חדשות בוגרי העברית

ועדת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזה על הזוכה בפרס ע"ש גרשם שלום לשנת 2026 – וזה לא אחר מפרופ' אבישי בר-אשר מהאוניברסיטה העברית, חוקר על של סודות הקבלה!

הפרס, בסכום נאה של 45,000 ש"ח, מוענק רק פעם בארבע שנים – אז כן, זה ממש כמו אולימפיאדה של עולם המיסטיקה היהודית. את הפרס יקבל פרופ' בר-אשר בטקס שייערך באקדמיה בחודש דצמבר 2026, באווירה של ספרים עתיקים, לחיצות ידיים, והרבה גאווה.

פרופ' בר-אשר הוא כמו בלש של טקסטים עתיקים – חוקר את ספרות הקבלה של ימי הביניים, מפענח את השפה, בודק איך התפתחו הרעיונות של הטקסטים המיסטיים היסודיים כגון ספר הזוהר, ספר יצירה וספר הבהיר. הוא עוסק גם בעריכה פילולוגית והיסטורית של יצירות מיסטיות קלאסיות ביהדות.

אתן ואתם אולי חושבים שהמוח שלנו קולט את העולם כמו סרט חלק וזורם, נכון? אז זה לא בדיוק כך. מחקר חדש מגלה שהמוח שלנו בעצם עובד כמו נינג’ה עם מצלמת פלאש שמצלם תמונות מהירות של מה שאנחנו רואים, בערך 8 פעמים בשנייה! במאמר חדש, שפורסם בכתב העת "Trends in Cognitive Sciences", צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בהובלת פרופ' אילת לנדאו (בוגרת האוניברסיטה), מציע לקרוא לזה "דגימת קשב" (Attentional Sampling) כדרך של המוח להתמודד עם כל הבלגן שיש סביבנו.

דמיינו מסיבה עם פיצה, גורי פנדה וריקודים – המוח לא יכול להתרכז בהכול בבת אחת, אז הוא פשוט קופץ בין הדברים במהירות על. אם צריך להתרכז בשני דברים, הוא מחלק את הזמן – 4 חלקיקי שנייה לפנדות ו-4 חלקיקי שנייה לריקודים. גאון, לא?

חברת שטראוס, כן כן, החברה עם החומוס, היוגורט והקפה – הודיעה על מינוי חדש ומרגש: לינדה כהן-רופא, בוגרת האוניברסיטה העברית, מונתה לסמנכ"לית בכירה לאסטרטגיה וטרנספורמציה. נשמע מרשים? זה רק קצה הקרחון.

לינדה כבר 17 שנה בשטראוס, ובזמן שאנחנו התלבטנו איזה טעם של מילקי לבחור – היא כבר ניהלה כספים והובילה חטיבות. עכשיו, בתפקיד החדש, היא תעצב את האסטרטגיה של כל הקבוצה ותמשיך להזיז הרים (או לפחות מחלקות שלמות) עם מהלכי טרנספורמציה.

לינדה גם מובילה יוזמה מהממת בשם "תוכנית לפידות" – תוכנית שמיועדת לנשים חרדיות בתפקידי ניהול, כדי לחזק, להעצים ולתת להן את כל הכלים להיות מנהלות-על. כי למה לא לפרוץ תקרות זכוכית עם עקבים? היא מריצה את התוכנית יחד עם אודליה פרוש, מנכ"לית חברת ייעוץ בשם גו-אפ (שם שממש עושה חשק להצליח). הן נפגשו בתוכנית "מעוז", נדלקו אחת על השנייה מקצועית – ומאז הן פשוט לא עוצרות.

משרד החינוך והמחקר הפדרלי הגרמני (BMBF) ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה של ישראל מזמינים חוקרות וחוקרים צעירים להגיש מועמדות לתוכנית במימון מלא YSEP במסגרת שיתוף פעולה במחקר בתחום טכנולוגיות המים.

ליאור קודנר – בוגר העברית, עיתונאי, פודקסטר ומנכ"ל הדיגיטל של "הארץ" מונה לתפקיד יו"ר התנועה לחופש המידע. התחיל בגלי צה"ל, טיפס בכל תפקיד אפשרי וכעת מנהל את כל הפעילות של עיתון ברחבי האינטרנט. מגיש את הפודקאסט "השבוע". ליאור יחליף בתפקיד בוגר נוסף של האוניברסיטה העברית - נדב איל - עיתונאי, פרשן וסופר. נדב ביקש לסיים את כהונתו בת חמש שנים כיו"ר התנועה בהן היה שותף פעיל בקידום מטרותיה לחיזוק השקיפות השלטונית והנגשת המידע לציבור.

כל שנה, ארגון EMBO, הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית, מצרף חברות וחברים חדשים לקהילה המדעית שלו. השנה צורפו 6 חוקרים מישראל לארגון וכולם - בוגרי האוניברסיטה העברית!

פרופ' ערן משורר, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, האוניברסיטה העברית. פרופ' משורר חוקר אפיגנטיקה של תאי גזע ומודלים של מחלות נוירולוגיות. המעבדה שלו משתמשת בגישות חד-תאיות וברמת הגנום כולו כדי להבין את הרגולציה של הכרומטין והאפיגנטיקה בתאי גזע עובריים ונוירונליים, בתהליכי תכנות מחדש, ובמודלים פלוריפוטנטיים אנושיים של מחלות נוירו-דגנרטיביות, במיוחד מחלות הקשורות לרצפים חוזרניים של גלוטמין (polyQ), כגון מחלת הנטינגטון. פרופ' משורר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אורן שולדינר, המחלקה לנוירו-ביולוגיה מולקולרית, מכון ויצמן למדע. מחקרו עוסק בחיווט ועיצוב מחדש של מעגלים עצביים. המנגנונים שבאמצעותם המוח שלנו מתעצב במהלך ההתפתחות עדיין אינם מובנים במלואם. מעבדתו משתמשת בכוח הגנטי של הדרוזופילה (זבוב הפירות) כדי לחקור את החיווט והעיצוב מחדש של מעגלים עצביים מתפתחים ברמה המולקולרית. עיצוב מחדש של נוירונים הוא תהליך קריטי לעיצובם של מעגלים עצביים בוגרים, וכאשר הוא משתבש, הוא נקשר למגוון רחב של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, כולל אוטיזם וסכיזופרניה. פרופ' שולדינר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אילון שני, ביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שני עוסק בגילוי מונחה-CRISPR של מנגנוני הובלת הורמונים בצמחים.
מעבדתו חוקרת כיצד הורמונים בצמחים מועברים כדי לשלוט בהתפתחות ובתגובות למצבי עקה. עד כה הצליחו לזהות נשאים מרכזיים להובלה ארוכת-טווח של הורמונים, ולפתח כלים מבוססי CRISPR רב-ממוקדים כדי להתגבר על עודפות גנטית. לאחרונה, יישמו את הכלים הללו בגידולים כמו עגבנייה ואורז, מה חשף תכונות קריטיות לצמיחה, עמידות ליובש וקליטת חומרי הזנה. פרופ' שני בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' יונתן שטלצר, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן למדע. פרופ' שטלצר חוקר כיצד תאים יוצרים את העובר היונקי. הקבוצה שלו שואפת להבין כיצד תאים עובריים מוקדמים מתמיינים ומתחייבים למסלולים ייחודיים. הם עובדים עם מודלים של יונקים, מעכבר ועד ארנבת, ומשלבים רעיונות ומומחיות מביולוגיה התפתחותית, אפיגנטיקה, ביולוגיה חישובית, טרנסגנטיקה ואפיגנומיקה חד-תאית. השאיפה היא להמשיך ללמוד מהעוברים כיצד לעצב ולעצב מחדש תוכניות תאיות, זיכרונות אפיגנטיים, ותפקוד רקמתי כולל. פרופ' שטלצר בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' אסף ורדי, המחלקה למדעי הצמח ומדעי הסביבה, מכון ויצמן למדע. הקבוצה של פרופ' ורדי חוקרת את המנגנונים התאיים המעורבים בזיהוי ובהסתגלות לתנאי עקה סביבתיים מגוונים במהלך דינמיקת פריחות האצות באוקיינוס. המחקר עוסק באינטראקציות מרכזיות בין המאכסן לפתוגן (וירוסים וחיידקים) אשר מווסתות את גורלן של פריחות האצות, במטרה לגלות מסלולי איתות וחילוף חומרים חדשים הפועלים במהלך אינטראקציות אלו ואת השפעתם על תהליכים ביו-גיאו-כימיים גלובליים. פרופ' ורדי בעל שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' סטפן יונג, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן למדע. פרופ' יונג עוסק במקורות ותפקודים של פאגוציטים מונונוקלאריים.
במעבדתו חוקרים מונוציטים ומקרופאגים בפיזיולוגיה ובפתופיזיולוגיה באמצעות מוטגנזה מותנית, הדמיה של תאים בגוף חי ואסטרטגיות של העברת תאים. המיקוד שלו הינו במעי, בריאות ובמוח, תוך שימוש במודלים של בעלי חיים קטנים כדי לחקור את תפקידי התאים הספציפיים בהומאוסטזיס ובדלקת. פרופ' יונג השלים את הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטה העברית.

שתי חוקרות וחוקר מהאוניברסיטה העברית (שלושתם בוגרים) זכו במענק ERC Advanced Grant היוקרתי של מועצת המחקר האירופית, המיועד לקידום מחקר חדשני ופורץ דרך. 

פרופ' דורית אהרונוב, מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, על פיתוח אלגוריתמים קוונטיים חדשים והבנת יכולות החישוב של מחשבים קוונטים רועשים: המחקר יתקוף במשולב את שתי השאלות החשובות ביותר בתחום החישוב הקוונטי: הראשונה - בתחום מדעי המחשב. למרות מאמץ מחקר רב, ידועים לנו עד כה רק קומץ אלגוריתמים קוונטים ושיטות אלגוריתמיות קוונטיות יעילות. מה הוא טווח הבעיות החישוביות שאלגוריתמים קוונטים יכולים להאיץ משמעותית את פתרונן, וכיצד ניתן לפתח שיטות חדשות לגמרי לצורך פיתוח אלגוריתמים כאלו? השאלה השנייה נוגעת לפיזיקה. מחשבים קוונטים קרובים היום יותר מתמיד למימוש פיזיקלי, לאחר שתיקון שגיאות ורעש במחשבים קוונטים הודגם לאחרונה כיעיל במערכות קטנות. עם זאת עדיין אין בידינו תיאוריה אמיתית של השפעת שגיאות על יכולות החישוב של מחשבים קוונטים ואיננו מבינים האם וכיצד ניתן להשתמש במחשבים קוונטים עם רעש רב לצורכי חישוב. במחקר נפתח תיאוריה שתסביר את יכולות החישוב של מחשבים קוונטים רועשים, ונפתח שיטות אלגוריתמיות קוונטיות שבמקום להתייחס לשגיאות כאל מכשול, ישתמשו בשגיאות אלו ככלי עזר בחישוב הקוונטי, ובכך יעזרו בפיתוח אלגוריתמים קוונטים חדשים. 

פרופ' אלי נלקן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, עבור מחקריו על הבסיס התאי והרשתִי של למידה מתמשכת: בעשרות שנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנתנו תהליכים של פלסטיות סינפטית, מנגנונים ביולוגיים שעומדים מאחורי זיכרון ולמידה. ההבנה של התהליכים האלה יצרה תעלומה: יש פער משמעותי בין הפסיכולוגיה והקוגניציה של זיכרון לבין התהליכים הביולוגיים העומדים מאחוריהן. למשל, זיכרונות יכולים להחזיק מעמד הרבה שנים, ובעלי חיים מסוגלים להוסיף זיכרונות חדשים מבלי לפגוע בישנים. מצד שני, הנתונים והמודלים הקיימים אינם תומכים ביציבות או בצבירה מתמדת של זיכרונות לאורך החיים ("למידה מתמשכת"). 

בפרויקט זה, פרופ' נלקן יחקור למידה מתמשכת של צלילים בחולדות, תוך מדידת יציבות הזיכרונות ובחינה ביקורתית של מודלים המתארים למידה וזיכרון. פרויקט זה יעסוק בתעלומות העמוקות של הזיכרון כאשר עומס הזיכרון גבוה — מצב שטרם נחקר בעבר במודלים של בעלי חיים.

פרופ' תמר ציגלר, ממכון איינשטיין למתמטיקה, עבור מחקרה בתחום שבין דינמיקה, תורת המספרים האדיטיבית וגאומטריה אלגברית: פרופ' תמר ציגלר מחזיקה בקתדרה על שם הנרי ומניה נוסקוויט במתמטיקה במכון איינשטיין למתמטיקה. 

עבודתה של ציגלר מציגה שיטות מתוך התאוריה הארגודית, החוקרת את ההתנהגות ארוכת הטווח של מערכות דינמיות, לפתרון בעיות ותיקות בקומבינטוריקה ותורת המספרים. דוגמה בולטת לכך היא השימוש בדינמיקה על מניפולים(nilmanifolds) להוכחת השערות הארדי–ליטלווד למספר הפתרונות הראשוניים של מערכות של משוואות ליניאריות במורכבות סופית. הצעת המחקר שלה עוסקת בשאלות קצה בדינמיקה, תורת המספרים וקומבינטוריקה אדיטיבית, ובשנים האחרונות גם חושפת קשרים חדשים לתופעות של יציבות בגאומטריה אלגברית.

ברכותינו!

ניהול ומנהיגות אזרחית דורשים ידע מיומנויות וכלים מקצועיים להנעת תהליכי שינוי והטבעת חותם חברתי. במהלך התואר תרכשו כלים ומיומנויות שיסייעו לכם להפוך רעיון למיזם המבוסס על יכולות מקצועיות ותשתיות פנים-ארגוניות, להגברת האימפקט החברתי. התנסות מעשית בהקמת מיזם חברתי, ליווי על ידי מנטורים בעלי ניסיון מוכח בשדה היזמות החברתית. שיווק, ניהול פיננסי, פיתוח מנהיגות, פילנתרופיה ופיתוח חשיבה עסקית לקידום אימפקט חברתי.

במהלך התואר תוכלו לבחור בין שלושה מסלולי התמחות: 

1. ניהול התנדבות
2. ניהול מוסדות להשכלה גבוהה
3. יזמות חברתית

מחקר חדש של פרופ' שהם חשן-הלל וד"ר אורי זק, מבית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' אלכס גיללס-הלל, מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' חגית הוכנר, מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון (כולם בוגרי העברית), מצביע על עלייה חדשה וממושכת בנדודי שינה, בקוצר שינה ונטילה מוגברת של כדורי שינה בקרב אזרחים, גם ללא חשיפה ישירה ללחימה. הממצאים, שהתבססו על סקרים מייצגים של אוכלוסיית המדינה ופורסמו ב-International Journal of Clinical and Health Psychology, מדגישים במיוחד את פגיעותן של נשים ונפגעי טראומה. 

להמשך קריאה >>>

תוכנית שוורץ לגיל הרך - פיתוח מנהיגות מקצועית בתחומי הגיל הרך, מגיל לידה ועד שש. במהלך התואר תרכשו מיומנויות בייעוץ, הדרכה, טיפול, ניהול ופיתוח תוכניות ומחקר.

ניתן לבחור אחת משלוש המגמות הבאות:

1. מיועדת להכשרה לתפקידי הדרכה וייעוץ לצוותים המקצועיים במסגרות לגיל הרך. הלימודים כוללים יום לימודים בקמפוס הר הצופים ויום פרקטיקום בשטח.
2. מיועדת לפיתוח תוכניות חדשות בתחום הגיל הרך או ניהול שירותים בתחום. התואר כולל יום לימודים אחד בשבוע.
3. מגמת טיפול בבריאות הנפש. מיועדת להכשרה במסגרות חינוכיות עם ילדים וילדות בסיכון ולאחר טראומה כמו גם עם הצוותים במסגרות חינוך אלה. הלימודים כוללים יום לימודים בקמפוס הר הצופים ויום פרקטיקום בשטח.

קרן אייסף תומכת ומלווה סטודנטיות וסטודנטים מבטיחים בתואר הראשון, שני ודוקטורט, המגיעים מהפריפריה הכלכלית-החברתית-גיאוגרפית של ישראל, שהם דור ראשון להשכלה אקדמית תוך שימת דגש על מצבם הסוציו-אקונומי, הפוטנציאל האקדמי ומעורבותם החברתית.

סכום המלגה עומד על 23,000-28,000 ₪ לשנת לימודים, וכולל הטבות רבות נוספות בשווי כספי של עשרות אלפי שקלים, כגון: קורסים והכשרות, הכנה לעולם התעסוקה, תכנית מנהיגות, תמיכה כלכלית נוספת, ליווי אקדמי, תמיכה רגשית ועוד.

לפרטים נוספים והגשת מועמדות >>>

תוכנית המתמחים סגול יוצרת חיבור בין אקדמאים עם מוגבלות לבין ארגונים ומעסיקים ממגוון גופים ציבוריים במטרה לפתוח דלת לתעסוקה עתידית בשירות הציבורי. המתמחים ישובצו להתמחות למשך ארבעה חודשים בהם יוכלו ללמוד ולהכיר את המערכת הציבורית מקרוב ולהתנסות בעבודה במסגרת פרויקט ומשימות משמעותיות.

אם הנך אקדמאית או אקדמאי עם מוגבלות ורואה את עתידך בשירות הציבורי - מקומך בתוכנית ההתמחות! הגשת מועמדות עד ה-19 ביוני 2025.

להגשת מועמדות >>>

לפרטים נוספים >>>

מעמדה של ישראל באקדמיה העולמית ספג פגיעה בדירוג העולמי של מרכז דירוג האוניברסיטאות העולמי (CWUR) לשנת 2025, כאשר שישה מתוך תשעה מוסדות אקדמיים ישראליים ירדו בדירוג לעומת השנה הקודמת. עם זאת, האוניברסיטה העברית בירושלים ממשיכה להוביל את הדירוג הלאומי, כשהיא מטפסת מקום אחד למקום ה-65 בעולם. 

מרכז הדירוג העולמי, שבחן מעל 20,000 מוסדות ודירג את 2,000 המובילים, משתמש בקריטריונים הכוללים איכות חינוך, תעסוקת בוגרים, מצוינות אקדמית של הסגל ומדדי מחקר שונים (שמהווים יחד 40% מהציון הכולל). לפי הארגון, האוניברסיטאות בישראל מתקשות לשמור על תחרותיות, בעיקר בשל קיפאון בתמיכה הממשלתית והיחלשות בתפוקת המחקר, בעוד שמוסדות מקבילים בעולם מגבירים השקעות.

לכתבה המלאה >>>

פרס RHODIUM VENTURES מיועד לחברות בשלבים מוקדמים, בסקטור הדיפ-טק, עם זיקה לאוניברסיטה העברית או העיר ירושלים. התחרות מעניקה לסטארט-אפים נבחרים הזדמנויות השקעה, היכרות עם שחקנים מרכזיים בסקטור הדיפ-טק וגישה לרשת תמיכה המבוססת על קהילת האוניברסיטה העברית.

הפרס הינו פרי שיתוף פעולה בין: האוניברסיטה העברית, בית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי של האוניברסיטה העברית, Rhodium Ventures, Earth & Beyond Ventures, Kyocera Ventures וקרן מעיין - קרן השקעות אימפקט בהובלה סטודנטיאלית באוניברסיטה העברית.