חדשות בוגרי העברית

הכירו את הדיאטה הכי לא צפויה בעיר – ניתוח קיצור קיבה בלי סכין, בלי תפרים ובלי אשפוז. איך? באמצעות היפנוזה! כן, כן, לא מדובר בפרק של "המסע המופלא", אלא במחקר אמיתי בבית החולים הדסה הר הצופים, ביוזמת הפסיכולוגית הרפואית והמהפנטת המורשית מיה מזרחי (ובוגרת העברית, כמובן).

המחקר, שמנוהל על ידי צוות רב-תחומי מהדסה ומהאוניברסיטה העברית (כשכולם גם בוגרות ובוגרי האוניברסיטה), כולל את ד"ר תמר אלרם, פרופ' חגי מזא"ה, ד"ר רונית גרינבוים, ד"ר יוראי טל רון, פרופ' דני בן-צבי וד"ר איתן אברמוביץ'. יחד הם בודקים האם אפשר "לשכנע" את הגוף שהוא עבר ניתוח בריאטרי - בלי לגעת בו בכלל. איך זה עובד? המטופלים מגיעים בצום, לובשים חלוק ניתוח, מתחברים למוניטור (בלי מחט, אל דאגה), ואז מיה מובילה אותם לחדר ניתוח אמיתי, שם הם עוברים "ניתוח" במצב היפנוטי עמוק. במשך 50 דקות היא מתארת להם את כל שלבי הניתוח, כולל החתכים, הציוד והתחושות. המוח, מסתבר, לא ממש יודע להבדיל בין מציאות לדמיון וזה בדיוק מה שעושה את הקסם.

בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זו ההזדמנות שלכם להתקדם בעולם השיווק הגלובלי! 

האקדמיה של קהילת G-CMO מזמינה אתכם ואתכן להצטרף למחזור הראשון של הקורס Global Marketing, Brand & Communications – תכנית פרקטית וממוקדת למנהלי שיווק, מותג ותקשורת שרוצים להוביל מותגים בזירה הבין-לאומית.

הכירו את הגיבור החדש של חדרי הניתוח – דבק ביולוגי חכם שיכול לשים סוף לתפרים, סיכות ולדרמות של דימומים וזיהומים. זה נשמע כמו קסם, אבל מדובר במדע טהור עם נגיעות של טבע. הדבק, שמבוסס על הידרוג'ל טבעי, שואב השראה מרכיכות כמו שבלולים וצדפות שיודעות להיצמד למשטחים רטובים. ד"ר שאדי פרח, בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית וראש המעבדה לפולימרים רפואיים בטכניון, החליט ללמוד מהן את הטריקים הכימיים שלהן וליישם אותם בפיתוח רפואי פורץ דרך.

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקורס "מרשם רוקח" אשר יתמקד בנושאים הנדרשים להכשרת רוקחים למתן מרשמים המשכיים לתרופות כרוניות ולמתן תרופות מהרשימה המורחבת שהותרה למתן מרשם על ידי רוקח ("תרופת רוקח").

מה אם יהלומים יכולים לעשות יותר מלנצנץ? חוקרים מישראל וגרמניה גילו איך ניתן לגרום לפגמים זעירים ביהלומים לזהור בצורה שיכולה לשדרג את טכנולוגיית הקוונטום! בתוך יהלומים יש פגמים קטנטנים שנקראים מרכזי חנקן-ריק (NV). דרך הפגמים האלה נפלטים חלקיקי אור בודדים (פוטונים). הם בדיוק מה שנדרש עבור מחשבים קוונטיים, תקשורת מאובטחת במיוחד וחיישנים שמזהים שינויים זעירים בסביבה. הבעיה? רוב האור הזה מתפזר לכל הכיוונים, זה כמו לנסות לתפוס גחליליות עם מחבט טניס.

קבוצת חוקרים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת הומבולדט בברלין, בנתה ננו-אנטנות שמכוונות את האור בדיוק לאן שצריך. תחשבו על זה כמו לתת לכל פוטון GPS ונתיב מהיר. כשהננו-יהלומים ממוקמים בדיוק במרכז האנטנות - מצליחים ללכוד עד 80% מהפוטונים, אפילו בטמפרטורת החדר. זה שדרוג ענק לעומת השיטות הקודמות. מה זה אומר? מחשבים קוונטיים מהירים ואמינים יותר, תקשורת בלתי ניתנת לפריצה, חיישנים רגישים במיוחד לרפואה, ניווט ועוד והכול עובד על שבב שאפשר לייצר בכמויות!

"זה מקרב אותנו מאוד למכשירים קוונטיים אמיתיים", אמר פרופ' רונן רפפורט וד"ר בועז לובוצקי (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית אגב) הוסיף: "זה פשוט, זה עובד בטמפרטורת החדר וזה משתלב בטכנולוגיה קיימת".

אז בפעם הבאה שתראו יהלום תזכרו: הוא לא רק לנצח, הוא גם עשוי להיות העתיד של טכנולוגיית הקוונטום.

שושי שפיגל, מפקחת ארצית חינוך חברתי מנהל חברה ונוער וחמ"ד במשרד החינוך, מונתה לתפקיד מנהלת אגף חינוך חברתי קהילתי בתי ספר במנהל חברה ונוער. "הוועדה התרשמה כי שושי מביאה איתה לתפקיד ניסיון רב שנים במערכות החינוך הבלתי פורמאלית וכי היא בעלת להט רב לעשייה ויכולת לרתום שותפים לעשייה. הוועדה התרשמה גם ששושי תדע להוביל את בניית האגף לאתגרים הגדולים שעומדים לפתחו", מסרו נציגי הוועדה. 

שפיגל מסרה: "תפקידו של החינוך החברתי קהילתי בבתי הספר הלב הפועם של העשייה החינוכית . מטרתנו להרים את הרוח ולטעת ערכים. האגף יעסוק בזהות ושייכות לעם ולמדינה, בהתנדבות בני נוער, שעת חינוך, ימי לוח במערכת החינוך, שירות משמעותי ומנהיגות צעירה ולכידות חברתית עם כלל הזרמים במערכת החינוך. זאת ברוח חזון דוד בן גוריון: נוער שיודע שעתיד המדינה בידיו".

שושי בוגרת תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון בגאוגרפיה, תואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בניהול, תכנון ומדעי הסביבה. בנוסף סיימה תכנית להכשרת מורים לבתי ספר על-יסודיים. הכל באוניברסיטה העברית בירושלים.

בפרק הראשון של הפודקאסט החדש שלנו, אנחנו מארחים את בוגר העברית גבריאל גוידל, ראש אסטרטגיה ותפעול, גוגל מחקר ישראל, שנבחר לרשימת 40 עד 40 של האוניברסיטה העברית לשנת 2024.

גבריאל מספר על מסע יוצא דופן: מלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, דרך השירות ביחידת 8200, לימודים בהרווארד, עבודות בהייטק ועד לתפקידו הנוכחי בגוגל. 

בשיחה פתוחה הוא משתף על הדרך שעבר – מילדות בבית דתי ועד לעמדת השפעה בעולם ההייטק. 

גבריאל מספר על ההחלטות ששינו את מסלול חייו, על החשיבות של תארים אקדמיים ועל האתגרים וההזדמנויות שהוא מזהה בעתיד.

זהו פרק הפתיחה של "מדברים עתיד בעברית", הפודקאסט החדש של האוניברסיטה העברית, בו נשוחח עם בוגרות ובוגרים פורצי דרך ונגלה יחד איך הלימודים באקדמיה קשורים לעולם הקריירה העכשווי.

האזינו לפרק המלא בכל הפלטפורמות:

ספוטיפיי >>>

אפל פודקאסט >>>

אמזון >>>

הפודקאסט ביוטיוב (וידאו) >>>

NeuroNOS, חברת הביו-טק מבית Beyond Air, קיבלה את ההכרה הנחשקת של ה-FDA לתרופה יתומה עבור BA-101 - התרופה המובילה שלה שנועדה להתמודד עם גליובלסטומה (GBM), גידול מוח אגרסיבי במיוחד שלא משחק לפי הכללים.

גליובלסטומה היא הגידול הממאיר הנפוץ והאכזרי ביותר במוח בקרב מבוגרים. גם עם כל ארסנל הטיפולים הרפואיים הזמינים: ניתוח, הקרנות ותרופת טמוזולומיד - רוב החולים שורדים רק מספר חודשים. מסתבר שחנקן חמצני (NO) והאנזים הערמומי שלו, nNOS (סינתאז חנקן חמצני נוירונלי), תורמים להתפתחות הגידול, להתפשטותו ולהתחמקותו מטיפול. מחקרים פרה-קליניים מצביעים על כך שחסימת NOS עשויה להרגיע את הגידול ואפילו לשפר את התגובה לטמוזולומיד.

"גליובלסטומה הינה בעיה רפואית שלא מקבלת מענה משמעותי", אמר פרופ' הית'אם עמל, המדען הראשי של NeuroNOS ובוגר של האוניברסיטה העברית. "הנתונים שלנו, גם אלו שפורסמו וגם אלו שטרם פורסמו, מראים שחנקן חמצני מעורב עמוקות בגליובלסטומה. אנחנו משתפים פעולה עם רגולטורים, חוקרים, קבוצות חולים וקרנות כדי לקדם במהירות את BA-101 לניסויים בבני אדם".

Beyond Air, חברת האם, מתמקדת ביישום חנקן חמצני, הן זה שהגוף מייצר והן זה שמוזרק מבחוץ, בטיפולים במחלות נשימתיות, הפרעות נוירולוגיות וגידולים מוצקים. החברה גם משתפת פעולה עם האוניברסיטה העברית בתוכנית פרה-קלינית לטיפול באוטיזם (ASD) ואתגרים מוחיים נוספים. במקביל, חברת הבת הנוספת שלה, Beyond Cancer, בוחנת שימוש בחנקן חמצני בריכוזים גבוהים במיוחד (באמצעות מערכת הזרקה מתקדמת) כדי להשמיד גידולים מוצקים בשלב הפרה-קליני.

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לסדרת הרצאות "הילדים הרעים והילדות הרעות של עולם האמנות" בהנחיית בוגרת העברית כנרת זוהר-להב - אוצרת, חוקרת ומרצה לאמנות. 

בארבעה מפגשים מרתקים, כנרת תתעמק ביצירתם של אמנים שבחרו לחרוג מהנורמות המקובלות ולערער על גבולות עולם האמנות. תבחן מדוע, למרות זאת, הם זכו להכרה ולמקום של כבוד בתולדות האמנות כאמנים משפיעים.

מה בתוכנית:

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את הזוכים והזוכות במענק ה-Starting Grant לשנת 2025. המענק הזה מיועד לחוקרות וחוקרים בתחילת דרכם. כאלה עם רעיונות גדולים, חלומות מדעיים וקצת (או הרבה) שאפתנות. השנה, עשרה חוקרים מישראל קטפו את המענק הנחשק וביניהם – שתי בוגרות ושני בוגרי העברית. אז מי הם הגיבורים שלנו?

ד"ר ענת ארזי, מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה רפואית והחוג למדעי הקוגניציה והמוח בפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית - חוקרת את מה שקורה במוח כשאנחנו לא בדיוק... שם. מהמעבדה לחקר התודעה והחוסר-מודעות, ד"ר ארזי חוקרת איך גירויים כמו ריח של עשן משפיעים על מוח שלא בהכרה. כן, גם כשאנחנו ישנים או במצב רפואי מורכב - המוח לא לגמרי שותק. המטרה? להבין איך לזהות תגובתיות מוחית ולהציץ למנגנונים הלא-מודעים של עיבוד מידע. נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה לגמרי אמיתי.

ד"ר אריאל גולדשטיין, מהחוג למדעי הקוגניציה והמוח ומהמחלקה למדעי הנתונים בבית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית - האיש שמנסה לפענח איך המוח שלנו בונה שפה תוך כדי דיבור. הוא משתמש בטכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית כדי להבין איך אנחנו בוחרים מילים, מתכננים משפטים ומנהלים שיחות. המחקר שלו עשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים שפה - ואולי גם איך מחשבים מדברים איתנו בעתיד.

ד"ר אריאל רפפורט, מהפקולטה למתמטיקה, הטכניון - מתמטיקאי עם חיבה לפרקטלים. הוא חוקר גאומטריה פרקטלית - תחום שמוקדש לאובייקטים מתמטיים עם דמיון עצמי (כן, כמו ציורים של אשר). הוא מתמקד באטרקטורים, אותם אזורים שאליהם מתכנסת הדינמיקה של מערכות. המטרה: לפתור בעיות פתוחות ולשבור את הראש, אבל בסטייל מתמטי.

ד"ר שפרה לנסקי ברקוביץ, המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית, מכון ויצמן למדע - חוקרת את החלבונים שמפעילים אותנו. היא וצוותה משתמשים בשתי שיטות מיקרוסקופיות מהעתיד (cryo-EM ו-AFM מהיר) כדי לצפות בחלבונים בפעולה. למה זה חשוב? כי החלבונים האלה אחראים על דברים כמו חשיבה, רגשות וחישה. אם הם משתבשים, זה עלול להוביל למחלות. הבנת מנגנוני הפעולה שלהם עשויה להוביל לפיתוח תרופות חדשות.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו שיטה חדשנית בשם Microcolony-seq, שמשנה את הדרך שבה אנחנו מבינים זיהומים חיידקיים. בדרך כלל אנחנו חושבים על חיידקים כיצורים קטנים וזהים שגורמים לצרות - אבל מסתבר שגם לחיידקים יש "אישיות".

השיטה החדשה מאפשרת למדענים להתמקד בקבוצות קטנות של חיידקים ולראות איך הם מתנהגים בצורה שונה - אפילו כשהם זהים מבחינה גנטית. חלקם נדבקים לתאים בגוף, חלקם נעים ממקום למקום ואחרים פשוט מנסים לשרוד. ההבדלים האלה מסבירים למה לפעמים אנטיביוטיקות וחיסונים לא עובדים כמו שצריך.

המחקר, בהובלת ד"ר רעיה פייגנבאום-ראם, בהנחיית פרופ' נטלי בלבן ובשיתוף פרופ' משכית בר-מאיר (כולן בוגרות האוניברסיטה העברית) ופרופ' אילן רוזנשיין, פורסם בכתב העת המדעי Cell. הם גילו שחיידקים מזיהומים כמו E. coli ו-Staphylococcus aureus מתפצלים לתת-קבוצות יציבות עם תכונות שונות - כמו היצמדות, תנועה או עמידות ללחץ. התכונות האלה נשמרות במשך שעות מחוץ לגוף ומספקות הצצה נדירה ל"זיכרון הפנימי" של החיידקים.

למה זה חשוב? כי כשרופאים בודקים זיהום, הם בדרך כלל מסתכלים על דגימה אחת של חיידקים. אם הדגימה הזו לא מייצגת את כל "החבורה", הטיפול עלול לפספס — והזיהום יחזור. השיטה הזו יכולה להוביל לטיפולים מדויקים וחכמים יותר, ואפילו לעזור בתחומים כמו בריאות המעיים וייצור מזון ותרופות. כמו שאומרת ד"ר פייגנבאום-ראם: "התייחסנו לחיידקים כאילו הם כולם אותו דבר, אבל הם שונים".

למחקר המלא >>>

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לסדרת הרצאות "נבחרת הכוכבים של פירנצה" בהנחיית בוגרת העברית כנרת זוהר-להב - אוצרת, חוקרת ומרצה לאמנות. 

בשלושה מפגשים מרתקים, כנרת תציג מקרוב שלושה מגדולי אמני הרנסאנס, תחשוף את הסיפורים החבויים מאחורי המיתוסים ולעולם שהצמיח אותם.

התוכנית:
30/10/2025 - דונטלו
הפסל שהתניע את אמנות הרנסאנס מקיפאון ימי הביניים ועשה "רטרו" לעולם הקלאסי.

13/11/2025 - מיכלאנג'לו
מסע אל פרק עלום בחייו של מיכלאנג'לו, האמן שבחר לתמוך במורדים נגד בית מדיצ'י ונאלץ להסתתר במקלט אפלולי, בו יצר יצירות שנחשפו רק מאות שנים אחר כך.

27/11/2025 - רפאל
על היריבות הסוערת בין רפאל למיכלאנג'לו – מאובססיה ואיבה אישית ועד לעימותים אמנותיים בלתי נשכחים.

המפגשים יתקיימו בימי חמישי, בין השעות 19:15 - 18:00, ב-Zoom.

בוגרות ובוגרי העברית זכאים למחיר מיוחד - 180 ₪ במקום 280 ₪ בהזנת קוד קופון: כנרת

לרכישה >>>

קורס המשך שמיועד למגשרות ומגשרים מוסמכים המעוניינים להתמחות בניהול תהליכי גישור בתחום המשפחה, בפרט בסוגיות של גירושין ופרידה. הקורס מתמקד בהיבטים משפטיים ורגשיים של תהליך הפרידה ומעניק כלים לניהול תהליך גישור משפחתי, גיבוש הסכמות בסוגיות של ילדים, רכוש ומזונות, ויצירת בסיס לקשר הורי תקין לאחר הגירושין. ההכשרה כוללת סימולציות, דיונים קבוצתיים וניתוחי מקרים, ומנוהלת בשיתוף פעולה עם קבוצת "גושרים".

מועד פתיחה: 15.3.2026
ימים ושעות: ימי א', 16:15 - 20:15
היקף: 8 מפגשים (40 שעות אקדמיות)
מיקום: קמפוס הר הצופים, ירושלים

בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 300 ₪ משכר הלימוד!

לכל הפרטים והרשמה >>>

אליענה פישלר היא אחת הדמויות הבולטות בתחום התקשורת הארגונית בישראל. היא בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת ועיתונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כיהנה כראשת שיווק של בורסת תל אביב ובנק הפועלים, היה לה משרד עצמאי לייעוץ אסטרטגי, היא מילאה תפקידים בכירים באמדוקס ובתעשייה האווירית. בשנת 2020 הצטרפה לאנרג'יאן, תאגיד בין-לאומי בתחום הגז, ומאז ניהלה את מערך קשרי החוץ והתקשורת של החברה בישראל. בדיוק בתקופה בה אנרג'יאן החלה בהפקת הגז ממאגר כריש. פישלר קידמה את שיתופי הפעולה עם כלל מחזיקי העניין של החברה והובילה מהלכים אסטרטגיים בתחומי התקשורת, הקיימות, אחריות תאגידית וחיזוק הקשר עם הקהילה. 

כעת הודיעה חברת אנרג'יאן על מינויה של אליענה לחברה בהנהלה הגלובלית של הקבוצה. בתפקידה החדש, תתמקד גם בהובלת אסטרטגיות תקשורת וקשרי החוץ של אנרג'יאן בזירה הבין-לאומית, בחיזוק מעמדה של החברה מול מקבלי החלטות וסוכנויות דירוג ואיגודים גלובליים בתחומי הגז והאנרגיה, במטרה לקדם את פעילותה הגלובלית של הקבוצה ולתמוך בכניסתה לשווקים חדשים.

התוכנית ללימודי ייעוץ והדרכה חינוכית-טיפולית לגיל הרך (0–3) מיועדת לנשות מקצוע בעלות רקע בהדרכה ובניהול בחינוך לגיל הרך, ומכשירה אותן ללוות ולהדריך צוותים במסגרות חינוך לגיל הרך מנקודת מבט מערכתית, חינוכית וטיפולית. הלימודים משלבים ידע עדכני בלימודים תיאורטיים יחד עם התנסות מעשית (פרקטיקום מלווה בסופרוויז'ן) ורכישת כלים מעשיים בתחומים התפתחותיים, התנהגותיים ופסיכולוגיים של הגיל הרך, כלים בהדרכה ובהובלת קבוצות, התערבות מערכתית  ועוד.