חדשות בוגרי העברית

בוגרות ובוגרי העברית ברשימה המכובדת:
שיר חורב, DeepChecks, מייסדת שותפה
פיליפ טנור, DeepChecks, מייסד שותף
טל סייג, Granulate, מייסד שותף
תומר זוארץ, Interai, מייסד שותף
מיכאל זולוטוב, Razor Labs, מייסד שותף
עידו רוזנברג, Razor Labs, מייסד שותף
אור שגיא, חוקר ביואינפורמטיקה
דנה בובליל, דירקטורית ומנהלת השקעות בקרן Target Global
מתן סיבק, מייסד ומנכ"ל קרן פילנתרופית לשמירת טבע ואתרי מורשת
ענבל רואי-בן נון, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
עמרי שיינין, מייסד שותף MeaTech *

לדירוג המלא >>>

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים שלנו!

* לימודים משלימים לתואר במדעי החיים, לא תואר מלא.

ביו-מילק השתמשה בידע שנרכש במשך יותר מעשור של מחקר על ידי חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים כדי לפתח את הטכנולוגיה. זו חברת החלב המתורבת הראשונה והיחידה בעולם הנסחרת בבורסה והיא אחת משמונה חברות טכנולוגיות מזון הנסחרות כיום בבורסת תל אביב.

החברה מקווה להציג את המוצר הראשון שלה, חלב פרות מתורבת, כבר בשנת 2021 וחלב אם בשנת 2022.

לכתבה המלאה >>>

הדר ישראלי, סטודנטית לרפואה החוקרת מנגנוני השמנה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהנחייתו של ד"ר דני בן-צבי באוניברסיטה העברית בירושלים, פגשה במהלך לימודיה משפחה ישראלית שבה יותר משבעה מבני המשפחה סובלים מרעב תמידי ומהשמנת יתר קיצונית. אצל רובם עומד מדד מסת הגוף (BMI) על ערך גבוה מ-70, כלומר בערך פי שלושה מהנורמה. מצוקת המשפחה נבעה ממוטציה אחת בלבד בקולטן ה-MC4, פנתה בנושא לד"ר מורן שלו בן-עמי מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן ובוגרת האוניברסיטה העברית, המתמחה בהדמיה תלת-ממדית של קולטנים במערכת העצבים המרכזית.

בעקבות פנייתה, הציעה ד"ר שלו בן-עמי לישראלי להצטרף למעבדתה כמדענית אורחת ולחקור באמצעות טכנולוגיות חדישות של מיקרוסקופיה אלקטרונית, כיצד עובד הקולטן ומדוע דווקא מוטציה זו מובילה להשלכות כה חמורות אצל החולים. ישראלי וד"ר אוקסנה דגטיאריק, חוקרת בתר-דוקטוריאלית במעבדה, בודדו כמויות גדולות של קולטני MC4 מקרומי תאים, ופענחו את המבנה התלת-ממדי של הקולטן באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם קבוצתה של פרופ' מאשה ניב מן האוניברסיטה העברית (בוגרת האוניברסיטה) וד"ר פיטר מקורמיק מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון.

העובדה שקולטן ה-4MC שולט הלכה למעשה בתחושות הרעב והשובע של הגוף, הופכת אותו למטרה מרכזית לפיתוח תרופות נגד השמנת יתר. בנוסף, נחשפה זהותו של סייען מפתיע העוזר לתרופה: יון סידן המחזק את הקישור של התרופה לקולטן. בניסויים ביוכימיים וחישוביים, מצאו המדענים כי הסידן עוזר באופן דומה גם להורמון השובע הטבעי להפעיל את MC4, ובו-בזמן משבש את פעולתו של הורמון הרעב.

"זה היה ממצא מפתיע ביותר", אומרת ד"ר שלו-בן עמי. "נראה כי בעזרת הסידן יכול אות השובע להתחרות בהצלחה באות הרעב, וכך לסייע למוח לחזור לתחושת שובע לאחר הארוחה".

במחקר השתתפו ד"ר פבריציו פיירו מהאוניברסיטה העברית בירושלים; וידיצ'ה צ'ונילאל, אמנדיפ ראוק גיל, ניקולס רוט, ד"ר חואקין בוטה וד"ר לי צ'אן מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון; ד"ר ואדיבל פראבהר מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן, וד"ר יואב פלג מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים במכון.

ד"ר אבינון היא פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה של האונ' העברית. מחקרה עוסק בתחום של גנטיקה התנהגותית (חקר ההשפעות הגנטיות על התנהגות אנושית) והאופן בו התנהגויות מושפעות גנטית מעצבות את הסביבה של האדם. הדוקטורט של ד"ר אבינון עסק באופן בו מידע גנטי יכול לקדם את ההבנה של התנהגות הורית ובמהלך הדוקטורט היא בחנה את השפעת הגנים של ההורים ואת השפעת הילדים על הורות. לאחר הדוקטורט, מחקרה של ד"ר אבינון התמקד בפסיכופתולוגיה ובעיקר בדכאון. מחקרה הנוכחי מתמקד באופן בו מבנה ופעילות המוח מתווכים השפעות גנטיות על פסיכופתולוגיה, באופן בו התנהגויות ומאפיינים שמושפעים על ידי גנים, משפיעים בתורם על סביבה שעלולה לתרום להתפתחות דכאון ובאופן בו שינוי הסביבה יכול לשנות השפעות גנטיות.

ד"ר אבינון בעלת תואר ראשון בפסיכוביולוגיה, תואר שני בנוירוביולוגיה ותואר שלישי בפסיכולוגיה התפתחותית, מטעם האוניברסיטה העברית. במהלך התואר השלישי, בו עשתה את הדוקטורט תחת הנחייתו של פרופ' אריאל כנפו-נעם, זכתה במלגת נשיא האוניברסיטה ואף נבחרה לקבלתה של מלגת איינשטיין-קיי, אשר ניתנת לקומץ דוקטורנטים מבטיחים באוניברסיטה. לאחר הדוקטורט יצאה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק תחת הנחייתו של פרופ' אמד הרירי, בעזרת מלגת יד הנדיב היוקרתית של קרן רוטשילד, ולאחר מכן חזרה לארץ והובילה למשך שנה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת דיוק לאוניברסיטה העברית, בעזרת מלגה של קהילת המוח הירושלמית (The Jerusalem Brain Community). בשנתיים האחרונות עובדת ד"ר אבינון כפוסט דוקטורנטית באוניברסיטה העברית במעבדתו של ד"ר שלמה ישראל (זכה אף הוא בתואר - APS Rising Star), בתמיכת מלגת ליידי דייויס.

למקור >>>

יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי, אשר יהיה מעוניין להיכנס לשותפות כאמור, מוזמן לפנות לאוניברסיטה ולהציע את המתווה לשיתוף פעולה כזה. 

ניתן להגיש שאלות הבהרה לתיבת הדוא"ל של מזכירת ועדת המכרזים yifatc@savion.huji.ac.il עד ליום 4 באפריל 2021.
יש להגיש הצעות מפורטות ככל שניתן לתיבת הדוא"ל הנ"ל עד ליום 4 במאי 2021 בשעה 12:00.
מובהר כי קול קורא זה אינו מכרז ואינו מחייב את האוניברסיטה להתקשר עם המציעים או מי מהם.

'החוויה הישראלית' היא חברת התיירות הנכנסת המובילה בישראל ומביאה באמצעות 'פרוייקט מסע' מידי שנה עשרות אלפי צעירים יהודים מכל העולם לתכניות חינוכיות לחיזוק הזהות היהודית והקשר עם ישראל. מנתוני החברה עולה כי פעילותה תורמת באופן משמעותי לכלכלה הישראלית, בדגש על העסקים בפריפריה.

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג איחל הצלחה לפרי-זן בתפקיד החדש: "חנה פרי-זן נכנסת אל תפקיד יו"ר החוויה הישראלית באחת התקופות המאתגרות של מיזמי החוויות של צעירים יהודיים בישראל בצל משבר הקורונה. בטוחני שהניסיון שהיא מביאה עימה משורת התפקידים הבכירים שמילאה במשק, יתרום לחברה בחיזוק אהבת ישראל בקרב הדור הצעיר היהודי בתפוצות ופיתוח מסלולי החוויות השונות".

פרי-זן: "אני מודה ליצחק הרצוג על המינוי ומתכוונת לפעול יחד עם הנהלת החברה כדי להוציא את ענף התיירות החינוכית מהמשבר ולהשיב את התנופה לענף זה שחשיבותו להמשך הקשר בין ישראל לתפוצות כה מכריעה".

חנה פרי-זן בעלת תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

למקור >>>
צילום: ארז חרודי
 

"התוצאות של הפיילוט מדהימים", אמר ד"ר ג'פרי סבר, מנהל תוכנית UCLA לשבץ מוחי וכלי דם וחוקר ראשי לניסוי של BrainQ. "הטיפולים הקיימים כיום לשבץ מוחי יעילות רק שעות ספורות שלאחר השבץ ומתאימות לפחות מ-5-10% מהמטופלים. הטכנולוגיה הזו עשויה להאריך את פרק הזמן בו ניתן לתת טיפול משעות עד ימים ואפילו שבועות ולהתאים לאוכלוסיית חולים גדולה בהרבה".

"התוצאות המבטיחות  מצביעות על כך שאנחנו בדרך להביא תקווה לנפגעי שבץ מוחי באמצעות הטכנולוגיה החדשה שלנו", אמר יותם דרקסלר, מנכ"ל ומייסד משותף של BrainQ. "מטרתנו היא להפוך לפיתרון הנוירו-טיפולי הביתי המוביל".

חברת סטארט-אפ ישראלית BrainQ מפתחת פלטפורמה טיפולית המופעלת על ידי בינה מלאכותית להפחתת מוגבלויות בעקבות שבץ מוחי והפרעות עצב אחרות במטרה לשנות את חייהם של מיליוני אנשים. החברה קיבלה לאחרונה אישור למכשירים פורצי דרך של ה-FDA והיא עורכת בימים אלה ניסויים קליניים במרכזים רפואיים מובילים בעולם. מייסדי החברה הם: פרופ' (אמריטוס) אסתר שהמי, ד"ר ירון סגל ויותם דרקסלר, שלושתם בוגרי האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>

• סמדר ברבר צדיק
• תמר יסעור
• ליאת בן-ארי שווקי
• שגית אפיק
• רב-גונדר קטי פרי
• סיגל יעקבי
• מיכל הלפרין
• קרן טרנר־אייל
• ד"ר איה סופר
• הרבנית ימימה מזרחי
• פרופ' גליה רהב
• פרופ' עידית מטות
• פרופ' סיגל סדצקי
• ד"ר אסנת לב ציון קורח
• ד"ר תמר אלרם
• פרופ' שולמית לבנברג
• תמר גלילי

הוועידה המייעצת כוללת לא מעט בוגרות של האוניברסיטה העברית:

לדעתה של פרופ’ קרנית פלוג, נשים בעמדות השפעה "צריכות להוביל שינוי או לקדם נושאים ומטרות על בסיס עבודת צוות ורתימת האנשים בארגון לעשייה משותפת".

סיגל קנוטופסקי, לשעבר מנכ"לית עולים ביחד וסמנכ"לית פיתוח משאבים במעוז, והיום מנהלת אזור צפון–מזרח ארה"ב בסוכנות היהודית, סבורה שאחד השיקולים בבחירת נשים לרשימה היא הפעילות שלהן בקידום נשים. "בחרתי בנשים פורצות דרך, שמהוות מודל לחיקוי לנשים אחרות, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, ומקדמות נשים אחרות לצדן ובכלל. בחרתי נשים שלצד העשייה המקצועית הן מתנדבות ותורמות לחברה, והבאתי בחשבון גם את השאלה עד כמה הן עוסקות בתחום שיש בו השפעה על חייהם של רבים".

פרופ’ רבקה כרמי רואה בהיקף ורוחב ההשפעה שיקול חשוב בבחירה. בעיניה ישנה חשיבות גדולה גם לתחום העיסוק, לאופי ההשפעה ולביטוי החוזקות הנחשבות נשיות. מנשים בעמדות השפעה היא מצפה להתמודד עם מצבים מורכבים, לדעת להאציל סמכויות, אך גם לגלות אמפתיה, חמלה ופתיחות לאיזון קריירה–משפחה. כמו רבות מנשות הוועדה פרופ’ כרמי סבורה שנשים בעמדות מפתח מחויבות לקידום פרואקטיבי של נשים, ובמילים אחרות: מתן הזדמנויות שוות באמת.

ד"ר סיגל שלח, מנכ"לית הג’וינט, בבחירת נשים לרשימה התמקדה בגיוון. "תמיד האמנתי בתפיסה של גיוון ופעלתי לקידומה", היא אומרת. "גיוון יכול להיות בהקשר מגדרי, אבל לא רק. לכן מנהיגות נשית מבחינתי צריכה להיות מנהיגות מגוונת, המהווה מודל ודוגמה לא רק לנשים אחרות, אלא לכלל חלקי החברה, לקידום חברה שוויונית, מיוצגת, מעורבות, משותפת.

לרשימה המלאה >>>

מה יילמד בקורס:
הקורס יתמקד בלימוד ההיבטים העסקיים והמעשיים, של מימוש והשאת ערך של הזכויות בנכסים לא-מוחשיים, ובאופן הניצול שלהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית של חברה

מהו קניין רוחני?
קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים לא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם. כגון: פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, זכויות מטפחים של זני צמחים וסודות מסחריים. לקניין הרוחני יש ערך מסחרי והוא מהווה מרכיב אסטרטגי תחרותי ועסקי, שיש להגן עליו. למעשה, כל חדשנות ויזמות מביאות ליצירת קניין רוחני (IP - Intellectual Property).

חדשנות שמובילה לקניין רוחני נוצרת בחברות מכל תחומי התעשייה – הייטק, פרמצבטיקה, מכשור רפואי, כימיה, חקלאות, ביוטכנולוגיה, קלינטק, תחומי ההנדסה ותחומים רבים נוספים. מרכזי מחקר ופיתוח, במוסדות מחקריים ובחברות מסחריות, משקיעים משאבים רבים בניהול ובמימוש אפקטיבי של האמצאות והנכסים הרוחניים הנוצרים בהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית.

ייחודו של הקורס:
הקורס מתמקד בלימוד ההיבטים העסקיים והמעשיים, של מימוש והשאת ערך של הזכויות בנכסים לא-מוחשיים, ובאופן הניצול שלהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית של חברה.

מטרות הקורס:

• הרחבת הידע הניהולי והקניית ראייה עסקית אסטרטגית מקיפה, הנדרשת לעוסקים במסחור קניין רוחני או ניהולו בארגון, הן החוצה (Licensing out) והן פנימה לתוך החברה (Licensing in). 
• היכרות עם ההיבטים העסקיים והמודלים בתחום: שיטות לקביעת שווי וסוג התמורה, גורמי הסיכון ואופן גידורם.
• לימוד אסטרטגיות הגנה על קניין רוחני, כגון פטנט, זכויות יוצרים, סוד מסחרי, סימן מסחרי וכיו"ב, הדומה והשונה ביניהם.
• שיפור ותרגול מיומנויות עסקיות: ניהול מו"מ אפקטיבי ופרזנטציה.
• חשיפה להיבטים המשפטיים המלווים תהליך מימוש ומסחור קניין רוחני (IP).
• רכישת כלים מעשיים לקבלת החלטות והתמודדות עם דילמות המלוות יזמים משלב הרעיון, ליישום מסחרי.
• חשיפה לניסיונם של יזמים וגורמים בתעשיית ההון סיכון.
   

מרכז מקצועי ומרצה: מר זיו שומרוני, דירקטור ויועץ לפיתוח עסקי בחברות בארץ ובחו"ל. כיהן כסמנכ"ל בחברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. 

מנהל אקדמי: פרופסור (אמריטוס) חיים רבינוביץ', חתן פרס קיי לפיתוחים חדשניים, כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית וכדיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה.

בוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-15% הנחה

למידע נוסף וטופס רישום >>>
 

מועד פתיחת הקורס: 20.10.2021
הקורס מתקיים במסגרת המדור ללימודי חוץ של האוניברסיטה העברית בקמפוס רחובות.
הזכות לשינויים קלים בתכנית הלימוד שמורה למדור ללימודי חוץ (ט.ל.ח). הפתיחה מותנית במינימום נרשמים.

חמוטל בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בעיבוד שפות טבעיות מאוניברסיטת אדינבורו.

אלן פלד, מייסד ושותף כללי של וינטג', מסר "אני מתכבד לקבל את חמוטל מרידור למשפחת וינטג'. אני מכיר את חמוטל למעלה מעשור ושמחתי שהיא הסכימה להצטרף אלינו. היא מביאה המון ניסיון בתחום הבינה המלאכותית ל-Vintage ותעזור לנו להתעמק בתחום חשוב זה. בנוסף לכל השאר, היא אדם נפלא ".

"אני נרגשת מהצטרפותי לקבוצת אנשים מצוינת של ווינטג' בראשותם עומד המנטור והחבר הוותיק שלי, אלן." הוסיפה חמוטל מרידור.

ברכותינו!

אורקה סקיוריטי הוקמה בשנת 2019 בידי אבי שועה, גיל גרון (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית), מתן בן גור ולירן אנתבי ואחרים. אורקה סקיוריטי פיתחה מערכת אבטחה בענן שלא כמו פתרונות אבטחת ענן מתחרים אשר נבנו בסביבות מקומיות, אורקה סקיוריטי נולדה בענן עבור הענן. החברה מתייחסת לכל הנכסים של לקוחותיה בענן כאל רשת נכסים הקשורים ביניהם, ומתעדפת סיכונים על סמך חומרת החולשה בשילוב עם ההקשר הסביבתי, לרבות הנגישות והנזק הפוטנציאלי לפעילות העסקית. הקשר הזה מסייע לצמצם את אלפי התראות האבטחה ולהתמקד באלו החשובות באמת, תוך מתן פתרון אפקטיבי לטיפול בהן.

אקסוניוס הוקמה ב־2017. מייסדי החברה הם דין זיסמן, עופרי שור (בוגר האוניברסיטה העברית) ומור אבידור ברטוב (סמנכ"ל טכנולוגיה). הפלטפורמה שמפתחת אקסוניוס מספקת אבטחה ואפשרויות ניהול למכשירים המחוברים לרשת הארגונית.

לכתבה המלאה >>>

חוקרי האוניברסיטה ציינו כי חקירה של המבנה החדש הראתה שהוא מכיל שלושה אתרים לקישור של אבץ. אבץ הוא יון חיוני לפעולת מכונת השכפול של הקוד הגנטי של הנגיף. היה ידוע כי בתוך התא המותקף הנגיף יוצר מעין מתחמים מבודדים בהם פועלות מכונות השכפול בנפרד משאר חלקי התא. כמו כן, עבודות קודמות הראו כי Nsp2 מועבר לאזורי שיכפול מבודדים אלה. לכן שיערו החוקרות כי אחד התפקידים של ה-Nsp2 הוא לדאוג לאספקת אבץ באזורי השכפול המבודדים. "כנראה שהחלבון מספק אבץ לאברון הייחודי בציטופלסמת התא, שבה משתכפל הווירוס בתוך התא", הבהירו החוקרות.

החוקרות הוסיפו כי המבנה של החלבון הנחקר מעניק נקודת מבט נוספת ומעניינת על ההתפתחות האבולוציונית המואצת של הנגיף הנוכחי. בנגיפי הקורונה המוכרים לאדם, כדוגמת אלו הגורמים להצטננות פשוטה מדי חורף, יש רק אתר אחד לקישור אבץ. לעומתם, בתת-משפחת הנגיפים הנוכחית (אשר גרמו את מגפת ה-SARS ב-2002 באסיה, ואחראיים למגיפה הנוכחית), התגלו במחקר שלושה אתרי קישור, ויש רמזים מבניים שאתר קישור רביעי מתפתח ומתעצב בנגיף ה-SARS-COV-2.

ד"ר קליסמן, שלקח חלק מרכזי במחקר, מסביר כי "גם בשני המקרים האלה, גילינו שבתוך התא נוצרים סוגי מבנים שעד היום לא הצליחו לחקור אותם היטב בשיטות חוץ תאיות. התא יוצר סביבה מורכבת מאוד, שקשה לנו מאוד לשחזר במבחנה".

ד"ר שניידמן סיכמה: "השיטה שבה השתמשנו נראית מבטיחה ביותר וכדאית לבחינת חלבונים רבים. בעוד שהנגיף יכול להסתדר בלי Nsp1 - Nsp2 הוא חלבון חיוני בנגיף הקורונה ובעזרתו הוא מצליח להערים על המערכת החיסונית. עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי להמשיך ולחקור לא רק חלבוני הנגיף עצמם, כי אם בעיקר את השותפים שלהם מתוך התא האנושי. הדרך עוד ארוכה ומפותלת מאוד, אבל התחילה עם בשורות טובות". פרופ' ליניאל הבהירה כי "זאת רק ההתחלה. בהמשך יהיה צורך לחקור את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטראקציות ביניהם".

לכתבה המלאה >>>

.

נחמיאס-ורבין בוגרת לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני במשפט מסחרי בתוכנית ברקלי באוניברסיטת תל אביב.

צילום: רועי כץ

"אני שמחה ונלהבת להצטרף לצוות מוזיאון תל אביב לאמנות", מסרה לפידות. "אני מודה על האמון שניתן בי, ועל ההזדמנות לעשות מעשים משמעותיים, מרחיבי לב ומעוררים למען קהל רב ומגוון. האמניות והאמנים הם שותפים לדרך - יצירתם היא סיבת הקיום של המוזיאון והרוח החיונית בזמנים כאלה".

לפידות, בת 49, בעלת תואר מוסמך בתולדות האמנות ותואר בוגר במדעי הטבע ותולדות אמנות מהאוניברסיטה העברית. חברי ועדת האיתור ציינו בנימוקיהם את חשיבות הניסיון של לפידות כאוצרת ראשית במוזיאון גדול, הבנתה הרחבה את המערכת המוזיאלית על כל מרכיביה, והכרה מעמיקה של שדה האמנות המקומי והבין-לאומי.

צילום: פרנס ניתאי

להגשת מועמדות ופרטים על משרות אלו והזדמנויות תעסוקה נוספות היכנסו לאתר הדרושים שלנו: https://huji.hunterhrms.com
ביחד, הכי טוב.