חדשות

פרופ' בלבן מסבירה כי "גם כשאנחנו מתגברים על מחלה מסוימת, הטיפול התרופתי כיום, אינו מסוגל להרוג את כלל החיידקים "הרעים". נמצא שאנטיביוטיקה לדוגמא, מכניסה חיידקים מסוימים למצב של הפרעה בתפקודם והופכת אותם לרגישים פחות לטיפול החוזר. ולכן שילוב בין חומרים המכניסים חיידקים למצב כאוטי, לבין תרופות הפוגעות בחיידקים דווקא במצב הזה, יוכל לנצל את מצבם בצורה חכמה כדי לרפא את המחלה".

חיידקים נחשפים על בסיס יומי לתנאי קיצון של קור, חום, מחסור באוכל ועוד. למזלם (ולעיתים לחוסר מזלנו), האבולוציה גרמה לפיתוח מנגנוני הגנה מתוחכמים מאוד עבורם: בתגובה לקור חיצוני הם מייצרים חומרים מגני קור ובתנאי חום - מייצרים חומרים המגנים בפני החום, ועוד. התפישה הרווחת הינה שמנגנוני ההגנה של חיידקים יפעלו כשורה - או שהחיידק ימות. צוות החוקרים גילה מצב ביניים חדש של חיידקים, לאחר חשיפה לתנאי קיצון: "מצב כאוטי", מצב פנימי המאופיין בהפרעות המצב התאי. מצב זה נוצר בחיידק כאשר מנגנוני ההגנה שלו מוצפים ולא מצליחים להתגבר על תנאים סביבתיים קשים. למרות זאת הוא לא מת, אלא מפסיק להתחלק ונכנס למצב שבו מערכותיו נמצאות במצב כאוטי. מסתבר שדווקא במצב שכזה חיידקים המפסיקים להתחלק מוגנים יותר נגד אנטיביוטיקה, בגלל שרבות מהן נועדו לפגוע בתהליך החלוקה של חיידקים. יתרה מכך, רוב התהליך לפיתוח אנטיביוטיקה נבדק על חיידקים מתחלקים ולא במצב כאוטי. 

כחלק מהמחקר שיתופו החוקרים פעולה עם פרופ' עודד אגם, מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, המתמחה בתאוריה של פיזיקה סטטיסטית. יחדיו הם הצליחו לפתח מודל סטטיסטי שביכולתו לנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי. "אחד מסימני ההיכר של הפרעות במצב התאי הוא שחיידקים זהים, למשל חיידקים תאומים בעלי אותו DNA, מתחילים להתנהג בצורה שונה מאוד שהרופאים מתקשים להבינו ובכך גם יורדת יעילות הטיפול התרופתי", מסבירה פרופ' בלבן. "למעשה, מדובר בכיוון חשיבה חדש, לפיו דווקא הפיזיקה הסטטיסטית מסוגלת להבין את התנהגות תאים במצבי לחץ ובכך לשפר את יעילות הטיפול במחלות שונות".

בדרך זו, החשיפה והאפיון הכמותי של הפרעות במצב התקין של התאים תאפשר פיתוח טיפולים רפואיים טובים יותר בעתיד. החוקרים מקווים שניתן יהיה לנצל את התכונות הכלליות של "מצב הבלגן התאי",  גם לשם מציאת שילובים חכמים לטיפול במחלת הסרטן. "נוכל לחסל תאים לא רק במצבם הרגיל, אלא גם כאשר הם נמצאים במצב לא סטנדרטי וחמקמק – דבר שעשוי לשפר את הטיפול התרופתי ובכך לסייע לנו לחזור לשגרת חיים רגילה בהקדם האפשרי", מסכמת פרופ' בלבן.

למקור >>>

הרומן זכה לביקורת קצרה אך חיובית מאוד בעיתון היוקרתי פייננשל טיימס:

“Pulse-raising historical fiction appears to have found a new star in Geoffrey Charin, whose Without Let or Hindrance is a bravura debut. In 1938, the naive Veronica begins to question the ethics of her fascist lover as Germany becomes a tinderbox and the Nazis make plans for Kristallnacht. Her journey to the heart of conspiratorial evil is handled with exceptional panache, and the author’s evocation of the antebellum setting is full of individual touches.”

הספר זמין ב-Amazon וב-BookDepository

* סיני לייכטר ז"ל נולד בעיר קיילצה, פולין, עלה ארצה בתור סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1935 וקיבל תואר מוסמך בספרות עברית ובהיסטוריה של עם ישראל. עבד באנציקלופדיה יודאיקה בתור מרכז המערכת. משנת 1978 עבד במחלקה לקשרי חוץ של האוניברסיטה העברית בירושלים בגיוס כספים באירופה ובארץ. האוניברסיטה העברית בירושלים העניקה לו בשנת 2000 את התואר 'עמית כבוד'.

ד"ר אשר הולצר, מייסד StickIt ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, ציין: "שיתוף הפעולה שנוצר עם חברת הבת של Green Globe International, יחד עם שיתופי פעולה נוספים שעליהם הכרזנו עם חברות אחרות בחו"ל, מציב אותנו כחברה מובילה בתחומה בתעשיית הקנאביס.”

לכתבה המלאה >>>

מרכז הלמידה לעיוור, עמותת על"ה וקרן ראות ורעות רואים חשיבות רבה בתמיכה בפיתוח וקידום משחק השחמט בקרב אוכלוסיית העיוורים בישראל בפרט, ואמצעי לשילובם בחברה הסובבת וכלי להסרת חסמים ודעות קדומות בכלל.

"זוהי ההזדמנות להגיד תודה ענקית על התמיכה הכספית הנדיבה אשר בזכותה התאפשרה הוצאת המשלחת לאולימפיאדה ביוון. שמחתי לראות כי קרנות אלה אשר פועלות ביום-יום לשיפור החינוך וההשכלה בקרב העיוורים התחברו לחזונה של עמותת השחמטאים העיוורים ולקויי הראייה בישראל שרואה בפיתוח משחק השחמט בקרב אוכלוסיית העיוורים אמצעי לשילובם בציבור הרחב", כתב אריק קלינר, יו״ר עמותת השחמטאים העיוורים ולקויי הראייה בישראל.

מטעם הקרנות סיכמו כי "יודגש שללא עזרתנו והתמיכה השוטפת מאתנו, המשלחת לא הייתה יכולה להשתתף בתחרות ולייצג את ישראל. בדעתנו להמשיך לתמוך בה בעתיד".

"למיכאל יש ניסיון עשיר באוניברסיטה ומחוצה לה ואני בטוח שהוא יעזור לנו להוביל את אוניברסיטת חיפה אל המטרות הגדולות שהצבנו לעצמנו ובראשן להיות אוניברסיטה שמשפיעה על הסביבה ועל החברה", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין.

ויינר הוסיף, "אני שמח להיכנס לתפקיד החשוב של מנכ"ל האוניברסיטה. אוניברסיטת חיפה התברכה בהון אנושי יוצא מהכלל ואני משוכנע שיחד עם כל העובדים והעובדות נדע לסייע לאוניברסיטה להמשיך ולהתפתח כמוסד מחקרי מצטיין, שקשור בקשר עבות במרקם החברתי של העיר חיפה והצפון כולו".

ברכותינו!

מקור >>>
צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

שאלות שעליהן עונה הספר:

• מה ההשפעה האמיתית של הסכמי אברהם?
• כיצד הכלכלה מגדירה מחדש את מערכת הבריתות האזורית?
• מה התפקיד שמשחקת הכלכלה בסכסוך הישראלי-פלסטיני?
• האם סעודיה תצטרף להסכמי אברהם?
• האם יש רלוונטיות לגרסה ישראלית של ״דרך המשי החדשה״?
• האם קשרים כלכליים אפשריים עם מדינות אויב?

הספר נגיש גם עבור מי שאינו כלכלן או עוסק במזרח התיכון. 

לפרטים נוספים >>>

צילום: רונן גולדמן

שמואל בן אריה - מנהל השקעות ראשי בשוק המקומי בפיוניר ניהול הון, בוגר תכנית MBA, ביה"ס למנהל עסקים

קרן שחר-ניסן - רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים, הפקולטה לרפואה

יונתן שטלצר - המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן, הפקולטה למדעי הטבע

משה שנפלד - יו"ר עמותת יוצאים לשינוי, הפקולטה למדעי הטבע, ביה"ס למדעי המחשב והנדסה

נחמיה שטיינברגר - רב ומנהל המכינה החרדית באוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח

יעל אגמון - רכזת ביטחון באגף התקציבים, הפקולטה למדעי החברה

הייתם עמל - המכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים

אורי שיינין - סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, ביה"ס למנהל עסקים

איציק דניאל - רכז תעסוקה במשרד האוצר, הפקולטה למשפטים

אדהם דראושה - יועץ לענייני החברה הערבית למנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, הפקולטה למדעי החברה

תניה מורקס - מנכ"לית פורום דבורה לקידום שוויון מגדרי בתחומי מדיניות חוץ וביטחון לאומי, הפקולטה למדעי החברה

אלקס ריף - מנכ"לית ומייסדת לובי המיליון, הפקולטה למדעי החברה, ביה"ס למדיניות ציבורית ומנהל עסקים

נעה ליטמנוביץ - ראש אגף בכיר כלכלה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, הפקולטה למדעי הרוח ומדעי החברה

לדירוג המלא >>>

"רוק הוא המפתח לאבחון מהיר למגוון מצבים רפואיים. זהו האמצעי היחיד שאינו פולשני, קל והיגייני לזיהוי הורמונים, וירוסים ומחלות שונות", אומר ד"ר גיא קריאף, מייסד שותף וסגן מנכ"ל ומנהל פיתוח עסקי של החברה. "עם סליסטיק, אנחנו ממנפים את יכולות האבחון העוצמתיות שהצלחנו ליצור מניתוח הרוק. אנו מספקים מוצר שמסיר לחלוטין את הצורך בדגימות דם ושתן בעת בדיקת הריון.”

סלינגוסטיקה נוסדה בשנת 2016 על ידי קבוצה של חמישה דוקטורים בעלי דעות דומות שזיהו צורך הולך וגדל באמצעים חסכוניים לניטור מצב בריאותי באמצעות בדיקות בלתי פולשניות. המחקר הוביל אותם לפיתוח פתרונות לניתוח רוק המכיל רבים מאותם "אנליטים" בדומה לפלזמה והוא, במקרים רבים, מהווה מראה של מצבים פיזיולוגיים של דם. החלוצים של טכנולוגיה זו הם: פרופ' אהרון פלמון, נשיא Salignostics ודיקן לשעבר של הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, עומר דויטש, מנכ"ל, יואב נוימן, חוקר בכיר, רלוקה כהן, מדעית ראשית וגיא קריאף. כל המייסדים הם בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

[...]

בעוד שההשלכות הפוטנציאליות השליליות של לחץ הן אוניברסליות וחלות לאורך כל החיים, בני הגיל המבוגר עשויים להיות פגיעים במיוחד. תקופת חיים זו מאופיינת באובדן רב וכן בירידה במשאבים הזמינים וביכולות. מודלים שונים של חוסן מתארים את המרכיבים שעשויים לסייע לאדם לפתח יכולת להתמודדות עם מצבי לחץ ולהסתגל לנסיבות החיים.

החוקרות מצאו מרכיבים שונים שעשויים לסייע עם השלכות של לחץ בגיל מבוגר, בהם גורמים פסיכולוגיים, רגשיים, סביבתיים והתנהגותיים. מבחינה מעשית, מספר אסטרטגיות להפחתת לחץ נמצאו יעילות בתקופת הזקנה. משמעותית במיוחד היא שמירה על חיים חברתיים פעילים ועל קשרים קרובים עם בני משפחה וחברים, דבר שמאפשר שיתוף בקשיים וברגשות, מקנה תחושת ביטחון ואף מהווה כלי ללמידה על אסטרטגיות התמודדות נוספות. בהמשך לכך פעילות התנדבותית נמצאה כשימושית לשיפור התחושה החיובית והמסוגלות של האדם בגיל המבוגר, וכן אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ותרגילי הרפיה.

לכתבה המלאה >>>

להגשת מועמדות >>>

קרדיט: פורבס ישראל, צילום: ניר סלקמן

הקורס מיועד:
לעוסקים בפועל ולאלו הרוצים לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי ולבסס ולהרחיב את הידע שלהם בתחום. חקלאים, יזמים, אגרונומים, סטודנטים בוגרי מדעי החקלאות וכו'.

היקף התכנית:
160 שעות, 32 מפגשים, אחת לשבוע בימי שלישי בין השעות 14:00-19:00.

מועד פתיחה: 23.11.21 בקמפוס רחובות

בוגרי העברית זכאים ל-5% הנחה!

לפרטים נוספים >>>

 

עו"ד ערן דוידי, מנכ"ל משרד המשפטים, בירך על המינוי. "אני מברך את עו"ד בילבסקי עם היבחרו לעמוד בראש היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. עו"ד בילבסקי הוכיח בשנים האחרונות מחויבות ועשיה מקצועית בקידום חופש המידע בישראל. השקיפות הממשלתית והציבורית של המדינה כלפי אזרחיה היא אבן יסוד בחברה דמוקרטית, ואני סמוך ובטוח שהיחידה לחופש המידע במשרד המשפטים תוביל את המשך העשיה הממשלתית בתחום".

עו"ד שלומי בילבסקי הוסיף, "זו זכות גדולה להיבחר לתפקיד ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע. השקיפות היא ערובה לדמוקרטיה תקינה ומתפקדת ואפעל ככל יכולתי לחזקה ברשויות השלטון".

בילבסקי בוגר תואר ראשון במשפטים ופילוסופיה ותאר שני במשפטים, שניהם מהאוניברסיטה העברית.

צילום: דוברות

חיזוי מזג אוויר היום נעשה באמצעות מודלים ממוחשבים, שמשלבים מדדים שונים מהאטמוספירה, למשל טמפרטורה ולחות, כדי לחזות את השתנות מזג האויר בעתיד. "כל תחזית מזג אוויר בחדשות משתמשת בשיטה שכזאת", מסביר ד"ר הוכמן. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים גישה לשילוב בין מודלים ממוחשבים ובין שיטות מתמטיות פשוטות, שפיתחו בתחום של חקר מערכות דינמיות, כלומר מערכות שמשתנות עם הזמן. באמצעות הגישה הזו מצאו החוקרים כי קיימות מערכות מזג אוויר מסוימות שניתן לחזות את ההשתנות שלהן לטווחי זמן בינוניים בדיוק גבוה בהרבה מבעבר, ובכך לשפר משמעותית את תחזית מזג האוויר לטווחי זמן אלו. כמו כן, צוות המחקר טען כי שימוש בגישה שפיתחו יאפשר לחזות בדיוק גבוה יותר, למשל, עד כמה אירועי מזג אוויר הקרובים עשויים לכלול אירועי גשם קיצוניים. 

"אנחנו עוזרים למודלים הקיימים לחזות את העתיד", הוסיף ד"ר הוכמן, "אנחנו מוסיפים למודל מידע שהוא לא יודע על אי הוודאות בחיזוי מערכת מזג האוויר, ובכך נוכל לשפר משמעותית את התחזית בטווחי זמן בינוניים, כלומר שבועיים ואפילו שלושה שבועות קדימה. זה טווח זמן משמעותי, קודם כל עבור אזרחים שעושים תוכניות המשלבות שהייה בחוץ, אך גם ובעיקר עבור כל מי שמקבל החלטה לגבי אירוע קיצוני שהולך להגיע לאזורינו. החלטות מתאימות ובזמן מאפשרות הצלת חיים וצמצום נזקים כלכליים". 

ד"ר הוכמן משוכנע כי אין בשורות טובות לגבי עונת החורף המתקרבת. "כמעט כל המודלים לעונה הבאה מראים יובש קיצוני", הוא קובע ומוסיף באותה נשימה: "זאת אומרת, חיזוי עונתי הוא משהו שהוא עדיין מורכב, בגלל הדרך שהאטמוספירה שלנו מתנהגת, והשיטה החדשה שלנו עדיין לא מסוגלת לבדוק זאת, אבל אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים, השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22".

ומה לגבי סופה קרובה בחודש נובמבר, סופות גשמים עזות שבשנים האחרונות קורות יותר ויותר באזורנו? "המחקר שאנחנו עשינו הוא עדיין לא אופרטיבי", הוא מבהיר, "בשלב הבא, כשנוכל להפעיל את השיטה החדשה נוכל להגיד מה יקרה בתקופה הקרובה בדיוק גבוה יותר. כרגע אנחנו מתכננים שיתוף פעולה עם השירות המטאורולוגי בישראל וחוקרים שותפים בגרמניה ובשבדיה, שהמאמר הנוכחי הוא שיתוף פעולה נרחב איתם, כדי לאפשר חיזוי בטווח של החודש הקרוב. חשוב לציין שאחד הדברים שאנחנו בעיקר מתמקדים בהם הם אירועי מזג אוויר קיצוני במיוחד, כמו למשל שלג בירושלים, שמאז ומתמיד נחשבים כקשים מאוד לחיזוי. כירושלמי בדימוס אני יכול להעיד על כך. קשה לקבוע כרגע אם בינואר השנה יהיה שלג או לא, אבל אם העבודה שלנו תהפוך לאופרטיבית יהיה קל לקבוע תחזיות שלג לטווחים קצרים יותר, או לפחות לשפר אותן בצורה משמעותית. גם גלי חום בקיץ נוכל לבחון באותה השיטה", סיכם ד"ר הוכמן.

למקור >>>
צילום: מוטי מילרוד

"החשיבות הגוברת של השקעה בנכסים פרטיים הודגשה עוד יותר בידי 47% מהמשקיעים, שציינו כי ימשיכו לגוון עם השקעות בשווקים אלטרנטיביים ופרטיים, בין השאר, כתוצאה מההשפעה הכלכלית והפיננסית של מגפת הקורונה. מדובר בשיעור כמעט כפול מהמשקיעים שהשיבו כך בשנה שעברה", ציינו בשרודרס. השקעות אלטרנטיביות הן שם כולל לאפיק השקעה ללא מתאם לבורסות, וכולל קרנות גידור, קרנות השקעה פרטיות, קרנות חוב, השקעה בקריפטו והשקעה בנדל"ן. 

עוד עולה מהמחקר כי לפי כשליש מהמשקיעים, השפעת הקורונה הגדילה את חשיבות משקלן של השקעות חברתיות (ESG). 54% ציינו כי אסטרטגיית ESG, שאחד מעקרונותיה הוא תועלת לכל בעלי העניין בתהליך השקעה, היא האטרקטיבית ביותר עבורם. כשבחנו בשרודרס לאילו נכסים פרטיים יופנו הכספים, עלתה התמונה הבאה: 37% ציינו כי הם ישקיעו בקרנות השקעה פרטיות, 32% ישקיעו בקרנות המתמחות בתשתיות, 29% בהשקעות אימפקט (השקעות חברתיות), 29% בחוב פרטי, 21% בנדל"ן, 18% בחוב של חברות תשתית, 13% בחוב של חברות נדל"ן, 11% בחקלאות ו–10% בביטוח לתחומיו השונים.

בבחינת החלוקה הגיאוגרפית עולה כי המשקיעים באסיה־פסיפיק ובצפון אמריקה נתנו עדיפות לקרנות השקעה אלטרנטיביות, ורוב המשקיעים באירופה חיפשו להגדיל את ההקצאות שלהם לקרנות תשתיות. באמריקה הלטינית החוב הפרטי של תאגידים היה סוג הנכסים הבולט. החששות מדמי ניהול גבוהים מדי, חוסר שקיפות והערכות שווי גבוהות היו המכשולים העיקריים שהמשקיעים הצביעו עליהם בכל הנוגע להשקעה בנכסים פרטיים. עם זאת, כשנשאלו המשקיעים המוסדיים על הסיכונים העיקריים באפיק זה, רק 42% מהמשיבים חששו מחוסר הנזילות ו–35% מהמהמורכבות של סוג הנכסים

לדברי רועי אבישי, מנהל הפעילות של שרודרס בישראל ובוגר תואר ראשון בסוציולוגיה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית, "המגמה המתוארת במחקר מאפיינת גם את השוק הישראלי. בעשר השנים האחרונות אנחנו רואים תנועה בקרב הגופים המוסדיים לכיוון של השקעות באפיקים אלטרנטיביים כגון חברות פרטיות, טכנולוגיות, נדל"ן ותשתיות. אסטרטגיית ההשקעה הזאת מאפשרת פיזור סיכונים, הורדת המתאם בין השווקים הציבוריים לפרטיים, וגיוון מקורות התשואה העתידית".

גם גאורג וונדרלין, מנהל נכסים פרטיים גלובליים בשרודרס, התייחס למחקר ואמר: "הנכסים האלטרנטיביים ממשיכים לקחת חלק גדול יותר מהפורטפוליו של התיקים המוסדיים. מה שמעודד הוא הופעתם של סימנים המעידים על רב-גוניות בתוך השווקים האלטרנטיביים. ההזדמנות היא לא רק בגיוון בין השקעות ציבוריות ופרטיות, אלא גם בגיוון בתוך הנכסים האלטרנטיביים. השווקים האלטרנטיביים הם שונים מאוד. הם מציעים לא רק מגוון רחב יותר של סיכונים, כגון הנחות מורכבות או פרמיית נזילות — אלא גם מספר עצום של פתרונות השקעה ממוקדים בנכסים פרטיים, בהתאם להעדפות של המשקיעים".

למקור >>>

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אני מברך את אריאלה על המינוי למשנה למנכ"ל ואין לי ספק שתבצע את תפקידה היטב, כפי שעשתה בשאר תפקידיה עד כה. אריאלה זוכה להערכה רבה בתוך העירייה וגם מחוצה לה. ניסיונה העשיר והמגוון, היכרותה המעמיקה עם המערכת, המקצועיות והאדיבות שמאפיינות אותה, הם כלים משמעותיים למלא את תפקיד המשנה למנכ"ל."

מנכ"ל העירייה, איציק לארי: "אני מברך בחום את אריאלה על המינוי למשנה למנכ"ל. אריאלה בעלת מקצוע ומשרתת ציבור משכמה ומעלה. אין לי ספק שאריאלה תסייע לנו רבות בהצעדת העיר קדימה, ביכולותיה הרבות ובכישוריה"

אריאלה בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית.

צילום: יוסי זמיר