חדשות בוגרי העברית

ברכות לפרופ' מיה בניש-וייסמן על זכייתה במענק המחקר היוקרתי ERC Consolidator!

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה בשתי הצעות מחקר נוספות שהוגשו בשנת 2022. אחת מזוכי הפרס הינה פרופ' מיה בניש-וייסמן - בוגרת תואר ראשון בספרות ופסיכולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית וכן דוקטורט ופוסט-דוק בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. פרופ' בניש-וייסמן זכתה בו בזכות הצעה לפיתוח מודל חדש להבנת האופן בו מתפתחים ערכים. במסגרת הפרויקט היא מציעה לגבש מודל תיאורטי חדשני ומקיף להבנה ובדיקה על האופן בו שינויים התנהגותיים משפיעים על ערכים של בני נוער.

מרכז הספורט בגבעת רם, המנוהל על ידי עמותת קוסל, מזמין את ילדכם להצטרף למחנה קיץ חווייתי עם התמחויות במגוון של ענפי ספורט!

• מחנה ספורט כללי: כדורגל, כדורסל, בייסבול, הוקי, טניס, טניס שולחן, מחול, יצירה ועוד
• מחנה שחייה: לימוד שחייה ושיפור הסגנון בהנחיית צוות מדריכי "נולד לשחות"
• מחנה מחול: היפ-הופ, ברייקדאנס, התעמלות קרקע, דראמס אלייב ועוד

הוועד המנהל של מכללת עזריאלי אישר בישיבתו האחרונה את המלצת וועדת האיתור למינויו של עו"ד עמית פרסיקו לסגן נשיאה ומנכ"ל המכללה.

עו"ד פרסיקו בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ורקע עשיר בשרות הציבורי ומערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בעבר שימש כראש מטה יו"ר המועצה להשכלה גבוהה ויועץ מקצועי בכיר לשר החינוך. בנוסף שימש בשורה של תפקידים בכירים במשרד התקשורת, במשרד החינוך, במשרד הכלכלה, ברשות החשמל, במשרד החוץ ובבית המשפט העליון. כמו כן שימש כסמנכ"ל בארגון "מעוז" הפועל לקידום תהליכי צמיחה חברתית וכלכלית באמצעות רשת מגוונת של מנהיגים מכלל החברה הישראלית. עו"ד פרסיקו מחליף את ד"ר רפי אבירם שמונה למנכ"ל הטכניון בינואר (אף הוא בוגר העברית).

מחקר חדש בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופסור חרמונה שורק ופרופסור יונתן לווינשטיין ממרכז ספרא למדעי המוח והמכון למדעי החיים (שניהם גם בוגרי העברית), מצא מנגנון מולקולרי מפתיע במוחן של חולות במחלת אלצהיימר, אשר מסביר את ההתדרדרות המהירה במדדים הקוגניטיביים של נשים בהשוואה לגברים החולים במחלה. המאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי Alzheimer’s & Dementia: The Journal of the Alzheimer’s Association.

מנהלות ומנהלי פרויקטים טכנולוגיים זה הרבה מעבר למקצוע. זה אופי, זו מהות. זה לנהל את רשימת הקניות לטיול חברים באקסל, זה להיכנס לאתר כדי לקנות בגדים ולחשוב איך אפשר היה לעשות אותו הרבה יותר יעיל, זה תמיד להיות בהתקדמות, זה רצון מתמיד לשיפור, זו התחושה הנפלאה הזו של לסמן וי ליד משימה שבוצעה. מסתבר שאפשר לקחת את כל התכונות הללו, שהיו שם תמיד, ולהפוך אותם למקצוע של ממש. כזה שמאפשר להיכנס לתוך חברות ההייטק הגדולות בעולם, לעשות בדיוק את מה שהכי אוהבים ועוד להרוויח מזה מצוין.

באתר ISRAEL21c פורסמה רשימה של 48 ישראליות וישראלים שמעצבים את ההווה ואת העתיד של כולנו. ברשימה נכללו חוקרות וחוקרים, דיפלומטים ודיפלומטיות, יזמים ויזמיות בקיצור כל אלו שהצליחו להגיע להישגים מרשימים במגוון רחב מאוד של תחומים.

ברשימה נכללו גם ארבעה בוגרים וחמש בוגרות של האוניברסיטה העברית בירושלים. כל אחת ואחד מצטיין בתחומו והינו מקור לגאווה!

• ד"ר טארק אבו חאמד
• אשחר בן-שטרית
• רייצ'ל ווגנר רוזנצוויג
• פרופ' מיכל שוורץ
• פרופ' שולמית לבנברג
• פרופ' עודד שוסיוב
• ד"ר יואל הר אבן
• פרופ' גלית נמרוד
• אוקסנה בר

לכבוד שנת ה-75 למדינת ישראל, אתר החדשות מאקו ערך סקר בו השתתפו 409 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל. המראויינים התבקשו לבחור את המותג או המוצר הכי ישראלי במגוון רחב של קטגוריות וביניהן גם את האוניברסיטה הכי ישראלית.

האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הטובה בארץ ובין האוניברסיטאות הטובות בעולם וכעת גם זכינו בתואר אולי החשוב מכל - האוניברסיטה הכי ישראלית!

ענקית החלב הצרפתית דנון חתמה על הסכם השקעה אסטרטגי עם הסטארט-אפ הישראלי וילק, שעלול להוביל לשיתוף פעולה עם חברת פוד טק לפיתוח רכיבי חלב אם מתורבתים לפורמולה לתינוקות על בסיס טכנולוגיית התאים שלה.

פרופ' נורית ארגוב-ארגמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים היא מייסדת שותפה של חברת וילק שנוסדה בשנת 2018 כביומילק. מאז פיתחה טכנולוגיה מבוססת תאים לייצור חלב אם אנושי מתורבת וחלב מתורבת מן החי. 

לסיפור המלא >>>

מישל שי וקסלר, בוגרת האוניברסיטה העברית, זכתה במקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של עתון "הארץ" לשנת תשפ"ג. ארגון בוגרי העברית מברך על הזכייה!

מנימוקי השופטים: "קומות" משרטט סקיצה קצרה להתמודדות יום־יומית של משפחה עם התאבדות אחד מבניה. הסיפור כתוב מנקודת מבטה של האחות ומתמקד במערכת היחסים שלה עם בני הבית, ובעיקר עם אב המשפחה. נדמה שדמות המספרת קשובה ורגישה לנפש של אביה יותר משאר האחים: האח שהתאבד גרם לאב לחוש כי "מאותו יום הוא אבא רע, והגב שלו ירד לפחות בשתי קומות". האח האחר אוטם עצמו לאב, ורק האחות משמשת לו משענת. תיאור ההישענות הרגשית מגיע לשיא בסוף הסיפור, כשהאחות מספקת לאב גם משענת גופנית: "מלוא כובד משקל העצב של אבא שלי שוקע אל החזה שלי והוא רועד".

הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>

לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>

בחפירות שנערכו בשנת 2012 באזור העופל בירושלים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר ז"ל, במימון דניאל מינץ ומרדית' ברקמן מניו יורק ובסיוע קולג' ארמסטרונג מאוקלהומה, ארה"ב והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, התגלו שרידיהם של שבעה כדי חרס גדולים ועל צווארו של אחד הכדים הייתה חרותה כתובת שהשתמרה באופן חלקי ותוארכה ע"י ד"ר מזר לימי שלמה המלך. מן הכתובת המקורית שרדו שבע אותיות בלבד. במהלך השנים למעלה מעשרה חוקרים הציעו קריאות שונות מבלי שהגיעו לקריאה מוסכמת. המכנה המשותף לכולם היה זיהויה של הכתובת ככתובה בכתב כנעני, כתב ממנו התפתח הכתב העברי הקדום שהיה נהוג בימי הבית הראשון.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית – Jerusalem Journal of Archaeology – הצליח האפיגרף ד"ר דניאל ויינשטוב (בוגר האוניברסיטה העברית) לפענח כי מדובר בכתב "דרום־ערבי קדום", שנהג באותה עת בדרום חצי־האי ערב (אזור תימן של ימינו) בו ממלכת שבא הייתה הממלכה הדומיננטית באותה עת. "פענוח הכתובת על הכד מלמדת אותנו לא רק על נוכחותם של דוברי שבאית בישראל בתקופת שלמה, אלא גם על מערכת היחסים הגיאופוליטית, באותה העת, באזורנו. בעיקר לאור המקום בו התגלה הכד, אזור שידוע בכך שהיה מרכז הפעילות המנהלתית של המלך שלמה וירושלים", ציין ד"ר ויינשטוב. "זוהי עדות נוספת לקשרים המסחריים והתרבותיים הענפים שהיו בין ישראל תחת שלמה המלך וממלכת שבא".

15 בוגרות של האוניברסיטה העברית נכללו בנבחרת 50 הנשים המשפיעות בעמדות המפתח בישראל 2023 לפי גלובס. הנבחרת מציגה את הנשים בעמדות המפתח הבכירות ביותר בישראל, לרבות המדעניות המובילות.

רשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל מפורסמת זו השנה השלישית במגזין G של גלובס, אחרי שנים ארוכות שהופיעה במגזין ליידי גלובס. במסגרת הפרויקט השאיפה שלנו היא להציג את הנשים הבכירות, החשובות והמשפיעות בארץ, לצד שורה של נשים שפועלן טרם נחשף לציבור הרחב - אך הן משמעותיות ומשפיעות לא פחות. המטרה היא להעצים עשייה נשית וניהול נשי בדגש על פרמטרים כלכליים ועל כן נלקחים בחשבון שיקולים כמו בכירות, היקף ניהולי כספי, מספר עובדים, התמודדות יוצאת דופן, מהלכים משמעותיים וכו'.

הנשים המשפיעות מגיעות בעיקר משדות הכלכלה, העסקים, התעשייה, הפיננסים, ההייטק, המגזר הציבורי, הבריאות, המשפט, הנדל"ן, האקדמיה, הפוליטיקה, האמנות, החברה, החינוך והפרסום. כהחלטה מערכתית איננו כוללים נשות תקשורת או פוליטיקאיות למעט שרות בתפקידים ביצועיים בכירים.

אנו מברכים את הבוגרות שלנו ומאחלים הצלחות רבות בעתיד:

במחקר חדש וראשון מסוגו בעולם, הצליח צוות חוקרים ישראלי, בהובלת הדוקטורנט רלפי קנז (בוגר תואר שני בפיזיקה יישומית מהעברית) ופרופ' רונן רפפורט מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית (ובוגר שני תארים של האוניברסיטה), לפתח מכשיר אפיון אופטי שמסוגל למדוד, בדיוק עצום, משטחים דקים עד כדי עובי של אטום בודד. השיטה החדשה מאפשרת מדידות על משטחים מזעריים שקוטרם שני מיקרון  בלבד (לשם השוואה, קוטר של שערה אנושית נע סביב 70 מיקרונים). המכשיר החדשני, שפורסם לאחרונה בכתב העת Review of Scientific Instruments, פועל בשיטה ייחודית קלה ונוחה שתייעל אפיון ופיתוח של תאים סולאריים, מסכים שטוחים, ואפילו טכנולוגיות מבוססות חומרים מתקדמים חדשים וביולוגיה מתקדמת.

"מבנים קטנים כאלה מצויים בשימוש במגוון טכנולוגיות ומחקרים מודרניים, כמו מוליכים למחצה, מכשירים אלקטרוניים, מסכים שטוחים ופיתוח טכנולוגיות בחומרים חדשים", מסביר קנז, ומוסיף: "לאחרונה הצלחנו לפתח אליפסומטר חדש שיכול למדוד ולאפיין בדיוק ובמהירות שטחים קטנים עד שני מיקרון ברוחב". לדברי החוקרים, המכשיר החדשני הוא המהיר ביותר מסוגו עד היום באיסוף נתונים, בערך פי אלף בהשוואה למכשירים קיימים דומים שמסוגלים למדוד שטחים קטנים של מיקרונים בודדים. המכשיר כה מדויק עד שהוא יכול לזהות ולמדוד עובי של משטחים זעירים שעשויים משכבה אטומית בודדת.