הפקולטה למשפטים

Prof. Elyakim Rubinstein - President of Ashkelon College

בוגר העברית מונה לתפקיד נשיא המכללה האקדמית אשקלון

24 אפריל, 2025


המכללה האקדמית אשקלון הודיעה כי בחרה בבוגר העברית, משנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין, לתפקיד הנשיא הרביעי של המכללה. פרופ' רובינשטיין כיהן במספר תפקידי מפתח במערכת המשפט בישראל, בראשם שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, יועץ משפטי לממשלה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

מאז פרישתו מכס השיפוט, שימש פרופ' רובינשטיין בתפקידים נוספים ביניהם יו"ר הוועדה הציבורית לעניין זכויות יתומי צה"ל במשרד הביטחון, נשיא המועצה לשימור אתרים, חבר המועצה הציבורית של "משפחה אחת" לעזר לנפגעי טרור, יו"ר עמית של ועדת חסידי אומות העולם ביד ושם וחבר חבר-הנאמנים של המרכז הישראלי להתמכרויות.

קרא עוד

בחודש יוני אשתקד הוזמן פרופ' רובינשטיין להוביל יחד עם מנכ"ל המכללה ד"ר פנחס חליוה ויחד עם המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון (בדימוס) פרופ' שמעון שטרית, את המשפט המבוים הראשון מסוגו בעולם: "האנושות נגד ארגון הטרור חמאס". במשפט, שהתקיים במרכז הכנסים במכללה האקדמית אשקלון, השתתפו בני משפחות חטופים ונרצחים, מומחי תביעה והגנה, סטודנטים וסטודנטיות. מטרת הפרויקט החינוכי, שמהווה כפרויקט הדגל של הפורום למצוינות חברתית שיזם והוביל עו"ד ד"ר אבי עומר, היא לגרום לשינוי תודעתי, להרחיב את הידע ונקודות המבט של בני נוער ולשמש ככלי הסברה משמעותי של הדור הצעיר שניזון לרוב מהמידע המופץ ברשתות החברתיות.

נשיא המכללה האקדמית אשקלון הנכנס, פרופ' אליקים רובינשטיין, אמר: "קיבלתי עלי את התפקיד מתוך שליחות באזור שנמצא בחזית הלחימה ועדיין סובל מתוצאותיה. מקווה לפעול לקידומה ופיתוחה של המכללה בכיוון שבחרה ובכיוונים אקדמיים חדשים כדי שתשרת את צעירי האזור, החיילים המשוחררים ובוגרות השירות הלאומי, משרתי כוחות הבטחון וכל מי שההשכלה הגבוהה בראש מעייניו".

פרופ' רובינשטיין בוגר תואר ראשון בלשון העברית וספרות ולשון ערבית וכן תואר ראשון במשפטים ותואר שני ביהדות זמננו, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

מקור >>>

צילום: דוברות הרשות השופטת

קראו פחות
Adv. Ben Mayost - CEO of Megido

בוגר העברית מונה למנכ"ל מגידו מקבוצת אאורה

26 מרץ, 2025


חברת אאורה השקעות דיווחה כי מנכ"ל חברת מגידו צבי ויינר, שעמד בראשות החברה ב-9 השנים האחרונות, החליט לפרוש מתפקידו. במקומו יכנס לתפקיד מנכ״ל מגידו עו״ד בן מיוסט, שכיהן עד כה בתפקידים ציבוריים רבים. ביניהם מנכ"ל החברה הכלכלית עכו, מנכ"ל החברה הכלכלית לוד ומשנה למנכ"ל במשרד ראש הממשלה. בתפקידו האחרון שימש כראש המנהלת לפרויקטים אסטרטגיים ברמת גן.

עו"ד מיוסט בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. את ההתמחות עשה בבית המשפט העליון. הוא בוגר תכנית הצוערים לשירות המדינה, במסגרתה עבד במשרדי ראש הממשלה, הפנים, הביטחון והמשפטים.

ברכותינו!

קרא עוד

למקור >>>

צילום: לינקדאין

קראו פחות
Hagit Horowitz - Legal Counsel Egged

בוגרת העברית מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של קבוצת אגד

5 מרץ, 2025


עו"ד חגית הורוביץ מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של קבוצת אגד. להורוביץ ניסיון של מעל ל-17 שנה בתחום העסקי והמשפטי. בשנים האחרונות פעלה במסגרת משרד עצמאי, בו ייצגה גופים מובילים במשק כמו דליה אנרגיות, שטראוס גרופ ואחרים. לפני כן, חגית הייתה שותפה במשרד עוה"ד Fischer&Co, מהמובילים והגדולים בישראל, קידמה פרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה והתשתיות, ליוותה את השותפים במאגר הגז "תמר", עסקה במיזוגים ורכישות, מימון פרויקטים ועוד.

להורוביץ תואר ראשון בהצטיינות במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית והיא בעלת תעודת הסמכה בגישור ויישוב סכסוכים מטעם המרכז הישראלי למשא ומתן וגישור.

קרא עוד

ברכותינו!

למקור >>>

קרדיט: יח"צ

קראו פחות
First Real Dairy Protein in Potatoes

חלבון חלב אמיתי מתפוחי אדמה

12 פברואר, 2025


חברת הסטארט-אפ Finally Foods, אשר נוסדה על ידי שתי בוגרות העברית - המנכ"לית דפנה גבאי וסמנכ"לית טכנולוגיה ד"ר בסיה וינוקור, פיתחה את תפוחי האדמה המהונדסים גנטית הראשונים מסוגם בעולם המכילים חלבון חלב פרה, פריצת דרך שעשויה לחולל מהפכה בתעשיית החלב.  

החברה, שהינה חלק מחממת הפוד-טק The Kitchen של קבוצת שטראוס, צפויה להשיק ניסוי רחב היקף בחודש הבא בדרום ישראל, שם יגודלו תפוחי האדמה המהונדסים. לאחר הקציר, תפוחי האדמה יעובדו לצורך הפקת אבקת חלבון קזאין, רכיב מרכזי בייצור מוצרי חלב. הקזאין, המהווה 80% מחלבוני החלב, חיוני לייצור גבינות ומעניק למוצרי חלב תכונות המסייעות בהתכה, מתיחה והקצפה.  

קרא עוד

Finally Foods מתמחה בחקלאות מולקולרית ומשתמשת בתפוחי אדמה כביוריאקטורים טבעיים להפקת חלבון קזאין. ביוריאקטורים משמשים כמדיום לתגובות ביוכימיות ומהווים חלופה בת-קיימא לייצור חלב מבוסס בעלי חיים, אשר כרוך בפליטות גזי חממה גבוהות ודורש שטחי קרקע ומשאבי מים נרחבים. החברה רואה בחלבונים מן הצומח פתרון לאתגרים העולמיים של שינויי האקלים וביטחון תזונתי.  

"הניסוי הזה הוא נקודת אימות משמעותית עבור Finally Foods והוא יאפשר לנו להתחיל לעבוד עם חברות חלב לפיתוח מוצרי חלב תוך כדי שימוש בחלבון הקזאין שלנו", אומרת דפנה גבאי, "השילוב של בינה מלאכותית לא רק האיץ משמעותית את הפיתוח, אלא גם מאפשר לנו להפיק רמות גבוהות של קזאין טבעי ופונקציונלי בתוך תפוח אדמה וכן לבצע תהליך הפקה יעיל וחסכוני במיוחד. אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות מולקולרית הוא הזמן הממושך עד הגעה לשוק, אך Finally Foods מוכיחה שניתן לייצר חלבונים בעלי ערך גבוה במהירות שיא, תוך קיצור דרמטי של זמני הניסוי וטעייה".

למקור >>>

קראו פחות
Adv. Ofer Visoker - Chairman of Zira

בוגר העברית מונה לתפקיד יו"ר זיר"ה

28 ינואר, 2025


ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת) הודיע על מינויו של עו"ד עופר ויסוקר ליו"ר החדש של הארגון. עו"ד ויסוקר מכהן כיועץ המשפטי וסמנכ"ל הרגולציה של "yes" והוא מביא עימו ניסיון עשיר בתחום התקשורת של למעלה מ-25 שנה שבמהלכם הוביל מהלכים אסטרטגים משמעותיים שהשפיעו על שוק התקשורת.

עו"ד ויסוקר בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כדירקטור בארגון זיר"ה מאז 2019. עו"ד ויסוקר, בעל ניסיון עשיר ומומחיות בתחום התקשורת והמשפט המסחרי ובפרט בתחום הקניין הרוחני וזכויות היוצרים ובמאבק בתכנים פיראטים. לעו"ד ויסוקר היכרות עמוקה עם שוק התוכן הטלוויזיוני, ניסיון רב בהובלת מהלכים משמעותיים מול גופי רגולציה ובליווי הליכי חקיקה בכנסת.

קרא עוד

זיר"ה פועלת מזה כעשור, וחברים בה מגוון גופי תקשורת, ביניהם גופי שידור, פלטפורמות, ערוצים ומפיקי תוכן ישראליים, לרבות החברות HOT, yes, אן.אמ.סי יונייטד, צ'רלטון, קבוצת RGE, קבוצת קשת וגופים נוספים. החברה פועלת כנגד הפרות זכויות יוצרים של תכנים אודיו-ויזואליים ברשת האינטרנט במטרה לצמצם את הנזק הבלתי הפיך שהן גורמות להפקות תוכן מקור ישראלי, ציבור היוצרים, המבצעים, המפיקים, עובדי הסט ושאר גורמים המתפרנסים מתעשייה ההפקות המקומיות בישראל.

עופר ויסוקר, יו"ר זיר"ה הוסיף: "הצפייה הפיראטית והפרות זכויות יוצרים ברשת האינטרנט מהוות איום אמיתי על המשך קיומו של שוק תוכן המקור הישראלי ואני מודה לדירקטוריון החברה על האמון שנתן בי להוביל את פעילות הארגון להגנה על זכויות היוצרים של פלטפורמות התוכן, המפיקים והיוצרים בישראל אני מודה גם למיכל פליישר, יו"ר ארגון זיר"ה היוצאת, על התקופה שבה הובילה את הארגון בהצלחה להישגים רבים.

לכתבה המלאה >>>

צילום: לינקדאין

קראו פחות
Prof. Gal Oestreicher ERC Grant

פרופ' גל אוסטריכר-זינגר זכתה במענק של המועצה האירופית למחקר

26 דצמבר, 2024


ברכותינו לפרופ' גל אוסטריכר-זינגר, הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת תל אביב, על זכייתה במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC). במחקריה היא מתמקדת במודלים עסקיים במסחר אלקטרוני ובאתרי מדיה, פלטפורמות דיגיטליות והתנהגות צרכנים, רשתות חברתיות ורשתות מוצרים, ביג דאטה, ומימון המונים. במחקר הנוכחי עליו קיבלה את מענק ה-ERC היא תחקור את השפעת המודלים הלשוניים הגדולים (LLMs) על מעורבות בקהילות שיתופיות ברשת.

פרופ' גל אוסטריכר-זינגר בוגרת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד

למקור >>>

צילום: לינקדאין

קראו פחות
New Israeli Ambassadors around the world

בוגרות ובוגרי העברית - שגרירים חדשים של מדינת ישראל בחו"ל

25 דצמבר, 2024


וועדת המינויים למינוי ראשי נציגויות בחו״ל של משרד החוץ בראשות שר החוץ אישרה את המינויים של שורה של שגרירות ושגרירים חדשים. 

המינויים החדשים:
לתפקיד שגריר ישראל לצ׳ילה מונה פלג לוי המכהן כיועץ מדיני לשר התיירות. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לפנמה, ברבדוס, גויאנה, טרינידד וטובגו וסורינם מונה מתניה כהן המכהן כראש חטיבה באגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לבחריין מונה שמואל רבל המכהן כשליח מיוחד לאנרגיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בתוכנית אישית במדעי הרוח.

לתפקיד שגרירת ישראל לפיליפינים מונתה דנה קורש המכהנת כראש חטיבה באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בתוכנית מנהלים במדיניות ציבורית.

לתפקיד שגריר ישראל לאזרבייג׳אן מונה רונן קראוס המכהן כמנהל באגף אירו-אסיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגרירת ישראל לליטא מונתה שלי הגלר-ליבנה המכהנת כמנהלת באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון במשפטים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בשיקגו מונה אלעד שטרומאיר המכהן כמנהל באגף צפון אמריקה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון ושני ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל באטלנטה מונה איתן וייס המכהן כמנהל באגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

ברכותינו!

קרא עוד
קראו פחות
Creative AI and a Lawyer

בינה מלאכותית יוצרת - עו"ד הגיש לבית משפט השלום פסקי דין שלא נבראו

23 דצמבר, 2024


כתבה מרתקת של גדי פרל, עמית מחקר במרכז פדרמן לחקר אבטחת הסייבר, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטה העברית ומנהל מחקר תוכנית המשפטים של מרכז פדרמן לחקר אבטחת הסייבר באוניברסיטה העברית.

הכתבה מספרת על עו"ד הגיש לבית משפט השלום פסקי דין שלא נבראו. בתשובתו הודה עורך הדין שנפלה שגיאה שנבעה מהעובדה שנעזר במה שכינה: "מאגר משפטי מקוון, מקור מידע מקובל ונפוץ בקרב עורכי דין", לשם בניית הסיכומים שהוגשו. עורך הדין גם הודה שלא קרא את התוצרים לפני שהגיש אותם, והתנצל על כך שהטעה את בית המשפט. אפשר להעריך בזהירות שעורך הדין השתמש בבינה מלאכותית, והיא הנפיקה עבורו פסקי דין שלא היו קיימים מעולם. 

מודלי שפה כמו קלוד ו-ChatGPT נוטים "להמציא" מידע שחסר להם. מודל השפה מוסר לנו מידע מופרך בעליל, ועושה זאת ברמת ביטחון עצמי של פוליטיקאי במסיבת עיתונאים

לכתבה המלאה >>>

Forty Under Forty - HUJI Alumni Leaders

נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית

12 דצמבר, 2024


ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!

בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.

הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 

חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית. 

ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>

לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>

לגלריית תמונות מהטקס >>>

Hi-tech and Green Tech - Oded Shoseyov podcast

פודקאסט: "הייטק וטכנולוגיה ירוקה: פודטק, אגרוטק, קלינטק"

13 נובמבר, 2024


בזמן שוועידת האקלים הבין-לאומית נפתחה בבאקו והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, ניב מאירסון שוחח עם אחד מחלוצי התחום בארץ (ובוגר העברית, כמובן): פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים.

השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר.

קרא עוד

פרופ' שוסיוב, שהקים למעלה מ-20 חברות ורשם יותר מ-100 פטנטים, מסביר כיצד הטבע, שהתפתח במשך מיליארדי שנים, יצר פתרונות יעילים בהרבה מאלו שהאנושות פיתחה ב-200 השנים האחרונות, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו לשינויים בתעשיות המזון והאנרגיה. הוא משתף את ניסיונו העשיר בהפיכת מחקר אקדמי לחברות סטארט-אפ מצליחות המבוססות על עקרונות אלו, מאקליפטוסים מהונדסים גנטית ועד חלבונים אלטרנטיביים, ומה נדרש מכל אחד שרוצה להיכנס גם הוא למסלול שכזה.

הפרק נועד לספק השראה ומידע מעשי במיוחד למי שמעוניין להשתלב בתעשיית ההייטק הירוק, בין אם כיזם או כעובד, ולהראות כיצד חדשנות טכנולוגית המבוססת על חכמת הטבע, המכונה גם ביו-מימיקרי, יכולה לתרום להתמודדות עם המשבר הסביבתי.

להאזנה בספוטיפיי >>>
להאזנה באפל פודקאסט >>>

קראו פחות
Michal Gera Margaliot - CEO of Journalists Union of Israel

בוגרת העברית מונתה למנכ"לית ארגון העיתונאים והעיתונאיות

13 אוקטובר, 2024


מיכל גרא מרגליות מונתה למנכ"לית ארגון העיתונאים והעיתונאיות ותיכנס לתפקיד בתחילת נובמבר. גרא מרגליות בעלת ניסיון משמעותי בניהול ארגוני חברה אזרחית ובעלת היכרות מעמיקה עם עולם יחסי העבודה. בתפקידה האחרון ניהלה גרא מרגליות את שדולת הנשים בישראל. גרא מרגליות תחליף בתפקיד את אלי גרשנקרוין, גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית, שהודיע על סיום תפקידו לאחר יותר מחמש שנים בארגון. 

גרשנקרוין ניהל את ארגון העיתונאים והעיתונאיות מהרגע שהוקם כארגון עצמאי מחוץ להסתדרות, הוביל את תהליך היציאה והעברת הייצוג של כלי התקשורת. בין הנושאים המרכזיים שהוביל בתקופת כהונתו: הסכמים קיבוציים רבים, לרבות ההסכם הקיבוצי הרחב בתאגיד השידור, המאבק המוצלח נגד הפגיעה בעצמאות התאגיד והמאבק הציבורי נגד מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13

כמו כן, בתקופת כהונתו ארגון העיתונאים והעיתונאיות התבסס מבחינה כלכלית והרחיב את סל השירותים שהוא מספק לחבריו, לרבות סיוע נפשי בעקבות ה-7.10 ופתיחת קרן סולידריות לסיוע פיננסי לעיתונאים הזקוקים לכך.

מיכל גרא מרגליות, בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ ותואר ראשון ושני במשפטים, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד

לכתבה המלאה >>>

צילום: לינקדאין

קראו פחות
Just Law Israel - Check your eligibility to file a lawsuit

כלי טכנולוגי-משפטי חדש שפותח על ידי בוגרי העברית נגד ספאם

26 ספטמבר, 2024


ארגון בוגרות ובוגרי העברית גאה להציג את עו"ד עומר ברנדס ועו"ד עו"ס בת חן שלזינגר, מייסדי עמותת Just Law Israel. שניהם משפטנים, בוגרי האוניברסיטה העברית. למדו את התחום כדי לעשות שינוי לטובה בעולם וכעת, באמצעות החיבור לטכנולוגיה, הצליחו להעניק לאנשים יכולת לממש את זכויותיהם ולהשיג שירות משפטי איכותי בחינם!

עד היום העמותה פיתחה סדרה של כלים משפטיים טכנולוגיים לעזרה עצמית וזוהי רק ההתחלה. אחד הנושאים הראשונים שטיפלו בהם, הינו הודעות הספאם שמציפות את כולנו. כצרכנים, אנחנו לא תמיד מודעים לזכויות שלנו והרבה פעמים אנחנו מפספסים תגמולים או הטבות שנגזרות מהן. רבים לא יודעים שלפי חוק הספאם בישראל, ניתן לתבוע את מי ששלח הודעות פרסומיות ללא רשות ולקבל פיצוי של עד 1000 ש״ח לכל הודעה. הודעות הספאם, שכולנו סובלים מהן, זאת בעיה שניתן להילחם בה וגם להרוויח ממנה ולעשות זאת בקלות!

קרא עוד

בת חן ועומר פיתחו כלי שבפחות מחמש דקות (!) נותן תשובה חד משמעית האם אתם זכאים לתבוע את מי ששלח לכם ולכן הודעה פרסומית או מייל פרסומי ללא רשות. 

איך זה עובד?

  • לוחצים על הקישור >>>
  • ממלאים שאלון קצרצר על ההודעה הפרסומית או המייל הפרסומי שקיבלתם
  • אם יש עילת תביעה, תוך כמה דקות וללא כל עלות, תקבלו מהם מכתב התראה אישי שאותו תוכלו לשלוח ישירות למפרסם ולנסות לקבל פיצוי מבלי להגיע לבית משפט

אז אם אתן ואתם רוצים להכיר את העולם המשפטי של המחר, ולהתנסות לראשונה בליגלטק ו-JusticeTech, ותרצו לממש את הזכות לפיצוי, הצטרפו אליהם!

לפרטים נוספים על העמותה והעשייה >>>

קראו פחות
Between London and Jerusalem - Tom Cohen Story

בין ירושלים ללונדון: מסעו של תום כהן מהאקדמיה הישראלית לעולם הגלובלי

23 ספטמבר, 2024


תום כהן, בוגר תואר ראשון במשפטים ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית, החל את דרכו המקצועית במגזר הציבורי בישראל. הוא עבד במשרד האוצר כסטודנט, התמחה במשרד המשפטים ולאחר מכן המשיך בקריירה ברשות התחרות בירושלים. לפני כשנה עבר ללונדון ללמוד מנהל עסקים במסגרת תואר MBA ב-London Business School (LBS) ומאז הוא מתגורר בעיר הבירה הבריטית יחד עם בת זוגו, בוגרת העברית אף היא, שעובדת בלונדון בחברה ישראלית.

המעבר ללונדון היווה עבור תום הזדמנות לרכוש עוד ידע ולחקור כיוונים נוספים. "הלימודים נמשכים עד שנתיים, ויש לנו אפשרות לנצל את הוויזה כדי לצבור ולהעמיק את הניסיון העסקי במקום כמו לונדון" הוא מסביר. תום רואה בלימודים הזדמנות חד־פעמית לחוות את העולם העסקי הגלובלי בסביבה שבה האווירה הרב־תרבותית והאפשרויות המקצועיות מגוונות מאוד.

תום מתאר את ההבדלים בין הלימודים האקדמיים בישראל לבין לימודי ה־MBA בלונדון: "חוויית הלימודים באוניברסיטה העברית הייתה אינטלקטואלית ומאתגרת, בעוד שבלונדון הלימודים הם פרקטיים ומעשיים יותר. החודשים הראשונים ב־LBS היו אינטנסיביים, מלאים באירועים חברתיים, הרצאות ומפגשים רבים. כמי שמעט מבוגר מהממוצע ומצוי בזוגיות, אני פחות מתחבר לאווירה הצעירה והחגיגית של חלק מהסטודנטים" הוא משתף. 

קרא עוד

עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, הרגיש תום את הדיסוננס בעוצמה. בעודו רחוק מהבית, התקשו הוא וחבריו הסטודנטים הישראלים להמשיך בשגרה הלימודית ותחושות הבדידות במציאות הזרה של לונדון היו קשות ומורכבות. "מאז אותו יום, היה קשה יותר להשתלב ולבלות כמו בעבר, והמחשבות על מה שקורה בישראל הפכו לחלק בלתי נפרד מהיום-יום שלי. היה לי קשה להתמודד עם תחושת הבדידות והציפייה שהסביבה תבין ותכיל יותר, אך רק לעיתים רחוקות הנושא עלה בצורה ישירה, ונדיר היה שאנשים באמת ידעו לשאול בצורה פשוטה ואמפתית איך אני מרגיש. בתחילת המלחמה קיבלתי תמיכה מאנשים שלאו דווקא היו החברים הקרובים ביותר שלי, אלא מאנשים שהאופי שלהם אפשר להם להראות יותר רגישות. הבנתי שחלק מהאנשים פשוט לא יודעים איך לגשת או לדבר על זה, ולפעמים לקח להם זמן עד שהם העזו לשאול מה שלומי".

בנוסף על הקושי הרגשי, הסטודנטים הישראלים ב-LBS התמודדו גם עם אירועים מורכבים בקמפוס, ואחד הקשים בהם התרחש כשסטודנט פרסם באינסטגרם תמונה של ישראל עולה באש עם דגל ישראל וצלב קרס. "דיווחנו על המקרה להנהלת בית הספר שהשעתה את אותו סטודנט עד תום הסמסטר. המקרה הדגיש עבורנו הסטודנטים את הצורך לפעול ולהשפיע על בית הספר ולנהל את האווירה בצורה מאוזנת ומכובדת. לשמחתנו, הפקולטה בבית הספר הייתה תומכת מאוד ולא נתקלנו במקרים בעייתיים כמו שראינו במוסדות לימוד אחרים". תמיכת הפקולטה ומרצים ישראלים בבית הספר היוו עבור תום וחבריו עוגן במשך התקופה המאתגרת. עם זאת, המתחים בקמפוס נמשכו, בין היתר כאשר מועדון המזרח התיכון הזמין את השגריר הפלסטיני בבריטניה להרצאה. בעקבות זאת, הבינו הסטודנטים הישראלים שעליהם להשמיע את עמדות נוספות, והזמינו את העיתונאי והפעיל החברתי יוסף חדאד להרצות בפני הסטודנטים ולהציג נקודת מבט אחרת על המציאות בישראל. הם גם ארגנו מפגש עם ניצולים מהטבח שהיה פתוח לכל הסטודנטים, אך כוון בעיקר לסטודנטים הישראלים כהזדמנות עבורם להתחבר יותר למציאות בארץ.

לאחר אירועי השבעה באוקטובר והתגובות בעולם, הייתה תחושה של ריחוק מצד הסביבה, מה שהגביר תחושות פרנואידיות ואי־נוחות. תחושות אלו התמתנו עם הזמן, בייחוד כשהסתיים הסמסטר והקשרים החברתיים התבססו יותר על אנשים קרובים. על אף שלא תכננו זאת, הסטודנטים מצאו את עצמם עוסקים בהסברה: "למדתי לחלק את האינטראקציות עם אנשים לרמות פתיחות שונות: מאלה שתומכים בישראל לחלוטין ועד כאלה עם שנאה שלא אצליח לשנות. התרכזתי באנשים פתוחים לשיחה ולא בזבזתי אנרגיות על מי שלא מעוניין בדיאלוג. התגובות היו לרוב חיוביות, ואנשים למדו דברים חדשים על ישראל ועל המציאות המורכבת בה. דיאלוג פתוח השפיע באופן חיובי, והטון כלפי ישראל הפך למתון יותר, גם אם לא השתנה לחלוטין. בעקבות האירועים, שיחות רגילות על החיים מהם באנו הופכות לשיחות "הסברה", למרות שכולנו ב־MBA לא התכוונו להיות דיפלומטים. האתוס הישראלי, תחושת החובה לייצג את המדינה שהיא חלק מהזהות שלנו ולדבר בשבחה, מתחזק במיוחד בזמנים של משבר, וזה יוצר תחושת מחויבות, אפילו אם זה לא היה בתכנון".

במשך השנה עלו אצל תום מחשבות רבות על האפשרות לחזור לארץ ולמצוא כיצד לסייע, למרות שלא נקרא למילואים, ובסופו של דבר החליט להישאר בבריטניה ולהשלים את לימודיו. אתגר נוסף היה במציאת עבודה כהתמחות קיץ, במיוחד כשנדרש לשקול אם להסיר מקורות החיים פרטים הקשורים לשירות הצבאי, מתוך חשש שזה יפגע בסיכוייו להשתלב, אך למרבה המזל, "למרות החששות, הצלחתי לקבל התמחות מבלי להוריד פרטים מקורות החיים". כיום תום מתמחה בסטארט-אפ בתחום הכלכלה המעגלית שאליו נחשף בזכות רשת הקשרים הישראלית ואירועים של בוגרי בית הספר. השהות בלונדון מאפשרת לו הזדמנויות ייחודיות להכיר אנשים מתרבויות שונות וללמוד איך להתנהל בסביבה בין-לאומית, על אף האתגרים והקשיים בשמירה על זהותו הישראלית במציאות המורכבת של לונדון. "החוויה בלונדון, לצד הקשיים, מהנה מאוד ומציעה לי הזדמנויות מיוחדות," הוא מסכם, "ואני רוצה למצות את האפשרויות הגלובליות שיש כאן. עם כל האתגרים שהשנה האחרונה הציבה בפנינו, אני עדיין מרגיש שזו הזדמנות שאסור לפספס".

קראו פחות
When Liking Hurts Your - Ynet Podcast - Dr. Einat Albin

כשהלייק עלול לשמש נגדכם: מה מותר ואסור במקום העבודה?

4 ספטמבר, 2024

אנחנו מקדישים את רוב שעותינו למקום העבודה, אבל דווקא שם, כל דבר שנגיד צייץ או נעשה לו לייק עלול לפגוע בנו. ודווקא שם - עלולים עובדים אחרים או הבוס להפגין נגדנו בריונות. איפה עובר הגבול ומה מותר ואסור עכשיו? ד"ר עינת אלבין, בוגרת האוניברסיטה העברית, מרצה וחוקרת בתחום דיני העבודה בפקולטה המשפטית של העברית עוזרת לנו להבין. 

הכותרת המשפטית - פודקאסט מבית ynet בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים >>>

קרא עוד

צילום: לינקדאין

קראו פחות
Dani Hahiashvili - Israel Bank Supervisor Interview

ראיון עם בוגר העברית דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים

20 אוגוסט, 2024


שמונה חודשים בלבד מהיום שבו נכנס לתפקידו כמפקח על הבנקים בבנק ישראל, פרסם דני חחיאשוילי קול קורא לציבור לבחינת מתווה מהפכני, ראשון מסוגו בישראל, שיאפשר לראשונה לגופים חוץ-בנקאיים קיימים לקבל רישיון תאגיד בנקאי. במילים אחרות: הכנסת שחקנים נוספים לתחום הבנקאות שיתחרו בבנקים ויפחיתו את כוחם הריכוזי כיום.

המתווה שעתיד לבצע מהפכה בעולם הבנקאות המקומי ולהגדיל את התחרות בבנקים, עשוי לטלטל את הגופים המחזיקים כיום בשווי נכסים של 2.5 טריליון שקל. אבל חחיאשוילי אינו מודאג, כיוון שמהצד השני הוא אמון על יציבות הבנקים. כך, בבסיס קבלת ההחלטות שלו מבוצע מעבר מתמיד בין הצורך בהגדלת התחרות מחד, וההכרח לשמור על יציבות הבנקים הגדולים מאידך, יעדים אשר מתאזנים בכל פעם מחדש על המשקל.

תחרות ויציבות הם שניים משלושת היעדים שהגדיר לעצמו המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עם כניסתו לתפקיד, היעד השלישי הוא הוגנות. שלושת היעדים הללו, “קווים מנחים” אם תרצו, מכתיבים את פעולותיו. המתווה שהוא הציע להכנסת שחקנים נוספים לתחרות בבנקים, הוא חלק מיעד התחרות.

“ישבנו וחשבנו מה נכון לעשות בתחום התחרות. מה אנחנו יכולים לעשות, ואיך מתרגמים את היעד הזה לתוכנית עבודה”, אומר דני חחיאשוילי, "הבנו שעידוד כניסה של שחקנים נוספים לתחום הבנקאות בישראל, תוך מיקודים פיקוחיים, הוא צעד תשתיתי שיוביל להגברת התחרות במערכת הבנקאית.

חחיאשוילי בעל תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים, ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות במימון. כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לריאיון המלא >>>
צילום: דברות משרד האוצר