המעבר ללונדון היווה עבור תום הזדמנות לרכוש עוד ידע ולחקור כיוונים נוספים. "הלימודים נמשכים עד שנתיים, ויש לנו אפשרות לנצל את הוויזה כדי לצבור ולהעמיק את הניסיון העסקי במקום כמו לונדון" הוא מסביר. תום רואה בלימודים הזדמנות חד־פעמית לחוות את העולם העסקי הגלובלי בסביבה שבה האווירה הרב־תרבותית והאפשרויות המקצועיות מגוונות מאוד.
תום מתאר את ההבדלים בין הלימודים האקדמיים בישראל לבין לימודי ה־MBA בלונדון: "חוויית הלימודים באוניברסיטה העברית הייתה אינטלקטואלית ומאתגרת, בעוד שבלונדון הלימודים הם פרקטיים ומעשיים יותר. החודשים הראשונים ב־LBS היו אינטנסיביים, מלאים באירועים חברתיים, הרצאות ומפגשים רבים. כמי שמעט מבוגר מהממוצע ומצוי בזוגיות, אני פחות מתחבר לאווירה הצעירה והחגיגית של חלק מהסטודנטים" הוא משתף.
עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, הרגיש תום את הדיסוננס בעוצמה. בעודו רחוק מהבית, התקשו הוא וחבריו הסטודנטים הישראלים להמשיך בשגרה הלימודית ותחושות הבדידות במציאות הזרה של לונדון היו קשות ומורכבות. "מאז אותו יום, היה קשה יותר להשתלב ולבלות כמו בעבר, והמחשבות על מה שקורה בישראל הפכו לחלק בלתי נפרד מהיום-יום שלי. היה לי קשה להתמודד עם תחושת הבדידות והציפייה שהסביבה תבין ותכיל יותר, אך רק לעיתים רחוקות הנושא עלה בצורה ישירה, ונדיר היה שאנשים באמת ידעו לשאול בצורה פשוטה ואמפתית איך אני מרגיש. בתחילת המלחמה קיבלתי תמיכה מאנשים שלאו דווקא היו החברים הקרובים ביותר שלי, אלא מאנשים שהאופי שלהם אפשר להם להראות יותר רגישות. הבנתי שחלק מהאנשים פשוט לא יודעים איך לגשת או לדבר על זה, ולפעמים לקח להם זמן עד שהם העזו לשאול מה שלומי".
בנוסף על הקושי הרגשי, הסטודנטים הישראלים ב-LBS התמודדו גם עם אירועים מורכבים בקמפוס, ואחד הקשים בהם התרחש כשסטודנט פרסם באינסטגרם תמונה של ישראל עולה באש עם דגל ישראל וצלב קרס. "דיווחנו על המקרה להנהלת בית הספר שהשעתה את אותו סטודנט עד תום הסמסטר. המקרה הדגיש עבורנו הסטודנטים את הצורך לפעול ולהשפיע על בית הספר ולנהל את האווירה בצורה מאוזנת ומכובדת. לשמחתנו, הפקולטה בבית הספר הייתה תומכת מאוד ולא נתקלנו במקרים בעייתיים כמו שראינו במוסדות לימוד אחרים". תמיכת הפקולטה ומרצים ישראלים בבית הספר היוו עבור תום וחבריו עוגן במשך התקופה המאתגרת. עם זאת, המתחים בקמפוס נמשכו, בין היתר כאשר מועדון המזרח התיכון הזמין את השגריר הפלסטיני בבריטניה להרצאה. בעקבות זאת, הבינו הסטודנטים הישראלים שעליהם להשמיע את עמדות נוספות, והזמינו את העיתונאי והפעיל החברתי יוסף חדאד להרצות בפני הסטודנטים ולהציג נקודת מבט אחרת על המציאות בישראל. הם גם ארגנו מפגש עם ניצולים מהטבח שהיה פתוח לכל הסטודנטים, אך כוון בעיקר לסטודנטים הישראלים כהזדמנות עבורם להתחבר יותר למציאות בארץ.
לאחר אירועי השבעה באוקטובר והתגובות בעולם, הייתה תחושה של ריחוק מצד הסביבה, מה שהגביר תחושות פרנואידיות ואי־נוחות. תחושות אלו התמתנו עם הזמן, בייחוד כשהסתיים הסמסטר והקשרים החברתיים התבססו יותר על אנשים קרובים. על אף שלא תכננו זאת, הסטודנטים מצאו את עצמם עוסקים בהסברה: "למדתי לחלק את האינטראקציות עם אנשים לרמות פתיחות שונות: מאלה שתומכים בישראל לחלוטין ועד כאלה עם שנאה שלא אצליח לשנות. התרכזתי באנשים פתוחים לשיחה ולא בזבזתי אנרגיות על מי שלא מעוניין בדיאלוג. התגובות היו לרוב חיוביות, ואנשים למדו דברים חדשים על ישראל ועל המציאות המורכבת בה. דיאלוג פתוח השפיע באופן חיובי, והטון כלפי ישראל הפך למתון יותר, גם אם לא השתנה לחלוטין. בעקבות האירועים, שיחות רגילות על החיים מהם באנו הופכות לשיחות "הסברה", למרות שכולנו ב־MBA לא התכוונו להיות דיפלומטים. האתוס הישראלי, תחושת החובה לייצג את המדינה שהיא חלק מהזהות שלנו ולדבר בשבחה, מתחזק במיוחד בזמנים של משבר, וזה יוצר תחושת מחויבות, אפילו אם זה לא היה בתכנון".
במשך השנה עלו אצל תום מחשבות רבות על האפשרות לחזור לארץ ולמצוא כיצד לסייע, למרות שלא נקרא למילואים, ובסופו של דבר החליט להישאר בבריטניה ולהשלים את לימודיו. אתגר נוסף היה במציאת עבודה כהתמחות קיץ, במיוחד כשנדרש לשקול אם להסיר מקורות החיים פרטים הקשורים לשירות הצבאי, מתוך חשש שזה יפגע בסיכוייו להשתלב, אך למרבה המזל, "למרות החששות, הצלחתי לקבל התמחות מבלי להוריד פרטים מקורות החיים". כיום תום מתמחה בסטארט-אפ בתחום הכלכלה המעגלית שאליו נחשף בזכות רשת הקשרים הישראלית ואירועים של בוגרי בית הספר. השהות בלונדון מאפשרת לו הזדמנויות ייחודיות להכיר אנשים מתרבויות שונות וללמוד איך להתנהל בסביבה בין-לאומית, על אף האתגרים והקשיים בשמירה על זהותו הישראלית במציאות המורכבת של לונדון. "החוויה בלונדון, לצד הקשיים, מהנה מאוד ומציעה לי הזדמנויות מיוחדות," הוא מסכם, "ואני רוצה למצות את האפשרויות הגלובליות שיש כאן. עם כל האתגרים שהשנה האחרונה הציבה בפנינו, אני עדיין מרגיש שזו הזדמנות שאסור לפספס".
