הפקולטה לחקלאות

פרופ' שחל אילני, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן
פרופ' מיכל שרון, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן
פרופ' יוסף ירדן, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן
פרופ' ירדנה סמואלס, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן
פרופ' דן אורון, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן
פרופ' בני אפלבאום, בית הספר להנדסת חשמל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אינה סלוצקי, בית הספר לרפואה ובי"ס סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' תמר הרציג, החוג להיסטוריה כללית, סגנית הדקאנית בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' גידי בוהק, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ותוכנית הלימודים במדעי הדתות, אוניברסיטת תל אביב

לרשימה המלאה ופרטים נוספים >>>

נשמח לקבל הצעות לתקצירים להצגה כהרצאה או כפוסטר בנושאים כגון:

• משבר האקלים – השפעות, היערכות, הפחתת פליטות גזי חממה ואיפוסם
• מגוון מינים ומינים פולשים 
• אתגרים בשמירת הטבע 
• חקלאות וסביבה המערכת האקולוגית – תפקוד ושירותים 
• ניהול משאבי טבע 
• אקולוגיה מיקרוביאלית 
• יער וייעור
• אנרגיה – אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה 
• זיהום סביבתי – מים, אוויר, קרקע
• טכנולוגיות סביבתיות 
• חינוך סביבתי 
• בריאות וסביבה 
• קיימות עירונית
• מדיניות, כלכלת סביבה ומשפט סביבתי 
• תכנון ובנייה 
• תחבורה בת קיימה
• פסולת 
• צריכה בת קיימה והתנהגות צרכנים 
• כלכלה מעגלית 
• אקטיביזם סביבתי

וועדת ההיגוי תבחר את התקצירים האיכותיים ביותר בהתאם לחשיבות העבודה, התאמה לנושאי הוועידה וכן מקוריות, חדשנות ואיכות התוצאות המוצגות. הרשימה הסופית של המושבים וההרצאות תיקבע על-ידי הוועדה המארגנת.

הגשת תקצירים
שימו לב: ההשתתפות בוועידה (כולל הרצאה והצגת פוסטר) כרוכה בתשלום.
תאריך הגשה סופי: 12.2.2023

הגשת התקצירים (בעברית בלבד) תתבצע באמצעות טופס מקוון בלבד >>>

למידע נוסף ולשליחת הצעות למושבים ניתן mailto:conference@isees.org.il

לאתר הוועידה >>>

פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של העברית
במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח. הפרויקט יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.

פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של העברית
במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.

פרופ' יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון ויצמן למדע
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העובר המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.

פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה של הטכניון
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. במחקר הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.

פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת.

פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.

פרופ' נטע רגב-רוצקי, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של המכון ויצמן למדע
המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.

ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות של העברית
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.

גאווה אמיתית!
ברכותינו גם ליתר החוקרות והחוקרים המכובדים!

• ד"ר יניב אלקובי
• פרופ' נדב אמדורסקי
• פרופ' גל בנימיני
• פרופ' ניר בר-גיל
• פרופ' אמנון בר שיר
• ד"ר גרהם דה-רויטר
• ד"ר רוני דהן
• ד"ר יובל הרט
• ד"ר אריקה וייס
• פרופ' ניר יוסף
• פרופ' מירי ימיני
• ד"ר עמנואל ננטה
• פרופ' אסיה רולס
• פרופ' תום שינברג
• פרופ' הילה שמיר
• פרופ' אבי שרודר

להמלצות בוגרות ובוגרי הקורס >>>

הקורס מתקיים בקמפוס רחובות, במסגרת המדור ללימודי חוץ, עם מיטב המרצים המובילים בתחום.
מועד פתיחה: 19.04.2023 

** בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-10% הנחה במסירת קוד: ALUIP בהרשמה**

להרשמה ישירה ופרטים בדף הקורס >>>

רבינוביץ', פרופסור מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית (ובוגר שלה), שיתף ברעיון שלו את פרופ' ליעוז אתגר מהמכון לכימיה באוניברסיטה, ויחד הם פיתחו אב־טיפוס של תא סולארי חדשני, שנועד לכיסוי מלא של שטחים חקלאיים (חממות, מטעים, שדות) ומקווי מים, באופן שיאפשר ייצור חשמל בלי לפגוע באור המגיע לגידולי החממות, ובלי לגזול שטחים פתוחים. לפי החוקרים, הפיתוח, שיעילותו הוכחה טכנולוגית במעבדה, יפחית את עלות האנרגיה לקוט"ש בישראל ב־75%, ובמקביל יקטין את הוצאות החקלאים ויגדיל את הכנסותיהם, וכמובן – יסייע למדינה להשיג את יעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת. 

התא הסולארי שפיתחו השניים מבוסס על גביש פרובסקייט המיוצר בתהליך פשוט וקל יחסית מחומרים זולים וזמינים בשיטה הדומה להדפסת נייר, בניגוד לתאים הסולאריים שבהם נעשה היום שימוש ברחבי העולם, הדורשים כרייה של מתכות יקרות והליך ייצור מורכב. "אנחנו לא משתמשים בסיליקון", הם מסבירים, "המצע העיקרי הוא זכוכית וחומרים זולים יותר. מפחיתים את עלות ייצור הפאנלים בחצי, ואין צורך במפעלי ענק. אפשר לייצר בצורה מקומית פשוטה יותר. זאת זכוכית דקה עם ציפוי אדום שמצמידים לחלון, אפשר לחבר אותה ישירות לגריד. בתוך כשלוש שנים נוכל להתקין את הפאנלים שלנו בחממות ראשונות". 

לכתבה המלאה >>>

בשנים האחרונות ניכרת דרישה הולכת וגוברת לפתור את הסוגייה מצד רגולטורים ועמותות ברחבי העולם. בחודש פברואר 2022 החליטה ממשלת צרפת כי החל משנת 2023 יאסר לחלוטין הרג של אפרוחים זכרים בשטחה. החלטה זו מתווספת להחלטה גרמנית כי החל מ-2024 תאסור הרג אפרוחים זכרים.

בוגרת נוספת של העברית, ד"ר יערית ויינבג, מנכ"לית החברה אמרה: "בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במודעות ברחבי העולם  בכל הנוגע לרווחת החי, אך מנגד לא נמצאו פתרונות מעשיים להפסקת התופעה המצערת של הרג האפרוחים הזכרים. אנחנו גאים ונרגשים להיות הראשונים בעולם להציע פתרון יעיל, עם תרומה משמעותית לכל שרשרת הערך, וכל זאת כאשר המדע הישראלי במרכז". 

ד"ר יובל צינמון: "היקף שוק המטילות בעולם נאמד בכ-7 מיליארד תרנגולות מטילות ובעבור כל אחת מהן מושמד אפרוח זכר. ייצור ביצי המאכל בעולם נאמד בלמעלה מ- 2 טריליון ביצים לשנה - מעל 80 מיליון טון. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש צוות חוקרים מעולים ומסורים, שפיתח פתרון יישומי לסוגיה המשפיעה במימדיה על כל אדם ועל בעלי חיים רבים כל כך".

למקור >>>

"במהלך החצי השנה האחרונה היינו בתהליך של גיוס וזה לא היה פשוט כי השווקים הראו כיוון אחר", סיפר לכלכליסט ד"ר שלו. "הצלחנו בסוף לסגור עם משקיע מוביל למרות התנודתיות בשוק וגם בתחום שלנו, שראה פגיעה רבה. אני מאמין שבחרו שהמשקיעים ראו בנו ערך בנו ולא הסתכלו על טווח קצר. הם רצו פתרונות מתאימים לתעשיית המזון שמחפשת מוצר טעים, איכותי ובמחיר סביר. אנחנו משפרים איכות ומורידים עלות של עיבוד. המטרה שלנו להגיע למצב שכל המוצרים מבוססי הצומח יהיו זולים יותר מעלויות הבשר. וכשאתה מוזיל את עלויות הפקת החלבון, המחירים יורדים".

למקור >>>

ד"ר עדי אשכנזי, תואר ראשון בתכנית משולבת פיזיקה-כימיה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר אלה דניאל, תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר חיים טרבס, תואר שני בביוטכנולוגיה ודוקטורט במדעי הצמח, הפקולטה למדעי הטבע 
ד"ר עמרי פינקל, תואר ראשון בביולוגיה, שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר איה בן יעקב, תואר ראשון במדעי הקוגניציה ומדעי המחשב, הפקולטה למדעי הטבע
פרופ' נטע ברק קורן, תואר ראשון במשפטים ומדעי הקוגניציה, הפקולטה למשפטים
ד"ר דפנה נחמני, תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר דוד גוכמן, תואר ראשון בכימיה וביולוגיה (אמירים), תואר שני ודוקטורט בגנטיקה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר מיכל רמות, תואר ראשון במתמטיקה (אמירים), תואר שני ודוקטורט במדעי המוח, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר שירה רוה-רובין, תואר ראשון בפיזיקה ומדעי האטמוספירה, תואר שני במדעי האטמוספירה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר עינת שגב, תואר ראשון במדעי החיים וגיאולוגיה, תואר שני באוקיינוגרפיה, דוקטורט במדעיים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר חנה קרנצלר, מכינה למדעי הטבע לתלמידי חו"ל, תואר ראשון בביולוגיה ומדעי הסביבה, תואר שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר יותם קפלן, תואר ראשון במשפטים (אמירים), הפקולטה למשפטים
פרופ' ג'ניפר אושר, תואר שני ודוקטורט במדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר יאיר הרטמן, תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תואר שני במתמטיקה, הפקולטה למדעי הטבע

ברכותינו!

למקור >>>

קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.

הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.

פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי. 
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.

לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il      

ד"ר שרון שלזינגר, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מבקשת לפתח תאי גזע של פרה לגידול בתרבית כך שנוכל לייצר בשר טעים ובריא, ללא סבל ובשיטות מקיימות וירוקות. המושב יעסוק בשיטות חדשניות ליצור מזון לאוכלוסיית העולם העתידית, הצפויה לגדול לכ-10 מיליארד בני אדם עד 2050. החקלאות כיום תורמת לשינויי האקלים וגם מושפעת משינויי האקלים, ומול הביקוש העולמי הגובר והתחרות על משאבים, אנו נדרשים להתאים את מערכת ייצור המזון שלנו. אחד הפתרונות המוצעים, המקשר בין חקלאות, אנרגיה וביטחון תזונתי, הוא השימוש בחקלאות תאית לייצור מוצרים כמו דגים, חלב ובשר ללא גידול חיות, ובהתבסס על גידול תאים במעבדה. ד"ר שלזינגר תרכז את המושב שיעסוק בחלבונים אלטרנטיביים ביום חמישי, ה-10 בנובמבר בשעות 13:00-14:30 בביתן הישראלי.

ד"ר יעל מנדליק, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, חוקרת מגוון ביולוגי ושרותי מערכת אקולוגית. ד"ר מנדליק תשתתף במושב העוסק בהשפעות משבר האקלים על המגוון הביולוגי במערכות יבשתיות טבעיות, עירוניות, חקלאיות ואקווטיות. זאת במסגרת מחקרה העוסק במאביקי בר (דבורים, זבובים ועוד חרקים) ושרותי האבקה שהם מספקים לחקלאות ולצמחי בר במגוון של סביבות טבעיות וחקלאיות. ההרצאה תתקיים ביום רביעי, ה-16 בנובמבר בשעות 10:00-11:30, בביתן הישראלי.

פרופ' אפרת מורין, חוקרת בתחום ההידרולוגיה מהמכון למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעי הטבע, בוחנת בין השאר את הקשר בין סופות גשם ושיטפונות, גם בהקשר של שינויי האקלים. פרופ׳ מורין תשתתף במושב שכותרתו Flood adaptation. המושב יעסוק בהיבטים השונים של צמצום סיכוני השיטפונות ובפרט באתגרים הנובעים מההתחממות הגלובלית ומעיור מואץ. המושב כולל נציגים מגופים שונים הקשורים בחיזוי והערכות לשיטפונות. המושב יתקיים ביום שלישי, ה-15 בנובמבר בשעות 19:00-21:00 בביתן הישראלי

לאתר הוועידה >>>

על פי נתוני מכון המחקר GFI Israel, שפועל להאצת המחקר והחדשנות הטכנולוגית בתחום החלבונים האלטרנטיביים, נכון למחצית הראשונה של 2022, ישראל נמצאה במקום הראשון בעולם בהשקעות בסקטור החלבון מהצומח, עם 166 מיליון דולר, סכום המהווה 22% מההשקעות העולמיות בתחום העומדות על 717 מיליון. בהשקעות בחברות בתחום החלבון האלטרנטיבי בכלל, ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב עם 320 מיליון דולר, כ-18% מסך ההשקעות העולמיות העומדות על 1.755 מיליארד.

המובילות הישראלית בתחום מתבססת רבות על מחקר אקדמי. סך ההשקעות בסטארטאפים בתחום החלבון האלטרנטיבי שמוסחרו על ידי חברות מסחור הטכנולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בין השנים 2016-2022, עמד על 582 מיליון דולר. מתוכן 70% (428 מיליון דולר) הושקעו בחברות שמוסחרו על ידי האוניברסיטה העברית. ביניהן בולטת חברת פיוצ'ר מיט שגייסה כ-390 מיליון דולר ומוערכת על ידי העיתונות הכלכלית העולמית כאחת מהחברות הקרובות ביותר להשקת מוצר לשוק בתחום הבשר המתורבת. חברות נוספות הן: סבוריט, וילק, ועוד. כמו כן האוניברסיטה העברית מובילה גם במספר חברות ההזנק שמוסחרו בישראל, בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות.

בכנס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, ציין פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה כי: "מעמדה המוביל של ישראל בתחום הפודטק נשען ברובו על הפעילות המחקרית של מוסדות האקדמיה בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות, ובראשן האוניברסיטה העברית. במציאות שבה שינויי האקלים משנים כבר היום את היצע המזון, שטחי הגידול ושרשרת האספקה, הצורך בייצור מזון מתחליפים אלטרנטיביים הוא קריטי. הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית ייתן מענה לצורך זה ויפעל לייצור תשתית מחקרית פורצת דרך שתיתן מענה לאתגר המרכזי שעומד בפני האנושות כולה".

ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון המחקר GFI Israel (ובוגר האוניברסיטה): "המובילות הישראלית בפודטק העולמי נמצאת בסכנה, ומכוני מחקר הם חלק מהפתרון. למדינת ישראל היה יתרון התחלתי, אך בשנים האחרונות החלו המעצמות הגדולות להשקיע מאות מיליונים בתחום. ישראל מתמחה בפיתוח יזמות, כשמעל 50% מהסטארטאפים בתחום קמים על בסיס מחקר אקדמי. אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל עולמית לטווח הארוך, נדרשת הקמה של מרכזי מחקר מולטי דיציפלינארים, שיספקו את הידע, התשתית והמימון לתעשיית המזון העתידית".

במשרדי החברה בנס ציונה הוקמה מעבדה בניהולו של טכנולוג המזון מאור דהן, שמשתמש במכשור חדיש כדי לבחון את פוטנציאל הטעם של האיזולט. "אנחנו לא רוצים לייצר לקהל הרחב, אלא להראות לחברות מזון מה אפשר לעשות עם זה", הסביר דהן. ומסתבר שאפשר לעשות לא מעט. בצלחת חד-פעמית מתכלה הגיש דהן, למשל, תבשיל בולונז טעים להפליא. "מבחינה תזונתית, זה זהה לאכילת בשר", אמר דהן. "רק בלי הכולסטרול ובלי השומן הרווי ובלי האנטיביוטיקה". "ובלי הנזק לסביבה!" הוסיף רייפן. המרקם והטעם אכן כמעט זהים לבשר, ולדברי דהן בולונז החומוס אינו מכיל חומרי טעם וצבע או מספרי E למיניהם שיש בתחליפי בשר רבים אחרים.

ארוחת החומוס המפתיעה נמשכה עם גבינה צהובה ("עם הרבה פחות מייצבים בהשוואה לתחליפי גבינה אחרים"), דגני בוקר מחומוס ("בדגנים רגילים אין כמעט כלום, כאן יש 20% חלבון"), חלב חומוס שמוקצף נהדר לקפה ואחלה גלידת חומוס. רק בדבר אחד ChikP לא נוגעת – בחומוס ממש. "אנחנו עושים מזון לספורטאים וגם ממרחים עם הרבה חלבון", אמר רייפן, "אבל לא חומוס כממרח. את זה נשאיר לאבו חסן".

לכתבה המלאה >>>

למקור >>>

מתוך 11 הזוכות והזוכים - 7 הם בוגרי האוניברסיטה העברית!

• פרופ' אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על תולדות יהודי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15
• פרופ' חגי ברגמן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות ניורולוגיות כגון פרקינסון
• פרופ' גלעד הרן, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים
• פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים
• פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים
• פרופ' טובה מילוא, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה
• פרופ' מאיר שחר, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין

הזוכות והזוכים הנוספים:

• פרופ' אילן מרק, הטכניון: לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
• פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן למדע: למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד וירוסים.
• פרופ' עמוס תנאי, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
• פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר לטיפול בחרשות.

ברכותינו!

למקור >>>

במחקר, שנערך בהודו, אנשים בני 18-70 שחלו בקורונה עם תסמינים קלים עד בינוניים הוגרלו לקבלת התרסיס או תרופת דמה (פלצבו). המשתתפים נדרשו להשתמש בתרסיס שש פעמים ביום במשך שבעה ימים. הקבוצה שעליה התבצע ניתוח התוצאות היו אלה שהוגדרו בסיכון גבוה להחמרת מחלה - אנשים שאינם מחוסנים, בני 45 ומעלה, או שהיו להם מחלות רקע. כדי שהתוצאות יהיו אמינות, נבדק עומס המחלה בתחילת הטיפול, על ידי בדיקת עומס השכפולים הוויראלים, ובסוף הטיפול. המחקר בדק את השינוי בעומס הנגיפי וגילה כי מי שהשתמש בתרופה שכפל פחות עותקים של הווירוסים ובכך עומס המחלה על הגוף ירד. בנוסף נמצא שהחומר הגנטי התפנה מהר יותר בקבוצת הנבדקים שקיבלה את התרופה לעומת קבוצת הפלצבו - 3 ימים לעומת 7 ימים. החוקרים הסיקו מכל הנתונים האלה כי התרכובת ניטריק אוקסיד NO בתרסיס אף עוזרת לפנות את הווירוס מהגוף מהר יותר. למעשה, הזמן החציוני לבדיקת PCR שלילית היה שלושה ימים לאחר תחילת הטיפול בקבוצה שקבלה את התרסיס, לעומת 7 ימים בקבוצת הפלצבו.

כאמור, תרסיס האף אנוביד נמכר כבר כעת בישראל ללא מרשם, ברשתות הפארם ובבתי מרקחת, ומאושר לשימוש כתכשיר רפואי להגנה מפני וירוסים. בעקבות הניסוי, קיבל התרסיס אישור לשימוש בהודו כתרופה תחת מרשם בקרב מבוגרים שאומתו כחולי קורונה ונמצאים בסיכון להחמרת המחלה. כמו כן, NONS אושר לשימוש כתכשיר רפואי באירופה, הונג קונג, סינגפור, תאילנד, בחריין, אינדונזיה ונפאל.

"למיטב ידיעתנו, אין אף טיפול אנטי ויראלי ביתי שמצליח להמיר תוצאת PCR חיובית לשלילית במהירות כזו", אמרה לאחר פרסום התוצאות ד"ר גילי רגב, מייסדת שותפה ומנכ"לית SaNOtize, החברה הקנדית שפיתחה את התרופה. היא הוסיפה כי "הפרסום מראה ש-NONS הוא תרסיס יעיל ובטוח, שמצמצם במהירות את עומס הווירוסים והיכולות הללו הופכות אותו לנשק עוצמתי בארגז הכלים הרפואי הנדרשים לניהול קורונה ולמניעת התפרצויות עתידיות". ד"ר גילי רגב בוגרת תואר ראשון ושני ודוקטורט בביוכימיה ומדעי המזון בהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

למקור >>>