חדשות

תודה גדולה למשתתפות ומשתתפי הסיור המשמעותי באופקים עם בוגרות ובוגרי העברית המובילים, נציגות ונציגים מהמגזר העסקי, נציגות ונציגי הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ברחובות והאגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים של האוניברסיטה העברית, האגף לפיתוח אורבני בעיריית אופקים ותנועת אור! 

מיזם קידום תחום האגרו-טק וחינוך לחקלאות מדייקת באופקים ושיתוף הפעולה עם הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, ברחובות, של האוניברסיטה העברית, מתקדמים ואנו שמחים להמשיך ולחבר בוגרות ובוגרים מתחומי אגרו-טק וחקלאות, רובוטיקה ובינה-מלאכותית חקלאית, השקעות, חדשנות ויזמות, לפוטנציאל הרב בתחום החינוך וההכשרה לחקלאות מדייקת יחד עם הפקולטה לחקלאות של העברית, האגרי-סייט באופקים, אתרי חדשנות ועוד ואנו מזמינים כל אחת ואחד ליהנות מההזדמנות לשלב טכנולוגיות, חברות הזנק, השקעות ומיזמים באקו-סיסטם המתפתח באופקים. 

הדוקטורנטית ליאת אריאל מביה"ס לחינוך, אשר בן דודה שלומי זיו חטוף בעזה מה 7.10, יזמה את פרוייקט "המשקפיים של שלומי", אשר מדמה, באמצעות משקפי מציאות מדומה, את חוויית השבי והגיהנום שחווים החטופים למעלה מ-140 יום. מכון אקורד החל במחקר שמטרתו לבחון את האופן בו מציאות מדומה יכולה לשנות פרספקטיבה וכחלק מהמטרה להגביר תמיכה ציבורית בשחרור החטופים.

ביום שני, 26.02.2024, יוצב בפורום קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית דוכן עם משקפי מציאות מדומה שיאפשרו למשתתפים לחוות את הזוועות שחשים החטופים בעזה. מוזמנות ומוזמנים להשתתף במחקר ולקחת חלק במאבק להשבת החטופים.

* ההשתתפות בניסוי מוגבלת למשתתפים בוגרים, ללא אבחנה או תסמינים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) או הפרעות אפילפטיות/נוירולוגיות

ד״ר עמיר גבעתי מונה לתפקיד מנהל השרות המטאורולוגי לאחר שוועדת האיתור לבחירת מנהל השירות המטאורולוגי המליצה למנותו לתפקיד.

ד"ר גבעתי הוא מומחה אקלים, שימש כמנהל יחידת המחקרים של רשות המים והיה אחראי, בין היתר, על הובלת פרוייקטים הידרואולוגיים. הוא גם שימש כסמנכ"ל ומדען ראשי בחברת "ניהול משאבי סביבה", והיה אחראי על פיתוח כלים בנושא השפעות מזג אוויר עבור רשויות בארץ ובעולם.

חוקרות וחוקרים מבית החולים הדסה עין כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בחנו במחקריהם כיצד תאים סרטניים לומדים לחמוק מאפופטוזיס (תהליך שבו תא ממית את עצמו באופן מתוכנן) וכך תורמים להתפתחות גידולים ממאירים. במחקר משתתפים: פרופ’ דינה בן-יהודה, רופאה מומחית להמטולוגיה, מכהנת כפרופסור בקתדרה להמטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה; פרופ’ שמעון בניטה, השלים את התואר הראשון, השני והדוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ואף ניהל אותו; ד"ר טאהר נסאר, השלים תואר ראשון פעמיים (כימיה ורוקחות), תואר שני ודוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. כיום חוקר עמית ובכיר במחלקה לרוקחות, מנהל מעבדת מחקר ויזם בחברות הזנק בארץ בתחום הפארמה, בעיקר פיתוח ננו-טכנולוגיה וסינתזה של תרופות בתחום הסרטן, מחלות דלקתיות והשמנת יתר; ד"ר ריקי פרלמן, השלימה תואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטה העברית והשתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס; ד"ר איהאב עבד אלרחמן, השלים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ודוקטורט במחלקה לגנטיקה של האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

תומר דוד נבחר לתפקיד מבקר הפנים של כלל החזקות וכלל ביטוח לאחר תהליך מיון יסודי ומקצועי על ידי ועדת איתור של החברה. תומר החל את דרכו בחברה לפני כ-14 שנה. בשנתיים האחרונות, כיהן כחשבונאי ראשי של הקבוצה ובמהלך 4 השנים האחרונות ניהל את תחום ה-SOX. 

משלחת מכובדת של האוניברסיטה העברית בירושלים ביקרה לאחרונה בהודו כדי לחזק את הקשרים האקדמיים עם מספר אוניברסיטאות מובילות. הביקור נועד לטפח הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר, חילופי סטודנטים ואנשי סגל, ושיתוף ידע ומומחיות בתחומים אקדמיים שונים.

את המשלחת הוביל פרופ' אורון שגריר, סגן הנשיא לבין-לאומיות. בין חברי המשלחת: פרופ' שלמה מגדסי, יו"ר מרכז היזמות, המכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה; פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של רוברט ה. סמית; פרופ' מיכל גולדברג, סגנית דיקן למחקר ולבין-לאומיות, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.

הביקור כלל פגישות עם נציגים מכמה אוניברסיטאות הודיות בולטות: Indian Institute of Technology Delhi; All India Institute of Medical Sciences; Tata Institute of Fundamental Research; Indian Institute of Technology Bombay; Indian Institute of Science; National Centre for Biological Sciences; Indian Institute of Management Bengaluru.

לא רק שמדענים ישראלים יצרו את עגבניות השרי המודרניות, הפופולריות כל כך ברחבי העולם, אלא שכעת חוקרים בסטארט-אפ בתחום הפודטק Supree ייצרו זן של הפרי שאף מתייבש על הגפן כשהוא גדל בשמש. 

"לעגבניות יש תכונה של סדקים זעירים הנקראים מיקרו-סדקים", סיפרה ל-NoCamels סמנכ"לית אסטרטגיה וצמיחה של החברה יאנה וולדמן (בוגרת האוניברסיטה העברית). "זו תכונה ידועה ולא המצאנו אותה, אבל ידענו שבגידול קלאסי מוציאים אותה מהזנים". 

יעל יהודאי מונתה לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת הטראוול-טק Travelier ותוביל את ניהול משאבי האנוש בשש חברות הקבוצה ברחבי העולם, המעסיקות כיום מעל 500 עובדים ונמצאת בתהליכי צמיחה וגיוס.

יהודאי עבדה בשמונה השנים האחרונות בענקית הגיימינג Playtika ושימשה בתפקידה האחרון כסמנכ"לית משאבי אנוש של החברה. יהודאי היתה אחראית על הובלת מערך ה-HR הגלובלי, בארגון המונה מעל 4,000 עובדים הפזורים ב-17 משרדי החברה ברחבי העולם. במקביל לעבודתה, שימשה יהודאי כמנטורית בהתנדבות בפרויקט "מדברות" היוצר מפגשים בין מנהלות בכירות ובין נשים המבקשות ללמוד ולפתח קריירה משמעותית בעולם העסקי.

יעל בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני בייעוץ ארגוני מהאוניברסיטה העברית.

תמיד חלמתם לחולל שינוי בחיים של אנשים ולעזור להם באמצעות טיפול נפשי? להשתלב בסביבה ערכית ומשמעותית, להרגיש שייכות ולהתפתח אישית ומקצועית?

יש לנו מקום בשבילך!

זוכי פרס רוטשילד לשנת 2024 נבחרו בדצמבר 2023 על ידי ועדה אקדמית בראשות פרופ' יוסף (יוסי) קלפטר. פרופ' קלפטר הוא חתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה (2004), חתן פרס ישראל (2020) ונשיא אוניברסיטת תל אביב לשעבר (2009-2019).

טקס הענקת הפרס וסימפוזיון מתוכננים לספטמבר 2024 בספרייה הלאומית.

בוגרת אחת ושני בוגרים של האוניברסיטה העברית זכו בפרס היוקרתי:

מאמר נפלא של פרופ' שחר ארזי מהמחלקה למדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים (ובעל שלושה מתאריו מהעברית):

עו"ד דגנית שלום, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ובוגרת תכנית ניהול עסקי עם התמחות בנדל"ן של אוניברסיטת תל אביב, מונתה לתפקיד מנהלת הפיתוח העסקי בחברה הכלכלית חדרה. 

לפני כן, כיהנה כחברת הנהלה בחברת טכנולוגיה ירוקה של משפחת קהאן והיתה אמונה על הקמה פיתוח עסקי וניהול מסחרי של חברת בת בתחום הספנות. עוד בין תפקידיה בעבר, היא כיהנה כיועצת משפטית בחברת מימון ואחזקות, סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית השקעות ויזמות, חברת דירקטוריון בחברת עשיית שוק מובילה ומנהלת ההתחדשות העירונית של מנרב פרויקטים (היום ICR). 

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מגלה כי חלק ניכר (מעל לחמישית) מדגימות תאי גזע פלוריפוטנטיות אנושיים, שניתן להשתמש בהן ברפואה רגנרטיבית, הן בעלות מוטציות הקשורות לסרטן, כאשר הרוב נרכש במהלך התפשטותן בתרבית.

הפופולריות הגוברת של שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים במחקרי בידול והשימוש בהם בניסויים קליניים, הובילה את הסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים אליעד לזמי ויונתן יונג, ופרופ' נסים בנבניסטי (כולם בוגרי העברית) לנסות ולשים זרקור על שפע המוטציות בתאים אלה ואת נגזרותיהם המובחנות המשמשות במחקר בסיסי וקליני. המחקר שלהם פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology. בעזרת הכלי הביו-אינפורמטיבי שלהם, החוקרים ניתחו למעלה מ-2,200 דגימות מיותר מ-140 קווי תאי גזע פלוריפוטנטיים אנושיים שונים, בתקווה לחשוף את השפע והחומרה של המוטציות הקשורות לסרטן שנרכשו בתרבות.

החוקרים מראים כי ב-22% מהדגימות שניתחו הייתה לפחות מוטציה אחת הקשורה לסרטן, ולפחות 70% מהן נרכשו במהלך התפשטותן בתרבית. 

למאמר המלא >>>

בשורה למחפשי תחליפי הבשר ולמלחמה במשבר האקלים: סטארט-אפ הפודטק הישראלי אלף פארמס (Aleph Farms) מרחובות קיבל את אישור משרד הבריאות לשיווק בשר בקר שגודל כולו במעבדה בלי פגיעה בבעלי חיים. לפי החברה, זו הפעם הראשונה בעולם שבו ניתן אישור לשווק לציבור הרחב בשר שגודלו במעבדה - המכונה בשר מתורבת - שאינו בשר עוף.

חברת הסייבר SNYK רוכשת את הסטארט-אפ HELIOS במטרה להרחיב את הפלטפורמה שלה. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה אך הוא מוערך בעשרות מיליוני דולרים ויורכב משילוב של מזומן ומניות. עובדי הליוס ייקלטו בחברה הרוכשת ויוצעו להם תמריצי שימור. בעקבות הרכישה מוצרי האבטחה של סניק יכסו את כל אורך מחזור החיים של הקוד, משלב פיתוחו ועד הרצתו בתשתית ענן.

הליוס קמה בשנת 2021 על ידי אלי כהן (מנכ"ל) ורן נוז׳יק (CTO), שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית, והיא מעסיקה 11 עובדים בישראל וארה"ב. החברה הכריזה ביולי 2022 על השקעת סיד בגובה 5 מיליון דולר, בהובלה משותפת של Entrée Capital ו-Amiti Ventures. זו הרכישה השנייה של סניק בישראל, לאחר שרכשה בשנה הקודמת את סטארט-אפ הסייבר אנזו סקיוריטי.