חדשות בוגרי העברית

לכבוד הגיליון המיוחד: "עבודה סוציאלית ופוליטיקה", יצאה מערכת מידעו"ס לשטח, לראיין את פרופ' אשר בן־אריה. פרופ' בן־אריה הוא דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פול ברוולד באוניברסיטה העברית, מנכ"ל לשעבר של מכון חרוב, סמנכ"ל לשעבר של המועצה לשלום הילד והעורך הראשי של כתב העת Child Indicators Research (CIR). הוא גם "פוליטיקאי" מוכשר בשירות העבודה סוציאלית, שניהל שלל פרויקטים גדולים ועתירי תקציב, בהם הקמת קמפוס חרוב לילדים בהר הצופים, שלוחה של מכון חרוב בארה"ב ופרויקטים רבים נוספים.

עידן דוייב מונה לראש חטיבת החדשות בוואלה, הוא מביא איתו ניסיון עשיר בעיתונות ובתקשורת הדיגיטלית. משמש זה 8 שנים כעורך ב-N12 ובשלוש השנים האחרונות בתור ראש דסק החדשות הבכיר. הוא בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה עם התמחות בתקשורת פוליטית, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כמרצה לעיתונות במוסדות אקדמיים.

עידן דוייב: ״אני מגיע עם המון התרגשות ושמחה לתפקיד החדש והמאתגר. אני שואף להביא להישגים נוספים בגידול הקהל ובפיתוח תכנים חדשניים שימשיכו לשמור על המקום המוביל של וואלה בתקשורת הישראלית. תודה לאור צלקובניק על האמון וההזדמנות שהעניק לי".

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם הארגון למחקר וחדשנות של סינגפור והאוניברסיטה העברית (Singapore-HUJI Alliance for Research and Enterprise - SHARE), פיתחו חלופה מבטיחה לאנטיביוטיקה לייצור בשר מתורבת. המחקר, בהובלת הדוקטורנט עידן יקיר ופרופ' צבי חיוקה (שניהם גם בוגרי האוניברסיטה), בוחן את השימוש בתערובות פפטידים אנטימיקרוביאליים אקראיים (RPMs) כשיטה בטוחה ויעילה יותר למניעת זיהום חיידקי בבשר מתורבת.

RPMs הם קוקטיילים סינתטיים של פפטידים המפגינים פעילות אנטימיקרוביאלית רחבה. הם הראו השפעות בקטריצידיות חזקות נגד חיידקים גרם-חיוביים כמו ליסטריה מונוציטוגנס וחיידקים גרם-שליליים כמו E.coli, מבלי לפגוע בתאי המארח. זה חיוני לשמירה על חיותם של תאי גזע מזנכימליים (MSCs), החיוניים לייצור בשר מתורבת.

אורי פרל מונה לסמנכ"ל השיווק של חברת ההייטק Papaya. פרל הצטרף לפאפאיה בשלבי ההקמה, מילא תפקיד מרכזי בבניית מערך השיווק של החברה והוביל קמפיינים פורצי דרך שהפכו את המותג לשחקן מוביל בזירה הבין-לאומית של משחקי הסקילס. בתפקידו האחרון שימש מנהל מערך השיווק.

חברת סטארט-אפ ישראלית פיתחה טכנולוגיה חדשנית המשלבת רקמת מוח אנושית עם שבבים אלקטרוניים בניסיון למצוא טיפולים חדשים ויעילים לאוטיזם. חברת הביו-טק "Itay&Beyond" מייצרת "מוח על שבב" מתאי גזע כדי לחזות את יעילות התרופות להפרעות נוירו-פסיכיאטריות. המטרה היא ליצור מערכת שתנבא את השפעת התרופות על תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי. החברה נוסדה על ידי יזם ומשקיע שמוליק בצלאל ושני בוגרי העברית: משקיע בחברה וחבר דירקטוריון בועז גולדמן וד"ר ניסים פרץ המשמש כמנכ"ל החברה.

פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחת הדמויות הבולטות במערכת הבריאות הישראלית, מונה לתפקיד יו"ר צוות המדענים של מותגי תוספי התזונה הבין-לאומית סקויה (Sequoia). המינוי נועד לחזק את פעילותה של סקויה בתחומי הבריאות, הביו-טק והטכנולוגיות הרפואיות.

פרופ' גרוטו, הנחשב לאוטוריטה מובילה בניהול מערכות בריאות ובמדיניות ציבורית, מביא עמו ניסיון רב שנים בניהול משברים בריאותיים ובפיתוח פתרונות חדשניים. כחבר מרכזי בצוות, צפוי פרופ' גרוטו להוביל תהליכי ייעוץ מדעי ולסייע בבחינת השקעות בפיתוחים טכנולוגיים ומחקרים פורצי דרך.

אתגר בין-לאומי מדבר אליך? מגוריך בלונדון, רוצה לעבוד עם אנשים ותמיד שאפת לחזק ארגונים וקשרים גלובליים? התפקיד הזה בשבילך! מזמינים אותך להוביל את קהילת בוגרי האוניברסיטה העברית בבריטניה!

עם כניסתנו לשנת ה-100 לאוניברסיטה העברית ובשאיפה לפתח את הקהילה הבין-לאומית של בוגרות ובוגרי האוניברסיטה, אנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילה להובלה והמשך פיתוח קהילת בוגרינו בבריטניה. תפקיד ייחודי הכולל חיבורים אישיים, ארגון אירועים עם ועבור בוגרות ובוגרי העברית, בשיתוף פעולה עם אגודת הידידים הבריטית של האוניברסיטה. בהובלתך נקדם יוזמות לחיזוק הקשר בין האוניברסיטה לבין בוגריה ונמשיך לפתח את הקהילה הישראלית הפעילה בבריטניה.

לפרטים מלאים על המשרה >>>

הגשת מועמדות עד 31.3.25 בצירוף קו"ח ושני מכתבי המלצה לכתובת >>> alumnifriends@savion.huji.ac.il

_{* למחזיקי אישור עבודה בבריטניה בתוקף.}

בוגרות ובוגרי העברית - זה הזמן שלכם להשפיע ולהיות הפנים של ישראל בעולם!

במשרד החוץ מחפשים את הדיפלומטים והדיפלומטיות של העתיד!

קורס הצוערים של משרד החוץ הוא ההזדמנות שלכן ושלכם לקריירה מרתקת ולתרום בתחומים רבים:

• מדיניות חוץ
• קשרי כלכלה ותרבות
• שינוי דעת קהל בין-לאומית
• ניהול פרויקטים גדולים ועוד...

לפרטים והרשמה >>>

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת) הודיע על מינויו של עו"ד עופר ויסוקר ליו"ר החדש של הארגון. עו"ד ויסוקר מכהן כיועץ המשפטי וסמנכ"ל הרגולציה של "yes" והוא מביא עימו ניסיון עשיר בתחום התקשורת של למעלה מ-25 שנה שבמהלכם הוביל מהלכים אסטרטגים משמעותיים שהשפיעו על שוק התקשורת.

עו"ד ויסוקר בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כדירקטור בארגון זיר"ה מאז 2019. עו"ד ויסוקר, בעל ניסיון עשיר ומומחיות בתחום התקשורת והמשפט המסחרי ובפרט בתחום הקניין הרוחני וזכויות היוצרים ובמאבק בתכנים פיראטים. לעו"ד ויסוקר היכרות עמוקה עם שוק התוכן הטלוויזיוני, ניסיון רב בהובלת מהלכים משמעותיים מול גופי רגולציה ובליווי הליכי חקיקה בכנסת.

חוקרים מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים גילו קשר מפתיע בין מחלת האלצהיימר לנוכחות נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1). המחקר שלהם, "Anti-Herpetic Tau Preserves Neurons via the cGAS-STING-TBK1 Pathway in Alzheimer’s Disease", פורסם בכתב העת המדעי Cell Reports בתחילת חודש ינואר.

האפשרות שמחלת האלצהיימר קשורה לנגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים הועלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. גורמים פתוגניים כגון הצטברות βA ופוספורילציה של חלבון טאו נחשבו לגורמים פוטנציאליים לאירועים נוירופתולוגיים במוחותיהם של חולי אלצהיימר. עם זאת, התפקיד המדויק של פתוגנים בהפעלת התהליכים הדלקתיים שמובילים לאבחנת המחלה נותר ברובו תחום בלתי נחקר.

חוקרים פיתחו מודל למידת מכונה מבוסס בינה מלאכותית המשתמש בהדמיה היפר-ספקטרלית כדי להעריך את איכות העגבניות לפני הקטיף. השיטה, שאינה פוגעת בפירות, חוזה תכונות איכות חשובות כמו משקל, קשיחות ותכולת ליקופן ומאפשרת לחקלאים לעקוב אחר התפתחות הפירות בזמן אמת, לתזמן את הקטיף בצורה מיטבית ולשפר את איכות היבול.  

"גישות מסורתיות להערכת איכות עגבניות גוזלות זמן, פוגעות בפירות ויקרות, ולכן מוגבלות לשימוש בדגימות קטנות לאחר הקטיף. לחקלאים אין כלים מעשיים לניטור איכות הפירות לפני הקטיף, למרות שזהו מרכיב חיוני לאופטימיזציה של תנאי הגידול ולשיפור איכות היבול", מסביר בוגר העברית ד"ר דוד הלמן, ראש מעבדת הדמיה ומודלים של מערכות צמחייה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהובילה את המחקר, בראיון ל-Food Ingredients First.

הפיזיקאים ד"ר חיליק פרנק, מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות של L2X Labs וד"ר ז'ניה פפיר, מייסד ומנכ"ל החברה, חברו יחד להקמת סטארט-אפ שעשוי לשנות את תהליכי ייצור השבבים. "באמצעות השימוש בטכנולוגיית Extreme UltraViolate) EUV) אנחנו בונים מקורות קרינה ואור המהווים רכיב קריטי בתהליכי הייצור של תעשיית השבבים ובפרט עבור השבבים המתקדמים ביותר בשוק. שבבים אלו הכרחיים להמשך ההתפתחות של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כיום דוגמת AI ,IoT ואחרות, ומכאן חשיבותן העצומה. בזכות הפיתוח שעליו אנחנו עמלים כיום, ולאחר סבב גיוסים ראשון, תוכל תעשיית המוליכים למחצה להתקדם לדור הבא של תהליכי הייצור", מסביר ד"ר פרנק.

ד"ר פרנק, בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התמחה בתחום הפיזיקה האטומית במעבדה הלאומית Lawrence Livermore National Laboratory בקליפורניה, ארה"ב. את ד"ר פפיר, שאף הוא בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר עם למעלה מ-15 שנות ניסיון גם בתחום מקורות EUV וליטוגרפיית EUV, הוא פגש כשעבדו יחד במעבדה באוניברסיטה העברית.

תעשיית המוליכים למחצה נמצאת בפתחה של מהפכה טכנולוגית הדוהרת לקראת פיתוח שבבים בעלי מבנים בגודל של ננומטרים בודדים ואף פחות מננומטר (מיליארד ננומטר = 1 מטר). החשיבות העצומה של שבבים אלו טמונה בכך שהם הכרחיים לפיתוח כמעט כל טכנולוגיות הדור הבא כגון: בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים ומכשור רפואי מתקדם. ללא היכולת לייצר שבבים אלו לא ניתן יהיה לממש את מרבית הטכנולוגיות המפותחות כיום. מעבר לכך, שבבים קטנים וחזקים יותר מאפשרים גם יעילות אנרגטית משופרת וביצועים כלליים טובים יותר עבור יישומים קיימים.

מחקר חדש חושף תובנות מרתקות על הקשר המורכב בין טיפות שומן בחלב לבין חיידקים. המחקר, שפורסם בכתב העת Food Chemistry, בוחן כיצד התכונות המבניות של טיפות השומן המיקרוסקופיות משפיעות על האינטראקציות שלהן עם חיידקים מועילים ומזיקים כאחד ומאיר את המנגנונים הטבעיים של החלב לקידום הבריאות ולהגנה מפני פתוגנים.  

את המחקר הובילה בוגרת העברית, פרופ' נורית ארגוב-ארגמן מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חוקרים מארגון המחקר החקלאי.  

פרופ' ארגוב-ארגמן ציינה: "המחקר שלנו מדגיש את הדרכים המורכבות שבהן המאפיינים הפיזיים של טיפות השומן בחלב יכולים להשפיע על הדינמיקה המיקרוביאלית ומציע דרכים פוטנציאליות לשיפור הבריאות באמצעות מרכיבים תזונתיים טבעיים".

בימים אלה מתבצע סקר QS, המדרג אוניברסיטאות בעולם. אחד הרכיבים במודל הדירוג הוא חוות דעת של מעסיקים בחברות שונות אודות איכות הבוגרים של האוניברסיטה. במידה והנכם מעסיקים או מגייסים עובדים מקרב בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, נשמח להזמין אתכן ואתכם להשתתף בסקר ולשקף את מוניטין האוניברסיטה גם בימים קשים אלה. לא רלוונטי אליכם אך מכירים או מכירות מישהו שכן? מוזמנות ומוזמנים להציע את פרטיו בטופס או להעביר את ההודעה להלן.
 
דגשים:

• הסקר רלוונטי לעובדים ועובדות בארגון ציבורי-ממשלתי או לעובדים בארגון פרטי
• אין מניעה שעוד אנשים מהארגון שלכן ושלכם ימלאו את הסקר
• לא ניתן למלא במידה ואתם עובדי או עובדות האוניברסיטה העברית

אנא מלאו פרטיכם בקישור להלן (שם וכתובת דוא"ל בלבד) עד לתאריך 10 בינואר 2025. שימו לב שמילוי הטופס אינו מחייב.
אנו נשלח הזמנה מסודרת למתאימים ולאחר בדיקה של הנתונים.
 
למעבר לטופס >>>

שאלות? ניתן ליצור קשר עם אלינור דרקסלר מהרשות לבין-לאומיות באוניברסיטה העברית בדוא"ל: elinorz@savion.huji.ac.il