הפקולטה למדעי הרוח

כתבה מרתקת על המסע האישי, התרבותי, העסקי והאקדמי של בוגרת העברית, מרצה בכירה וראש מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית ד"ר אירה ליאן:

"בתור דור חמישי למשפחה קורֵיאנית שהיגרה בסוף המאה התשע-עשרה מחצי האי הקוריאני לרוסיה הצארית, השאלות מה זה קוריאני ומה הופך מישהו או משהו לקוריאני מעסיקות אותי רבות. מעניין שדווקא כשעליתי לישראל, באוגוסט 2000, גברה התעניינותי בשאלות אלו. נשאלתי לא אחת על מוצאי ועל זהותי האתנית, וברגע שעניתי שאני חצי קוריאנית, תמיד עלתה שאלה נוספת – מקוריאה הדרומית או הצפונית? כך מצאתי את עצמי נושאת את דגלן הלאומי של כמה מדינות לכל מקום שאליו הגעתי. הרי כבר מרחוק מבחינים – אינך מכאן. 

כשהתחלתי להתעניין בקוריאה ועוד בישראל, הופתעה משפחתי. מה הקשר? שאלו. אם הייתי מתחילה להתעניין בשורשים יהודיים, ביידיש, בהיסטוריה של האוטונומיה היהודית בברית המועצות לשעבר ובעיר הבירה שלה בירוביג'אן, משם הגיעה משפחתי מצד אימא, כנראה זה היה נראה להם הגיוני יותר. אך השאלה "מאיפה את?" פגשה אותי שוב ושוב, ורציתי לדעת בעצמי את התשובה. גיליתי שהמשפחה מצד אבי עברה מממלכת ג'וסון (1392–1910), הממלכה שקיצה הגיע בתחילת המאה העשרים עם השתלטות היפנים על חצי האי הקוריאני. היא ככל הנראה הייתה שייכת לאחת המשפחות הראשונות שעברו מאזור שהיום נמצא בקוריאה הצפונית, אך הקשר אליו הלך נמחק מדור לדור. כך המסע האישי שלי הפך לאקדמי בין עולמות שונים כמו הקהילה הקוריאנית בירושלים, שיתופי פעולה עסקיים בין קוריאה וישראל ואפילו הצלחת תרבות פופולרית קוראנית הכובשת את העולם".

לכתבה המלאה >>>

המכללה האקדמית אשקלון הודיעה כי בחרה בבוגר העברית, משנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין, לתפקיד הנשיא הרביעי של המכללה. פרופ' רובינשטיין כיהן במספר תפקידי מפתח במערכת המשפט בישראל, בראשם שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, יועץ משפטי לממשלה ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

מאז פרישתו מכס השיפוט, שימש פרופ' רובינשטיין בתפקידים נוספים ביניהם יו"ר הוועדה הציבורית לעניין זכויות יתומי צה"ל במשרד הביטחון, נשיא המועצה לשימור אתרים, חבר המועצה הציבורית של "משפחה אחת" לעזר לנפגעי טרור, יו"ר עמית של ועדת חסידי אומות העולם ביד ושם וחבר חבר-הנאמנים של המרכז הישראלי להתמכרויות.

וועדת המינויים למינוי ראשי נציגויות בחו״ל של משרד החוץ בראשות שר החוץ אישרה את המינויים של שורה של שגרירות ושגרירים חדשים. 

המינויים החדשים:
לתפקיד שגריר ישראל לצ׳ילה מונה פלג לוי המכהן כיועץ מדיני לשר התיירות. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לפנמה, ברבדוס, גויאנה, טרינידד וטובגו וסורינם מונה מתניה כהן המכהן כראש חטיבה באגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לבחריין מונה שמואל רבל המכהן כשליח מיוחד לאנרגיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בתוכנית אישית במדעי הרוח.

לתפקיד שגרירת ישראל לפיליפינים מונתה דנה קורש המכהנת כראש חטיבה באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בתוכנית מנהלים במדיניות ציבורית.

לתפקיד שגריר ישראל לאזרבייג׳אן מונה רונן קראוס המכהן כמנהל באגף אירו-אסיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגרירת ישראל לליטא מונתה שלי הגלר-ליבנה המכהנת כמנהלת באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון במשפטים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בשיקגו מונה אלעד שטרומאיר המכהן כמנהל באגף צפון אמריקה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון ושני ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל באטלנטה מונה איתן וייס המכהן כמנהל באגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

ברכותינו!

ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!

בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.

הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 

חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית. 

ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>

לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>

לגלריית תמונות מהטקס >>>

ברכותינו לפרופ' יואל גרינברג (שלמד את שלושת תאריו באוניברסיטה העברית בירושלים), מהמחלקה למוזיקולוגיה, על זכייתו במענק על סך 2 מיליון יורו על הצעת המחקר  "לקראת תיאוריה מוסיקלית דיאכרונית": מחקר זה שואף לחולל מהפכה בתחום תיאוריית המוזיקה באמצעות התמקדות בתהליכי השינוי בסגנונות מוזיקליים לאורך זמן במקום להתמקד בהגדרות של מסגרות זמן נוקשות. גישה פורצת דרך זו תערב ניתוח של אלפי יצירות מוזיקליות שהולחנו בין השנים 1680 ל-1829 ותבחן כיצד התהוו שינויים סגנוניים. באמצעות חקר מגמות בצורות מוזיקליות, מבנה משפטים, קדנצות ודפוסים מוזיקליים קבועים, המחקר יחשוף את הכוחות המניעים את ההתפתחות המוזיקלית, וכן יציע פרספקטיבה חדשה עבור מחקר תיאורטי. הפרויקט לא רק יעשיר את הבנתנו על סגנונות מוזיקליים היסטוריים, אלא גם יספק מסגרת גמישה לבחינה מחודשת של תיאוריות מוזיקליות ושיטותיהן בעידן הדיגיטלי.

יצא לאור ספר פרוזה ראשון שכתבה מרב ליבנה-דיל בהוצאת "ידיעות ספרים" -  "הנערות". הספר מספר את סיפור התבגרותן של שלוש נערות מישוב בשומרון.

מאמר מרתק בעתון "הארץ" של בוגר העברית, ד"ר גדעון לב, בנושא הבינה המלאכותית. ד"ר לב הוא פסיכולוג קליני, פילוסוף וחוקר תודעה. מחברם של הספרים "אהבה", "אמת אהבה אמונה: מבט פסיכואנליטי והיסטורי על משמעות החיים" ושל שורת מאמרים על הקשרים בין פסיכואנליזה, רוח ואמונה שהתפרסמו בכתבי עת בין-לאומיים. ד"ר לב מלמד בתוכנית הבין-לאומית למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ובבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. מטפל בקליניקה פרטית בחיפה ובבנימינה. הוא בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של האוניברסיטה העברית. 

הבינה המלאכותית פרצה לתודעה הציבורית לפני קצת פחות משנתיים, עם השקת ChatGPT בנובמבר 2022, וקצב ההתקדמות שלה מאז היה אדיר. בחודשים האחרונים החלו מערכות AI לפתור בעיות מורכבות במתמטיקה, לחזות את מזג האוויר, לתכנן תרופות חדשות ולספק אבחנות רפואיות לא פחות טוב מבני אדם. מודלי השפה הגדולים זינקו אף הם ביכולתם להפיק טקסטים, תמונות, סרטונים ואפילו פודקאסטים. באמצע החודש שעבר חשפה OpenAI את המודל האחרון שלה, GPT–4o1, שלטענת החברה מסוגל בפעם הראשונה לחשוב ולהסיק מסקנות.

האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים הודיעה על מינויו של רו״ח יניב ענבר לתפקיד המנכ״ל החדש של המוסד. ענבר יחליף את המנכ״לית היוצאת, גב׳ מירית דגני אשר סיימה לאחרונה את תפקידה באקדמיה. ענבר, בעל ניסיון עשיר בארגונים בעלי היקפי פעילות גדולים המעסיקים מספר רב של עובדים בעלי אופן העסקה מגוון ויש לו ידע מעמיק בפעילויות עם היבטים חברתיים הכוללים ליווי בתהליכים של גיוס תמיכות ותרומות. לפני שהצטרף לאקדמיה למוסיקה ולמחול, הוא שימש כמנהל תחום חשבונאות ומיסוי של אוניברסיטת תל אביב. 

רו״ח יניב ענבר הינו בוגר תואר ראשון בחשבונאות ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול פיננסי מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובעל הסמכה בראיית חשבון מטעם משרד המשפטים.

פרופ׳ אורי ברטל, יפנולוג המתמחה בתיאוריות של עיצוב יפני עכשווי כולל חקר אופנה, עיצוב תעשייתי, מנגה ותקשורת חזותית, נבחר לעמוד בראש התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. ברטל עמד בראשות המחלקה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל למעלה מעשור, וייסד תכנית חדשה ראשונה מסוגה בישראל לתואר ראשון עיוני בסביבה יוצרת בבצלאל.

פרופ' ברטל הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות במסגרת דו חוגית ללימודי מזרח אסיה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום התואר הראשון קיבל מלגה מטעם הממשלה היפנית ולמד לתואר שני במחלקה למנהל עסקים בין־לאומיים באוניברסיטת Aoyama Gakuin בטוקיו. עם חזרתו לארץ למד בלימודי המשך בעיצוב תעשייתי בבצלאל ומשם המשיך ללימודי דוקטורט בבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב בהתמחות תרבות חזותית עכשווית. 

פרופ' אשר בן אריה, דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד של האוניברסיטה העברית ומנכ"ל מכון חרוב, מונה ליו"ר הוועדה המייעצת למלגות נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית לשנת 2024. 

קרן המלגות, שהוקמה בשותפות הוועדה בשנת 2013, מהווה דרך נוספת וממלכתית לקדם את המצוינות המדעית בישראל. מלגות נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית מוענקות ל-12 דוקטורנטיות ודוקטורנטים ישראלים מצטיינים במטרה לעודד מחקר אקדמי איכותי, לתמרץ עשייה ומחקר ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל. בשנים האחרונות הוקדשו המלגות לחוקרים מתחומי מדעי החברה והרוח, מתוך רצון לחזק ולהעמיק את המחקר בתחומים אלה.

הנושא השנתי שבתחומו יוענקו מלגות הנשיא יהיה "בריאות הנפש וחוסן - תאוריה ומעשה". מדי שנה מקים "בית הנשיא" ועדה אקדמית המוקדשת לנושא השנתי. ועדת המלגות המורכבת משבעה מומחים בעלי שם בתחום בו עוסק הנושא הנבחר לאותה השנה. לצד חברי הוועדה - נציג ועדת העיזבונות ונציג בית הנשיא. הוועדה המקצועית בוחנת את מצוינותם המדעית של המועמדים והמועמדות, את החדשנות והמקוריות של תוכנית מחקרם, את הישגיהם האקדמיים וכן פרסומים והמלצות של מנחים וחוקרים מובילים בתחום.

פרופ' אשר בן אריה סיים את שלושת תאריו בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

הג'וינט – הארגון היהודי ההומניטרי הגדול ביותר בעולם, הודיע על מינויה של תא"ל (מיל') ד"ר הדס מינקה-ברנד, לתפקיד המנכ"לית החדשה של ג'וינט-ישראל. במסגרת שירותה בצה"ל הגיעה לדרגת תת אלוף, והיא בעלת ניסיון של למעלה מ-25 שנה במגוון מקצועות מדעי ההתנהגות. ד"ר מינקה-ברנד בעלת תואר שני בלימודי עבודה מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור בסוציולוגיה ארגונית מהאוניברסיטה העברית.

במהלך שירותה הצבאי, שימשה כראשת מערך מדעי ההתנהגות של צה"ל, יועצת אסטרטגית וארגונית לשלושה רמטכ"לים, הובילה את תחום החברה הישראלית בפורום מטכ"ל ולקחה חלק משמעותי בתהליכי התכנון האסטרטגיים של הצבא. מאז ה-7 באוקטובר, במסגרת שירות מילואים, מכהנת ד"ר מינקה-ברנד כהפסיכולוגית הראשית של המאמץ הצבאי להשבת החטופים, האמון על הקשר עם משפחות החטופים.

ברכותינו!

_{למקור >>>
צילום: אור פרבוזניק}

כבוד גדול לחמשת הזוכות והזוכים, בוגרי האוניברסיטה העברית, בפרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2024. הפרסים מוענקים לאמניות ולאמנים, מדענים ומדעניות אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל ובעולם.

פרופ' רננה פרס, מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שזכתה בפרס מפעל חיים הודות להקמה וניהול פרויקט HUBS-Aid שהעניק טיפול מקיף לעסקים קטנים ובינוניים שחוו נזקים לרכוש ולנפש, פינוי, נטישת לקוחות, ומצוקה כלכלית ונפשית;

פרופ' עודד שוסיוב, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, שזכה בפרס בתחום הביוטכנולוגיה בזכות גישתו המקורית המבוססת על התפיסה שבטבע ניתן לגלות ביו-חומרים ומבנים תפקודיים בעלי תכונות ייחודיות, וליצרם בתהליכים ביוטכנולוגים;

פרופ' שלמה מגדסי, מהמכון לכימיה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום מדע והנדסה של חומרים, עבור עבודתו פורצת הדרך בתחום מדע  והנדסת חומרים. הפרס ניתן לו על עבודתו בפיתוח דרכים להדפסת חומרים בסקלה ננומטרית ומיקרומטרית;

פרופ' דניאל שוורץ מהחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, שזכה בפרס בתחום ההיסטוריה של עם ישראל על תרומתו הייחודית, חסרת התקדים ורחבת ההיקף לחקר ההיסטוריה היהודית בתקופה ההלניסטית-הרומית.

פרופ' נורית גרץ, מהמכללה האקדמית ספיר, זכתה בפרס בתחום חקר התרבות. המחקר של פרופ' גרץ חוצה תחומים ומשלב ספרות, אמנות, קולנוע, היסטוריה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה. היא חוקרת פעילה, שעבודותיה השפיעו ומשפיעות על דורות של חוקרים, יוצרים וסטודנטים.

ד"ר יוספה טביב-כליף מונתה לסמנכ"לית האסטרטגיה ותוכניות המרחב האקדמי בארגון חברתי מוביל "שותפויות אדמונד דה רוטשילד". במסגרת תפקידה החדש, ד"ר טביב-כליף תהיה אחראית על תחום האסטרטגיה בארגון ועל תוכניות המרחב האקדמי. לצד התפקיד החדש, היא תמשיך לנהל את תוכנית "גישה באקדמיה" העוסקת בפיתוח וקידום של תשתיות גיוון באקדמיה. לד"ר טביב-כליף ניסיון רב שנים בייעוץ אסטרטגי ואקדמי לקרנות, לתוכניות אקדמיות ולארגונים העוסקים בשינוי חברתי.

בין תפקידיה הקודמים, שימשה כחברה בצוות האקדמי של תוכנית הופמן, תוכנית למנהיגות ולאחריות חברתית המיועדת לתלמידי ולתלמידות מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, ואף כיהנה כיועצת אקדמית ומנחה של תוכנית עמיתי עזריאלי של קרן עזריאלי-ישראל. 

ד"ר יוספה טביב-כליף בעלת תואר ראשון בחינוך ובספרות עברית, תואר שני בסוציולוגיה של חינוך ודוקטורט בחינוך, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

ברכות חמות לפרופ' מאיר בר-אשר מהאוניברסיטה העברית בירושלים על בחירתו לחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אנו מאחלים לו הצלחה ועשייה פורייה במסגרת פעילותה הענפה של האקדמיה.‬ פרופ' בר-אשר הוא פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתמחה באסלאם הקדום, בעיקר השיעי, בפרשנות הקוראן וביחסי הגומלין שבין היהדות והאסלאם ובדת העלווית. פרופ' בר-אשר בעל תואר ראשון במחשבת ישראל ושפה וספרות ערבית, תואר שני ודוקטורט בשפה וספרות ערבית, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

גילעד נבו, בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, הוציא לאור את ספרו "כבודו במקומו מונח…"