרו על ידי חברות מסחור הטכנולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בין השנים 2016-2022, עמד על 582 מיליון דולר. מתוכן 70% (428 מיליון דולר) הושקעו בחברות שמוסחרו על ידי האוניברסיטה העברית. ביניהן בולטת חברת פיוצ'ר מיט שגייסה כ-390 מיליון דולר ומוערכת על ידי העיתונות הכלכלית העולמית כאחת מהחברות הקרובות ביותר להשקת מוצר לשוק בתחום הבשר המתורבת. חברות נוספות הן: סבוריט, וילק, ועוד. כמו כן האוניברסיטה העברית מובילה גם במספר חברות ההזנק שמוסחרו בישראל, בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות.
בכנס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, ציין פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה כי: "מעמדה המוביל של ישראל בתחום הפודטק נשען ברובו על הפעילות המחקרית של מוסדות האקדמיה בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות, ובראשן האוניברסיטה העברית. במציאות שבה שינויי האקלים משנים כבר היום את היצע המזון, שטחי הגידול ושרשרת האספקה, הצורך בייצור מזון מתחליפים אלטרנטיביים הוא קריטי. הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית ייתן מענה לצורך זה ויפעל לייצור תשתית מחקרית פורצת דרך שתיתן מענה לאתגר המרכזי שעומד בפני האנושות כולה".
ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון המחקר GFI Israel (ובוגר האוניברסיטה): "המובילות הישראלית בפודטק העולמי נמצאת בסכנה, ומכוני מחקר הם חלק מהפתרון. למדינת ישראל היה יתרון התחלתי, אך בשנים האחרונות החלו המעצמות הגדולות להשקיע מאות מיליונים בתחום. ישראל מתמחה בפיתוח יזמות, כשמעל 50% מהסטארטאפים בתחום קמים על בסיס מחקר אקדמי. אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל עולמית לטווח הארוך, נדרשת הקמה של מרכזי מחקר מולטי דיציפלינארים, שיספקו את הידע, התשתית והמימון לתעשיית המזון העתידית".
