חדשות

הלוי בעל תואר ראשון בפילוסופיה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון, נשוי ואב לארבעה ילדים. הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף אביב כוכבי, אף הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה של האוניברסיטה העברית.

בראיון של הניו יורק טיימס, בשנת 2013, הלוי אמר כי הוא מצא שלימודי הפילוסופיה מועילים בהרבה לאנשי צבא מלימודי מנהל עסקים. "אנשים נהגו לומר לי שמנהל עסקים הוא בשביל החיים המעשיים והפילוסופיה היא בשביל הרוח", אמר אז הלוי לעיתון, "במשך השנים מצאתי שזה בדיוק ההפך – מצאתי הרבה יותר שימושים מעשיים לפילוסופיה".

ברכותינו!

צילום: צה"ל

מוזמנים גם לפנות אלינו בכתובת המייל - contact@startup-mapping.com

בנוסף לעבודתה המשפטית שפירא מעורבת בשלל עמותות, תוכניות וארגונים פילנתרופים בישראל. היא מכהנת כדירקטורית בקרן המשפחתית Bader Philanthropies וייסדה את המשרד הפילנתרופי מובדראת. בנוסף מכהנת בדירקטוריון הישראלי של עמותת רשת התורמים ובדירקטוריון הבין-לאומי של רשת התורמים היהודים (Jewish Funders Network), יושבת ראש דירקטוריון ימק"א בין-לאומית ירושלים וחברת הועד המנהל של עמותת עונת התרבות בירושלים. שפירא משמשת בוועדת המיזוגים והרכישות של ה-International Bar Association.

לאחרונה רכשה קבוצת הרכישה של אגודת ידידי מוזיאון ישראל יצירות עבודות אמנות ישראלית עבור המוזיאון הכוללות 17 עבודות מאת 8 אמנים ישראלים. בין היצירות שרכש המוזיאון: "אנשי כדור הארץ" של האמנית הישראלית המצליחה בעולם מיכל רובנר, חמש יצירות חדשות מאת חתן פרס ישראל דני קרוון, היצירה "טפט" של האמנית הישראלית-אירנית אלהם רוקני ועוד.

למקור >>>
צילום: מושיק ברין

השופט אביטל חן בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

למקור >>>
צילום: דוברות הרשות השופטת

יואב ירון, בוגר תואר ראשון בספרות השוואתית ומדעי היהדות. שליח הסוכנות היהודית בסטמפורד, קונטיקט:

"כשלמדתי ספרות באוניברסיטה העברית גיליתי כיצד יצירות שנכתבו בתרבות אחרת ובזמן אחר מקושרות ליצירות אחרות בת זמננו. המארג העצום הזה של היצירה האנושית מוביל לרשת אדירה של חיבורים, סיפורים, חוויות ומנהגים שבמובן מסוים קשורים אחד לשנייה. ככה אני גם רואה את העולם היהודי, שכולנו קשורים אחד לשני וכל שצריך זה לחפש קצת את נקודות הקשר ועל בסיסם להרחיב את הקשר. זו הסיבה שאני בחרתי לצאת לשליחות, להכיר חלקים נוספים בעם ולחפש את הקשרים בין כולנו".

עודד גברעם, בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית. היה שליח הסוכנות היהודית לבריטניה וכיום מנהל את מסלול השליחות בקמפוסים ברוב העולם. עובד סוציאלי קהילתי ומדריך סטודנטים לעבודה סוציאלית קהילתית מטעם האוניברסיטה העברית. עובד בתחום הפיתוח הקהילתי בארץ ובחו"ל במשך יותר מעשור:

"בשבילי העבודה בסוכנות נותנת לי אתגרים מקצועיים מרתקים, אפשרות לחבר קבוצות שונות מרחבי העולם, לראות את הצעירים איתם אני עובד מתפתחים ומגלים את הזהות האישית, הייחודית שלהם. העבודה ויציאה לשליחות אפשרה לי הזדמנויות שלא חלמתי עליהם".

לכל הפרטים וההזדמנויות בקרו באתר של השליחות >>>

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "מגמת העלייה בדירוג האוניברסיטה העברית במדד שנגחאי היא עדות למצוינות אקדמית ומחקרית של חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית. הישגינו בתחומי ידע רבים ומגוונים, ובהם: פיתוח תרופות מצילות חיים והקמת חברות משפיעות בתעשייה, מציבים את ישראל בקדמת המדע ברמה הבינלאומית ועל כך גאוותנו ותודתנו לחוקרות ולחוקרי האוניברסיטה".  

פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה: "האוניברסיטה העברית היא מוסד שמחויב למצויינות במחקר ובהוראה ולקידום שוויון. עבודת החוקרים והחוקרות שלנו כוללת מחקר בסיסי ויישומי, בחזית הידע המדעי, לקידום האנושות. בזכות ציבור הסטודנטים המעולה באוניברסיטה העברית, תשתיות המחקר המתקדמות ושיתופי הפעולה הבינלאומיים, והסגל המינהלי והאקדמי המצוין, לאוניברסיטה שם בינלאומי מצוין. האוניברסיטה העברית היא שם דבר בעולם המדע והמצוינות שלה תורמת לקידום הכלכלה והחברה בישראל".  

מדד שנגחאי שמפורסם מדי שנה, נחשב לאחד הדירוגים האמינים ביותר בתחום האקדמיה. הדירוגים מתייחסים לאיכות המחקר במוסדות האקדמיים ומבוססים על אינדיקטורים שונים, בהם מספר חברי הסגל והבוגרים שזכו בפרסי נובל ומדליות פילד, והיקף ואיכות הפרסומים בכתבי העת המובילים. הדירוג כולל כ-2,500 אוניברסיטאות. מבין 100 המוסדות המובילים,39 הם בארה"ב, 9 בסין, 8 בבריטניה, 7 באוסטרליה, 5 בקנדה, 4 בצרפת ו-4 בגרמניה, וכאמור 3 בישראל.

לדירוג המלא של כל האוניברסיטאות >>> 

במחקר, שנערך בהודו, אנשים בני 18-70 שחלו בקורונה עם תסמינים קלים עד בינוניים הוגרלו לקבלת התרסיס או תרופת דמה (פלצבו). המשתתפים נדרשו להשתמש בתרסיס שש פעמים ביום במשך שבעה ימים. הקבוצה שעליה התבצע ניתוח התוצאות היו אלה שהוגדרו בסיכון גבוה להחמרת מחלה - אנשים שאינם מחוסנים, בני 45 ומעלה, או שהיו להם מחלות רקע. כדי שהתוצאות יהיו אמינות, נבדק עומס המחלה בתחילת הטיפול, על ידי בדיקת עומס השכפולים הוויראלים, ובסוף הטיפול. המחקר בדק את השינוי בעומס הנגיפי וגילה כי מי שהשתמש בתרופה שכפל פחות עותקים של הווירוסים ובכך עומס המחלה על הגוף ירד. בנוסף נמצא שהחומר הגנטי התפנה מהר יותר בקבוצת הנבדקים שקיבלה את התרופה לעומת קבוצת הפלצבו - 3 ימים לעומת 7 ימים. החוקרים הסיקו מכל הנתונים האלה כי התרכובת ניטריק אוקסיד NO בתרסיס אף עוזרת לפנות את הווירוס מהגוף מהר יותר. למעשה, הזמן החציוני לבדיקת PCR שלילית היה שלושה ימים לאחר תחילת הטיפול בקבוצה שקבלה את התרסיס, לעומת 7 ימים בקבוצת הפלצבו.

כאמור, תרסיס האף אנוביד נמכר כבר כעת בישראל ללא מרשם, ברשתות הפארם ובבתי מרקחת, ומאושר לשימוש כתכשיר רפואי להגנה מפני וירוסים. בעקבות הניסוי, קיבל התרסיס אישור לשימוש בהודו כתרופה תחת מרשם בקרב מבוגרים שאומתו כחולי קורונה ונמצאים בסיכון להחמרת המחלה. כמו כן, NONS אושר לשימוש כתכשיר רפואי באירופה, הונג קונג, סינגפור, תאילנד, בחריין, אינדונזיה ונפאל.

"למיטב ידיעתנו, אין אף טיפול אנטי ויראלי ביתי שמצליח להמיר תוצאת PCR חיובית לשלילית במהירות כזו", אמרה לאחר פרסום התוצאות ד"ר גילי רגב, מייסדת שותפה ומנכ"לית SaNOtize, החברה הקנדית שפיתחה את התרופה. היא הוסיפה כי "הפרסום מראה ש-NONS הוא תרסיס יעיל ובטוח, שמצמצם במהירות את עומס הווירוסים והיכולות הללו הופכות אותו לנשק עוצמתי בארגז הכלים הרפואי הנדרשים לניהול קורונה ולמניעת התפרצויות עתידיות". ד"ר גילי רגב בוגרת תואר ראשון ושני ודוקטורט בביוכימיה ומדעי המזון בהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

למקור >>>

פרופ' רונית סצ'י־פאינרו - ביה"ס לרוקחות
רבקה פרידמן פלדמן, הפקולטה למשפטים
ליאת בן ארי, הפקולטה למשפטים
לילי בן עמי, הפקולטה למדעי הרוח
מרים אדלסון, הפקולטה למדעי הטבע
אסנת לבציון-קורח, הפקולטה לרפואה
תמר אלרם, הפקולטה לרפואה
סמדר ברבר צדיק, הפקולטה למדעי החברה
דפנה ליאל, הפקולטה למדעי החברה
טניה כהן עוזיאלי, הפקולטה למדעי הרוח
מירב כהן, הפקולטה למדעי החברה
אורית פרקש-הכהן, הפקולטה למשפטים
אורלי מרקמן, הפקולטה למשפטים
יפעת תומר ירושלמי, הפקולטה למשפטים
תמר יסעור, הפקולטה למדעי החברה
תמר זנדברג, הפקולטה למדעי החברה

לדירוג המלא >>>

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין היום כי "השאיפה למצוינות האקדמית והמחקרית של חוקרי וחוקרות האוניברסיטה היא חלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו. פריצות הדרך הפנומנליות המתרחשות כאן בעברית, מדיי יום - הן אלה שיאפשרו לכולנו לחיות חיים טובים יותר, בריאים יותר וסביר להניח שגם ארוכים יותר. ההובלה של האוניברסיטה העברית בתחומי לימוד מגוונים, מתווה את הדרך לבוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית להוביל את המשק והחברה בישראל כמו גם להישגים בינלאומיים".

מדד שנגחאי שמפורסם מדי שנה, נחשב לאחד הדירוגים האמינים בתחום האקדמיה. הדירוג מתייחס ל-500 אוניברסיטאות, מבין 1,800 שנבדקו.

הרוב המוחלט של הדיקנים החדשים וכן של הדיקנים היוצאים – בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית:

• פרופ' תומר ברודי – בוגר תואר ראשון במשפטים ויחסים בין-לאומיים
• פרופ' דפנה לוינסון-זמיר – בוגרת תואר ראשון ודוקטורט במשפטים
• פרופ' שאול בורדמן – בוגר תואר ראשון במטעים וצמחי נוי, תואר שני במדעי הצמח ודוקטורט באגרואקולוגיה ובריאות הצמח
• פרופ' בני חפץ – בוגר תואר ראשון, שני ודוקטורט במדעי הקרקע והמים
• פרופ' תמיר שפר – בוגר תואר ראשון ושני בתקשורת ועיתונאות
• פרופ' משה טטר – בוגר תואר ראשון בחינוך ופסיכולוגיה ותואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה

ברכותינו!

הפיתוח המרכזי של המעבדה הייחודית שבה פועלים החוקרים לובוצקי דור ושמר, הוא איפיון תאי DNA מתאימים שמתו בדם וזיהוי הרקמה ממנה הגיעו. פיתוח זה הוביל את החוקרים לזיהוי דנ"א של תאים מתים שהגיעו מהמוח ומעידים על נזק מוחי. כך למשל גילו שניתן בבדיקת דם לזהות גידול סרטני גרורתי במוח. כעת מסתמנת פריצת דרך נוספת בתחום עם ממצאי מחקר ייחודי שהובילו לאחרונה החוקרים. במסגרת המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי eLife, נבדקו עשרות מטופלים, 29 מתוכם עם התקף פסיכוטי ראשון. זמן קצר לאחר שהחל ההתקף נלקחו מהם דגימות דם. דגימות הדם הושוו ל-31 דגימות מנבדקים בריאים ללא מחלה פסיכיאטרית והממצאים הקליניים נאספו ונותחו.

"כשהשווינו בין בדיקות הדם של המטופלים שסבלו מהתקף פסיכוטי ובין הדגימות של בריאים באותם הגילאים ראינו עלייה דרמטית ומובהקת סטטיסטית ברמות הדנ"א ממקור מוחי אצל המטופלים עם ההתקף לעומת אלו הבריאים. זו הפעם הראשונה שנמצא קשר בין ממצא פסיכוטי לבדיקת דם", מסביר ד"ר לובוצקי. בגופנו למעלה ממאתיים סוגי תאים שונים וכאשר תאים אלו מתים הם משחררים מקטעי דנ"א חופשי לזרם הדם. על ידי "ביופסיה נוזלית", כלומר בדיקת דם ואנליזה ייחודית אנו יכולים לגלות מידע רב על מקור התאים שמתו. מחקרים קודמים אמנם הראו כי בחולי סכיזופרניה ניתן לראות בסריקות MRI שינוי בנפח המוח, ממצא המעיד על אובדן של רקמת מוח, אך עד כה מעולם לא היה ידוע אם בזמן התקף פסיכוטי מתרחש נזק מוחי וישנה תמותה של תאי מוח. במחקר זה עלה בידנו להתחקות אחר נזק לתאי מוח המתרחש בתחילת ההתקף הפסיכוטי. לגילוי זה פוטנציאל אדיר לאיתור ולניטור מחלות מוחיות נוספות.

למאמר המלא >>>
צילום: יונתן זינדל

צוות הפיתוח הורכב מארכיאולוגים, כמו גם מאנשי איסוף וניתוח נתונים שבאים מתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, במטרה לייצר תוכנה מתוחכמת ונוחה לשימוש. החיבור הייחודי בין התחומים מעמיד את המעבדה לארכיאולוגיה חישובית בראש תחום הפיתוח העצמאי של יישומים ממוחשבים למחקר ארכיאולוגי. התוכנה החדשה לא רק מאפשרת ניתוח תלת-ממדי חזותי, אלא גם מתייחסת אל הגיאומטריה של הממצא ומאפשרת לייצא מגוון רחב של נתונים מהותיים באופן אוטומטי, כגון נפח, אורך, גובה ומרכז כובד. "מחקר של תרבויות עתיקות כבר לא צריך להיעשות בשיטות מסורתיות בזכות ההתפתחות הטכנולוגית. כל כפתור בתוכנה נולד מתוך צורך מחקרי, כך למשל זיהוי מרכז הכובד של כלים קדומים יכול לרמז על אופן השימוש בהם", הסבירה פרופ' גרוסמן.

פרופ' גרוסמן הוסיפה כי "ניתוח דיגיטלי של מאפייני הפריטים הארכיאולוגיים מאפשר להתמודד עם שאלות מחקריות שנותרו ללא מענה, ואף לפנות לשאלות וכיווני מחקר חדשים. למשל, זיהוי קשרים תרבותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, הבנת אופן השימוש בכלי אבן ואפיון שינויים צורניים הנגרמים לממצא על ידי תהליכים טבעיים במהלך קבורתו". 

גרוסמן היא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה במדור לארכאולוגיה פרהיסטורית ומכהנת כראש המדור לארכאולוגיה פרהיסטורית וראש המעבדה לארכאולוגיה חישובית בחוג לארכאולוגיה וללימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית. במעבדה לארכאולוגיה חישובית היא עוסקת בפיתוח שיטות חדשות לעיבוד ממוחשב של מודלים תלת ממדיים של ממצא ארכאולוגי. במחקריה משלבת פיתוחים במדעי המחשב וארכאולוגיה. פרופ' גרוסמן בעלת תואר ראשון בארכיאולוגיה ומתמטיקה, תואר שני בארכיאולוגיה ודוקטורט בארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית. 

מקור >>>

הצוות של ברנהולץ כבר ערך בהצלחה ניסוי על עכברים ואף הגיע לתוצאות מבטיחות בניסויים וטרינריים שנועדו לכלבים. באחד מהניסויים, כלב בן 14 שסבל מכאבים, דלקת מפרקים ניוונית וגידול באשכים, קיבל משכך כאבים מבוסס CBD. הכלב היה במעקב באמצעות חיישן פעילות, בדיקות דם ומעקב על ידי בעליו. שבוע לאחר שקיבל את הזריקה, הכלב הראה שיפור בניידות שלו ורמת כאב מופחתת. בדיקות דם שנעשו הראו את הימצאותו של החומר הפעיל בפלסמה של הכלב במשך 28 ימים לאחר הזריקה.

פרופסור ברנהולץ שיתף כי הצעד הבא עבור הצוות שלו הוא להגדיל משמעותית את הייצור ולעבור לניסויים קליניים נוספים ולמסחור. ברנהולץ סיים את לימודי הדוקטורט בביוכימיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים ב-1971 כשהיה בן 30. עשר שנים לאחר מכן קיבל תואר פרופ' מן המניין, והוא חבר סגל מ-1968.

למקור >>>
צילום: דוד סלם