הפקולטה לחקלאות

ברכותינו לפרופ' תמיר קליין, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, על זכייתו במענק המחקר עבור הפרויקט "רזילפורסט", המכוון לחזק את העמידות של עצים ויערות לשינויי אקלים. מדי קיץ, מיליוני עצים באירופה ובישראל מתים כתוצאה מבצורות מתמשכות. במהלך תקופות אלו, בועות אוויר זעירות נוצרות בתוך צינורות ההובלה של העצים, וכתוצאה מכך עליהם מתייבשים עד כדי תמותה. במסגרת הפרויקט מתעתדים החוקרים למפות את שלבי התהליך, ללמוד כיצד עצים מתאוששים ממנו, לדרג מיני עצים שונים לפי מידת עמידותם ולבחון שיטות ייעור חדשות שיוכלו למנוע את התופעה.

פרופ' תמיר קליין בוגר תואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון של האוניברסיטה העברית.

בואו לקבל מענה תזונתי אישי במסגרת ההכשרה הקלינית של הדור הבא של תלמידי ותלמידות תזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו גישה חדשנית להילחם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות טכניקת “סימון” ייחודית המסייעת למערכת החיסון לזהות ולהשמיד את הפתוגנים החמקמקים הללו. המחקר, בראשות פרופ’ צבי חיוקה, תלמידת המחקר יעל בלו, וד”ר עינב מלאך מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע”ש רוברט ה. סמית’, מציג אסטרטגיה טיפולית חדשנית להתמודדות עם זיהומים שמערכת החיסון מתקשה לזהות. פרופ' חיוקה וד"ר מלאך הינם בוגרי תואר ראשון, שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית.

פתוגנים לעיתים קרובות נמלטים מהגנות מערכת החיסון באמצעות שינוי המבנה שלהם או ייצור אנזימים המפריעים לתגובות החיסוניות, מה שמוביל לזיהומים חמורים. כדי להתמודד עם אתגר זה, החוקרים פיתחו תג כימרי – שילוב של שתי מולקולות שונות – שמחבר פפטיד קושר חיידקים עם תג חלבוני המוכר למערכת החיסון. תג סימון זה מסמן את הפתוגן ומאותת למערכת החיסון להשמיד אותו.

החדשנות מבוססת על פפטיד חיידקי המחובר לחלבון C3b, המפעיל את מסלול הקומפלמנט של מערכת החיסון. החוקרים הראו שתג כימרי זה מסוגל להיקשר לאי-קולי עמיד לקומפלמנט, ולהשיג ירידה של 90% בכמות החיידקים לאחר הוספת חלבוני קומפלמנט נוספים.

נגיפי צמחים הם בין הפתוגנים המשמעותיים ביותר לגידולים חקלאיים מבחינה כלכלית וגורמים לנזק שנתי של עד 3 מיליארד דולר לחקלאות העולמית. שיטות השבחה מסורתיות מוגבלות ביכולתן להקנות עמידות כנגד הנגיפים ולכן נדרשות טכנולוגיות חדשניות, כגון CRISPR/Cas9, ליצירת עמידות גנטית חדשה נגדם.

הנגיפים הם טפילים אשר קיומם תלוי באופן מלא ברכיבי תא הפונדקאי. גנים בצמחים המקודדים לחלבונים החיוניים להדבקה נגיפית מכונים גני רגישות (S). גנים אלו מהווים מטרות אטרקטיביות לפיתוח עמידות חדשה לנגיפים. באמצעות CRISPR/Cas9, בהובלתו של ד"ר זיו שפיגלמן, ביצעו חוקרי מכון וולקני: ד"ר חגית האק, ד"ר דיאנה ליבמן ומיטל שטרקמן-כהן (כולם בוגרי העברית), מוטציות בגני S בגידולי דלועים וסולניים שונים והצליחו להגביר את העמידות כנגד נגיפים בעלי חשיבות כלכלית.

בזמן שוועידת האקלים הבין-לאומית נפתחה בבאקו והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, ניב מאירסון שוחח עם אחד מחלוצי התחום בארץ (ובוגר העברית, כמובן): פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים.

השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר.

חברת הסטארט-אפ הישראלית בתחום פוד-טק, קינוקו-טק, הודיעה על הסכם מסחרי אסטרטגי עם חברת ההאצה וההשקעות מטאפורה פודס שבסיסה באוסטרליה.

שיתוף הפעולה יאפשר לקינוקו-טק לייצר אלפי טונות של מוצרים מבוססי פטריות באוסטרליה. ההסכם כולל גם תוכניות להרחבה למלזיה, סינגפור, אינדונזיה וניו זילנד, עם תחילת ייצור בשנת 2025.

מטאפורה פודס, שהיא זרוע החדשנות של חברת מוצרי המזון Hela APAC, תפקח על השקת מוצרי קינוקו-טק ברחבי אסיה. מדובר בייצור מגוון רחב מוצרי מזון מבוססי פטריות עשירים בחלבון שיכללו חלופות בשר יחד עם פריטי חטיפים כגון חטיפי מוזלי ואגוזים, חטיפי חלבון וצ'יפס פריך.

"אנו נרגשים לשתף פעולה עם מטאפורה פודס ולהביא את הטכנולוגיה שלנו לשווקים חדשים", אמרה יסמין רביד, מנכ"לית קינוקו-טק. "שותפות זו מסמנת ציון דרך משמעותי בהגדלת הייצור שלנו והשפעה משמעותית על הצע מזון בר-קיימא בעולם. עם מטאפורה פודס והמומחיות של Hela APAC, אנחנו מסוגלים להרחיב את טווח ההגעה שלנו ברחבי אסיה”.

קינוקו-טק נוסדה על ידי שלוש בוגרות האוניברסיטה העברית - יסמין רביד, מנכ"לית; הדר שוחט, COO ודריה פלדמן, CTO.

מחזור נוסף של תכנית ההכשרה "פוד-טק בעברית" יוצא לדרך ב-23.12.2024! התוכנית מתקיימת במסגרת המדור ללימודי חוץ ובתמיכת חממת The Kitchen מבית שטראוס ורשות החדשנות, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות של האוניברסיטה העברית. התוכנית נועדה להכשיר אקדמאיות ואקדמאים להשתלב בתעשיית הפוד-טק בישראל. היא כוללת לימודים, הכשרה מעשית וחשיפה לטכנולוגיות מתקדמות בעולם המזון.

חברת האגרי-טק הישראלית פולופו, המשתמשת בתפוחי אדמה לגידול חלבון זהה בתכונותיו לחלבון ביצה, הודיעה כי תתחיל לספק באופן מסחרי גם פטטין, החלבון הטבעי של פקעות, לאחר אישור רגולטורי.

פולופו משתמשת בחקלאות מולקולרית (יצירת חלבונים שימושיים בתוך צמחים) כדי לגרום לתפוחי אדמה לטפח את החלבון. תהליך השתילה, גדילה וקצירה הינו רגיל, לפני שמוציאים את החלבון והופכים אותו לאבקה לשימוש בייצור מזון מסחרי. תהליך החקלאות המולקולרית מגדיל באופן אוטומטי את כמות הפטטין בתפוח האדמה ובחברה מצפים להגיע לייצור של כמויות גדולות של החלבון במחיר נמוך. 

פטטין הוא חלבון רב תכליתי ואיכותי, עם כל חומצות האמינו החיוניות המוערכות בתעשיות המזון, המשקאות והתזונה. הוא משמש רבות בבשר וחלב מתורבת וגם במוצרי מאפה ומשקאות חלבון.

מנכ"לית פולופו, ד"ר מיה ספיר-מיר, אמרה כי "המטרה העיקרית שלנו היא להביא לשוק חלבון מולקולרי, אך שיחות עם לקוחות חשפו ביקוש נוסף לפטטין בכמויות גדולות במחיר הוגן. "מכיוון שפטטין הוא החלבון טבעי של תפוח האדמה, אנו מצפים שזה יהיה תהליך רגולטורי קל יחסית וזמן יציאה מהיר לשוק".

פולופו נוסדה בשנת 2022 על ידי ד"ר מיה ספיר-מיר ושותפה ותיקה למחקר, ד"ר רעיה ליברמן-אלוני. שתי חוקרות הצמחים נפגשו במהלך לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחו בהנדסה מטבולית של צמחים. 

קול קורא לאיתור מנכ"לית או מנכ"ל של בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי. בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי שוכן בקריה החקלאית בראשון לציון, לא רחוק מצומת בית דגן, ובו צוות המונה מעל 200 עובדים, הכולל רופאות ורופאים רבים הפועלים לתת שירות למטופלי ולקוחות בית החולים. בבית החולים קיים ומופעל ציוד רפואי מהמתקדם ביותר בתחום.

במסגרת בית החולים פועלות מרפאות מומחים בתחומי הרפואה הווטרינרית השונים, ביניהם: אונקולוגיה, דרמטולוגיה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, אופתלמולוגיה, רפואה פנימית, כירורגיה ותחומים נוספים. בבית החולים פועלת מחלקת חירום וטיפול נמרץ הנותנת שירות 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי, מיסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא עמותה רשומה.

לכל הפרטים והגשת מועמדות >>>

כבוד גדול לחמשת הזוכות והזוכים, בוגרי האוניברסיטה העברית, בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2024. הפרסים מוענקים לאמניות ולאמנים, מדענים ומדעניות אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל ובעולם.

פרופ' רננה פרס, מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שזכתה בפרס מפעל חיים הודות להקמה וניהול פרויקט HUBS-Aid שהעניק טיפול מקיף לעסקים קטנים ובינוניים שחוו נזקים לרכוש ולנפש, פינוי, נטישת לקוחות, ומצוקה כלכלית ונפשית;

פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, שזכה בפרס בתחום הביוטכנולוגיה בזכות גישתו המקורית המבוססת על התפיסה שבטבע ניתן לגלות ביו-חומרים ומבנים תפקודיים בעלי תכונות ייחודיות, וליצרם בתהליכים ביוטכנולוגים;

פרופ' שלמה מגדסי, מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום מדע והנדסה של חומרים, עבור עבודתו פורצת הדרך בתחום מדע  והנדסת חומרים. הפרס ניתן לו על עבודתו בפיתוח דרכים להדפסת חומרים בסקלה ננומטרית ומיקרומטרית;

פרופ' דניאל שוורץ מהחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום ההיסטוריה של עם ישראל על תרומתו הייחודית, חסרת התקדים ורחבת ההיקף לחקר ההיסטוריה היהודית בתקופה ההלניסטית-הרומית.

פרופ' נורית גרץ, מהמכללה האקדמית ספיר, זכתה בפרס בתחום חקר התרבות. המחקר של פרופ' גרץ חוצה תחומים ומשלב ספרות, אמנות, קולנוע, היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה. היא חוקרת פעילה, שעבודותיה השפיעו ומשפיעות על דורות של חוקרים, יוצרים וסטודנטים.

אוכלוסיית החתולים בישראל היא חסרת תקדים בהיקפה ומוערכת בכמיליון חתולים. למה יש כל כך הרבה, איך ראוי לנהל אותה, מה קבע בג"ץ, ולמה ככל שמעקרים יש יותר חתולים. שיחה עם בוגרת העברית , ד"ר עידית גינטר, וטרינרית וחוקרת מבית הספר לרפואה וטרינרית, האוניברסיטה העברית.

להסכת של כאן >>>

פרס קריל מוענק מידי שנה ע"י קרן וולף לחוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל בעתיד את המחקר והאקדמיה בישראל בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות. הענקת הפרס מהווה ציון דרך מקצועי משמעותי במסלול ההתפתחות האקדמי של החוקר  ומכאן יוקרתו באקדמיה המחקרית בישראל.

השנה, שלוש בוגרות ובוגר אחד של האוניברסיטה העברית בירושלים זכו בפרס היוקרתי:

לאחר כשלוש שנים ללא ניהול קבוע ומשברים ממושכים, הממשלה אישרה את מינויו של פרופסור בני חפץ לתפקיד ראש מנהל המחקר החקלאי - מכון וולקני במשרד החקלאות. התפקיד אויש בשלוש השנים האחרונות על ידי ממלא מקום. 

בדצמבר 2021 פרש פרופ׳ אלי פיינרמן (גם הוא בוגר העברית), המנהל הקבוע האחרון של מכון וולקני. מאז מונו שוב ושוב מנהלים שונים לתקופה של שלושה חודשים. בשנה שעברה הוקמה ועדת איתור בכדי למנות מנהל קבוע למכון וולקני לתקופה של 5 שנים, כקבוע בחוק. ועדת האיתור המקצועית המליצה לשר, אבי דיכטר, למנות למנהל המכון את פרופ׳ בני חפץ מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. חפץ הוא כימאי סביבתי הנחשב לאחד החוקרים המובילים בישראל בתחומו. הוא כיהן, בין היתר, כראש המחלקה למדעי הקרקע והמים, והיה דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה בין השנים 2017-2022. כיום, חפץ הוא מנהל המרכז של האוניברסיטה העברית למערכות מזון בר קיימא, FOOJI.

תא"ל שלומי בינדר יחליף בתפקידו את ראש אמ"ן הפורש, האלוף אהרון חליוה. תא"ל בינדר, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים, שריכזה בפיקודו את ניהול המלחמה במטה הכללי. בינדר יועלה לדרגת אלוף.

את שירותו הצבאי העביר תא"ל שלומי בינדר בסיירת מטכ"ל. במהלך תרגיל הוא נפצע קשה מפיצוץ מטען, ולאחר שהחלים חזר לשרת ביחידה ואף התמנה למפקדה. על האופן בו פעלה הסיירת בפיקודו הוענק לה פעמיים צל"ש הרמטכ"ל. בהמשך שירת כמפקד חטיבת גולני, כמפקד עוצבת הגליל ותפקידו הנוכחי כראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים.

בוגר העברית, ד"ר יעקב תדמור, ממכון וולקני, מכון המחקר החקלאי מבין המתקדמים בעולם, הצליח לפתח מלון בגודל מיניאטורי המבוסס על מוטציית גן יחידה.

לפני למעלה מ-15 שנה, ד"ר תדמור, מייסד ומדען ראשי של חברת "SuperFruiter", שמע על ספריית מוטציות של עגבניות שיצר חברו פרופ' דני זמיר מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית ברחובות (גם הוא בוגר העברית). ספריית המוטציות של פרופ' זמיר כללה אוסף של משפחות שונות של עגבניות, כל אחת נוצרה מהאבקה עצמית של זרע יחיד שעבר מוטגנזיה ושינויים שונים בגנים.

פרופ' זמיר "ערך" אלפי זרעים ללא מטרה ספציפית, תוך מיון ותיעוד השינויים הנראים לעין השונים שהתרחשו בצאצאים של כל אחד מהזרעים המטופלים. אחת ממשפחות המוטנטים הביאה לעלייה משמעותית במספר הפירות שיוצרו, לצד ירידה משמעותית בגודל הפרי.