הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>
לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>
פרופ' תומר ברודי יחליף את פרופ' דפנה לוינסון-זמיר כדיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' שאול בורדמן יחליף את פרופ' בני חפץ כדיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות. את תפקיד דיקן הפקולטה למדעי החברה תמלא פרופ' גילי דרורי, במקומו של פרופ' תמיר שפר, הנבחר לאחרונה לרקטור האוניברסיטה החדש. לבסוף, פרופ' אדם לפסטיין מונה לראש בית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס ויחליף את פרופ' משה טטר.
פרופ' ברק מדינה (דוקטורט בכלכלה מהאוניברסיטה העברית), הרקטור היוצא של האוניברסיטה, בירך את הדיקנים החדשים: "המינוי שלהם ימשיך להוביל את האוניברסיטה למצוינות במחקר והוראה, חדשנות ויזמות. פעילותם האקדמית לאורך השנים, וגישתם להעצמת הדור הבא, יביאו תרומה משמעותית לאוניברסיטה כולה, ובמיוחד לסטודנטים שלנו".
הרוב המוחלט של הדיקנים החדשים וכן של הדיקנים היוצאים – בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית:
ברכותינו!
"שומשום היה פעם הגידול השני בחשיבותו בישראל", מספר בוגר האוניברסיטה העברית וכיום פרופסור בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, צבי פלג. "בשנות ה-60 הוא נעלם לגמרי מהמחזור. מה שאנחנו מנסים זה להשיב אותו לחקלאות הישראלית שלא נהיה תלויים בייבוא. אני לא חושב שיש בית בישראל שאין בו טחינה, והיום לא מצליחים לייצר את הכמות שצריכים".
פרופ' פלג מנסה לייצר זן עמיד יותר שייקטף מכנית, מה שיגדיל תפוקה ויאפשר גידול בכל מקום. "אפשר לנער אותו ולא קורה שום דבר", מתגאה פרופ' פלג בזן שפיתח. "הוא סגור לגמרי. הקומביין יפתח אותו ואז נקבל את הזרעים. חלמתי שזה מה שיקרה, אבל לא ידעתי מתי. בטעימה הראשונה זה הרגיש שהצלחנו".
וניל הוא צמח התבלין השני היקר אחרי הזעפרן. בגלל המחסור המחירים שלו מטפסים, ואת זה הבינו גם כמה סטארטאפיסטים ישראלים חובבי הצמח. את הווניל מגדלים בעיקר במדגסקר, בשיטות ידניות ומסורתיות. ביסוד המעלה אין ממש אקלים טרופי, אבל בחממות של Vanilla Vida יצרו תנאים שיאפשרו לווניל לצמוח לתפארת. "הוא נראה וניל לחלוטין כמו הווניל שהגיע ממדגסקר, רק שבפנים יש לו פי 3 ריכוז", טוען מנכ"ל החברה.
"בשביל כפית קטנה של דבש, לוקח ל-12 דבורים כל ימי חייהן לייצר אותה", אומרת בוגרת העברית ד"ר אפרת דבש ריזנפלד, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת Bee-io שמייצרת דבש מתורבת. ולא, שם המשפחה שלה הוא לא טעות.
"מהמעבדה פה אנחנו יכולים להחליף 4,500 כוורות", מוסיף אחיה, אופיר דבש, מנכ"ל החברה ובוגר האוניברסיטה. "אנחנו יודעים לייצר 3 טון דבש בשבוע ואנחנו החברה היחידה בעולם היום שהצליחה לייצר דבש מתורבת אמיתי – מוצר אחד שכמעט זהה לחלוטין לדבש הטבעי שלנו".
אם בטבע הדבורה יונקת את הצוף והופכת אותו לדבש בעזרת הקיבה שלה, במעבדה הישראלית מחליפים את הדבורה – לוקחים את הצוף ישירות מהפרחים ומחקים בעזרת תהליכים ביולוגיים את תהליך ייצור הדבש. זה מעולה לטבעונים, אבל אופיר ואפרת חושבים שזה פתרון לכל האוכלוסייה – שגם יחזיר את האיזון האקולוגי לדבורים.
אבל זה לא רק השומשום, הווניל והדבש. זה גם הקקאו, הקפה, החיטה והתירס הופכים לקשים יותר ויותר להשגה. תעשיית המזון רגישה לכל שינוי. פגעי מזג אוויר, מלחמות וביקושי יתר גורמים לכך שמזונות פופולריים בעולם נמצאים היום במצב של מחסור עולמי חמור. כיום יש יותר מ-400 חברות טכנולוגיות שעוסקות במזון בישראל – מהבשר המתורבת ועד לתחליפי חלב ודגים. כשמשנה לשנה העולם מתמודד עם יותר ויותר אתגרים בצלחת, תעשיית הפוד-טק המקומית מתייצבת בקו הראשון. במפגש שקיים ארגון הבוגרים לאחרונה, סיפר ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל (ובוגר שלנו), כי האוניברסיטה העברית מובילה בתחום החלבונים האלטרנטיביים הן בגיוסים והן במספר החוקרים.
מספר גדל והולך של צרכנים נמנע ממוצרי חלב, כולל יוגורט, בגלל השפעתם הסביבתית. בעוד כי מוצרים כמו יוגורט עשויים להציע מספר יתרונות, החלב עצמו הוא מוצר אלרגני ביותר וכן מקושר למספר בעיות בריאותיות. לדברי תומר אייזן, מנכ"ל חברת וילק (WILK), לא ניתן לשכפל את תכונות הליבה של שומן החלב באמצעות רוב הטכנולוגיות האלטרנטיביות. וילק היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה מוצר חלב המכיל שומן חלב אמיתי, מתאים מתורבתים, אך ללא שימוש בפרות.
וילק משתמשת בטכנולוגיה מבוססת תאים מתורבתים שמספר חברות משתמשות בה כדי לשכפל בשר על ידי גידולו מדגימה קטנה של תאים מן החי. תאים אלה מוזנים מדיה המאפשרת להם לשכפל את עצמם. ישנן טכנולוגיות אחרות שמשכפלות חלב, אך לטענת וילק, שומן חלב המבוסס על תאים הוא הדבר האמיתי. הוא מכיל את כל מרכיבי הליבה ופרופיל תזונתי של שומן חלב על בסיס פרה. זו אלטרנטיבה בת קיימא אמיתית לחלב, עם כל הטעם, המרקם והיישומים של מוצרי חלב קונבנציונליים.
היוגורט המתורבת של וילק משמש כמוצר קונספט והינו חלק מתוכנית שמטרתה להאיץ את ייצור החלב המתורבת. החברה מפתחת גם חלב אם אנושי שיכול לחולל מהפכה בשוק הפורמולות לתינוקות.
קריירה בתחום היין מושכת אותך? מזמינים להצטרף למחזור הרביעי בתכנית המוסמך הבין-לאומית בייננות בפקולטה לחקלאות ברחובות! התכנית משלבת לימודים עיוניים ומעשיים ביקב ובכרם, וסדנה מקצועית בחו"ל.
הסטודנטים והסטודנטיות של התכנית זוכים ללמוד ממיטב המרצים ואנשי מקצוע מובילים בתחומם בארץ בשילוב עם מרצים מחו"ל, וגם נהנים מסיורים ביקבים וכרמים בארץ ומפגשי טעימות עם הייננים.
הלימודים מתקיימים ברציפות במשך שנה וחצי, פעמיים בשבוע בימי חמישי ושישי בשפה האנגלית, מועד תחילת הלימודים: סמסטר ב' תשפ"ג.
הנחה מיוחדת לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בסך 2,000 ש"ח ברישום מוקדם עד 01.09.2022.
תנאי קבלה: תואר ראשון בממוצע 80
תארו לעצמכם שאתם יכולים לחמם או לקרר את הבית רק על ידי לקיטת רמת הנוחות הרצויה מהאוויר. פשוטו כמשמעו. חברת הסטארט-אפ תרמוטרה (ThermoTerra) הופכת את החזון למערכת הקוצרת את האנרגיה מתנודות בלחות. "אדי מים באוויר הנספגים בחומר סופג מעבירים כמות משמעותית של אנרגיה", מסביר מייסד ומנכ"ל תרמוטרה, דרור צחורי, "כאשר המים מתאדים, זה גורם לאפקט קירור. כאשר אדי מים נספגים או מתעבים על חומר, ההפך מתרחש – הוא מייצר חום".
ביום חם, הטכנולוגיה של תרמוטרה מביאה אוויר חם ויבש לבית או למשרד המאוחסן בקירות הבניין – בידוד בטון, סיליקה ג'ל או צמר עץ. כשהאוויר מתאדה, הוא מקרר את הבניין. בזמן שהטמפרטורות קרירות יותר, מובא אוויר קר ולח, בעודו נספג, הוא מחמם את האוויר והבית או המשרד.
מערכת תרמוטרה נשלטת על ידי חיישנים המוטבעים בקירות. אלגוריתמים חכמים מחליטים מתי להכניס אוויר חם או קר ומתי לשחרר אותו. האלגוריתם יכול אף ללמוד את ההעדפות של בעל הבית ולהתאים את הטמפרטורה. המערכת יודעת גם לנתח את תחזית מזג האוויר ולהתכונן למה שעתיד לבוא. "אם חם מאוד עכשיו אבל המערכת יודעת שבעוד שבוע יהיה קר, היא יכולה לאגור מים מראש", אומר צחורי.
כ-40% מצריכת החשמל שלנו בבית הולכת לחימום או קירור כך שהצורך בטכנולוגיות חדשות כמו של תרמוטרה ברור ומידי. צחורי ייסד את תרמוטרה בשנת 2015, הוא בעל תואר ראשון במדעי החקלאות ואיכות הסביבה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
חברת הסטארט-אפ הישראלית Redefine Meat, יצרנית מוצרי בשר על בסיס צמחי גייסה 135 מיליון דולר בסבב האחרון. הכסף נועד למימון קווי ייצור בישראל ובהולנד וגם להרחבת את השותפויות שלה עם מסעדות ברחבי העולם.
עד כה גייסה החברה כ-180 מיליון דולר וממשיכה את המגמה של החודשים האחרונים של השקעות גדולות (למעלה מ-100 מיליון דולר) בחברות מזון ישראליות. Future Meat, חברת הבשר המתורבת הישראלית שנוסדה בשנת 2018 על ידי פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית וממוקמת ברחובות, היא חברת ביו-טכנולוגיה שמייצרת מוצרי עוף, כבש ובשר העשויים מתאי בעלי חיים, גייסה 347 מיליון דולר בחודש דצמבר, ההשקעה הגדולה ביותר בחברת בשר מתורבתת עד כה. ביולי האחרון גייסה חברת סטארט-אפ ישראלית בשם Aleph Farms (מייסדת שותפה ו-CSO בחברה היא ד"ר שולמית לבנברג, בוגרת העברית) 105 מיליון דולר.
Redefine Meat היא חברה מובילה בתחום בשר המבוסס צמחים. חברה נוספת בתחום היא SavorEat (אחד המייסדים הוא בוגר העברית פרופ' עודד שוסיוב), ושחקנית חדשה - Plantish (שבה שני בוגרים הם בין המייסדים: הילה אלימלך - סמנכ"ל מו"פ ורון סיקסיק - CSO), שחשפו לאחרונה פילה סלמון המבוסס חלבונים מן הצומח.
Redefine Meat נוסדה על ידי יזמים אשחר בן-שטרית (בוגר האוניברסיטה העברית) ואדם להב, והציגה את הסטייק המודפס הראשון שלה ב-2018. המוצרים, העשויים מתערובת של חלבון אפונה, סויה, סלק, חומוס ושומן קוקוס, עשירים בחלבון, לא מכילים כולסטרול וזהים בנראות, טעם ואופן הבישול לדבר האמיתי.
"השגנו רמה של עליונות בטעם ובמרקם שהפתיעו אפילו כמה מהשפים המוכרים ביותר בעולם, והיכולות הטכנולוגיות הייחודיות שלנו מאפשרות לנו להחליף כל חלק של הפרה בפעם הראשונה בהיסטוריה", אמר בן-שטרית.
מקור >>>
צילום: Redefine Meat
במסגרת הקורס נכיר את עולם שמן הזית. בנוסף ללימודי הטעימה, לבחינה ולהסמכה של ארגון הזית העולמי, נקיים הרצאות על שמן זית על היבטיו השונים מהגידול, בריאות הצרכנים ונושאי התקינה בארץ ובעולם. המרצים והמנחים בקורס הינם מבכירי טועמי שמן זית בישראל, ראשי פאנל טעימה ואנשי מקצוע מובילים, ביניהם פלסידו פסקואל - מומחה ויועץ בין-לאומי מטעם ארגון הזית העולמי. הקורס מתקיים בשיתוף ענף הזית במועצת הצמחים.
מועד פתיחה: 27.2.22
שכ"ל: 2,680 ש"ח
בוגרי העברית זכאים ל-5% הנחה משכר הלימוד!
מתכונת מרוכזת של 5 ימי לימוד רצופים. בין הימים ראשון עד חמישי (כ- 8 שעות אקדמיות ביום, כולל כיבוד) *
בוגרי הקורס הזכאים יוכרו כטועמי שמן זית מוסמכים מטעם ארגון הזית העולמי.
יש אפשרות לינה בבית ההארחה של הפקולטה למעוניינים.
לשאלות נוספות - לירון דיין בן מנחם:
טל: 08-9489991
מייל: lirondb@savion.huji.ac.il
* בכפוף לעדכון ההנחיות של משרד הבריאות והאוניברסיטה ללימודים בקמפוס.
פורסמה רשימת אנשי השנה לפי העיתון "גלובס" לשנת 2021. הדירוג נקבע באמצעות סקר שביצע מכון הגל החדש בקרב 600 גברים ונשים וכלל מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל. ברשימה זו נכללו 30 בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית ואנו גאים בכל אחד ואחת מהם! להלן הרשימה* >>>
2. מגזר ציבורי - מנכ"ל משרד האוצר - רם בלינקוב - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וכלכלה ותואר שני במנהל עסקים
3. היי-טק - מייסד וויז - אסף רפפורט - תכנית תלפיות (תואר ראשון במדעי מחשב, מתמטיקה ופיזיקה)
4. פרסום, שיווק ותקשורת - מנכ"ל תאגיד השידור כאן - אלדד קובלנץ - תואר ראשון בפסיכולוגיה
5. בריאות, אקדמיה ומחקר - פרויקטור הקורונה - פרופ' סלמאן זרקא - תואר שני בבריאות הציבור ורפואה קהילתית
6. פוליטיקה - יו"ר מפלגת רע"ם - מנסור עבאס - תואר ראשון ברפואת שיניים
7. מגזר ציבורי - הרמטכ"ל - אביב כוכבי - תואר ראשון בפילוסופיה ותכנית רב-תחומית
8. בריאות, אקדמיה ומחקר - מנכ"לית קופת חולים כללית - רות רלבג - תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית
9. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות - משה לארי - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות
10. משפט - ראשת הרכב השופטים במשפט נתניהו - רבקה פרידמן-פלדמן - תואר ראשון במשפטים
11. פוליטיקה - שר האוצר - אביגדור ליברמן - תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ולימודים רוסיים וסלאביים
12. תרבות וספורט - מפיק קולנוע - משה אדרי - תואר ראשון בהיסטוריה
13. כלכלה והמגזר העסקי - מנכ"ל הפניקס חברה לביטוח - אייל בן-סימון - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות
14. בריאות, אקדמיה ומחקר - מייסד אוניברסיטת רייכמן - אוריאל רייכמן - תואר ראשון במשפטים
15. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הסביבה - גלית כהן - תואר ראשון בלימודי האסלאם והמזרח התיכון וגאוגרפיה ותואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים
16. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה - הילה חדד-חמלניק - תואר שני במדיניות ציבורית - צוערים לשירות המדינה
17. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד לשיתוף פעולה אזורי - רוני אלון - תואר ראשון בתכנית משולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה
18. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התחבורה - מיכל פרנק - תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק
19. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד התפוצות - ציונה קניג-יאיר - תואר ראשון במשפטים
20. המגזר הציבורי - מנכ"לית משרד הרווחה - סיגל מורן - תואר שני במדיניות ציבורית - תכנית מנהלים
21. היי-טק - שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה - אורית פרקש-הכהן - תואר ראשון במשפטים
22. פוליטיקה - נשיא המדינה לשעבר - רובי ריבלין - תואר ראשון במשפטים
23. המגזר הציבורי - ראש אגף התקציבים במשרד האוצר - יוגב גרדוס - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות
24. משפט - נשיאת בית המשפט העליון בדימוס - מרים נאור - תואר ראשון במשפטים
25. המגזר הציבורי - ראש עיריית אום אל-פחם - סמיר מחאמיד - תואר ראשון ושני באגרואקולוגיה ובריאות הצמח ודוקטורט בגנטיקה והשבחה
26. המגזר הציבורי - ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי - חסאן טואפרה - תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות
27. כלכלה והמגזר העסקי - קבוצת רודב - אבי גבאי - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות
28. תרבות וספורט - מנכ"ל תיאטרון הבימה - נעם סמל - תואר ראשון במשפטים
29. המגזר הציבורי - נציבת בתי הסוהר - קטי פרי - תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי האסלאם ותואר שני בלימודי האסלאם
30. משפט - היועצת משפטית של הכנסת - שגית אפיק - תואר ראשון ושני במשפטים
ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים!
* מצוינים תארים מהאוניברסיטה העברית בלבד
החברה מפתחת דבש מתורבת באמצעות חיקוי התהליך הביולוגי של ייצור הדבש בקיבת הדבורה - ונערכת להקמת מתקן פיילוט שייצר מאות ק"ג בשבוע. אחת ההשלכות הבולטות של משבר האקלים היא קריסה במספר דבורי הדבש בעולם, ירידה בהיצע הדבש ועלייה במחירו. חברת ביו דבש שמנסה לתת מענה חלקי לבעיה הגיעה היום לאבן דרך חשובה נוספת במאמציה לפתח ולייצר על בסיס מסחרי דבש מתורבת - כלומר דבש שיהיה זהה כמעט לחלוטין לדבש המיוצר על ידי זני דבורת הדבש אך - ייעשה במעבדה, בתהליך קצר משמעותית וללא צורך בדבורי הדבש. להערכת ד"ר אופיר דבש, מנכ"ל החברה ובוגר הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, אופן הייצור הזה עשוי להחזיר את האיזון האקולוגי לאוכלוסיית הדבורים.
ביו דבש, שמוזגה במאי 2021 לשלד הבורסאי וואיטסטון ונסחרת בבורסה בשווי של 91 מיליון שקל, עוסקת בפיתוח תהליכים ביולוגיים שמחקים את תהליך ייצור הדבש בקיבת הדבורה באמצעות הפרשת אנזימים שמפרקים את הצוף אותו היא יונקת. לדברי ד"ר דבש החברה הגישה בקשות ארעיות לרישום 4 פטנטים על טכנולוגיות מיצוי צוף מפרחים וטכנולוגיית הפיכת הצוף לדבש. לדבריו, החברה מסוגלת להפיק את הצוף המשמש כחומר גלם לייצור הדבש בכמויות גדולות משמעותית מהכמויות שנאספות ע"י דבורי הדבש, להפריד את הצוף מחומרים לא רצויים כמו שאריות של אנטיביוטיקה וריסוס, לעבד אותו לדבש ולנדף את עודפי המים כדי להגיע לצמיגות של הדבש הטבעי.
דבש ציין כי המודל העסקי של החברה מבוסס על מכירת חומרי גלם לחברות המזון הגדולות בעולם שכבר עתה מגלות עניין בפיתוח. לדבריו, רק זן אחד מ-1,100 זני הדבורים בישראל מייצר דבש אולם האדם רתם אותן לצרכי ההאבקה וייצור הדבש שלו וגרם לדחיקתם של זנים אחרים ולהפיכת זני הדבש לרגישים יותר למחלות. הבסיס השני למודל העסקי של החברה מתוכנן להיות הקמת מפעלים בקרבת מרכזי ההפצה הגדולים של חברות הקמעונאות הגדולות בעולם.
מחקר ישראלי חדש התחקה אחר התנהגות התאים במצבים כאוטיים, במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי. תוצאותיו התפרסמו לאחרונה במאמר בכתב העת הבין-לאומי "Nature". המחקר נערך בהובלת פרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה, עם הסטודנט יואב קפלן וקבוצת מחקר בין-תחומית מגוונת הכוללת סטודנטים בתוכנית תלפיות (שקד רייך ואליק אוסטר), ד"ר לביו-פיזיקה אורית גפן וד"ר לביולוגיה אירה רונין (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית).
ממצאי המחקר מספקים גישה חדשה לתיאור הפרעות במצב התאי. בעוד שעד היום, הדעה הרווחת בתחום הייתה שמדובר במנגנון הגנה מסודר שמונע מהחיידקים להתחלק באופן תקין, אך למעשה מדובר בכאוס לא מתוכנן.
פרופ' בלבן מסבירה כי "גם כשאנחנו מתגברים על מחלה מסוימת, הטיפול התרופתי כיום, אינו מסוגל להרוג את כלל החיידקים "הרעים". נמצא שאנטיביוטיקה לדוגמא, מכניסה חיידקים מסוימים למצב של הפרעה בתפקודם והופכת אותם לרגישים פחות לטיפול החוזר. ולכן שילוב בין חומרים המכניסים חיידקים למצב כאוטי, לבין תרופות הפוגעות בחיידקים דווקא במצב הזה, יוכל לנצל את מצבם בצורה חכמה כדי לרפא את המחלה".
חיידקים נחשפים על בסיס יומי לתנאי קיצון של קור, חום, מחסור באוכל ועוד. למזלם (ולעיתים לחוסר מזלנו), האבולוציה גרמה לפיתוח מנגנוני הגנה מתוחכמים מאוד עבורם: בתגובה לקור חיצוני הם מייצרים חומרים מגני קור ובתנאי חום - מייצרים חומרים המגנים בפני החום, ועוד. התפישה הרווחת הינה שמנגנוני ההגנה של חיידקים יפעלו כשורה - או שהחיידק ימות. צוות החוקרים גילה מצב ביניים חדש של חיידקים, לאחר חשיפה לתנאי קיצון: "מצב כאוטי", מצב פנימי המאופיין בהפרעות המצב התאי. מצב זה נוצר בחיידק כאשר מנגנוני ההגנה שלו מוצפים ולא מצליחים להתגבר על תנאים סביבתיים קשים. למרות זאת הוא לא מת, אלא מפסיק להתחלק ונכנס למצב שבו מערכותיו נמצאות במצב כאוטי. מסתבר שדווקא במצב שכזה חיידקים המפסיקים להתחלק מוגנים יותר נגד אנטיביוטיקה, בגלל שרבות מהן נועדו לפגוע בתהליך החלוקה של חיידקים. יתרה מכך, רוב התהליך לפיתוח אנטיביוטיקה נבדק על חיידקים מתחלקים ולא במצב כאוטי.
כחלק מהמחקר שיתופו החוקרים פעולה עם פרופ' עודד אגם, מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, המתמחה בתאוריה של פיזיקה סטטיסטית. יחדיו הם הצליחו לפתח מודל סטטיסטי שביכולתו לנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי. "אחד מסימני ההיכר של הפרעות במצב התאי הוא שחיידקים זהים, למשל חיידקים תאומים בעלי אותו DNA, מתחילים להתנהג בצורה שונה מאוד שהרופאים מתקשים להבינו ובכך גם יורדת יעילות הטיפול התרופתי", מסבירה פרופ' בלבן. "למעשה, מדובר בכיוון חשיבה חדש, לפיו דווקא הפיזיקה הסטטיסטית מסוגלת להבין את התנהגות תאים במצבי לחץ ובכך לשפר את יעילות הטיפול במחלות שונות".
בדרך זו, החשיפה והאפיון הכמותי של הפרעות במצב התקין של התאים תאפשר פיתוח טיפולים רפואיים טובים יותר בעתיד. החוקרים מקווים שניתן יהיה לנצל את התכונות הכלליות של "מצב הבלגן התאי", גם לשם מציאת שילובים חכמים לטיפול במחלת הסרטן. "נוכל לחסל תאים לא רק במצבם הרגיל, אלא גם כאשר הם נמצאים במצב לא סטנדרטי וחמקמק – דבר שעשוי לשפר את הטיפול התרופתי ובכך לסייע לנו לחזור לשגרת חיים רגילה בהקדם האפשרי", מסכמת פרופ' בלבן.
לראשונה תכנית לימודים יישומית מקיפה וייחודית ללימוד קנאביס רפואי בישראל, לקידום החקלאות, החדשנות והיזמות בתחום הקנאביס בארץ בעולם.
נלמד משלב הגנטיקה ועד לשלב פיתוח המוצר ושיווק ללקוח הקצה. כל שרשרת הגידול, הייצור והאספקה של צמח הקנאביס.
לימוד הידע המדעי הנדרש, כולל הצד העסקי, הרגולטורי והכלכלי. התכנית מהווה מבוא לידע מעשי להכשרה לעבודה בשוק הקנאביס העולמי, כולל היבטים של יזמות ופיתוח עסקי.
הקורס מיועד:
לעוסקים בפועל ולאלו הרוצים לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי ולבסס ולהרחיב את הידע שלהם בתחום. חקלאים, יזמים, אגרונומים, סטודנטים בוגרי מדעי החקלאות וכו'.
היקף התכנית:
160 שעות, 32 מפגשים, אחת לשבוע בימי שלישי בין השעות 14:00-19:00.
מועד פתיחה: 23.11.21 בקמפוס רחובות
בוגרי העברית זכאים ל-5% הנחה!
איל צפריר, לשעבר סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק בינלאומי וסגן נשיא בחברת אורבוטק פסיפיק, מונה לתפקיד מנכ״ל מרמנת, ולסמנכ״ל פיתוח עסקי בקבוצת טלרד. קבוצת טלרד, הפועלת בתחום תשתיות תקשורת, סייבר ו-IT בניהולו של מוטי אלמליח. צפריר מונה למנכ״ל של החברות מרמנת ו-Hiverr (חברות בנות של הקבוצה) ולסמנכ״ל פיתוח עסקי בקבוצת טלרד.
איל צפריר כיהן בתפקידו האחרון כ-VP Business בחברת אורבוטק פסיפיק וניהל את חטיבת הצגים השטוחים (FPD) באזור. לפני כן, כיהן צפריר כ-CTO ו-CIO של בזק בינלאומי, ובין היתר הוביל במשך 5 שנים את החטיבה העסקית של בזק בינלאומי.
מוטי אלמליח, מנכ"ל קבוצת טלרד: "איל מביא עימו ניסיון משמעותי של למעלה מ-20 שנה בעולמות העסקיים והטכנולוגיים בארץ ובעולם. הידע הטכנולוגי, הניסיון העסקי והיכולות האישיות שלו, מהווים תוספת כוח משמעותית לשדרה הניהולית הקיימת בקבוצת טלרד, המובילה את יישום אסטרטגיית הצמיחה הנוכחית של טלרד בכל השווקים בהם היא פועלת".
חברת מרמנת מספקת שירותים ופרויקטים תפעוליים מורכבים למגזר הפרטי והציבורי. חברת HIVERR הנה חברת הזנק המפתחת Market Place בתחום טרנספורמציה דיגיטלית ופתרונות לארגונים ולצרכנים בעולמות ה-BPO והחינוך בארץ ובעולם.
צפריר בוגר תואר ראשון בכלכלת סביבה וניהול של האוניברסיטה העברית.
למקור >>>
צילום: יונתן בלום
יפתח בירגר למד תואר ראשון ושני באגרונומיה בפקולטה לחקלאות ברחובות ובועז בכר למד משפטים ומנהל עסקים. ב-2013 הם החליטו להקים סטארט-אפ בתחום החקלאות, אך בניגוד לרוב החברות בתחום שעוסקות בצמח עצמו (מתי בדיוק להשקות, מה מדדי המזיקים ועוד) - פילדאין הוקמה מתוך חשיבה תפעולית.
"בסוף, חקלאי ביום יום שלו הוא סמנכ"ל תפעול. הוא עוקב אחרי מאות כלים ועובדים וצריך לנהל את כל הדבר הזה, אבל הוא די עיוור למה שקורה בשטח", מסביר בירגר. "אני אתן לך דוגמה: רוב הריסוסים נעשים בלילה. עכשיו לך תדע אם המרסס שלך החמיץ פס, אפילו בטעות. אבא שלי היה נוסע בבוקר לראות אם יש סימנים של צמיגים בבוץ".
מה שפילדאין פיתחה הוא מה שהחברה מכנה "מערכת הפעלה חקלאית", או AgOS, כפי שהם ממתגים אותה. "הפלטפורמה מנטרת בזמן אמת את הפעילות החקלאית ומזהה חריגות שעלולות לפגוע בגידולים וביעילות התפעולית", מסבירה החברה. בלב הפתרון נמצא מחשב קטן שמותקן על כל טרקטור בצי, אשר "הופך כל מכונה למכונה 'חכמה'. הנתונים נאספים מהשטח ביחד עם נתונים דוגמת מזג האוויר ונתוני האופרציה שומועברים בזמן אמת לניתוח במערכת".
בחזרה לדוגמת הריסוס: המערכת מנטרת את מהירות הנסיעה של הטרקטור, כדי לראות שהיא לא איטית או מהירה מידי, כמה זמן לוקח למלא מחדש מכל של חומר הריסוס, וכן הלאה. "בקטיף נמדוד את המשקלים שמועמסים. למשל, בשביל שקדים משתמשים במכונה שמנערת את העצים, אז את זה אנחנו גם מנטרים. לכל פעולה יש את המדדים האיכותיים שלה", מסביר בירגר.
את כל המידע הזה מציגה פילדאין לחקלאי באפליקציה במובייל או במסך המחשב, כולל תובנות והמלצות על מה שניתן לייעל. על בסיס המדדים האלו החקלאי יכול גם להתחשבן עם הספק שלו.
תמר שילון, בוגרת מדעי התזונה מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות של האוניברסיטה העברית, משיקה בימים אלה את שייפ פטיסייר – מותג חדש לקינוחים ללא נקיפות מצפון וגישת "דיאטה ללא דיאטה".
"צריכת מתוקים היא צורך פסיכולוגי ברובו, ומניעתו עלולה להוביל לצריכה כפולה. שנים לימדו אותנו שאסור לצרוך מתוק אם רוצים להרזות, אך לא דיברו איתנו על המחיר שאנחנו משלמים כדי להיות רזים. בעזרת מתוקים מדודים מתוגברים בסיבים תזונתיים וחלבון אפשר לעבור את המשבר בדרך שאינה יוצרת התנגדות ומסייעת לירידה במשקל", אומרת תמר.
לכתבה המלאה >>>
צילום: יח"צ