חדשות בוגרי העברית

ברכותינו לפרופ' תמיר קליין, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, על זכייתו במענק המחקר עבור הפרויקט "רזילפורסט", המכוון לחזק את העמידות של עצים ויערות לשינויי אקלים. מדי קיץ, מיליוני עצים באירופה ובישראל מתים כתוצאה מבצורות מתמשכות. במהלך תקופות אלו, בועות אוויר זעירות נוצרות בתוך צינורות ההובלה של העצים, וכתוצאה מכך עליהם מתייבשים עד כדי תמותה. במסגרת הפרויקט מתעתדים החוקרים למפות את שלבי התהליך, ללמוד כיצד עצים מתאוששים ממנו, לדרג מיני עצים שונים לפי מידת עמידותם ולבחון שיטות ייעור חדשות שיוכלו למנוע את התופעה.

פרופ' תמיר קליין בוגר תואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון של האוניברסיטה העברית.

הטבה מיוחדת לסוף שנה לבוגרות ובוגרי העברית!

מצטרפות ומצטרפים חדשים לכרטיס האשראי MAX Executive מקבלים 150 ש"ח בכרטיס Super Giftcard למימוש ב-wolt וגם ביותר מ-140 רשתות מזון, משלוחים, אופנה ועוד!

לרשימת הטבות נוספות ולהצטרפות >>>

ברכותינו לפרופ' יואל גרינברג (שלמד את שלושת תאריו באוניברסיטה העברית בירושלים), מהמחלקה למוזיקולוגיה, על זכייתו במענק על סך 2 מיליון יורו על הצעת המחקר  "לקראת תיאוריה מוסיקלית דיאכרונית": מחקר זה שואף לחולל מהפכה בתחום תיאוריית המוזיקה באמצעות התמקדות בתהליכי השינוי בסגנונות מוזיקליים לאורך זמן במקום להתמקד בהגדרות של מסגרות זמן נוקשות. גישה פורצת דרך זו תערב ניתוח של אלפי יצירות מוזיקליות שהולחנו בין השנים 1680 ל-1829 ותבחן כיצד התהוו שינויים סגנוניים. באמצעות חקר מגמות בצורות מוזיקליות, מבנה משפטים, קדנצות ודפוסים מוזיקליים קבועים, המחקר יחשוף את הכוחות המניעים את ההתפתחות המוזיקלית, וכן יציע פרספקטיבה חדשה עבור מחקר תיאורטי. הפרויקט לא רק יעשיר את הבנתנו על סגנונות מוזיקליים היסטוריים, אלא גם יספק מסגרת גמישה לבחינה מחודשת של תיאוריות מוזיקליות ושיטותיהן בעידן הדיגיטלי.

בואו לקבל מענה תזונתי אישי במסגרת ההכשרה הקלינית של הדור הבא של תלמידי ותלמידות תזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות.

בוגר האוניברסיטה העברית, יניר קוזין, מצטרף לחדשות 13, כך דיווח עיתונאי ynet, רן בוקר. קוזין יגיש רצועה יומית בשעות 15:00-17:00. במקביל קוזין ימשיך בתפקידו בגלי צה"ל.

קוזין החל את דרכו בתקשורת בשנים 2008–2009 כשערך קוזין את מדור המגזין בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית "פי האתון". בין השנים 2009–2013 הגיש תוכניות שונות ברדיו ירושלים 101FM. בשנים 2015–2016 ערך את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ הכנסת. החל משנת 2013 הוא מגיש את הפינה "קו חוץ" בתוכנית הרשת "כנסת ברשת" בהגשת ירון אברהם (גם הוא בוגר העברית).

מחקר חדש של בוגרי העברית מציג פריצת דרך בהבנת האופן שבו תאי T, סוג של תאי מערכת החיסון, מופעלים. החוקרים השתמשו בטכניקה חדשנית בשם מטה-מודלינג בייסיאני. השיטה המשלבת נתונים ממקורות שונים, בהם מיקרוסקופיה מתקדמת וסימולציות חישוביות, כדי לנתח, בצורה יעילה יותר, את תהליך ההפעלה. המחקר מזהה דפוס מפתיע בתקשורת ובאיתות בין תאי מערכת החיסון. תובנות אלו עשויות לשפר את ההבנה של התנהגות תאים ואת מנגנוני התגובה החיסונית, מה שיכול להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות שונות.

המחקר נערך באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת ד"ר יאיר נווה-עוז מהמכון רקח לפיזיקה ובית הספר להנדסה ומדעי המחשב, ד"ר ברק רווה מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב, וד"ר אילון שרמן מהמכון רקח לפיזיקה. הממצאים מציעים תמונה מקיפה יותר של האיתות הראשוני בתאי T, עם השלכות אפשריות על הבנת תהליכים תאיים מורכבים נוספים. מטה-מודלינג בייסיאני, באמצעות שילוב מודלים שונים לכדי מודל אחיד, מספק כלי רב עוצמה לחשיפת דפוסים נסתרים שמניעים התנהגות תאית, עם השלכות רחבות על תחומי האימונולוגיה והרפואה.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו גישה חדשנית להילחם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות טכניקת “סימון” ייחודית המסייעת למערכת החיסון לזהות ולהשמיד את הפתוגנים החמקמקים הללו. המחקר, בראשות פרופ’ צבי חיוקה, תלמידת המחקר יעל בלו, וד”ר עינב מלאך מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע”ש רוברט ה. סמית’, מציג אסטרטגיה טיפולית חדשנית להתמודדות עם זיהומים שמערכת החיסון מתקשה לזהות. פרופ' חיוקה וד"ר מלאך הינם בוגרי תואר ראשון, שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית.

פתוגנים לעיתים קרובות נמלטים מהגנות מערכת החיסון באמצעות שינוי המבנה שלהם או ייצור אנזימים המפריעים לתגובות החיסוניות, מה שמוביל לזיהומים חמורים. כדי להתמודד עם אתגר זה, החוקרים פיתחו תג כימרי – שילוב של שתי מולקולות שונות – שמחבר פפטיד קושר חיידקים עם תג חלבוני המוכר למערכת החיסון. תג סימון זה מסמן את הפתוגן ומאותת למערכת החיסון להשמיד אותו.

החדשנות מבוססת על פפטיד חיידקי המחובר לחלבון C3b, המפעיל את מסלול הקומפלמנט של מערכת החיסון. החוקרים הראו שתג כימרי זה מסוגל להיקשר לאי-קולי עמיד לקומפלמנט, ולהשיג ירידה של 90% בכמות החיידקים לאחר הוספת חלבוני קומפלמנט נוספים.

חותם פותחת תוכנית חדשה במיוחד לתושבי מזרח ירושלים בעלי תואר אקדמי ורמת עברית גבוהה!

מה התוכנית מציעה?

• הזדמנות אמיתית להשפיע ולשנות
• ליווי מקצועי, אישי וקבוצתי בתוך בית הספר
• קורס עברית איכותי במשך 7 חודשים
• השתייכות לקהילה חינוכית איכותית
• מסלולי התפתחות מקצועית וניהולית
• כלים פרקטיים להתמודדות עם האתגרים בשדה
• הכשרה ייחודית ותעודת הוראה במימון מלא
• שיבוץ בבית ספר במשרה מלאה
• מלגת חותם על סך 14,000 ש"ח

בסטארט־אפ ישראלי קאבוס (caVos Biotherapeutics), המבוסס על מחקריו של בוגר העברית, פרופ' יובל טבח, רוצים להעתיק תכונות מסוימות של בעלי חיים המסוגלים לחיות חיים ארוכים בלי לפתח סרטן או מחלות קשות אחרות. קאבוס מנצל את הירידה המשמעותית בעלויות הריצוף הגנומי, כדי לזהות את הגורמים הגנטיים הייחודיים לבעלי חיים עם "תכונות־על". המטרה: להפוך תובנות אלה לטיפולים חדשניים המבוססים על טכנולוגיית mRNA. החברה נבחרה גם לרשימת נבחרת הסטארטאפים לשנת 2024 של כתב העת "דה מרקר".

השבוע השלים קאבוס סבב גיוס בסך 3.3 מיליון דולר, בהובלת קרן אנטרי קפיטל (Entrée Capital) והקרנות NFX, Alumni Ventures ו-Tal Ventures. חלק מהסכום שגויס ניתן כהשקעה במסגרת מסלול הזנק של רשות החדשנות. הגיוס מביא את סך ההון שהושקע בחברה מאז הקמתה ב-2021 ל-4.8 מיליון דולר. את ההשקעה הראשונה ביצעו קרן aMoon ורשות החדשנות.

נגיפי צמחים הם בין הפתוגנים המשמעותיים ביותר לגידולים חקלאיים מבחינה כלכלית וגורמים לנזק שנתי של עד 3 מיליארד דולר לחקלאות העולמית. שיטות השבחה מסורתיות מוגבלות ביכולתן להקנות עמידות כנגד הנגיפים ולכן נדרשות טכנולוגיות חדשניות, כגון CRISPR/Cas9, ליצירת עמידות גנטית חדשה נגדם.

הנגיפים הם טפילים אשר קיומם תלוי באופן מלא ברכיבי תא הפונדקאי. גנים בצמחים המקודדים לחלבונים החיוניים להדבקה נגיפית מכונים גני רגישות (S). גנים אלו מהווים מטרות אטרקטיביות לפיתוח עמידות חדשה לנגיפים. באמצעות CRISPR/Cas9, בהובלתו של ד"ר זיו שפיגלמן, ביצעו חוקרי מכון וולקני: ד"ר חגית האק, ד"ר דיאנה ליבמן ומיטל שטרקמן-כהן (כולם בוגרי העברית), מוטציות בגני S בגידולי דלועים וסולניים שונים והצליחו להגביר את העמידות כנגד נגיפים בעלי חשיבות כלכלית.

יצא לאור ספר פרוזה ראשון שכתבה מרב ליבנה-דיל בהוצאת "ידיעות ספרים" -  "הנערות". הספר מספר את סיפור התבגרותן של שלוש נערות מישוב בשומרון.

מחקר חדש מציג בדיקת דם פשוטה לזיהוי נזק מוקדם לריאות אצל חולי סרטן המקבלים טיפול חדשני עם קוניוגטים של נוגדנים ותרופות (ADCs), שעלולים לפעמים לגרום למחלות ריאה חמורות ואף קטלניות (ILD). באמצעות ניתוח סמנים ספציפיים ב-DNA מחזורי, הבדיקה מספקת דרך לא-פולשנית לניטור סיבוכי ריאות אצל מטופלים, ללא הסתמכות בלעדית על סריקות דימות. התקדמות זו חשובה כיוון שהיא עשויה לסייע לרופאים לאתר ולנהל נזקים מוקדם יותר, לשפר את בטיחותם של חולים הנוטלים תרופות סרטן חזקות ולהפוך את הניטור השוטף לנגיש וקל יותר.

צוות חוקרים, בוגרי העברית, בראשות ד"ר אלברט גרינשפון, מהמכון האונקולוגי ע"ש שרת במרכז הרפואי הדסה, וד"ר אורי פרידליך ממרכז הביופסיה הנוזלית במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי הדסה, פיתח בדיקת דם חדשה היכולה לזהות סימנים מוקדמים לנזק ריאתי שעלול להיות קטלני בחולי סרטן. שיטה פורצת דרך זו מיועדת להציע דרך בטוחה ופשוטה יותר לניטור מחלות ריאה שנגרמות מתרופות, עם אפשרות להפחית את הצורך בסריקות תכופות.

בזמן שוועידת האקלים הבין-לאומית נפתחה בבאקו והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, ניב מאירסון שוחח עם אחד מחלוצי התחום בארץ (ובוגר העברית, כמובן): פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים.

השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר.

בוגר העברית, ד"ר נתנאל לויפר, פוסט-דוקטורנט במעבדה של פרופ' יובל דור, מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, זכה בפרס יוקרתי במסגרת תחרות Falling Walls בברלין.

לתחרות הגישו מועמדות 2,500 דוקטורנטים ומדענים צעירים מכל רחבי העולם, 100 הגיעו לגמר ונתנאל הגיע למקום השלישי, וקיבל תואר Breakthrough Of The Year עם הפיץ' שלו בנושא: "Breaking The Wall of Cell-Free DNA".

במסגרת מחקרו נתנאל פיתח יחד עם צוותי המעבדה של פרופ' יובל דור, פרופ' רות שמר, פרופ' בן גלזר ופרופ' תומי קפלן, שיטה רגישה לביצוע ״ביופסיה נוזלית״, שהיא דרך לא פולשנית לאבחן מגוון רחב של מחלות באמצעות בדיקת דם.

ד"ר יצחק ברוק, רופא ישראלי בולט וניצול סרטן הגרון, קיבל את פרס עבור שירותו המצטיין מאגודת סרטן הראש והגרון על תרומתו המשמעותית לארגון ולמטופלים ברחבי העולם. הפרס הוענק בכנס השנתי של האגודה בנושא שיקום ושורדות מסרטן הראש והגרון, שהתקיים באוקטובר 2024.

ד"ר ברוק אובחן כחולה בסרטן הגרון בשנת 2006 ועבר לרינגקטומיה (ניתוח על מיתרי הקול) שנתיים מאוחר יותר. מאז הקדיש את עצמו לשיפור הטיפול במטופלים, לצמצום טעויות רפואיות ולשיתוף חוויותיו כדי לחנך אחרים.