הפקולטה לחקלאות

חברת Poultry by Huminn, אשר הוקמה בשיתוף חברת Huminn ומכון וולקני, דיווחה על הישג המשמעותי - היא הצליחה להביא לפתרון לבעיית רווחת החי החמורה בתעשיית העופות, ומייתרת כל צורך במיונם והשמדתם של כ-7 מיליארד אפרוחים זכרים בני יומם בכל שנה, הנחשבים "תוצר לוואי מיותר" בתעשיית ביצי המאכל.

החברה, יחד עם צוות חוקרים ממכון וולקני בראשות בוגר העברית ד״ר יובל צינמון הגיעו לפתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של התרנגולת גולדה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. בדרך זו, בנוסף לשיפור רווחת החי - מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הרבים הדרושים להדגרה, ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים.

חברת אקווינום, העוסקת בטיפוח ובהשבחת זרעים לתעשיית המזון, גייסה 35 מיליון דולר. הסבב נוהל במטרה להאיץ את מסחור מרכיבי החלבון מהצומח, אותם מפתחת החברה, והובל על ידי Synthesis Capital - קרן השקעות גלובלית המתמקדת בחברות המשנות את תחום המזון והחלבונים. סך גיוסי ההון של אקווינום עד כה עומד על כ-71 מיליון דולר. במרכז המחקר והפיתוח של החברה בקיבוץ גבעת ברנר מועסקים 39 מתוך 51 עובדיה.

את החברה יסד ד"ר גיל שלו, בעל תואר דוקטור בגנטיקה של צמחים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. הישגיו המחקריים כוללים פיתוח טכנולוגיית רצף משולבת לגידול וגילוי גנים חדשים של צמחים ושילובי גנים. אקווינום תשתמש בהון שגויס בסבב האחרון כדי להאיץ את מסחור מרכיבי החלבון מהצומח שהיא מפתחת, האמורים להימכר לחברות מזון באמצעות ספקי חומרי גלם רב-לאומיים. עוד ישמש ההון מהסבב הנוכחי למסחור של זני הסויה והאפונה בעלי רמת החלבון הגבוהה, להוספת משרות מפתח בחברה ולהמשך מחקר ופיתוח של גידולי מקורות חלבון נוספים.

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC לשנת 2022. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות. המענק יינתן ל-18 חוקרות ו-11 חוקרים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. השנה 15 בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים זכו לקבל את המענק:

חברות התרופות בישראל מציעות קריירה משמעותית, מהנה ומתגמלת בתפקידי ייעוץ רפואי לבוגרי PhD במדעי החיים, בוגרי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות ורפואה. תפקיד הייעוץ הרפואי הוא הגשר הקריטי בין הקהילה הרפואית לחברות הפארמה. דרך המפגשים המקצועיים עם רופאים, אחיות ועוד, היועצים הרפואיים מקדמים אופציות טיפוליות חדשניות ומדייקים את המוצרים לפי צרכי הציבור בשטח. המפגשים מעשירים את הרופאים בידע ומחזירים פידבקים על תוצאות הטיפולים, ובכך הם מאפשרים תמיכה מדעית בפעילות של חברות התרופות.

כדי להתגבר על חסם הניסיון בכניסה לתפקידים אלה, פארמה אקדמי ישראל מכשירה אקדמאים לתפקידי הייעוץ הרפואי, ופותחת להם את הדלת לתעסוקה בחברות תרופות. בפארמה אקדמי, מעריכים מאוד את הרקע האקדמי המעמיק שאתם, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, מביאים אתכם ואתכן, ומבינים שאתם צריכים ידע וכלים ממוקדים לתפקידים בחברות המתאימות. בפארמה אקדמי מתמקדים במיומנויות וידע שנצברים בדרך כלל בחצי השנה הראשונה בעבודה, מתוך הכרות מעמיקה עם חברות התרופות, דרישות התפקידים והסטנדרטים הגבוהים שלהם. 

גם השנה ישתתפו חוקרים וחוקרות מהמרכז לקיימות של האוניברסיטה העברית בוועידת COP27, יחד עם גורמים מממשלת ישראל ונציגי חברות סטארט אפ ישראלים העוסקים בטכנולוגיית אקלים, חקלאות, שימוש בר-קיימא במים ועוד.

ועידת האו"ם לשינויי האקלים לשנת 2022, המכונה בדרך כלל ועידת הצדדים של UNFCCC, או COP27, מתקיימת בשארם א-שייח, מצרים. יותר מ-90 ראשי מדינות ונציגי 190 מדינות צפויים להשתתף בוועידה העולמית, המתקיימת מדי שנה מאז הסכם האקלים הראשון של האו"ם בשנת 1992. מטרת הוועידה לדון בנושא הקריטי של התחממות כדור הארץ, פליטת גזי חממה והתמודדות עם שינויי אקלים.

במסגרת הסכם פריז משנת 2015, התחייבו מדינות העולם לשמור על התחממות כדור הארץ "הרבה מתחת" ל-2 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות הקדם-תעשייתיות, ואם אפשר, לעצור ב-1.5 צלזיוס. למרות זאת, דו"ח האו"ם בחודש שעבר הזהיר שהעולם עשוי להיות בדרך לעלייה של 2.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורות העולמיות עד סוף המאה.

חוקרות ובוגרות האוניברסיטה העברית בוועידה

עד לפני שנים אחדות, הדיון הציבורי על משבר המזון היה מוגבל למדינות העולם השלישי. עם זאת, מצבור אירועים גלובליים שהשפיעו על היצע חקלאי ומעבר סחורות - כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים המתעצם - גרמו גם למדינות מפותחות לעמוד בפני חוסרים תזונתיים שהעמידו את הדיון על משבר המזון בקדמת הבמה העולמית. בתוך כך, תעשיית המזון מן החי האחראית לפליטת 20% מגזי החממה בעולם, לשימוש נרחב באנטיביוטיקה (73% מכלל השימוש העולמי) ולניצול לא יעיל של שטחי אדמה ומים, ממשיכה לצמוח, והצריכה העולמית של מזון מן החי גבוהה היום מאי פעם. הצורך במציאת פתרונות יצירתיים למשבר ביטחון המזון העולמי, הפך ממשי מאין כמותו. בתוך כך, האוניברסיטה העברית בירושלים הצטרפה למאמץ העולמי והכריזה על הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח הראשון מסוגו בישראל.

מטרת המרכז היא לייצר חממה רעיונית ומחקרית, על מנת לספק פתרונות חדשניים לצורך ההולך וגובר של ביטחון תזונתי. המרכז החדש יעסוק במחקר והוראת סטודנטים לחדשנות ויזמות בתחום המזון, וישלב חוקרים מתחומי ידע מגוונים כגון מדעי המזון והתזונה, מדעי הצמח, מדעי הקרקע והמים, מדעי בעלי חיים, ביוטכנולוגיה, ביוכימיה, ביו-הנדסה, רוקחות, כימיה, פיזיקה ועוד. המרכז יניח את התשתית היישומית לפיתוחים שיקלו על האנושות, כמו מזון חלופי ואיכותי כולל חלבון ושומן ממקורות תאיים מן החי, ייצור חלב ללא תלות בבקר, השבחת הגידולים השונים והתאמתם לאקלים משתנה, הארכת תוקף ושרידות מוצרי מזון טריים וחקלאות עירונית.

כתבה מרתקת ב"הארץ" על הדרך הארוכה של פרופ' רם רייפן בחיפושיו אחר פתרון לבעיית ההזנה של האונושות והקטנת הנזק האקלימי שגורמת החקלאות. פרופ' רייפן, מבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית, מציע שהתשובה הטובה ביותר היא הקטנית הפופולרית ביותר בישראל. לאחר כ-15 שנים שבהן חקר עם שותפים את החומוס, הוא הגיע למסקנה שהצמח מציע את הדרך המזינה ביותר והידידותית ביותר לסביבה לספק מזון לאוכלוסיית העולם.

כדי להפיץ את בשורת החומוס הקים רייפן את הסטארט-אפ ChikP, בשיתוף עם חברת יישום של האוניברסיטה העברית. ChikP משווקת את האיזולט לחברות מזון גדולות. כבר היום יש כמה חברות בארה"ב ובאירופה שמוצריהן מבוססים רק על החלבון של ChikP. עם זאת, האתגר הגדול של החברה הוא העלות הגבוהה של האיזולט, שיקר כיום יותר מבשר. כמו במקרים רבים אחרים, החדירה לשוק מותנית במחיר תחרותי, שאותו קשה להשיג כשמדובר במוצר חדש שמיוצר בכמויות קטנות יחסית. "יש שלושה גורמים מרכזיים שלפיהם אנשים בוחרים אוכל", פירט רייפן: "טעם, טעם וטעם".

האם מתוק תמיד טעים יותר? מחקר חדש שנערך על ידי קים אסאו, בפיקוחה של פרופסור מאשה ניב, מומחית לטעם בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' (שתיהן בוגרות העברית), ניתח אלפי ביקורות של לקוחות על מוצרי מזון שנמכרו ברשת ומצא כי הסוקרים נוטים לתת ציונים נמוכים יותר למוצרים הנחשבים "מתוקים מדי".

הצוות בחן כ-560,000 ביקורות על 31,000 מוצרי מזון שנמכרו ב חנויות מקוונות המובילות של אמזון ואיי-הרב ומצא כי 10% מהביקורות מתייחסות למתיקות המוצרים. לאחר מכן השתמשו החוקרות בלמידת מכונה ובעיבוד שפה טבעית כדי לסווג את התגובות לפי רמת המתיקות. "7-16% מהביקורות שבדקנו הצביעו על ממתיקות יתר", אמרה פרופ' ניב והסבירה: "זה חשוב מכיוון שלקוחות שהתלוננו על מוצרים מתוקים מדי העניקו להם ציונים נמוכים משמעותית מאשר לקוחות שלא התלוננו על מתיקות יתר. בנוסף, הביקורות שמזכירות ממתיקות יתר הגיעו מלקוחות שונים ורק עבור חלק מהמוצרים אותם לקוחות ניסו, ולא מ"מתלוננים סדרתיים".

"חברות מזון שמייצרות סוכריות, חטיפים ומשקאות קלים חייבות לשים לב גם לביקוש למוצרים פחות מתוקים", ציינה אסאו. "זה חשוב לא רק מטעמי בריאות הציבור (לספק לציבור בעל העדפות אלו אוכל פחות מתוק ובריא יותר), אלא גם עבור חברות המזון עצמן כדי שיוכלו להתפאר בקו מוצרים בריא יותר ולמכור את המוצרים הבריאים האלה ללקוחות שמוצאים אותם טעימים יותר".

פרופ' ניב סיכמה כי "למרות הדעה הרווחת, לא כולם חושבים שמתוק פירושו טעים. יש כאן הזדמנות לגוון את רמות המתיקות במוצרים וליצור גרסאות בריאות יותר המותאמות יותר להעדפות של קבוצות לקוחות מסוימות".

11 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב והטכניון השתתפו בטקס בבית הנשיא בירושלים, שבו הוכרז על מתן מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע. המענקים נועדו לממן מספר קטן של חוקרים מעולים בכל תחומי הדעת בהתבסס על הצלחתם בעבר ועל כיוונם המחקרי העתידי.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בנאומו: "התכנסנו כאן על מנת לברך את זוכי המענקים למחקרים פורצי דרך של הקרן הלאומית למדע. אך עוד יותר מכך, אנו ניצבים כאן על מנת להפגין את תמיכתנו הממשית במסעם הארוך, והכמעט בלתי-נתפס, אל תוך עתידנו". הנשיא הוסיף כי "מה שהנשים והגברים הללו השיגו - אגב שנים של התמודדות עם נתונים ופיענוח של ההיסטוריה, החברה, והטבע; של התנגדות מצד עמיתיהם ומשפחותיהם; של התגברות על מכשולים רבים וספקות עצמיים; של כישלונות וטעויות, לכאורה - בקיצור, מה שהחוקרים הללו עשו ישנה את חיינו". הנשיא סיכם ואמר: "זוכי המענקים היום, ביחד עם זוכי מענקים אחרים מהקרן הלאומית למדע, מייצגים את המיטב של המחקר המדעי. הודות לקרן הלאומית למדע, החוקרים הישראלים ממשיכים לעמוד בחזית פריצות הדרך אשר משפרות את בריאות האדם, תורמות לבניית חברות מכילות ומשגשגות, ומעמיקות את הבנתנו את קיומנו. הקרן הלאומית למדע גם תורמת למחקר של אולי האתגר הגדול מכולם: משבר האקלים. וכפי שהסכמי אברהם הראו, למדע יש את הכוח לקרב בין אנשים, באופן חוצה-גבולות ואמונות, ובכך להמחיש שוב את החיוניות של שיתוף הפעולה האזורי החדש".

מחקר חדש פורסם בכתב העת Lancet מתאר פיתוח חדשני שעשוי לעזור בהקטנת התחלואה ובריפוי מהיר יותר באנשים בסיכון גבוה. ממצאי המחקר העלו כי התרופה, שמשווקת בישראל בשם אנוביד (NONS), מצמצמת את העומס הוויראלי בקרב חולי קורונה מאומתים בשיעור של 94 אחוזים תוך יממה, וב-99 אחוזים לאחר שתי יממות בקרב חולים בסיכון גבוה.

הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

פרופ' תומר ברודי יחליף את פרופ' דפנה לוינסון-זמיר כדיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' שאול בורדמן יחליף את פרופ' בני חפץ כדיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות. את תפקיד דיקן הפקולטה למדעי החברה תמלא פרופ' גילי דרורי, במקומו של פרופ' תמיר שפר, הנבחר לאחרונה לרקטור האוניברסיטה החדש. לבסוף, פרופ' אדם לפסטיין מונה לראש בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס ויחליף את פרופ' משה טטר.

פרופ' ברק מדינה (דוקטורט בכלכלה מהאוניברסיטה העברית), הרקטור היוצא של האוניברסיטה, בירך את הדיקנים החדשים: "המינוי שלהם ימשיך להוביל את האוניברסיטה למצוינות במחקר והוראה, חדשנות ויזמות. פעילותם האקדמית לאורך השנים, וגישתם להעצמת הדור הבא, יביאו תרומה משמעותית לאוניברסיטה כולה, ובמיוחד לסטודנטים שלנו".

"שומשום היה פעם הגידול השני בחשיבותו בישראל", מספר בוגר האוניברסיטה העברית וכיום פרופסור בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, צבי פלג. "בשנות ה-60 הוא נעלם לגמרי מהמחזור. מה שאנחנו מנסים זה להשיב אותו לחקלאות הישראלית שלא נהיה תלויים בייבוא. אני לא חושב שיש בית בישראל שאין בו טחינה, והיום לא מצליחים לייצר את הכמות שצריכים".

פרופ' פלג מנסה לייצר זן עמיד יותר שייקטף מכנית, מה שיגדיל תפוקה ויאפשר גידול בכל מקום. "אפשר לנער אותו ולא קורה שום דבר", מתגאה פרופ' פלג בזן שפיתח. "הוא סגור לגמרי. הקומביין יפתח אותו ואז נקבל את הזרעים. חלמתי שזה מה שיקרה, אבל לא ידעתי מתי. בטעימה הראשונה זה הרגיש שהצלחנו".

וניל הוא צמח התבלין השני היקר אחרי הזעפרן. בגלל המחסור המחירים שלו מטפסים, ואת זה הבינו גם כמה סטארטאפיסטים ישראלים חובבי הצמח. את הווניל מגדלים בעיקר במדגסקר, בשיטות ידניות ומסורתיות. ביסוד המעלה אין ממש אקלים טרופי, אבל בחממות של Vanilla Vida יצרו תנאים שיאפשרו לווניל לצמוח לתפארת. "הוא נראה וניל לחלוטין כמו הווניל שהגיע ממדגסקר, רק שבפנים יש לו פי 3 ריכוז", טוען מנכ"ל החברה.

"בשביל כפית קטנה של דבש, לוקח ל-12 דבורים כל ימי חייהן לייצר אותה", אומרת בוגרת העברית ד"ר אפרת דבש ריזנפלד, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת Bee-io שמייצרת דבש מתורבת. ולא, שם המשפחה שלה הוא לא טעות.

מספר גדל והולך של צרכנים נמנע ממוצרי חלב, כולל יוגורט, בגלל השפעתם הסביבתית. בעוד כי מוצרים כמו יוגורט עשויים להציע מספר יתרונות, החלב עצמו הוא מוצר אלרגני ביותר וכן מקושר למספר בעיות בריאותיות. לדברי תומר אייזן, מנכ"ל חברת וילק (WILK), לא ניתן לשכפל את תכונות הליבה של שומן החלב באמצעות רוב הטכנולוגיות האלטרנטיביות. וילק היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה מוצר חלב המכיל שומן חלב אמיתי, מתאים מתורבתים, אך ללא שימוש בפרות.

וילק משתמשת בטכנולוגיה מבוססת תאים מתורבתים שמספר חברות משתמשות בה כדי לשכפל בשר על ידי גידולו מדגימה קטנה של תאים מן החי. תאים אלה מוזנים מדיה המאפשרת להם לשכפל את עצמם. ישנן טכנולוגיות אחרות שמשכפלות חלב, אך לטענת וילק, שומן חלב המבוסס על תאים הוא הדבר האמיתי. הוא מכיל את כל מרכיבי הליבה ופרופיל תזונתי של שומן חלב על בסיס פרה. זו אלטרנטיבה בת קיימא אמיתית לחלב, עם כל הטעם, המרקם והיישומים של מוצרי חלב קונבנציונליים.

היוגורט המתורבת של וילק משמש כמוצר קונספט והינו חלק מתוכנית שמטרתה להאיץ את ייצור החלב המתורבת. החברה מפתחת גם חלב אם אנושי שיכול לחולל מהפכה בשוק הפורמולות לתינוקות.

קריירה בתחום היין מושכת אותך? מזמינים להצטרף למחזור הרביעי בתכנית המוסמך הבין-לאומית בייננות בפקולטה לחקלאות ברחובות! התכנית משלבת לימודים עיוניים ומעשיים ביקב ובכרם, וסדנה מקצועית בחו"ל.
הסטודנטים והסטודנטיות של התכנית זוכים ללמוד ממיטב המרצים ואנשי מקצוע מובילים בתחומם בארץ בשילוב עם מרצים מחו"ל, וגם נהנים מסיורים ביקבים וכרמים בארץ ומפגשי טעימות עם הייננים.  
הלימודים מתקיימים ברציפות במשך שנה וחצי, פעמיים בשבוע בימי חמישי ושישי בשפה האנגלית, מועד תחילת הלימודים: סמסטר ב' תשפ"ג.

הנחה מיוחדת לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בסך 2,000 ש"ח ברישום מוקדם עד 01.09.2022. 
תנאי קבלה: תואר ראשון בממוצע 80

לכל הפרטים >>>